PAGE
9
ועדת הכנסת
07/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 239>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 11:00

<דיון בהמלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, בראשות פרופ' ראובן גרונאו.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
אורי אורבך

רוברט אילטוב

זאב אלקין

נסים זאב

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

דוד רותם
מאיר שטרית

>
יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
חה"כ לשעבר יגאל ביבי
פרופ' ראובן גרונאו - יושב ראש הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת

חיים אבידור - חשב הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

ירון קוונשטוק
<דיון בהמלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, בראשות פרופ' ראובן גרונאו.>

רבותי, אני פותח את הישיבה.
על סדר היום עדכון שכר חברי הכנסת בעקבות המלצת הוועדה בראשותו של פרופ' גרונאו המונחת בפניכם, כפי שהונחה על שולחן הכנסת מיום 20.7.2011, שעניינה למעשה הסדרת דבר שהיה על פניו מובן וברור אלא שלא נוסח כך בשעתו, ועל כן הצריך את ההבהרה כמו גם את האישור שלנו.

ארבל תציג את הנושא, ולאחר מכן, אדוני היושב-ראש, אאפשר לך, ואפתח את הדיון. בבקשה.

מדובר בהמשך להחלטה שתחילתה בשלהי שנת 2008, אז החליטה ועדת הכנסת, לפי המלצה של הוועדה הציבורית שקיבלה בזמנו פנייה מיו"ר ועדת הכנסת, להקפיא את שכר חברי הכנסת בשנת 2009. החלטה דומה התקבלה במקביל בוועדת הכספים לגבי נושאי המשרה שבסמכותה של אותה ועדה, כלומר נושאי משרה שיפוטית: נשיא המדינה, שרים וסגני שרים. המשמעות של אותה החלטה היתה שבשנת 2009 לא עודכן השכר כפי שהיה אמור להתעדכן כמדי שנה בטייס אוטומטי, בהצמדה לשכר הממוצע במשק. אי העדכון אגב, היה בשיעור של 3.3%, שזה היה שיעור עליית השכר הממוצע בשנת 2008.
הגיעה שנת 2010, ואז העדכון לגבי כל אותם נושאי משרה שהזכרתי נעשה כפי שכתוב בהחלטות, כלומר ינואר 2010 מול ינואר 2009, כפי ששולם בינואר 2009, זאת אומרת בהתעלם מהעדכון או בהתחשב באי העדכון שנעשה. וכך אכן היה לגבי חברי הכנסת ב-2010, ב-2011. בפועל כך גם נעשה ב-2012, כי אנחנו כבר אחרי ינואר.

הוועדה הציבורית הגישה המלצה כבר לפני מספר חודשים, שבה היא מציינת את אותה החלטה משלהי 2008 שהזכרתי, ומציינת בנוסח שמונח על שולחן הכנסת ומונח גם בפניכם, שהוועדה הציבורית חזרה ודנה בנושא עדכון שכר חברי הכנסת, והחליטה שבעקבות השיפור במצב הכלכלי והתחדשות הצמיחה יש מקום לתקן את השכר, שגם נשחק בשנים האחרונות. ולכן המליצה שהחל מינואר 2011 העדכון השנתי של השכר מדי ינואר ייעשה תוך התחשבות באותו שיעור של אי עדכון שלא התחשבו בו בשל אותה הקפאה של שנת 2009, כלומר יתווספו אותם 3.3% לשכר.

ההמלצה היא שהדבר הזה ייעשה החל מינואר 2011. כעת אנחנו נמצאים שנה ומשהו אחרי זה. ההמלצה הוגשה כבר לפני כמה חודשים, אבל כבר אז הומלץ, שאותם תשלומים שלא שולמו החל מינואר 2011, ישולמו לחברי הכנסת כעת, זאת אומרת מיד אחרי פרסומה של ההחלטה.

ומה עם מה שלא שולם ב-2010?

לגבי זה אין המלצה.

