PAGE
26
הוועדה לקידום מעמד האישה
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 128>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00

<קידום נשים ברשויות המקומיות ומקומן של היועצות לענייני מעמד האישה>
ישיבה לציון יום השלטון המקומי בכנסת

חברי הוועדה: >
ציפי חוטובלי - היו"ר
חנין זועבי

אנסטסיה מיכאלי

>
ורד פאר סויד - ראש הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

רותי הרניק - הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

הימת יונס - קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האשה, משרד ראש הממשלה

נעמה אביטן - פיקוח ובקרת שכר ברשויות מקומיות, משרד הפנים

מרגלית בוטרמן - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עדי גולדינר - משרד המשפטים

אינה סולטנוביץ'-דוד - נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אודי שישון - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

ד"ר אפרת קלונר - מרצה, המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטה ע"ש בר אילן

שלמה בוחבוט - יו"ר המרכז לשלטון מקומי

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, המרכז לשלטון מקומי

פיני קבלו - המרכז לשלטון מקומי

ירדן שחר - המרכז לשלטון מקומי

טלי פוסקוב - ראש עירית ערד

פלורה שושן - ראש עירית מצפה רמון

מירי פולק רוזנבאום - מנהלת אגף ישומים, המוסד לביטוח לאומי, נציגת ההסתדרות הלאומית

אריאלה רוקח-אבן חיים - יועצת משפטית, הסתדרות העובדים הלאומית

מלכה קוזלוביץ - סמנכ"ל משאבי אנוש, הסתדרות העובדים הלאומית

נורית בקר - יו"ר ועד עובדים, ההסתדרות הלאומית

רבקה משה - ההסתדרות הלאומית

עדנה פרידמן - יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, עירית ירושלים

אורנה מגר - יו"ר ארגון היועצות למעמד האישה, עירית מודיעין-מכבים-רעות

מלכה לב - יועצת לקידום מעמד האישה, עירית בני ברק

אתי אטיאס - יועצת לקידום מעמד האישה, עירית אשדוד

אורלי בן אהרון - יועצת לקידום מעמד האישה, עירית ירושלים

עדנה סבג-קריבוי - יועצת לקידום מעמד האישה, עירית באר שבע

ענת ליבנת - יועצת לקידום מעמד האישה, עירית בת ים

ביריה גרנות - יועצת לקידום מעמד האישה, ונציבת תלונות הציבור, עירית הרצליה

שמחה טטנבוים - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי, בית דגן

עדית דיאמנט - חברת מועצת עיריה רעננה, הנהלת איגוד נבחרי ציבור

אילנה זגיל - מנהלת אגף החינוך, מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור

טל רובין - רכזת תחום נשים, מתנ"ס מטה אשר

מירב בן שימול - מנהלת מרכז צעירים, מועצה אזורית מטה אשר

סימה בוחבוט - מנהלת מרכז צעירים, קרית ים

מאירה בסוק - לשכה משפטית, ארגון נעמ"ת

גלי עציון - לשכה משפטית, ארגון נעמ"ת

מרים גרייבר - נשיאה ארצית (בדימוס) - "הדסה"

יפעת זמיר - מנכ"לית עמותת כ"ן - כח נשי

אריאלה קוטלר - עמותת כ"ן - כח נשי

פאטמה יוסף - רכזת סנגור ולובי, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

עולא נג'מי - רכזת פרויקט ייצוג נשים במעמד קבלת החלטות, עמותת נשים נגד אלימות

ליאת קליין - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

דנה נאור מנדאל - רכזת פרוייקט למניעת הטרדות מיניות, שתי"ל

ולריה סייגלשיפר - אחראית מדיניות וממשל, פורום נשים לתקציב הוגן

עדי שטיין - התנועה המסורתית ליהדות מתקדמת

עדנה פרידמן - עירית ירושלים

אורלי לוטן אלמגור - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דלית אזולאי

ר.ל. - חבר המתרגמים
<קידום נשים ברשויות המקומיות ומקומן של היועצות לענייני מעמד האישה>

בוקר טוב לכולם, אני מאד שמחה לפתוח כאן ישיבה חגיגית של הועדה לקידום מעמד האישה, שהיא ביום חשוב ומיוחד, יום השלטון המקומי בכנסת.
אני רוצה להגיד לכם שבשבילי, עבורי, נשים שמצליחות להגיע לפסגת ההנהגה המוניציפאלית, קודם כל זה הרבה יותר קשה ממה שאנחנו עושות כאן, אני כבר אומרת לכן, את מייצגת אותן מבחינתי, פלורה היא אחת מארבע ראשי ערים בישראל, נתניה, הרצליה, מצפה רמון וערד, מי נוספו לנו?

יש לנו שתי ראשי מועצה, במועצה אזורית יואב ובני שמעון.

מה שמשאיר את ההגדרה הראשונית של ראשי רשויות. יש כאן בשורה למי שבאמת מצליחה להגיע לקודקוד של ההנהגה המוניציפאלית, להיות ראש עיר, להיות ראש מועצה, כי הדרך לשם היא לא פשוטה וחלק מן הרעיון שעמד מאחורי החקיקה בנושא יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות, עובד גם על הנקודה הזו, גם על סיוע לנשים להתקדם בתוך המקום הלא פשוט הזה שנקרא עיריה. המקום הזה שלכאורה אמור לייצג את כל התושבים ולכן אך הגיוני הוא שלפחות בלמעלה משליש הרשויות המקומיות בישראל היתה מכהנת אישה ולצערנו אנחנו רואים שהמצב שם הוא אפילו יותר חמור מן המצב בפוליטיקה הארצית.
פלורה, נתחיל אתך, תני לנו מבט מלמעלה, מהם הקשיים המרכזיים בדרך של אישה להגיע לכיבוש רשות העיר או רשות המועצה? מה היית ממליצה לנו, כמחוקקים או לנו, כוועדה, לעשות, כדי שליותר נשים תיפתח הדלת?

הכנתי איזושהי הקדמה שאולי היא מתארת גם את הדרך. אקרא מן הכתוב ואחר כך אענה על שאלות. כמובן שהדרך של אישה בהיבט הרחב היא הרבה יותר קשה.

אבל למה? זה מוניציפאלי, למה דווקא שם?

גם במוניציפאלי וגם בארצי. המספרים מראים על קושי להגיע לעמדות מפתח. תנאי הפתיחה של נשים הם תנאים הרבה יותר קשים מאלה של גברים. אני יכולה לתת את הדוגמה האישית, אני ואחי נמצאים בזירה הציבורית, אני את דרכי התחלתי ב 77' כשרצתי לבחירות לנעמ"ת, הייתי בת עשרים ואחת, הצלחתי לפרוץ רק אחר כך, שנינו יצאנו מאותו מקום והרי לך מסלול של גבר לעומת מסלול של אישה שנמצאת רחוק מאד בפריפרייה, רחוקה מן ההזדמנויות וזה מראה מה אישה צריכה לעשות. אנחנו מדברים על מעגלי תעסוקה, קריירה, ילדים, דברים שהם "מודבקים" איכשהו לנשים וקשה לפרוץ אותם.
בכל זאת, ברשותך, אקריא. "התכנסנו היום לציין את יום השלטון המקומי. התכנסות מעין זו יוצרת הזדמנות לבדיקה ולבירור הנעשה בתחום מעמד האשה ואני מקווה שבמעמד ההתכנסות יעלו וידונו נושאים המטרידים ודורשים טיפול. למרות שהנושא המרכזי יעסוק בענין אחר, קשה להתעלם מן האירועים בשנה שחלפה, שבהם נפתח דיון בישראל, דיון ציבורי ער בסוגיית הדרת הנשים. תופעה שקיימת מאז ומתמיד באופן סמוי וגלוי, התופעה קשה, הציבה את מצבן של נשים ונערות במיגזרים שונים בישראל. נשים מורחקות מן המרחב הציבורי באמצעים שונים, כאשר הדבר בא לידי ביטוי במניעת שרות נשים בתפקידים מסויימים בצבא, ובדרישה להפרדה בין נשים וגברים גם במקומות שהם מרחב ציבורי לכל דבר וענין.

הדרישה להפרדה בין גברים לנשים מעלה את השאלה עד כמה צריכה המדינה לכבד מנהגים ורצונות של תרבויות וקהילות שהם מיעוט בתוכה, ועד היכן מוטלת החובה על המדינה לקבוע כי זכויות הפרט לחירות, לביטוי, לכבוד ולשוויון גוברים על זכותה של קבוצת המיעוט.
אין ספק שבכל הקשור להתנהגות חברת המיעוט בתוכה פנימה ראוי שיינתן אולם, כאשר דרישות המיעוט שמוחלות בכפייה על המרחב הציבורי תוך פגיעה בזכויות הפרט, הרי שהתערבות של המדינה והתעקשות להגן על זכויות הפרט הינה לגיטימית ואף הכרחית.

בישראל – כמדינה דמוקרטית – המרחב הציבורי הוא משותף ועליו להיות פתוח ושוויוני לכל קבוצות האוכלוסיה. יצירת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי עומדת בניגוד לכל דין, בהיותה פוגעת בעקרון השוויון, בזכות לכבוד, לביטוי, בזכות לחירות, לחופש, לדת ומצפון.

מרכז השלטון המקומי, בהיותו גוף שמייצג את כלל הרשויות המקומיות ומתווה דרכן, ומייצגן נאמנה מול משרדי הממשלה, הכנסת ורשויות מדינה שונות, מתנגד נחרצות לתופעת הדרת הנשים - - -

גבירתי, רק אמקד אותך, בגלל שנושא הדרת הנשים לא ירד מסדר היום של החברה משך תקופה ארוכה, אני רוצה שתתמקדי בהדרת נשים ברשות - - -

אני בדיוק מגיעה לזה. "אמנם זה הנושא שהרעיש את המדינה אך אל לנו לשכוח שזהו רק נושא אחד המעיד על קיומה של אפליה. הדרת נשים היא אם כל התופעות הטומנת בחובה רעות רבות, מקבעת אי שוויון, ועדיין מקומן של נשים בחברה הוא נמוך משל גברים ואסור לנו להשלים עם המצב. עדיין השוויון בכל התחומים, בשירות הציבורי והפרטי, באקדמיה, בחברות הציבוריות ובפוליטיקה, שהוא רק שש נשים ושלוש מאות חמישים חברות מועצה רחוק מלהגיע - - -

האם עדיין קיימות חמישים חברות מועצה? מתוך כמה חברי מועצה בארץ?

ב-2003 היו אלף שלוש מאות ושלושה בסך הכולל. נשים היו מאתיים וארבע.

זה המצב והמצב בפריפרייה, במיגזר החרדי ובמיגזר הערבי, הוא הרבה יותר קשה והתפקיד שלנו הוא ליצור מרחב שבו נשים תוכלנה לממש את עצמן.

בעיניי, כשאני רואה את האתגר, אני רואה שהאתגר הוא לא רק בפריפרייה, כי גם במרכזי הערים בישראל. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה רצה אשה לרשות עירית ירושלים, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה רצה אשה לרשות עירית תל אביב או לרשות עירית חיפה. בערים המרכזיות הן כאילו built it וחבר כנסת כמו דב חנין, שהוא חבר כנסת נחמד אבל הוא לא מחברי הכנסת המרכזיים בכנסת, רץ לרשות עירית תל אביב בטבעיות וגרף אחוזי תמיכה, כשאף אשה לא העזה להתמודד. יש כאן משהו פסיכולוגי שהוא מעבר ל"פריפרייה מול מרכז" כי הוא קיים גם במרכז. אני שואלת מה לדעתך אפשר לעשות כדי לעודד נשים?

