ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/02/2012

ביטול קדם הארוויזיון והכנות לארוויזיון 2012

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

knesset

2012-03-13OMNITECH



הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס'552

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 9:00
סדר היום
ביטול קדם הארוויזיון והכנות לארוויזיון 2012
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר

כרמל שאמה הכהן
מוזמנים:
אמיר גילת - יו"ר רשות השידור, רשות השידור

מושון מצליח - מנהל הטלוויזיה בפועל, רשות השידור

יצחק זוננשיין - מנהל התוכניות טלוויזיה, רשות השידור

עו"ד ליאת פיינרו - הלשכה המשפטית, רשות השידור

איתנה גרגור - מבקרת פנים, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

אודי ירושלמי - עוזר יו"ר רשות השידור, רשות השידור

חיים סלוצקי - בעלים, תקשורת

מיקי צוייג - מנכ"ל, תקשורת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשם פרלמנטרי
קובי סימן טוב

ביטול קדם הארוויזיון והכנות לארוויזיון 2012
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. התאריך הוא 6/2/12, י"ג בשבט תשע"ב. הנושא: ביטול קדם הארוויזיון והכנות לארוויזיון 2012.

רבותיי, כידוע לכם, אנחנו מקיימים כאן ישיבה בכל שנה, ובכל פעם אלה אותן הבעיות. הבעיות הן בעניין בחירת המועמדים, וייצוג הולם למדינת ישראל בתחרות הזמר הבינלאומית, שאני חושב שהיא היחידה שמקבלת חשיפה ומודעות כל-כך גדולה, כמו שזה קורה לאירוויזיון.

השנה זה אמור להיות באזרבייג'ן, אם אני לא טועה, וכמובן שאנחנו מעוניינים לשמוע על כל ההליך שהיה עד היום. קראנו את כל הפרסומים. נמצא כאן, איתנו, מר חיים סלוצקי, שכמו שידוע לי חברתו זכתה בקיום קדם האירוויזיון לפי דרישת רשות השידור. איפה שהוא שם באמצע, זה לא יצא לפועל. עכשיו מגיעים אלינו – אליי, לפחות; מאז שהכרזתי על כך שאני מקיים ישיבה – כל מיני שמועות מאד מוזרות על עצם הבחירה מראש של המועמדת, ועל טרטור שאר הזמרים שהיו מעוניינים להשתתף.

בקיצור, הדברים לא נראים טוב. רבותיי, רשות השידור – נמצא איתנו גם היושב-ראש – בוקר טוב, מר גילת.
אמיר גילת
בוקר טוב.
היו"ר אלכס מילר
כמובן שאנחנו רוצים לשמוע תשובות. אני שוחחתי אתמול עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. מחר יש לנו ישיבת ועדה משותפת לוועדות החינוך והכלכלה, ואנחנו שוקלים בחיוב להכניס פרק נוסף לרפורמה ברשות השידור בכל מה שנוגע לעניין הבחירה של תחרויות בינלאומיות, כאלה ואחרות, בהן רשות השידור לוקחת חלק. כמובן שגם עניין האירוויזיון נמצא שם.

כנראה שאתם גורמים לי ללכת על מהלך ולעשות תקדים של הפעלת חובת המכרזים במישור התרבות, כאשר עד היום זה לא היה נהוג, אבל, כמו שזה נראה לי, אין ברירה אחרת.

אני אתחיל מכם – רשות השידור. אחר-כך אני אאפשר למר סלוצקי ולכל האורחים שנמצאים כאן להתייחס. אני מציע שמי שמייצגים גוף ולא נרשמו בפניי מראש – שתעבירו את השמות והתפקידים וכך נוכל לתת אפשרות להתייחס.

מר גילת, אם תוכל לתת לנו סקירה כללית; בישיבה הקודמת שהיתה לפני שנה – ואתה גם שוחחת איתי כמה פעמים – נאמר שבגלל הטעויות שהיו בעבר, רשות השידור תצא לבחירת הדרך בעניין קדם האירווזיון והמועמד, בתקופה הקצרה מקיום התחרות. וכפי שאנחנו רואים, אנחנו מתקרבים לתחרות, ועדיין אין שיר ואין מועמד והכול מעורפל.

בבקשה.
אמיר גילת
בוקר טוב. קודם-כל, אני מאד מעריך את הדאגה שלך לאירוויזיון, ואני מציע שאחרי שתפרוש מהתפקיד נצרף אותך לוועדה המקצועית – אני רואה שאתה ממש חי את הנושא.

אבל עד שזה יקרה אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר ממעורבות הכנסת בתכנים האלה, בנושאים האלה – תיכף אני אפרט קצת יותר – ולהשאיר את העבודה לגורמים המקצועיים ברשות השידור. קל-וחומר כשמדובר על שמועות – אתה אמרת שמדובר על שמועות, ואני חושב שאנחנו צריכים להיזהר משמועות, ולהפוך אותן לחלק מהפרוטוקול. אני מיד אסביר.

אכן נפגשנו פה בשנה שעברה, והתחייבתי שמיד אחרי תום האירוויזיון של 2011 אנחנו מתכנסים ברשות השידור כדי להתכונן לאירוויזיון של 2012, וכך היה. כמה ימים אחרי שחזרנו מהאירוויזיון כינסנו ישיבה, עשינו דיון על הלקחים. כפי שאתם יודעים, גם מבקרת הפנים שלנו בדקה את כל נושא קדם האירוויזיון והכשלים שהיו בו. עשינו דיון הפקת לקחים, והורינו להתחיל להתכונן לאירוויזיון 2012 בדיוק כמו שהתחייבנו פה בשנה שעברה.

בינתיים, מנכ"ל רשות השידור סיים את תפקידו. כל הקיץ היה ללא מנכ"ל. ב-18/9/11 נכנס מנכ"ל חדש – מר יוני בן מנחם – ואחת ההחלטות הראשונות שהוא עשה בשבועיים הראשונים לתפקידו היתה הוצאת קול-קורא להפקת קדם האירוויזיון. כך שמהבחינה הזאת, עד ה-18/9/11, אנחנו מילאנו את כל ההתחייבויות שקיבלנו על עצמנו.

יצא הקול-הקורא. אני מציע שמה שקרא מרגע פרסום הקול-הקורא יספרו הגורמים המקצועיים ברשות השידור – המוסדות לא היו מעורבים בזה, פרט למעקב והקמת ועדה מטעם המוסדות שפיקחה על תהליך קדם האירוויזיון.

אני קופץ הלאה, אחר-כך נשלים את החור בסיפור: המשא-ומתן, עם המפיק שנבחר במכרז, נכשל. בלית ברירה, מכיוון שאנחנו ברגע האחרון ואנחנו רוצים להעמיד שיר במועד שקבוע, החלטנו לבטל את קדם האירוויזיון ולבחור שיר במתכונת אחרת, שהיא לא מופרכת מהשמיים. כבר היו דברים מעולם. בעבר נבחרו זמרים במתכונת הזאת. יעקב נווה – שעומד בראש הוועדה המקצועית – ביקש למסור שוועדה אומנותית דומה בחרה בעבר בדנה אינטרנשיונל, בשרית חדד. והשבוע הוועדה המקצועית עומדת להתכנס ולבחור את הזמר שְיֵיָצֶג את ישראל – יש שמונה מועמדים. תיכף הגורמים המקצועיים ימסרו את הפרטים. אני לא מעודכן בזה, בכוונה.

אני עוד פעם אתייחס לנושא השמועות: שום-דבר לא סגור. אני חושב שזה חמור שמתפרסמות שמועות.
היו"ר אלכס מילר
אתה מדבר על הוועדה המקצועית האחרונה שבחרה את דנה אינטרנשיונל או על הוועדה שבחרה בפעם ההיא?
יצחק זוננשיין
- - - ב-1998.
אמיר גילת
תיכף תשמעו את הפרטים המדויקים, אבל לא להיכנס לשמועות; הוועדה עוד לא התכנסה, וכבר להגיד שהעניין סגור – אני חושב שזה מופרך. אבל אנשי המקצוע ידברו על זה מטעמם, אני מניח. אני אומר שאין דבר סגור. יש הליך פומבי, שכל אחד היה יכול להגיש את השיר. הסמי-מכרז הזה הסתיים בשמונה מועמדים, והוועדה המקצועית תבחר את האומן שייצג את ישראל.

מעבר לזה, אני אומר שוב, ואמרתי את זה גם בשנה שעברה: אני רואה חשיבות רבה להשתתפות ישראל באירוויזיון. זה חלק מהנכסים של רשות השידור.
היו"ר אלכס מילר
רגע, אנחנו עוד נגיע לעניין. יש פה שני חלקים: מה היה התקציב בקול-הקורא שיצא?
אמיר גילת
1,500,000 שקל.
היו"ר אלכס מילר
נגיד שזה לא יצא, מה קורה עם הכסף הזה?
אמיר גילת
זה בדיוק הדבר שרציתי להגיד בהמשך, אבל אני אקדים. קודם-כל, הכסף יחולק לשני דברים: 1. אנחנו רוצים לעשות הפקה של ה-making over של הקדם אירוויזיון ושל האירוויזיון – איך בוחרים שיר. זה בדיוק מה שרציתי להגיד וקטעת אותי – אני אומר שמעבר לחשיבות של השתתפותנו במפעל כל-כך חשוב כמו האירוויזיון; זה חלק מהמחויבות שלנו כרשות שידור ציבורית; כחלק מהחברות שלנו באיגוד השידור האירופי וכולי, ואמרתי, גם לפני שנה: זו לא שאלה אם ישראל צריכה להשתתף בכל שנה באירוויזיון, זו עובדה מבחינתי, ואנחנו משתתפים בכל שנה באירוויזיון. אני אומר את זה כי יש כאלה שחשבו אחרת.

