PAGE
57
ועדת החינוך, התרבות והספורט
06/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 553>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 10:00

<1.תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב), התשע"ב-2011 2.תקנות חינוך חובה וחינוך ממלכתי (רישום)(תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב
זאב אלקין

>
מיכל כהן - סמנכ"לית, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

עו"ד יבינה זכאי בראונר - עוזרת היועצת המשפטית, משרד החינוך

מירי נבון - מתאמת פעולות המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג - משרד המשפטים

אתי אלוני - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

עו"ד רחל בורברג - היועצת המשפטית, הסתדרות המורים

עפרה דונסקי - יו"ר סניף כפר סבא, הסתדרות המורים

הרב מיכאל מלכיאור - מחוקק חוק החינוך המשלב, חבר כנסת לשבר, מייסד מיתרים

יוסף פניני - מנכ"ל רשת מיתרים

רנית בודאי היימן - רכזת הקואליציה ליישום חוק החינוך המשלב

סילבר סיני - הקואליציה ליישום חוק החינוך המשלב

נתנאל ליבוביץ - עמית במכון מנהל למנהיגות חינוכית

חנה נאמן - מנהלת אגף חינוך לשעבר

עידן שניר - מנכ"ל עמותת קשת

עליזה גרשון - מנכ"לית ארגון צו פיוס

אסנת וידר - דוברת הרב מלכיאור

פיני זילבר - הנהלת פורום ממד לכתחילה

נטע זלינגר - יועצת ועדת החינוך

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<1.תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב), התשע"ב-2011 2.תקנות חינוך חובה וחינוך ממלכתי (רישום)(תיקון), התשע"ב-2011>

רבותיי, אנחנו ממשיכים בסדר היום. על סדר היום תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב), התשע"ב-2011 ותקנות חינוך חובה וחינוך ממלכתי (רישום) (תיקון), התשע"ב-2011 של חבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור, יושב ראש ועדת החינוך לשעבר.
אני מברך אותך על השתתפותך בישיבת הוועדה. דיברת אתי לפני שנה עם כניסתי לתפקיד ואמרתי לך שכאשר אני אהיה כאן, התקנות שלך יגיעו. לא אמרתי באיזה מצב הן יגיעו ומתי, אבל אני כבר יכול לומר לך שכמעט בכל פגישה שבועית של עם שר החינוך הסוגיה הזאת מועלות יחד עם עוד סוגיות רבות, כולל אותם החוקים שמוביל חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש ועדת החינוך בעבר ויושב ראש הוועדה לזכויות הילד היום, בנושא לקויי הלמידה. אני מקווה מאוד שגם זה יובא לכאן.

אני רוצה לומר למשרדים שכאשר מעבירים חוקים שתלויים בתקנות שהם צריכים להתקין, לא יכול להיות שאנחנו מחכים להן שנים עד שהן מגיעות. זה דבר בעייתי ולא מקובל. תראו מתי החוק עבר וכמה זמן לקח לכם להתקין תקנות.

שוב, אם יש לכם בעיה עם נושא כלשהו ואתם יודעים שיהיה לכם קשה עם התקנות, אני לא מבין למה הממשלה נותנת תמיכה. ברגע שהממשלה נתנה תמיכה והחוק עבר במליאת הכנסת בקריאה שלישית, תעמדו בזמנים מבחינת התקנת התקנות. אנחנו יכולים להתווכח כאן על כל סוגיה, על פרק זה ועל סעיף זה, אלה דברים פנימיים אבל לפחות שנתחיל בדיון. שנה שלמה מאז אני יושב ראש - ואני בטוח שחבר הכנסת אורלב שהיה יושב ראש במשך שנה וחצי לפני - עוסקים בנושא הזה. זה לוקח יותר מדיי זמן.

אני מציע שנפתח בדיון כללי ואחר כך נתחיל לקרוא ונתייחס לכל סעיף וסעיף.

אנחנו דנים בתקנות והתקנות דורשות את חתימתו של השר. כל אותם שינויים, במידה שיהיו, כפופים להסכמת שר החינוך. התקנות לא יכולות להיות חלק מהצבעה בוועדה כפי שאנחנו עושים בחקיקה ולכן אני מבקש לשמור על הפרופורציות גם מבחינת תיקונים כאלה ואחרים מאחר שבכל דבר נצטרך לקבל את אישור שר החינוך.

הרב מלכיאור, אני אתן לך את רשות הדיבור כמי שהוביל את החוק בכנסת הקודמת יחד עם חברי כנסת נוספים.

רבותיי, כל מי שלא מייצג כאן גוף רשמי הקשור לתקנות, נא להירשם לרשות הדיבור ולציין שם, תפקיד והגוף אותו מייצגים.

אני קודם כל רוצה להודות ליושב ראש על זכות הדיבור, על הדברים החמים, על כך שדחף לקיום הישיבה הזאת ועל כך שהגענו עד הלום. אני מאוד מקווה שנוכל לסיים את התקנות היום כדי שהחוק יוכל להתבצע כי אנחנו באיחור רב מאוד. אני גם מזכיר שהשר ביקש דחייה של שנה בביצוע החוק, אבל השנה הזאת כבר עברה מזמן והחוק היה צריך לצאת לדרך. מה שקורה זה דבר בלתי חוקי. זה לא רק איחור אלא דבר בלתי חוקי שקרה כאן וזה עצוב. יש כאן ביקוש רב מאוד מהשטח לתקנות.
במקום לראות את חצי הכוס הריקה, בואו נראה את חצי הכוס המלאה. אני חושב שנעשתה עבודה יפה במשרד החינוך אחרי שמיכל, סמנכ"לית בכירה במשרד, קיבלה את הנושא לידיה, אז העניין קיבל דחיפה מאוד משמעותית ונעשתה עבודת שטח ובדיקה יסודית של כל הנושא. גם השר, המנכ"ל הקודם והמנכ"לית החדשה אמרו שהם רוצים לתת לעניין תנופה וגם הגיעו להסכמה גם של החינוך הממלכתי, גם של החינוך הממלכתי-דתי ושל כל הגורמים במשרד כיצד לעשות זאת. הם הקימו את המועצה שהיה צריך להקים וזה נעשה בהסכמת כל הגורמים. טוב שזה נעשה בהסכמת כל הגורמים.

אני כאן מדבר כמי שיחד עם חברת הכנסת לשעבר אסתרינה טרטמן יזם את זה וגם כיושב ראש ועדת החינוך שהעביר את החוק בארבע קריאות. יושבים כאן שני חברי כנסת שמאוד דחפו ליישום החוק בזמנו, חבר הכנסת זבולון אורלב שנתן לזה גב לכל דרך החקיקה וגם מי שאז היה במפלגה אחרת אבל היום יושב ראש הקואליציה, זאב אלקין, שהיה לעזר לאורך כל הדרך.

אנחנו למדנו את התקנות שהכינה המחלקה המשפטית. בגדול אני חושב שהתקנות הן מתוקנות, הן אמנם מקשות בכמה וכמה דברים בירוקרטיים אבל זאת דרכן של תקנות שהן באות לפתור כמה דברים בירוקרטיים.

אני מדבר כאן גם בשם קואליציה של כל הארגונים השונים שעוסקים בחינוך משלב ואתם יכולים לראות את כל הארגונים השונים בקואליציה שכוללת גם את כל בתי הספר של מורשה, תל"י, הרטמן, בארי, קשת, מיתרים והסוגים השונים של בתי הספר שעוסקים עד היום בחינוך משלב.

דובר כאן בהרבה מאוד בתי ספר ואחרי שהחוק עבר יש מאות בתי ספר שהתעניינו להצטרף לחוק, דבר שקרה כבר לפני שלוש וחצי שנים, וגם הם עברו על התקנות. יש להם מספר הערות שאני חושב שהן שוליות מבחינת התקנות עצמן אבל הן מאוד משמעותיות. זאת אומרת, חייבים לעשות את השינויים האלו כי אם לא יעשו אותם, זה לא יצא לדרך. אלה דברים לכאורה שוליים, אבל אני מקווה שנגיע להסכמות עם משרד החינוך כדי לעשות את השינויים.

בגדול התקנות נראות בסדר גמור ואפשר לצאת לדרך. אני מקווה שהיום נגיע להסכמות בכל הנושאים דבר שהוא מאוד חשוב כי מיכל צריכה להוציא את זה לכלל בתי הספר כדי שנוכל בשנת הלימודים הבאה להוציא את החינוך המשלב לדרך כי אם לא, נתעכב עוד שנה ועוד שנה דבר שאסור שיקרה.

בגדול, אני מאוד מאוד מברך על המהלך של השנה האחרונה במשרד החינוך ואני מאוד מקווה שנוכל לברך על המוגמר בישיבה הזאת. תודה היושב ראש.

עוד מישהו שרוצה להתייחס? חברי הכנסת?

נתייחס כשניכנס לדיון עצמו.

אנחנו יכולים להתחיל בהקראה. משרד החינוך.

תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב), התשע"ב-2012
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ב ו-34 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן – החוק), לאחר היוועצות בוועד החיינוך לפי סעיף 14 לחוק, במועצת החינוך הממלכתי-דתי לפי סעיף 15 לחוק, ובמועצה לחינוך ממלכתי משלב לפי סעיף 13א(ב) לחוק, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.
הגדרות

בתקנות אלה –
"הממונה" – מי שהשר הסמיך אותו לממונה במשרד החינוך על החינוך הממלכתי המשלב, מבין עובדי משרדו.

הכוונה שיהיה עובד המשרד שיהיה אחראי על הנושא הזה.

"הרשם" – הרשם של הרשות המקומית שבשטחה מצוי מוסד החינוך, כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959 (להלן – תקנות הרישום).

"רשם ראשי" –

זאת תוספת. הנוכחים קיבלו את הנוסח המקורי אבל יש תיקונים שכבר הסכמנו עליהם מראש.

יש הרבה שינויים?

יש דברים שהם יותר טכניים ויש דברים שהם יותר מהותיים. אני אפנה את תשומת הלב כשאלה שינויים וכשזה תיקון.

מה שמונח בפנינו, זה הנוסח המתוקן?

לא, זה הנוסח המקורי שמשרד החינוך העביר.

להגדרות סוכם להוסיף את המלים "רשם ראשי" – כמשמעותו בתקנות 2 לתקנות הרישום.

רשם ראשי הוא מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית. זה כבר לפי תקנות הרישום.

זה משהו טכני. זאת פשוט הגדרה שנדרשת.

כן, זה משהו טכני.

"מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי שהוא ממלכתי או מוסד חינוך ממלכתי דתי, יסודי או חטיבות ביניים המיועד לתלמידים בכיתות א' עד ו' או ח', או ז' עד ט'.

מיכאל, לא סיכמנו שהחינוך המשלב הוא בחינוך הממלכתי ולא בחינוך הממלכתי דתי?

לא.

הוא גם וגם.

גם הממלכתי דתי בפנים, גם הנציג של הממלכתי דתי.

איך הוא יכול להיות בחינוך הממלכתי דתי? תסביר לי.

בית ספר ממלכתי דתי יכול להיות.

לבית ספר ממלכתי דתי הרי יש תוכנית.

לחינוך הממלכתי דתי יש תוכנית לימודים שעל פי הבנתי המאפיין העיקרי שלה הוא לימודי יהדות. החינוך המשלב בא להגביר את לימודי היהדות. האם התוכנית של החינוך המשלב בחינוך הממלכתי דתי, פירושו של דבר שהוא מגביר את לימודי היהדות מעבר ללימודי היהדות כפי שקבע החינוך הממלכתי דתי?