הקמנו בשיתוף עם עמותת "כ"ן", אקדמיה להכשרת נשים לפוליטיקה, שזה אומר שאנחנו צריכות לפרוץ דרכים לנשים בתוך המרחבים בארץ. הענין הוא של חקיקה ואולי של תיקצוב, של תיגמול של נשים שתגענה לפוליטיקה. ממילא לנשים קשה, גם מבחינה כלכלית - - -

זו נקודה חשובה ותיכף נדבר על הנקודה הזו. תודה רבה פלורה. אעביר את רשות הדיבור לנציגות שלנו בשטח, לאלו שאמונות על התפקיד יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות ולפני כן נשמע סקירה קצרה ממחלקת המחקר של הכנסת על המצב הקיים, החל מן השלב שבו החוק חוקק עד ליום הזה, אנחנו מדברים על אחת עשרה שנה, החוק נחקק בשנת 2000 ונראה במה התקדמנו ומה נשאר לעשות.

אקדים ואומר שבדקנו את זה פעם ראשונה לפני שנה וחצי, לבקשתה של חברת הכנסת חנין זועבי, על הרשויות הערביות, ומצאנו שם תמונה לא כל כך טובה של מה שקורה ברשויות הערביות ואז התעוררה השאלה עד כמה זה משהו שהוא ספציפי לרשויות הערביות ועד כמה אלו בעיות שנוגעות לכלל הרשויות. לפני שנה שלחנו סקר לחמישים יועצות ברשויות היהודית, לפני כן שלחנו שלושים ומשהו לרשויות הערביות, עם כל מיני שאלות לגבי היישום של החוק, והמידע שיש פה מתבסס על רשימות שקיבלנו לפני שנה, מן הרשויות הערביות והיהודיות. חוץ מזה פנינו אל הגופים השונים שאמונים על פי חוק על הטיפול בנושא, שהם מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה שהם שני הגופים שמצויינים בחוק הרשויות המקומיות בהקשר הזה, פנינו גם למרכז השלטון המקומי כי חשבנו שהוא צריך להיות מעורב.

את ההתייחסות של הרשות לקידום מעמד האשה אני מניחה שראש הרשות, ורד סוויד, תגיד אחר כך. עד למועד של סגירת המסמך לא קיבלנו השנה תשובות מן הרשות. לא אמור להשתמע מזה שלא עושים אבל אנחנו לא קיבלנו תשובות לפני סגירת המסמך.

בסופו של יום יש לנו כאן 'בעל בית' אחד, בעל הבית הוא הרשות המקומית והסמכות, אז בעצם משרד הפנים הוא המשרד שחולש על תקציבים שיש בכוחם להעצים את אותן יועצות ולכן הייתי שמחה אם הרשות לקידום מעמד האישה תפעיל לחץ ביחד אתנו כדי שהדברים האלה יקרו, כי אין ספק שזה חסר מאד. למצוא כל דבר שאין בצידו תשלום ואין בצידו תקציב, היכולת לעשות אותו בצורה רצינית והיכולת למצוא נשים מוכשרות שיהיו מוכנות להתנדב, זה שורש הבעיה בענין.

לא אעבור על הסעיפים של החוק אחד לאחד, רק אומר "בגדול". מספר הרשויות בהן מונתה יועצת, כאן אלה נתונים מן הרשות לקידום מעמד האישה, ברוב הרשויות יש יועצת לקידום מעמד האישה, בשנה שעברה הן היוו 87% ואני מבינה שעכשיו זה קצת יותר גבוה. הסקר שלנו מתבסס רק על ההגדרה של רשויות שבהן יש יועצת. לא ניסינו להסיק מזה לגבי מקומות שבהן אין. להזכיר שעל פי חוק כל הרשויות מחוייבות למנות יועץ לקידום מעמד האישה. החוק גם קובע שרשויות שלא מינו יועץ לקידום מעמד האישה, משרד הפנים צריך למנות להן יועצת וכששאלנו את משרד הפנים בענין הזה התשובה היתה שהמשרד לא מינה בשנים האחרונות אף יועצת ברשויות שבהן היא לא מונתה לפי החוק, שזה אגב, בעיקר רשויות מהמיגזר הערבי, שם הבעיה של אי מינוי יועצות יותר בולטת.

יש רשויות, שמונתה בהן יועצת שלא קיבלה תנאים, לא קיבלה מעמד ולא קיבלה כלים, דבר שהוא מאד מפריע לעבודה.

לגבי היקף המשרה של היועצת, החוק לא קובע את היקף המשרה שצריך לתת ליועצת, הוא רק קובע שהמשרה תיקבע בהתאם לגודל הרשות ומספר הישובים שכלולים בה. בחוק המקורי משנת 2000 נקבע כי "מינוי תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה, יכול שיהיה נוסף לכל תפקיד אחר שהיא ממלאה באותה הרשות ובלבד שלא יהיה בכך כדי להפריע למילוי תפקידה כיועצת לקידום ממעמד האישה." בפועל מה שראינו מן התשובות של היועצות, יש יועצות ספורות שממלאות רק את התפקיד הזה או איזשהו תפקיד כמו ממונה על יישום האיסור על הטרדה מינית. היועצת עובדת בשכר, אומר גם מה התנאים. ברוב המקרים היועצות עושות את זה במקביל לתפקיד אחר, כשברוב המקרים לא הגדירו להן אחוז משרה של התפקיד. תפקיד רווח הוא למשל מנהלת מחלקת רווחה, אז היא תהיה מנהלת מחלקת רווחה ברשות המקומית ו'על הדרך' גם תהיה היועצת לקידום מעמד האישה. יש כאן בעיה גם מבחינת עומס העבודה וגם - - -

צריך לדבר על הגדרות התפקיד, האם יש הגדרות תפקיד ברורות?

החוק עובר על רשימה של תפקידים שהיועצת לקידום מעמד האישה צריכה למלא. עדיף שגם היועצות וגם נציגת הרשות לקידום מעמד האישה יפרטו על כך יותר. מעדיפה לסקור דברים תחוקתיים.
החוק כן קובע עיסוק במגוון של פעילויות, וזה מתקשר למה שאמרתם קודם, שאחת הפעילויות החשובות היא לעודד שוויון בין גברים לנשים כולל במה שנוגע ליצוג הולם של שני המינים, גם בקרב עובדי הרשות וגם ברשות בכלל. מה שקורה בפועל – אם נקפוץ קדימה, אז נראה מן התשובות של הרשויות שהיועצות עושות באמת מיגוון גדול של פעילויות רק שעיקר הפעילויות שם הוא פעילויות של תרבות ופנאי. הן מארגנות ברשויות ערבים לנשים, הן עושות פעילויות כמו ימי ספורט, אני חושבת שזה לא צריך להיות הלו"ז של הפעילות של היועצת.
הנתונים על ייצוג בכירים ברשויות המקומיות – ולא בקרב חברי מועצה אלא בקרב עובדים, יש לכם בעמוד 8: "לפי הנתונים של הממונה על השכר ממשרד האוצר, נשים הם 31% מן העובדים הבכירים ברשויות המקומיות ו37% מן העובדים הבכירים בחברות העירוניות" שגם ביניהן, גם הקידום שלהן אמור להיות, וגם השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות גבוה ב 14% מן השכר של העובדות הבכירות, ובחברות העירוניות הוא עומד על 40%, פער בין גברים לנשים.

אני חושבת - וזה שוב מתקשר על מה שדיברתן קודם על קידום נשים, אז אפשר להסתכל על האלמנט של חברות מועצה אבל גם בקרב עובדי הרשות, וכאן זה במפורש אחד התפקידים של היועצת בחוק, לדאוג לשוויון בין גברים לנשים בקרב עובדי הרשות.

רק הערה, נשים הן שני שליש מן המיגזר הציבורי ואני לא רואה סיבה לחשוב שזה שונה ברשויות ולכן, זה לא שאנחנו מתחילים מנקודה שווה של גברים לנשים ואז נשים הן 37% מן הבכירים כי הפער הוא יותר גדול.

אני חושבת שהנשים היועצות במצב הנוכחי, לא יכולות למלא את התפקיד הזה גם בגלל הנושא של היקף המשרה. ברגע שליועצת לא מוגדר היקף משרה בכלל או שמוגדרים לה 10% או 15% משרה אין לה סיכוי לעשות את זה כי אם מתקיימת ישיבה של מועצת הרשות או ישיבה של ועדה מוועדות הרשות למשל, בשעה תשע בבוקר, ואותה עובדת היא גם מנהלת מחלקת הרווחה ולכן יש לה ישיבה בנושא הזה בתשע בבוקר, היא לא יכולה להיות בשני מקומות בבת אחת ואז הדברים האלה קצת זזים הצידה.

הנושא של ההכשרות עלה במסמך וארחיב על זה, היה פער של מספר שנים בין ההכשרות הקודמות ליועצות שהסתיימות ב-2005 או ב-2006 לבין ההכשרות שצריכות להתחיל בתקופה הקרובה. יש כאן איזה חמש או שש שנים בהן לא היו הכשרות ליועצות.
על מנת לפעול לשוויון מגדרי ברשות ויותר מזה, וולרי תרחיב על זה אחר כך, הנושא של ניתוח מגדרי של תקציב המדיניות - שזה גם חלק ממה שהיועצות אמורות לעשות, אין שום דרך לעשות את זה בלי כלים. אי אפשר לבוא ולקרוא תקציב בלי שנותנים את הכלים לדעת האם התקציב הזה הוא טוב לנשים או לא טוב לנשים.

אני רוצה להקדים ולומר. בניגוד לדעתי, לתקציב המדינה שבו ברור שיש סוגיות מסויימות שהן נוגעות באופן מובהק ביותר לנשים, כמו מעונות יום או שכר, דברים שנוגעים באופן ישיר לנשים, אז התקציב המוניציפאלי הוא יותר חמקמק, יותר קשה להגדיר מה טוב לנשים ומה לא, זאת אומרת, אפילו אם ולרי תאיר את עינינו ותגיד איך בוחנים תקציב של רשות מקומית, בסופו של דבר הרשות המקומית משרתת את כל האזרחים והצרכים המוניציפליים בדרך כלל הם לא יחודיים לנשים אלא אם כן יש הגדרה כמו עיר ידידותית לנשים.

אי אפשר להטיל משימות חדשות ותפקידים חדשים על רשויות בלי לתקצב את זה, כי מה שקורה בשטח הוא שמה שיש צריך להיחלק פעם נוספת ואז אנחנו בעצם מתחילים לעשות את סדרי העדיפויות. כראש רשות שהיא אישה, בתוך תקציב המועצה המקומית מצפה רמון, אם אני לא הייתי מוותרת על דברים יומיומיים אז גם אני לא הייתי מוצאת תקציב זעום למעמד האישה.
אחד הדברים שהזכרתְ הוא הכלים. אם אנחנו נקח עיר כמו באר שבע, שיש כלים ויש יועצת אבל היא עדיין לא מקבלת שכר כנדרש, אז אפשר לראות שם פרויקטים של השפעה, לקחת נושאים ולבדוק אותם כמו השוואת שכר בין נשים וגברים בתוך העיריה. אם נקח עיר כמו אשדוד שהיא עיר גדולה עם יועצת במשרה מלאה אז נמצא פרוייקט של הקמת רשת ערים ידידותיות לנשים שנותנות מרחבים להתפתחות לנשים, אבל ככל שאנחנו יורדים במספר התושבים, או מדרימים או מצפינים, אז אין כלים לאותה יועצת והיועצת אולי תמצא את עצמה עושה איזשהו חוג בשביל להצדיק את התואר שנתנו לה, ללא שכר וללא שעות.
בנוסף לכך יש את ענין הועדות. יועצת ללא שכר וללא משרה לא יכולה להיות בכל הועדות, היא לא יכולה להיות בתוך ישיבות המועצה ולייצג את עניני הנשים אם אין לזה את הפלטפורמה הנכונה, אם לא בונים את התפקיד ולא מגדירים אותו פעם נוספת בחוק ומחייבים רשויות וגם מתקצבים אותן.