אז דבר ראשון: אנחנו משתתפים בכל שנה באירוויזיון מכל הסיבות שבעולם, תרתי משמע. דבר שני: לגבי האירוע עצמו – אני לא רואה את האירוויזיון כאירוע חד-פעמי שאנחנו צריכים להשקיע לגביו 1,500,000 שקל לערב אחד באירופה אלא תהליך שלם, שבסכום הזה אנחנו נתעד את שלבי בחירת השיר, ואנחנו מרוויחים את מיתוג הנכס של רשות השידור שהוא האירוויזיון; שקיפות; ותכנית – אולי שבועית – שמראה לציבור איך בוחרים שיר, איך שיר נולד. זו אחת הכוונות במתכונת הנוכחית.

יש צוות שכבר מלווה ומתעד את עבודת הוועדה ואת הפרטים הלא חסויים שלה – כי חלק ניכר מהדברים חסויים – אבל כבר התחילו לצלם את שלבי בחירת השיר, כדי שאנחנו ניצור איזושהי – אם אתה רוצה, תקרא לזה reality סטייל הערוץ הראשון – תכנית איכותית שמראה איך בוחרים שיר; איך בוחרים את זמרות הליווי; איך בוחרים את הנגנים; איך כותבים את השיר – אני חושב שזו תכנית מרתקת ומעניינת - -
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל לפי מה שאני מבין - - -
אמיר גילת
- - שנותנת ערך-מוסף מעבר להשתתפות שלנו - - -
היו"ר אלכס מילר
השירים כבר נכתבו, לא?
אמיר גילת
השירים נכתבו בסקיצה, ועכשיו יעבדו אותם ויש גם תהליך של איזה שיר, ועדיין לא נעשתה ההעמדה של השיר.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
אמיר גילת
לשאלתך, פסטיבל הזמר והפזמון מחודש. שאלת לאן הולך הכסף – אני אומר שוב, וגם אמרתי את זה בשנה שעברה – ראיתי את זה כשהגיעו השירים בשנה שעברה: יש שירים עם פזילה לאירופה, ושירי פופ וכולי, שמתאימים יותר למסגרת האירוויזיון – אולי גם לא כולם על טהרת העברית – והגיעו הרבה שירים אחרים שיכולים להיות מצוינים, שאנחנו יכולים, כרשות השידור, לעודד את היצירה בישראל. ולכן, כבר אז עלה במוחי הרעיון לחדש את פסטיבל הזמר והפזמון ולעשות שתי מסגרות: אחת, אנחנו נדאג להפקת שירים מול אירופה, עם פזילה לאירופה ולאירוויזיון. שתיים, מסגרת שבה אנחנו נעודד את היצירה הישראלית פנימה, כחול לבן, וכך יהיה.

ולשאלתך, לאן הולך הכסף – ה-1,500,000 שהושקעו, בקיזוז הפקת ה-making off של האירוויזיון הנוכחי, ילכו לחידוש פסטיבל הזמר והפזמון, וכבר השבוע יצא קול-קורא להפקת פסטיבל הזמר והפזמון, ואני מאד גאה שרשות השידור מחדשת את פסטיבל הזמר והפזמון, ובכך, גם השנה אנחנו נקיים מסגרת תחרותית של שירה ישראלית למרות שקדם האירוויזיון בוטל.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל אין שום השלכה לתחרות?
אמיר גילת
אין מה?
היו"ר אלכס מילר
אין לזה שום השלכות לתחרות.
אמיר גילת
לאירוויזיון? זה לא קשור לאירוויזיון, זו מסגרת נפרדת.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, הכסף שנועד לקדם האירוויזיון הולך לפרויקט - - -
אמיר גילת
חלק מהכסף שיועד לקדם האירוויזיון הולך להפקת פסטיבל הזמר והפזמון. החלק האחר הולך להפקת הסדרה שדיברתי עליה – המעקב אחר הליך בחירת השיר לאירוויזיון.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל השירים כבר - - -
אמיר גילת
עוד לא נבחר - - -
היו"ר אלכס מילר
אני לא מבין: אם שמונה אנשים הגישו את שיריהם, אז אחרי שהוועדה – מה שקראתם לה – בוחרת, השיר נבחר. זה לא שאתה מלווה זמרים - - -
אמיר גילת
השיר נבחר אבל עוד לא נוצר, ותיכף יפרטו אנשי המקצוע.
היו"ר אלכס מילר
בסדר.

אנשי המקצוע – נתחיל עם הקול-הקורא; כל עניין קבלת ההחלטה בקיץ לצאת לקדם האירוויזיון. התקציב שנועד היה 1,500,000 שקל, ולמה ואיפה זה נפל? כי זו היתה האווירה הציבורית במערכת שאנחנו נראה קדם אירוויזיון - - -
אמיר גילת
אגב, למען הסר ספק, ה-1,500,000 שקל הורכבו מחצי מיליון שקל ל-making off, ומיליון שקל להפקת האירוע - - -
היו"ר אלכס מילר
לא משנה, הרי התקציב - - -
אמיר גילת
- - -
היו"ר אלכס מילר
בסדר. שאלתי אותך ואמרת 1,500,000 שקל.
אמיר גילת
אני רק מסביר איך מחולקים ה-1,500,000 שקל.
היו"ר אלכס מילר
עדיין, הקול-הקורא יצא עם התקציב, נכון? כשקול-קורא יוצא יש תקציב?
קריאה
כן, כן.
היו"ר אלכס מילר
הרי אתם לא - - - קול-קורא שכל מי שזוכה - - -
קריאה
שני הדברים משוקללים יחד.
קריאה
בקול-קורא - - -
אמיר גילת
עכשיו זה נבחר – - - - ה-making off, ונשאר פסטיבל הזמר.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי. מה הצעתם בקול-הקורא לכל החברות שהיו אמורות להפיק את קדם האירוויזיון, ותוך כמה זמן הסיפור אמור היה להסתיים?

אני איתכם, בבקשה. מי מדבר?
יצחק זוננשיין
בקול-הקורא - - -
יהודית גידלי
- - - מי מדבר?
יצחק זוננשיין
אני יצחק זוננשיין – מנהל חטיבת התכניות.

בקול הקורא התבקשו להציג לנו תכניות נלוות – כארבע תכניות נלוות שיקדימו את קדם האירוויזיון – ואת מופע הקדם אירוויזיון שהיה אמור להכיל תמונות אומנותיות: תמונת פתיחה, תמונת אמצע ותמונת סיום, ומתמודדים – בין עשרה ל-12 מתמודדים – וכל התהליך, ותיעודו.

בסופו של דבר, אחרי כל הקריטריונים, הגיעו שש חברות להציג לנו מצגת – חברות ראויות. קיבלנו מצגות ופרזנטציות יפות, ומתוכן נבחרה הקבוצה של מר סלוצקי שהמצג שלה היה ראוי מאד ומפואר, כולל - - -
היו"ר אלכס מילר
שאני אבין – החברות, שביקשתם מהן להציג בפניכם את תכנית העבודה, היו גם צריכות להציג פריסה בכסף: שכירות של המקום, עליות ודברים כאלה, או שזה היה באופן כללי?
יצחק זוננשיין
בכל קול-קורא שלנו צריכים להציג מפרט תקציבי.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.

- - - בחרתם חברה - - -
יצחק זוננשיין
בחרנו את החברה והתחיל התהליך – התהליך של החוזה, וכולי. באיזה שלב התהליך הזה התפוצץ או לא – אני לא יכול עכשיו לומר - - -
חיים סלוצקי
נעזור לך, אל תדאג.
יצחק זוננשיין
אני בטוח. אין לי ספק.

בכל מקרה, כאשר התהליך נעצר, התפוצץ – נגדיר את זה איך שרוצים – נבחרה ועדה מקצועית, ואני רוצה לפרט על שאלתך בעניין הוועדה המקצועית.
היו"ר אלכס מילר
כן, מה זו הוועדה המקצועית?
יצחק זוננשיין
זאת ועדה שכוללת אנשי מוזיקה, רדיו, טלוויזיה ואירוויזיון.
היו"ר אלכס מילר
כמה אנשים?
יצחק זוננשיין
מה?
היו"ר אלכס מילר
כמה אנשים? אתה יודע שזה יכול להיות אדם אחד.
יצחק זוננשיין
מדובר ב-13 אנשים, ובראשה עומד מר יעקב נווה, שהוזכר קודם. הוועדה הזאת הביאה – אני לא זוכר את המספר המדויק – כ-30 - - -
היו"ר אלכס מילר
על-ידי מי נבחרה הוועדה? על-ידי הוועד המנהל של רשות השידור?
יצחק זוננשיין
כן, כן.
אמיר גילת
מוסדות רשות השידור.
יצחק זוננשיין
אבל חברים בה זמרים מכל - - -
אמיר גילת
ועדת תוכן.
ליאת פיינרו
ההנהלה.
אמיר גילת
שהפרוטוקול יהיה מדויק.
היו"ר אלכס מילר
אני מסתמך - - -
אמיר גילת
אף מנהל לא מתעסק עם תכנים.
יצחק זוננשיין
גם אנשי הוועדה הציגו מועמדים.
היו"ר אלכס מילר
מתי הוועדה נבחרה? באיזה תאריך?
יצחק זוננשיין
אני לא זוכר. אין לי פה את הפרוטוקולים, אני לא זוכר את התאריך.

