PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
06/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 554>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 12:00

<חתימת תלמידים על אמנה לשימוש מושכל ברשת האינטרנט - לציון שבוע האינטרנט>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר- היו"ר

>
שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער
יעל בריל - רכזת הדרכה ב"כישורי חיים", משרד החינוך

לימור הררי - אתיקה ומוגנות ברשת, משרד החינוך

אורית זלינגר - רכזת ארצית של הדרכה לשימוש באינטרנט, מנהלת אתר שפינט, משרד החינוך

הדרה רוזנבלום - מפקחת ארצית על מנהיגות צעירה, משרד החינוך

רוני דיין - מנהל אגף יישומי מחשב, משרד החינוך

ויקי ראובן אלעמארי - רח"ל מניעה והסברה, אח"מ, משטרת ישראל, משרד הפנים

נאוה גלעד - אחראית על תחום אזרחות דיגיטלית, איגוד האינטרנט הישראלי

אורלי פרידמן מרטון - יועצת משפטית ומנהלת אחריות תאגידית, מיקרוסופט ישראל

דורון אבני - סמנכ"ל מדיניות וקשרי ממשל, גוגל ישראל

לימור הררי - מדריכה ארצית לשימוש בטוח באינטרנט

עפרה דונסקי - יו"ר סניף השרון, הסתדרות המורים

לימור מזרחי
-
אימו של דוד-אל ז"ל

הדרה רוזנבלום - מנחה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופק הרניק - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

איתי כהן - סגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

גיא גריאני - דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית

לידור אוסמו - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אדווה גלעדי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

בר הרמס - מועצת התלמידים והנוער הארצית

פיליפס חן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

באסל עיסא - מועצת התלמידים והנוער הארצית

עמית קפטה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

עמרי שוקרון - מועצת התלמידים והנוער הארצית

ישי תורג'מן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אייל שופט - המועצה לזכויות הילד, בית החינוך המשותף, חוף השרון

נטע זלינגר
-
יועצת לוועדת החינוך של הכנסת

יהודית גידלי

ר.ל. - חבר המתרגמים
<חתימת תלמידים על אמנה לשימוש מושכל ברשת האינטרנט - לציון שבוע האינטרנט>

צהרים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך. בנושא חתימת תלמידים על האמנה, לשימוש מושכל ברשת האינטרנט לציון שבוע האינטרנט.
אחרי קרוב לחצי שנה של שיחות ומחשבות בשאלה איך אנחנו מעלים את המודעות של תלמידי ישראל להתנהגות נאותה ברשת, אני יכול להגיד לכם שבכל הדיונים בוועדת החינוך על כל הנושא של רשתות חברתיות, עם כל מה שקשור היום לסוגיות שונות, אם אלו סוגיות חיוביות שאנחנו מכירים אותן ברשתות חברתיות באינטרנט ואם אלו סוגיות שליליות, אנחנו עושים את כל המאבק שלנו כדי למנוע את אותם המקרים שנחשפנו אליהם כאן בוועדה ובכלל במדינה, ונמצאת כאן אתנו הגברת לימור מזרחי, אמא של תלמיד וכולנו מכירים את הסיפור המצמרר הזה.
רבותי, אני רוצה להגיד לכם שאנחנו חשבנו רבות על כך, אנחנו כאן נמצאים בבית מחוקקים ונמצא אתנו גם שר החינוך שפועל רבות כדי למגר את כל מה שקשור לתופעות אלימות במערכת החינוך, ונעשים דברים, יש חוזר מנכ"ל, יש חקיקה אבל, אנחנו חשבנו שיש צורך גם באיזושהי אחריות שצריכה לצאת גם מילדי ישראל. אמנם אפשר לעשות הרבה דברים בחקיקה אבל עדיין אנחנו מאמינים שבעזרת התלמידים, בעזרת המודעות ובעזרת חינוך פנימי אפשר לפתור הרבה מאד דברים.

לכך ביקשנו ממועצת התלמידים והנוער, ונמצאת אתנו אופק שהיא יושבת הראש, יחד עם כל הנציגים, לנסח אמנה שהיא תיחתם על ידי כל תלמידי מדינת ישראל, על המודעות שלהם להתנהגות נאותה ברשת, כדי שקודם כל יוכלו לשמור על עצמם ולשמור על החברים שלהם, שאנחנו לא נהיה חשופים מול הבעיות שיש ברשת האינטרנט כאשר הילדים מותקפים, וכשיש אלימות כזו או אחרת כלפי המורים. את זה אי אפשר למנוע אבל, כמובן צריך שתהיה אחריות של כל מי שהיום מייצג את תלמידי מדינת ישראל שאלה הנציגים בכיתות, אם זה נציגים בבתי הספר ואם אלה נציגים ארציים, שהם מודעים ויודעים איך לעקוב, וכמובן שמערכת החינוך, שמשרד החינוך, צריך לגבות אותם שהם יהיו הצינור והכלי שיתמודד עם הסוגיות האלו לפי יכולתם ורק אז הדבר הזה יצליח.