אני מסכימה, אני רוצה שתקצרי.

אוסיף שני דברים שקשורים לכסף האחד הוא תנאי העבודה של היועצת, נושא שעלה, יועצת שעושה את התפקיד בנוסף על עוד תפקיד צריכה לקבל דרגה נוספת ובכל מקרה היועצת צריכה להיות - - -

מה המשמעות? חמש מאות שקל? אלף שקל?

תלוי בדרגה. בכל מקרה היועצת צריכה להיות לפחות בדרגה של מנהלת מחלקה.

אנחנו מדברות על אקדמאיות, שהן מתקבלות בדירוג אחיד.

הבנתי שיש בעיה בענין הדירוג והיועצות יוכלו להרחיב על זה בעצמן, עם יועצות שהן לא בדירוג המח"ר, יש בעיה עם הדרגה. מן התשובות עולה שלא כל היועצות מקבלות את תנאי השכר כמו שקבוע בחוק, המצב יותר גרוע במיגזר הערבי, שם הרוב לא מקבלות את תנאי השכר שקבועים בחוק.

מעבר לכך חלק מן היועצות ציינו, שזה פוגע בתחושה וגם בחשיבות של התפקיד, גם בעיניהן וגם בעיני הסביבה, אחת היועצות ציינה שבעצם הענין של התגמול מקשה עליה בפועל לבצע את העבודה כי למשל, היא לא מקבלת החזרי נסיעות מחוץ לעבודה אז היא לא יכולה להגיע לכל מיני אירועים והשתלמויות שהיא צריכה להגיע אליהם. וזה כבר משהו שהוא מעבר לתחושה.

בנושא התקציב, החוק מחייב את הרשויות המקומיות לתת סעיף תקציבי אבל הוא לא מחייב שיהיה בו כסף וסעיף תקציבי יכול להיות עם לא כלום. ברשויות היהודיות שענו לנו לפנייה רואים שברובן נקבע תקציב אבל המנעד הוא מאד גדול, הוא נע בין 10,000 שקל לקצת יותר מחצי מליון שקל. ברשויות הערביות אין תקציב לפעילות היועצת.

תודה רבה.

תרשו לי קודם כל להתחיל באיזשהו תיאור של תהליך. קודם כל מברכת על המסמך הזה, אני רואה אותו רק הבוקר, אני יודעת שאורלי ראיינה אותנו, אני מברכת מאד על המסמך הזה ועל התוכן של הוועדה הזו היום כי אנחנו נמצאים בנקודת מפנה. קצת רקע, כיוון שהתהליך שהיועצות - - -

באיזו עיר את נמצאת?

אני יועצת ראש העיר בעירית מודיעין-מכבים-רעות, יועצת של חיים ביבס, הייתי יועצת של ראשי הערים הקודמים מרגע החלת החוק ב-2000 ועברתי שלש קדנציות. בתפקיד המקצועי אני מנהלת את המרכז הבינתחומי, מפתחת את המודל של עיר לומדת בישראל, עובדת בכל מיני שיתופי פעולה עם האיחוד האירופאי בנושאים האלה.

את התפקיד של היועצת קיבלתי בשנת 2000 כתפקיד נוסף, יושבות כאן מסביב לשולחן יועצות ותיקות כמוני ואולי אפילו קצת יותר, ואני חייבת לתאר בתחילת הדברים שלי את התהליך שעברנו החל משנת 2000 ועד היום, עד לדוח הזה, פרט לעובדה שאנחנו יושבות ודנות כאן בתפקיד היועצות.

כשהחוק התקבל אכן היה זה חוק עמום לגמרי, הוא שם איזושהי הגדרה של תפקיד שאתו התחלנו ולא ידענו מה לעשות עם זה. מצטרפת אלינו עוד יועצת ותיקה שמכירה גם את ההיסטוריה. יש פה תהליך מאד מעניין שהתרחש במהלך העשור האחרון, תהליך שאפשר לנתח אותו מבחינת מדיניות ומי שעוסק בקביעת מדיניות ציבורית יכול לראות בו איך נקבעת מדיניות, מצד אחד בכנסת, חוקק חוק שלכאורה עשה עמנו חסד ומינה את היועצת למעמד האישה ומצד שני, הפער בין החוק, בין המדיניות לבין היישום שלו היה מאד מאד גדול. לא ידענו מה לעשות עם זה, מה אומרת ההגדרה, מה התיגמול, מהם 'גבולות הגיזרה' שלנו, מה אנחנו צריכות לעשות והעובדה שמרבית היועצות התחילו לעבוד מן השטח כמו רכזות תרבות ורכזות חוגים היתה נעוצה בעמימות הזו שלא ידענו מאיפה להתחיל.

רגע, לא מדויק במובן הזה שהחוק כן מבטא הגדרות.

החוק נותן הגדרה מאד עמומה, הוא אומר שהיועצת תהיה אחראית על התוויית מדיניות לקידום מעמד האישה ברשות המקומית. וזהו. זה החוק משנת 2000. זה התהליך שקידמנו בהמשך. מאז 2000 ועד 2012 חלו צעדים מאד משמעותיים. אחד הוא שישנה קבוצת יועצות ותיקות שלומדת תוך כדי תנועה, אנחנו לומדות ומכשירות את עצמנו. הדברים הראשונים ששמנו לעצמנו על סדר היום הם: אחד, הנושא של תיקון החוק, שתוקן בשנת 2008, ונעזרנו רבות גם ברשות למעמד האישה, גם בוועדה כאן וגם במרכז השלטון המקומי. הנושא של הגדרות התפקיד, הגדרות התפקיד של החוק שתוקן, ששמו בצורה ברורה ביותר את גיזרות העבודה של היועצת, את הסמכויות שלה, את האחריות שלה ואת אופן העבודה שלה, וגם, את הנושא של הקמת האיגוד לפני כשנה וחצי שמבחינתנו הוא שיאו של תהליך ההעצמה של התחום הזה, מאז שהתחלנו פה ועבדנו בו באופן ספורדי לחלוטין ועד היום, כאשר אנחנו מתוות את המדיניות ברמת המקרו ולא רק ברמת המיקרו.
האיגוד הוא גוף שמאגד את כל היועצות ברשויות המקומיות, יש לנו הנהלה רחבה שמייצגת את הספקטרום הרחב של האוכלוסיות בכל הסקטורים בישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות, עם המרכז לשלטון, עם הועדה בראשותה של פלורה, במרכז השלטון ועם היועצות בשטח, כאשר העבודה נעשית בשני כיוונים וזה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. אנחנו מביאות את השטח, לומדות אותו, קובעות את התהליכים והמדיניות בהתאם למה שנמצא בשטח.

לגבי מה שהוזכר בדוח, יש עדיין הרבה מאד בעיות שאנו מתמודדות אתן בשטח אבל אני רצה לשים בפניכן קודם כל את המשמעות ואת המהות של תפקיד היועצת, היום, אחרי לפחות שתים עשרה שנה מיום החלת החוק. היועצת היא היישות שנמצאת בתוך הרשות המקומית שזו הפלטפורמה המרכזית להשפעה על מה שקורה בחיי בציבור שלנו, בחיי התושבים. לנו יש את הכח להשפיע כי אנחנו עומדות בין ההנהלה של הרשות המקומית על כל הגורמים שלה, המקצועיים והפוליטיים לבין השטח, לבין התושבות והתושבים. היכולת שלנו ליצור את החיבור בין מה שקורה בתוך הרשות לבי מה שקורה בשטח הוא הכח שלנו, וזו העוצמה שלנו.

את מרחיבה את זה לתחום אחר. אני לא יודעת עד כמה, היועצות האלו, יש להן זמן לעסוק בתוך הארגון עצמו שנקרא המעצה, הנשם של המועצה, ואת מדברת אתי עכשיו על התושבות. האם יש מוקד לפניות ציבור עבור תושבות העיר?

אני אסביר. אנחנו לא יועצות רק של הרשות המקומית, בכלל לא, אנחנו יועצות של כל הרשות על כל רבדיה כולל התושבות זאת אומרת, התפקיד שלנו לפעול גם בתוך הרשות המקומית וגם בתוך העיר. אחרת אנחנו לא מבצעות את התפקיד שלנו.

מה את עושה מול התושבות?

כראש רשות אני רוצה להגיד לך שמי שקובע מדיניות הוא ראש רשות. אם יש לו יועצת שהיא מתווה גם מדיניות שבה יש בתכנית העבודה גם קידום נשים, אז מה שקורה בשטח הוא פריסה גדולה של אותן בעיות כמו קידום. אם אנחנו מדברים על קידום נשים אז יש את כל מערך ההעשרה של נשים בתוך הישוב כדי להעצים אותן. אם אנחנו מדברים על העצמה אישית, על שידרוג של נשים, אז למצוא את אותן נשים כשהיועצת מובילה את הדרך בתוך הישוב מול התושבות. כן יש ערוץ תקשורתי בין היועצות לבין התושבות.

תני לי דוגמה לפרוייקטים ברמה ארצית שנעשים במסגרת התפקיד הזה שנקרא יועצות לקידום מעמד האישה.

אנחנו מריצות את הנושא של פיתוח מנהיגות נשים. כולנו מתארגנות לקראת הבחירות המוניציפאליות הבאות והמטרה המרכזית שלנו היא לשים את הנשים במוקדי קבלת החלטות. המטרה שלנו היא לפתח מנהיגות מתוך הישובים שלנו. פרוייקט מנהיגות נשים, נעשה בשיתוף, התקציבים ניתנים גם על ידי הרשות לקידום מעמד האישה ואנחנו מפתחים 'קאדר' של נשים מנהיגות בישובים שלנו, זה רץ היום בכמה ישובים וזו עבודת רוחב. מעבר למה שאנחנו עושות בשטח זו דוגמה לעבודת רוחב.

האם המטרה היא לשלב אותן בסוף כחברות מועצה?

גם, ברמה הפוליטית וברמה הציבורית. כל אשה תבחר במה שמתאים לה.

בכמה מועצות יש את הפרוייקט הזה?

ששים.

עדיין לא ששים, אסביר על התהליך.

האם בשיתוף עם הרשות או בשיתוף עם כ"ן?

כאיגוד וכיועצות אנחנו עובדות עם הרשות ועם כל גורם שיכול להעשיר את הפעילות שלנו. הרי במקרה של הרשות התקציב ניתן על ידי הרשות לטובת הפעילות הזו.

יש הרבה פרויקטים שהם משותפים ויש שם עוד שותפים, השלטון המקומי כרגע מוביל עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם היועצות ועם עמותת כ"ן, הקמת אקדמיה להכשרת נשים בפוליטיקה. זה פתוח לכל הנשים ומתוקצב גם על ידי - - -

איפה הוא מוקם?