זה יהיה הכפלת התרומה, בהנחה שנקבל את ההמלצה כמו שהיא. זה יהיה בעצם ויתור כפול מהויתור שנעשה בשעתו. זאת המשמעות.

רק אזכיר שוועדת הכספים נדרשה לדיון דומה בקשר לנושאי המשרה שבאחריותה. לגבי שרים וסגני שרים השאלה לא התעוררה, כי ההצמדה שלהם היא שונה והעדכון שלהם הוא שונה. מזה כעשור הם צמודים למדד ולא לשכר הממוצע. לכן לגביהם לא היה ספק, כי המדד צמוד למדד המקורי, ולכן בעצם ההקפאה אצלם היתה לשנה וזהו.
לגבי נושאי המשרה האחרים, כלומר נשיא המדינה ונושאי המשרה השיפוטית: שופטים, דיינים, קאדים וכולי, החליטה ועדת הכספים כבר בשנת 2010 שאותה הקפאה, שאותו עדכון של 2009 יפסיק לחול לגביהם, לגבי עדכונים עתידיים, אבל הוחלט אז להחזיר את זה בשתי פעימות: ב-2010 וב-2011, וכך נעשה.

זאת אומרת שלמעשה השרים והשופטים קיבלו את הכסף לרבות 2010, נכון?

נכון. חצי מ-2010, היות שזה נעשה בשתי פעימות. כעת מונחת בפני הוועדה המלצה של הוועדה הציבורית, שהיושב-ראש שלה גם נמצא כאן. ועדת הכנסת מוסמכת כמובן להחליט בדבר ההמלצה. אם היא מקבלת אותה היא מקבלת תוקף של החלטה. אם היא לא מקבלת אותה, העניין חוזר לוועדה הציבורית.

