ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 07/02/2012

חינוך לשימוש נבון במים - לציון 75 שנה למקורות

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 556

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 10:00
סדר היום
חינוך לשימוש נבון במים - לציון 75 שנה למקורות
נכחו
חברי הוועדה:
היו"ר – אלכס מילר

שלמה מולה
מוזמנים:
נירה קושינסקי - מדריכה מרכזת ארצית מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

שושי זינגר - מפמ"ר גיאורגפיה, משרד החינוך

אלי כהן - סמנכ"ל לאר"מ, מוזמנים נוספים

רויטל ניזרי - מנהלת יחידת תכנון ופיתוח משאבי אנוש ארגו, מקורות

תמיר גרידיש - מקורות, מוזמנים נוספים

יואב דקל - מהנדס מרחב הצפון, מוזמנים נוספים

זוהר מברטה - מקורות, מוזמנים נוספים

עדי יפת בארי - מקורות, מקורות

יוסי לאודון - מקורות

עדי מנחם - מקורות, מקורות

שרון רוזנטל - מקורות, מקורות

יוסי שכטר - מנהל מרחב צפון, מקורות

עפרה שריג - מקורות

עפרה שריג - משרד האנרגיה והמים

ויקטור אושר - עוזר סמנכ"ל, מקורות
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
אתי בן-שמחון

חינוך לשימוש נבון במים - לציון 75 שנה למקורות
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, אנחנו מקיימים ישיבה חגיגית לציון 75 שנה למקורות, והנושא: חינוך לשימוש נבון במים. רבותיי, אנחנו מברכים כאן את אנשי מקורות, וכמובן כל מי שעוסק במלאכה, וכפי שהכנסת מציינת את היום החשוב הזה, כך גם אנחנו.

אני קיבלתי כאן כמובן את כל הפניות, את כל המוזמנים, נמצא איתנו אלי כהן, סמנכ"ל של מקורות, אנחנו כאן מברכים כאן את שושי זינגר.
נירה קושינסקי
אני נציגתה.
היו"ר אלכס מילר
פשוט רצינו לברך אותה על כניסתה לתפקידה החדש.

כפי שציינתי אנחנו כאן בישיבה חגיגית. ישנם הרבה דברים שניתן לעשות, אני חושב שמערכת החינוך חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהנהגת התרבות בשימוש נבון במים, אני מאמין שאם תהיה פעולה אינטנסיבית במערכת החינוך, כמובן אנחנו נוכל לגדל דור הרבה יותר אחראי בשימוש ולא נצטרך להוציא כספים כל כך גדולים לחינוך של אזרחי מדינת ישראל. כולנו מכירים כמובן את כל אותם הפרסומים של "ישראל מתייבשת", וכו'.

אין ספק שהפעילות של מי שאחראי על כל העניין - אם זה משרד התשתיות, אם זה מקורות, ואם זה כל הגופים האחרים שפועלים בעניין זה, בכך יש חשיבות וכמובן שאנחנו נתמוך ונקדם, ונראה איפה אנחנו יכולים לסייע כוועדת חינוך וכאלו שמפקחים על הרשות המבצעת בעניין של משרד החינוך ושאר המשרדים שועדת החינוך, תרבות והספורט אחראית עליהם.

בבקשה, אלי כהן.
אלי כהן
אדוני היושב ראש, חבר הכנסת אלכס מילר, חבר הכנסת מולה, ראשית, אנחנו רוצים בשם חברת מקורות והיושב ראש שלה להודות לכם, להודות לך על הנכונות לקיים את הדיון הזה כאן בוועדה הזאת. אנחנו חוגגים אמנם 75 שנה למקורות, אבל אנחנו באותה הזדמנות רוצים לברך את הכנסת שחוגגת בעוד יומיים את יום ההולדת שלה, שיהיה לכם יום הולדת שמח - היום בערב ומחר. אנחנו מאחלים לכם לא רק עד 120, אלא עד 1,200 לפחות, ולנו לפחות עד 150.

נציג את המצגת בקצרה, נמצא איתי ידידי יוסי שכטר, שהוא מנהל מרחב הצפון והקולגות שלי ממקורות ביחידה שאנחנו עובדים בה, ונמצאים כאן סטודנטים שאחר כך אתם תדעו למה הם נמצאים כאן. נמצא כאן מהנדס זוהר מברטה, ונמצא איתנו גם ותמיר גרידיש שהוא ממכללת אריאל, ועדי מנחם מהמרכז האוניברסיטאי.
היו"ר אלכס מילר
בתור תושב אריאל, כן, חשוב לציין.
אלי כהן
אני כבר מתנצל בפני רון נחמן.

חברת מקורות נוסדה לפני 75 שנה על ידי לוי אשכול, מי שלימים הפך להיות ראש ממשלת ישראל, ופנחס ספיר שהיה שר האוצר, ועל ידי מהנדס המים בלס. במשך השנים האלו אני חושב שאפשר לומר בבטחה שכל פעם שפתחתם את הברז היה לכם מים, אז כדי שזה יקרה, זה תודות לצוות האנושי שמפעיל את המערכת הזאת במשך כל השנים.

אנחנו ניתן לכם קצת נתונים לגבי החברה, במידה ויהיו שאלות והתייחסויות גם מקצועיות, כמובן יוסי גם ירחיב בנושאים האלה.

אני סמנכ"ל למינהל וארגון במקורות. חברה מאוד מעניינת ושמחה, וגם תודה לאל עושה את עבודתה נאמנה ואני שמח להיות חלק ממנה.

לחברת מקורות יש כ-4,800 לקוחות, עד שתעלה המצגת, אני אחסוך את הזמן הזה מכם, ולמעשה היא מייצגת 7 מליון צרכני קצה. כ-1.5 מיליארד מטר קוב של מים שהיא מספקת בשנה, 3,000 מתקנים, 10,000 קילומטר של קווי מים. זו החברה הממשלתית שיש לה את הדרוג טריפל איי, שזוכה כמובן לאימון וזוכה לגיוס. למשל, השנה גייסנו כמליארד ו-200 מליון לטובת פיתוח שאנחנו עושים. יש לנו שתי חברות בת, חברה אחת – שחם מקורות ביצוע, וחברה שנייה מקורות פיתוח וייזום. אתם ודאי שמעתם עליה בעיקר בנושא של מתקן ההתפלה באשדוד בתקופה האחרונה. אנחנו מספקים במסגרת הסכם השלום עם ירדן יש לנו מים לרשות הפלסטינית ולירדן.