בתל אביב במרכז לשלטון המקומי, כאשר בתוך המערך הזה הנשים יקבלו כלים ליציאה לשטח הפוליטי.

זה לא זה. מדובר על הכשרה ליועצות ולא על הכשרה לנשים בפוליטיקה. יש קצת בלבול של שני מישורים, בין התחום המוניציפאלי לבין הכשרה ליועצות.

חשוב לעשות אבחנה, יש לנו עוד פרויקטים, יש פה יועצות ואנחנו רוצות אחר כך להציג את הפרויקטים ברמת הרוחב, שאנחנו עושות בכדי - - -

סליחה, אתחם אותך בזמן ויש לך עוד דקה. עלינו לאפשר לכולם לדבר.

אחדד. מצד אחד יש את הפעילות ואת ההתקדמות של מה שנעשה בשטח ואם נשארו לי עוד שתי דקות אז אציג את הקשיים. אי אפשר להציג קשיים בלי להציג את המשמעות של התפקיד. אכן הנושאים שהוזכרו בדוח של מרכז המחקר הם עדיין רלבנטים, שאנחנו עדיין מתמודדים אתם.
הסטטוס של היועצת, אם לא תמונֶה יועצת על פי חוק מן הדרגות הבכירות זה יקשה על הפעילות שלה ברשות, חד משמעית. התיגמול, שהוא אחת הבעיות שאנחנו עדיין מתמודדות אתו למרות שיש יועצות שקיבלו כבר תיגמול, עדיין חלק לא קטן מאתנו – כמוני גם ונמצאות עוד סביב השולחן הזה, שלא מקבלות עדיין תוספת דרגה או תוספת תגמול בהתאם לדירוג שלנו.

כמה יועצות יושבות כאן? תצביעו. כמה מכן קיבלו דרגה נוספת? מצוין. זה אומר הכל. הצביעו שלש נשים, מתוך כעשרים נשים שהן יועצות.

לא, יש יועצות שזה נקבע להן מראש.

למעלה מ 90% עושות את זה כתפקיד נוסף, אנחנו לא רואות בתפקיד הנוסף הזה את המקום לעשות פעילות שטח. כיון שאנחנו עושות את זה כתפקיד נוסף אז התגמול מתחייב כי מדובר בהרבה שעות עבודה נוספות, הנוכחות שלנו בוועדות היא מאד משמעותית, במועצת העיר, כל הועדות, זה המקום הראשון שבו אנחנו נמצאות ולכן מרבית התסכול הוא בנושא של התקציבים, תקציב פעילות, התגמול והיקפי המשרה שלנו.

אני מודה לך.

עדנה סבג, בקצרה, איפה תחומי העשייה המרכזיים שלך ואיפה היית רואה את עיקר הבעיה כדי לקדם את התפקיד הזה למקום שבו הוא צריך להיות?

נשאלה כאן השאלה, איפה הכסף? תקראו בבית בעיון את החוברת הזו ותבינו ברשות מקומית איפה הכסף.

אני רוצה לומר תודה לברברה סוירסקי, מנכ"ל אדווה, שלימדה אותי בקורס הראשון של יועצות במדינת ישראל, לחפש איפה הכסף.

לדעת איפה הכסף ובעיקר איך מקבלים אותו.

חברת הכנסת הממונה על קידום נשים ועל החקיקה, לפחות לפי העיר הזאת, של ראש העיר שלנו שהוא צעיר ומאד אוהד - - -

איש מנהיג.

יצר רשימה של "ריצ'רץ'" - גבר אישה גבר אישה, לא חשש מן החשיפה הזו שהיא נגיעה בקרביים. אני לא יודעת אם ראשי ערים אחרים היו מרשים לעצמם לגעת בקרביים. הוא הרשה לנו. אנחנו באנו עם כלים מקצועיים של מרכז "אדווה" ויישמנו את זה, אנחנו צועדים קדימה היום, גם פלורה שושן, ורד סוויד ואורנה מגר, קיבלנו החלטה שאנחנו בשלטון המקומי, מאחר ומדובר ב-68,000 עובדים, המעסיק הגדול ביותר במדינת ישראל, אנחנו הולכים דרך איגוד היועצות שאני מרכזת שם את הנושא של פערי שכר, לבדוק. אני רוצה להגיד מה גיליתי, גיליתי שיש את אינה מן הרשות לשוויון, היא הציגה לנו תקציב והיום בעירית באר שבע, בסיוע אגף משאבי אנוש, בגיבוי מלא של ראש העיר, מתחילים לפתור את הבעיה.

בואי נשמע ממך, מה בעצם הבעיה?

מה שאני עשיתי, סיימתי קורס לעובדות בכירות ומנהיגות בקהילה ובסופו של הקורס שלימד אותי להרכיב משקפים שבודקות איפה הכסף. פשוט נתנו לנו משקפיים - - -

איפה ההסתכלות המגדרית על 'איפה הכסף', לא רק 'איפה הכסף'?

בואי תתחילי לדפדף, בוא נלך למשהו של יצוג פוליטי בקבלת החלטות בוועדות עירוניות. בעמוד 13. מנהל את כל ההתנהלות של חיי העיר. תבדקו כמה גברים, המפתח הוא פוליטי למינוי של אנשים, הועדות הן אלו שמתוות את המדיניות של הרשות, הן קובעות איך הרשות תתנהל, תבדקו מה יצוג נשים - - -

בוועדת כספים, יש רק אישה אחת.

כמה עובדי קבלן יש בעירית באר שבע?

יש, לצערנו יש.

כמה יש וכמה נשים מתוך זה?

זה לא קשור לנושא.

קשור מאד. זה לא רק לגבי תעסוקה, הכל מאד יפה, החוברת נהדרת וכל הכבוד אבל זהו.

אני קודם דואגת לשוויון של עובדות העיריה ובהמשך אדאג גם לעובדות הקבלן. יש הרבה. אמשיך ברשותך.

בלי קריאות ביניים. אני מבקשת לאפשר לדוברת.

בדקנו כמה תקציבים בוועדה הולכים לפעילויות של נשים וכמה לגברים. בדקנו כספים, בדקנו כל תחום שיש בו כסף, בדקנו במכרזים, כשיש לנו 2,035 עובדים ומתוכם 1,600 נשים עדיין הזוכים במכרזים של התפקידים הבכירים ביותר הם גברים.

איך אתם מסבירים את זה?

זה לא שעירית באר שבע נגד נשים כי זה בדיוק ההיפך, עירית באר שבע היא היא בעד. זה משהו שהוא מבני חברתי במדינת ישראל. אני רוצה לחזור, יושבת כאן בחורה עם סוודר ירוק, נעמה אביטן, היא בתפקיד בכיר במשרד הפנים, אני פניתי אליה כיועצת ואמרתי לה: נעמה, את אשה, את תעזרי לנו ליועצות. אל"ף, אני רוצה שתגיעי לכנס היועצות ותסבירי על כל הנושא של השכר והיקף התפקיד, ואני רוצה שתעייני בחוברת ותגיד לי למה לי כיועצת אין מזכירה? למה לי כיועצת אין משרה מלאה? נעמה ענתה לי שאכן אני תפקיד סטטוטורי כמו מנכ"ל, יועץ משפטי, מבקר ומהנדס אבל אני בניגוד אליהם, לא רשאית לקבל את כל מה שהם מקבלים, לפחות לא בעירית באר שבע, שזה משרה מלאה, רכב צמוד, לפטופ אישי, נעמה פשוט עשתה לנו את כל העבודה וזו הזדמנות להגיד לך תודה, כי נעמה חשפה בפנינו שמי שבעצם קובע מהו היקף המשרה הוא משרד הפנים ולא ראש הרשות. ראש הרשות לא יכול להיות עבריין, אם משרד הפנים אומר לו: אני לא יכול לתת ליועצת מזכירה או משרה מלאה אז הוא לא יכול תתת לי למרות שהוא מאד מוקיר את עבודתי.
כאן אני מצפה שאת תובילי לתיקון בחקיקה. אם היועצות צריכות לרשום בחוק שליועצת מגיעה משרה מלאה כשיש מעל מאה אלף תושבים אז שזה יהיה בחקיקה. אם לא יודעים לפרגן לנו בלי זה. אני הגעתי לפה עם טלי פוסקוב ראש עיירת ערד, יש שם 28,000 תושבים. מה היקף המשרה של מבקר? מאה אחוז, ומה ההיקף של היועצת? הנה, בנוסף לתפקיד מאד בכיר היא גם יועצת. זו הדרת נשים ואני מבקשת שזה יתוקן בחקיקה. או אז כל היועצות יעסקו בעבודה הנפלאה של פערים ולא יעסקו בתרבות ופנאי, מה שרוב היועצות שאין להן תקציב, אין להן משרה ואין להן מזכירה נאלצות לעשות, וכך בעצם לשמר את האי שוויון החברתי. אני מודה לך מאד.

תודה רבה, גם על זה שעמדת בזמנים.
כדי להשלים את התמונה, אני רוצה שניים שישלימו את התמונה. מן הצד המחקרי אני מבקשת מוולריה, מפורום נשים לתקציב הוגן, להציג את הנקודה שתשלים את התמונה שנסקרה. אאפשר גם לאינה, שאת נציגת שוויון הזדמנויות בעבודה, וכמובן לנעמה שקיבלת כאלו תשבחות. נשמע איך באופן מעשי משרד הפנים נותן גיבוי לכל המהלכים פה.

לפני שלש שנים התחלנו לעבוד בשיתוף פעולה עם המרכז לשלטון מקומי ויועצות לקידום מעמד האשה, שהמון מן היועצות שכאן היו חלק מן הקורסים שאנחנו ארגנו והרעיון להצמיח את הרעיון של ניתוח מגדרי של פעילות תקציבית של העיריה. המטרה שלנו לא היתה לבדוק תקציב יחודי כזה או אחר לנשים אלא לבדוק את כל התקציב של העיריה ואת כל המדיניות ולבחון האם הצרכים של התושבים והתושבות באים לידי ביטוי - - -

שלום, אנחנו מקבלים בברכה את ראש עירית ערד.