לא, אבל בתוך החינוך הממלכתי דתי יש לא מעט בתי ספר היום שמשלבים אוכלוסיות שונות. יש למשל בית ספר שאתה מכיר לא רע, שיש לך ידע אישי לגביו. יש לא מעט בתי ספר של רשת מיתרים שיש שם קשת רחבה מאוד של תלמידים והם מעוניינים להיות תחת הפיקוח של הממלכתי דתי ולא תחת הפיקוח של הממלכתי. יש להם קשת רחבה מאוד של תלמידים והממלכתי דתי מעוניין שהם יהיו תחת הממלכתי דתי. לכן היה חשוב מאוד שיושב ראש הממלכתי דתי ישב בתוך המועצה.

עדיין תוכנית הלימודים היא תוכנית לימודים של הממלכתי דתי.

לא. היא תוכנית לימודים ייחודית לחינוך המשלב.

אפשר להעיר הערה נוספת בעניין הזה? לפי החוק היינו אמורים או היינו צריכים להתייעץ עם מועצת החינוך הממלכתי דתי. הנושא הובא גם בפניהם ובפני המועצה לחמ"ד ואכן התשובה התקבלה.

לא התכוונת להגיד לי שאני לא צריך לשאול שאלות בענייני החינוך הממלכתי דתי.

חס וחלילה. אני אמרתי שזה עבר גם התייעצות כפי שאנחנו מחויבים בחוק עם המועצה לחינוך ממלכתי דתי. לא אמרתי שום דבר שלא היית צריך לשאול את השאלה.

דווקא בנושא הזה אני לא רואה שום בעיה שיוכל להיות גם מוסד ממלכתי דתי. השאלה שלי היא אחרת. למה זה מוגבל רק עד לחטיבות הביניים ולא כולל את התיכוניים?

משום שהחוק המסמיך קובע שבית הספר חייב להיות רשמי. זה נאמר בחוק המסמיך. בתקנות אין לנו אפשרות לשנות.

הוא לא חל במוכרים שאינם רשמיים.

לא חל במוכרים שאינם רשמיים. זה תיקון לחוק חינוך ממלכתי לגבי החינוך הרשמי. כך זה לפי החוק.

שאלה בנושא הזה. אני רוצה להמשיך את שאלתו של חבר הכנסת זאב אלקין. אמנם רשמית התשובה שאתם נותנות היא תשובה נכונה, אבל עדיין כמו שבתי ספר תיכוניים ממשיכים את הקשר עם בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים, אני חושב שזה משמעותי שיוכלו גם להמשיך בקשר עם החינוך המשלב בכל דרך . יש בתי ספר תיכוניים שממשיכים באותו קשר ואני חושב שזה חשוב שזה יבוא לידי ביטוי.

אנחנו נמצאים כאן במסגרת החוק והתקנות שבמסגרת החוק. מה שניתן יהיה לעשות מחוץ למסגרת החוק לגבי בתי ספר על יסודיים, זה עניין להנחיות חוזר המנהל הכללי או איך הדברים יתפתחו מעת לעת. הנה, אומרים לי שלא ימנעו את זה.

אני חושב שזה חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול גם בישיבה הזאת.

אני חושבת שבהחלט מתוקף היותם חינוך מוכר שאינו רשמי, הם יכולים לבחור ואנחנו לא נמנע את זה אלא נהפוך הוא.

יש הרבה מאוד בתי ספר תיכוניים ואני חושב שזה חשוב ומשמעותי.

בהחלט.

זה כל הרצף החינוכי כשבעצם נמצאים בתוך החינוך המשלב. מצוין.

אני רוצה לחזור לנושא הקודם שחבר הכנסת אורלב העיר עליו ובאמת להבהיר איך שאני מבין את הדברים. אם קוראים את חוק חינוך ממלכתי, רואים שחינוך ממלכתי דתי פירושו חינוך ממלכתי שמוסדותיו דתיים לפי אורח חייהם, תוכנית לימודיהם, מוריהם, מפקחיהם ובהם מחנכים לפי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית ורוח הציונות הדתית. זאת ההגדרה של חינוך ממלכתי דתי.

מה זה קשור? אנחנו העברנו הצעת חוק שמובילה כאן מתווה נוסף לפיו מי שבא, ברוך הבא. אי אפשר לכפות על מישהו.

נכון. צריך להבהיר שמוסד חינוך ממלכתי משלב שהוא תחת פיקוח הממ"ד, הוא מוסד שבעצם מקבל את העובדה שיש בתוכו תלמידים – וגם אולי מורים ומפקחים – שאין להם חינוך לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית ורוח הציונות הדתית. זה הופך להיות משהו שהוא פחות מגזרי. צריך שזה יהיה ברור.

אני יכול לומר לכם שהלוואי שכל מוסדות החינוך שקשורים בחוק חינוך חובה יהיו מיושמים כמו שאתם מנסים כאן להילחם על כל פסיק. חבר הכנסת אורלב מנסה להתקין עוד שני סעיפים בחוק החינוך. שוב, צריך להבין שבסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על עניין של רצון. אם רוצים, בבקשה. אם תהיה בעיה, אנחנו גם נדע להתמודד אתה. לדעתי לפני שאנחנו מקדימים את המאוחר, צריך להתקדם בדברים העיקריים כי לדעתי כאן לא תהיה בעיה כלשהי. אני לא מאמין שמישהו שלא רוצה ומישהו שלא עוסק בזה יתחיל עכשיו לעשות כל מיני שינויים ולעשות אצלו במערכת מהפכות. אני באמת חושב שההבהרות שביקש חבר הכנסת אורלב הן חשובות אבל אני מאמין שהרצון הטוב בסופו של דבר מנצח ולדעתי אין כאן שום בעיה. אפשר להתקדם. במידה ויהיו כאן מחשבות נוספות בנושא הזה, אולי נתייחס לזה אחר כך אבל לדעתי אין כאן משהו מהפכני שנעשה שאפשר לומר ששינינו כאן לגבי הממלכתי דתי או לגבי הממלכתי אלא זה עניין של רצון.

"מנהל מוסד" – מנהל מוסד החינוך כהגדרתו בתקנות חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח), התשי"ז-1956 (להלן – תקנות סדרי הפיקוח).

"מנהל מחוז", "מפקח" – כהגדרתם בתקנות סדרי הפיקוח.

יש תקנות סדרי פיקוח לפי חוק חינוך ממלכתי שמגדירות את בעלי התפקידים האלה.

"רשות החינוך המקומי" – רשות החינוך המקומית שבשטח שיפוטה נמצא מוסד החינוך.

"תקופת הרישום" – כמשמעותה בתקנה 5 לתקנות הרישום.

בהגדרות האלה למעשה לא שינינו מהקיים היום.

2.
תנאים למוסד חינוך ממלכתי משלב

על מוסד חינוך המבקש להיות מוסד חינוך ממלכתי משלב, לעמוד בתנאים שלהלן:

(1)
הסכמה כאמור בסעיף 4ב(א)(2) לחוק תהיה בכתב, ולאחר שמנהל המוסד הסביר להורים את משמעות הסכמתם. הסבר כאמור יהיה באמצעות מסמך שיופץ לכלל הורי התלמידים במוסד החינוך.


יש לנו כאן צורך בהסכמת שני שליש מההורים ובמקרים מסוימים באחוזים גבוהים יותר.

(2)
הורים שלא הביעו הסכמה לשינוי מעמדו של מוסד החינוך – קיים שיבוץ חלופי סביר לילדיהם.

כאן הייתה הערה. בעיניי הפסקה הזאת סותרת את החוק כי החוק קבע אחוז מסוים של הורים שאמורים להסכים.

תכתבו את האחוז.

בחקיקה יש אחוז.

הפסקה הזאת נותנת לכל הורה שלא מסכים אפשרות לזכות וטו שזה בעייתי מבחינת נוסח החוק. למשרד החינוך יש הצעה אחרת. הם אומרים שהם לא התכוונו לזה אלא למשהו אחר.

מה כתוב בחוק?

יש שני שליש באופן רגיל ותשעים אחוזים אם זה בית ספר חינוך יחיד בישוב.

אז תפנו לחוק. מה הבעיה?

השאלה מה קורה עם הילדים שההורים שלהם לא מסכימים?

אנחנו רצינו שתהיה התייחסות או הסתכלות גם על אותו שליש הנותר. לכן אנחנו מציעים עכשיו פתרון קצת אחר כפי שהקראתי.

לדעתי זה צריך להופיע, בעקבות מה שדיברנו, בחוות דעת של רשות החינוך המקומית. זה לא צריך לבוא מההורים. תנאי זה משהו שבית הספר צריך לבוא אתו. איך המוסד יוכיח לכם את הדבר הזה? הרי המוסד לא יכול לבוא ולומר את זה.

אבל זה גם תנאי שהוא לא היה בחוק המקורי, מבחינת התוכן.

נכון. על זה אנחנו מדברים.

כדי לא להשאיר את השליש שלא רוצה בחלל ריק, אנחנו במסגרת חינוך ממלכתי רשמי ולימוד חובה, צריך להיות איזשהו פתרון סביר לילדים. לכן אנחנו רוצים שכבר בשלב ההחלטה ייתנו על זה את הדעת.

בניסוח כזה אתם נותנים זכות וטו לכל הורה?

לא. זה השתנה. ירדנו מזכות הווטו.

מאיזה כיתות?

מכיתה א'.

ההורים לא מעורבים. לא ההורים צריכים לתת את זה.

אני רוצה לבחון אתכם סוגיה נוספת. אם למשל כולם מסכימים, יש לכם כאן את השכבות כאשר בשכבה מסוימת לא מסכימים. אני מציע שאנחנו נוכל להוסיף שבמידה והתקבלה החלטה וכולם מסכימים חוץ למשל מקבוצת הורים, אפשר לתת אפשרות. מה עושים אם בעיר מסוימת יש רק בית ספר יסודי אחד ואין לכם פתרון? יכול להיות שאפשר לחשוב על פתרון לפיו ברגע שכולם מסיימים, הכניסה ל-א' – אם יש הסכמה – תהיה כבר לפי המנגנון החדש. זאת אומרת, זה כבר לא עניין של הסכמה כי את הרי צריכה הסכמה של ההורים. לכיתות א' עדיין אין אנשים שנכנסו. אני אומר שתהיה גם אופציה כך שבמידה שיש הסכמת כלל ההורים בבית הספר אבל יש אחוז קטן של הורים שלא מסכים ואין להם פתרון, אני מציע שאפשר יהיה לעשות את זה בשכבה כזאת או אחרת.

לא, אתה משנה את בית הספר.

מה את משנה? את מכניסה עוד ספר? את נותנת עוד שיעור? מה משתנה שם?

כל אופי בית הספר.

בסדר, אבל זה לא משתנה מהיום למחר. אתם הרי לא יכולים כל שנה לשאול.

לא שואלים כל שנה.

אם אני עכשיו בכיתה ו' ועכשיו כולם מ-א' עד כיתה ו' רוצים אבל בכיתה ו' ההורים לא רוצים. אני אומר שאני לא אשנה השנה, אבל בשנה הבאה כל מי שנכנס לכיתה א', הוא כבר נכנס לפי מנגנון זה כי כל כיתות ו' כבר יצאו מבית הספר.

הכוונה של החוק הייתה שבית הספר משנה את פניו. שואלים את ההורים לא רק בכיתה א', לא רק לגבי אזורי רישום, אלא בית הספר ככלל ולכן שואלים את ההורים. אם שני שליש מההורים הביעו הסכמה או תשעים אחוזים במקום בו יש בית ספר בודד בישוב ותתקיים הפרוצדורה, זה יתקבל.

אני הבנתי אבל אני שואל אותך שאלה. בדרך כלל הבעיות יהיו בכיתה האחרונה.

אנחנו מדברים לקראת שנת הלימודים הבאה.

גם בשנת הלימודים הבאה תהיה כיתה אחרונה. תמיד יש כיתה אחרונה.