תחומי הפעילות של החברה – אספקת מים באיכות ובאמינות גבוהה, לגבי איכות מים אנחנו נתייחס. קידוחים לעומקים, אנחנו מגיעים לפעמים ל-1,500 מטר, קידוחים גדולים וגם קידוחים של מאות מטרים כדי להביא את המים. פיתוח בר קיימא, בוודאי מי שרואה גם טלוויזיה יודע את פינת הקיימות הקיימת, המודעת הזו לסביבה - חברת מקורות לוקחת את זה בחשבון, מחקר ופיתוח, שיתוף פעולה בינלאומי. ניהל אינטגרטיבי של מקורות המים, יש לנו מי קידוחין, מי שיטפונות, יש לנו מים של התפלה, הכול נעשה תוך כדי התייעלות אנרגטית שזה דבר מאוד חשוב. ההתפלה – הוא דבר מאוד חשוב, וזוכה כאן לעידנה, וכמובן הוא יציל את משק המים. גם יש לנו מסוקים ומטוסים שבעצם הולכים על העננים ודואגים שהמטר יגדל יותר, וכבר השנה ראינו את זה. אנחנו משיבים 70% מהמים לחקלאות ממי הקולחין, כל זה נעשה, כפי שאני אמרתי על ידי מי שבסופו של דבר אנחנו רוצים שיחונכו על מנת שיוכלו לבצע את הדברים האלה.

התפיסה הלאומית בתחום החינוך. יש לנו אחריות בתחום החינוך לאתגרי המחקר במשק המים, אני חושב שזה דבר ידוע שחברת מקורות מחוייבת לפעול בתוך אחריות לאומית, ובכלל זה בתחום החינוך. אנחנו רואים את החשיבות שיש בחינוך למים. תהליך הלמידה והמודעות לעולם המים ראו שהתחיל כבר בגיל הגן. ככל שאנחנו נטמיע את זה כדבר מושרש מהרגע היסודי, אני חושב שאנחנו נכריז על זה כחלק ממהות חיינו. מקורות יכולה לתרום מהידע מהנסיון ומהמקצועיות גם במסגרת הלימודים להשכלה גבוהה, ואנחנו נראה את זה, ניגע באחת מהנקודות הקריטיות שישנן, שזה למעשה גם כשאתה גומר ללמוד במערכת האקדמית, אם אין לך מקום שבו אתה יכול לחוש בו, פרקטיקה, אז אתה יכול לגמור הנדסה, ואתה מגיע לאיזשהו מקום ופקח שעובד עם המשאבות 20 שנה הוא הרבה יותר מבין מאשר אותו מהנדס שהגיע, ולכן אנחנו רוצים את השילוב הזה ויש לנו מה לתת בנושא הזה.

אנחנו פועלים על פי המתכונת על פי דגם העבודה ה"סווייט" יש לנו חולשות, והזדמנויות, אני אגע רק בקצרה. בחלק הפנימי הביקוש להשכלה הנדסית עולה על ההיצע. אין מספיק אנשים שרוצים ללכת וללמוד הנדסה, הפערים של הדור הצעיר הוא ללכת לכיוון אחר, ולא בטוח שהוא הולך לכיוונים שלנו. אבל מצד שני, החוזקה שלנו שאנחנו בעלי ידע עצום שנצבר על פני שנים רבות. בתחום החיצוני יש מחסור בכוח אדם הנדסי ומקצועי במדינה בכל התחומים, אגב, בכל התשתיות. זה לא רק דבר שחל לגבי מקורות, ואנחנו רוצים לתרום בתחום הזה. לכן, ההזדמנות הזו שיש לנו למנף את הידע של מקורות לתועלת ערכית ומקצועית ועסקית.

שיתופי פעולה שמקיימת מקורות בתחום החינוך במסגרת עתידים לתשתיות – מקורות מבצעת תהליך סדור של בחינת המקצועות הנדרשים. אנחנו במסגרת פיתוח ההון האנושי והתכנון ההון האנושי, אנחנו בודקים בעצם מהן התכניות החסרות לנו. האם חסר לנו הנדסה בתחום המים, בתחום האיכות, מה אנחנו רואים לפי פרישות של אנשים, או לפי תכנית עבודה, או לפי מיזמים חדשים שאנחנו עושים. תהליך מצביע באופן מסודר, גם יש צורך בתגבור והכשרות למען השגת יעדי משק המים. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מחפשים חודשים מהנדסים ולא תמיד אנחנו מצליחים למצוא.

לכן אנחנו פועלים בתחום של עתידים לתשתיות, אנחנו מאפשרים מלגות קיום לתקופות לימודים. תהליך חניכה וליווי. אנחנו נשמע גם מהחניכים, גם מהסטודנטים וגם מיוסי את תהליך הליווי שאנחנו עושים, מעניקים בעצם בית חם לסטודנטים. הסיורים המקצועיים במתקני מקורות ברחבי הארץ למטרת חשיפה, אנחנו פותחים את הידע שלנו בפני הציבור כדי שהוא יוכל לדעת.

אחד הנושאים המרכזיים שבהם אנחנו עובדים, זה הנושא של הטכניון, אני מקווה שעוד מעט יגיע לכאן גם פרופ' אמנון בנטור מהטכניון שהוא מלווה אותנו בתכנית, והוא למעשה גם מקבל היום פרס על תרומתו הייחודית של חברת מקורות.