המטרה היתה לבחון את כל המדיניות בתקציבים של הרשויות המקומיות ולתת כלים לנשים עצמן שעובדות ונמצאות בתוך הרשויות כדי שהן יוכלו להוביל את המהלכים האלה. הדרך הראשונה היא להכשיר את הנשים ברשויות מקומיות. עבדנו עם יועצות לקידום מעמד האשה, ארגנו קורסים ביחד עם השלטון המקומי, שהשתתפו יועצות מכל רחבי הארץ, ושם עברו הכשרה כמו שאורנה אמרה, מושגים בסיסיים בכלכלה, מה הקשר בין צמיחה לבין מה שקורה בעיר. איזה סוג של מסים? איך קוראים תקציב? איך אני ניגשת לתקציב, לספר הגדול הזה, ואני יכולה לראות האם הוא עונה על הצרכים של גברים ונשים.
לא רק פרוייקט מיוחד אלא להבין מה זו מחלקת הרווחה, מהי מחלקת החינוך וזה מה שעשינו, קורס, ואתם קיבלתם פלאייר שיש כמה שיעורים לדוגמה ואחר כך היועצות עצמן, אלה שהיו מעוניינות, לקחו את הקורסים לרשות שלהן והן הפיצו אותו שם והקימו קבוצות של עובדות עיריה ועובדות קהילה וגם קיימו שם קורסים, כאשר בסוף הקורס היו פרויקטים, תהליכים של בדיקה. היה שיתוף פעולה עם הגברים והם היו חלק מן הקורס.
בדוגמה של באר שבע הם בחרו - ולא היה רק קורס אחד אלא היו שלושה קורסים, הם בחרו לעסוק בנושא של פערי שכר, ובגלל שהיה להם שיתוף פעולה עם ראש העיר ומחלקת למשאבי אנוש הם השיגו דברים, למשל, הועדה הזו לפני כמה שנים קידמה חוק של תיקון פקודת הסטטיסטיקה. החוק הזה אומר שחייבים לפלח נתונים לפי מיגדר אז אנחנו בקורס אמרנו למשתתפות הקורס שיש את החוק הזה ולפי החוק אתן חחיבות לקבל נתונים אז היא, עם הקבוצה שהיא הקמה בבאר שבע ואמרה: אתם לא עושים לי טובה, יש כאן חוק ולפי החוק אני צריכה לקבל נתונים של שכר של גברים ונשים בתוך העיריה, וגם של הועדות ומה שכל אחד עניין אותו.
אז כמו שהיא עשתה ברשות שלה, גם ברשויות אחרות קידמו פרויקטים אחרים. למשל, בכפר סבא בחרו את התמיכות בספורט, האם התמיכות שהעיריה נותנת בספורט עונות על צרכים של תושבי ותושבות העיר, לפעמים הדברים האלה לא נעשים בזדון אבל - - -

אם, למשל, יש לעיריה קבוצת כדורגל או כדורסל, כמו קבוצת הכדורסל של רמלה שהביאה הישג מאד מרשים אז אני מניחה שנתנו שם תקציב גם לקבוצות הנשים וגם לקבוצות הגברים. האם יש ראשי ערים שלא נותנים תמיכה לספורט?

לא בכל עיר יש אותו מספר, אנחנו יודעות שנשים עושות פחות ספורט מגברים - --

מגרשי הכדורגל, הכדורסל והטניס פתוחים ללא אפליה מגדרית.

מבחינה זו אפילו מקומות כמו רמת השרון וכמו רמלה שיש להם קבוצות של ליגת על, מובילות בכדורסל , גם הן צריכות להילחם על זמני אימון במגרשים ותמיכות, אפילו התקציב אינו אותו תקציב, פחות - - -

אם תרשי לי בכל זאת קצת לדבר על משהו שמעניין יתר נשים, ספורטאיות, עם כל הכבוד , הן פלח קטן באוכלוסיה. גם ספורטאים הם פלח קטן באוכלוסיה. אני רוצה לשאול אותך על פערי שכר כרגע, ולדבר דווקא על דברים שמעניינים את רוב הצבור ורוב האוכלוסיה.

זו היתה רק דוגמה אחת של מה שאפשר לעשות עם הכלי הזה של ניתוח מגדרי. למשל, בבת ים אנחנו מנסים לעשות בדיקת צרכים של נשים בתחום התעסוקה כי הכלי הזה של ניתוח מגדרי של תקציב הוא כדי לתקצב בצורה יותר יעילה, אנחנו בוחרים צרכים ולפי זה מתקצבים.

מה עם כל הפרויקטים של עיר בטוחה לנשים? יש את הפרוייקט הזה שמדבר על זה שיהיו יותר תאורות רחוב באזורים שמועדים לפורענות לנשים בלילות, שיהיו יותר מוארים ויעברו שיפוץ, האם הדבר האלה הם על סדר היום?

הם על הסדר היום אבל שוב, מה שאנחנו עושות במרכז אדווה הוא לתת כלים של ניתוח וליווי,. אחר כך כל עיר בוחרת איזה תחום מעניין אותה, שאותו היא רוצה לקדם. אנחנו לא יכולות להיות בכל מקום אבל הרעיון הוא שהנשים שיושבות כאן שחלק כן היו בקורס, הן יביאו את הרעיון של ניתוח גדרי של התקציב לרשויות שלהן.

תודה רבה ורליה וראינו תוצאות מאד יפות בבאר שבע. אינה, התמקדי באתגרים מעבר לאלה שנאמרו פה. כולם דיברו על תקציב ואין ספק שזה מפתח טוב. האם לך יש משהו להוסיף לאתגרים שיש לבית המחוקקים מול התפקיד הזה של יועצות ובכלל, כדי לצקת תוכן יותר ממשי לתפקיד.

קודם כל אני מברכת על הדיון הזה ועל המסמך הזה שבאמת מפרט בצורה טובה את התפקיד. אני רוצה לדבר לצאת מן הדברים שעדנה אמרה ומן המסמך שהוצג פה על עירית באר שבע. אני מברכת את עירית באר שבע ואת הפעילות של מרכז אדווה.
אני רוצה לתאר קצת במה הנציבות יכולה לסייע ליועצות ואני קוראת כאן ליועצות להיעזר בנו. לדוגמה מן הדוח הזה עולה שנוצר שיתוף פעולה עם העיריה, ראש העיר נתן את ידו לכך ועל זה אני מברכת.
הנציבות יכולה לספק גם סיוע וגם יעוץ לשאלה איך לקדם את השלב הזה הלאה. יש פערי שכר - איך מצמצמים את זה, מה מקור פערי השכר, איך מטייבים את הנתונים וכו'.
מנגד, אני יכולה לתת דוגמה לעיריה שלא עשתה את הדבר הזה מרצון והנציבות מנהלת תביעה נגד עירית ירושלים על פערי שכר בתוך העיריה. אלו שתי זירות הפעילה שיש לנציבות להציע ליועצות, גם הפן המשפטי וגם הפן החיובי, נוכל כמובן ליצור עמן שיתוף פעולה.

טלי, מה החזון שלך כמי שמכהנת כראש עירית ערד? גם מילה על היועצות לקידום מעמד האישה ועד כמה אפשר מכאן, מבית המחוקקים, לסייע לכן?

צהרים טובים, עזבתי ועדת כלכלה שמדובר שם על שדה התעופה השני של מדינת ישראל בנבטים כדי להגיע לכאן כי חשבתי שזה יהיה נכון אם אהיה כאן.

אנחנו גם חושבים שבחרת נכון.

אתחיל ממשהו אישי. החלטתי לרוץ לרשות בזכות עמותת כ"ן. הייתי בקורס שעמותת כ"ן התארגנה ושם הקורס היה "אני רצה ואני מנצחת". זה עבד עליי. לקחתי את הדוגמה הזו כי התארגנויות של נשים שקיימות היום ומה שאני רואה הוא שמפעם לפעם יש עוד והכח שלהן הולך וגדל, זה משהו שבאמת יכול תת לנו, לנשים, הזדמנויות, איכשהו לממש את הפוטנציאל שיש בנו, ואני בטוחה שפוטנציאל יש בכל אחת שיושבת כאן ויש הרבה שלא יושבות כאן.
צריך לחשוב איך אנחנו בונים תשתית לכל אחת מן הנשים ואת הדרך לממש את הפוטנציאל שיש בה. אני מאד ממליצה על כל מה שארגוני שנשים עושים במדינה שלנו. לפני שבוע הייתי בפגישה של עוד ארגון נשים שהזמין אותי ורצו שארצה מצד אחד וגם הציעו את השירותים שלהם לערד והיום יש מי שעוזר לנשים רק באמת צריך לרצות.

אני לא הלכתי לבחירות ואמרתי: תבחרו בי כי אני אשה אלא תבחרו בי כי אני לא פחות טובה מגבר, זה כן, וצריך ללכת עם האמת שלנו עד הסוף, ולא לפחד להגיד ולא לחשוש. כי לא עשינו פה השוואות בין גבר לאשה. אנחנו בני אדם, יש לנו יכולות טובות, רק צריך לא לפחד. נפגשתי עם כמה נשים ושאלתי: למה לא? אז עונות: "אני לא יודעת", "אז איך אני אלמד אם אני לא יודעת". אז לא נורא, גם אני לא ידעתי. למשל, אם מדברים על נושא של תקציב, איך בונים תקציב, אני לא יודעת, אז מה, אז לומדים.

אף אחד - כולל אף רמטכ"ל לשעבר ואף עיתונאי לשעבר, לא היה בחקיקה לפני שהוא הגיע אל הבית הזה והוא נכנס לבית המחוקקים.

לא לפחד, להיות אמיצות, צריך לעשת את זה וזהו.

האם טיעונים של משפחה עולים?

בהחלט. אני נכנסתי לפוליטיקה רק כשהילדים שלי כבר היו גדולים. ברור שהשיקול של המשפחה והילדים הוא חשוב כי מה לעשות, אנחנו יותר אמא מאשר אבא ואולי יש לנו קצת יותר אחריות ממה שיש לאבא, ופה אני פונה דווקא אל השולחן הזה ואני אומרת כאן לחברי הועדה זו, יש לכם כח לחוקק דברים כדי שיתנו לנשים אפשרויות לעשות את זה יחד עם זה שהן נשארות

בואי תגידי לנו הצעה לחקיקה שתעזור בענין הזה.

אני רוצה חוק לשעות עבודה, כשאנחנו מדברים על שעות עבודה של אישה, זה שהיא צריכה לעזוב את העבודה שלה וללכת לקחת את הילד מן הגן, אם אנחנו מדברים על יום לימודים ארוך בכל המערכת כך שהילדים יהיו מטופלים ואישה תוכל גם אחרי שעות העבודה אולי לתת לעצמה כבר מן הדברים שהיא יותר אוהבת, זה יותר יעזור לנו ואני לא בטוחה ששלש זה מספיק כי צריך לתת אפשרות לאישה לבחור האם היא רוצה את זה או לא. יש כמובן שרוצות עד שעה אחת אבל יש כאלו שרוצות יותר ואין להן את האלפיים שקל לשלם למטפל שתטפל בילד שלהן אחרי כן. אז זה משהו שכן אתם כאן יכולים לתת כי זה מאד מחזק נשים ואמהות.

לפני שאני מעבירה זכות הדיבור לשלמה, אני רצה לומר מספר מלים על היועצות למעמד האישה.

האם היועצת שלך במשרה מלאה?

זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. אצלי היועצת למעמד האישה עובדת בהתנדבות וזה משהו שאתם המחוקקים גם צריכים לקדם. אין דבר כזה שנשים בתפקידים האלה לא נחשבות כבתפקיד סטטוטורי, זה חייב להיחשב תפקיד סטטוטורי - - -

רגע, לא, גבירותיי הנכבדות, בכנסת מדברים כשמקבלים רשות דיבור.

אני מדברת על תפקיד סטטוטורי עם שכר של מאה אחוז, לא שמונים אחוז ועשרים תמורת משהו אחר אלא מאה אחוז. אני לא משלמת לה כי משרד הפנים לא מאשר לי משרה נוספת בעיריה והרשות שלי נתמכת על ידי משרד הפנים אבל יש רשויות שיש להן תקציבים.

אני כן מתקצבת את העבודה של נשים, אנחנו כן עושים פעילות לנשים ונמשיך לעשות את זה. מה שאני עשיתי – להבדיל מהרבה ראשי רשויות עליהם שמעתי, היועצת לקידום מעמד האישה אצלי, נמצאת בכל ועדה שקיימת במועצת העיר, הוצאתי מכתב שחייבים להזמין את היועצת לקידום מעמד האישה לוועדות וזה משהו ש - - -

יש חוק.

אבל לא מיישמים את החוק. הוא חוקק בשנת 2000 ולא כולם עושים את זה.