שני שליש לא נבחן לפי שכבות אלא בכל בית הספר.

כדי שהדבר לא ייתקע וההחלטה התקבלה, המערכת רוצה את זה ורובם רוצים בזה, אתם צריכים בשלב כלשהו להתחיל להפעיל את המנגנון. אתם יכולים לומר שאם אלה כיתות א' ויש אי הסכמה של אחוז מסוים, כדי לא לגרום למצב שכל פעם שתהיה שנה א' אתם תשאלו את ההורים שנכנסים את אותה השאלה.

ברגע שהמוסד הופך להיות כזה, גמרנו.

אבל הוא לא יכול לשנות כל עוד יש לו התנגדות.

ברגע שהותרת 66 אחוזים שצריכים להסכים, גם אם ויתרת על שכבת ו' לכאורה, עדיין יש לך 66 אחוזים. נתת לבית הספר אישור שהוא משלב, בשנה הבאה אתה כבר לא צריך לשאול כי הילדים נכנסים.

השאלה אם את יכולה לתת אישור לשנה הבאה כאשר יש לך שכבה אחת.

אפשר. אם יש 66 אחוזים.

ואם אין?

אם אין, אז לפי החוק אי אפשר.

החוק שם הגדרה מאוד פשוטה לפיה שני שליש מהורי בית הספר והוא לא עשה את זה בצורה שכבתית. לכן אם עוברים את הרף הזה, בית הספר נכנס. אם לא עוברים אותו, בית הספר לא נכנס. אגב, בדברי ההסבר לתקנות אתם כתבתם על שני שליש בכל כיתה.

זאת טעות בדברי ההסבר.

זה באופן חד משמעי לא נכון.

זה בית ספרי.

יש טעות בדברי ההסבר. ציינו את זה.

צריך לתקן את דברי ההסבר.

בעיקרון ההחלטה לא צריכה להיות בידי ההורים שלא מסכימים אלא מי שצריך לתת את חוות הדעת זאת בעצם רשות החינוך המקומית. אם באמת לעשרה אחוזים אין שום מוסד חינוך שהם יכולים ללכת אליו אלא במרחק של חמישים קילומטרים, אפשר להבין שזאת החלטה לא סבירה. אבל מי שצריך להחליט האם פתרונות החינוך לשארית שלא מסכימה היא סבירה, זאת רשות החינוך המקומית ולא אלה ההורים שיכולים לשים את זכות הווטו.

שלא יפעילו כאן שיקולי תקציב.

השיקולים שלה יהיו נתונים לביקורת מינהלית, האם השיקולים סבירים, ובהמשך אני ביקשתי מהם לתחום את השיקולים שהרשות יכולה לשקול.

רשות החינוך, במצבים כאלה, השאלה הראשונה שהיא שואלת את עצמה כמה זה יעלה לה בהסעות. זה מניסיון אני אומר. ברגע שזה עולה לה אגורה אחת יותר, היא תהיה נגד. אני מבין שיש כאן בעיה מסוימת שמישהו צריך לתת עליה את הדעת למרות שהחוק, אגב, לקח את זה בחשבון ועדיין אמר שברגע ששני שליש או תשעים אחוזים כאשר זה מוסד יחידי רוצים, הולכים על זה.

לדעתי השיקולים הם לא תקציביים אלא חינוכיים.

אבל הרשות תפעיל שיקול תקציבי.

אנחנו נתחום את זה.

השאלה אם הפתרון גם מגלם בתוכו את הצד הזה. אומרים שיש בית ספר אחר, אבל זה דורש הסעה וכידוע ילדים בגיל יסודי נמצאים באזורי מגוריהם. אם בית הספר הזה הפך פניו, עכשיו ילד בכיתה ג' צריך לנסוע לבית ספר אחר.

רואים אותו כאילו אין לו בית ספר באזור שלו?

כן. אז יש לזה משמעות.

לא, לא נאמר שאין לו בית ספר באזור. מה שנאמר זה שיש פתרונות חלופיים סבירים.

כשמדובר בעיר קטנה, אולי זה יותר פתיר.

אם הפתרון הסביר כולל הסעות לבית ספר, זה פתרון סביר?

הפתרון הסביר צריך להיות פתרון כולל.

לפי החוק אין צורך בהסעה אלא צריכה להיות תחבורה.

על ידי מי?

לגבי מה? לגבי בית ספר משלב או אלטרנטיבי?

בכלל. באופן כללי. אותם תלמידים שלא ירצו ללכת לבית הספר המשלב, יש אותו משטר בתקנות, מרחק של בין שניים ושלושה קילומטרים לפי גיל התלמידים, זה מרחק הליכה ברגל, והיה והמרחק גבוה יותר, צריכה להיות תחבורה ציבורית הולמת. זה לפי הסטנדרטים הקיימים.

ברור לכם שכתוצאה מזה בהרבה מקרים לרשות זה יעלה כסף. ברור שזה יהיה כך. סיכוי שבמרחק של שני קילומטרים יהיה פתרון אלטרנטיבי, הוא לא גבוה.

זה יכול לעבוד לשני הכיוונים. הסכמנו לעניין הזה של תשעים אחוזים שגם זה סותר את לשון החוק ולא העלינו אז על דעתנו עת חוקקנו את החוק. הסכמנו לזה בגלל הוויכוח שהיה לנו עם השלטון המקומי וכדי לצאת לדרך. זה יכול גם ללכת לכיוון השני. הייתה לנו שאלה לגבי הרבה ישובים, גם בתוך הקו הירוק וגם מחוץ לקו הירוק, בהם יש דתיים וחילוניים. התחלנו בית ספר משלב למשל בנתור ביהודה ושומרון. דווקא הרוב הגדול של האנשים רוצים בית ספר משלב וצריך להסיע יותר במקרה בו אין בית ספר משלב מאשר במקרה בו יש בית ספר משלב. אני אומר את הדברים בפועל אחרי שבדקנו את זה. לכן זה יכול לעבוד לשני הכיוונים.

אני אומר לך איפה אתה טועה. אתה לוקח מצב שהוא מצב אפס אבל זה לא מצב אפס. יש כאן מוסד והמוסד משנה מעמד. מה שהרשות תראה מול העיניים כתוצאה מכך שהמוסד שינה את המעמד, שיש לה כאן איקס תלמידים שעד עכשיו לא הייתה לה בעיה אתם אבל עכשיו תהיה לה. אולי יש תלמידים אחרים שקודם הסיעו אותם ועכשיו הם ילכו לבית ספר משלב אבל זה משהו שהרשות לא רואה.

לפעמים זה כך ולפעמים זה לא כך.

אני מדבר על משהו חדש.

לפעמים זה משהו חדש. לפעמים יש מצב של משהו חדש. אני רק אומר שיש לנו מצבים שונים בעניין הזה וצריכים לשקול אותם בתוך המסגרת של החוק. יש שיקולים שונים ויכולים להיות מצבים שונים. לכן אני חושב שהרשות המקומית מהווה פונקציה – ואתה תראה בתקנות – בהסכמה כללית של היציאה לדרך של בית ספר משלב. אני חושב שאנחנו ניצמד ללשון החוק שאומר שני שליש ושיש סידור סביר מצד הרשות. זה לא שבאים כאן לשנות סדרים ועושים דבר איום ונורא לבית ספר שהופך להיות בית ספר משלב. זה לא שבאים כאן להמיר את דתו של הילד המסכן.

רשות מקומית גדולה יכולה לרעוד בגלל מחלוקת בבית ספר מסוים אחד עם עשרים הורים שלא רוצים שהילדים שלהם יהיו שם. בוועדה הזאת נדונו מקרים והם לא אחד ולא שניים.

יש לך פתרון יותר טוב?

השאלה אם לא עדיף לתת כאן למשרד החינוך את השיקול ולא לרשות. אני שואל את עצמי את השאלה כי לרשות השיקול התקציבי יהיה מאוד גדול.

יותר טוב לתת את שיקול הדעת למשרד החינוך.

אני לא יודע. אני מתלבט.

אני אשמח לתת את שיקול הדעת למשרד החינוך.

היושב ראש, אני מבקשת לחדד משהו. אני חושבת שלתת את ההחלטה בידי הרשות המקומית היא החלטה נכונה אבל עוד לא פרצו את הגדרות של אזורי הרישום ומאחר וכן מדובר בגילאי בתי ספר יסודי עד ט' וזה עדיין נמצא תחת החוק של אזור רישום, אנחנו מבינים שהילדים הם ילדי השכונה. אם בית ספר של שכונה שינה את אופיו, ונניח שהאלטרנטיבה היא רחוקה ביותר משלושה קילומטרים, אי אפשר לבוא ולומר שהרשות תחליט כי אז אתה אומר שהרשות מאוד רוצה לתת להורים את האלטרנטיבה אבל האלטרנטיבה הזאת כרוכה באיזשהו נטל כך שבעצם אתה אומר שלא יחליטו על זה. אם לרשות אין את היכולת להסיע את אותו ילד בכיתה א' שעד היום למד מטר מביתו, עכשיו אמרו שלושת-רבעי הורים שבית הספר משנה את פניו והוריו שלא הסכימו צריכים להסיע אותו לקצה השני, אז מה האלטרנטיבה? זה כאילו לכבול את הידיים כי הרשות בעצם לא יכולה להחליט כי היא אומרת שאם היא תחליט, היא גוזרת עליה משהו שאין לה איך לפתור אותו.

יש לה אבל זאת הוצאה נוספת.

בסל ההוצאות הנוספות אנחנו מכבידים.

לכן השאלה אם לא כדאי שמשרד החינוך יחליט.

הרשות נקלעת בין ההורים לבין היכולות.

אתם מקשים על השלטון המקומי.

מה שאת אומרת זה שבעצם רק אם יש מצב שיש כמה בתי ספר באותו אזור, הרשות תאשר את זה. זה למעשה מה שנאמר כאן כי אחרת צריך הסעות.

לא. מבחינה משפטית יש לך את התנאים. יש לך את סעיף 2 שמדבר על התנאים ואחר כך יש לך את הפרוצדורות ואת הראיות. בתנאים המהותיים, כאשר הממונה במשרד - לצורך העניין מנהלת המינהל הפדגוגי – השר מסמיך אותה ועכשיו מונחת על שולחנה בקשה. בבקשה היא רואה שמתוך בית ספר של 300 ילדים, מאתיים הורים הסכימו ומאה הורים לא הסכימו ובית הספר מצוי בישוב מרוחק בנגב כאשר פתרונות השיבוץ החלופיים האפשריים לאותם ילדים שלא מוכנים בשום פנים ואופן, הם במרחק של 120 קילומטרים.

אז זאת באמת בעיה.

היא צריכה לשקול את זה.

אז זאת בעיה ויש הצדקה. אנחנו מדברים על מצבים שצריך להסיע את הילד.

לכן אני אומר שאני כאן סומך על שיקול דעת של משרד החינוך שלמשל במקרה קיצוני כזה יגיד שזה לא סביר אבל מצד שני אותו משרד חינוך ישקול שאם התוצאה של השיבוץ מהווה קצת עומס על הרשות בגין קצת הסעות, הוא יאמר שהרשות תעמוד בזה. לשים את הרשות במצב שהיא צריכה להחליט על עומס נוסף על עצמה, אני נותן לה תמריץ לשים כאן וטו.

הרעיון הוא שהרשות תיתן חוות דעת ומי שיחליט, זה הממונה.

אבל חלק מחוות הדעת כרוכה בפתרון ריאלי.

בסדר, אבל זאת רק חוות דעת. זאת לא החלטה.

מי הגורם המחליט?

הממונה.