אני יכול להגיד לך שמחר תתקיים הישיבה הסופית שבה ייבחר המועמד. שמונה מועמדים שנשארו, בסופו של דבר. כל אחד מציג - - -
היו"ר אלכס מילר
הוועדה פרסמה קול קורא, או משהו אחר, בצורה ארצית לזמרים שהם יכולים להשתתף?
יצחק זוננשיין
לא, לא.
היו"ר אלכס מילר
אז איך עשיתם את זה?
יצחק זוננשיין
לא, מאחר והוועדה הזאת מורכבת מאנשים שמעורים מאד בכל ה-play lists, בנושאי המוזיקה הישראלית – בתעשיית המוזיקה - - -
היו"ר אלכס מילר
אז הם פנו לזמרים.
יצחק זוננשיין
כן.
היו"ר אלכס מילר
לכמה פניתם? לשמונה אנשים?
יצחק זוננשיין
לא, פנו למעל 40 אנשים.
היו"ר אלכס מילר
מעל 40 אנשים?
יצחק זוננשיין
מעל 40 אנשים.
היו"ר אלכס מילר
עד מתי - - -
יצחק זוננשיין
וגם כל מי שפנה, נעשתה התייחסות אליו.
היו"ר אלכס מילר
היה תקנון?
יצחק זוננשיין
כן.
היו"ר אלכס מילר
יש תקנון?
יצחק זוננשיין
יש תקנון.
היו"ר אלכס מילר
לפי התקנון הזמרים היו צריכים לעשות - - -
יצחק זוננשיין
יש תקנון, ומה שהשתנה בדבר - - -
היו"ר אלכס מילר
עד מתי היו צריכים להגיש שירים?
יצחק זוננשיין
עד אתמול היו צריכים להגיש.
היו"ר אלכס מילר
עד אתמול בשעה 12 בצהריים.
יצחק זוננשיין
עד אתמול היו צריכים להגיש, כל אחד עד שני שירים – או שיר או שניים, כל אחד – מאחר ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שההופעה באירוויזיון היא לא שם הזמר, כי אין לזה משמעות בחוץ לארץ – אם הוא מוכר פה או לא. גם השיר וגם ההופעה צריכים להיות רלבנטיים.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. שאלה אחת, מר זוננשיין: בתקנון חייבתם שהשירים יוגשו – אם אני לא טועה – באנגלית ובעברית, נכון?
יצחק זוננשיין
לא. בתקנון שלנו מותר להכניס שפה זרה עד חצי מהשיר. השיר יכול להיות בעברית לגמרי, אבל הוא לא יכול להיות באנגלית - - -
היו"ר אלכס מילר
אבל העברית חייבת להיות?
יצחק זוננשיין
חצי. לפחות חצי.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, כל מי שלא הגיש עד אתמול בשעה 12 בצהריים - - -
יצחק זוננשיין
מי שלא הגיש מתוך השמונה לא עומד לשיפוט מחר. הוא לא ייבחר.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, לפי מה שאני שמעתי, אחת מהמועמדות רצה להקליט את החלק העברי רק אתמול בצהריים. זאת אומרת שהיא נפסלה.
יצחק זוננשיין
אני לא יודע מתי אנשים הקליטו - - -
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה. אנחנו נבדוק את העניין הזה. מה שאתה אומר, שעד אתמול בשעה 12 כל השמונה שהיו צריכים - - -
יצחק זוננשיין
אני לא יודע על השעה 12. עד אתמול.
היו"ר אלכס מילר
זה מה שאני יודע.

היו צריכים להגיש את השיר, שחלקו בעברית וחלקו בשפה זרה – 50, 40, 30, לא מעניין.
יצחק זוננשיין
יכול להיות גם שני שירים.
היו"ר אלכס מילר
לא משנה. זה צריך להיות חלק מהעניין. היו צריכים לחתום על מה שהם חותמים, והוועדה צריכה להחליט מחר מכל מי שעשה את כל ההליכים האלו.
קריאה
כן.
היו"ר אלכס מילר
מצוין.
חיים סלוצקי
ברשותך, שאלה קטנה.
היו"ר אלכס מילר
אני אתן לך עכשיו. אני אתן לך הכול.
אמיר גילת
אדוני היושב-ראש, עוד הבהרה: שאלת איך פורסם דבר הקמת הוועדה – אז בנוסף לכך שהוועדה מורכבת מאנשים שמעורים ויודעים לפנות ולהציע אנשים, ב-4/1 גם פורסמה הודעה לעיתונות שפורסמה בתקשורת ובאתר רשות השידור, שבה יש את ההחלטה על הקמת הוועדה המקצועית.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי. מר סלוצקי, בבקשה. אני אתן לך זכות דיבור. גם אם יש לך שאלות, אנחנו נחזור אליכם בסוף.
חיים סלוצקי
אני קודם רוצה לשאול שאלה בקשר למה שאמרת – שאלה להבהרה בלבד שלא קשורה אליי: כשהודעתם לאנשים שאתם רוצים שירים, האם פרסמתם תקנון חדש או את התקנון שהיה קודם?
יצחק זוננשיין
אתה מדבר על התקנון שהם צריכים לחתום עליו?
חיים סלוצקי
לא, התקנון.
קריאה
יש תקנון.
חיים סלוצקי
יש תקנון. אני מחזיק אותו פה. האם יצא תקנון חדש או התקנון הישן?
יצחק זוננשיין
התקנון אומר מהם הקריטריונים להיות זמר - - -
חיים סלוצקי
אני מציג לך את התקנון שאני מחזיק, וכתוב: תקנון השתתפות בתכנית לבחירת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון. זה התקנון הרשמי של מדינת ישראל, רשות השידור. האם יצא תקנון חדש או שזה אותו תקנון? זה מה שאני שואל.
יצחק זוננשיין
לא יצא תקנון חדש.
חיים סלוצקי
אין תקנון חדש.
יצחק זוננשיין
אבל אני לא יודע על איזה תקנון אתה מדבר.
חיים סלוצקי
התקנון שאתם הוצאתם.
מיקי צוויג
ראה סעיף 16(ח).
יצחק זוננשיין
תראה לי - - -
מיקי צוויג
תקנון שאתם העברתם – יואב גינאי - - -
היו"ר אלכס מילר
רגע, מר סלוצקי - -
חיים סלוצקי
- - -
היו"ר אלכס מילר
- - אני צריך להבין על מה מדברים כאן, מה התקנון הזה? – זה התקנון?
חיים סלוצקי
זה התקנון, - -
היו"ר אלכס מילר
איפה הוא נמצא?
חיים סלוצקי
- - מה שאני קיבלתי מהם. חוקי.
היו"ר אלכס מילר
- - -
חיים סלוצקי
- - - התקנון הרשמי – ואני לא מבין מה היועצת המשפטית הזאת ממלמלת שם – התקנון הרשמי שאומר: איך הם משתתפים בשיר. נקודה. זה מסמך שהודפס ברשות השידור.
היו"ר אלכס מילר
רגע, תן לי להבין: כשזכית להפיק את קדם האירוויזיון, קיבלת תקנון שעל-פיו אתה צריך - - -
מיקי צוויג
סליחה, אני מבקש לדייק: התקנון נכתב אחרי שזכינו, לכאורה, - - -
היו"ר אלכס מילר
עם התקנון הזה הייתם צריכים לפנות לזמרים - -
קריאה
נכון.
היו"ר אלכס מילר
- - ועל התקנון הזה הזמרים היו צריכים לחתום.
קריאות
- - -
מיקי צוויג
לא רק. מה שהזמרים צריכים לחתום, זה הנספח. לפני זה יש תקנון שאתם מפרסמים אל כל היוצרים בארץ – אתם פרסמתם – אותו גם יואב העביר לי, ובו גם מתואר, בדיוק, מה צריך מכל זמר, שני שירים – כל החוקים; ובסעיף 16(ח) מבקשים להעביר את הכול למשרד "סלוצקי אפיקי תקשורת". לדעתי, זה גם פורסם באתר שלכם, אבל אני - - -
היו"ר אלכס מילר
אוקיי, תיכף הם יתייעצו ביניהם ויענו לנו על סוגיית התקנון – האם היה איזשהו שינוי מתהליך הקול-הקורא, לאחר משא-ומתן לא מוצלח, אם היה איזשהו שינוי מבחינת הפנייה לזמרים שהם צריכים לעמוד בקריטריונים אחרים, מול מה שאתם דרשתם בכניסה לעניין קדם האירוויזיון.

פשוט מאד, רבותיי: החלטתם על קדם האירוויזיון, ונתתם למי שמפיק את קדם האירוויזיון שייפנה לזמרים שיעמדו בקריטריונים א', ב', ג', ד'. נגמר המשא-ומתן ויצאתם עם הוועדה. השאלה שנשאלת: האם התקנון שהיה צריך להיות לזמרים שפונים לוועדה, זה אותו התקנון שהיה אמור להיות לזמרים שהיו צריכים להשתתף בקדם האירוויזיון. זו השאלה שנשאלת, אבל מר סלוצקי, אני אתן לך להתייחס באופן כללי לכל הסוגיה ואנחנו נמשיך הלאה.
חיים סלוצקי
אני אתחיל, ותיכף מר צוויג, שהוא מנכ"ל החברה שלי והיה במשא-ומתן יומי איתם – עם רשות השידור – הוא יותר בקי בפרטים.