מאחר וזה לא התפקיד היחיד שלה, מתי היא מספיקה לעשות את התפקיד המרכזי שעליו היא מקבלת שכר אם היא אכן מגיעה לכל הישיבות האלו? יש בזה משהו לא הגיוני כי מעורבות והשתתפות אקטיבית בישיבות לא יכולות להיעשות במקביל לתפקיד נוסף. גבירותי, מי שמצביעה נרשמת. שלמה בוחבוט נמצא כאן. כיו"ר השלטון המקומי יש לך אחריות גדולה על מה שקורה מתחתיך בכל מה שנוגע גם למהפיכת קידום נשים, גם לענין של היועצות וגם לכל הענין של חברי מועצה, הם אנשים שעובדים בהתנדבות. אמרה לי מישהי היום: את יודעת, בשביל להיות חבר מועצה אתה צריך להיות או מושחת או להיות אדם מאד עשיר אז אני חושבת שרוב חברי המועצה במדינת ישראל הם לא עשירים ולא מושחתים אלא אנשים שטובים שאכפת להם מהעיר וזה אומר משהו על איך שהמנגנון הזה עובד. אמור כמה מלים בהקשר של היועצות למעמד האישה.

גבירתי יושבת הראש, פלורה, קשה מאד לדבר ליד כל כך הרבה נשים, קודם כל זה כייף, זה נכון אבל צריך להיזהר מכל מילה שאתה מוציא. אני רוצה לומר לכם דבר אחד, שמאז שנכנסתי לשלטון המקומי חיזקתי את נושא מעמד האשה ואתם יכולים לשאול את שולה שמרכזת יחד עם פלורה ויחד עם כל הגורמים בשלטון המקומי.
אני מחזק גם את הדברים של טלי שאומרת: אתם לא צריכים לבקש דברים מיוחדים כי יש לכן יכולת לא פחות מאשר לגברים. פעם באו אלי נשים ואמרו לי: אני רוצה להיות ראש עיר, אני רוצה להיות סגנית, אמרתי: כל הכבוד, הכל מתחיל מלמטה, מי שרוצה לקפוץ לא יגיע לשום מקום. זה לא פשוט להיבחר להיות יושב ראש ועדה ולא פשוט להיבחר להיות ראש עיר אבל צריך לנסות.
למשל מחר, ביום שלישי, יש כנס גדול מאד לנשים באשדוד, עיר מאד ידידותית לנשים, בא אלי ראש עיר, ביקש שהשלטון המקומי ייכנס אתו ביחד נתנו לו את ברכתנו ואכן אנחנו הולכים לערים ידידותיות לנשים. על כל התכנים נצטרך לשבת יחד ולחשוב. אחר כך דיברנו יחד עם עמותת כ"ן בנושא של אקדמיה לנשים וצריך לפעול ולעבוד.

אני שומע ספורט ואני מציע לכן הצעה, אל תבואו ותבקשו משהו מיוחד כי מגיעה לכן קבוצת כדורסל, כדורעף, כדורגל, לא צריך לבקש כש"אנחנו נהיה מיוחדים".

לגבי חברות או חברים במועצת העיר, אני לא מקבל את זה שאתה צריך להיות או עשיר או מושחת- - -

לא אמרתי את זה והבעיה היא אחרת, הבעיה היא שהאנשים האלה אפילו לא מקבלים החזרי הוצאות. עבור הרבה נשים, הבחירה אם לעבוד תמורת משכורת ולהביא פרנסה הביתה או לככב ברשימת חברים למועצה, רק אם את עשירה את יכולה לעשות את זה.

חלק מן הדברים אנחנו מחוקקים ומי שמחוקק זה הכנסת ומשרד הפנים. אם יחקקו חוק שראשי רשויות יצטרכו להחזיר וזה כבר דוּבָּר, אני לא מאמין שאנחנו נתנגד רק שיעמידו לנו תקציב, כי אני לא צריך להגיד לך שחברי הכנסת והממשלה מטילים עוד ועוד מבלי להעלות תקציבים ובסופו של דבר הרשויות המקומיות מתמוטטות.

בקשר לנשים למעמד האישה, אותו הדבר, נכון שבכנסת מחוקקים חוקים ושוכחים שצריך להעמיד לזה שכר ותקציב. אם משרד האוצר ומשרד הפנים יתנו תקנים מיוחדים למעמד האישה אני מאמין שום רשות מקומית לא תתנגד.

זו הזדמנות להודות לפלורה על העבודה שהיא עושה בשלטון המקומי יחד עם שולה ותראו את השלטון המקומי שהוא בית שרוצה, ואנחנו משדרים את האהבה המיוחדת הזו לכל ראשי הערים. זה התפקיד של הרשות המקומית ואנחנו עושים את זה באהבה. תודה לכן.

תודה רבה, שתצליח. המסר חוזר על עצמו והוא ברור. אין סמכויות ללא תקציב. סמכויות ללא תקציב פירושן שהן לא מתבצעות או שזה פוגע בדברים אחרים.

אני רוצה להגיד תודה, על שהוזמנתי לוועדה. אני שמחה שזו הועדה הראשונה שאני מתכנסת בה עם כולכן. משרד הפנים רואה את החשיבות של יועצות לקידום מעמד האישה, אני לאחרונה נחשפתי קצת יותר לנושא של קידום מעמד האישה בזכותה של עדנה סבג, הייתי בכנס ניהול משאבי אנוש בעירית באר שבע, שוחחנו וביקשתי ממנה שהיא תעביר אלי בדוא"ל את הבעיות המרכזיות שיש גם לה וגם ליועצות אחרות. היא הפנתה את תשומת לבי למספר דברים שאני רוצה להגיד. קודם כל הבנתי שהרבה יועצות לא יודעות שראש הרשות הוא זה שאחראי עליהן במישרין וזה קבוע בחוק וזה לא מנכ"ל אמור להיות אחראי עליהן אלא רק ראש הרשות וזה כתוב בחוק.
אחת השאלות שהיא הפנתה אלי, היא ענין הדרגות והפניתי אותה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים האחרון, 8/2009, ואמנם עדיין לא יצא עדכון אבל את כל מה שנאמר פה רשמתי לפני כדי שנוכל לקדם חוזר מנכ"ל עדכני, נבחן לגופו של ענין כל דבר, רשמתי לפני את כל הדברים האלה, גם את הדירוגים. אנחנו בשיתוף פעולה עם ורד סוויד והיום היא עדכנה אותי בענין ההוראה - - -

ללא שכר, לא נוכל להתקדם עם התפקיד הזה, עם כל הרצון הטוב.

אגיע גם לזה. לגבי השאלה, למה יועצות לקידום מעמד האישה לא מקבלות חדר ולשכה ואת כל התנאים הנילווים, אני מוכרחה להגיד שמשרד הפנים לא אחראי, כמו שהוא לא אחראי באופן ישיר על התקנים הספציפיים על הקצאה של חדר או של מנהלת לשכה, כך - - -

אני רוצה שתתחילי עם הדבר הבסיסי ביותר – שכר. כי אם יש לה תפקיד אחר אז אולי יש לה חדר ויש לה לשכה אבל אין לה שכר, אין לה שכר נוסף.

רשמתי לפני, גם לבדוק את זה מבחינת משרד הפנים, לבדוק מה כן ניתן לעשות כדי שבאמת היועצות לקידום מעמד האישה יתוגמלו. כי יש סוגיה - - -

למה לא משווים תפקיד סטטוטורי כזה לכל תפקיד סטטוטורי בעיריה, ברשות, לפי גודל עיר? אני יודעת שגיזבר בעירית מצפה רמון עובד מאה אחוז משרה כשתשעים אחוז הם של שכר בכיר, יש לו אוטו צמוד, יש לו מזכירה, יש לו את כל התנאים הנלווים שדיברה עליהם עדנה, אני לא רוצה לחזור על זה, למה זה לא הולם? יש פה עיוות קשה במעמד של היועצת שנחשבת סטטוטורית. אם היא לא סטטוטורית אז יש על מה לדבר.

אנחנו פועלים גם במקביל לכללים הנהוגים בשירות המדינה בענין הזה. ורד, אצלכם, יועצות למעמד האישה, בנציבות שירות המדינה, האם יש איזשהו הבדל, האם הן מקבלות משהו אחר, או דברים אחרים?

צריך לעשות תיקון נוסף לחוק יועצת מעמד האישה.

היא לא תהיה שונה מתפקידים סטטוטוריים אחרים.

נעמה, מאחר ואת לא אחראית על חלוקת הכסף אבל את כן יכולה להבין את המצוקה הגדולה אז כדאי שאת באמת תעשי מאמץ, אנחנו כאן, אם צריך לתקן את זה בחקיקה אז נעביר את זה בחקיקה אבל נצטרך הסכמה של שר הפנים כדי שהדבר הזה יעבור ואנחנו מאד רוצים שתהיה כאן תמיכה של הדרג המקצועי במשרד, שהוא יתמוך בענין.

כמו שאנחנו מקבלים עכשיו רכז נוער ממשרד החינוך במשרה של חמישים אחוז, אותו דבר, "כסף צבוע" שיגיע לרשות כשכר ליועצת למעמד האישה.

אני מציעה, כדי לא להגיע היום ולדון, צריך להתחיל את כל הענין של חינוך למיגדר בגיל מאד צעיר ולהכניס אל לימודי הליבה ואל מגמות בבתי הספר, שיעודדו בבתי ספר ללמד מיגדר. אלה כלים שאפשר לצאת אתם ואפשר להגיע אתם למקומות מאד רחוקים.
אנחנו היום רק מפלסות דרך, עוד לא השגנו מטרות, אנחנו צריכות גם לסלול את הדרך אז כדי להתחיל – ויש פרוייקט מדהים בבת ים שנקרא פרלמנט לנערות ששם מקבלים כלים. אנחנו רואים שבמקום בו יש כלים ותקציבים וראש עיר שהוא ממונה ישיר אז יש גם תוצאות.

יש לנו גם בגרות במיגדר.

לגבי סדר הדוברות, יש הרבה נשים טובות שנרשמו ויש לנו עשר דקות לסיים את הדיון הזה. מי שתסכם את הדיון הזה אחרי משפט סיכום שלי, תהיה ורד סוויד מן הרשות. ורד, את תסכמי אחרי ששמעת את כולם. זו רשימת הנשים, כל אחת בשתי דקות תביא את עיקר הטיעון כדי שתרגישו שהבאתן את הערך המוסף שלכן לדיון. גם יפעת מנכ"לית כ"ן תדבר, שאנחנו עובדות אתן יד ביד, מה שכ"ן עושה הוא לקדם נשים צעירות ונשים בכלל, גם בפוליטיקה מקומית וגם בפוליטיקה ארצית.

תודה לכן על הדיון הזה. התמקדתן בנושא היועצות בחברה היהודית ואני אתמקד ביועצות בחברה הערבית כי המצב הוא זוועה. לפחות בחברה היהודית יש יועצות אבל בחברה הערבית כמעט ואין, רק שתי יועצות מתוך 72 רשויות מקומיות ערביות, רק שתיים שמונו. דיברתן על החוק, החוק הוא מעולה אבל האכיפה שלו היא זוועה. בחוק מפורט תפקיד היועצת ושהיא במקביל לכל מנהל מחלקה ברשות המקומית.

אני רוצה לשאול שתי שאלות, האחת לשר הפנים: כמה הוא מימש את תפקידו? כי אם רשות מקומית לא מינתה יועצת אז השר אמור למנות יועצת בתוך שלושה חודשים ובאף רשות ערבית זה לא בוצע. זה יכול לקדם.