הענקת מלגות לסטודנטים – נמצאת איתנו כאן הסטודנטית עדי מנחם שאנחנו נשמע אותה, שהיא במסגרת התכנית הזאת - אימוץ סטודנטים, הענקת מלגת קיום דיברנו עליה. אנחנו יוצרים ימי זרקור בתכניות השונות כדי שאפשר יהיה לראות, וכמובן שיתוף פעולה, ביצוע מחקרים, הנושא של המו"פ במחקרי המים זה דבר מאוד חשוב. כל נושא איכות המים, כל נושא של חיידקים חדשים, או כל נושא של צורות חדשות של המים והובלתו, דבר מאוד חשוב, לכן אנחנו נערכים. בתחום החינוך מעבר לטכניון אנחנו עושים עם המרכז האוניברסיטאי אריאל, יש לנו תכנית מיוחד ביחד איתם, ומלגת לימודים בשיעור של 80% מגובה שכר הלימוד. הכשרה חניכה מקיפה - יש חונך שמוצמד לסטודנט ללוות אותו בכל התהליך כדי שהוא ילמד וגם יקבל מהטכנולוגיה המתקדמת, וגם ייתן מהטכנולוגיה המתקדמת, וכמובן הקניית פרקטיקה, דיברנו על כך. אני מאוד מאמין באקדמיה, אבל אני חושב שאקדמיה בלי הפרקטיקה היא איזשהו רגל צולעת שאותה צריך להשלים בימינו.
היו"ר אלכס מילר
כמה מלגות אתם נותנים?
אלי כהן
בטכניון אנחנו נותנים כרגע בתכנית שלנו 7 סטודנטים, באריאל יש 3, אנחנו מכשירים אנשים מתוכנו, כרגע עוד 7 אנשים לתואר שני במכללת נתניה. אנחנו בעצם מפתחים את התכניות על פי הצורך.
יהודית גידלי
מה הצורך?
אלי כהן
אנחנו עונים על הצרכנים, אבל אנחנו כל שנה בהתאם לתכנית העזיבה מחפשים לתת מענה לצורך. צריך לזכור שיש גם לימודים, אנחנו לצערי הרב, לא מספיקים, אבל היום עושים תשתיות שחסרות לנו שבהן אנחנו גם רוצים להספיק.

יש לנו את יחידת "ווטק", שהיא מבצעת מחקרים, יישומים בשיתוף מוסדות אקדמיים.
היו"ר אלכס מילר
לפי ידיעתי קיימתם בשנת 2011, כנס מאוד גדול של "ווטק" בישראל.
יוסי שכטר
זה נכון, היה כנס, לא אנחנו ריכזנו את הכנס, אבל היינו חלק מאוד נכבד מהכנס הזה כשהגיעו משלחות מכל העולם כי יש לנו במה להתגאות במקורות בתחום הטכנולוגי. בחלק מהפגישות האלה נוצרו קשרים שחלקם יפותחו הלאה לקשרים עסקיים וקשרים של שיתופי פעולה, הכנס היה מאוד מוצלח מבחינת מקורות, משק המים במדינת ישראל.
אלי כהן
עכשיו יוצאת משלחת - עד כמה שזה נראה כמעט אפילו אבסורדי, אבל אנחנו עושים עם חוץ לארץ, עם אמריקה, עם לאס וגאס, עושים מחקרים כדי למצוא למשל, איך משמרים מים במאגרים, איזה שיטות כדי לשמר את האיכות שלהם - ללכת על המים זה לא המצאה, זה המצאה חדשה שלנו. אפשר ללכת למאגרים שלנו, לראות טכנולוגיה חדשה שפיתחנו ואפשר ללכת על המים. הידע נצבר, מועבר למומחי הידע במקורות שמפיצים אותו ומיישמים אותו. אנחנו באמת מאמינים שזה משאב לאומי, זה לדעתי אחד הדברים שצריכים להשריש גם ביום הזה. חברת מקורות היא הזרוע הביצועית של חברה ישראלית, של ממשלת ישראל, על מנת להציע להיות לא מקור מים חיים, אלא להיות מקור הידע של המים במה שאנחנו עושים.

נמצאת נציגת משרד החינוך, אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים ממך שהוועדה תתן תמיכה לחברת מקורות כדי להכיר בשנת 2012-2013 את מערכת המים במערכת החינוך. אנחנו יודעים שמשחרים לפתחך, אבל התמיכה שלכם חשובה, אין ספק שמים הוא מקור מים חיים.
שלמה מולה
חוץ מלקבל החלטה מה צריך לעשות משרד החינוך?
רויטל ניזרי
לשלב את תכני המים בכל אחד מהמקצועות.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת מולה, המנגנון הוא ידוע. ברגע שמשרד החינוך מחליט להכריז על נושא כזה או אחר שהוא כותרת של שנת לימודים במערכת החינוך הם יודעים לעשות את זה יפה.
אלי כהן
אנחנו גם רוצים להיות שותפים לכך. כלומר, ברגע שאנחנו נחליט, ברגע שמשרד החינוך יחליט שמקורות המים הוא נושא לימוד מרכזי מהגן עד י"ב, אנחנו מוכנים להיות שותפים בהכנת המערכים. אנחנו מוכנים לשים גם משאבים לטובת העניין הזה.

באשר לשאלתך, חבר הכנסת מולה, אנחנו חושבים שבתחום התנ"ך על מקורות המים, בספרות ודאי יש שירי מים "ושאבתם מים ממעייני הישועה", למדנו כולנו. בנושא של אזרחות, האזרחות החשובה, מוסיקה, ודאי כולנו מכירים את צלילי המוסיקה, ואנחנו כולנו מכירים את צלילי המים. בכימיה, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בכל דבר שאנחנו נוגעים בו, יש כמובן ביולוגיה, טכנו-דעת, דבר חדש קרה בתחום התעשייה וחקלאות. יש לנו מרכזי מבקרים, אנחנו רואים חשיבות רבה. השנה ביקרו 70 אלף במרכזי המבקרים באשכול, בספיר, במעיינות הירקון ובשמחה. אנחנו חושבים שצריך לעודד את הילדים, לאמץ ולבקש מהילדים שיבואו לביקור, אלף, זה מאלף, לא בכל מקום רואים דגים שקובעים את איכות המים, וכשהם נעים על המסך רואים את מסלול ההליכה שלהם, וזה לא הדג מהאח הגדול, זה דגים קטנים אמיתיים שעושים את העסק הזה - כמובן זה שרות חינם שאנחנו נותנים לטובת העניין הזה.