ברור. תודה. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, פרופ' גרונאו, יושב-ראש הוועדה הציבורית, חברותי וחברי חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לכנסת, נושא שכרם של חברי הכנסת תמיד מעורר רגשות והתפרצות של הציבור כלפי נבחרי הציבור. הכנסת היא כתובת שבה מפרק לעתים הציבור כל אותם תסכולים שיש לו כלפי הערות כאלה או אחרות בעניין נבחרי הציבור. הכנסת היתה ערה לכך בשנת 1996, והיא החליטה אז שלא טוב שבעניין זכויות וחובות חברי הכנסת, חברי הכנסת יקבעו את שכרם. למרות שעד אז שלטה בכיפה המחשבה והאידיאולוגיה, שחסינות חברי הכנסת מחייבת אותם שלא להשיל איזה שהם זכויות שיש להם או איזה שהם קביעות לגבי מעמדם לוועדות חיצוניות.
התחלנו בכך עוד לפני כן, בשנת 1981, כאשר קבענו שחוקי התעבורה לא יחולו על חברי הכנסת בכל הקשור לחסינותם, ולאחר מכן כאשר רבתה הביקורת כלפי חברי הכנסת והמשכורות שהם מחלקים לעצמם. חברי הכנסת נבחרים לאותה תקופה שאליה נבחרו, והם כמו רבים מאנשי הציבור האחרים אשר משכורתם נקבעת מפעם לפעם וגם עולה ויורדת על-פי טייס אוטומטי. בדרך כלל הביקורת היא כלפי הכנסת, וטוב שכך, משום שבכנסת אנחנו רואים את הזירה שבה לא רק מתווכחים אלא גם קובעים, והרגישות של הציבור כלפי הכנסת יכולה להיות חיובית, ויכולה גם להיות ביקורתית כזו או אחרת.
כמו חברי הכנסת כך גם השופטים, כמו השופטים כך גם המנכ"לים, כמו המנכ"לים כך גם השרים. אבל בדרך כלל כאשר המדובר בהעלאת משכורתם של חברי הכנסת מתפרצת הביקורת בכל חומרתה, ואני ער לכך, אני מבין אותה, אבל גם אנחנו צריכים בגאון ובכבוד לעמוד מולה. חברי הכנסת אינם קובעים את שכרם. הדברים האלה חדים, חלקים וברורים. חברי הכנסת ויתרו על זכותם לקבוע את שכרם, וטוב עשו, ואם היה צריך היום לעשות זאת, הייתי עושה זאת פעם נוספת.
בסוף 2008, לקראת 2009, בגלל המשבר הכלכלי, החליטו ראשי המדינה ובכללם חברי הכנסת להקפיא את העלאת שכרם, שהיא העלאה אוטומטית. כאשר עובדים במשק מקבלים העלאה על-פי העלאת האינדקס, חברי הכנסת ואחרים הצמודים להם אינם מקבלים את אותה העלאה, משום שהעלאת שכרם נקבעת כטייס אוטומטי. ייתכן שאם היו מעלים ביוני לא היו כועסים על הכנסת כי היו מעלים לכל המשק. הכנסת מקבלת את שכרה רק על-פי טייס אוטומטי, ופעמים אותה תקופה היא תקופה שבה אנחנו מבוקרים ואנחנו נמצאים תחת זכוכית המגדלת של הציבור, ואנחנו צריכים להבין זאת.
חברי הכנסת צריכים להתפרנס. חברי הכנסת צריכים להיות במצב שבו לא יעמדו ולא יוכלו לעמוד בשום פיתוי של טובה כזאת או טובה אחרת. זה תפקידם של חברי הכנסת וזה תפקידו של הציבור, לדאוג לכך שחברי הכנסת יהיו משוחררים מכל נושא שבו יכולה להיות עליהם השפעה לא נאותה. נכון, יש מידות רבות של אנשים אשר לא יודעים גבול, אבל אנחנו מדברים על אותם אנשים אשר הם מן היישוב, ואנשים שהם מהווים את המודל ליישוב. אנחנו לא מדברים על חריג.
ובכן ב-2008, בגלל המשבר הכלכלי, החליטו השופטים, השרים וחברי הכנסת, להקפיא את שכרם. צריך לדעת, הקובעת את משכורתם של השופטים ושל השרים היא ועדת הכספים. הקובעת או המאשרת את שכרם של חברי הכנסת היא ועדת הכנסת, שכן לכנסת יש בעל בית אחד וגג אחד, הוועדה הנכבדה הזאת הדואגת לכל ענייני הבית, כמו גם המשגיחה על כל ענייני הבית. דואגת ומשגיחה.
ועדת הכספים בסוף שנת 2009, על-פי בקשת הממשלה ועל-פי בקשת השופטים – שבוודאי יש לנו הערכה רבה ככלל הציבור אליהם ואנחנו לא מרבים בביקורת כלפיהם – באו לציבור באמצעות ועדת הכספים, ואמרו: התנדבנו שנה לעכב את העלאת השכר, ואנחנו לא מוצאים מקום שנמשיך בעיכוב זה. ואכן ועדת הכספים כדבר מובן מאליו, ומבלי ביקורת גדולה מצד הציבור, באה ואמרה: אתם צודקים, ואנחנו מודים לכם מאוד על כך שהתנדבתם בשנה מסוימת שלא להעלות את השכר בגלל הקשיים הכלכליים, החברתיים והפיננסיים של מדינת ישראל.
ועדת הכנסת לא עשתה זאת, ולכן המשיכה ההקפאה לגבי חברי הכנסת בשנה נוספת. אני מוכרח לומר, מתוך ידיעה, שוועדת הכנסת לא עשתה זאת גם בגלל שזה היה "בין הזמנים", בין כנסת זאת לכנסת אחרת, וגם היה הדבר משום כך שוועדת הכנסת אפילו לא ידעה שוועדת הכספים אכן קיבלה את בקשת הממשלה ובית-המשפט העליון לבטל את אותה הקפאה, מהטעם הפשוט שהצורך בהקפאה הסתיים. באנו לרגע שבו נשאלה השאלה, חבר הכנסת רותם שאל ועוד רבים אחרים.