באופן כללי, אפילו יושב-ראש רשות השידור גילת אומר שב-18/9/11 היה מוכן לצאת לדרך של קדם האירוויזיון.
אמיר גילת
קצת אחרי.
חיים סלוצקי
לא משנה. אני אומר שבאופן עקרוני, אם נלך ללוחות הזמנים, אז רק בתחילת נובמבר הוצע הקול-קורא, המכרז הזה לציבור, לחברות ההפקה. זה התאריך, בתחילת נובמבר. והיה מותר להגיש אותו עד ה-13/11/11 – נתנו שבועיים להגיש. נדמה לי שזה יצא בראשון, שני – זה לא כרוך, לצורך העניין.

מה שחשוב לציין, כבוד היושב-ראש, שבהוצאת הקול-קורא במכרז לא ניתנה דוגמת חוזה על מה אני חותם, כמו שניתנת במכרזים אחרים שאנחנו משתתפים בהם – בינלאומיים, לא רק בישראל. בדרך-כלל, מקובל במכרז שנותנים לך את החוזה – על מה אתה חותם – ואתה אומר אם אתה מוכן לגשת להצעה הזאת. לא היה כזה מצורף, ומכאן כל הבעיה. וזו בעיה משפטית של הוצאת המכרז.

אנחנו ניתן לכם לוחות-זמנים מדויקים ותראו איזו התנהלות מטורפת, והכול בגלל סיבה אחת שלא ידעו מה - - - חוזה. סיבה יחידה.

ב-13/1/11, אנחנו - - - שבועיים הגשנו את המכרז; 13 יום אחר-כך זומנו לפרזנטציה ברשות השידור – לוחות-הזמנים סבירים, הגיוניים, אין בעיות עם זה.

ב-20/4/11, זומנו לפגישת משא-ומתן. ב-28/11/11 התקיימה ישיבת משא-ומתן ראשונה עם האמרכלית – אני לא יודע מי הגברת הזאת, אבל אני חושב ששם נעוצה הבעיה. ב-1/12/11 ביקשו ממני מסמכי חברה. ב-6/12/11 התחלנו בסיור עם אנשי רשות השידור – עוד לא קיבלנו את ההסכם, אבל אי- אפשר להתעכב. הרי יודעים בכל שנה שהאירוויזיון מתקיים בחודש מאי, למה לחכות לנובמבר בכדי להוציא את הקול-קורא? זה להלחיץ את המערכת בלי שום סיבה. אפשר בשקט לעשות את זה באוגוסט, להוציא את זה, יש זמן לעבוד. לא צריך להיכנס ללחצים בלתי הגיוניים שאי-אפשר לעמוד בהם, ועובדה מה שקרה בסוף.

ב-14/12/11 אנחנו מקבלים בפעם הראשונה טיוטת חוזה – זו הנקודה החשובה – שבו יש סעיף שלא הודיעו עליו בגילוי המכתב. הבנתי המשפטית אומרת שחייבים להודיע אותו. סעיף 16 בהסכם אומר – שאני אמור לחתום עליו – שאני מודע למצבה הכספי הרעוע של רשות השידור. אני אתרגם את זה עכשיו לעברית: לא תקבל את הכסף, זה מה שכותבים במכרז. ברור שאין אדם הגיוני, מעל כיתה ב' או כיתה ג', שיחתום על כזה מכרז, וכמובן שאי-אפשר לחתום על כזה מכרז: זה לא חוקי, זה לא יאות ובוודאי לא לגוף ציבורי.

לא יעלה על הדעת שיגידו מראש שאלה תנאי המכרז. הם היו חייבים לפרסם את זה קודם, ולהגיד: מי שהולך למכרז יודע שהוא חותם על כך שמצבה הכספי של רשות השידור רעוע. האם אני, כמפיק פרטי, צריך לשאת את הבעיה של רשות השידור על הכתפיים? אין גבול לחוצפה?

אני, כמובן, מסרב לחתום על זה, ופה התחיל להתגלגל כל הבלגן, כי על סעיף כזה לא אחתום בחיים. אין חיה כזאת. לא הייתי ניגש למכרז אם הייתי יודע. הטענה היחידה היא לאמרכלות, אין לי טענות למנהלים. יש לי טענה לאמרכלות וליועצים המשפטיים שמבינים שכשמוציאים מכרז צריך לתת את הסעיף הזה. לא יעלה על הדעת. לא יעלה על הדעת שהם יזלזלו ככה באנשים.

עלה המון כסף להכין את המכרז, המון זמן מקדישים לו. אם הייתי יודע שיש סעיף כזה שאומר שאני לא מקבל את הכסף – אני לא ניגש למכרז.
היו"ר אלכס מילר
מתי התקבלה אצלך - - -?
חיים סלוצקי
ב-14/12/11 קיבלתי את הטיוטה.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, ב-14/12/11 - -
חיים סלוצקי
רק אז נודע לי הסעיף הזה.
היו"ר אלכס מילר
- - בסעיף הזה הבנת - - -
חיים סלוצקי
בדיוק. אז הבנתי שיש בעיה, ואמרתי: אני לא במשחק. היו לי כמה שיחות עם מנכ"ל רשות השידור שאינני מכיר אותו – מר יוני בן-מנחם – צלצלתי והסברתי את הבעיה. הגענו לפתרון בינינו, בטלפון, בלי להכיר – כי רציתי לצאת לדרך – והם לא כיבדו את זה. הפתרון שהוצע לי: שנקבל ריבית חשכ"ל אם נחכה שנה לכסף – כל מיני סידורים שאני הסכמתי, לפי בקשת מנכ"ל רשות השידור – לא אושרו לו על-ידי היועץ המשפטי, אין לי מושג על-ידי מי. עובדה שהוא לא היה יכול לקיים את מה שהוא הציע, ואני הסכמתי, הבנתי את הבעיה שלו.

רציתי ללכת לקראת, על-מנת לקדם את קדם האירוויזיון – גם את זה לא הצלחתי, כי - - - יועצים משפטיים שמנהלים משא-ומתן עם עצמם.
היו"ר אלכס מילר
אתה ראית עוד חוזים שבהם הסעיף הזה מופיע?
חיים סלוצקי
בשום מקום בעולם אני לא ראיתי - - -
היו"ר אלכס מילר
לא. ברשות השידור, בנושאים אחרים.
חיים סלוצקי
לא יודע.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
חיים סלוצקי
זה לא חוקי. יש פה יועצת משפטית, איפה היא? יש לוועדה יועץ משפטי, בבקשה שיקום; אני רוצה לדעת האם צריך לפרסם את זה מראש. אני אתן לך דוגמא: במכרזים של חברות ציבוריות, כאשר יש חברה שהיא ב"אזהרת רווח", היא צריכה לפרסם את זה על-פי חוק. היא צריכה להודיע שהיא ב"אזהרת רווח", ולכן אף-אחד לא הולך למכרז. אתה מכיר קבלן שילך למכרז של חברה בפשיטת רגל? זה לא יעלה על הדעת. זה אותו הסיפור.
כרמל שאמה-הכהן
אתה מתכוון ל"הערת עסק חי", ולא ל"אזהרת רווח".
חיים סלוצקי
הערת "עסק חי".

פה אותו הסיפור, ואני מודע למצבה הרעוע של רשות השידור. הווי אומר: אמרו לי יועציי המשפטים – משרד פילוסוף צלרמאיר – אתה מודיע לבית-המשפט שאתה מוותר על הכסף. אני לא - - - על 1,500,000 שקל. אם אני רוצה לתרום – ואני תורם הרבה – אני יודע למי. לא הם יכריחו אותי למי לתרום.

זו פשלה של אמרכלות וייעוץ משפטי, חד-משמעית. אין לזה קשר לאנשי התוכן ולמינהלה שהיו בסדר. אני אומר לך שהמנכ"ל ניסה לפתור איתי בטלפון, אבל אי-אפשר היה לפתור את זה עם מערכת כזאת מטורפת. פשוט מטורפת. אני לא מבין את העניין הזה.

דבר נוסף, נגמר האירוויזיון – מר גילת, שאלה אחת: אם אין מנכ"ל לרשות השידור, העסק עומד? למה בחודש מאי לא הוציאו מכרז?
אמיר גילת
לא היה מנכ"ל.
חיים סלוצקי
בגלל שאין מנכ"ל הכול נעצר?
היו"ר אלכס מילר
עובדה שלמנכ"ל אין פה שום השפעה.
אמיר גילת
בוודאי שיש לו.
היו"ר אלכס מילר
הנה, עובדה שלא היה - - -
אמיר גילת
הוא זה שצריך לכנס את ועדת ההתקשרויות. כל התהליך הזה מרוכז - - -
היו"ר אלכס מילר
אבל מר גילת, אני שואל אותך: אם, בסופו של דבר, כל מה שעשיתם לא יצא לפועל בגלל סעיף, שכביכול, זה הבסיס של כל חוזה – התחייבות כספית על ביצוע העבודה, שהוא סעיף מאד בעייתי – אז מה עשיתם פה עם כל העניין הזה?

יש פה יועצת משפטית של רשות השידור?
קריאה
כן.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה, דבר ראשון, לשמוע תשובה – האם הסעיף הזה קיים בכל החוזים שאתם מוציאים ברשות השידור? הסעיף שבו ההתחייבות מעורפלת.

דבר שני, האם ידעתם מראש על הכנסת הסעיף הזה? ולמה בקול-הקורא לא היו הגדרות של ההתחייבויות המעורפלות של רשות השידור בעניין ביצוע ההעברה הכספית? כמובן שאנחנו מכירים את מצבכם, אבל אם אתם מחליטים ללכת על דבר מסוים; אתם נותנים תקציב, ואז אתם רוצים שיחתמו לכם על ביצוע העבודה שאתם רוצים לעשות. יש לכם תקציב – הרי הוצג כאן שיש תקציב של מיליון ומשהו שקל, שחלק לזה, חלק לזה, אבל התקציב אושר. למה, בסופו של דבר, לא נמצא הפתרון לביצוע ההחלטה שהתקבלה ברשות השידור, לפי מדיניות רשות השידור, לעשות קדם אירוויזיון? איך הגענו למצב שלא חותמים?