אני מקיים היום ישיבה – אמנם זו ישיבה חגיגית כי אנחנו עושים כאן צעד שהוא צעד לא רגיל בכנסת, כאשר אנחנו נותנים גם איזושהי דרך ויד לתלמידים לבצע משהו שבעצם היינו מצפים גם לאיזושהי חקיקה בגינו אבל, אני יכול להגיד שהייתי מעדיף לא להגיע לישיבה הזו, רבותי, אני הייתי מעדיף לראות את כל אותם הילדים והתלמידים כשהם לא נחשפים למקרים האלה, שלא נחשפים לאלימות ואנחנו הגענו למצב הזה מחוסר ברירה.

אני מקווה מאד שכולם למדו את הלקח, שכולם מבינים ויכולים ללמוד מהן ההשלכות של האלימות שעלולה להיות ברשת ואכן קיימת, ואי אפשר לעצום עיניים מול מה שקורה היום ברשתות חברתיות. אני מאמין שתלמידי ישראל יודעים לקחת אחריות ויודעים להתמודד גם לבד עם נושאים כאלה ואחרים אבל, אין כאן שום הצהרה שאנחנו מורידים מעצמנו את האחריות.

כמובן שאנחנו נמשיך להיות עם היד על הדופק, כמובן שאנחנו נלווה את אותן ההחלטות שמערכת החינוך מקבלת כדי להתמודד עם תופעות כאלו ואחרות של אלימות וכמובן שאם יהיה צורך בחקיקה אז נהיה גם אלה שנחוקק, כי זה המקום שלקח על עצמו אחריות על כל מה שקשור לחקיקה במדינת ישראל.

אדוני השר, אתן לך להתייחס, אחר כך אנחנו ניתן ליושבת ראש מועצת התלמידים והנוער להתייחס לענין, יש לנו כאן גם את ארגון האינטרנט ונוכל לתת לו זכות דיבור לענין הזה.

תודה אדוני יושב הראש. אדבר בתמצית. ראשית אני מברך על המהלך של האמנה. מברך על השותפות שלך כיושב ראש ועדת החינוך לקידום המהלך הזה, מברך על השותפות של מועצת התלמידים הארצית בראשות אופק, אני מאמין שהנוער צריך להיות שותף למהלכים שקשורים לחיים שלו והיכולת להצליח לקדם מהלכים היא קשורה ביכולת לרקום את השותפות הזו ולא להנחית דברים מלמעלה, הרי ממילא הילדים שלנו יכולים ללמד אותנו הרבה דברים על הרשת, דברים שאנחנו לא יודעים, לפחות כך זה אצלי בבית ולפי דעתי זה לא שונה בבתים אחרים.

את החשיבות אני רואה גם בהעלאת הנושא והצבת הנושא על סדר היום כלומר, אנחנו חיים בעולם שמתקדם, יש ברשת מידע, אינטראקציה, עולם של דעות וידיעות, עולם מלא, מאד תוסס אבל יש גם סכנות. וצריך לדעת איך להתנהל בצורה נכונה ברשת כדי להימנע מאותן סכנות ותופעות שליליות.

המשרד עצמו, משרד החינוך, מקיים שורה של מהלכים בנושא אינטרנט בטוח והתנהלות נכונה ברשת. אני רואה כאן נציגים של מינהל חברה, מינהל מדע וטכנולוגיה, נציגים ממינהל חברה ונוער, גם את נציגי שפ"י וכולם, אני מציע שהם יפרטו מה משרד החינוך עושה כי היקף המפעילות הוא משמעותי אבל אני רואה חשיבות יתרה למהלך הזה, ובראש ובראשונה מן הטעם שציינתי בתחילת דבריי, שהוא נעשה בשיתוף עם הנוער ועם נציגי בני הנוער.
בתור הורה, אני – כמו כל הורה פה, אני יכול להעיד כמה שעות – לפי דעתנו יותר מדי – אבל יכולותינו מוגבלות בנושא הזה, כמה שעות בני הנוער מבלים או נמצאים ברשת, וצריך לעשות את המיטב כדי שהם יפיקו מזה את המיטב, במקום את ההיפך מכך.

תודה אדוני.

תודה אדוני יושב הראש, כבוד שר החינוך, אני באמת שמחה על קיום הישיבה ועוד יותר שמחה לראות פה כל מיני גורמים שקשורים לנושא בדרך כזו או אחרת וכמובן את חבריי ממועצת התלמידים והנוער הארצית.
עבדנו מספר חודשים על האמנה ביחד עם הלשכה של חבר הכנסת אלכס מילר ולשכת שר החינוך מתוך מטרה שתצא אמנה שעונה על כל הצרכים ומעלה את כל הבעיות. חשוב לי לציין שאנחנו, כבני נוער, יודעים ומאמינים שאין רק בעיות, האינטרנט טומן בחובו הרבה דברים חיוביים וטובים ורק אם לא מנצלים אותו לטובה או אז מתעוררות כל הבעיות.