לא הייתי מגיש את המועמדות שלי לכנסת אם הייתי יודע שלא מעלים.

אני לא בטוח שלא היית מעמיד את מועמדותך. אני גם לא מציע בעניין זה להתלוצץ, כי הדברים חריפים ביותר. בדרך כלל, ובצדק, השומרים על נבחרי הציבור, שהיא התקשורת והציבור עצמו, שהתקשורת אינה אלא מביעה את משאלת ליבם, ביקרה אותנו ביקורת חריפה. העברנו את העניין לנוגעים בדבר, שהיא הוועדה הקובעת את הזכויות והחובות של חברי הכנסת, ובעיקר את משכורתם. ועדת גרונאו וישבה על המדוכה, ובהחלטה לא פה אחד, אלא שניים כנגד אחד.

למה לא? פה אחד.

לא, בפעם ראשונה.

ובהחלטה לא פה אחד היא החלטה לבטל את ההקפאה שהיתה לשנת 2009 ולכן היא נמשכה גם לגבי 2010. יושב-ראש הוועדה, משום שהוועדה לא קיבלה את ההחלטה פה אחד, ביקש שלא להעלות את זה על סדר היום, משום שהוא אמר: אם בוועדת גרונאו שהיא ועדה ציבורית יש איזושהי עמדת מיעוט, אני לא רוצה כיושב-ראש על סמך רוב דעות לומר לציבור: מבחינתי עשיתי את שלי, ואני רוחץ בניקיון כפי. אם יש מישהו מהציבור ומוועדת גרונאו, שמבקש לומר שעדיין ההקפאה צריכה להיות תקפה לגבי חברי הכנסת, למרות שהחלטת הוועדה ברובה היתה בעד לבטל את ההקפאה, אני מתחשב במיעוט ומבקש להחזיר את זה לוועדה.

ואכן הוועדה חזרה ודנה, ובאמת הגיעה למסקנה, לאחר שהאחרים באותה מערכת של הקפאת שכר: השופטים והשרים, קיבלו את המגיע להם כבר ב-2010, שאנחנו רשאים, זכאים, ואנחנו יכולים כמובן להתייחס על-פי דוח גרונאו לכך שצריכים לבטל את ההקפאה. אני לא מבטל אותה רטרואקטיבית, אני לא מבקש לבטל אותה רטרואקטיבית. ועדת גרונאו לא התייחסה לעניין זה. אני חושב שכוועדה אנחנו לא צריכים לבוא ולבקש את אותם דמים מהציבור, שאנחנו ויתרנו עליהם בדרך כזאת או אחרת.
אבל למרות כל הביקורת, ומתוך אמונה מלאה שאנחנו עושים דבר שהוא ציבורי לחלוטין, שכן אנחנו הנחנו לוועדה ציבורית לבוא ולקבוע את שכרינו, אני חושב שהבקשה העומדת לפנינו היא לא רק צודקת, היא גם ציבורית. ואני חושב שלאחר שהשופטים והשרים כבר חזרו בהם מהרצון שלהם להקפיא לפני שנתיים, רשאית הוועדה בלב שלם ובניקיון כפיים, ובאמת בניקיון ציבורי מוחלט, להחליט על-פי בקשתה של ועדת גרונאו, שאנחנו נפסיק לוותר, ונחזור לאותה מערכת של טייס אוטומטי, אשר אינו נתון בידינו, אלא נתון בידי ועדה ציבורית, שאנחנו נתנו לה את הסמכות לבוא ולהחליט לגבינו.
למותר לציין, שאם הוועדה הציבורית היתה קובעת דבר שלא היה נוח לנו, גם אז הייתי ממליץ לקבל כל דבר, שכן איזשהו מוסד ציבורי הממנה ועדה ולא שומע להוראותיה ולהנחיותיה, הוא מוסד ציבורי שיש צורך לפשפש בסדר קבלת ההחלטות שלו. אם קבענו ועדה חיצונית, ונכון שאנחנו צריכים לאשר את המלצות הוועדה החיצונית, אבל רק במקרים יוצאי דופן אנחנו יכולים לומר לוועדה: נדמה לנו שטעית. בעניין זה בוודאי שאנחנו לא נאמר שטעית, כי הרי מזכים אותנו. אבל אני מוכרח לומר שבכל פעם או בכל מקרה, או הייתי אומר ב-99.9% מהמקרים, הוועדה הציבורית היא שקבעה, ועל פיה נשק דבר.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני חוזר על מכתבי, אותו הגשתי, ושאני מוכן להפיץ אותו פעם נוספת לכל מערכות העיתונות, ולכל האנשים אשר נמצאים אתנו כאן יחד, על מנת לעדכן את הציבור בכל הליכותינו ובכל מעשי ידינו והחלטותינו. אני חוזר על בקשתי כפי שנכתבה במכתב. אני חושב שאדוני היושב-ראש צריך לשמוע את יושב-ראש הוועדה, הפרופ' ראובן גרונאו, ולהחליט על-פי המלצתו. תודה רבה.