הממונה במשרד החינוך מטעמו של השר. הוא נכנס לנעליו של השר. כדי שתהיה בפניו תמונה מלאה, את כל ההיבטים הרלוונטיים כדי לשקול שיקולים ולקבל החלטה מושכלת והחלטה שלא כל יומיים נרוץ בגינה לעתירות מינהליות ולבג"צים על החלטת הממונה, אני צריכה שהרשות תגיד לי שמאתיים הורים הסכימו ומאה לא הסכימו אבל יש לה פתרונות שיבוציים חלופיים.

מה תעשי אם היא אומרת שאין לה פתרונות סבירים והסיבה שהיא אומרת את זה כי היא לא רוצה לשלם?

היא צריכה לנמק. לא נקבל את הדברים כמות שהם.

לרשות המקומית יש התייעצות בחוק. רשות החינוך המקומית נותנת חוות דעת והממונה הוא זה שמחליט אחרי התייעצות.

הסעיף הזה על ההסכמה של ההורים לשיבוץ חלופי יורד.

לא, אנחנו לא חושבים שהוא צריך לרדת.

הסכמה של ההורים?

לא הסכמה.

זה יורד. יש חוות דעת של רשות החינוך המקומית, חוות דעת שמבחינתה – אני לא מנסחת עכשיו משפטית – קיים שיבוץ חלופי סביר.

והם סבורים שאין?

אז הממונה יסתכל על זה והוא יפנה אליו והוא ישאל אותו למה הוא חושב שזה סביר, כמה זה עולה לו, מה מספר הקילומטרים ואז הוא יחליט.

אני רוצה לשאול משהו. אתם אומרים הממונה, לצורך העניין משרד החינוך. לדעתו של הממונה זה סביר שהרשות המקומית תממן את הדבר הזה.

כן. הוא לא מחליט. בוודאי שזה יכול להיות.

זה מה שרצה המחוקק?

לא.

אתם מבינים שיש כאן בעייתיות.

יש כאן גם בעייתיות שאת מכריחה עשרה אחוזים לעזוב את בית הספר.

מדובר באזרחים והם תושבים של אותו ראש רשות וגרים באותה רשות. סביר להניח שראש הרשות בוודאי ירצה ללכת לפתרון שעונה גם לאלה וגם לאלה. הנחת היסוד הזאת קיימת, אבל ברגע שהפתרון השני הוא שאמרתם שקיים שיבוץ חלופי אבל הוא כרוך בכך וכך.

סביר. פתרון סביר.

אז תגדירו מה זה סביר.

אי אפשר להגדיר סביר.

תודה רבה. להלן ההחלטות. משרד החינוך, אנחנו עושים את זה לפי המנגנון בו אתם תהיו. פתרון סביר, כפי שהצעתם. כשתגיעו לגשר, אתם תשבו לגבי אותה עיר שם תתעורר הבעיה ביחד עם השלטון המקומי ותדעו לפתור את הבעיה כמו שאתם יודעים לפתור כל דבר ועניין.

אפשר לקרוא נוסח?

זאת לא הבעיה היחידה שבאה לפתחנו. אנחנו נתמודד גם עם זה.

מה יהיה הנוסח במקום סעיף 2(2)?

עמדת הרשם, על פי הקיים, שיבוץ חלופי.

לא, לא טוב. אם את אומרת עמדת הרשם, זה אומר שהממונה כאילו חייב לקבל את עמדת הרשם. זה צריך להיות הממונה השתכנע כי קיים שיבוץ חלופי סביר לאחר שראה – אני לא מנסחת כרגע – את חוות הדעת.

לאחר שקיים התייעצות עם הרשם.

למה צריך את זה ב-(2)? תעבירו את זה ל-6.

בסדר. זה עניין של ניסוח. אפשר להתייעץ גם עם אילת.

נדבר על העקרונות וננסח.

בעיקרון הממונה צריך להשתכנע שיש חלופה סבירה לילדים שהוריהם לא הסכימו, לאחר שהוא קיבל את חוות הדעת.

לאחר התייעצות.

לאחר התייעצות עם הרשם וראש הרשות. צריך לראות איך לנסח את זה. כאמור בסעיף 6.

צריך להיות ברור שההחלטה היא שלו.

כן, זה ברור.

אבל זה חייב לשמור על עקרון החוק שמוסד חינוך שכאמור לא ייקבע כמוסד היחיד אליו זכאים להירשם. זה חייב להיות.

כן. זה ברור. לכן יש את האפשרות החלופית.

אנחנו עדיין בתנאים שהמוסד צריך לעמוד בהם כאשר הוא מגיש בקשה.

(3)
הסכמת רוב הצוות הפדגוגי כאמור בסעיף 4ב(א)(1) לחוק, תהיה בכתב לאחר שמנהל המוסד הסביר להם את משמעות הסכמתם. הסבר כאמור יהיה באמצעות מסמך שיופץ לכלל הצוות הפדגוגי במוסד החינוך.

קודם מפיצים מסמך ולאחר מכן מקבלים הסכמה. צריך לקבל הסכמה של רוב וכדי לקבל הסכמה, צריך להסביר.
(4)
המפקח אישר כי תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב – במקור כתוב המתקיימת ואנחנו מבקשים לשנות - אשר הוגשה לאישורו, היא בעלת ערך חינוכי והשכלתי המקביל לשאר תכניות ההשלמה המאושרות למוסדות חינוך.

(5)
מוסד החינוך מקיים או עתיד לקיים אקלים בית ספרי ואורח חיים בית ספרי התואם את החינוך הממלכתי המשלב ואת מטרות החינוך הממלכתי הקבועות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, באופן שאורח החיים מותאם הן לאורח חיים דתי, והן לאורח חיים שאינו דתי, תוך גילוי סובלנות מרבית לצורת לבוש וסממנים חיצוניים.

אם זה בית ספר ממלכתי דתי, צריך ב-(5) לומר מתאים לחינוך הממלכתי דתי.

הן לאורח חיים שאינו דתי והן לאורח חיים דתי. זאת אומרת, הם יהיו צריכים להגיע לאיזושהי הבנה בעניין הזה בנושא התקנון שלהם ובנושא קביעת אורח החיים.

שאלה לגבי (5). כאשר מדובר במוסד חינוך שהוא מן הזרם הממלכתי הדתי ויש בו תוכנית השלמה לממלכתי דתי, האם תוכנית ההשלמה החדשה הזאת, המשלבת, מחליפה את התוכנית?

כן.

זה בעצם חוזר לחידוד שאמרתי קודם. אנחנו יוצרים כאן ממלכתי דתי ייחודי.

נכון.

שהוא בפיקוח ממלכתי דתי אבל תכנית ההשלמה שבו לא דומה לתוכנית השלמה של החינוך הממלכתי דתי.

מיוחדת. נכון.

חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול.

הוא משנה את פניו.

(6)
ישנן חוות דעת ביחס לבקשה, מאת ראש רשות החינוך המקומית, הרשם הראשי, המפקח על בית הספר ומנהל המחוז.

למה צריך גם את ראש הרשות וגם את הרשם הראשי?

זאת דרישה גם של מרכז השלטון המקומי. אתי יכולה לענות על השאלה הזאת.

לדעתי ראש הרשות צריך להפנים לתוך חוות הדעת שלו את חוות הדעת של כל הגורמים ברשות. זה מה שצריך להיות.

הרשם הראשי הוא ראש מחלקת החינוך.

זה מאוד מוזר. רשות מקומית תעביר שתי חוות דעת? אם הן לא זהות, ראש הרשות לא יודע לעבוד.

ראש הרשות. בדרך כלל מי שנותן חוות דעת לגבי ענייני החינוך בעיר, זה ראש הרשות.

זה ברור שראש מחלקת החינוך כותב לו את חוות הדעת.

השאלה איך נדע שזה אכן כך. יש רשויות בהן אנחנו רואים אי התאמות בעמדה.

לפי החוק צריך להתייעץ נדמה לי עם רשות החינוך המקומית, אם אני זוכרת נכון. אתם יכולים להתייעץ גם עם מנהל מחלקת החינוך.

שתהיה חוות דעת אחת ששניהם כותבים אותה.ף

שניהם חותמים.

זה אפשרי, אבל לא שתי חוות דעת כי זה יכתוב א' והשני יכתוב ב'.

שניהם יחתמו על חוות הדעת.

כן. חוות דעת שחתומה על ידי ראש רשות ורשם ראשי.

אם כן, נאמר: חוות דעת ביחס לבקשה של רשות החינוך המקומית. הם יחליטו ביניהם.

רציתי לחדד נושא עליו שאלתי אתכם בטלפון. הרישה של תקנה (2) אומרת מוסד חינוך המבקש להיות מוסד חינוך ממלכתי משלב לעמוד בתנאים שלהלן. אז כתוב: ישנן חוות. לא ברור האם חוות הדעת האלה מצורפות לבקשה על ידי המוסד או שזאת התייעצות פנימית של הממונה. צריך אולי לכתוב את זה בתוספת.

התקבלה חוות דעת או מצורפת. במקום "ישנן" נאמר "מצורפת".

לא סתם יש חוות דעת אלא יש חוות דעת התומכות בבקשה.

לא חייב להיות.

הסמכות היא של הממונה.

אני שוב קורא את האמור: אם למוסד חינוך ממלכתי משלב, קיום חוות דעת חיובית.

לא, כי אחרת אתה נותן לו זכות וטו.

יכולה להיות חוות דעת שלילית ואתה תאשר?

כן, בוודאי.

חבר הכנסת אורלב צודק במובן של מה שהגדרנו קודם.

אתה לא מכיר דוגמאות שרשות רצתה לסגור בית ספר במקום מסוים ומשרד החינוך אמר לה לא?

צריך להבחין בין דרישות טכניות, וזה גם יעקב חידד קודם, ומה הבקשה צריכה לכלול לבין מה הממונה שוקל כשהוא מחליט.

הוא שוקל את חוות הדעת.

יש כאן בלבול ניסוחי.

הסיבה שזה נכתב בצורה הזאת, זה בגלל שהחוק מדבר על דרישה וצפי. זה התנאי המהותי.

אבל הוא כותב בתנאי שזה עמד בתנאים שהשר קבע.

נכון, אבל אתה לא נותן זכות וטו לגורמים.

ברור שלא.

לפי מה שרוצה חבר הכנסת אורלב, אתה בעצם נותן זכות וטו.

צריכה להיות הבחנה בין מה כוללת הבקשה שזה דבר אחד לבין מה הממונה צריך לשקול כשהוא נותן את החלטתו. לדעתי יש כאן בלבול בין שתי הרמות האלה.

אנחנו מדברים על מה כוללת הבקשה.

ברשות היושב ראש, זה עניין שאחר כך יכול להיות צריך יהיה להפריד את זה לשתי תקנות נפרדות. כל עוד מחליטים על המהות, לגבי הניסוח צריך יהיה להתייעץ עם משרד המשפטים.

יכול להיות שהרשות רצתה את המבנה למטרה אחרת ופתאום זה משנה להם סדרי עולם. לא הייתי נותנת להם זכות וטו.

ברור.

גם לפי החוק זאת רק התייעצות.

גם בתקנות אנחנו רוצים שיהיה שיקול דעת לממונה שיראה את התמונה הכללית לנגד עיניו.

ברור. זה גם לפי החוק.

התנאי שמצורפות חוות דעת.

במקום "ישנן" ייאמר "מצורפות".

אני שאלתי מה כוללות חוות הדעת האלה. כאן היה חידוד של משרד החינוך. דורית, אולי תקריאו את זה.

בעקבות השאלה אנחנו מציעים להוסיף: ובחוות הדעת ישנה התייחסות לתנאים הנקובים בחוק ובתקנות על מנת להיחשב מוסד חינוך משלב וכן להשלכות האפשריות של הפיכת בית ספר למשלב על סוגיה של רישום ואזורי רישום.

אנחנו רוצים לקבל חוות דעת יותר מושכלת ומפורטת של הרשות המקומית כך שאפשר יהיה לקחת את חוות דעתה, להתחשב בה ולקחת אותה בחשבון.