אחת המטרות שלי בנושא האמנה הזו היא שהיא תגיע לכמה שיותר תלמידים, צריך לראות איך עושים את זה עם משרד החינוך, שתלמידים בפועל יחתמו בבתי הספר, ושכל בית ספר יקיים בעצמו פעילות בנושא שלו כי אנחנו יודעים שבכל בית ספר יש תלמידים אחרים. תודה רבה.

תודה. השר התנצל מראש שיצטרך לעזוב באמצע הישיבה, נבצע את החתימה כדי לא לעכב אותו ונמשיך בדיון.

בוקר טוב לכולם. אנחנו, איגוד האינטרנט הישראלי, בקשר מתמיד, שוטף ונפלא עם מועצת הנוער והתלמידים הארצית, עם הדרה ואופק וכל הנפלאים שאנחנו מכירים אותם.

אנחנו מאמינים בדיוק כמו דברי השר, שהנוער צריך להיות שותף ומבורך התהליך הזה של הרמת הכפפה להגדרה של התנהגות נאותה ברשת.
אני רוצה להקריא לכם את המכתב של דוקטור ישע סיון, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי בהקשר של אמנת הנוער הישראלי להתנהגות נאותה באינטרנט:
"לכבוד חבר הכנסת אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך, אופק הרניק, מועצת הנוער והתלמידים הארצית – יושב ראש. שלום רב, אני מודה לוועדה על הזמנתה את איגוד האינטרנט להשתתף בדיון החשוב הזה ב-6 בפברואר.
איגוד האינטרנט מברך ומעודד תהליך של הסדרה עצמית להתנהגות באמצעות האמנה להתנהגות נאותה באינטרנט שנוצרה, בעצם, על ידי מועצת התלמידים והנוער הארצי.
איגוד האינטרנט הישראלי עוסק בסוגיה זו במשך הרבה מאד שנים כשאנחנו מדגישים את החדשנות, את היצירתיות ואת ההעצמה האישית והחברתית המתקשרת לעידוד שימוש מושכל באינטרנט וברשתות חברתיות.

היינו שמחים לקחת חלק פעיל ולתרום ממומחיותינו כבר בשלב התכנון ולא רק בסופה של יוזמה ברוכה זו והכי חשוב, נשמח לקחת חלק בתהליך של גיבוש תכנים ולתרום מתפיסתנו ליוזמות חדשות בעתיד. אתם מוזמנים להרים את הכפפה, אנחנו אתכם לאורך כל הדרך. בהצלחה."

תודה. הגב' לימור, אני חושב שהישיבה כאן היא חלק ממאבק שאת מובילה, ואנחנו ראינו לנכון לעשות הכל כדי שלא יחזרו אותם מקרים של אלימות שראינו שיש נגזרות מאד כואבות למשפחות ולך אישית. אני מקווה מאד שאנחנו בעתיד, לפחות בשילוב של הידים –גם עם התלמידים עצמם, כמחוקקים וגם עם הרשות המבצעת, נוכל לבנות תרבות חדשה של התנהגות נאותה ברשת.

שלום לכולם. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על היוזמה המבורכת שצמחה מכם. אני חושבת שנוער שעובד בתוך הנוער – יש לזה ערך מוסף גדול ביותר של שותפות ועשייה מתוך מקום של הכרה. אני בטוחה שזה מהלך מצוין ושתוכלו להעביר את זה בכל בית ספר לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל.

אני מתרגשת מאד. אני מקווה שבאמת תצמחו, שתמיד תעשו דברים מבורכים כאלה ושנוכל למנוע ביחד את המקרה הבא.

תודה. רבותי, אני מציע שנעבור לחתימה ואז נוכל להמשיך עם סדר היום. במשך הדיון, אדוני השר, אני מציע שאנחנו נחשוב ונעלה את המנגנון שאתו נחשוף את כל תלמידי ישראל לסוגיה הזו. כמובן שמועצת התלמידים היא הצינור החלק הבלתי נפרד כי בלעדיהם זה לא יעבוד. אנחנו צריכים לחשוב איך לעשות את זה.

מינהל חברה ונוער במשרדי יהיה מופקד על זה, יש לו נציגות בכל המחוזות בארץ והוא יקדם את האמנה.

חתימה על האמנה

אנחנו חתמנו. עכשיו נשאר שכל שאר תלמידי ישראל יחתמו. אנחנו כמובן - - -

אני מציע, אדוני יושב הראש, שנשמע את נציגי משרד החינוך לגבי מה שמתבצע בנושאים האלה כי יש הרבה פעילות, גם של מינהל מדע וטכנולוגיה וגם של שפ"י, מינהל החברה.