תודה, אדוני היושב-ראש. פרופ' גרונאו, אם אתה רוצה להשלים, תוכל בכל שלב להתייחס בוודאי.

אם יהיו שאלות או הערות או השגות, אז אסביר את מהלך העניינים.

בבקשה. אני מבקש לפתוח את הדיון. נפלה בחלקי, אדוני היושב-ראש, זכות לנהל ישיבה בהשתתפותו של חבר הכנסת לשעבר יגאל ביבי, אז אנצל את הזכות הזו עד תום, ובבקשה.

רבותי, אני קודם כול רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על הדברים הנחרצים, האמיתיים. יושב-ראש הכנסת ידוע בצניעותו ובאחריותו הציבורית, ואני כמי שמייצג את חברי הכנסת לשעבר חושב, שלא יכולים להפלות בין שרים לבין חברי הכנסת וסגני שרים, והיה צריך להשוות את הדברים. אני חושב שוועדת גרונאו אומנם המליצה באיחור על העניין הזה שנקבל את מה שמגיע, אבל אולי צריך לקבל את ההמלצה של הוועדה. צודק היושב-ראש, שאם מינינו ועדה צריכים לקבל את ההמלצות שלה, אבל אני חושב שהוועדה יכולה לפנות לוועדת גרונאו ולומר לה שתשקול פעם נוספת את העסק הזה, אם לא צריך להשוות בין ההחלטה של השרים ושל חברי הכנסת. אני לא ממליץ שהוועדה תקבל החלטה בניגוד לוועדה, אבל הוועדה יכולה לפנות לוועדה לשקול מחדש את העניין הזה, ושאותו דין יהיה לשופטים, לשרים ולחברי הכנסת.

את זה יכולים גם החכ"לים לעשות. החכ"לים יכולים לפנות לוועדה.

יכול להיות שחבר הכנסת רותם צודק. הרבה מהחכ"לים מקבלים פנסיה זעומה מאוד של 20%, 30%, ואני מקבל תלונות רבות מח"כים לשעבר, שבאמת מצבם הכלכלי קשה מאוד. ביטלנו את הנושא הרפואי לחברי הכנסת, ביטלנו עוד כמה נושאים, ולכן אני חושב שכל העלאה כזאת היא מוצדקת.
אני רוצה לסיום לומר, רבותי: תדעו, ראש מועצה בכפר תבור או במנחמיה מקבל היום שכר של 900 שקל יותר מחבר כנסת. משכורת חברי הכנסת נשחקה בצורה גדולה, ואני לא אומר להעלות ולהשוות אותנו לאיזה כפר קטן של ראש מועצה. ראשי הערים צמודים לשרים. אני חושב שהדברים של היושב-ראש היו נכוחים, ואני מבקש מחברי, חברי הכנסת, במקרה הזה להתעלות, ושלא יהיה חבר כנסת אחד שיגיד אני נגד או אני בעד, כדי להיראות אחרת. אני חושב שההחלטה פה אחד תהיה לכבוד כל חברי הכנסת.