השניה, על מי אחראית הרשות לקידום מעמד האישה כי בחוק מפורט שכל רשות מקומית וכל יועצת חייבת להגיש דוח פעילות לרשות לקידום מעמד האישה, מה אתם עושים מול הרשויות המקומיות הערביות? אסתפק בזה.

תודה רבה.

אני רוצה לדבר בשם הפרטנריות של היועצות למעמד האישה בנושא קידום נשים ברשות המקומית, ואלו נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, אתן יש אפשרות להרבה שיתוף פעולה.

אני מייצגת את איגוד נבחרות הציבור בישראל, זה איגוד שקיים כבר קרוב לשלש שנים ומייצג 220 - ואולי כבר יותר - נשים מבין נבחרות הציבור בישראל. המטרה שלנו היא לעודד את אותן נבחרות ציבור שכבר מכהנות, שזה המשלים למה שעושה עמותת כ"ן שמביאה נשים חדשות.

על פי כל הנתונים הסטטיסטיים נשים, אחרי קדנציה אחת ואחרי חמש שנים, עוזבות. השחיקה היא מאד גדולה, הקושי מאד גדול ואנחנו נמצאות שם כדי לעודד את אותן נשים שנמצאות כבר – ואני קדנציה שלישית חברת מועצה ברעננה, להישאר בתפקיד ולהמשיך לשאת בעול.
אנחנו רואות שישנה חשיבות רבה לנשים במועצות גם מבחינת ההסתכלות וגם מבחינת ההתנהלות של המועצה וברעננה, העיר שאני נמצאת בה, אנחנו כמעט מחצית, שמונה מתוך תשעה עשר וישנה אוירה מאד שונה במועצת העיר ובשיתופי פעולה לקידום נושאים שקשורים לנשים.

האיגוד שלנו עוסק גם בהעברת מידע וגם בתמיכה לחברות מועצה מכהנות. חשוב וחבל שמר בוחבוט לא נמצא כי הנושא של שכר לחברי מועצה הוא נושא שלא יכולים להוריד אותו מסדר היום.

אני השתתפתי בקורס של מכון אדווה ויחד אתי השתתפו עוד כמה חברות מועצה, קורס חשוב ותורם ביותר רק מה, אנחנו מימנו את הקורס מן הכיס שלנו.

לא רק שאין לנו החזר הוצאות טלפון, לא רק שאין לנו החזר הוצאות נסיעה, כמובן, והנסיעה לכאן, למשל, היא על חשבוננו, אנחנו לא מקבלות את המינימום של השתתפות בהשתלמויות המקצועית וכאן 'אנחנו' זה גם הגברים וגם הנשים. השתלמויות מקצועיות שיאפשרו לנו לעשות את התפקיד שלנו. אנחנו נבחרים ואף אחד לא לימד אותנו איך להיות חברות מועצה.

בהקשר הזה, לצערי, מדובר בבעיה שהיא כוללת גם גברים.

אמרתי, אנחנו מייצגים בענין הזה גם גברים וגם נשים. זה מאד חשוב ונכון שמר בוחבוט זרק את הנושא לכנסת בנושא חקיקה ואבל מרכז השלטון המקומי לא מתייחס בכלל לחברי המועצה, הוא טוען שהוא לא מטפל בגופים שהם לא מאורגנים כעובדי עיריה אבל יש פורום של נשות ראשי ערים שכן מקבל התיחסות - - -

מאחר ויו"ר השלטון המקומי כבר לא נמצא בישיבה אז - - -

לגבי נושא הקטנת מספר חברי המועצה, שעומד לעבור עכשיו בבחירות הבאות, הדבר יפגע הכי הרבה בנשים שלא נמצאות בדרך כל בראש הרשימה ויקטין מאד את חלקן.

תודה רבה.

שלום, אני אציג מודל אוטופי שקיים במציאות, אני חושבת שחשוב לשמוע על המודל הזה והוא הרצליה. אני יועצת לקידום מעמד האישה בנוסף לתפקידי כנציבת תלונות הציבור אבל יש לנו מינהל נשים היחיד בארץ שהוא מתוקצב בכח אדם ובמשרות במעל חצי מליון, באופן טוטלי עם משרדים וכל מה שצריך.
אני קיבלתי את התפקיד הזה בנוסף להיותי יועצת למעמד האישה שבו אני יותר בצד הארגוני, אני לא יכולה לעשות את העבודה הזו ביומיום. החוק כפי שהוא היום הוא עושה 'פלסטר' לכל הענין כי אני כנציבת תלונות צבור לא מסוגלת להרים משרה מלאה של יועצת אבל בגלל שיש מינהל נשים לקחתי את זה על עצמי.

הנושא של התקציב נמצא שם, אני בכל זאת ביקשתי מראש העיר לא להיות מוזמנת לוועדות כי מזומנת זה קישוט על הקיר אלא אני חברה בוועדה שבחרתי להיות בה, שהיא מכרזים וכח אדם, אני חברה עם זכות הצבעה כבר הרבה שנים ואני חושבת שזה מה שצריך. ההשפעה שלי בוועדה הזו היא ענקית על איך מראיינים, מי מתקבל ואפשר להגיד כאן שאפילו קיבלנו חֲשבת בחודש החמישי להריונה משום שהוועדה קולטת מה צריך לעשות.

בנושא ספורט, בעקבות ענין הספורט, העיריה הקצתה חצי משרה למינהל נשים ספורט, עובדת בחצי משרה שתטפל בקידום נושא הספורט אצל בנות ונשים בעיר.
יש לנו תכנית מיגדר בתיכון ואנחנו מלמדים מיגדר לבגרות, יש לנו פרויקטים של קידום נשים בתעסוקה ובכלכלה - -

בבקשה, מאחר והדיון הזה הוא כדי לקבל עצות מעשיות, שלחי לנו לוועדה מכתב מסודר, אני אשמח לקחת חלק גדול מן הרעיונות שם, גם לחקיקה. הדברים הם מעשיים - - -

מילה לסיום, גם בחוברת הזו הנשים מרוויחות פחות מן הגברים. יש עוד הרבה דברים. החוק צריך להשתנות. זה לא יכול להיות תלוי בגחמה של ראש עיר. מצד שני, ראשי ערים לא יכולים להתכסות מאחורי החוק ולהתכחש לתפקידם כי עובדה שאפשר גם אחרת - - -

אני מפסיקה אותך.

הרצליה מראה את הפער בין מקומות עשירים למקומות עניים.

יש הרבה מקומות עשירים שבהם זה לא כך.

חשוב לי לקחת את זה למקום שבו זה יכול לחול על כל המקומות.

שאלה לרשות לקידום מעמד האישה, איך אתם מפקחים על הפעילות ועל הדוחות שהיועצות אמורות לשלוח לכם מדי שנה. איך אתם מפקחים על הפעילות שלהן?

בנושא הפיקוח על הדוחות, אנחנו מוציאים פנייה בסיכום שנה, ואנחנו מבקשים ממן היועצות לקבל דוחות. נכון לכרגע קיבלנו השנה כ-32 דוחות, בשנה שעברה כ-40 דוחות, והרעיון שאני רוצה להכניס ואני מנסה מאד ליישם אותו - - -

אבל מה עם אלה שלא מגישים דוחות?

או.קיי, הרעיון שאני מנסה מאד ליישם אותו הוא שהשנה היקצבנו תקציב מאד גדול לפעילות במיגזר הערבי ורק יועצת שתגיש דוח תוכל קבל את התקציב לקורסים שמיועדים ואותו כנ"ל לגבי המיגזר היהודי כי זה הכלי היחיד שיש לנו. אנחנו מתקצבות את היועצות בהרבה מאד דרכים, אנחנו מממנות כל שנה, לפחות בשנתיים האחרונות, הרצאות במאה אלף שקלים, גם במיגזר היהודי וגם במיגזר הערבי. יש לנו מאגר של מרצות ומרצים בכל התחומים מן המאבק באלימות דרך קידום נשים וכו' ואנחנו מהשנה, יועצת שלא תעביר דוח לא תוכל לקבל לא הרצאה ולא קורסים זו הדרך היחידה, אין לנו סנקציה לשלול דרגה.

האם הרשות לקידום מעמד האישה מתכוונת להוציא פירוט לציבור על כל אותם דוחות?

זה נדרש בחוק.

אם זה נדרש בחוק, אז נפתרה הבעיה.

בגלל זה ביקשתי, מאחר וכל הדוחות עדיין לא נאספו והיתה גם שביתה, יש כרגע 32 ואני מקווה שכמה שיותר מן היועצות יעיבירו דוחות, נפרסם את כולם באתר, הם דוחות שגלויים לצבור ואין לנו מה להסתיר פה.

ראש העיר של העיריה, גם הסמכות שלו לוודא שאכן יש - - -

משרד הפנים יעשה את זה.

אין לכם שום בקרה.

משרד הפנים הוא הגוף שמתקצב וניהלתי מגעים גם עם ישראל שפיצר, אנחנו נעביר אליו את כל הדוחות שהתקבלו כדי שגם משרד הפנים יהיה שותף בתהליך אכיפה של קבלת הדוחות.

רק להעיר בענין הזה, לפי חוק הדוחות אמורים להיות מפורסמים באתר של הרשות לקידום מעמד האשה, אני לא חושבת שנכון להשתמש כשפיטה בדבר הזה כי הם לא פורסמו בעבר, אף פעם, גם לא הדוחות הקודמים. חייבים לפרסם וסיכום הדוחות היום לא מפורסם.

רק כדי להבהיר את המצב הקשה, אלה 32 דוחות מתוך 266 רשויות.

וזה אחרי תזכורת שניה ששלחתי. התחלתי את הבקשה שלי לדוחות בנובמבר, וכולן קיבלו מכתבים. הוצאתי מכתב נוסף בדצמבר, עשיתי גם תזכורת טלפונית בינואר ואני גם מודיעה שמי שלא תעביר לא תקבל פעילות.

את מענישה פעמיים.

רגע, אני רוצה להגיע לשלבי סיום של הדיון. מנכ"לית כ"ן.

הבטחתי לטל רובין.

טל, אם את מוותרת אז לא נגיד לך 'לא' כי הזמן קצר. יפעת, מאחר ונושא התקציב והכסף עלה כאן בצורה עוצמתית וזה עיקר הענין, אני מבקשת ממך להוסיף. אם יש לך דברים שלא נאמרו.

אני רוצה להוסיף ולספר לך ולנוכחות כאן, שהרבה מהן אני מכירה ואנחנו עובדות בשיתוף פעולה על הפוטנציאל שטרם מומש. עמותת כ"ן הציבה לה יעד, בשיתוף הנוכחות כאן, ונדבר גם על כך שצריך "להגביר את הווליום" בשיתוף הפעולה הזה לקראת הבחירות ולהעלות את מספר נבחרות הציבור כי כמו שאמרה דר' דיאמנט הרי בסוף כל אחת מבינה שכשיש לכן נציגות בעיר – אם כיועצת ואם זו נבחרת מועצה – שופר והלובי המגדרי, הוא מקבל ווליום אדיר בכל תחום, ספורט למשל וכל תחום אחר.
לכן המטרה היא להגדיל את מספר חברות המועצה כי אז זה לא בא ממקום של התחננות – "תנו לי, מגיע לי" אלא ממקום שיושב סביב השולחן ומחלק את התקציב. איך אנחנו עושות את זה? אנחנו ב 2011 הסתובבנו בשתים עשרה רשויות מקומיות בשיתוף יועצות ראש העיר ובשיתוף חברות מעוצה והגענו לערים, פגשנו בין שמונים לשלש מאות נשים, תלוי בעיר, אקטיביסטיות, מנהלות בתי ספר, יושבות ראש ועדי הורים, מנהלות צופים, מנהלות שבטים, מתנ"סים, כולן, הנשים עם פוטנציאל להיכנס לזירה הציבורית הפוליטית כנבחרות ציבור. קראנו לזה כנס חשיפה כי נשים לא חושבות שהן יכולות להיבחר, הן לא מבינות שזה משהו דמוקרטי אזרחי הכי בסיסי וגם כי הגברים, בחונטה של ה old boys club מייצרים את התחושה ש"לא כדאי לך, זה יקר לך, זה לא כדאי לך, זה קשה, עזבי! - - -

איך אמר גפני בשבוע שעבר? "אף אשה חרדית לא תדרדר את עצמה לכנסת."