אני לא שמעתי שברגע שיש החלטה של העומד בראש לביצוע פרויקט כזה ואחר, ויש התחייבות כספית, אז אפשר לטרפד את העניין הזה, בכך שמי שצריך לבצע לא סגור שהוא מבצע לפי התנאים שנותנים לו; הוא לא יקבל את התשלום עבור הביצוע. זה דבר שלא שמעתי בשום משרד, אלא אתם יצרתם משהו משלכם.

אני אשמח לשמוע תשובות לעניין הזה, בבקשה.
ליאת פיינרו
אוקיי. אני עורכת-הדין ליאת פיינרו, והייתי חלק מצוות המשא-ומתן – מהלשכה המשפטית של רשות השידור. אני מתנגדת להגדרה שיש התחייבויות מעורפלות של רשות השידור. כמובן שרשות השידור עומדת במחויבות שלה, וזה גם צוין בפני המפיק ובפני כל מציע אחר. אין לרשות השידור שום כוונה לא לעמוד - - - שלה.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל ברגע שאת אומרת לאדם שחותם איתך ומשקיע מכספו, בכדי לבצע את העבודה שאת מבקשת, שהתשלום יהיה כפוף למצבה הכספי של רשות השידור, אז את מכניסה אדם ומחר תגידי לו: סליחה, עם כל הכבוד, אנחנו במצב לא טוב – ולכי תוכיחי מצב טוב או לא טוב – והאדם לא מקבל כסף. האם את, כיועצת המשפטית, יכולה להגיד ב-100% שאם העבודה היתה מתבצעת הכסף היה מועבר, ולמה לא עיגנתם את זה בהעברות – בסעיף הזה, ספציפית – כמו שכאשר הבנתם שיש בעיה עם הסעיף הזה?
ליאת פיינרו
אדוני, זו לא הכוונה של הסעיף הזה.
היו"ר אלכס מילר
אז מה הכוונה?
חיים סלוצקי
אז מה הכוונה?
ליאת פיינרו
אני רוצה להגיד: אנחנו לא נמצאים פה בחקירה של המפיק שאיתו לא יצאה ההתקשרות לפועל.
חיים סלוצקי
את לא בחקירה. את צריכה להסביר לוועדת החינוך למה כתבת: - - -?
היו"ר אלכס מילר
גברתי היועצת המשפטית, אני מפנה אותך לחוק רשות השידור.
ליאת פיינרו
אני רוצה לענות לך.
כרמל שאמה-הכהן
אנחנו מקשיבים לך, תדברי.
ליאת פיינרו
אני מדברת, אבל שואלים אותי שאלות.
היו"ר אלכס מילר
אני מפנה אותך לחוק רשות השידור. את נמצאת בוועדת החינוך, התרבות והספורט האחראית בחוק על תכני רשות השידור. יושב פה גם יושב-ראש ועדת הכלכלה, האחראית על כל ההיבט הכלכלי. יש פה כסף ציבורי. אנחנו מתכנסים כאן, בכל שנה, ואנחנו צריכים להבין את מנגנון קבלת ההחלטות לעת ביצוע בגוף ציבורי, מה הבעיה? אם ידעתם, מראש, שכל הסיפור הזה לא יצא לפועל, והיה והכנסתם סעיפים בכדי לטרפד את המהלך הזה – זה משהו אחד.

השאלה השנייה: אם רציתם לעשות את זה, למה זה לא יצא לפועל אחרי שהמדיניות הכוללת של הנהלת רשות השידור היתה לבצע את זה? – איפה זה נתקע? אני רוצה להבין. אם זה נתקע בחוזה, ומשפטית, למה זה לא יצא לפועל? עד כמה הנושא הזה הלך לדרך הפתרון, או שהכנסתם עז, ראיתם שזה הצליח ובזה סיימנו? פה העניין.

הנהגת רשות השידור מקבלת החלטה לבצע, אז איך הלשכה המשפטית יודעת שיש בעיה בסעיף המהותי שהוא התשלום?
ליאת פיינרו
העניין לא היה סביב הסעיף הזה בלבד. הסעיף הזה נמצא בהסכמי ההפקה של רשות השידור מזה הרבה שנים, בהמון הסכמי הפקה שחתומים עליהם המון מפיקים בארץ – זה לא הסכם חדש, זה לא פורמט חדש והוא נמצא שם. הסעיף הזה הוא החלטה של הוועד המנהל שהוחלט עליו מזה שנים, והחלטה לשנות אותו זו החלטה של המוסדות.
כרמל שאמה-הכהן
את מתכוונת לסעיף של "מצבה הכספי"?
ליאת פיינרו
ספציפית הסעיף הזה, כן.

מעבר לכך, היה פה הסכם שלם. זה הסכם שלם שכולל זכויות רבות ושונות, מלבד הסעיף הזה שמדבר על מצבה הכספי של רשות השידור. יש פה: סעיפי זכויות יוצרים, סעיפי התחייבויות, סעיפי הפקה, סעיפים מקצועיים, סעיפי עמידה בלוחות-זמנים – זה הסכם מורכב מאד של הפקה.
היו"ר אלכס מילר
האם השתמשתם בסעיף הזה כדי לעכב תשלום, כזה או אחר, לספק?
ליאת פיינרו
אני לא יודעת לענות על זה, סמנכ"ל הכספים צריך לענות על זה. אני אומרת שלרשות השידור אין כוונה אינהרנטית ומקדמית לא לעמוד בהתחייבויות שלה.
היו"ר אלכס מילר
אבל אתם שומרים לעצמכם את הזכות.
ליאת פיינרו
אני מתנגדת לפרשנות הזאת.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
ליאת פיינרו
מעבר לכך, כמובן שרשות השידור עשתה ניסיונות רבים כדי לקדם את המשא-ומתן הזה, והלכה לקראת דרישות המפיק. זה, בדרך-כלל, הסכם די סטנדרטי, אבל כיוון שרצו לקדם את זה, ניסינו לראות איך אפשר להגיע לפתרונות. בסוף מי שהפסיק את המשא-ומתן זו לא רשות השידור, ואת זה חשוב לציין.

מעבר לכך, חשוב לי להגיד: אנחנו לא רוצים להרחיב על המשא-ומתן עם החברה.
כרמל שאמה-הכהן
אבל אני עוד לא הבנתי, כבוד היועצת המשפטית: למה הסעיף הזה היה הכרחי, מבחינתכם?
מושון מצליח
זו החלטת הוועד המנהל.
כרמל שאמה-הכהן
ולמה הוועד המנהל חושב שזה הכרחי? איפשהו צריך להיות המקור של הסיפור הזה.
מושון מצליח
כיוון שהתקציב - - -
היו"ר אלכס מילר
מי אדוני?
מושון מצליח
אני מושון מצליח – מנהל הטלוויזיה.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
מושון מצליח
הסעיף הזה בא בעקבות החלטת הוועד המנהל להכניס אותו לכל ההתקשרויות שלנו, והרקע לעניין הזה הוא - - -
כרמל שאמה-הכהן
ממתי ההחלטה הזו, דרך אגב?
מושון מצליח
להערכתי, כמה שנים – שנתיים-שלוש, אם לא יותר. אני לא מוכן להתחייב על זה.
כרמל שאמה-הכהן
סדר גודל.
מושון מצליח
מה?
כרמל שאמה-הכהן
סדר גודל של שנתיים.
מושון מצליח
סדר גודל כזה.

מעבר לזה, אני רוצה להסביר את הרקע: כולנו, פה, מודעים למצב התקציבי של רשות השידור. אנחנו אף-פעם לא יודעים מה יהיה, ולצערי הרב, אנחנו עובדים בתקציב שנתי ולא רב שנתי.

כל ההתנהלות הזאת היתה כאשר אנחנו לא יודעים מה יהיה התקציב של השנה הבאה. אנחנו מדברים על החודשים נובמבר, דצמבר – - - - כאלה, כאשר התקציב באותו העת לשנה הבאה לא נקבע ולא אושר. לכן, זו היתה מין זהירות. מעולם לא קרה מצב שבעקבות התקציב הזה לא שולמה התחייבות. - - - שלנו, כי ידענו שזאת התחייבות - - -
כרמל שאמה-הכהן
השאלה היא אם אני סורק את כל ההתקשרויות שלכם – את כל ההסכמים – אני יכול למצוא הסכם ללא הסעיף הזה?
מושון מצליח
לא.
כרמל שאמה-הכהן
במשך שלוש השנים האחרונות?
מושון מצליח
לא.
כרמל שאמה-הכהן
אין כזה הסכם.
מושון מצליח
למיטב ידיעתי, אין דבר כזה. כל ההסכמים היו עם הסעיף הזה מאז ההחלטה – אל תלך - - -
כרמל שאמה-הכהן
לא, לא, – מאז שהתחלתם להנהיג את הסעיף הזה, הוא רץ לאורך ולרוחב בכל ההסכמים.
מושון מצליח
הוא סעיף סטנדרטי.
היו"ר אלכס מילר
הוא גם מופיע בהתקשרות שהיתה בשנה שעברה בקדם האירוויזיון הקודם – אותו סעיף.
מושון מצליח
כן, כן.
אמיר גילת
אני רוצה לחדד עוד נקודה: כמו שאמר מנהל הטלוויזיה, אנחנו מדברים על אוקטובר, נובמבר – בוועד המנהל קיבלנו החלטה בשביל לא לעכב את הדבר הזה ולא לעכב הפקות מקור ישראליות אחרות, אפרופו נושא אחר. כבר בנובמבר קיבלנו החלטה שאנחנו מושכים 16 מיליון שקל מתקציב 2012 שהוא באוויר ותלוי; יצאנו מנקודת הנחה שמה שלא יהיה מצבה של רשות השידור, אנחנו נצטרך להשקיע 16 מיליון שקל בהפקות מקור חיצוניות. לכן, במסגרת הזאת אישרנו הקדמה עוד לפני שאושר התקציב ועוד לפני שהחלו דיוני התקציב, ובגלל החשיבות שאנחנו רואים לנושא האירוויזיון וההתחייבות שלנו – לא לעכב את העניין הזה – החלטנו, כבר אז, לקחת 1,500,000 שקל מתקציב 2012, ששוב, הוא היה לוט בערפל, הוא לא היה קיים. אבל הוועד המנהל לקח פה איזשהו סיכון והקדים.