דרך אגב, כל חבר כנסת שיקבל את שכרו ורוצה לוותר עליו, אלי פונים עשרות ארגוני צדקה, ולחלקם אני נענה.

היושב-ראש צודק.

גם אני חושב שכל חבר כנסת שרוצה להיות ראש עיריית מנחמיה יכול לעשות את זה.

אני רוצה לומר לסיום. רבותי, כמי שהיה הרבה שנים חבר כנסת, ובכל אופן מילאתי מספר פונקציות, אני פונה לחברי הכנסת, לכולם, שההחלטה תהיה פה אחד. אני חושב שזה מכובד, זה חברי, זו התחשבות. שבאמת העניין יהיה פה אחד, ויש לזה משמעות.

תודה. חבר הכנסת רותם, בבקשה.

אפשר באותה הזדמנות גם להעלות את השכר לעוזרים הפרלמנטריים?

התשובה היא לא.

למה?

ואני גם מזכיר לך, מכיוון שאנחנו לא עוסקים בהעלאת שכר, אלא אנחנו עוסקים רק - -

עדכון.

- - בהשבה של סכום שהיה אמור להיות משולם במסגרת הטייס האוטומטי, ולא מעבר לזה כמובן.

שאנחנו ויתרנו.

בבקשה, התייחסויות, הערות, אם ישנם.

אדוני היושב-ראש, אפשר לחסוך את כל הדיונים האלה? מה יש לפטפט פה על 2.5% כל כך הרבה זמן?

נסים, אני ראיתי אתמול שאתה גם בהתעמלות של ההצבעות בלילה התחמקת.

לא התחמקתי. עשו את זה דווקא קצר אתמול.

הוא דווקא היה שם והצביע. הוא היה מוכן לוותר על הדיבורים, אבל לא על הזכות שלו להצביע.

תעשו את זה גם פה קצר. מי בעד, מי נגד?

טוב רבותי, הערות והתייחסויות נוספות, אם ישנם. אם ישנם שאלות. בבקשה.

הכנסת ב-2008 עשתה מעשה התנדבותי, אלטרואיסטי.

לא אלטרואיסטי.

לא, זה היה התנדבותי. הוא היה מעשה של שימוש דוגמה נכון לזמנו וראוי.

כן. מאה אחוז.

ועכשיו אנחנו עושים מעשה הגון וישר. ואומנם יש פתגם שאומר שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, במקרה שלנו זה אחרים מלאכתם נעשית בידי צדיקים. לא צריך לחשוש כל הזמן, אף אחד פה לא גונב ולא גוזל כספי ציבור. אנחנו משרתי ציבור, ואם צריך לעבור את הרגע הלא נעים הזה, שיש נגיעה מסוימת שלנו, למרות שאנחנו לא מחליטים בכל ההסתייגויות אלא רק מאשרים, אז צריך לעשות את זה ולא לחמוק מאחריות גם לדבר הלא פופולארי הזה. זה מעשה הגון, ישר, סביר, ולכן נעשה את זה, ולא נפחד כל היום מכל העולם.

תודה. הערות נוספות?

חבר הכנסת אורבך צודק. אנחנו עושים את מלאכתם של הצדיקים.

אפשר לעבור להצבעות?

ארבל רק תקריא בבקשה את נוסח התיקון.