אני נציגת מנהל מדע וטכנולוגיה. חינוך לגלישה בטוחה הוא כורח המציאות מבחינתנו. התפקיד של המורים הוא להנחות, ללוות, להשגיח ולכוון את התלמידים להתנהלות מיטבית ברשת.

בהתאם לחוזר מנכ"ל אנחנו מקימים צוות, בכל מוסד חינוכי, החל מכיתה א' עד י"ב, צוות שנקרא "חיים ברשת". השם לא נבחר סתם "צוות חיים ברשת" אלא שהתלמידים חיים ברשת הלכה למעשה עשרים וארבע שעות, כל הלכות-החיים נקרמות שם, אם זה אהבה, אם זה מסחר ואם זה שעות הפנאי. לכן אנחנו רואים בזה דבר הכרחי וקראנו לזה צוות "חיים ברשת". כל צוות מורכב מיועץ חינוכי, רכז תיקשוב, מורה מוביל, פסיכולוג – אם יש בבית הספר – או יועץ חינוכי, יש תלמיד ששותף לזה וגם כמובן יש מעורבות של ההורים.
תפקיד הצוות לאורך השנה הוא להתוות את הנושא אל תוך התלב"ס הבית ספרי, אל תוך תכנית הלימודים הבית ספרית כחלק רציף לאורך השנה כולה, אם זה במעורבות של הורים, אם זה בחשיפת המורים לתרבות הרשת, למצבי הסיכון שיש ברשת, לצמצם את הפער הדיגיטלי בין מורים לתלמידים, לקדם ולעודד יוזמות של התלמידים בקבוצת השווים שלהם.
אחת לשנה אנחנו מקיימים שבוע לאומי לגלישה בטוחה. השבוע הזה הוא שיא העשייה שלנו לאורך השנה כולה. הנושא של אינטרנט בטוח הוא אחד מתפוקות התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 והיא מוגדרת כתפוקה, אנחנו בודקים את בתי הספר לגבי השאלה מה נעשה בשטח, את בתי הספר שכבר שיייכים לתכנית.

השבוע הלאומי לגלישה בטוחה בכל שנה, נערך ב-74 מדינות מרחבי העולם שחוברות ל- s.i.d., מה שנקרא safe internet day בעולם כולו, ובכל שנה יש מיקוד אחר. השנה המיקוד באירופה נקרא connecting generation אנחנו קוראים לזה "משפחה ברשת" והמטרה היא ליצור שיח בין הורים לתלמידים וביניהם לבין מורים בנושא של גלישה בטוחה, איך לתת להם את הכלים ההתנהגותיים והטכנולוגיים לשמור על עצמם ועל אחרים ברשת.

המשרד לבטחון פנים, סניגוריה ציבורית, משטרת ישראל – שנמצאת כאן אתנו, צה"ל, חיילי צה"ל מדריכים בבתי ספר וחברות עסקיות, מייקרוסופט הביאה את היום הזה לארץ, אינטרנט וגוגל שהצטרפו לאחרונה. יחד אנחנו מרצים בבתי ספר, באשכולות הפיס.

בשבעים אשכולות פיס ברחבי הארץ מתנהל מחר כנס גדול, שבעים כנסים באותו היום, שבכנס יש פאנל גדול של מומחים, בפאנל יושב איש הייטק מחברת מייקרוסופט, יושב שוטר, סניגור ציבורי, אנחנו מעלים מצבי מקרה ודנים בהם, בפאנל יושבים כמובן גם תלמיד והורה, ויחד דנים בנושאים האלה כחלק מתוך ההווייה הבית ספרית והחיים היומיומיים שלהם.

השבוע מתנהל שיעור סינכרוני ברחבי הארץ, כשבכל שיעור יש ארבעים כיתות, בסך הכל עשרים אלף תלמידים, שיעור מקוון בנושא של אבטחת מידע ברשת, עם מומחה הייטק שנותן כלים טכנולוגיים מעשיים לשאלה איך לשמור על הבטיחות של הילדים שלנו ברשת. השיעור הןא לכיתות ה' ו'. עשרים אלף נרשמו וכבר היום התנהלו שלושה שיעורים כאלה ושמענו שהיתה חוויה מדהימה למשתתפים.

לגבי אתרים, בכל אתר בית ספרי אנחנו מבקשים –כחלק מן התפוקות, להציג את הנושא הזה בכל האתרים הבית ספריים והשלב הבא – ביחד עם משרד התקשורת, הוא להקים פורטל חינוכי בנושא הזה ביוזמת השרים.

השאלה שרציתי לשאול מה היום המדיניות של המשרד לגבי מקרה שבו המורה, או המחנך, או מישהו מן הכיתה, או מנהל בית ספר מקבל מידע על תקיפה כזו או אחרת של ילד בכיתה, בין אחד לשני או ברשתות חברתיות ורואים את זה בפועל, מה המדיניות של המשרד כלפי אותם התוקפים אם מזהים אותם?