כן, לכנסת, למקומה כביכול. הבעיה היא שהיום כולנו מבינות שבמקום בו מחולק הכסף שם אפשר לתעדף תקציבים ואני רוצה לבוא כאן בפנייה, אנחנו עובדות בשיתוף השלטון המקומי, עם שולה ועם פלורה ועם כל רשות העיר ועם ורד כמובן, אעלה שתי נקודות חשובות, האחת, הפוטנציאל שלכן כיושבות על הצומת הזה שבו נשים מגיעות אליכן, אתן פוגשות אותן, אתן מזהות את ה'קאדר' של המנהיגות הבאות של הישוב שלכן, שם זה הפוטנציאל, אתן מכירות אותן לפעמים יותר מנבחרות הציבור עצמן. אנחנו מה שנקרא 'פנויות להובלות', יועצת או חברת מועצה, אקטיביסטית במיוחד, פונה אלינו, אנחנו מגיעות לישוב. סיטואציה מאד מעניינת: ראש הישוב או רעש העיר –כפי שצריך לכנות אותו- מגיע בדרך כלל לאירועים האלה והוא חושב שעשינו איזה אירוע כזה, נחמד, והוא אומר: "חברות יקרות, אני מאמין בכח נשים! ובלה בלה בלה" וזה השלב שאני הכי אוהבת, אני עולה לבמה אחריו ומודה לו, לפני שבועיים היינו בטירת הכרמל, אמרתי לאריה טל: אני מודה לך, תהליך מקסים, תודה שפתחת בפנינו את דלתות הישוב אבל תדע לך שבבחירות 2013 אני מצפה ממך ומכל הנשים שיושבות פה לבדוק אותך אם הרשימה שלך אל"ף, האם הרשימה שלך היא רשימת ריצ'רץ' כמו בבאר שבע, ובי"ת, זה בהנחה שמישהי מהנוכחות כאן לא תחליט לרוץ מולך. אז אולי נופל להם האסימון. אורנה, במודיעין, אני חושבת שביבס, חזר לאולם מהר מאד אחרי שאמרתי את זה כי הוא הבין שזה הכח הלוביסטי של נשים למען נשים.
אפרופו תיקון חקיקה, אני מסכימה לכל מה שנאמר כאן ולא אחזור, אבל, לא ייתכן שהיועצת תהיה יועצת ראש העיר, כי אז יש פה המון דילמות שלא אפרט אותן, היא כפופה לו אבל היועצת צריכה להיות היועצת של הרשות לקידום מעמד האישה, וכך להיות מתוקצבת כי אז היא לא תלויה באיש או באישה.
אני קוראת לכן להיות שותפות שלנו, אנחנו, כמו שאמרתי, פנויות להובלות, 2013 תהיה מהפיכה, אתכן אני מקווה אבל גם בלעדיכן, אנחנו רואות בכן שותפות אמת לדרך ואנחנו כאן כדי להפוך את החברה הזו לחברה שוויונית יותר ולכן גם איכותית יותר.

מצטרפת למה שיפעת אומרת ואצלנו במטה אשר, ב-2012, הבחירות, ולכן אצלנו זה כבר מתחיל ברשות היועצת לקידום מעמד האישה, בעקבות הקמה של מרכז אישה במטה אשר, מועצה אזורית 32 ישובים, עם מליאה של 35 נציגים ובה רק שלש נשים. אז אצלנו תתחיל המהפיכה, יפעת, ב-2012 ואני מקווה שתהיה לפחות מחצית של נשים.

שמואל ריפמן ובוחבוט חברו אלינו למהפיכה, זה אומר שב-19 בפברואר, עוד פחות משבוע, יהיה כנס בנתניה, בראשות מרים, ובשיתוף רבות מכן, בוחבוט יכריז על פתיחת המדרשה להכשרת נשים בפוליטיקה, יהיו שם אימונים של הרשות לקידום מעמד האשה ושל מרכז השלטון המקומי ולפעמים צריך לחבור אל מי שנראה לפעמים מתנגד, לחבור אל המקום הזה ויחד משם נייצר את השינוי.

נשמח מאד לעזור לגבי הכנס. סיוע בחשיבה וכו'.

הרשות לקידום מעמד האישה מברכת על הדיון את יושבת הראש ורואה חשיבות בשיתוף הפעולה שמתקיים גם עם השלטון המקומי, עם יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האישה, עם פלורה, ועם שולה ואורנה יושבת ראש האיגוד ועם היועצות, ועם עמותת כ"ן וגופים נוספים ששותפים אתנו, גם משרד פנים.

חלק מאד מרכזי מן התקציב שלנו מיועד מראש לתקציב היועצות. אנחנו לא יכולות להעביר ישירות תקציב שהוא כסף, רק הרשות המקומית יכולה, ולכן אנחנו נותנות הרבה מאד דברים שהם שווי- כסף, החל מימי עיון השנתיים שכל שנה הם סביב נושא מרכזי, בשנה שעברה היה הנושא מקום עבודה תומך משפחה שזה פיילוט שאנחנו מאד רוצות לקדם ברשויות המקומיות, ימי עיון סביב יום המאבק באלימות, ההרצאות השנתיות שהעלות שלהן היא מאה אלף ₪ ובחלק מן המקומות הן פעילות ראשונית, שיש הרצאה, מגיע קהל, מתגבשת קבוצה וכל שנה - קיבלנו החלטה ביחד עם סגנית השר גילה גמליאל לתת סדנאות לרשויות אחרות, אי אפשר בשנה אחת לתקצב סדנאות ל-260 רשויות ולכן כל שנה בממוצע בין 50 ל-60 רשויות ומועצות יקבלו סדנאות בתחום של מנהיגות נשים, שהיא לאו דוקא רק מנהיגות פוליטית, כי אלה הקורסים שמיועדים בכ"ן, עם תוכן פוליטי, אלא מבחינתנו, כל אישה שתפרוץ דרך בישוב שלה, ואם היא תקודם במשטרה שהיא משרתת או תקים עסק, זה קידום של נשים וזה בנוסף לתחום הפוליטי.
גם קורסים לניהול תקציב כלכלי והשנה אנחנו יוצאים במכרזים גם להורות שוויונית שהוא נושא מאד מרכזי של חינוך והטמעה, קורסים לנערות, ודברים נוספים. אנחנו שותפות גם עם השלטון המקומי בימי הדרכה שעושים ביחד גם השנה, ממוצע של שלושה ימים שבהם יש תכנים בתחום של קידום מעמד האישה.
כל פנייה שמועברת אלי בנושא דרגה הועברה אל ישראל שפיצר, לאגף שלכם וטופלה. כל פנייה נענתה, טופלה ויש דברים שהם רטרואקטיביים לשנים שלא היו בתקופתי ולא תלויים בי, אם היו תלויים בי הייתי נותנת שכר ליועצות של מנכ"לי ראשי רשויות - - -

מה שתלוי בי ובך הוא הענין של הפעלת הלחץ. אנחנו צריכות לדרוש את זה, לא צריכות להתפשר בזה, לא נהיה שותפות בשתיקה למציאות שהיא בלתי נסבלת.

כל יועצת שעוברת במכרז ועונה לקריטריונים שבחוק, המכרז דורש שלש שנים של נסיון ניהולי, ואקדמאי, כל אחת שעברה את המכרז מקבלת את הדרגה. אין דבר כזה. ואם יש דבר כזה, והעברנו את זה לתשומת לב של כולם, ראשי הרשויות יודעים את זה, כל ראש רשות שיועצת שם עברה מכרז הוא מחויב לתת לה את הדרגה.
אנחנו נתחיל את קורסי היועצות בעוד חודש וחצי. היה הליך מכרזי מאד ארוך, זכתה האוניברסיטה הפתוחה וכדי שזה לא יפריע לעבודה השוטפת הלימודים יהיו ביום מרוכז אחת לחודש, כשהיועצות יוכלו לשלב את זה בסדר היום, אחרי שבדקנו עם היועצות ורובן הבהירו לי שאי אפשר כל שבוע או כל שבועיים כי זה פוגע בעבודה השוטפת.
התחלנו גם הליך של מינוי ממונות בחברות ממשלתיות - - -

ורד, לא צריך כאן את כל מה שהשרות עושה. אני מסכמת. אני רוצה להודות אישית לכל מי שהגיעה לכאן, פלורה, תודה רבה שהיית כאן, תודה גם לשלמה בוחבוט ולטלי שהגיעו לכאן, אני רוצה להודות אישית לכל אחת מן היועצות שהגיעו, אֲתן נמצאות כרגע כתפקיד חלוצי במובן הזה שהוא תפקיד שרק מתחיל לקרום עור וגידים מבחינת המשמעויות והסמכויות. אני מניחה שלא ירחק היום שהתפקיד הזה יהית פקיד בתשלום ואתן תיזכרו בימים שבהם עשיתן את זה בהתנדבות ותגידו: איזה ימים אפלים. אני מאד מקווה שלא ירחק היום.

בינתיים אומר את דברי הסיכום, אני מבקשת לא להתפזר עדיין. מעבר לזה שאנחנו רואים חשיבות מאד גדולה לקידום נשים בכלל ובשלטון המקומי בפרט, אנחנו רואים ביועצות לקידום מעמד האישה כלי מאד חשוב, כלי מפתח או - כמו שנאמר כאן עכשיו – "סוכנות שינוי" ברשויות המקומיות ולכן צריך לדאוג בכל דרך אפשרית לתגמל אותן ו'לתגמל' הכוונה בשכר.
אנחנו חושבים שצריך לתת ליועצת את הכלים הדרושים לביצוע היעדים שנקבעו לה בחוק ואם נצטרך לתקן את הענין הזה אנחנו נתקן. צריך להגדיר את היקף המשרה, צריך תקציב הולם, צריך הכשרה מתאימה, לוודא שהתפקידים המוגדרים בחוק אכן מתקיימים ואנחנו נעשה הכל כדי שהדברים האלה יתקיימו.

בנוסף אנחנו קוראים לשר הפנים להפעיל את סמכותו ולמנות יועצת לקידום מעמד האישה בכל אחת מן הרשויות בהן לא קרה הדבר באופן טבעי.

שוב, אנחנו מפקחים באופן שוטף על הדברים ואני מבקשת בקשה אישית מכל יועצת שהיתה כאן ודבריה לא נשמעו עד הסוף. אם יש דברים שהיא רוצה להעביר אלינו אפשר להעביר מכתב מסודר. אני מבקשת שלא יעלה על עמוד, שימו את עיקרי הדברים למנהלת הוועדה, לדלית, אנחנו נעבור על הדברים ביחד, אם יש רעיונות שנרצה להעמיק בהם נשמח לפנות אל העיריות הרלבנטיות.

שוב תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>