3.
בקשה להיחשב מוסד חינוך ממלכתי משלב

בקשה של מוסד חינוך להיות מוסד חינוך משלב (להלן – הבקשה), תוגש לממונה, לא יאוחר מיום א' בתשרי של כל שנה, ביחס לשנת הלימודים שמתחילה שנה לאחר מכן. הבקשה תוגש בכתב, בחתימת מנהל מוסד החינוך, ערוכה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ותכלול את המידע והמסמכים הבאים:

התנאי הבסיסי כאן מחייב בית הספר לעשות תהליך בירור פנימי עם ההורים ועם הצוות. בתשרי בית הספר מתחיל לפעול ואם זה כך, מתי הוא יעשה את זה?

בסוף השנה הקודמת.

זה מוקדם מדיי. לדעתי אתם צריכים לתת חודשיים לפחות מתחילת השנה לבית הספר להתארגן ולדון על זה ברצינות.

הבעיה שלנו עת כתבנו את התקנות הייתה שהחוק מחייב אותנו להוציא הודעה על שינוי מעמדו של בית הספר לפני ההודעות הרגילות בנושא הרישום. הרישום לבתי הספר כידוע מתחיל באזור חודש דצמבר של השנה. מבחינת השנה הקלנדרית זה בערך דצמבר, בינואר-פברואר ההורים ניגשים לעירייה לרשום את ילדיהם ובאזור חודש מרץ מסתיים תהליך הרישום שמתייחס לשנת הלימודים הבאה. את זה יודע כל מי שיש לו ילדים קטנים. אנחנו בעצם מבקשים שיהיה לנו במשרד החינוך מספיק זמן לשקול את הבקשה.

אבל אתם לא נותנים מספיק זמן לבית הספר.

אני אסביר את ההיגיון.

ההיגיון ברור.

ההיגיון שלכם ברור אבל יש גם הגיון של בית הספר. אני מציע לכם למצוא כאן איזושהי נוסחת ביניים שהיא קצת תצמצם את לוחות הזמנים שלכם ותשאיר שפיל לבית הספר בתחילת השנה לגמור את ההליך הזה.

זה תהליך. זאת לא החלטה שצריך לקבל אותה ברגע. אפשר לעשות אותה גם משבועות עד סוף שנת הלימודים.

אי אפשר.

יש תלמידים.

מבחינת החוק, מי שצריך להחליט אלה התלמידים של השנה החדשה ולא התלמידים של השנה הקודמת. לכן יש לך למשל כיתות א' שהם אמנם נרשמו אבל אתה לא יודע מי בסוף יישאר ומי לא. לכן מבחינת החוק אתה לא יכול להטיל את זה על שנה קודמת אלא רק על השנה הזאת. על השנה הזאת, הרי ברור שאף אחד לא יעסוק בזה בזמן החופשה. כולנו יודעים איך מתפקדים בתי הספר. לכן א' בתשרי זה לא מציאותי לחלוטין. אני הייתי אומר לתת כאן חודשיים. אתם אומרים שאי אפשר חודשיים כי זה מצמצם לכם, אז תנו חודש אבל צריך לתת איזשהו פרק זמן סביר לבית הספר בהרכבו החדש בשנה בה מתקבלת ההחלטה. אי אפשר להטיל את זה על שנה שעברה כי שכבה אחת כבר סיימה ושכבה אחת נכנסה.

אתם דורשים מכתב מההורים.

יבואו עולים חדשים ויגישו עתירה כי הם לא מסכימים ותצטרכו לקיים את כל ההצבעה מחדש כי לא ספרו אותם.

אני אסביר מה היה הרציונאל. הרציונאל היה שאם ב-1 בספטמבר מוגשת בקשה, יש לממונה – ואין לנו יותר מדיי תקינה במשרד לטובת הדבר הזה ואדם אחד יצטרך להתמודד עם עשרות, מאות ואולי אלפי בקשות – עד ה-1 בנובמבר היא צריכה לקבל החלטות. כמו שאמרתם קודם, היא לא יושבת וקוראת ניירת בלשכה אלא לפעמים היא בודקת, קוראת לרשות לשימוע, מדברת אתם, מוציאה מפקח לשטח וזה אומר שצריך להודיע על ההחלטה בסדר הזמנים שבין ה-1 בנובמבר, אז מתקבלת ההחלטה, באזור חודש נובמבר-דצמבר לקראת מועדי הרישום, שבית הספר הפך למשלב. בעצם האוכלוסייה שגרה במקום, מבחינתה צריכה לדעת שהילד שלה הולך לבית הספר הקרוב לבית שהוא בית ספר משלב או לחילופין ההורה רץ לעירייה לבקש שינוי.

זה צריך להיות כבר במועד הרישום.

העתירות יהיו בדיוק במקרה ההפוך. אם ההודעה של המשרד מתאחרת, לא נצליח לעמוד בפחות משישים ימים.

אם לא יהיה מרוץ המונים, לא צריך שישים ימים אלא אפשר לצמצם. אין בית ספר אחד שיעמוד בזה או שההחלטה היא שהפורום שמחליט הוא הפורום של שנה לפני כן אבל זה משנה מאוד את הכוונה.

למעשה הם יצטרכו להתייעץ עם הילדים שכבר נרשמו בשנה הקודמת אבל עוד לא נכנסו לבית הספר.

אלקין, מה אתה מציע?

אני מציע לתת לבית הספר לפחות חודש. אמנם מהחודש הזה לא יישאר הרבה כי זה חודש חגים וממילא יש הרבה ימי חופשה.

אפשר להתחיל ב-26 באוגוסט.

בסדר, אז נוסיף עוד חמישה ימים. עדיין אני הייתי אומר א' מרחשון ולא א' תשרי.

קיבלנו. התייעצנו וקיבלנו.

אם כן, משנים את זה ל-א' מרחשון.
כאן יש פירוט של הדברים שצריכים להיות מצורפים לבקשה כמו שדיברנו קודם. כאן צריך לעשות את כל התיקונים שנובעים – לא אלאה אתכם – מהדברים.

מההחלטות הקודמות.

זה לא אישור רשם כי נמצא או יימצא שיבוץ חלופי לתלמידים אלא חוות דעת וכולי.

מירב, אם שינינו ל-א' מרחשון, צריך גם את 4(א) לשנות.

תכף נגיע לזה.

כן. הסעיף הזה מתאים את עצמו להחלטות הקודמות.

אם כן, יש לנו אישור רשם שיהפוך לחוות דעת בהתאם למה שכתבנו.

צריך להוסיף שיבוץ חלופי סביר.

כן. זאת חוות דעת על שיבוץ חלופי סביר. חוות דעת המפקח, צריך לומר למה היא מתייחסת. חוות דעת מנהל המחוז. כאן יש התייחסות גם למנהל המחוז ביחס לעניין של פתרון החינוך. זאת אומרת, זאת לא רק הרשות המקומית אלא גם הגורם של משרד החינוך שצריך לתת חוות דעת.

התיבה מוסד חינוך יחידי מסוגו ביישוב, אנחנו מבקשים להשמיט אותה.

כן, לא צריך את זה. נכון.

לגבי כלל הדברים, אמרנו שרשות החינוך המקומית כולה, לרבות הרשם.

אנחנו מורידים את והיה יחיד מסוגו בישוב. העתק מהחוזר, העתקים מחתימות ההורים, תוכנית הלימודים, אישור מפקח. כאן, מה ההבדל בין (2) ל-(8)? למה יש שתי חוות דעת של המפקח? אני לא לגמרי מבינה.

אפשר להוריד.

אפשר להשמיט.

את מה להשמיט?

את (8). (2) זה יותר כוללני.

בסדר. אם כן, (8) יורד.

אני שוב אומרת שייעשו כל ההתאמות שנדרשות מהתיקונים לתקנה 3.

4.
קבלת החלטה בבקשה והודעה בדבר ההחלטה

(א)
הממונה יחליט בבקשה, לאחר קבלת טופס הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים שיש לצרף לבקשה לפי תקנות אלה, בתוך שישים ימים מיום קבלת הבקשה, ולא יאוחר מיום א' בכסלו של אותה שנה.

זה א' בטבת.

אולי תצמצמו ל-45 ימים?

לדעתי זה צריך להיות א' בשבט.

שישים ימים זאת תקופה מינימאלית.

אם אלה שישים ימים, זה יהיה א' בשבט.

זה התאריך הסופי. למעשה יש סיכוי שברוב הבקשות אתם תעשו את זה קודם.

לא הכול יהיה בתום שישים ימים. אני מניחה שגם לפני כן אבל זה המקסימום.

בסדר.

תקופת הרישום תהיה ביום א' לחודש שבט של השנה הקודמת לשנת הלימודים שלקראתה נערך הרישום ועד תום עשרים ימים מאותו יום.

זה א' בשבט.

אם כן, החלטנו על שישים ימים.

יש להם את כל כסלו ואת כל טבת.

את כל חשון ואת כל כסלו.

לממונה יש את חשון.

זה עד א' בטבת. אז יהיה את כל חודש טבת.

אז יש חודש כדי להודיע.

ועדיף לא להודיע ביום האחרון.

אני רוצה לשאול בעניין הזה. מדובר כאן בשלב של החלטה של הממונה אחרי שהוא אסף וקיבל. והיה והוא קיבל ואסף, אני רוצה לשאול שתי שאלות. קודם כל, האם ההחלטה היא החלטה גורפת? כלומר, האם למי מבין המשתתפים בהחלטה – דהיינו, מפקח, רשם, ראש רשות – יש משקל או זכות וטו?

לא. אין. לפי החוק אין. החוק לא נתן לו. החוק נתן את הסמכות לשר או למי שהוא הסמיך בהתייעצות עם רשות החינוך המקומית. החוק קבע את זה.

הייתה התייעצות ואז הוא מודיע לו את ההחלטה. האם יש עוד פסק זמן לחשוב, לערער, להתנגד?

יש את ההליכים הרגילים. אין מעבר לכך.

יש חודש להיערכות הרשות מאז ההחלטה.

לפי מה שאמרנו עכשיו, אין זמן.

לא, יש זמן. יש חודש כאשר החודש הוא גם המקסימאלי. ברוב המקרים ההודעה של הממונה תהיה קודם ולא תהיה בגמר שישים הימים.

אני חושבת שזה צפוף. אני חושבת שבכל זאת צריך לשקול איזשהו משקל שלצורך העניין נניח ראש הרשות המקומית עבר איזשהו תהליך ואמר שהוא רוצה לדחות את זה.

לא, החוק לא נתן לו את זה. הנושא הזה נדון עת נדון החוק.

צריך להיות איזשהו משקל.

יש לו משקל. זה המשקל של התייעצות. הוא כותב חוות דעת והממונה לוקח אותה בחשבון,

לפי החוק השר יכול גם להורות לרשות מקומית לפתוח בית ספר למשל.

בדרך כלל ראשי הרשויות לוחצים שזה יהיה.

אני לא נגד. אני הולכת למקרה שהוא מאוד רוצה שזה יהיה אבל אין לו פתרונות חלופיים.

כמו שאני מכיר, בסופו של דבר יגיעו לפתרון.

רציתי לשאול את השלטון המקומי איך בשבוע הבא אתם עושים כאן יום שלטון מקומי ביום שבו האוצר לא נמצא בכנסת?

אנחנו לא ידענו שהאוצר לא נמצא.

בכוונה.

יום שלטון מקומי, כל השלטון המקומי יהיה בוועדות הכנסת אבל למשרד האוצר לא יהיה אפילו נציג אחד. עכשיו קיבלתי את סדר היום. כל היום יוקדש לשלטון המקומי אבל לא יהיה נציג אחד של האוצר.
נמשיך.