קודם כל המדיניות מעוגנת בחוזר המנכ"ל שעוסק בזה אבל 'על פניו' אגיד שכל פניה וכל ידיעה שמורה נחשף אליה, אם הובאה לידיעתו על ידי תלמיד, גם אם זה נעשה אחר הצהרים, אין קשר אם זה נעשה במרחב הרשת או לא, ברגע שזה מובא לידיעת המורה, מחובתו לטפל בזה. הטיפול תלוי ברמת הפגיעה ותלוי במה שנעשה אבל, מחובתו לטפל בזה במסגרת הבית ספרית. גם אם זה נעשה במסגרת הרשתות החברתיות אחר הצהרים, ברגע שנודע לו על זה, תלמיד, מורה או אחר הביא את זה לידיעתו מחובתו לטפל בזה כמו בכל מקרה אלימות אחר.

האם יש לכם, במסגרת של אותן שעות ההשתלמות שאתם עושים למורים, בכל מה שקשור לסוגיה החדשה שבשנים האחרונות מתעוררת והיא אלימות שהיא מתועדת ברשתות חברתיות, הרי אנחנו יודעים מה ההבדל בין קללה במסדרון שמישהו שמע את זה והמשיך הלאה לבין משהו שבעצם נצמד ונשאר וכולם רואים את זה וכמעט בלתי אפשרי להוריד את זה וזה משהו שנשאר, והמורים בעצמם, אנחנו יודעים שיש חלק מן המורים שמכירים את הסוגיה של אינטרנט ורשתות חברתיות אבל יש חלק שלא נחשפים בעבודתם לנושאים האלה, האם הם מודעים לזה שזה בכלל קיים? האם יש הרחבת המודעות לאותה בעייתיות שקיימת ברשת? הרי אנחנו מכירים את ההשלכות שיש לדבר שמתפרסם על תלמיד אצלם בכיתה ומה הדחיפות לטיפול בענין הזה, כי בסופו של דבר, כל יום שעובר זה יושב שם וכולם רואים את זה, אז כמה הם מקבלים כלים להתמודד עם זה והאם הם מבינים את המהות של הענין?

אומר כמה מלים בנושא הזה, אנחנו פרשנו צוות גדול של מדריכים בכל רחבי הארץ, אנחנו אמורים להגיע לכל חדר מורים בבית ספר, כך שנגיע עד המורה האחרון בכל בית ספר, שצריך להכיר את כל הנהלים ואת כל הדרכים והאמצעים שצריכים לעמוד לרשותו כדי שיוכל לסייע לתלמידים ברגע שנוצרת תופעה מסויימת.

מעבר לזה, הצוותים והמדריכים בתחום, העברנו הנחיה שהם צריכים לסרוק, כל אחד באיזורו הוא, אתרים ברשת ולנסות לאתר מצבים חריגים ברשת, להתריע בפנינו ואנחנו נעביר את זה לגורמים המוסמכים כדי להוריד ולהסיר כל מפגע כזה שמופיע ברשת.

אתן לך דוגמה פשוטה, בא עכשיו נציג הכיתה או נציג התלמידים של הכיתה, מגיע למורה, למחנך הכיתה ואומר לו: יש פה קבוצה של החבר'ה בכיתה, הם עושים חרם על התלמיד הזה והזה. ברגע שהמורה שומע - מה הוא אמור לעשות?

יש שני מהלכים, יש מהלך פדגוגי - שצריך לעבור אותו עם התלמידים בבית הספר, כולל אותו התלמיד שנפגע באותו אירוע, ויש תהליך טכני מקביל שבו אנחנו פונים לרשתות, לגופים שמנהלים את האמצעי הטכנולוגי כדי להסיר משם את המפגע ברגע שהוא הופיע.

זאת אומרת שכשזה מגיע למורה, אז ההוראה היא טיפול מיידי ולא "להשאיר את זה לעוד שבוע או שבועיים לפגישה עם המורה - - -

יותר מזה, באתר החדש שאנחנו מקדמים, שהשר כיוון אותנו לבנות אותו ולהקים אותו, יהיה "קו חם" שבו ילד יוכל להעלות את המצוקה שהוא נמצא בה כרגע, כל עשרים וארבע שעות היממה, ולקבל את הסיוע הנדרש, אם זה בעזרה של אנשים שנמצאים מאחורי הקו פיזית באותו הרגע וגם אם זה מועבר לאחד הגורמים המוסמכים שאמורים לסייע לאותו תלמיד או למי שפנה ביחס לאותו אירוע.

מצוין. תודה רבה.