לכן, אנחנו - - -, וחבר הכנסת שאמה-הכהן מכיר את זה היטב – אנחנו נפגשים פה גם מחר: המצב הכלכלי של רשות השידור, הרפורמה וכל מה שקשור בזה – זו המהות של הסעיף. זה לא שאנחנו לא נשלם, אלא שהמפיק יידע את המצב, בדיוק כמו שרשות השידור יודעת.
היו"ר אלכס מילר
תראו, אנחנו נמצאים במצב – וגם דיברנו בעבר – שאנחנו מחפשים כמה שיותר שקיפות, וכמה שיותר השפעה ציבורית בכל מה שקשור לבחירת נציגי מדינת ישראל. אנחנו לא מדברים על ספורט – מי רץ יותר מהר. אנחנו לא מדברים על כדורגל – מי מבקיע יותר שערים. אנחנו מדברים על ייצוג המדינה בתחרות בינלאומית, שנהוג, כביכול – אם כבר מקבלים החלטה – שהציבור בחלקו, לפחות, היה יכול להשפיע על העניין הזה.
אמיר גילת
זו היתה התכנית המקורית.
היו"ר אלכס מילר
יפה.

אני רוצה להבין למה ברגע שהיתה לכם תכנית שרציתם שתפעל; ברגע שהיה לכם הכול בידיים; למה לא הגעתם למצב של פתרון הבעיה, למשבר שנוצר סביב הנושא הזה? כי, בסופו של דבר, הגענו למצב, שכביכול, זה חזר לחדרי החדרים של רשות השידור – מי נוסע, איך נוסעים, למי פונים, את מי ממנים; זה הדבר שאנחנו מנסים למנוע בכל שנה. למה לא היתה הוראה למצוא דרך לפתור את המשבר?

לדוגמא, אני אשאל אותך: הרי היית גם יכול לפנות אלינו, וזה דבר לאומי – זה נושא הסברתי של מדינת ישראל. זה דבר שגם אנחנו יכולים לסייע בעניין. היינו מכנסים, יחד עם חבר הכנסת שאמה-הכהן, את ועדות הכלכלה והחינוך, וחושבים איך לפתור את סוגיית ההתחייבויות, כאלה ואחרות, של רשות השידור בנושאים שונים. זה דבר שאנחנו יכולים, יחד עם משרד האוצר, לסגור את ה-1,500,000 שקל – תאמינו לי, מזה לא היו קורסים.

אבל שוב: יש פה הרגשה שדברים נסגרו מראש, אני אומר לך. יש הרגשה שאנחנו מקבלים פה כל-מיני דברים שעוד לפני שיצא כל הסיפור עם הוועדה, הדברים נסגרו מראש.
אמיר גילת
אדוני, אתה שוב חוזר לדברים שנסגרו מראש. אני מציע שתפרט קצת - - -
יצחק זוננשיין
קודם-כל, לגבי השקיפות והוועדה: אני נמצא במוסדות איגוד השידור האירופי, והוועדה מהסוג שאנחנו עושים היא מהשקופות ביותר ברוב המדינות. אני רוצה לומר שהמטרה של קדם האירוויזיון כמו שרצינו אותו – ומאד רצינו אותו – בגלל שהטלוויזיה היא מקום שהמסך מדבר, ובשביל המסך אתה צריך לעשות הפקה גדולה ומופע גדול. לא מדובר על השקיפות שבה נבחר הנציג לאירוויזיון, כי, בסופו של דבר, האירוויזיון נמדד בהצלחה. זאת אומרת, אם אתה עושה מופע גדול אבל מגיע למקום האחרון, זה לא יותר טוב מאשר אם אתה עושה ועדה ומגיע למקום הראשון – כמו שהגענו עם דנה אינטרנשיונל באמצעות ועדה כזאת וניצחנו, והגענו לתהילת עולם בנושא הזה.

כרגע הוועדה היא מאד-מאד ציבורית. זאת אומרת, הבעיה היא לא ברמת השקיפות, אלא, כמו שאתה אומר, שאין מופע גדול שרואים בטלוויזיה, מושקע – שאנשים רואים וליבם מתרחב כשהם רואים אותו. זה נכון, וזה צר לכולם. כולנו רצינו את המופע הזה.

אני לא נכנס עכשיו לשאלות החוזיות כי זה היועצת המשפטית. אבל הוועדה הזאת היא ועדה עם כל האלמנטים האומנותיים והציבוריים שנמצאים במדינת ישראל. וכמות השירים – בסך-הכול אם אתה מדבר על 40 אומנים, ואחר-כך אתה מדבר על שמונה אומנים שמגישים שישה שירים, זאת אומרת, 16 שירים שעומדים בסוף; אני מכיר את רוב מדינות העולם השנה – כולל אזרבייג'ן שמתחרה – שהשנה, אפילו, יוצרת מתחרה מהסוג הזה.

גרמניה, שהיתה בשנה שעברה, לא עשתה ועדה. ישבה ועדה שהחליטה שזאת שזכתה בשנה הקודמת, היא תייצג. לא היתה ועדה, לא היו מועמדים, ואני מדבר על כל מדינות אירופה. המטרה היא להצליח באירוויזיון. המטרה השנייה היא לעשות מופע גדול. אנחנו רצינו את המופע.
היו"ר אלכס מילר
יש עניין של לבחור, ויש את הדרך לבחור. שוב, אנחנו עוד נבדוק את כל הסוגיה הזאת, אבל תראו: ביקשתם קול-קורא – אנשים השקיעו כסף, הגישו תכניות, השקיעו מזמנם ומכיסם בשביל להציג בפניכם. בסופו של דבר, זה נתקע – על מה? על זה שהספק שצריך לספק לכם את הסחורה, לפי המדיניות שאתם החלטתם, לפי הסעיפים שנראו, הוא לא יכול לעשות את זה. הוא חושש. זה לא נפתר, ממשיכים הלאה.

באתם לזמרים – כל אחד השקיע כסף, הקליט שירים. בסופו של דבר, כולם מדברים על אותו שם. השם מופיע בכל הכתבות – מיה בוסקילה. זה מופיע. שזה, מראש, הוחלט שהיא תייצג אותנו.
יצחק זוננשיין
אתה מאפשר לי לומר משהו?
היו"ר אלכס מילר
כן.
יצחק זוננשיין
ליד השם של מיה בוסקילה שהופיע, הופיעו עוד להקות שאפילו לא היו בשמונה. כשזמר מכניס את עצמו לעיתון, זה לא קשור אלינו. אנחנו - - -
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, אנחנו נמצאים במציאות. אנחנו לא נכנסים להחלטות שלכם. לא באנו, ולא עשינו לכם בדיקה באיזו דרך החלטתם לעשות את קדם האירוויזיון, ובאיזו דרך הרכבתם ועדה. אנחנו, בסך-הכול, רוצים לשמוע מכם על מנגנון אחד שהחלטתם עליו שלפיו הוא יעבוד, אבל מנגנון כולל. לא לעשות רושם ציבורי מסביב שאנחנו בסדר, ואנחנו עשינו ככה וככה, וזה מה שיצא. אנחנו לא מטומטמים.

אם החלטתם כך: אנחנו מקימים ועדה; החלטנו על זמר; נפנה אליו ישירות; הוא יקבל כך וכך תקציב; הוא ייצג בפנינו – אף-אחד לא יבוא בטענות, תאמינו לי. אבל למה כל הזמן לעשות סביב זה משהו מסביב? גם בשנה שעברה עשיתם את כל העניין הזה סביב דנה אינטרנשיונל, וכולם ידעו שהיא הולכת – אז מה היה כל התיאטרון הזה? הרי כולם ידעו שלא יבחר מישהו אחר – זה היה כל-כך שקוף שבא לבכות.

אתם צריכים לקבל החלטות. אף-אחד לא נכנס לעניין הזה – יש לכם ועד מנהל. אם תקבלו החלטה שמהאירוויזיון הבא אנחנו מחליטים שכך וכך זה הולך להיות, אז אין בעיה. אבל רבותיי, שוב: החשש שלנו הוא שכל הזמן אתם מנסים לעשות ציור סביב העניין הזה, וההחלטה התקבלה מזמן. כל פעם זה עובד בצורה לא הוגנת כלפי החברות שאתם מבקשים מהן להשתתף, ואם זה לא החברות אז כלפי הזמרים שאתם מבקשים מהם. אני שומע סיפורים של אנשים שחולמים להשתתף; כל פעם הם משקיעים ומשקיעים, אבל הם יודעים, מראש, שלא יגיעו לשם.