אם כן, שינינו את זה ל-א' בטבת. סוכם?

כן.

(ב)
החלטת הממונה בבקשה תהיה בכתב, בצירוף נימוקים.
(ג)
הממונה יעביר את ההחלטה בבקשה לידיעת המנהל, המפקח, הרשם הראשי או מי שהוסמך מטעמו, ראש הרשות המקומית, מנהל המחוז, ואם מוסד החינוך הוא ממלכתי דתי, גם למנהל מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, בכתב, בסמוך לאחר מועד נתינתה.
אני מבינה שמדובר ברשות החינוך המקומית.

כן. גם מנהל המוסד.

(ד)
אם ההחלטה חיובית -

(1)
על הרשם להודיע להורי התלמידים, בהודעה בכתב, לא יאוחר מיום א' בטבת של אותה שנה, כי המוסד יהיה מוסד חינוך מ שלב. ככל שהורה חפץ לרשום את ילדו לבית ספר אחר – יוכל לעשות זאת במשרדי הרשם בתקופת הרישום של אותה שנה.

ב-א' בכסלו מוגשות בקשות. ב-א' בטבת מתקבלות החלטות.

החלטנו שהממונה יחליט לא יאוחר מיום א' בטבת. יש חודש.

הרשם מודיע להורים עד א' בשבט.

לא, לדעתי חייבים להודיע קודם. קצת קודם כדי שהם קצת יחשבו.

למה? ב-א' רק מתחיל הרישום.

השאלה אם צריך להגיע ממש ל-דד ליין של היום הראשון לרישום.

כי אחרת הם לא יספיקו.

אם כתוב לא יאוחר, הוא יכול לשלוח את זה קודם.

אבל למה? אם הממונה מודיע עד א' בטבת, למה צריך עוד חודש? תנו לו שבועיים. הוא קיבל את ההודעה של הממונה ואז הוא יודיע אבל למה חודש?

לפעמים צריך להודיע ל-500 הורים.

אני אומרת שלפי ב' הממונה שולח את ההחלטה לרשם ב-א' בטבת. תוך כמה זמן זה מגיע לרשם?

היום שולחים במייל.

הוא צריך להוציא את ההודעה. כמה זמן לוקח לו להיערך מיום ג' בטבת, אז הוא קיבל את זה?

תלוי. אם אנחנו משפיעים עכשיו על בית ספר מקיף שיש לו 1,600 תלמידים, תגידי את כמה זמן לוקח.

אני לא יודעת. כמה זמן לוקח לו?

זאת עבודה של השלטון המקומי.

לוקח לבית הספר חודש להגיע להורים?

זה להוציא מכתבים ולעשות פרסום.

אם אומרים עד, הוא יכול גם קודם.

הורה צריך לדעת לפחות שבועיים לפני א' בשבט כדי שהוא קצת יחשוב. בגלל שהממונה שלו נותן את ההחלטה שלו עד א' בטבת, לוקח זמן עד שזה מגיע אליכם, לוקח לכם זמן להיערך להוציא את ההודעות. כמה אתם יכולים לפני א' בשבט כדי לתת להורים בכל זאת זמן היערכות?

אני חושבת שצריך לתת סדר גודל של חודש.

אז צריך אולי לקבל את ה-(א) ואת ה-(ב).

כן. לכן חזרנו למועדים המקוריים.

לא, לא למקוריים. החליטו על א' בחשון והשאלה היא אם אתם יכולים למשל עד י"ד בכסלו.

שבועיים זה סביר. בעידן ההודעות האלקטרוניות, זה סביר.

תראו מה קורה היום עם כל הסיפור של הגנים. זה לוקח זמן.

בדרך כלל זה בית ספר אחד ברשות. כמה בתי ספר יהיו?

יש רשויות בהן זה יותר מבית ספר אחד. בראשון או בפתח תקווה או ברחובות זה אולי יותר מבית ספר אחד. ברשות קטנה זה בית ספר אחד, אבל באזורים גדולים, יותר.

שני בתי ספר. כמה יהיו?

נראה לי ש-א' בשבט זה קצת מאוחר.

למה? זאת התחלה של תהליך. הם לא יכולים לרשום ב-א' בשבט. אז רק מתחיל תהליך הרישום ולהורה יש זמן. בדרך כלל ההורים רושמים בסוף ולא בהתחלה.

הורה עוד רוצה להתלבט. בסוף ההתלבטות היא לגבי האלטרנטיבה וקשה לעשות זאת בעשרים ימים.

נכון. לדעתי צריך לתת להורים קצת יותר זמן.

נכון. להורים צריך לתת עד חודש לפחות כי הורים בודקים, כי פתאום זה נופל עליהם והם שואלים את עצמם מה האלטרנטיבה והם הולכים לראות את בית הספר וכולי.

האמת היא שאני לא כל כך מבין את זה. לו זה לא היה בית ספר של חינוך משלב, זה היה אזור הרישום שלו, לא שואלים אותו ושם הוא נרשם. אותו דבר גם כאן.

כאן הוא צריך לבחור. אם הוא לא מסכים אומרים לו שימצאו לו פתרון.

בית הספר הוא על אזורי ייחודי. תכף נראה את זה.

ההורים שרוצים את בית הספר, יבואו לבית הספר. ההורים שלא רוצים את בית הספר, יקבלו אזור רישום אלטרנטיבי.

לבית הספר הממלכתי הסמוך.

אני לא יודעת. אם זה מישהו שצריך לנסוע לבית ספר אחר?

ברגע שהוא לא רוצה משלב, המפה של אזורי רישום של ממלכתי כתוצאה מכך שהמשלב יצא מהפול תתעדכן. יהיה לו בית ספר של אזור רישום.

אמרנו שהרשות תיתן פתרון סביר, אבל הייתה גם סיטואציה שאמרו שהסביר הוא במרחק של לצורך העניין שמונים, שישים, חמישים קילומטרים.

אם זאת מועצה אזורית, זה יכול להיות.

נכון. אז ההורה רוצה ללכת ולראות כי פתאום זרקו אותו לבית ספר אחר שהוא לא מכיר אותו, הוא רוצה ללכת לשם עם הילד - וזאת זכותו - ולראות אם זה מתאים לו או לא מתאים לו.

תנו שבועיים.

עד ט"ו בטבת.

תבינו שאתם צריכים להתמודד רק עם השנה הראשונה. אחר כך זה יהיה הרבה יותר קל.

ההורים יכולים לרשום אותו במשרדי הרשם.

ככל שההורה חפץ לרשום את ילדו לבית ספר אחר, יוכל לעשות זאת במשרדי הרשם בתקופת הרישום של אותה שנה.

(2)
על המפקח על מוסד החינוך להודיע לסגל הפדגוגי במוסד החינוך, בהודעה בכתב, לא יאוחר מיום ט"ו בטבת של אותה שנה, כי המוסד עתיד להיות מוסד חינוך משלב.

ככל שהורה חפץ לרשום, ואם הוא לא חפץ?

הממונה מעביר לאלה שהמליצו לו ואלה שממליצים לו, מעבירים את זה הלאה.

או שאתה הולך לבית הספר המשלב או שאתה חפץ לרשום את הילד שלך בבית ספר אחר. זה חפץ לרשום.

כך נהוג לכתוב?

כן.

גם כאן ט"ו בטבת?

כן.

5.
מעמדו של בית ספר כמשלב

(א)
תוקפה של ההחלטה כי מוסד החינוך הוא מוסד חינוך משלב תקפה למשך שש שנים, ולאחר תקופה זו יגיש שמוסד חינוך משלב בקשה מחודשת להוסיף ולהיות מוסד חינוך משלב לפי תקנות אלה בשינויים המחויבים.

למה זה כך?

אנחנו חשבנו ש-שש שנים זה מכיתה א' ואחרי שש שנים לגבי החלטה כזאת מן הראוי אולי לבצע הליך חשיבה מחודש ולשאול מחדש.

בשביל מה?

בשביל מה?

בתוך שש שנים אף אחד לא יכול לעשות שום דבר.

אתם כל הזמן בודקים אותם.

יש סעיף שנותן לכם סמכות לשנות החלטה. למה להתחיל בכוח את כל התהליך הבירוקראטי בעוד שש שנים?

זה לא נכון, כי זה על אזורי. דיברנו על זה אתמול. בית הספר הוא על אזורי ומי שרושם, רושם לחינוך משלב כך שהאוכלוסייה לא התחלפה. זה לא בית ספר שכיתה א' נכנסת מאזור רשום.

לחזור מזה, יהיה לכם קשה יותר מאשר להיכנס לזה.

נכון. סתם בירוקרטיה.

תורידו את זה.

חבריי ממשרד החינוך, סעיף (ב) נותן לכם סמכות בכל רגע לעשות אחורה. ברגע שתתעורר בעיה מיוחדת, אתם תפעילו את הסמכות, אבל לשם מה להתחיל את כל ההליך? חסרות לכם פניות ואתם רוצים לייצר עוד פניות בעוד שש שנים?

מבחינה משפטית.

לא, יש רישיונות ויש אישורים. רק אם קורה משהו אקוטי בתהליך הרישיון, משנים את זה.

יש לכם סמכות. אתם יכולים לעשות את זה כל רגע.

אני מקבל את העמדה של היועצת המשפטית לוועדה.

לא צריך את (א).

(ב) נשאר.

(ב)
הממונה רשאי בכל עת להורות על ביטולה של ההחלטה, על התנייתה בתנאים, או על התלייתה לתקופה קצובה שיקבע, אם מצא כי מוסד החינוך המשלב אינו עומד בתנאי החוק והתקנות לעניין זה או בחלקם.
הורדנו את פסקה (א).

6.
תחולה

תקנות אלה יחולו על בקשות לעניין שנת הלימודים התשע"ג ואילך.

7.
הוראות מעבר
על אף האמור בתקנות 2,3, ו-4 -

(1)
לעניין שנת הלימודים התשע"ג, מוסד חינוך רשאי להגיש בקשה להיות מוסד חינוך משלב עד יום כ"א באדר התשע"ב (15 במרץ 2012).

צריך להוסיף שבועיים.

בכל מקרה זה עובר את תאריך הרישום. אני אתמול העליתי את השאלה הזאת ונאמר לי – ותגידו לי אם זה נכון – שבעצם יאשרו את בית הספר כמשלב ויהיו ילדים שיצטרכו לעבור לבתי ספר אחרים, ישתמשו במנגנוני העברות ולא הרישום.

אם כי יש להניח שאלה שיתחילו בשנה הזאת, אלה בתי ספר שבפועל הם כבר משלבים והילדים רוצים להישאר בהם.

כשאתה מתחיל הליך מסודר, יכולות להיות התנגדויות.

לצערנו זה לא הולך להיות משהו המוני.

לא בשנה הזאת לפחות.

אנחנו מבקשים לומר ט' בניסן, 1 באפריל, במקום המועד שרשום.

אתם תספיקו לפרסם?

אנחנו מקווים, כן.

אם כן, זה לגבי שנת הלימודים הבאה.

בסעיף קטן (3) נתתם לעצמכם שלושים ימים במקום שישים ימים.

זה בהוראת מעבר.

(4)
הממונה רשאי לאשר למוסד חינוך ארכה להגשת הבקשה להפוך למוסד חינוך ממלכתי משלב, בהחלטה מנומקת בכתב, במקרים חריגים.

רצינו להשאיר איזשהו פתח גם בנושא של הוראת המעבר.

כאן, בגלל שזאת הוראת מעבר, השאלה לאיזה שנים זה מתייחס. רק לשנים האלה?

ברור.

התשע"ג והתשע"ד.

ב-(4) הכוונה היא לשתי השנים האלה?

כן.

למה ש-(4) לא יהיה כללי? שלא תהיה לכם סמכות לתת ארכה לבית הספר?