בוקר טוב. תודה על זכות הדיבור. אני שמחה להיות כאן. זו שנה שמינית, כמו שלימור ציינה, מקיימים יום לאינטרנט בטוח, בשיתוף פעולה עם כל הארגונים שיושבים פה מסביב לשולחן, בראש ובראשונה משרד החינוך, איגוד האינטרנט, משטרת ישראל וצה"ל.
כמו שזה יהיה רלבנטי לפני שמונה שנים כשהתחלנו את היוזמה הזו, זה רלבנטי גם היום, הנושאים רק מתעדכנים והסוגיות רק מתחדשות. קהל היעד שצמא לְדעת רק הולך וגדל.
הפעילות הזו מתקיימת לאורך כל השנה במובן שבו המידע קיים ויש אפשרות להגיע ויש הרבה מאד כלים שעומדים לרשות בני נוער כמו גם לרשות הורים וגם לרשות מורים, מורים גם יכולים לגשת וללמוד, יש עושר של מידע, יש הרבה מאד מידע שהוא לא מורכב ולא בעייתי ואפשר - באמצעים מאד פשוטים באופן יחסי.

ביום עצמו, בשבוע עצמו, אנחנו מנסים להגיע לקהל יעד מאד גדול, מן הילדים ובני הנוער, באמצעות שיתוף הפעולה העמוק עם משרד החינוך ואשכולות הפיס והדרכות. השנה 'המצאנו את הגלגל מחדש' במובן הזה של הרחבת ההגעה באמצעות שיעורים מקוונים. היום, באמצעות שיעורים מקוונים, כשבתי הספר ממשיכים את ההתנהלות היומיומית שלהם, מאה ועשרים כיתות מקבלות שיעור מקוון בנושא הזה, מגיש אותו איש מייקרוסופט, איש טכנולוגי שמדבר אתם ממש "עקב בצד אגודל" מה לעשות ואיך להתנהג ברמה הטכנולוגית.
מעבר לזה, כבר לפני שנתיים התחלנו לדבר על הסכם גלישה משפחתי, גם עם איגוד האינטרנט, גם עם משרד החינוך, הבאנו את זה לקידמת הבמה, לאור האמנה שהיום נחתמת שהיא יותר טובה כי היא בעצם מביאה את הילדים עצמם לדחוף את זה בתוך הערוצים שלהם אבל צריך גם בתוך המשפחה, לשבת ולדבר עם ההורים. ההורים אמנם לא נולדו לעולם הזה אבל יש להם המון מה לתת מן העולם הערכי וההתנהגותי, לבני הנוער ולילדים, ואת אותם כללי ההתנהגות שהם יודעים לתת לילדים בכל מרחב שבו הילדים מתנהלים, הם יכולים וצריכים לתת גם לגבי המרחב הוירטואלי. לכן אנחנו מקיימים גם הדרכות להורים ברחבי הארץ, גם פה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך יצאנו ב'קול קורא' ובבתי הספר שהרימו את הכפפה יש מי שיבוא להדריך אותם ויש מי שיתן להם את הכלים ויפוגג חלק גדול מן הפחדים.
היזומה של האמנה היא מבורכת אני שמחה לראות את מי שעומד בראש מועצת התלמידים. אני בטוחה שתעשו עבודה מדהימה בהקשר הזה. מברכת על היוזמה. תודה.

תודה רבה.

תודה רבה אדוני. קודם כל אנחנו מברכים על היוזמה, יוזמה בהחלט ברוכה. לפני חצי שנה השקנו בגוגל את "מרכז הבטיחות למשפחה" שמרכז במקום אחד כלים לגלישה בטוחה עם מידע ואתמול השקנו את האתר מחדש עם חומרים נוספים, בשותפות עם משרד החינוך וזה כדי להביא ת הנושא הזה למודעות.
מה שאני רוצה לחלוק עם הוועדה, כיוון שאנחנו כאן ביום שהוא בעצם חגיגה, פרוייקט שבו מעצימים בני נוער, זה פרוייקט שעשינו בחודשים האחרונים שזכה להצלחה ואנחנו מחר פותחים את ההרשמה לכיתה של שנת 2012 שנקראת "שומרי המסך". הפרוייקט נעשה בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי ועם ער"ן ובמסגרתו כינסנו כמאתיים בני נוער מכל רחבי הארץ, העברנו להם - בעזרת השותפים שלנו שיעורים והדרכות שהעצימו אותם בתחום של הגלישה הבטוחה ואז שלחנו אותם לשטח ואמרנו להם: אין לכם הנחיות, בואו תראו לנו איך אתם יכולים להעביר את המסרים של גלישה בטוחה לבני נוער אחרים? במקום להפוך את בני הנוער לבעיה בני הנוער הופכים לפתרון וכיוון שהפרויקט התחיל כפרויקט של גוגל והשותפים שלנו אבל, הוא הפך בסופו של דבר לפרוייקט של בני הנוער ולכן אני חושב שהכי טוב הוא שאקרין סרטון קצר בן כמה דקות ובני הנוער יספרו על הפרוייקט בעצמם.