אז או שתעשו את זה בצורה פשוטה ביותר: החלטנו מי הולך להיות הזמר – נפנה אליו, הוא ישקיע את מה שיש לו להשקיע, ונגמר הסיפור. או שכל מי שמשקיע, תעשו את זה בצורה השקופה ביותר, שלא תהיה עדיפות לאדם כזה או אחר.
ליאת פיינרו
סליחה, אבל זה לא המצב, בסדר?
היו"ר אלכס מילר
בסדר, נראה מי ייבחר מחר.
ליאת פיינרו
מהבחינה הזאת חשוב לנו להדגיש את זה. הוועדה עובדת על-פי קריטריונים - - -
היו"ר אלכס מילר
בסדר, נראה מי ייבחר מחר.
ליאת פיינרו
אדוני, בסדר? אני מבינה שהפרשנות שלך קיימת. אני רק אומרת שמבחינת הוועדה המועמד, עדיין, לא נבחר.
היו"ר אלכס מילר
אני מסכים איתך. אני בסך-הכול פוליטיקאי. אני נותן לזה פרשנות כזו או אחרת – תקבלו את זה, לא תקבלו את זה, זה עניין שלכם.
יצחק זוננשיין
אני יכול להעיד שהוועדה עובדת עכשיו בקריטריונים שקופים לגמרי, שוויוניים לגמרי. אני גם לא רוצה שאם, במקרה, מיה בוסקילה תביא שיר, אז נפסול אותה כי אתמול בוועדת החינוך אמרו שבוא נראה, ואם מיה בוסקילה תיבחר זה סימן שזה - - -
היו"ר אלכס מילר
לא, לא – אני לא מבקש לפסול אף-אחד.
יצחק זוננשיין
יש לה זכות.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, קבעת קריטריונים? חתמה על התקנון?
יצחק זוננשיין
אבל יש לה זכות כמו לאחרים.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, אני לא באתי לפסול את דנה, יוסי או את מיכאל. אני אומר דבר פשוט מאד: קבעתם תקנון, יש קריטריונים, יש זמנים, יש מנגנון – אם כל זמר עובד, אז אין שום בעיה. אף-אחד לא פוסל אף-אחד. אני בית-משפט שפוסל? גם מר סלוצקי, וגם אחר, יכול ללכת לבית-המשפט ולטעון את טענותיו. אנחנו לא בית-משפט. אנחנו מנסים למצוא דרך לניצול כספי משלם המיסים בצורה השקופה ביותר, על-ידי גוף ציבורי. לא יותר מזה.

עכשיו, כמו שאמרתי: אנחנו נמצאים בכנסת, וכמובן שהפרשנות שלנו יכולה להיות פוליטית, יכולה להיות כך וכך וכך. בשביל למנוע את הדבר הזה, אנחנו נשב עם חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן ונחשוב האם כדאי, מחר – בוועדה המשותפת על רשות השידור – להכניס פרק נוסף בכל מה שקשור לאירוויזיון, עם התקציב, שלדעתי, בכל שנה הוא אותו תקציב של 1,500,000 שקל; עם הקריטריונים של חובת המכרזים; עם הקריטריונים של הקמת הוועדה – כל מה שכרוך בעניין הזה, והכול יהיה פשוט, בלי פרשנות. תעבדו לפי מה שכתוב בחוק, וזהו. בסדר?

כן, מר סלוצקי, רצית להגיד משהו?
חיים סלוצקי
אני רוצה להעיר הערה, זה חשוב מאד. אני לא נכנס לפרטים – חבל שאתם לא רואים את ההשתלשלות בשביל להבין את ההתנהלות. קודם-כל, אני רוצה להבהיר נקודה חשובה: אין לנו שום טענות גם לצוות המקצועי, כי הצוות המקצועי היה לעילא. אני אומר את זה - - - לכל הצוות, היושב-ראש, המנכ"ל – המנכ"ל שלא מכיר אותי – מדבר איתי בטלפון ומנסים למצוא פתרון. וזה הדבר שאני רוצה לדבר על היועצת המשפטית שמתרגזת פה: לא יעלה על הדעת שאני מוצא פתרון שמציע לי מר יוני בן-מנחם; אני מסכים לו בכדי לצאת לדרך, וחוזרים אליי למחרת ואומרים שהיועצת המשפטית לא הסכימה. הפילה עוד פעם. כל דבר שניסיתי, הפילו אותו – כאילו בכוונה.

גם אני מסכים איתך שאולי רצו להפיל את זה. זה הגיוני.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, אני מציע שתעשו אצלכם הפקת לקחים בכל העניין הזה. אנחנו נשקול אם יש צורך בתוספת סעיף בחוק רשות השידור. אני אומר לכם שכל העניין הזה נראה לא טוב. אנחנו מקבלים פניות על ימין ועל שמאל בסוגיית חוסר שקיפות, ושל טרפוד העניין הזה. זה הפך להיות משהו שבארץ כבר לא מעוניינים בו, וחבל שכך.

למה אנחנו צריכים לקבל פניות - - -: למה אתם מתעסקים בזה? זה כבר לא מעניין אף-אחד בישראל. למה בכל המדינות, ברגע שזה מגיע, כל הציבור רץ ומתרגש מהעניין הזה, ודווקא בישראל זה הפך להיות למשהו שלא מעניין אף-אחד. ודרך אגב, אני לא בא אליך בטענות - - -; אני בא בטענות לקודמיך, שעשו מהעניין הזה משהו שנראה לא טוב, ואני בטוח שהיו לכם כוונות טובות. אין לי שום ספק בכך. היו לכם כוונות טובות.

אבל יש דרך ומנגנון קבלת החלטות. ואם אתם רואים שמשהו לא מצליח, אז יש לכם גם את המנגנונים לפנות אליהם. אתם גוף שיש לו שר ממונה. אתם גוף שנותן דין גם לכנסת ישראל, ואתם יכולים להשתמש בכלים האלו. כי, בסופו של דבר, אנחנו רואים שחזרנו למקור – ההחלטות מתקבלות בפנים והציבור מתלונן, אז מה עשינו בזה?
אמיר גילת
ברשותך, קודם-כל, בשנה שעברה היה תהליך של קדם אירוויזיון, ואתה אמרת דבר חמור, בעיניי: שגם בקדם אירוויזיון זה היה מכור מראש, אם אני הבנתי אותך נכון.
היו"ר אלכס מילר
אבל ככה זה נראה. אם יש מישהו שיכול לבוא - - -
אמיר גילת
אז גם אין טעם לעשות קדם אירוויזיון אם הכול מכור מראש. אני חייב להסתייג מהאמירה שלך.
היו"ר אלכס מילר
אתה אמרת שהיו ליקויים, לא?
אמיר גילת
אבל לא זה היה הליקוי – היו כשלים טכניים בהפקה. אבל אני מבקש להסתייג מהדברים האלה: זה לא היה מכור מראש, היה קדם אירוויזיון. ולשיטתך, לא צריך קדם אירוויזיון, ואנחנו רוצים קדם אירוויזיון, וגם השנה רצינו. זאת נקודה אחת.

הנקודה השנייה זה לוח-הזמנים. אנחנו חייבים לעמוד בלוח-הזמנים. קרה מה שקרה עם המפיק החיצוני, אני לא נכנס לזה. אבל הגענו לנקודת זמן שבה היינו צריכים לקבל החלטה לא קלה, ותאמין לי - - -
היו"ר אלכס מילר
אני שואל אותך שאלה: אתה עומד בראש המערכת, וקיבלת החלטה. ההחלטה נופלת בגלל איזשהו סעיף מאד בעייתי, שגם אני לא הייתי חותם על הדבר הזה. למה לא ניתנה הוראה - - -
מיקי צוויג
סליחה שאני מתפרץ, אבל יתירה מזו: אם הם טוענים ללוח-זמנים צפוף – שאת זה צעקנו לעורכת-הדין פיינרו במשך חודשיים – איך הם מצפים שמפיק קטן יצליח לעמוד בלוחות-הזמנים? הרי ערוץ 1 יכול היה להרים את זה, נכון? ציפיתם מאיתנו לעשות את זה. רציתם להכשיל אותנו.
אמיר גילת
קטעתם אותי באמצע. 1 – אני לא רוצה להיכנס, כרגע, לעניין של למה התפוצץ המשא-ומתן; למה נכשל המשא-ומתן עם המפיק החיצוני. את ההשתלשלות הזאת אפשר לבדוק. אתה אמרת הפקת לקחים, אני חושב שכדאי לבדוק מה קרה פה.

אבל מעבר לזה, אחרי שהגענו לנקודה הזאת, שאנחנו במוסדות הגענו לנקודת הזמן שבה אנחנו צריכים להעמיד שיר – יחד עם ההנהלה, כן? – בתוך פרק זמן קצר, היינו צריכים לקבל החלטה לא קלה – ותאמין לי שהיא לא היתה קלה – על ביטול קדם האירוויזיון, שנה אחרי שחידשנו אותו.

אבל, השורה התחתונה היא שאנחנו צריכים להגיש לאיגוד השידור האירופי את השיר בזמן.
היו"ר אלכס מילר
מתי הזמן?
אמיר גילת
ב-5/3.
יצחק זוננשיין
לא, ב-15.
אמיר גילת
ב-15/3. אין זמן.
היו"ר אלכס מילר
אתם לא יכולים עכשיו, מכל אותם שמונת השירים שהוגשו אליכם, לעשות בתוך שלושה ארבעה שבועות אפשרות שהציבור יחליט? תוך חודש אי-אפשר להרים דבר כזה? מר סלוצקי, תוך כמה זמן הייתם צריכים להרים את כל המנגנון – מרגע ההתחלה, לרגע - - -?
חיים סלוצקי
בחודש זה, כמעט, בלתי אפשרי. מקצועית זה, כמעט, בלתי אפשרי.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
אמיר גילת
קיבלת את התשובה.