כי אז יש בעיה עם הרישום.

בטפסים יש את פרטי בית הספר, הצהרת המנהל. דורית, אולי בכל זאת תקראי את זה.

נגיד רק את התיקונים.

יש כאן שני תיקונים. יכול להיות שצריך יהיה לעשות שינויים לאור התיקונים שעשינו בתקנות וגם לכתוב איזה מסמכים צריך לצרף.

בדברי ההסבר.

ב-ב(2) נאמר ש"ככל שאין כך הדבר – יצרף המנהל מכתב מטעמו לבקשה ובו יפרט את הקשיים בהקשר זה". במקום זה כתבנו שיהיה פירוט אנשי הסגל שלא הביעו הסכמה כדי שגם הממונה ידע. הרי צריך גם עם אנשי הסגל לעשות משהו.

זה תיקון טכני. ב-ד', לגבי רכז יהדות, לגבי מוסדות שעדיין לא הקצו רכז יהדות, ייאמר שבמוסד החינוך יהיה רכז יהדות.

הממונה שלנו מבקשת בהוראת המעבר לא החלטה תוך שלושים ימים אלא תוך 45 ימים.

לאן זה לוקח אותנו?

לגבי תשע"ג אין בעיה כי ממילא זה אחרי הכול. לגבי תשע"ד זה יכול ליצור בעיה כי אתם רוצים כבר להיכנס לתוך הלוז של הרישום.

בסעיף 4(ד)(2) – על המפקח על המוסד החינוכי להודיע לסגל הפדגוגי. בסגל הפדגוגי הכנסנו רוב, לא שני שליש ושליש. זאת אומרת שתיאורטית יכול להיות שצריכים להעביר 49 אחוזים מהמורים למקום אחר. מישהו צריך להיות מחויב לעניין הזה.

ברור, לכן הם מקבלים מידע על כך ונערכים.

זכויות המורות לא משתנות.

לגבי השנה הראשונה אין בעיה של 45 ימים כי זה ממילא באיחור. השנה אין בעיה של 45 ימים. יש בעיה בשנה לאחר מכן כי אז אתם תחרגו מהלוז של הרישום.

זה כאילו נותן עוד שבועיים לפני הרישום. זה ט"ו בכסלו.

אבל לפי החוק הם צריכים להודיע.

יש את מנגנון ההעברות. ברור לנו שתעש"ג ותשע"ד זה מה שיהיה.

למה? לא בתשע"ד. אתם ברישום רגיל.

הבקשות מוגשות עד אמצע נובמבר בתשע"ד, נתנו שהות נוספת למוסדות כי זאת שנה ראשונה.

ברור. נתתם חודש נוסף למוסדות וצמצמתם חודש לכם כדי להיכנס לאותו לוז. ברגע שבמקום שלושים ימים תעשו 45 ימים, אתם תיכנסו לתוך הרישום.

יכול להיות שהיא לא תעמוד בזה.

אנחנו עושים הערכה. אנחנו לא יודעים באמת. לשים בסד של שלושים ימים.

אבל אם תעשו 45 י מים, על חשבון מה זה יבוא? זה יבוא על חשבון השבועיים של ההודעה?

בכמה בתי ספר מדובר להערכתך? השנה, לקראת תשע"ג, אני מעריך שמעבר לבתי הספר הקיימים היום יגישו בין שלושה לחמישה בתי ספר נוספים שהם בשלים.

אבל הם לא יאפשרו ליותר בתי ספר.

הרי החוק גם מגביל.

אני אומר שלקראת תשע"ד לא יהיו יותר מחמישה בתי ספר. תחשבי שזה לא דבר טכני.

רבותיי, תחתכו כאן.

מה הוחלט? 43 ימים?

45 ימים, אבל אז התוצאה תהיה שמוותרים כנראה על השבועיים של ההורים.

זה אומר שהרשם צריך להודיע להורים.

בשנה הראשונה תיקחו 45 ימים גם כדי ללמוד את ההליך.

דרך אגב, לא כתבתם בהוראת המעבר מה ההוראות לגבי הרשם. זה נשאר לכאורה אותו הדבר. בהוראה הרגילה אחרי שהממונה מודיע, הרשם מודיע להורים אם הבקשה חיובית.

צריך להוסיף את זה.

תוך שבועיים. זה לא משתנה.

זה נשאר. זה לא משתנה. בסדר. הרשם מודיע עד ט"ו בטבת.

את זה צריך לשנות אבל פרק הזמן לא משתנה. זה רק תיקון טכני.

דורית, צריך לתקן בהוראת המעבר גם את ההוראה של הרשם בתקנה 4(ד).

רק על תשע"ג.

כן. לא על תשע"ד?

לגבי תשע"ד, אם הם מסתפקים בשלושים ימים, אנחנו חוזרים. ההסכמה היא 45 ימים בשנה הראשונה ושלושים ימים בשנה השנייה.

45 ימים בתשע"ג ושלושים ימים בתשע"ד.

חוזר המנכ"ל יוטמע מיד אחרי התקנות.

יש לי פתרון עבורכם. תנו הוראת מעבר, במקום חודשיים, של חודש וחצי ואז תקבלו 45 ימים. תצמצמו לבתי ספר. אתם נתתם חודש נוסף, מעבר ל-א' מרחשון, נתתם א' בכסלו, תצמצמו את זה בשבועיים ואז תקבלו את השבועיים שחסרים לכם כדי להגיע ל-45 ימים.

הוראת מעבר לתשע"ד תהיה ו' בחשון, הגשת בקשה. נתתם עוד שבועיים לבתי הספר ואז 45 ימים לממונה להחליט.

לגבי שתי השנים? לתע"ג יישאר שלושים ימים?

הקושי של בית הספר להגיש את כל הבקשות הוא יותר גדול מהקושי שלך לבדוק.

1 באפריל נשאר?

1 באפריל נשאר. יש 45 ימים. לגבי תשע"ד, היא הולכת עם ההצעה של זבולון אורלב. בתשע"ד, זה א' כסלו לבתי הספר ושלושים ימים.

ב-4(ד) לתקן תאריכים לרשם. אני רוצה לסכם כדי לראות שלא התבלבלתי.
במקום כ"א באדר, יהיה ט' בניסן, 1 באפריל 2012. זה נשאר.

נכון.

פלוס 45 ימים למונה.

כן.

זה תשע"ג. עכשיו, לגבי תשע"ד. כאן יהיה ט"ו בחשון.

לא, א' בכסלו.

בסדר. א' בכסלו ושלושים ימים.

אין לך בעיה אתם. זה הכול טכני. זה כבר קיים. זה כאילו חידוש על דבר שהוא קיים. זה לא בית ספר חדש עם מחלוקות כשצריך להעביר תלמידים. אין לך את כל זה. בשנתיים הראשונות אין לך את זה.

עם הצוות אין לך בעיה כי הוא כבר שם.

בסדר. שלושים ימים לגבי תשע"ד. סעיף קטן (4) הוא לגבי תשע"ג ותשע"ד. צריך לתקן את 4(ד).

אם רוצים להקים בית ספר חדש בישוב, בית ספר משלב, איך הוא יוקם ככזה?

יש לזה התייחסות בחוק.

אני יודע שיש התייחסות לזה בחוק.

צריך לבקש את הסכמת ההורים.

צריך את אותם תנאים.

אבל ההורים עדיין לא קיימים.

הם קיימים. אם אלה בתי ספר של כיתות א', יש לך את ההורים שצריכים להיות שם לפי אזור הרישום.

הוא יקום ויתנהל כמו בית ספר משלב והוא יוכר בשנה הראשונה לפעולתו.

ב-(ד) הוספנו את המילה שיהיה רכז יהדות. אחר כך יש הצהרת מפקח.

3.
הצהרת המפקח

אני מצהיר כי בדקתי את נכונות הצהרתו של מנהל מוסד החינוך לעיל ומצאתיה נכונה עובדתית ומוכחת בראיות כתובות.

עכשיו יש תיקון לתקנות הרישום כדי לאפשר את הרישום. אופן הרישום, בגלל שזה על אזורי היה צריך לתקן את תקנות הרישום ולהסדיר את זה כעל אזורי ולהסביר את הליך הרישום, היכן נרשמים וכולי. לבית ספר על אזורי רגיל, אתה נרשם בבית הספר אבל כאן אתה נרשם ברשות.

אבל בית ספר חדש שהוא בית ספר משלב, לפי מה שאומרים כאן אי אפשר לרשום אותו בשנה ראשונה כבית ספר משלב.

אני לא בטוחה שזה נכון.

יש פרשנות יצירתית של החוק.

כן, של סעיף 34.

החוק למעשה לא התייחס לזה אבל אפשר יהיה בשטח לעשות.

לקבוע שההורים המיועדים הם הורים ושהמורים המיועדים הם מורים.

זה הרי רישום לפי אזורי רישום.

לפי דעתי זה קצת מצחיק כי הרי כל המטרה של התקנות האלה זה הרצון שלנו לקבל אישור בכתב מהורים של בית ספר קיים, וזה כי את רוצה לשנות להם. כאן אלה הורים שמלכתחילה באים מרצונם הטוב.

לא, המדינה מחויבת להקים ממלכתי וממלכתי דתי. לכן המחויבות הראשונה של המדינה היא להקים ממלכתי או ממלכתי דתי.

כאן זה בית ספר חדש וכל הגורמים רוצים שהוא יהיה בית ספר משלב.

כרגע אנחנו מדברים על בית ספר קיים. אני מניחה שאם יש בית ספר קיים, או שהוא יבקש כבר להיות.

אתם לא יכולים להכניס משפט לתקנות מה קורה אם מדובר בבית ספר חדש?

לא, ואני אומר למה. הייתה כאן הבחנה בין זרם מחויב כגון ממלכתי וממלכתי דתי.

רבותיי, אנחנו כרגע נישאר עם זה ואני מבקש מכך תוך חודשיים-שלושה להביא לי גם תקנות על בתי ספר חדשים.

דורית, יש התייחסות בחוק. אתם לא יכולים להכניס משפט?

החוק כחובה, זאת אומרת, ילד יכול ללכת היום לרשם לפי החוק ולומר שהוא רוצה ממלכתי או ממלכתי דתי וחייבים לתת לו. ילד שבמעמד הרישום, כשאין שום בית ספר משלב, לא יכול לומר.

אבל בחוק הזה יש התייחסות לבית ספר חדש.

את יכולים לומר שבמידה שיש פתרון סביר לחינוך ממלכתי או ממלכתי דתי לפי החוק ויוחלט על הקמת בית ספר חדש שיהיה בית הספר משלב בלי לגרוע, יכולים לקבל החלטה.

לי נראה שהתקנות כרגע והחוק הקיים נותנים מענה שיהיה נכון לכל התלמידים. אם אנחנו עכשיו משנים את פני החוק.

לא משנים.

לא משנים. אני חושב שיש פתרון מאוד פשוט. תוסיפו לתוך התקנות משפט האומר שבמידה שמדובר על הקמת בית ספר חדש, אין צורך בחתימה של ההורים כי זה בית ספר חדש שאין בו מורים ואין צוות.

לא, אז אתה עוקף את כל המנגנון.

אלה הורים שהילדים שלהם הם באותו אזור רישום וכרגע הם בגן חובה.

או שיש במקום, אולי אפילו קצת מרוחק, באותה רשות חינוך מקומית.

יכול להיות שבאמת תצטרכו להביא תקנות.

אם הרשות ומשרד החינוך רוצים להקים במקום מסוים בית ספר משלב, יכולים לעשות את זה.

יש רישום שמתחיל ב-א' בשבט. אם רוב הנרשמים מבקשים בבית ספר חדש שמקימים אותו שהוא יהיה בית ספר משלב, הוא יהיה בית ספר משלב.

צריך לפתוח כאן מסלול של לוחות זמנים.