הקרנת סרטון

תודה רבה.

תודה רבה. קודם כל אני שמח להיות פה ואני נרגש. ראיתי את האמנה הזו קמה ואני חושב שזה ציון דרך משמעותי, בתקווה שנזכור אותה בעתיד, אני, כנער בוגר ואתם, כל מי שהשתתף בזה, כאבן הפינה ששינתה את השיח הציבורי שלנו. בסופו של דבר השינוי שלנו יבוא מאותו שיח ציבורי, אותה שיחה בין זוג נערים, אותה השיחה בין מורה לתלמיד, אותה התפיסה שהחברה שלנו תקבל. כמו שקרה עם הפרחים, עם חגורות הבטיחות ומספר נושאים. אנחנו מוכרחים להכניס את זה אל תוך הקהילה שלנו. היום זו התחלה של תכנית ארוכה מאד, צריך להעביר את כל המוצרים שלנו ואת כל הרעיונות שעולים מתוך האמנה, דרך בתי הספר, דרך החינוך הבלתי פורמאלי, כדי להגיע לאותן תוצאות שאותן אנחנו רוצים לראות, שהחברה תכיר ותבין את השינויים.

חשוב לציין שהמרחב הוירטואלי הוא מקום ענק ועצום עם הרבה יתרונות אבל גם הרבה חסרונות. אנחנו כן צריכים לחשוב ולראות מה עושים כרגע מן המקום של המורה בתוך הרשת החברתית. לי מאד מפריע שמורים לא יכולים להיות חברים שלי בפייסבוק כי בסופו של דבר זה יקשה עלינו לנהל את השיח הזה. זה מקום חדש וזו הדרך לנהל שלנו את השיח עם המורים ועם המערכת וחבל – לי באופן אישי ואני מאמין שהחבר'ה פה יסכימו – שאנחנו נאבד את מקום החשיפה הזה של המורים שגם נותן להם גם כח וסמכות לראות מה אנחנו עושים.

חשוב מאד לערב את הנערים מתוך בתי הספר, את יושבי הראש של מועצות התלמידים הבית ספריות, שיוכלו לקחת חלק האמנה, להעביר אותה לבית הספר, להכניס אותה אל התקנון וליצור פה תהליך משמעותי שיתרום לכולנו. תודה רבה.

באינטרנט כיום ובמיוחד בדור הפייסבוק הזה, אתה יכול ליצור מעצמך אדם שונה לגמרי ממי שאתה, אתה יכול להיות כל אחד, אתה יכול לשים תמונות של אנשים שמצאת באינטרנט ולומר שהן שלך. אתה יכול לשחק אותה נחמד, כאילו אתה יכול לגרום לאנשים לפגוש אותך ויש אנשים שמשתמשים בזה בכל מיני דרכים, יש את האנשים שמשתמשים בזה כדי לפגוע באנשים אחרים ולדוגמה המקרה של אופירה רחום שהיא העמידה פנים שהיא מישהי אחרת, יש אנשים שסתם פשוט נהנים או נטפלים למישהו אחר כדי לקבל תשומת לב כי אם הם יכתבו משהו כזה בפייסבוק אז אנשים יתנו להם "לייקים", יגידו שהם עברו את זה, שהגיבו להם.

יש אנשים שאני רואה את הבטחון שלהם נהרס, בגלל שאין להם "לייקים" בפייסבוק, כי אנשים לא מגיבים להם, כשהם מעלים תמונה אף אחד לא מגיב וכשחבר שלהם מעלה משהו אז כל העולם מגיב אליו, כי אין להם מספיק חברים. האינטרנט הוא דבר מאד חשוב בחיים האלה, במיוחד בזמן הזה.

הוא מצד אחד עוזר לשמור על קשר עם אנשים רחוקים כדוגמה, אני שומר כך על קשר עם משפחה רחוקה שלי, או עם אנשים שמטיילים בחו"ל לדוגמה אבל מצד שני, רבתי עם לא מעט אנשים בגלל האינטרנט, בגלל שכתבתי משהו שלא מצא חן בעיניהם או שהם רשמו משהו שלא אהבתי ובגלל זה אחר כך התעמתתי אתם. לכל מטבע יש שני צדדים, צריכים רק להיזהר לא להיפגע משם כי "אי אפשר לדעת".

תודה. רבותי, אני מציע שנשב בצורה מסודרת עם גם מועצת התלמידים וגם עם משרד החינוך על השאלה איך אנחנו מכניסים את הענין הזה לכל בית ספר, זה חייב להיות בכל כיתה כי אחרת זה לא יעבוד.

בנוסף צריך להסביר לאנשים את ההשלכות, בדיוק מה שעכשיו אמר הבחור הזה. בסופו של דבר אי אפשר להפוך את העולם הזה למשהו שכולנו צריכים לפחד ממנו, צריך ללמד את התלמידים ואת ילדי ישראל איך לנצל את זה לטובה ולא לנצל את זה לרעה.