אז התיקון אומר את הדברים שהסברתי קודם, והוא גם מונח בנוסח שלפניכם כי הוא נכלל בהמלצת הוועדה. הוא מתקן את אותה הקפאה, החלטת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה) מ-2008, ומוסיף בה סעיף 2 שיאמר, שביום 1 בינואר 2011 ישתנה שכר היסוד של כל חברי הכנסת על שכרם השונה – יו"ר כנסת, סגני יו"ר, חברי כנסת וכולי – כך שהשכר הכולל יעלה בשיעור שבו היה עולה לפי הוראות סעיף 5 להחלטה, שזה סעיף ההצמדה הרגיל, אותו טייס אוטומטי, אילולא הוראות ההקפאה. תחילתה של ההחלטה ביום 1 בינואר, ותשלומים שלא שולמו מאותו יום ישולמו ב-1 בחודש שלאחר פרסומה של החלטה זו שמתקבלת כעת.

אוקיי. רבותי, אני עובר להצבעה. נדמה לי שכל הנוכחים בחדר יכולים להשתתף בהצבעה. מי בעד ההצעה?
הצבעה
בעד ההצעה – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

8. נגד? אין. נמנעים? אין. אושר פה אחד.

אני מבקש להודיע, שאם היתה לי זכות הצבעה הייתי מצביע בעד.

ואני מבקש להודות כמובן ליושב-ראש הכנסת, ליושב-ראש הוועדה הציבורית. פרופ' גרונאו, בבקשה, אם אתה רוצה.

אני רק רוצה להסביר דבר אחד אולי לא לחברי הכנסת אבל לחברי העיתונאים, והוא דבר מאוד טכני, והוא היה המניע לזה שבהזדמנות הראשונה שהתכנסנו הצבענו להחזיר את ההקפאה. כאשר שכר של מישהו צמוד לשכר הממוצע במשק, בעצם אין מקום לבקשות של הקפאת שכר. באיזה מובן? במובן שאם אומנם שכרו של המשק הוקפא בשנה מסוימת, בין אם יבקש ובין אם לא יבקש, שכרו של מי שצמוד לשכר ממוצע במשק יוקפא בשנה שלאחר מכן. אנחנו נמצאנו במצב שבו בראשון לינואר 2009 לא התקיים עדכון שכר בגלל בקשת ההקפאה, ובראשון לינואר 2010 העדכון היה מזערי בגלל הקפאת השכר במשק. בעברית פשוטה אומרים: חברי הכנסת "אכלו אותה" פעמיים.
מאחר שחשבנו שמן הראוי שהוויתור הזה, ככל שהוא קיים, יחול שנה אחת, בהזדמנות הראשונה שהתכנסנו, ב-2010, החליט רוב הוועדה להחזיר את העדכון למקומו. זה מעבר לנורמות מוסריות, זה מעבר לשאלה אם חברי הכנסת מקבלים שכר גבוה מדי או נמוך מדי, זה דבר טכני מאוד, ואנחנו תיקנו אותו בהזדמנות הראשונה שרק יכולנו.

אני רק הערה קצרה רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שלא ידעתי שקיצצו 2.5%. רק אתמול בעקבות הישיבה היום אמרו לי שלפני שנתיים קיצצו והיום מחזירים עטרה ליושנה. אז באמת שמחתי להשתתף בישיבה הזאת, החשובה ביותר. תודה לך, אדוני.

תודה רבה.

אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שלמרות שחברי האופוזיציה לא השתתפו בישיבה הזאת, מטעמים שברורים להם - -

מאיר שטרית היה בתחילת הישיבה.

- - הם יזכו מאותה החלטה שנתקבלה בוועדת הכנסת.

אין הבדלים, אין דרגות?

מאיר שטרית תומך בזה גם.

אין על זה ויכוח.

צדיקים נעשית מלאכתם על-ידי אחרים.

החלוקה מאוד פשוטה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת מהאופוזיציה לוחצים עליך ועל יריב להביא את זה לפה, אבל כשזה מגיע לפה הם מעדיפים להיות מחוץ לדלת.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

רבותי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:34.>