אז אנחנו הופכים את זה לזרם ממש.

לא, זה לא זרם. יש לי הצעה שלוקחת את ההצעה של זבולון ולוקחת הוראות מעבר שלכם. במקרה שמדובר בהקמת בית ספר חדש, יחולו הוראות מעבר של תשע"ג. זאת אומרת, הרישום כבר כולו יתבצע, הפנייה תצטרך להיות עד 1 באפריל.

רק לשנה הזאת, אבל מה יהיה בשנה הבאה?

לא.

כל פעם שזה בית ספר חדש, זה יתפוס.

אני לא מבינה מה הבעיה לעשות את הרישום בשנת הלימודים הראשונה.

אתם תשגעו את המערכת. כל שנה אתם תשנו את הכיוון של בית הספר?

אפשר לקחת את חוות הדעת של ההורים של שנה ראשונה ולעשות את התהליך.

כן, אבל אז בשנה הראשונה הוא לא יפעל כמשלב וחבל. חבל שיבואו הורים שילדיהם יתחילו למוד בו כממלכתי רגיל.

אנחנו רוצים לצאת לדרך. החשש שלי הוא שכל דבר כזה יעכב. בואו נריץ את זה. ניתן להם את האפשרות להתחיל.

אני מציע מתשע"ד.

תנו לנו להתחיל. יכול להיות שיהיה גם מקום לשינוי התקנות תוך כדי כי נלמד דברים שעדיין אנחנו חושבים שהם לא נכונים.

אני מציע להכניס משפט אחד לתקנות.

זה שינוי מהותי של החוק כי החוק מדבר על הפיכת בית ספר קיים.

לא.

זה לא נכון. החוק לקח את זה בחשבון. את התעלמת מזה בתקנות.

סעיף 34(7) אומר. השר ממונה על ביצוע החוק יכול להתקין תקנות לביצועו. התנאים שלפיהם ייפתח מוסד חינוך רשמי בהתאם להודעות על פי סעיף 24 או סעיף 23 – זה היה המצב קודם. אנחנו הוספנו לזה בתיקון: ובלבד שהיה מוסד חינוך ממלכתי משלב ועומד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 4(ב) – זאת אומרת, בכל התנאים, גם בית ספר חדש – תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור הוועדה. אמרנו שהתקנות הרגילות לא טעונות אישור הוועדה, אבל התקנות האלה טעונות אישור הוועדה. אם מדובר על תנאים לפתיחת מוסד חדש, זה יובא לאישור ועדת החינוך, אבל יש תנאי שזה עומד ב-4(ב).

התקנות כמו שהן היום לא אמורות להפריע לך בהקשר הזה כי מה שקורה זה שיש ממונה במשרד שמקבלת בקשות והיא רואה לפניה הסכמת הורים והסכמת מורים.

היא לא תראה את כל זה אם מדובר בבית ספר חדש.

הרי הוא לא וירטואלי. זה מבנה שכנראה יסודותיו כבר קיימים.

נניח אנחנו מדברים על בית ספר שיקום בתשע"ד. זה אומר שהרישום יהיה בתשע"ג ולכן היא לא תקבל עד א' בכסלו תשע"ג פנייה והסכמה של ההורים כי אין שם הורים. זה בית ספר חדש.

אני לא יכולה להכריז עליו כבית ספר משלב אם הוא לא קיים.

נכון ולכן אני מציע לך פתרון. אם מדובר על בית ספר שצריך לקום בתשע"ד, יתבצע רישום אליו בתשע"ג, ולגבי בית ספר חדש כזה את תפעילי את הוראות המעבר של השנה הראשונה כפי שהן מופיעות. קרי, אחרי שיתבצע הרישום, יש שם הורים, יש שם מורים וצוות, את תקבלי את כל המסמכים עד ה-1 באפריל באותה שנה ותקבלי תוך 45 ימים.

אני מגיעה לעירייה כדי לרשום את הבת שלי ולא יכול להיות שהרשם יגיד לי שהתחילו לבנות את בית הספר.

לא, אני לא מסכים אתך.

לכן אני מציע פתרון.

כשאת מגיעה לעירייה לרשום לבית הספר, אומרים לך איזה בתי ספר ישנם ואת רושמת את הילד לבית ספר מסוים. עכשיו קם בית ספר חדש והעירייה פתחה רישום. מה הבעיה שרוב ההורים שנרשמו כבר?

אין בעיה.

בעוד שלוש שנים ירצו ברעננה להקים בית ספר משלב או באיזשהו מקום אחר, אין לך אפשרות לעשות את זה.

על בית ספר חדש יחולו הוראות מעבר.

בית ספר רגיל יגיש את הבקשה עד 1 באוקטובר ואני צריכה לתת את האישור עד סוף דצמבר. הם אומרים שלגבי בית ספר חדש, עשו רישום בחודש שבט, שנאפשר לבית הספר החדש בהוראת המעבר להגיש את ה-1 באפריל.

נכון.

רבותיי, אנחנו צריכים לסיים כי אני צריך להתחיל עכשיו ישיבה על חתימת האמנה. אני נותן לכם שבועיים, אז תחזרו אלינו.

לא כדאי. צריך לאשר את זה היום.

אי אפשר. אני לא יכול. יש עוד תקנות כאן. תסכמו.

אם מותר לבקש שתאשרו את התקנות כמות שהן ואנחנו נדון בינינו - כי אני חושבת שכן יש בעיה משפטית – האם יש מקום להגיש תקנות גם לגבי מוסד חדש. בינתיים נצא לדרך על אלה.

זה אפשרי.

אני מעדיף להצביע על התקנות.

את זה הצעתי לפני עשרים דקות.

אני חלק מקבוצה גדולה של הורים שרוצים להקים בית ספר ולא הבנתי מה מציעים לנו לעשות.

אם אנחנו לא נאשר, לא נצא גם לשנה הבאה.

אדוני, כמו שנאמר כאן אתה צריך שני שליש חתימות של ההורים.

אני מעלה להצבעה את התקנות עליהן דנו עם התיקונים.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו

התקנות עם התיקונים אושרו פה אחד.

תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) (תיקון, התשע"ב-2012

1.
הוספת תקנה 7ה

בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 7ד יבוא:

"7ה

(א)
רושם המבקש לרשום את ילדו לימודים במוסד חינוך ממלכתי משלב קיים, יבקש זאת בשלב הרישום למוסד החינוך, לפי תקנה 5, בפני הרשם ברשות החינוך המקומית אליה הוא משתייך לפי מקום מגוריו.
(ב)
הרשם יודיע לרושם כי רשות החינוך המקומית אינה מתחייבת להיענות לבקשת השיבוץ למוסד חינוך ממלכתי משלב, והיא נתונה לשיקול דעתו של הרשם, בכפוף לשיקולים בדבר קירבה למקום המגורים, מקום פנוי, וכן שיקולים חינוכיים ומערכתיים.
אני רק אומר ששאלתי את משרד החינוך מה זה שיקולים חינוכיים ומערכתיים, ואולי תאמרו על זה כמה מלים.

המונח הזה כבר קיים בחוק לגבי בתי ספר, חטיבות הביניים, לגבי קביעת הרובעים. יכולים להיות שיקולים חינוכיים, כל אחד בתחום שיקוליו הוא.

זאת אומרת שהילד לא מתאים לבית הספר? מה המשמעות?

יש מיני שיקולים חינוכיים.

מה זה מיני שיקולים חינוכיים? ילד נרשם לבית ספר משלב. הרשם בעצם יכול להחליט איזה ילד יתקבל לבית הספר ואיזה ילד לא יתקבל לבית הספר ויש לו כל מיני שיקולים. ביקשתי שיאמרו לי מה זה חינוכיים.

אולי הוא רוצה לתת קדימות למישהו במצב סוציו אקונומי נמוך, אולי הוא רוצה לתת קדימות דווקא לתלמידים החלשים. אי אפשר לפרט את זה כי כל רשות מקומית שוקלת את השיקולים שלה.

אבל צריך להבין שלרשם יש הרבה גמישות.

ברור.

יש תוספת שנוספה בעקבות הערה שלי.

נתקבל תלמיד למוסד חינוכי ממלכתי משלב, יודיע על כך הרשם לרושם. לא נתקבל תלמיד למוסד חינוך ממלכתי משלב, יודיע הרשם לרושם על החלופות הקיימות ויבקשו להודיע על בחירתו בתוך שבוע ימים.

כאן ביקשתי מכם גם לקבוע את המועד של תוך כמה זמן הרשם מודיע לרושם. לפי התקנות, מנהל בית ספר במוסד על אזורי צריך להודיע תוך שלושה ימים כדי שהוא יכול לרשום את הילד לבית ספר אחר. לפי התקנות הקיימות המנהל מודיע למוסד על אזורי רגיל, המנהל מודיע להורים תוך שלושה ימים וכאן המנהל הוא ישירות מול ההורים. כאן הרשם צריך להודיע לרשם שהילד לא התקבל והם צריכים לרשום אותו למוסד אחר. לכן זה צריך להיות נהיר מאוד.

לפחות בין שבוע לעשרה ימי עבודה.

כל תקופת הרישום היא עשרים ימים. נגיד שהוא מגיש אפילו ב-א' שבט.

ההורה צריך לדעת שהילד שלו לא התקבל ועכשיו הוא צריך לרשום אותו במקום אחר.

אתם צריכים לומר לי כמה ימים ושזה יהיה בתוך תקופת הרישום כדי שההורה יוכל לרשום.

שבוע.

מירב, את מדברת על ההודעה של הרשם לרושם.

כן.

גם זה בתוך שבוע ימים?

אני לא בטוחה שצריך עד בחירתו בתוך שבוע ימים.

אנחנו עוצרים כאן. אתם מקבלים כאן החלטות בתוך שניות אבל אי אפשר לעשות את זה.

יש רק את הסעיף הזה.

אני אומרת שאני לא בטוחה שהוא צריך להודיע תוך שבוע ימים כי הוא צריך לרשום עד עשרים ימים.

מה את מציעה?

למחוק את זה. הוא מגיע תוך שבוע ואז הוא רושם בסוף תקופת הרישום.

בסדר, אבל הוא צריך להודיע לו תוך שבוע.

הוא צריך לרשום. למה הוא צריך להודיע לו? הוא צריך לרשום את הילד.

הוא צריך להודיע לו שהוא לא התקבל.

לא, תקראו את מה שנאמר כאן. התקבל תלמיד, יודיע על כך הרשם. לא התקבל תלמיד, יודיע הרשם לרושם על החלופות הקיימות. אמרנו שהרשם יודיע לרושם תוך שבוע ועכשיו יבקשו להודיע על בחירתו בתוך שבוע ימים. אני אומרת שלא צריך לומר את זה.

זה ברור מאליו.

אני מציעה להוסיף – אנחנו ננסח את זה – כמו בסעיף של המנהל, שהוא צריך לרשום לפי תקנה 4. בסדר.

(ג)
מוסד בריאות ממלכתי משלב ייחשב ייחודי על אזורי.


בתקנה זו –

"ייחודי" – מוסד חינוך המקיים תכנית לשם ניסוי כמשמעה בסעיף 9 לחוק החינוך.


"על אזורי" – שאינו משויך לאזור רישום מסוים.

כתבתם כאן שהוראות תקנה 32 לא חלות.

2.
תיקון תקנה 35א

בתקנה 35א לתקנות העיקריות, במקום "מוסד לקשי חינוך או בעלי מום כמשמעותו בסעיף 9 לחוק הלימוד" יבוא "מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, מוסד חינוך ממלכתי משלב".

אני מעלה גם את התקנות האלה להצבעה.
הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו

התקנות אושרו. אני מבקש להודיע לי תוך כמה זמן תחזרו אלי עם התקנות בקשר לבתי ספר חדשים. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10>