גם בענין הזה, כמו שקיים היום בכל דבר, על כל פגיעה ועל כל ענין שנגד החוק יש גם ענישה ויש סנקציות, גם כאן חייבים ליצור מנגנון הרתעה נגד כל אלה שרוצים להשתמש באינטרנט וברשתות חברתיות כדי לפגוע. מנגנון ההרתעה יכול לצאת ממספר גורמים, הוא יכול לצאת מן המורים, מבתי הספר או מן התלמידים עצמם והשיח הזה, לדעתי, צריך להיות בין מערכת החינוך לבין תלמידים וזה רבותי, על זה הכל יפול, כי אם אתם מצליחים ליצור מנגנון של הרתעה, של יישום והדברים האלה שאתם כותבים אז אתם תנצחו, כי ברגע שאותו תלמיד יחשוב פעמיים האם לבוא ולפגוע במישהו דרך הרשת החברתית אז הצלחתם ליצור מנגנון הרתעה, אם הוא לא יחשוב אלא ויגיד: לא מעניין אותי כלום, אף אחד לא יעשה לי שום דבר על זה, אז לא עשינו כלום.
זה צריך לבוא מכם, אתם צריכים לדעת מה המגבלות שאיתן המורים יכולים לפעול ואתם צריכים לתת סמכות לאנשים שיושבים אתכם סביב השולחן, שהם הנציגים של הכיתות, שיודעים לראות מה קורה בפועל, והם יודעים, אני לא רוצה שהמורים שלנו יהפכו להיות – חוץ מזה שהם בודקים את המחברות והמבחנים שלא יהפכו להיות משטרת האינטרנט אבל נציגי הכיתות, לפחות בדבר הזה, יכולים לעשות וזה צריך להיות חלק ממה שאתם מחליטים. על כל נגזרת של משהו, ברגע שתתחילו עם משהו אתם תוכלו להרחיב ולעשות משהו תקדימי שלא עשו בשום מדינה בעולם. זה אצלכם בידיים. אנחנו רק יכולים לתמוך. אם אתם תראו לנכון קידום של חקיקה נשמח לסייע גם בענין הזה אבל משרד החינוך, אתם צריכים לתת גיבוי לתלמידים, אם בא בנציג הכיתה למורה או למחנך או למנהל ואומר: יש לנו כך וכך בעיות אתם צריכים לתת להם גב שלא יצא מצב שהם באים במטרה להגן ואז בסופו של דבר הופכים להיות הנפגעים.

אתם צריכים לתת להם גב, הם צריכים לקבל את ההגנה מכם ואת הסמכות כדי לבוא ולהיות האמיצים ולהגיד: רבותי, יש פה מישהו שמנסה לפגוע, אם לא תפעילו את הסמכות שלכם בתור מורים, אז מישהו הולך להיפגע בצורה קשה.
אתם צריכים לעשות את בדק הבית אצלכם בשאלה מה אפשר עוד לעשות ובאיזו דרך כדי שכל הענין הזה יצליח. הרי כמה שאת חלקנו נעשה זה לא יעזור, אף אחד מאתנו לא יושב בתוך הרשת בין שלושה וארבעה אנשים ולא מסתכל על כל התכתבות שהם עושים, זה רק בא מהם אז אני מציע שגם אתם תחשבו ביחד עם מועצת התלמידים.

קודם כל צריך לראות באיזו דרך מפיצים את האמנה לכל כיתה, ודרוש תקציב לזה אבל לדעתי הוא לא גדול ועדיין צריך לעשות את זה.

יש צורך לתרגם את האמנה לשפות אחרות, יש לנו בתי ספר שעבורם יש צורך לתרגם את זה לערבית, למשל ובסופו של דבר אנחנו ואתם צריכים לקבוע יעדים עם מועצת התלמידים, תוך כמה זמן זה נכנס וזה נכתב. ברגע שיהיו להם זה יעבוד אבל חשוב לעשות את זה.

אתם נותנים להם את הטפסים, הם הולכים כל אחד לכתה שלו, מחתימים ונגמר הענין. בזה לדעתי אנחנו נוכל להתקדם.
רבותי, אני רוצה לברך את כולם, את כל מי שלקח חלק בקידום הענין הזה. אנחנו כמובן נשב רבות רבות על הסוגיות השונות הקשורות לאינטרנט ולמערכת החינוך אבל לפחות בענין הזה אנחנו עושים צעד ראשון ואני מקווה מאד שהוא לא צעד אחרון, שזו לא היתה ישיבה כדי לעשות "וי" וחתימה ו"בזה סיימנו" כי כל עוד אני כאן אני אהיה עם יד על הדופק שהדבר הזה עובד ומתקדם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>