לכן, המוסדות, יחד עם ההנהלה, קיבלו את ההחלטה על ביטול קדם האירוויזיון, ובחירת השיר בדרך אחרת. ואני שוב אומר: יש כבר בהחלטה של ועדת התוכן מלפני שבועיים – מה שאמרנו בשנה שעברה, הפעם גם יש מנכ"ל בתמונה – שאנחנו מסיימים את האירוויזיון הזה, וניגשים להתכונן לאירוויזיון של 2013. זה מופיע בהחלטת ועדת התוכן מלפני שבועיים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור. רבותיי, אני מקווה מאד שלמדתם מהשיעור שהיה כאן. לדעתי, אני רואה כאן כשלון של ההתנהלות הציבורית בכך שההנהלה מקבלת החלטה באיזו דרך לבצע דבר כזה או אחר, וזה מטורפד על-ידי סעיפים כאלה או אחרים בחוזה, שהם סעיפים מהותיים. לדעתי, העניין הזה היה יכול להיות פתור. הרי לא טרפדו את זה בגלל שהתקציב הוא לא תקציב שאתם נותנים למול מה שאתם מבקשים; זה טורפד בגלל שלא סיפקתם תחושת התחייבות מלאה לספק, שעל-פי הקריטריונים שלכם זכה במשהו שאתם רציתם לבצע. זה הדבר המינימאלי שצריך לבצע.

אם יש צורך בשינוי, אז תבואו ותבקשו את השינוי הזה. אני חושב שאין עמותה היום בישראל שעובדת עם משרד ממשלתי, שיכולה להתחייב בקבלת תקציב מתחילת השנה. הרי כל עמותה שמתעסקת בהפעלת מיקור-חוץ של משרדים ממשלתיים, מקבלת תקציב רק בחלק השני של השנה. אז איך הם מתחייבים? איך אצלם אין דברים כאלו?

אתם משרד ממשלתי שלא יכול להתחייב, כשעמותות, כל העמותות היום – תיאטראות, כולם – כולם היום עובדים לפי המנגנון הזה. אף-אחד לא מקבל התחייבות מהמשרד בחלק הראשון של השנה. אף-אחד. אתם לא יכולים לתת התחייבות על משהו שאתם החלטתם שזה התקציב, וזו הדרך?
ליאת פיינרו
אדוני היושב-ראש, אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שאנחנו מתנגדים לפרשנות הזאת. המשא-ומתן לא נכשל רק בגלל הסעיף הזה ובגלל קיומו, וניסינו להסביר פה את פרשנות הסעיף. זה הוסבר גם במהלך המשא-ומתן. אבל מעבר לכך שיירשם שזו לא היתה הסיבה היחידה לביטול המשא-ומתן. ושוב פעם: שבוטל לא בגלל רשות השידור.
מיקי צוויג
איזה עוד גורמים היו שם חוץ מאיתנו ומרשות השידור?

סליחה, חבר הכנסת מילר, רק בשביל שיירשם בפרוטוקול: ב-29/12/11 נשלח מכתב לעורכת-הדין פיינרו, שבו אנחנו מתריעים – בפעם המי יודע כמה – על לוחות-הזמנים הצפופים. זה היה ביום חמישי בשעה 2, ונאמר שעורכת-הדין פיינרו לא עובדת בשעות האלה. בשישי היא לא נפגשת. בשבת היא לא נפגשת. נפגשנו ביום ראשון בבוקר – ה-1/1/12 – במשרדי פילוסוף צלרמאיר, ביחד עם הגברת שוש חזות והאדון ירון רופין; הגענו להסכמות לגבי ההסכם, וסוכם שעוד באותו היום יועבר ההסכם על-מנת שנעמוד בלוחות-הזמנים. ההסכם לא הועבר. ב-2 לחודש נשלח לעורכת-הדין פיינרו מכתב מעורך-הדין שמעוני, ממשרד פילוסוף צלרמאיר, שיש הסכמה, ועדיין לא קיבלנו את ההערות, ורק עקב חוסר ברירה הודענו על הפסקת המשא-ומתן.
היו"ר אלכס מילר
אני חושב שברשות השידור הבינו היטב שבסופו של דבר את הציבור לא מעניין למה העניין הזה נפל בגלל ההיבטים המשפטיים. את הציבור מעניין שהחלטתם ללכת לקדם האירוויזיון, ובסוף לא הלכתם. זה מה שמעניין את הציבור.

אם אתם לא יודעים, או לא יכולים, לבצע משפטית את ההחלטות שמתקבלות בהנהלת רשות השידור, אתם צריכים לעשות בדיקה מחודשת של החוזים שאתם מבקשים לחתום עליהם, ולראות איך אתם פותרים את העניין הזה. איך זה יכול להיות?

רשות השידור מקבלת החלטה: אנחנו רוצים קדם אירוויזיון, ויש מנגנון לעבוד. על-פיו צריך לעשות את העבודה. בסופו של דבר, זה טורפד על-ידי הלשכה המשפטית. איפה אנחנו נמצאים, רבותיי?
אמיר גילת
אדוני, אנחנו נבדוק את הנושא, בסדר?
היו"ר אלכס מילר
תבדקו, אבל זה לא נשמע לך מוזר והזוי, שאתה מקבל החלטה ואי-אפשר לבצע אותה בגלל הדברים הפנימיים, משפטיים.
אמיר גילת
אני אומר: בוא נבדוק.
היו"ר אלכס מילר
מהתחלה גברתי –אני פונה אלייך, וללשכה שאת מייצגת ברשות השידור: לפני שאתם יוצאים בקול-קורא, תבנו את זה בצורה כזאת שיהיה אפשר לחתום ולבצע את מה שאתם מבקשים. ואם יש דברים שיכולים לטרפד את ההחלטה, אתם צריכים להסביר את זה למי שמקבל את ההחלטה. רבותיי, זה לא עסק. ככה אי-אפשר לעבוד. אי-אפשר לעבוד בצורה כזאת. יש לכם מנגנון כל-כך גדול שאיתו אתם יכולים להתייעץ. אי-אפשר היה לפתור את זה דרך - - -?
ליאת פיינרו
לא מדובר בטרפוד של הלשכה המשפטית. יש פה החלטה של המוסדות והנהלת רשות השידור. הדברים לא נפלו בגלל ניסוח משפטי, כזה או אחר.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, רבותיי, אתם תבדקו את זה. יש לכם ביקורת פנימית. יש לכם מבקר. תבדקו איך הגעתם למצב הזה. אני מקווה מאד שאנחנו לא נהיה חשופים בפעם הבאה לדברים מסוג זה, כאשר באים עם משהו, ובסופו של דבר זה לא יוצא לפועל, וזה נראה רע מאד.

אנחנו נחשוב איך אנחנו מאגדים את המנגנון הזה בצורה מסודרת, בחקיקה.
אמיר גילת
אני מציע שתחשבו לפני שאתם חושבים.
היו"ר אלכס מילר
אל תדאג. אנחנו תמיד חושבים לפני שאנחנו עושים. הגברת גידלי, כמה ישיבות אנחנו עושים כאן? בכל שנה, נכון?
יהודית גידלי
בכל שנה.
היו"ר אלכס מילר
זה כבר שלוש-ארבע שנים. בכל פעם יש סיפור אחר, ואני אומר לכם: אני מרגיש שחוץ ממני זה לא מעניין אף-אחד.
אמיר גילת
הצעתי לך בהתחלה הצעה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר.

רבותיי, בסיכום זה אני מקווה מאד שההחלטות והמנגנון שאתם הולכים לעשות מחר יהיו בצורה שקופה, כדי שאנחנו לא נראה אחר-כך, עוד פעם, איזה שהן בעיות שהיו סביב נושא בחירת השיר ובחירת הזמר. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מציע לכם: אתם עובדים לפי השיטה היבשה. אתם מבקשים, אנשים עושים, ויכול להיות שזה יצליח ויכול להיות שזה לא יצליח. מדובר כאן על כסף של אנשים – אנשים פרטיים. הם משקיעים מכספם. הם משקיעים מכספם עבור דברים שאתם מבקשים. הם משקיעים מכספם בשביל להכין לכם תכניות; הם משקיעים מכספם בשביל להכין שירים. הם משקיעים מכספם. אי-אפשר לחזור מהחלטות שאתם מקבלים, ואז כל העסק לא יצליח.

אם החלטתם על קדם האירוויזיון – אנשים השקיעו, זה נבחר, ההוא נבחר, בסדר. אבל אם מבטלים את כל הסיפור הזה, אז מדובר כאן על דבר בעייתי. המדינה לא יכולה להתנהג בצורה כזאת כלפי הספקים שהיא מבקשת מהם שירות. אי-אפשר ככה. זה פשוט דבר לא מקובל. אנחנו צריכים לתת דוגמא לשוק הפרטי איך צריך לעבוד. אנחנו לא צריכים להיות אלו שאומרים לשוק הפרטי: תעשו מה שאתם רוצים, כי אנחנו מתנהגים בצורה הזאת. זה חינוך ותרבות של עסקים – א', א'.

אם יש צורך בתיקון חקיקה; אם יש צורך בתיקון הבהרות; בנושאים משפטיים – אין בעיה, תבואו. אנחנו נעשה את השינויים בשביל להקל עליכם לעשות את הדברים. אבל פה נראה, כביכול, שהכול התנהל לא בצורה הכי טובה בעולם.

טוב, תודה רבה. רבותיי, הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:06.

קוד המקור של הנתונים