הנושא האחרון שאני רוצה לגעת בו, זה הנושא של קמפוס "מקורות". לא מדובר במוסד אקדמי של המל"ג, אלא מדובר על כך שאנחנו רואים אותנו כבית יוצר הפרקטי, שכל מי שלומד את תחומי המים, איכות המים, הנושא של ההתפלה, יעבור דרך הקמפוס. מרכז ארצי בו ירוכזו המידע, הידע והנסיון המקצועי של מקורות בתחום המים ויתורגמו לתכניות לימוד והכשרה פרקטיות לעוסקים בתחום. אני מאוד אשמח אם אתם תשאלו אחר כך את הסטודנט על הנסיון שלו באקדמיה והשילוב שלו בפרקטיקה. הלימודים במרכז יוכרו על ידי משרד החינוך ומשרד התמ"ת ומשרד הבריאות, דבר מאוד חשוב ההכרה שלהם, ואנחנו מבקשים את סיועכם בעניין הזה. דיברנו בקמפוס על נושא ההתפלה, דיברנו עליו די ויותר והוא חשוב מאוד. הטיפול בקולחין – מקורות משיבה לחקלאות 60% מהקולחין בישראל, ואיכותם הגבוהה מתאימה לרוב סוגי הגידולים.

קמפוס מקורות יכלול מגמה להסמכת העוסקים בקולחין, בהסתמך על הידע הרב שנצבר בחברה. קמפוס מקורות נושא לימוד והכשרה בתחום איכות המים. נושא של איכות המים הוא דבר קרדינאלי היום, אני מניח שאתם יודעים את זה, אבל אין לכם מושג, עד שהמים מגיעים לברז שלנו כמה תהליכים הם עוברים, וכמה בדיקות הם עוברים, וזה באמת לפי תווי תקן, ולפי רמות סטנדרטיים שמחייבים את כולם.

תכנית הכשרה למפקחים בתחום המים, הפיקוח על המים. אנחנו מדברים היום, למשל, על גניבת מים. חס וחלילה גניבת מים שמגיעה למקום שלא נעשה בו את כל התהליכים האלה זה אסון, יכול לגרום ממש לאסון. הוקמו 52 תאגידי מים, אנחנו כולנו רואים את המודעות מוצפים בעיתונים של דרושים, האנשים האלה חייבים להיות מוכשרים בתחום המים. אחד התקנות החשובות הן שאף אחד לא ייגע במים אם אין לו הכשרה בתחום המים, וכדי שזה יקרה, לכן אנחנו אומרים מים זה לא מובן מאליו, בשביל זה אנחנו כאן - אני חושב שגם בהכשרה הזו אנחנו כאן.

אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים את הכנסת, ואת ועדת החינוך של הכנסת, לאפשר לנו לממש את שני החלומות האלה. לאפשר לנו לתמוך בשנה הבאה כשנת המים, ולתת לנו תמיכה כדי שנקים את הקמפוס מהלכה למעשה, למרות שהיה צריך להיות כאן סרט, ואני רואה שיש כאן תקלות טכניות, ננסה עוד דקה, אני אבקש מיוסי להשלים, ברשותך אדוני היושב ראש, ואז אנחנו רוצים לראות סרט לגבי הסטודנט שהיום הוא מהנדס אצלנו מברטה זוהר, ואחר כך נשמע אותו ברשותך.
יוסי שכטר
עיקר ההשלמה שאני רוצה לעשות מתייחסת לנושא של הכשרות ונושא של התמקצעות בנושא של טיפול במים. צריכים להבין שהיום ייצור המים, הפקת המים, הופכת להיות לתחום הרבה יותר מקצועי מאשר היה בעבר, אם זה מתקני התפלה, אם זה בתחום נוסף שהופך להיות מאוד מתקדם ומאוד מרכזי, זה נושא של השבת קולחין. יש תקנות חדשות שנכנסות גם לתחום הקולחין, גם לתחום אספקת המים, אם זה ענבל - - -

אנחנו מוצאים שמי שאמור לעסוק בתחום הזה, אנחנו חושבים שיש למדינה אחריות בעניין הזה, שמי שעוסק בתחום הזה יהיה לו את ההכשרה ואת התיעוד או את התעודה המתאימה לעשות את זה. אנחנו חושבים שמי שיודע לייצר את הפלטפורמה גם המקצועית וגם החינוכית לעניין הזה, זה חברת מקורות. לכן אני חושב שתעודה כזאת צריכה להיות מגובה על ידי התמ"ת על מנת שיהיה לזה איזשהו משקל ואיזשהו ערך של ממש. זה חלק מהקריאה שלנו לוועדה הזאת להביא או להעלות את הנושא הזה לסדר היום באינסטנציות נוספות, זוהי התוספת שלי לעניין. זוהר, שהציג אותו לפני כמה דקות אלי, הוא סטודנט שהתחיל כסטודנט, לי היה הכבוד לעבוד איתו כשהיה סטודנט, ואחר כך הוא הפך להיות אחד מהמהנדסים המרכזיים בתחום מכונות במרכז. אני חושב שכדאי שזוהר יציג גם את המסלול שלו וגם כן את הערך המוסף של הלימוד, ההכשרה המוקדמת ואחר כך השתלבות בחברה עצמה.
זוהר מברטה
שלום לכולם שמי זוהר מברטה, בן 31 מהנדס מכונות בחברת מקורות. הקשר שלי למקורות התחיל במסגרת פרויקט שנקרא "עתידים לתעשייה", כך שבשנה השלישית הגעתי למקורות.
שלמה מולה
מאיזה אוניברסיטה?
זוהר מברטה
אוניברסיטת בן גוריון. במסגרת הפרויקט הזה, מקורות קלטה אותי כסטודנט, הקשר הוא כזה שאני מגיע יום אחד בשבוע למקורות להכיר את המסגרת של העבודה, ומקורות תומכת בי כלכלית במסגרת הלימודים שלי.

כמו שאמרתי, הגעתי למקורות בשנה השלישית שלי, הקשר היה קשר שמאוד עזר לי ברמה של התמיכה, גם ברמה של הקליטה, כי אתה גם לומד תוך כדי, הייתי מגיע יום אחד בשבוע למקורות ולומד את העבודה. מייד אחרי שסיימתי את הלימודים נקלטתי כעובד מן המניין במשרה מלאה, עם ניסיון של שנתיים אחורה שהגעתי כסטודנט.
שלמה מולה
כמה זמן אתה עובד שם?
זוהר מברטה
היום אני שנתיים. כסטודנט, מקורות תמכה בי והייתה לי ממש כמשפחה חמה, וליוותה אותי בכל התהליך הזה. זה עזר לי מאוד, לדעתי זה פרויקט מאוד חשוב גם לסטודנטים וגם למקורות, כמו שהזכרנו קודם, שמקורות משקיעה לא מעט בעובדים שלה ובעניין הזה של להתקדם כמה שיותר - פתרון לשני הצדדים.
שלמה מולה
כמה עובדים יש במקורות באופן כללי?
אלי כהן
בחברת מקורות יש כ-1,600 עובדים, יש עוד 600 עובדים בחברת הבת "שחם" כ-2,200 עובדים, עובדים לכל דבר תחת אותו הסכם קיבוצי.
שלמה מולה
יש לכם עובדי קבלן?
אלי כהן
יש לנו עובדי קבלן, יש לנו כמובן את עובדי הנקיון, ויש לנו את עובדי הביטחון שלנו. אבל יש לנו גם עובדי קבלן מסוג אחר, למשל, יש לנו עובדים במיחשוב שהם עובדים דרך קבלן, מכיוון שהמשכורות שמקורות משלמת לא מספיקות להם, וכדי להביא אנשים מוכשרים אנחנו צריכים לגייס.
שלמה מולה
כמה סך הכול עובדים יש?
אלי כהן
2,200 בשתי המסגרות.
נירה קושינסקי
אני מדריכה ארצית, מרכזת במינהל מדע וטכנולוגיה. אנחנו עוסקים במים לכל אורך השנים, החל מהגן, יש לנו תכניות, זה חלק מתכנית הלימודים. אנחנו עובדים על שלושה רבדים – אנחנו עובדים על הקניית ידע, אם זה בגיל הרך במים, החשיבות ליצורים חיים, אחר כך בבית הספר היסודי, וחטיבת ביניים, כמובן בחטיבה עליונה. אנחנו מתעסקים בשלושה רבדים - בהקניית ידע, העלאת מודעות, אנחנו רואים את השמירה על המים כערך, ועשייה. כלומר, יש לנו בתי ספר שפרט לזה שמלמדים, יש הרבה בתי ספר שיש בהם חסכמים, מתעסקים בזה, מפנים לקהילה. אם אנחנו מדברים על תכניות לימודים, אנחנו מתעסקים בחטיבות הביניים, ביולוגיה, פיסיקה, כימיה, איכות המים, על הצורך במים, כל בעיות המים, בפיסיקה, כל הנושא של שאיבת מים, טכנולוגיות, טכנולוגיות התפלה. מאוד נשמח לשיתופים. אני חושבת שיש שיתופים, אין לי ידע ברמה ארצית, יש לי שיתופים עם משרד התמ"ת.
היו"ר אלכס מילר
אני אוהב את המצגות של משרד החינוך...
נירה קושינסקי
אני מדברת על תכניות בגני ילדים. אני מדברת על מדע וטכנולוגיה, גני ילדים. בעצם אני רוצה להראות שכל תלמידי ישראל נחשפים באיזשהו שלב לנושא המים. כיתות א'-ו' כיתות ז'-ט' וגם חטיבה עליונה. אנחנו מדברים על חשיבות המים, אתם רואים, בכל שכבת גיל מדברים על אותם תכנים אבל מרחיבים.

אנחנו מדברים על טכנולוגיית טיפול במים ופתרונות למחסור במים התנהגותיים, שזה בעצם מטרה להעביר אחר כך נושאים לקהילה, להשפיע על הקהילה. יש לנו תחום של החינוך לקיימות שעוסק בזה. יש תכנית חינוך לקיימות תכנית שרים, שיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד להגנת הסביבה. אתם רואים כאן מספרים 665 גני ילדים, 20 אלף תלמידים. בבתי הספר היסודיים 250 בתי ספר שזה אמור לצמוח, כשבעצם הרבה מאוד בתי ספר לוקחים על עצמם את הנושא של הטיפול במים.

יש גם את הנושא של הסמכה לבית ספר ירוק. במשרד להגנת הסביבה, בתי ספר ירוקים, הם מחייבים להוכיח חסכון במים, ממש מראים קבלות, ועושים כמובן הרבה מאוד פעולות עם התלמידים ועם הקהילה. יש לנו תכנית בחטיבת הביניים שנקראת נוער שותה מים ודעת, בשיתוף עם משרד התמ"ת, בעצם כאן עובדים הרבה מאוד על טכנולוגיות, פיסיקה, כימיה, ומאוד היו שמחים לשתף פעולה, הם משתפים פעולה עם התעשייה, יש להם מבקרים במפעלי תעשייה, אני חושבת שיהיה מאוד טוב הקשר הזה עם מקורות.
רויטל ניזרי
דווקא בנקודה הזו אני הייתי מבקשת להתייחס, ברשותך, אני רוצה להתחבר לסוגיה הזו מתוך ה"סווייט" שאלי הציג קודם, ולצערי לא ראינו את זה על השקף, כי אז אנחנו היינו יכולים לראות את זה טוב יותר. אני רוצה שנתייחס על השקף "הסווייט" שמדבר על ההזדמנויות, ודווקא מתוך המקום שאת התחברת אליו לגבי אותה תכנית שמדברת על התשתיות, אנחנו מזהים שיש מחסור מאוד גדול בין ההיצע שקיים במשק, לתחום הטכנולוגיה והתשתיות, לבין כמות הסטודנטים שבוחרים ללמוד את הדיסיפלינות האלה, וכך התחילה גם כל התכנית של עתידים לתעשייה.

הרצון שלנו לשלב בתוך מערכת החינוך או בתוך התכנים של מערכת החינוך את נושא המים, הוא לא רק באספקט של החסכון במים, אלא ממש מגיל קטן לנסות ולהסביר להם את הפוטנציאל שגלום במשק לעולם התשתיות, כדי שלימים כשהם יגיעו לבחור לאיזה תחומים הם רוצים להשתלב, או איזה השכלה אקדמית הם רוצים לבחור, הם יבינו את הפוטנציאל הגדול שקיים בתחום המין. הרבה פעמים אנחנו מקיימים ימי זרקור בטכניון, ואנחנו משוחחים שם עם סטודנטים שנמצאים בלבטים האלה. כשאנחנו חושפים אותם למקום של המים, הם מתארים ממש "וואו" לא ידעו שכך זה נראה. לא תיארנו לעצמנו שקיים פוטנציאל כזה, ואני אומרת שההזדמנות שלנו הוא את השיח הזה להתחיל כבר מגיל מאוד צעיר, כדי שהם יגיעו להם תהיה להם את הבשלות הזאת.
היו"ר אלכס מילר
שושי זינגר, מברכים אותך, ברכות על התפקיד.
שושי זינגר
נברך אתכם ביו חגכם. נושא המים בנושא הגיאוגרפיה הוא בא לידי ביטוי בשלושה מישורים. המישור הראשון בתכנית הלימודים מכיתה ב'-י"ב, ב', ג', ד', זה מולדת חברה ואזרחות. קודם כל בתכנית הלימודים כפי שאמרתי, בחומרי למידה. חומרי הלמידה שלנו מעודכנים, כל ספרי הלימוד, וכמובן בפיתוח המקצועי של המורים שלנו.

כפי שאמרתי, פיתוח מקצועי, כמובן בית ספר יסודי, מקורות מים, שימוש במים, מערכת המים, פתרונות למחסור גם בחטיבת הביניים. כמו שאתם רואים פה, אני הצגתי כותר, הספרים שלו נמצאים בכותרים, זאת אומרת, אפשר לעדכן נתונים לגבי מקורות, גם בחטיבה עליונה. פה מדברים על איכות המים, מצוקת המים, פתרונות למצוקת המים. כמובן שמקורות משתפת איתנו פעולה בהרבה מאוד מיזמים. מיזם אחד של חידון סובב ישראל, היום מתקיים בארבעה מוקדים בארץ, מורים משתלמים באתר ירקון, תלמידים שלנו הולכים ומבקרים לאורך כל המוביל הארצי מאתר ספיר לאתר אשכול, וכמובן יש לנו את הנושא של חומרי למידה, בכלל, נושא המים הוא נושא שהוא מאוד חשוב במקצוע הגיאוגרפיה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

בבקשה, משרד התמ"ת.
עדי יפת בארי
גם אני בוגרת של "עתידים". אנחנו מובילים את התכנית הלאומית לקידום טכנולוגיית מים, בשיתוף עם הרבה משרדי ממשלה שונים, ביניהם גם משרד החינוך. במשרד החינוך אנחנו עומדים בקשר צמוד עם מנהל אגף מינהל מדע וטכנולוגיה איך להטמיע תכניות לימודים שבאמת מדגישות לפחות את הצד של היסטוריה, מקורות מים, חיסכון במים כמה שזה חשוב. אנחנו באים עם ההיבט של התעשייה, מההיבט הטכנולוגי – באמת, מגיל צעיר, זה ממש התשובה – ביקשו אותי להגיד שאנחנו מאוד שמים על זה את הדגש בתכניות שלנו שמגיל צעיר התלמידים יבינו שזה שוק מתפתח, זה מקום שיש בו ביזנס, מעבר לתשתיות שאת הגדרת את זה, הרבה מעבר. היום אנחנו רואים שטכנולוגיית מים הם ממש "הייטקיסטיות" לכל דבר.

יש לנו שני תכניות שאנחנו עוסקים במיזמים משותפים, אחד כבר רץ בבתי ספר יסודיים, השני בחטיבות ביניים תיכוניים – שממש שם זה התכנית של נוער שותה מים, ממש שם התלמידים מתנסים בבנייה של מתקן התפלה, זה המיזם הסופי שלהם, לדוגמה בשנה שעבר. מעבר לזה, יש לנו בהחלטת הממשלה שמתוקפה קיימת התכנית, יש הרבה מלגות של רשות המים, גם למחקרים, גם למימון של סטודנטים, בין אם זה מחירים ספציפיים, ובין אם זה לימודים להנדסת מים. אנחנו מודעים לחוסר הזה בשוק, אנחנו שומעים על זה מכל מקום. אני שמחה לשמוע על התכניות שאתם עושים, אני בטוחה שיש לנו עוד מה לשבת ולדבר על זה. באמת, אנחנו השכלנו להבין שמה שחסר זה הפן של ההכשרה והפרקטיקה. חשבתי שנעשה דרך עתידים לתעשייה, אני שמחה לשמוע שזה כבר קיים. מעבר לנושא של לימודים, יש לנו את הנושא של הכשרה מקצועית, שהאגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, המשרד שלנו, הרבה מאוד תכניות ומסלולים, עזרה כספית בהדרכות, עזרה כספית במימון של עובדים חדשים בתעשייה. בקיצור, יש לנו עוד הרבה מה לשבת. אנחנו כמובן בקשר עם האנשים הרלבנטיים אצלכם. הוזכרה כאן תערוכת "ווטק" שהיה לנו חלק מאוד נכבד בתערוכה, הקמנו ביתן חדשנות שהציג כ-40 חברות - - -
שלמה מולה
מה סדר גודל התקציב שלכם למה שאת אומרת?
עדי יפת בארי
התקציב שלנו בהחלטת הממשלה בדיוק אנחנו עומדים עכשיו במשא ומתן מול משרד האוצר.
שלמה מולה
קודם כל הממשלה קיבלה החלטה בלי לתקצב?
עדי יפת בארי
לא, הממשלה קיבלה החלטות. ההחלטה פגה, פג תוקפה ב-2011.
שלמה מולה
כמה היה לכם?
עדי יפת בארי
סך התכנית היא 90 מליון שקל בערך, אבל לא הכסף מעוגן אצלנו.
שלמה מולה
מי בעל הבית של החלטת הממשלה הזאת, איזה משרד, אתם התמ"ת?
עדי יפת בארי
איזה משרד מוביל את ההחלטה – אנחנו התמ"ת.
שלמה מולה
מי המשרדים המשותפים?
עדי יפת בארי
המשרדים השותפים כמובן משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, רשות המים, מכון התקנים. אנחנו עושים עוד הרבה עבודות, פחות אולי מתאימים לוועדה הזאת, לדוגמה, קידום של תקינה ישראלית ברחבי העולם. יש ועדות מים, ועדת איכות מים של מכון התקנים, ישראל מובילה ועדת איכות עולם עולמית, בעצם, כך אנחנו רוצים לתת פור לחברות הישראליות. המוקד שלנו, מטרת העל שלנו בתכנית היא לקדם ייצוא של מדינת ישראל בתחומים האלה. אנחנו מבינים שהשרשרת התעשייתית היא לא רק בלעזור לחברות לקדם את עצמן בעולם, אלא הרבה אחורה, כי אנחנו מתחילים משלב ההון האנושי, פיתוח ההון האנושי, בגלל זה אנחנו פה.
שלמה מולה
אתם עובדים עם מש"ב של משרד החוץ.
עדי יפת בארי
אנחנו עובדים עם מש"ב – מש"ב עושים עבודה קצת שונה משלנו, כי מש"ב הרעיון שלה הוא יותר אולי לתת פתרונות במדינות עולם השלישי בהיבט היותר הומאני. אנחנו עובדים הרבה בהיבט היותר עסקי. זאת אומרת, איך נעזור לחברות להיכנס לעולם השלישי. בעוד שבועיים התקיים כנס המים של ארגון מים עולמי בפיליפינים, שבאמת דן בכל הנושא של אובדני מים. יש לנו פעילות בכל העולם שקשורה, זה כמובן גם לתעשייה פה. מה שחשוב לנו, שהכול מתחיל בחינוך, ובגלל זה חשוב לנו גם להיות פה ולעשות שיתופי פעולה. נשמח.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי.
נירה קושינסקי
דיברתי עם מהנדסת, הפגישה אותנו מנהלת מוזיאון למדע שנמצאת בוועדה אחרת. יש לנו כיתה בכל שכבות הגיל בכל הארץ בתכנית שרצה כבר שנתיים, שבעצם המטרה שלה היא לקדם תלמידים למקצועות טכנולוגיים. בתכנית הזאת, חלק מהתכנית זה בעצם מפגש עם נשים, היו כאן שתי מהנדסות מים שפגשתי, מפגש עם נשים ממקצועות מדע וטכנולוגיה, הייתי מאוד שמחה, הקשר הזה מאוד חשוב. מגיעים לבתי ספר עם איזושהי הרצאה, והפוך, אפשר להגיע אליהם, אל העבודה. אני חושבת שזה בהחלט מעודד בנות, אני עכשיו אומרת בנות, אבל זה מעודד אנשים ללכת לתעשייה. ובאמת כמו שאמרת, כשרואים וכששומעים את המהנדסות, וכששומעים את המהנדסים, וכששומעים את הסטודנטים, אני חושבת שיש לזה ערך נוסף, ואין לזה מחיר ותחליף.
שלמה מולה
תודה רבה אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לברך את מקורות, ואת ראשיה. כולנו צרכני מים, אם יש מישהו שלא צורך מים שיגיד לי פה.

אני חושב למערכת החינוך תפקיד משמעותי ביותר, חוץ מזה שכל אחד ואחד מאיתנו גם צריך לחנך על חסכון במים, על שימוש נכון במים. אני יכול לספר בנימה אישית – יש לי בת 4.5 כשהיא מצחצחת שיניים, אנחנו מצחצחים ביחד, אני אומר לה צריך לסגור את הברז כי אין מים בכינרת. לפני שלושה חודשים היא פגשה את השכן שלנו שוטף מכונית, היא ניגשה אליו ואמרה, אדוני, אתה יודע שאסור לשטוף מכוניות פה כי אין מים בכינרת, השכן שלנו בא ואמר - הצליח לך החינוך.

אני חושב שככל שאנחנו נחנך את ילדינו, בוודאי למערכת החינוך תפקיד משמעותי מאוד, כל נושא המים ואיכות המים, החברה הישראלית, הדור הבא הוא ירוויח, זאת אומרת, אנחנו איכשהו נאחז במה שקיים, אבל כנראה אנחנו נשאיר משהו גם לדורות הבאים.

החלק השני, אמנם בהתחלה דיברנו קצת, יכול להיות שביחד עם התמ"ת - הטכנולוגיה והידע שיש למקורות, זה ידע שאפשר להתגאות בו כישראלי. אני בא ממדינת עולם שלישי, אלי, היה לך את הזכות לבקר הרבה פעמים באתיופיה, אחת הבעיות הקשות של מדינות עולם שלישי, שהתחלואה של אנשים ואיכות החיים מתקצרים בגלל בעיית המים.

לישראל אין מקורות נפט, יש קצת גאז, אבל ידע עצום יש לנו. אני חושב שאת הידע שלנו אפשר לייצא למדינות שבהם אנחנו יכולים רק להתגאות. גם מבחינה מסחרית, גם מבחינה עסקית, זה שווה לנו, זה כדאי לנו, אם כתוצאה מזה שייחתם חוזה בין מקורות לבין איזו מדינה, שמקורות יכולה להרוויח, אני חושב צריך לשמר את מה שיש בישראל. איכות החיים של הישראלים זה דבר ראשון, אבל אם אפשר שבמסגרת הדיונים שאתם תקיימו, אני מוכן לסייע לכם במה שאני יכול, לפחות בכמה מדינות שאני קשור אליהן, באפריקה – היום היא יבשת שגם השקט הביטחוני שבה, וגם גודל האוכלוסייה - אני רק רוצה לסבר לכם את האוזן, באתיופיה יש 80 מליון אזרחים, לנו יש שבעה מליון - תראו את המושגים.
היו"ר אלכס מילר
אני לא יודע את מי חתכת....

שלמה מולה

זה לא משנה, בואו תראו עכשיו, יש את מקורות הנילוס, זה נמצא באתיופיה, זה אחד האגמים הגדולים באפריקה, הרוחב שלו משהו בסביבות 100 קילומטר, האורך שלו כמעט 320 קילומטר, זה אגם. באגם הזה 10 קילומטר מרחק ממנו אנשים אין להם מה לשתות, אין תשתית ואין ידע, לא רק זה, גם המחלות שאנשים מפתחים.

אני חושב לגבי מקורות, אם תתמודדו ויהיו יחסי ציבור טובים - החברה תרוויח, שנית, אתם תעשו טוב לבני אדם בעולם.

לכן אני חושב שבמסגרת הדיונים שאתם מקיימים, אולי כדאי ואני הייתי מבקש וממליץ לכם לקיים דיון אמיתי, מעמיק, עם משרד החוץ. גם לנו, לישראל, יש היום מדינות שבהם ישראל חתומה במסגרת ה-OECD לסייע למדינות עולם שלישי. משרד החוץ הגדיל את התקציבים שלו, אם למשל, מש"ב היום בסדר גודל של סיוע לאותן מדינות של 12 מליון דולר, משהו כזה, יכול להיות שאם חברת מקורות הולכת לעשות איזושהי פעילות כזאת, נניח, באוגנדה, אתיופיה, אפריקה, קניה, לא משנה מאיזו מדינה, יכול להיות הכסף של מש"ב יכול לעבור באופן ישיר למקורות, כמובן הכול צריך להיות בתיאום עם ממשלות שבהן אנחנו מסייעים.

אני הייתי ממליץ לכם לקיים דיון, וודאי שימוש נכון בידע הנכון הוא ייטיב לנו גם כישראלים. אבל מעל הכול, משרד החינוך, אני חושב שמה שאתם עושים, לא נראה לי שזה מספיק לפי המספרים שראיתי.
נירה קושינסקי
אלו היו תכניות טיפוליות, אבל לכל תלמידי ישראל, לכל השנים.
שלמה מולה
בסדר. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה לחבר הכנסת מולה.

רבותיי, אני רוצה לסכם ברוח חגיגית את הישיבה. קודם כל אתה יכול להסביר על העניין של הקמפוס איך אתם רואים את זה, בקצרה.
אלי כהן
הקמפוס יהווה מקום.
היו"ר אלכס מילר
מי מממן? אתם רוצים לבנות מבנה?
אלי כהן
מקורות. יש לנו תודה לאל את האפשרויות שלנו בתוך המערכות שלנו.
היו"ר אלכס מילר
קמפוס וירטואלי, כביכול.
אלי כהן
גם וירטואלי, אבל הוא יהיה פיזי שבו למעשה כל מי שלומד מקצועות שקשורים בתחום המים, בתחום האקדמיה, יש לו התנסות פרקטית בתחום הזה.
היו"ר אלכס מילר
הבנתי.

בסיכום, אנחנו מברכים כמובן את מקורות לרגל ציון 75 שנה למקורות. ועדת החינוך מברכת אתכם, וכמובן את כל העובדים וכל מי שעוסק במערכה. כמובן את כל המשרדים שנמצאים כאן איתנו, שתורמים ומשתפים פעולה איתכם ועם כל מי שעוסק בעניין הזה, גם משרד החינוך, תמ"ת, המשרד לתשתיות אני לא ראיתי כאן, אבל גם משרד התשתיות וכמובן רשות המים.

רבותיי, בקשר לבקשת יושב ראש מקורות לשר החינוך, ועדת החינוך תומכת בבקשה. אנחנו אכן ממליצים ששנת 2012-2013 מערכת החינוך תהיה תחת כותרת לשימוש נבון במים.

אנחנו אכן רואים לנכון הרחבת מודעות לעניין של לימודי הנדסת המים במערכת החינוך. ועדת החינוך מעבירה בקשה למועצה להשכלה גבוהה עם בקשה שמחלקות אשר עוסקות בלימודי הנדסת המים, ההתנסות תהיה בשיתוף פעולה עם מקורות כמובן, לפי המסגרת שתבנו ביחד, במידה והמל"ג יראה לנכון לשיתוף פעולה, אנחנו אכן ממליצים, כי אנחנו רואים לנכון, כמו שבלימודי הוראה, כל מורה וכל מי שנכנס היום לכיתה עובר התנסות מעשית בבתי ספר, כך אנחנו גם רואים בעניין זה, שכל מי שיעסוק בעתיד בנושא המים שאנחנו רואים חשיבות לאומית, כמו שציין חבר הכנסת מולה, בעניין זה, אז כמובן שהתנסות זה דבר מאוד חשוב מבחינתנו, יש פה גוף שמעוניין גם לתת את זה, ובכך אנחנו גם תומכים.
אלי כהן
ולהכשיר בתחומים הייעודיים, כמו איכות מים וכו', אני אומר דווקא מול התמ"ת.
היו"ר אלכס מילר
גם התמ"ת. רבותיי, אנחנו צריכים להבין שבסופו של דבר, גם כל מי שעוסק בעניין זה, זה החלטות פנימיות. המועצה להשכלה גבוהה יש להם את החופש האקדמי, התמ"ת, בסופו של דבר אני גם מאמין שיעשה את השינוי. יש לכם את הצעת החוק שאני מקדם על הקמת גוף להכשרה מקצועית ולחינוך לתעשייה. אנחנו מקווים שבסופו של דבר יהיה גוף נפרד, כמו מועצה להשכלה גבוהה, גוף שיהיה אחראי על החינוך לתעשייה והכשרה מקצועית, גוף מקצועי שיהיה הרגולטור, זה לגבי העתיד, אבל כרגע מה שחשוב לנו זה כמובן ההסתכלות קדימה בעניין של הנדסת מים.

אנחנו מברכים את הסטודנטים כמובן כל מי שסיים, כל מי שעדיין לומד, מקווה מאוד שגם כמות המלגות בסופו של דבר תורחב לפי רצונם של אלה להיכנס למערכת. משרד החינוך מבינים שללא מודעות זה לא יילך. היום לדעתי, קרוב ל-100 ומשהו מקצועות אתם עושים בחירה בבגרויות, לדעתי, יש פה עדיפות לאומית לדברים מסוימים במדינה. יש עדיפות לאומית לרפואה, להנדסה, יש פה דברים שהם עקרוניים, לא צריך לרוץ כל הזמן אחרי לימודי משפט פה. אמרתי גם בעבר, יש לנו יותר עורכי דין בתל אביב מאשר כל יפן. יש עדיפות לאומית לנושאים מסוימים, צריך להשקיע, ואז תלמידים יילכו, הרי בסופו של דבר, כמה שהמודעות תהיה יותר גדולה בבתי הספר, כך הם ימשיכו להשכלה גבוהה. אז הנושא באחריותכם, אני גם אדבר עם שר החינוך לגבי עניין זה. שוב ברכות לכולם.
אלי כהן
אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים להעניק לך בשם מקורות את מדליית 75 השנה שלנו. אדוני, חבר הכנסת מולה, רצינו גם להעניק לך ולהודות לך. גברתי, מנהלת הוועדה יהודית גידלי, אנחנו רוצים להעניק לך. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, תודה רבה. בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים