PAGE
32
הוועדה למאבק בנגע הסמים
07/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 72>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 11:00

<הצגת תוכנית הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול לשנת 2012>

חברי הוועדה: >
ג'מאל זחאלקה – מ"מ היו"ר
חמד עמאר

>
אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יאיר גלר - מנכ"ל הרשות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

נתן פז - רב כלאי, מ' יח' דרור, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אושרת אוראל - ק' מחקר תשתיתי, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רעיה שטנר - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

קרן רוט-איטח - ממונה על מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

איריס פלורנטין - מנהלת שירות סמים - אגף תקון ונוער מנותק, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פאולה רושקה - מנהלת המח' לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

אירינה לוית - עמותת 'אליס'

גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים
<הצגת תוכנית הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול לשנת 2012>

בוקר טוב, ברוכים הבאים. אני מחליף היום את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת טלב אלסאנע. אין להכביר מלים, כולנו קשובים והעיניים רואות ונשמע ונראה ונביע ביקורת ואולי ביקורת קשה, לא עליך, על הממשלה.

הביקורת תהיה חיובית, אני מקווה.

חיובי זה מובן מאליו. מי יתווכח עם מי שנלחם בסמים, הוא יגיד לו 'אתה עושה מעשה לא טוב'? אתם עושים מעשה קדוש.

נכון, כולנו. אז קודם כל בוקר טוב. אני שמח גם לראות את האורחים שנמצאים פה איתנו, כי בסוף אנחנו מדברים אליהם, זו החבורה שאנחנו מכוונים אליה.
אני אציג את הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בתכניות העבודה שלה לשנת 2012, יחד עם זאת אני כבר אומר שיש לנו פה שותפים מאוד חשובים למלאכה סביב השולחן וגם חלק כמובן שלא נמצאים פה, משרדי הממשלה, של ביטחון הפנים והחינוך והרווחה והשירותים החברתיים, הבריאות וקליטת עלייה, ובעצם המלאכה היא מלאכה גדולה ורחבה. לרשות יש כמובן, על פי החוק שנחקק בשנת 88', הרבה מאוד תפקידים והרבה מאוד יעדים, אבל אחד מתפקידיה המרכזיים זה כמובן לתכלל את הפעילות של הרבה מאוד שותפי עשייה וצריך לברך על כך.
נמצא איתנו פה גם מטעם המשרד לביטחון הפנים, שהוא היום המשרד האחראי על פעולתנו, המשנה למנכ"ל, אליעזר רוזנבאום, ואיריס מטעם הרשות, ראש אגף תכנון ובקרה, ונצלול ברשותך לדברים.

רק ברשותך, שנהיה באותו גל, דברים כלליים, שיהיה מובן שהם כלליים, ודברים שקשורים לתכניות של השנה ויעדים ארוכי טווח, לא יעדים של---

זה גם וגם.

בסדר, אז תאיר את עינינו מה רלוונטי ל-2012 ומה בכלל.

בסדר גמור. החזון כמובן הוא חזון שהוא תמיד נכון ואנחנו שואפים קדימה תמיד שבמדינת ישראל תהיה חברה בריאה, ערכית, לרווחת חברה, לאיכות החיים שאנחנו יודעים שזה ערך מאוד מאוד חשוב אצלנו, והיעדים הם יעדים שאנחנו בוחנים אותם אחת לשנה ואנחנו מתאימים אותם לאותה תקופה ולאותם מגזרי אוכלוסייה, על מנת שתמיד נהיה עדכניים, תמיד נהיה מודרניים ונעבוד במקסימום האפקטיביות ובמקסימום הרלוונטיות.

הדבר הראשון ביעדים שצריך לדבר עליו זה כמובן השינוי התרבותי. מאחר שתרבות הפנאי של בני הנוער והצעירים, שאליהם כאמור עיקר העשייה מכוונת, תופסת את הנושא הזה, במיוחד האלכוהול, כתרבות פנאי שהיא לגיטימית והיא נכונה והיא ראויה ואין איתה בעצם נזקים ובעיות מיוחדות, את הדבר הזה כמובן אנחנו מבטאים וזה באמת יעד שמתוכנן למספר שנים קדימה. שינוי תרבותי, בכל מדינות העולם מדברים עליו, בין ארבע לחמש שנים, על הצעד הראשון וכמובן הרבה יותר בהמשך.

הדבר השני – אנחנו מדברים על הצריכה הלא אחראית של אלכוהול, אם בסמים מדובר באיסור טוטאלי, מכל הבחינות, של גידול ושיווק וייצור והפצה, הרי באלכוהול אנחנו יודעים כמובן את הבעייתיות ואנחנו מכירים את העניין של עד גיל 18---

אתה מתכוון לסמים, למעט גת?

למעט גת, אמת. מטעמים זה עבר בזמנו, אנחנו לא נרחיב, הצדק כמובן איתך. אבל הנושא של אלכוהול, הצריכה הלא אחראית, אנחנו מדברים על הצריכה המופרזת, אותם סטנדרטים בינלאומיים של למעלה מחמש מנות. אם כבר החלטת לצרוך ואם כבר החלטת לשתות אלכוהול, תשתה את זה במידה קטנה, ראויה, שלא תפריע לך לנהל את אורח חייך, שלא לדבר על נהיגה, שזה כבר אחד הדברים המרכזיים שמטרידים אותנו.

הדבר הבא שאנחנו כמובן מפעילים אותו, אנחנו יודעים שאנחנו מפעילים תכניות רגישות תרבות. כאשר אני מדבר עם האוכלוסייה החרדית, אני לא מדבר אותו דבר לאוכלוסייה החילונית, כאשר אני מדבר על המגזר הערבי, זה לא אוכלוסיית חבר עמים, וכאשר אני מדבר על בני העדה האתיופית, כמובן זה לא אותו דבר. אנחנו מתאימים לכל אחד את התכנית המתאימה לו על מנת, שוב, שנהיה האפקטיביים המושלמים.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו זה סגלים מקצועיים. מאחר שדיברתי כבר על שותפי עשייה, אנחנו, ביחד עם הרבה מאוד משרדים אחרים, מפעילים בשותפות גם את העובדים הסוציאליים שיש להם מרכיב מאוד מאוד חשוב, גם את הרופאים והאחיות, חדרי המיון, שזה אחד האתרים המרכזיים שאני תיכף ארחיב את הדיבור עליהם, מורים, שיש להם תפקיד מאוד מאוד מרכזי, יועצים חינוכיים, מנהלי בתי ספר ומב"סים, המוביל הבית ספרי, שהם משמשים גם כשגרירים. הנקודה הבאה המאוד מאוד קריטית לנו זה נושא ההורים. ההורים נתפסים הרבה פעמים על ידי בני הנוער ככספומט וכנהג ובכל המחקרים שלנו אנחנו הוכחנו שזאת טעות של ההורים, טעות טרגית אפילו של ההורים, מסתבר שהנערים והנערות הצעירים מקשיבים להם, שומעים להם ומוכנים לקבל מהם עצה טובה, גם אם כלפי חוץ זה נראה כאילו 'אל תטחני לי, אמא' ו'אל תבלבלי לי את המוח' ו'אני עכשיו בדרך לעיסוקים שלי', ו'איך היה בבית הספר?', 'כיף', אנחנו מכירים את כל האמירות האלה. יחד עם זה מסתבר שלהורים יש תפקיד מרכזי וסיירות ההורים, אם אני כבר פולש לתחום הפרקטי, כשהיום אנחנו מדברים בשנת העבודה 2012 על כ-180 סיירות הורים, שמופעלות גם על ידי המשטרה וגם על ידי מצילה וגם על ידי הרשות למלחמה בסמים וגם על ידי 'עיר ללא אלימות', 180 סיירות הורים עושים עבודה יוצאת מן הכלל.
אנחנו לא מספיק עשירים כדי לטעות ואנחנו גם רוצים להיות מאוד אפקטיביים, על כן אנחנו פועלים על פי נתונים, נתוני מחקר ונתוני סקרים עדכניים, אחת לשלושה חודשים, והערכה מדעית לכל פרויקט שאנחנו עושים. כלומר כאשר אני יוצא עם פרויקט לשטח, כאשר אני יוצא עם תכנית, אני בודק אותה, גם את ההצלחות וגם את הכישלונות, על מנת שנהיה יותר טובים בשנה הבאה.
אני לא אכנס פה לכל הנושא התקציבי. אנחנו מדברים השנה, הסכום שחשוב לנו פה לציון הוא 33,900. אם הכול יעבור בשלום אז היום בוועדת הכספים יאושר התקציב הזה, כאשר חלק ממנו, כשליש ממנו, זה בסיס התקציב ושני שליש זו תוספת שהמשרד לביטחון פנים מעביר מדי שנה מתקציבו או ממקורות אחרים, ואני כאן רוצה לסמן תקלה שהייתי מאוד מבקש כבר לשנה הבאה, למרות שהמשרד לביטחון פנים נוהג בנו מנהג יפה מאוד ואין לי אפילו רבע טענה בעניין, אבל חשוב מאוד שבסיס התקציב כולו יהיה בסכום שמופיע פה, כ-33,900, ולא נצטרך לרוץ אחרי תוספות, ועדת כספים בינואר-פברואר, אנחנו רוצים לצאת לדרך מסודר. אגב, זה מצב הרבה יותר טוב מאשר בשנים קודמות, שהכסף היה מגיע בנובמבר, או חלק מהכסף. השנה זה מסודר, כל פעם שמתכנסת ועדת הכספים מיד עם פתיחת השנה אנחנו מקבלים ואנחנו פועלים יפה.

כמובן התקציב היה דו שנתי, גם זה חשוב לציין, 2011-2012, ב-2013 אני כמובן אינני מתנבא לאיזה כיוון זה הולך, אבל אנחנו נערכים, כמובן. גם אם זה יהיה תקציב שנתי או דו שנתי, מבחינתנו זה פחות חשוב, מה שאנחנו רק רוצים זה לעבוד בצורה מתוכננת וראויה.

הדבר השני החשוב, האלכוהול קיבל את הבמה היותר מרכזית בשנתיים האחרונות. עד לפני שנתיים, להזכיר, עד סוף 2009, כמעט לא נגענו בנושא של אלכוהול. במהלך השנתיים האחרונות נעשתה עבודה מאוד מאוד מקיפה בתחומי ההסברה והחקיקה והאכיפה והרווחה והשירותים החברתיים, דרך מרכזי האיתור ובחדרי המיון, נעשתה עבודה מאוד מקיפה, גם המשרד לקליטת עלייה היה פה שותף. היום אנחנו במקום שונה, המגמה של העלייה, אני נכנס כבר לנושא המדעי, אנחנו בלמנו את העלייה בצריכת האלכוהול לבני הנוער, גילאי 15-16-17, ובילדים, שזה היה אחד הנושאים הקריטיים, אם אתה זוכר את ראש הממשלה מתבטא, איך יכול להיות שאנחנו במקום השני באירופה בגילאי 10-11 שצורכים אלכוהול? כ-20% מהם, היום אנחנו מדברים כבר על 5% ו-6%, כלומר התכנית הצליחה ברמה מאוד ראויה מבחינתנו ועל כן, גם כשהצגנו את העניין בוועדת השרים לאלימות לפני שבועיים, השרים פה אחד אישרו לנו את הפעלתה למשך השנתיים הבאות, והנושא הזה, כאמור, חשוב מאוד מבחינתנו להמשך הפעילות.
מאחר והקדשנו את מרב המאמצים לכיוון של האלכוהול, הרי הנושא של הסמים במידה מסוימת זז הצדה, על פי הנחיית השר, וגם פה בוועדה, חבר הכנסת טלב אלסנאע, התוו לנו את הדרך. הסמים חוזרים השנה, ב-2012, לאותו משקל מבחינת השקעת המשאבים והמאמצים. שני המאמצים האלה יופעלו בשני התחומים במקביל ואנחנו כמובן נעשה את המקסימום על מנת שסמים בכלל לא ואלכוהול כמה שפחות.
עכשיו אנחנו נדבר קצת על ערוצי הפעולה, איך אנחנו עובדים. אנחנו עשינו שינויים פנימיים בתוכנו בשנה שעברה כאשר הפרדנו את נושא ההסברה מהנושא הפרסומי. בנושא הפרסומי אנחנו גם שכרנו את שירותיו של משרד חדש, חברת מקאן אריקסון, חברה בינלאומית גדולה, ושם שינינו לחלוטין את מתכונת ההסברה. היום רוב רובה של ההסברה מכוונת ישירות לבני הנוער דרך אתרי האינטרנט ודרך הרשתות החברתיות. כלומר הקמפיינים, אם ראית, אדוני, את כוכב נולד, ולאחר מכן את קמפיין 'חבל, חברים בלי להגזים', שבו בני נוער דיברו עם בני נוער והם דיברו ביניהם, וסליחה על הביטוי, אבל כמות הכיסוחים שרצה שם בין בני נוער ש'פגעת בי אתמול באלימות פיזית, כשהייתי במסיבה, ובאלימות מילולית', ו'העלבת אותי' ו'הקאת עליי', אנחנו שמענו דברים ביניהם נוראיים, מסתבר שלמעלה מ-100,000 תלונות של אחד לשני ואנחנו ישבנו פשוט בצד, כאילו בטריבונה, "נהנינו" לראות אותם מתכתשים, משום שהם נועדו להעביר מסרים בצורה יוצאת מן הכלל. הדבר השלישי, לאחר מכן, היו עוד קמפיינים אינטרנטיים, הכנסנו גם לפייסבוק ולגוגל וזו גם עיקר מטרתנו השנה, כלומר אנחנו מדברים אל הצעירים בגובה העיניים, בשפתם שלהם, והרבה פעמים הם מופעלים אחד לטובת השני. כמובן שבעניין הזה גויסו עוד שני גופים, וכאן חשוב מאוד להגיד, גם מועצות תלמידים, שמשתפות איתנו פעולה בצורה בלתי רגילה, וגם מועצת תנועות הנוער. השנה אנחנו נעבוד עם 14 תנועות נוער שהם חשובים לנו מאוד. הצטרפו לעניין גם השי"נ-שי"נים, אותם מתנדבי שנת שירות וגם מורות חיילות. כלומר כל מי שבא בעצם במגע עם הדור הצעיר, מבחינתנו הוא שגריר חשוב מאוד שהוא מעביר לנו את המסר והוא פועל בקרב האנשים.
אנחנו ידענו גם דבר אחד נוסף שאנחנו חייבים לעשות אותו. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד לשינוי האווירה הציבורית, הנושא של שינוי האווירה הציבורית. האווירה הציבורית, הסלחנית, כלפי אלכוהול, הייתה מאוד מאוד בעייתית מבחינתנו ואת האווירה הציבורית הזאת אנחנו משנים. לא כל דבר אפשר לשנות בחוק. הייתה חקיקה מאוד מרחיבה, גם לפני שבועיים עבר פה הנושא של הסברה, של הגבלות פרסום של שלטי חוצות, שעוד כמה חודשים לא תראה יותר בקבוקי וודקה ברחוב אבן גבירול בגובה 30 מטר, וגם לא תראה סלבים ולא תראה חיילים ולא תראה בנות נאות בבגדי ים, ויהיו תוויות אזהרה על הבקבוקים כמו בסיגריות. את כל הדברים האלה העברנו. עכשיו, השנה, אנחנו עושים משהו ייחודי שעליו נקדיש מאמץ גדול, בעוד מספר חודשים יישבו מועצת העיתונות, מועצת הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, הרשות למלחמה בסמים, משרדי הממשלה הרלוונטיים, מפרסמים, פרסומאים ויוצרים, כולל איגוד האינטרנט, שגם הוא מאוד מאוד חשוב, לכתיבת אמנה אתית, קוד אתי, על מנת לקבוע מה מותר ומה אסור. אנחנו קוראים לזה 'קוד עספור', הצעירים יודעים היטב על מה אני מדבר. הנושא של הסרט הזה, אני אישית הוצפתי באלפי פניות, גם מצד הורים, גם מצד מחנכים, שאמרו שזה לא יכול להיות במדינת ישראל סרט כמו עספור, שמרכז ההוויה של הצעיר הוא סקס, סמים, שוד, אלימות, אלכוהול, כל הצרות. זה לא שזה לא קיים, זה קיים, אבל אי אפשר לקחת את הפריים טיים ולהגיד 'זה הצעיר הישראלי'. זה דבר נורא ואיום. אי אפשר לראות את חפר בסדרה 'רמזור' יושב עם ג'וינט באוטו. השילוב של נהיגה וסמים הוא גורם מספר אחד היום בעולם המערבי לתאונות, כמעט הייתי אומר אלכוהול והוא, זה מתנדנד מארץ לארץ. זה ברמה שלא תאומן, וגם כאן אנחנו הולכים לעשות הרבה עבודה, אני ארחיב את הדיבור.
אבל הנושאים האלה, שתי הסדרות הישראליות האלה, כמו גם הרבה מאוד סדרות קנויות, אז מסתבר שיש סדרה אמריקאית שקוראים לה 'פאק', אז אסור שם להגיד יותר משלוש פעמים פאק. זאת אומרת הם הגיעו לאיזה שהוא קוד אתי שעלינו גם כן עוד לא מקובל, אני גם לא בא לנסות להיות לא האח הגדול מלמעלה ולא מטיף הדור ולא מחנך הדור, אבל יש דברים שהם מבחינתנו קו אדום ויש לנו הסכמות לא רק של אותן מועצות שידור, אלא גם של הרבה מאוד יוצרים והרבה מאוד גופים אחרים, גם התאחדות התעשיינים, כיצרנים שאומרים, 'רבותיי, בואו נשב ונדבר על זה'. זה מה שקורה בחודשים הקרובים ובזה נשקיע, כאמור, הרבה מאוד מאמץ.

נמשיך לעבוד, כמובן, באתרי האינטרנט, ברשתות החברתיות, בכל מקום שבו האדם הצעיר נמצא. זה לא שאני מזניח את המבוגרים, חס ושלום, אבל מדינת ישראל מגיל 25-26 מבחינת האלכוהול היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי, 2.5 ליטר לעומת 15 ו-16 ליטר באיטליה ובמערב אירופה. כלומר הבעיה בדרך כלל זה הפיק שעולה מגיל 11 עד גיל 21, מתחיל לרדת ולאחר מכן ממשיך.

אם אנחנו מדברים על חינוך למניעה. במעבר חד, הנושא של מניעה והנושא של חינוך אצלנו היום מגן הילדים ועד האוניברסיטאות. כלומר הרצף קיים. היום אנחנו נמצאים בגני ילדים כאשר כבר שם, דרך סיפורים של התרנגול שיודע כשהוא מנקר בגן להבדיל בין הזרע שטוב לו ובין הזרעון שרע לו. אבל כמובן המשך המאמץ הגדול מאוד יושקע בשני כיוונים חדשים, שלא עשינו אותם מספיק עד היום, לטעמנו, אחד זה הנושא של הצבא. הגיל המקסימלי, או הגיל המרבי שבו צורכים אלכוהול זה גילאי 18 עד 21, שם הצבא נרתם לעניין הזה, גם הייתה כתבה, שאמנם אנחנו חולקים לחלוטין על נתוניה ועל המסרים שלה, אבל אין ספק שבצבא אנחנו רוצים להשקיע הרבה, הוא גם נוח לנו כמסגרת שאנחנו יכולים לעבוד דרכה. אנחנו השנה גם נעבוד בהרבה מאוד מכללות ואוניברסיטאות, משום שזה התחנה האחרונה לפני שאני "מאבד" את האדם כשהוא יוצא לחייו בחברה הישראלית.

שותפים לזה אותם אלה שהזכרתי. אנחנו נפיק השנה הרבה מאוד חומרי הסברה חדשים, עדכניים, יש עכשיו פרויקט מאוד גדול. כל חומרי ההסברה שלנו וכל תכניות המניעה כולן, חשוב פה לציין דבר נוסף, משרד החינוך כמובן הוא שותף מלא בעניין הזה והוא מפעיל את רוב העבודה ואני מניח שקרן תרחיב בעניין בעוד כמה דקות, אנחנו ירדנו לכיתה ה'. כלומר אם עד היום עסקנו בתכניות המניעה המשמעותיות כבר שהוקצו מדי שנה מכיתה ו', השנה ירדנו קומה, לכיתה ה', משום שאנחנו מאמינים, שוב, בהתחלת פעילות בגיל כמה שיותר צעיר.

דבר נוסף שאנחנו עומדים לבצע השנה זה הנושא של מיפוי תכניות. יש הרבה מאוד תכניות מניעה במדינת ישראל ובבתי הספר מופיעים יום אחד מכור נקי ויום אחד רופא ויום שלישי הצגה ויום רביעי... אנחנו רוצים לעשות סטנדרטיזציה ותו תקן. זה לא אומר שמחר אתה תוכל להפעיל חברה פרטית כלשהי, כי אתה כמנהל בית ספר היום יש לך אוטונומיה די משמעותית, אבל אני רוצה להגיד, אני כרשות לאומית, אני כממשלת ישראל, אני שם על תכנית מסוימת את תו החותם שלי שהיא עומדת בסטנדרטים מאוד מאוד גבוהים, הן מבחינת התכנים שלה והן מבחינת צורת ההצגה שלה, גם זה מאוד חשוב. שוב, אני לא רוצה לפגוע בפרנסתו של איש, אני לא רוצה לנהל את כל החינוך במדינת ישראל, אולי בעתיד, אבל בטח לא בקדנציה הזו, אבל אנחנו רוצים לאפשר למנהל בית ספר, או לאדם שמופעל מטעם מנהל בית הספר, לפתוח את הספר ולהגיד 'ממשלת ישראל רואה את זה כראוי, כנכון, להופעה בבית ספר', ואת זה אנחנו נעשה גם השנה. יש לנו ועדה ציבורית מאוד מכובדת שהתחילה כבר לעבוד בסוף 2011, יצאנו לדרך ואנחנו כמובן נעשה את זה.
אם אני רץ לטיפול ושיקום – בטיפול ושיקום עשינו מהלכים מאוד מאוד נרחבים בנושא של מזעור הנזק. היום, אדוני יודע, יש לנו חמש תחנות להחלפת מזרקים. יחד עם משרד הבריאות מופעל אחד הפרויקטים המדהימים, מכל העולם באים לראות את העניין הזה. היום כל נרקומן יכול לבוא אלינו, הוא מחליף את המזרקים, דרך זה הוא שומר פעמיים, פעם אחת על עצמו, הוא קצת מאריך את חייו, לצערי רוב הנרקומנים לא מאריכים חיים, ומצד שני גם כמובן הוא שומר עלינו, כי כשהוא זורק את המזרק המזוהם ברחוב ואתה דורך עליו, אז אתה יכול לקבל את אותה מחלה שאנחנו כמובן רוצים למנוע. יש היום חמש תחנות כאלה, אנחנו מנסים להרחיב את זה השנה. אם יאפשרו לנו, אנחנו מדברים על הגדלה תקציבית, בעניין הזה יש מגעים טובים עם משרד הבריאות ואנחנו נרחיב גם בעניין הזה.
הדבר השני שגם אותו חייבים לציין זה הנושא של הטיפול האינטרנטי. יש בעיה לא פשוטה בנושא של זיהוי, של כניסת אדם לתחנות מסוימות שלא רוצה להזדהות, לאו דווקא לנושא של החלפת מזרקים, אלא גם לנושא של טיפול, לפעמים טיפול ראשוני, ובעניין הזה פתחנו עכשיו קבוצות לטיפול אינטרנט, אנחנו נרחיב אותן. היום האנשים יודעים לקבל את זה בצורה דיסקרטית, מאחר שכבודו של האדם מאוד מאוד חשוב, אנשים לא תמיד אוהבים להיכנס, ויסלחו לי פה כל שותפיי, כאשר אתה רואה שלט של ממשלה, עירייה, משרד רווחה, משרד בריאות, יש רתיעה מסוימת, מטבע הדברים, ואנחנו רוצים לתת את סוג השירותים, אבל חשוב פה להגיד שמשרד הרווחה, בשנה-שנתיים האחרונות, ואני מניח שאיריס בטח תרחיב על זה, עשה באמת פריסה הרבה יותר גדולה והרבה יותר רחבה, הם למעשה היום מסוגלים לתת מענה לכל אדם באשר הוא.
דבר נוסף שחשוב לציין פה, שעליו אני כבר הייתי מבקש את הסיוע, אם ניתן, בהמשך הדרך, הנושא של תחנות המתדון. לפני שנה וחצי נפלה בוועדת שרים לחקיקה הצעת החוק שאומרת שבכל רשות מעל 50,000 תושבים תהיה תחנה למתדון. מרכז השלטון המקומי לא היה שותף לעניין, ראשי ערים מפחדים מהסטיגמות האלה, מפחדים בכלל מכל הכניסה לטיפול, יש עדיין ראשי ערים, בודדים אמנם, שאינם מוכנים להודות שגם אצלם יש בעיית סמים, ולמרות שזה לא מופיע פה כיעד אנחנו מאוד היינו רוצים לקדם את המהלך הזה עם משרד הבריאות, ואם זה לא יהיה 50,000, שיהיה מעל 100,000, אבל יש היום בעיה. אני אגיד את זה אחרת, לא יכול להיות שצרכן מקרית שמונה שצריך מתדון צריך לנסוע היום לטבריה, או לחכות לניידת שתגיע אליו לצורך ההחלפה או חלוקת התרופה הזאת. בעניין הזה מאוד היינו רוצים לקדם את העניין.

כמה תחנות יש היום?

יש 13. יש לנו גם ניידות.

כן, שלוש ניידות שעובדות, שתיים בצפון ואחת בדרום. היינו רוצים כמובן יותר למקד את העניין ברמת חוק, כדי לתת את המענה. אנחנו צריכים להבין דבר אחד, היום חלוקת מתדון זה דבר מאוד מאוד חשוב משום שאנחנו יודעים שעם מתדון אתה כמובן יכול לתפקד, ואתה, אדוני היושב ראש, מכיר את זה היטב, אבל כשאני בודק כמה בסופו של דבר עובדים, לא יותר מ-30%, ואני משוכנע, לא חושב, משוכנע, שאם הייתה להם את התחנה ליד הבית והאיש היה יורד בשבע בבוקר, צורך את התרופה, ולאחר מכן הולך למקום העבודה או לכל פעילות אחרת, אני חושב שזה היה משנה את התמונה מקצה לקצה. בעניין הזה אני חייב סיוע של ראשי הרשויות---

מה החוסר שלך, אתה מעריך?

אני הייתי רוצה בכל רשות, זה אומר לפחות עוד כ-40 תחנות כאלה.

40 במקום 13?

כן. הרי אנחנו מדברים על תכנית ארוכה, אני יודע שאת ה-40 לא נצליח להעביר בתוך שנה, אבל אם זה היה עובר כחוק, אני מניח שבתוך שנתיים-שלוש אנחנו היינו במקום אחר.

העלות התקציבית של תחנות לא כל כך גדולה, אם אני לא טועה.

זה תלוי בגודל של האוכלוסייה.

זה לא גבוה. אתה שומע 'תחנה', אתה חושב תחנה.

כן, נכון, זה מרכז. אנחנו קוראים לזה מרכז לטיפול תרופתי ממושך.

אם אני עובר לתחום הקהילה, תחום הקהילה הוא תחום שמבחינתנו הוא ראש החץ, כי אתה יכול ליצור את תורות המניעה הכי טובות ולקבוע את החוקים הכי נכונים וכולם יסכימו איתך ואתה עושה את ההסברה הכי טובה, בסוף האיש היושב בשטח הוא הקובע. יש לנו היום 81 רשויות, ב-2012 אנחנו נעלה ל-91 רשויות ועל פי החלטת השר לביטחון פנים, על פי הנחיה שלו, עיקר המיקוד יהיה במגזר הלא יהודי, במגזר הערבי. כבר ב-2011 נוספו 9 רשויות מסחנין, ערארה, מראר, טירה, כפר קאסם, קלנסווה, דלית אל כרמל, רהט וטייבה, לעומת 5 רשויות יהודיות, קרית ביאליק, בני ברק, מטה בנימין, גדרה וחבל אילות. בשנת 2012 אנחנו מדברים על כניסה לאבו בסמה, לקייה, שגב שלום, תל שבע, כפר קנא, ריימה, טורעאן, יפיע, עילוט ואל בטוף. הנושא הזה יעבוד בצורה של מתחמים, פותחה תכנית מאוד מאוד יפה במשרד לביטחון פנים, הוצגה גם בממשלה ואנחנו מתעדפים, כאשר, כאמור, אנחנו רוצים להגיע כבר בסוף 2012 ל-91 רשויות, ואם אני מסתכל כבר על 2013, אנחנו רוצים להגיע למספר תלת ספרתי. זה היעד מבחינתי, כלומר לגדול מ-81 ל-100, רובם במגזר הלא יהודי, אבל גם כמובן חלק כאשר אנחנו בוחנים את הצרכים של כל רשות ורשות.

תזכיר לי במה מדובר. מה תעשו ברשויות האלה?

כאשר אני אומר שאנחנו נכנסים לרשות, זה אומר שמגיע אדם ואיתו תקציב פעילות במטצ'ינג עם הרשות המקומית.

אתה חושב שזה מובן מאליו? אנשים יודעים מה... אמרת 'נכנסים', לא אמרת איך נכנסים, מה נכנסים.

השותפים מכירים אותנו מצוין. הצדק איתך, כמובן, כאשר אני אומר נכנסים, זה אומר שאנחנו עושים מיפוי צרכים באותה רשות, זה אומר שאנחנו לומדים היטב, זה אומר שיש שיתוף פעולה מלא של ראש הרשות, זה מחויב. כאשר אנחנו גומרים את העניין הזה, וזה תהליך מאוד מהיר של חודשים ספורים, אנחנו מקצים אדם, אנחנו מקצים תקציב פעילות, יחד עם הרשות המקומית, וכמובן אנחנו עושים את זה עם כלל השותפים ומתחילים לפעול באותה רשות. יש לנו אגף קהילה, אצלנו אגף חזק, מסודר, יש בו כאמור גם את המתאמים, אלה אותם אנשים שדיברתי עליהם. יש עוד שלוש קבוצות שחייבים להזכיר אותן, אחת זה רכזים שמטפלים בחבר העמים, הקבוצה השנייה אלה הרכזים שמטפלים בבני העדה האתיופית והקבוצה השלישית זה במגזר הלא יהודי. אם אתה זוכר, התחלתי בכך שיש לנו תכניות רגישות תרבות ולכל אדם אנחנו עושים את הטיילו-מייד, את החליפה המתאימה לו.

דר' ואליד חדד.

כן, ואליד חדד, זה האיש שמנהל אצלנו את המגזר הלא-יהודי, את המגזר הערבי.

כאמור, הקהילה תגדל. זה כולל את כל ההכשרות, זה כולל את כל ה... כשאני אומר שאדם נכנס, אנחנו מטעינים אותו בהרבה מאוד ידע ויכולות פעילות.

יש כאן עוד שני מגזרים מאוד מאוד חשובים לציון. בשנת 2011 נכנסנו גם לנושא החרדי והדתי בהעצמה מאוד מאוד משמעותית. יש למעלה ממיליון חרדים במדינת ישראל.

800,000.

למעלה ממיליון, אני עומד על המספרים, למרות שאנחנו לא סופרים אותם, אבל לא נתווכח, נגיד סביב המיליון איש. מיליון איש שחיים בתרבות שונה, קשה מאוד לחקור אותם ולקבל מהם נתונים וההשפעה עליהם היא מאוד מאוד בעייתית. על כן עכשיו אנחנו עשינו תכנית ראשונה ל-27 רבנים, שזו תכנית ראשונית, אנחנו כמובן נעשה עוד כמה תכניות כאלה במהלך השנה, משום שאנחנו יודעים שהמנהיגות שלהם היא לא המנהיגות הרגילה, אנחנו צריכים להגיע אליהם דרך הרבנים. זה כמו שבמגזר הערבי ואליד חדד לימד אותי להגיע גם דרך האימאמים, כלומר לא רק לפנות למנהיגות, אלא גם כמובן דרך האימאמים. בנושא החרדי והדתי התחלנו לפעול בכשלוש רשויות חרדיות בשנה שעברה, בבני ברק, בבית"ר עילית, באשדוד. גייסנו גם הרבה מאוד דרך השירות הלאומי והאזרחי, גם מתנדבים מהמגזר הערבי וגם מתנדבים חרדים. יש לנו היום עשרות שפועלים בקהילות האלה ומבצעים את השירות הזה בין שנה לשנתיים ואתה מכיר את ה-8 שעות ו-4 שעות ביום. אין ספק שהכניסה אליהם הייתה מאוד מאוד משמעותית. עשינו כבר ימים מרוכזים לכלל המנהיגות הדתית וגם הם מקבלים, כאמור, סוג של תעדוף ואנחנו רוצים לפעול בהם הרבה יותר.

אם אני מתקדם קדימה, אנחנו מדברים על מחקר. גם כאן יש חידוש מאוד מאוד מעניין. התחברנו לאיחוד האירופי ואנחנו מקימים מרכז ניטור לאומי. אחת הלאקונות המרכזיות במדינת ישראל זה היה הנושא של הנתונים. הנתונים נאגרים בידי כל גוף וגוף, משרד הבריאות אוגר את נתוניו, משרד הרווחה אוגר את נתוניו, משרד החינוך אוגר, לא היה גוף שיתכלל את הנתונים לצורך קביעת תכניות עבודה, על כן התיישבנו כולנו עכשיו ושכרנו את שירותיה של דוקטור מסוימת, לא חשוב השם, שבונה כרגע בהתאם לסטנדרטים האירופיים מרכז ניטור אצלנו שיוכל לתת מענה לכל הנושא של נתונים, מה קורה במדינת ישראל, זה בתחום שירות בתי הסוהר ובתחום המשטרה ובתחומים של המשרדים האחרים, על מנת שנוכל לבוא ולהיות, כפי שציינתי, הכי אפקטיביים והכי רלוונטיים. מעבר לזה כמובן אנחנו ממשיכים את הפעילות שלנו. אני יכול להגיד שנוצרו לנו קשרי עבודה מצוינים בשנה האחרונה, גם עם ארצות הברית, גם עם האיחוד האירופי, הם פותחו בצורה יוצאת מן הכלל, יש משלחות והחלפת ידע, אנחנו לומדים מהעולם, יש לנו הרבה מאוד מה להסביר ומה לתת לעולם, אנחנו נחשבים מבחינת הפעילות של הסמים בטופ העולמי. גם באלכוהול עשינו כברת דרך מאוד מאוד רצינית בשנתיים האחרונות ולמעשה הדבקנו את הפער שהיה לנו מול מדינות המערב במלחמה שהייתה בצריכת האלכוהול. בעניין הזה, השר לביטחון פנים מוביל את התכנית הלאומית למאבק בצריכה לא אחראית של אלכוהול ואני אמרתי כבר בתחילת הדברים, יש היום כבר הישגים ואנחנו נמשיך ונתברך בהם.
הנושא של אכיפה הוא נושא שמבחינתנו קריטי. אנחנו יודעים לעשות את הדברים, כתבנו, הכנסת עשתה עבודה מצוינת, השר התווה, הוועדה התוותה, בסוף מישהו צריך לאכוף את זה וזה סיפור לא פשוט. אז הנושא של שפיכת אלכוהול---

כשאתה אומר השר, אתה מתכוון לשר לביטחון פנים?

השר לביטחון פנים, He is the boss, מה שנקרא. כאשר אנחנו מדברים על אכיפה, קודם כל המשטרה לקחה כיעד יפה מאוד את הנושא של האלכוהול. בשנת 2011 בוצעו למעלה מ-32,000 אירועי שפיכת אלכוהול. אנחנו לא לוקחים את הפרטים של הילד, אנחנו שופכים את האלכוהול. הרי היום אסור לשתות, לא בפארקים ולא בגנים, אסור לשתות במקומות ציבוריים. המשטרה, מתוך תובנה שאנחנו לא רוצים להפליל את הילד, אנחנו רוצים שהוא יגדל להיות אזרח טוב, אנחנו לא לוקחים את פרטיו ולא שמים אותו במעצר או בתחנת משטרה, אנחנו פשוט שופכים את האלכוהול. אז אם ב-2010 דובר על כ-7,000 מקרי שפיכת אלכוהול, בשנת 2011 כבר היו 32,000 והמשטרה עושה בזה עשייה מצוינת.

המהלך השני שהמשטרה עושה זה הנושא של תקיפת פיצוציות. אני אומר את זה פה למרות שאני יודע שאני מוקלט, רעה חולה במדינת ישראל זה הפיצוציות, אותם מקומות שפועלים 24 שעות ומכרו את המוצרים האלה של סמים ואלכוהול מכירה כמעט חופשית. לא כולם כמובן, אני לא עושה חס ושלום הכללות, יש גם אנשים טובים, אבל ב-3:00 לפנות בוקר, סביר להניח שהם לא מכרו קולה ובזוקה. אני מניח. אני מניח ואני כמובן יודע על מה אני מדבר.

מקופלת.

מקופלת, כן. את זה הם מכרו בין 2:00 ל-3:00. בכל מקרה מכירת אלכוהול אסורה היום אחרי 23:00 בלילה והאדם שנתפס, הבעלים כמובן, משלם על כך מחיר כבד מאוד. בהתחלה זה קנס של 9,000 ₪, לאחר מכן סגירה מנהלית, לאחר מכן סגירה על ידי שופט---

זה חוק חדש.

המשטרה מאוד נוקשה בעניין הזה. נסגרו הרבה מאוד פיצוציות והם למדו. גם היום אסור למכור סמים, כל המבסוטון והנייס גאי והנגזרות. גם כאן החקיקה מכסה את כל מכירת הסמים, תמיד יהיה עוד איזה שהוא צ'ופצ'יק שינסו למכור, אבל היום הנושא של המכירה ירד כמעט לחלוטין. הם גם לא מסתבכים כבר עם העניין הזה והמשטרה בעניין הזה, הן של הפיצוציות והן של מכירת אלכוהול ושפיכתו, עושה עבודה יוצאת מן הכלל, אנחנו יודעים.

במקביל אנחנו גם מתלבטים לנושא קידום החקיקה. סיימנו את שלב א', יש היום הרבה מאוד מגבלות גם על מכירה וגם על צריכת אלכוהול והשאלה היא עכשיו אם עולים לשלב ב'. יהיו דיונים, בראשותו של השר, אני מניח, יחד כמובן עם האחרים, האם להכביד יותר את ידינו, כי הממשלה והכנסת יודעים לקבל את החוקים, אם זה לדוגמה ליקר סטורס, של מתחמים ייעודיים, שרק שם מוכרים אלכוהול כנגד הצגת תעודת זהות וכו', יש כאן דילמה מאוד מאוד בעייתית, אנחנו עדיין לא בשלב ההחלטות בעניין הזה, למרות שיש כבר התקדמות מאוד משמעותית בתחום החקיקה. כאן אנחנו לרגע לקחנו פאוזה ובוחנים את העניין.

פיתוח משאבי אנוש – אנחנו מכשירים הרבה מאוד אנשי מקצוע או מסייעים בהכשרה שלהם. הזכרנו את העובדים הסוציאליים והרבה מאוד עובדי רווחה ואני מניח שאיריס תרחיב את העניין הזה, רופאים, אחיות, או מסייעים אחרים. היום אנחנו פועלים בשני חדרי מיון כבר, פותחים באסף הרופא מרכז חדש לחלוטין שגם עליו בטח דר' פאולה רושקה תדבר. כלומר כל הגישה היא כמה שיותר לסגור את הנושא של אנשי מקצוע, משום שכל מי שבא במגע עם צרכן הסמים או צרכן האלכוהול מבחינתנו צריך לקבל סוג של מידע, מטען מסוים שאיתו הוא יכול לגשת לאותו אדם, הן אם הוא צרכן שצרך בפעם הראשונה או מישהו שקיבל הרעלת אלכוהול ומובא לחדרי מיון. רק לסבר את האוזן, זה לא רק שאנחנו מדברים כמובן על אלה שהשתכרו, הרעלת אלכוהול זה מצב הרבה יותר דרמטי, מדובר היום על פי נתוני משרד הבריאות על בין 2,000 ל-2,200 ילדים או נערים לשנה שמגיעים וכאן מדובר בסכנת חיים כבר. יש כאן שינויים פיזיים שיכולים לאיים על חייו של הצעיר, כמובן חדרי המיון יודעים לטפל בזה. זה קורה גם בימי חמישי ושישי, הם גם יודעים מתי, יודעים גם את סוג הטיפול. תמיד צריך להיות גם מסר למשפחה שלו כיצד לטפל, משום שאחד הדברים שהילדים אומרים, שהם לא מתרגשים מזה שהוא משתכר או שהוא קיבל הרעלת אלכוהול. זאת אומרת עזרת לו, אתה, המערכת הרפואית, ממשלה, בית חולים, לא משנה, עזרת לו ושבוע אחרי זה הוא עושה את אותו דבר בדיוק, למה? להקיא זה IN, זה מה שהם אומרים. אז גם בעניין הזה. וכמובן אנחנו מכשירים היום הרבה מאוד רופאי משפחה, גם את זה חשוב להגיד. רופאי משפחה עד לפני שנה בעצם לא נכנסו כמעט למערכת הזאת. כאן בעניין הזה משרד הבריאות לקח לו כיעד והוא מקדם את זה שרופא משפחה, כאשר הוא מזהה אדם שבא אליו ויש לו בעיית סמים או אלכוהול, במיוחד אלכוהול, הוא יודע היום להכווין אותו, הוא יודע לסייע לו, יש גם תרופות מסוימות שהוא יודע לתת לו, הוא גם מוכשר כאמור, אותו רופא משפחה, לא כל אחד יכול לעשות את זה, אני חושב ש-20 שנה לא הייתה הכשרה כזאת, נכון? התחלנו אותה יחד עם אוניברסיטת תל אביב וה-40 הראשונים מסיימים, ואנחנו כמובן רוצים להמשיך. הייתה פה הצלחה גדולה, אנחנו דיברנו על כ-10, 15 רופאים והיו לנו למעלה מ-40, ואין ספק שזה גם ימשיך לרוץ.
מרכז הדרכה ומידע ארצי – הנושא של האינטרנט, אנחנו משדרגים אותו, אנחנו למעשה סוגרים את אתר האינטרנט שלנו, אנחנו עושים משהו חדשני לחלוטין, ממש בימים אלה המכרז התחיל לרוץ, כמובן בארבע שפות, בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית, אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מהמזרח התיכון בכלל, כולל פניות מאירן, שהם גם כן מאוד מאוד מעניינות, גם ללמוד וגם ללמד. האינטרנט הוא באמת כלי מדהים, יש לנו כמובן גם את הספרייה הכי גדולה, אבל האינטרנט משמש לנו כמובן ככלי פנטסטי משום שגם, אם אתה זוכר שסיפרתי על אותם אלה שלא רוצים להזדהות, אז הם יכולים לפנות אלינו או דרך האינטרנט, או דרך הקו החם שעובד 24 שעות, פרט ליום כיפור. אני מתנצל שהוא עובד בשישי-שבת לכל חובשי הכיפה אבל בשישי-שבת יש את רוב הפניות, אז קורה שהצעירים במיוחד פונים אלינו, הם מקבלים מענה מקצועי תוך 12 שעות, או שהמוקדן יודע לתת את התשובה במקום, אם לא, בתוך שעות ספורות האדם מקבל תשובה. כלומר לא יכול להיות מצב שמישהו לא יקבל מענה מיידי, זה חשוב מאוד וזה סוג של שירות שאנחנו---

זה חשוב מאוד.

חשוב מאוד. העניין הזה הוא קריטי.

במיוחד להורים, שיהיה מענה.

כן, ההורים פונים אלינו המון. הם שואלים הרבה פעמים 'איך אני יודע לזהות' ו'מה הסימנים', הם מקבלים את כל התשובות הכי מקצועיות והכי רציניות ואנחנו אחרי זה מקבלים את הפידבקים ותודות על הסיוע וזה חשוב.

מלה אחרונה, אנחנו חלק מהמערכת הבינלאומית. מדינות העולם נלחמות, וזה לא משנה איזה סוג שלטון, בעניין של סמים, כולל, אדוני ראה בוודאי, בדרום אמריקה, את הקרבות שם שכל הזמן... למרות שחלק חיים מזה. אז אולי יש ארגוני טרור מסוימים שחיים מהעניין הזה של גידול סמים, כמו בלבנון, אבל רוב מדינות העולם נלחמות בזה ונלחמות אמיתי. יש גם כמובן סוכנות או"ם בעניין הזה שמרכזת את העבודה, אבל מעבר לזה אנחנו קשורים מאוד לאיחוד האירופי ולארצות הברית, שם אנחנו פועלים במשותף. אמרנו, יש גם הרבה מאוד חילופי ידע ומידע, אנחנו מנסים כל הזמן להיות עדכניים, יש גם כמובן חילופים, ובטח מהמשטרה יספרו, חילופים מודיעיניים בעניין הזה, שאנחנו גם קשורים, שירות בתי הסוהר מוציא אנשים, המכס, שגם הוא חשוב מאוד, יש הרבה מאוד נתיבי סמים, איך הם מוחדרים למדינת ישראל. גם בעניין הזה השיתוף הבינלאומי חשוב לנו.

זה היה על רגל אחת מה שאנחנו עומדים לעשות ב-2012. יש המון עבודה, אבל אנחנו אוהבים את עבודתנו, האנשים שלנו רואים את זה כשליחות, כפי שציינת, ואנחנו רוצים גם כמובן להצליח.

תודה רבה על הסקירה המקיפה והמעניינת ועל רוח האופטימיות שאתה משרה כאן. אמנם יש לי מספר שאלות בעניין הזה, אבל הייתי משהה אותן עד שנשמע את כולם. היות שכבודו לקח את מרבית הזמן, אז אני מבקש לקצר ולזכך את המלים, להעביר את המסר כך שנוכל גם לערוך דיון בסוף ההצגה של הדברים.

משרד החינוך, גב' קרן רוט-איטח, הממונה על מניעת שימוש בסמים.

אני לא אוסיף הרבה מלים על מה שיאיר אמר, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות למלחמה בסמים.

לא תכבירי במלים.

אני לא אכביר במלים. אם בעבר התמקדנו יותר בחטיבות הביניים ובתיכונים, היום אנחנו שמים את יהבנו על הגיל הרך מתוך הבנה שהעבודה צריכה להתחיל הרבה יותר מוקדם ובמסגרת תכנית כישורי חיים אנחנו שמים אינפוט על הנושא של צמצום צריכה של אלכוהול וביסוס עמדות של ילדים כבר החל מכיתות ה'-ו', מה שלא היה בעבר. הדבר האחר, שהמשרד פועל בתוך תכנית מערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום התנהגויות סיכון ואנחנו נעזרים בכלי הניטור שבודק את תחושת המסוגלות של הילדים, תחושת השייכות של הילדים. בתוך כל העבודה לקידום אקלים אנחנו נעזרים בנתונים תוך הבית ספריים על מנת לראות מה תפיסת הילדים ומה מידת הסיכון שלהם על מנת להתאים תכניות התערבות ספציפיות בתוך בתי הספר, יחד עם התכניות האוניברסאליות שאנחנו עובדים לפיהן. אלה בעיניי שני דברים שהם לפתחנו השנה.

בבקשה, משרד הרווחה.

אני אתן כמה נקודות שאנחנו מתעסקים בהן. אני מנהלת השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה, כשאנחנו עוסקים באוכלוסיות מבוגרים, צעירים ונוער, התמכרויות לסמים, אלכוהול והימורים. המסגרות שעושות עבורנו את העבודה, כשאנחנו יחידת מטה, הן הרשויות המקומיות ועמותות ציבוריות. אם אני אשים מספר דגשים עיקריים, בשנה האחרונה אנחנו מדברים על התאמת השירותים---

כלומר אין לך חיילים.

יש לי הרבה חיילים.

לא, את אומרת שמי שנותן לנו זה רשויות מקומיות, זה ה... כלומר לא המשרד עצמו, אלא הוא---

זה מדויק, אבל זה לא לחלוטין מדויק, כי התקציב---

אני אומר מה שאני שומע.

מה שאני אגיד, אם אני אוסיף שלוש-ארבע מלים נוספות, המשרד הוא בעצם זה שמפתח את התכניות, כותב מודלים, מכשיר, נותן רישוי ובעצם מחליט שיהיו שירותים. השירותים מתוקצבים---

אני לא רוצה להתערב , אני שואל בקפדנות, כי אנחנו, אני ועמיתי חבר הכנסת מוחמד ברכה, ראש רשימת חד"ש וגם שייח' איברהים צרצור, ראש הרשימה המאוחדת, פנינו פנייה אישית לראש הממשלה, לאחר שאני נפגשתי עם השר אהרונוביץ לפגישה ארוכה מאוד לפני שבועיים, ואמרנו שאנחנו רוצים שתהיה תכנית ממשלתית למלחמה בפשיעה, בסמים ובאלימות בסקטור הערבי. אני פניתי לשר כחלון שגם הוא יהיה שותף בפגישה וביקשתי מראש הממשלה שגם השר גדעון סער יהיה שם, ואנחנו דורשים ואני ביקשתי מהשר כחלון שיכין איזה תכנית. הבקשה, למשל ממשרד הפנים, של תוספת של 500 מיליון שקל, אנחנו רוצים שתהיה תכנית חירום. אני בטוח שייצא מזה משהו, אולי לא כל מה שאנחנו רוצים, אבל המשרד שלך ודווקא היחידה שלך תהיה... אנחנו רוצים להגדיל תקציב. למה אני שואל אותך?

לזה היא מוכנה.

בסדר, אני רק מפנה, כי כידוע הנתונים הם מאוד קשים. בבקשה, תוכלי להמשיך, רק רציתי להסביר את הקונטקסט של השאלות שלי, או חלק מהן.

אני מסכימה איתך שחסרים הרבה משאבים, יש הרבה מאוד עבודה ואנחנו לא מגיעים להכול. מגיעים להרבה ומגיעים טוב, אבל לא להכול. אם אני אחזור לדגשים שאנחנו עושים, אנחנו מעבירים את הכספים לרשויות מקומיות ולעמותות ציבוריות, אבל אנחנו שם בלפתח את המודלים ותכניות העבודה, כשהתקציב מחולק 75-25 מול רשויות מקומיות, ומול עמותות ציבוריות זה בדרך כלל ב-100% על חשבון המשרד.

מבחינת הדגשים בשנה האחרונה, אנחנו מדברים על אוכלוסיות קצה, כשבאוכלוסיות קצה מדובר על אוכלוסייה של תחלואה פיזית קשה, שאנחנו מתעסקים בנושא סמים, תחלואה כפולה כשמדברים על מחלות נפש מסמים, מדברים על אנשים שאנחנו ממש מגיעים אליהם לרחובות ואיך מביאים אותם חזרה לתוך הטיפול. במעבר טיפה חד, אנחנו מדברים על אוכלוסיות של נשים שהן ברמה מסוימת בקצה, ברמה של נשים שקשה להן להגיע לטיפול, והעלינו את כמות הנשים שמגיעות בשנה האחרונה לטיפול מ-2% ל-25% במקומות שאנחנו עוסקים בנשים, כשנושאים נוספים של הדגשים זה נושא התעסוקה ונושא היציאה לאיתור באוכלוסיות שונות ובעיקר בנושא בני נוער.
התקציב של השירות נע בסביבות 60 ומשהו מיליון שקלים בשנה, אני מקווה שאנחנו נוכל להקצות, כשהחוסרים העיקריים, אני פשוט רוצה לשים את זה על השולחן, כי על זה בטח אתם שומעים, את הלחץ העיקרי, וזה באמת שאוכלוסיות הקצה שצריכות להגיע מהרחובות ולקבל טיפול לא מצליחות תמיד להיכנס, יש רשימות המתנה. אנחנו מכשירים את האנשים כדי שיעשו את העבודה כמו שצריך, אני כבר מתנצלת, כי אני צריכה להיות כרגע באמצע הרצאה שלי בתל אביב. יאיר דיבר על הכשרת כל האנשים בתוך התחום, היום נפתח קורס מטפלים ואני אמורה להרצות כבר, אני באמצע ההרצאה שלי אבל אני פה, אז אני עוד מעט אצא ואסע לתל אביב להמשיך את ההרצאה.

מה הקשר שלכם עם הרשות למלחמה בסמים?

קשר הדוק.

למשל? נושא ההכשרה, יש שני מערכי הכשרה, גם שלכם וגם של הרשות?

לא, אני אסביר. כל מה שיאיר ציין כאן בתוך תכנית העבודה, אלה דברים שאנחנו ביחד מסכימים עליהם ברמת המדיניות, אבל חלקם אנחנו מבצעים בעצם. אנחנו זרוע ביצועית של הרשות. כשחוזרים לחוק הרשות למלחמה בסמים, אנחנו המשרד הייעודי שעושה את החלקים של הטיפול. בנושא ההכשרות, ההכשרות שאנחנו עורכים אותן בהתאם לחוק הפיקוח על מוסדות, הן הכשרות שמבוצעות באחריות משרד הרווחה, רוב התקציב להכשרות מוזרם על ידי משרד הרווחה, חלק מהתקציב מוזרם מהרשות למלחמה בסמים באמצעות קרן החילוט. הקורס שאני מדברת עליו כרגע הוא קורס הכשרה לתפקיד עובדים סוציאליים מטפלים בנושא סמים, אלה אנשים שיקבלו אישור כדי שהם יוכלו לעבוד בתחום, קורס של כ-300 שעות, כ-300 עובדים, הקורס שנפתח היום הוא למטפלים בתחום המבוגרים, ובסוף התהליך הם יהיו מוכשרים ויוכלו לעשות את העבודה. אבל אלה אותן הכשרות.

משרד הבריאות, בבקשה.

אנחנו קודם כל עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות וגם עם משרד הרווחה, כאשר יש לנו תכניות טיפול ואנחנו אחראים לטיפול הרפואי יותר, כאשר משרד הרווחה יותר לטיפול נפשי, רגשי ושיקום. אנחנו ביחד עושים המון עבודה בתחום והתקדמנו, אני חושבת, הרבה מאוד בשנים האחרונות. יש כמה נושאים שאנחנו מתמקדים בהם, אחד זה הכשרה של צוותים רפואיים שאנחנו עושים בדרך כלל בשיתוף הרשות, פרט להכשרות ייחודיות שאנחנו עושים מטעם המחלקה, כמו הערכת מסוכנות של אנשים שמגיעים לטיפול ועוד.

בתחום הזה אנחנו מכשירים גם רופאים, למשל לאחרונה גם צוות פסיכיאטרי בבריאות הנפש, בשביל לזהות את הנושא של תחלואה כפולה, שזה עוד נושא מאוד גדול שהוא משיק בין בריאות הנפש לבין סמים, וגם רופאים ראשונים, כאשר המוקד הנוסף זה חדרי מיון, שהשנה אנחנו באמת אנחנו מתמקדים. יש אלפי פרויקטים, אחד זה פרויקט זיהוי ואיתור של צעירים שמגיעים לחדרי מיון, כדי ששם לא יהיה רק רישום שלהם, כי עד עכשיו מי שנרשם בחדרי מיון זה רק מישהו שמגיע בגלל הרעלת אלכוהול או הרעלת סמים, אבל לא מישהו שלמשל מגיע עם תאונת דרכים ושימוש באלכוהול, כך שהיינו מפספסים המון אנשים ולא היה לנו עליהם מידע. היום אנחנו מפתחים את הנושא של הרשומות הרפואיות בתחום הזה, יחד עם הרשות וגם במשרד, ודבר שני, אנחנו נעשה שם התערבות קצרה של עובד סוציאלי בנושא של העלאת מודעות, ניסיון שאדם כן ירצה לעבור להתערבות קצרה, דבר שפותח ב-WHO והוכח כמאוד יעיל למניעה.
דבר נוסף שאנחנו מאוד מתמקדים בו זה הטיפול במה שכבר הוזכר על ידי יאיר גלר, ופה אנחנו מקווים שסוף סוף המכרז שפורסם והיה בתהליכים משפטיים יסתיים ונוכל לממש את התכנית, שם יש שדרוג של הצוות, שדרוג של טיפול, גם החלפה של כמה ספקים, כך שאנחנו מצפים לשיפור ושם גם אנחנו מתכננים הכשרה נוספת של הצוותים, גם בתחום טראומה. הרבה מאוד אנשים שמתחילים בסמים עברו טראומות שהן הבסיס לזה וזה לא טופל.

נושאים נוספים זה המרכז הארצי לזיהוי ואיתור וייעוץ של בני נוער וצעירים בבית חולים כללי ב'אסף הרופא'. זה מרכז חדש, משהו ניסיוני, שגם שם אנחנו נשתף פעולה עם הרשות ואנחנו מקווים מאוד שהורים וילדים ונערים שעד היום לא מגיעים לכל מרכזי הטיפול גם בקהילה, בגלל שזה ממוקם בבית חולים כללי ופחות סטיגמטי כן ירצו לבוא, להגיע ולהתחיל לקבל טיפול. שם זה רק התערבות ראשונית, הוא יופנה בחזרה לקהילה ולמקומות טיפול במקום.

גם בנושא תרופות, הטכנולוגיות הרפואיות, זו הייתה הבעיה במיוחד בנושא אלכוהול. עד עכשיו לא כל כך היו תרופות רשומות בארץ לנושא אלכוהול והשנה יש חברת תרופות מחוץ לארץ שמעוניינת סוף סוף לרשום תרופה למניעה ולמניעת קניית האלכוהול, שזה לא רק לגמול את האדם, אלא למנוע את זה שהוא יחזור להשתמש.

התרופה הזאת לא בשימוש בארץ היום.

לא, זו תרופה חדשה, שגם בעולם רק עכשיו מתחילה להיות בשימוש והיא יכולה מאוד לשדרג את הטיפול.

עד כמה התרחקתי מעולם הרוקחות, אני רואה שאפילו לא שמעתי עליה.

אני לא אשאל אותך איפה נהנית יותר.

אנחנו מאוד מקווים שהתרופה תעזור וזה הולך בכיוון אחר של התייחסות לבעיית האלכוהול. פעם היו אומרים על אדם שהיה אלכוהוליסט או ששותה, שאסור לו לשתות אפילו כוסית כי אז הוא יחזור להשתמש בזה. היום בעולם ראו שלהגיע לרמה כזאת של ניקיון מאוד קשה לאנשים שרגילים לשתות, כי גם בחברה יש פיתויים מאוד גדולים לשתייה, אז הכיוון של פיתוח התרופות זה שאפילו אם אדם ישתה, לפחות נמזער את הנזק, הוא לא יגיע לשכרות, הוא לא יגיע לשתייה מאוד מאוד כבדה. עם התרופה הזאת הוא יוכל לשתות עד גבול מסוים, כי היא תוריד לו את הכמיהה לכמות ולריגוש שהוא מקבל דרך האלכוהול. אז זה יהיה באמת מהפך אם נצליח להביא אותה.

תרופות נוספות שאנחנו רוצים להכניס בתחום הסמים זה סובקסון. זו תרופה שתהיה מיועדת לטיפול אמבולטורי יותר של מכורים לאופיאטים, על מנת למנוע שימוש בהזרקה של התרופה, שהיום היא נמצאת, אבל ברגע שאדם יזריק את התרופה או יסניף אותה, הוא יקבל קנס, ולכן לא יהיה לו כדאי להשתמש בה בצורה כזו.

אז אנחנו מתקדמים הרבה מאוד בתחום, צריך גם פה תקציבים, צריך הרבה תקציבים לזה, אנחנו מנסים להוציא השנה מחקר בנושא עלות-תועלת של מתדון מול סובקסון וסובוטקס, לראות בעצם אם עם נתונים כאלה כדאי להכניס את זה לסל התרופות.

אני רק רוצה לדעת, סליחה על הבורות, מה הסטטוס של הרשות, האם היא יחידת סמך או שהיא חלק אינטגרלי מהמשרד?

היא תאגיד סטטוטורי שפועל על פי חוק, עם שר ממונה, שזה ראש הממשלה שהאציל בבחירות האחרונות לשר לביטחון פנים את ההפעלה של חוק הרשות.

אז אתם לא יחידה של המשרד, כלומר אתם אורחים אצלו באיזה שהוא מקום.

כן.

אורחים רצויים, בסדר.

אנחנו רצויים ואמרתי את זה. חשובים ורצויים.

אנחנו רוצים לשמוע את המשרד לביטחון פנים. ממך אני מצפה, סליחה שאני אגיד לך מה אני מצפה ואני חושב שזו השאלה שמעניינת הכי הרבה את האזרחים, ודווקא במשרד לביטחון פנים; הרי אדם שמשתמש בסמים או באלכוהול יכול להזיק לעצמו, זה אחת, שתיים, הוא יכול להזיק לחברה, ולפעמים בזה שהוא מזיק לעצמו הוא מזיק לחברה, זו האפשרות השלישית. הקשר הזה בין עבריינות לשימוש בסמים, בין אלימות, בין שוד, בין עבירות רכוש, בין זה וזה, זה מתחיל לקבל ממדים בלתי אפשריים בשנים האחרונות. אני שומע על צרכני אלכוהול או צרכנים של סמים קשים שמוכנים תמורת סכומים זעומים אפילו לצאת לרצוח. אנחנו במצב לא קל מהבחינה הזאת, במיוחד בחברה הערבית, אבל בכלל בארץ. אני מצפה שדווקא המשרד לביטחון פנים ייקח את עניין הסמים לא בעניין סמים גרידא, אלא בעניין הקשר שלו לעברות אחרות, שזה מעצים ומעמיד את הדברים בפרופורציה אחרת. אתה אומר לי 5% משתמשים בסמים, או הייתה ירידה, זה עדיין המון, כי הקבוצה הזאת גוררת אחריה עברות בנוסף לעברה של שימוש בסמים.

נכון.

או שתספר לנו שצרכני הסמים הפסיקו לגנוב.

ברשותך, אני אפרט ואני אתן למשטרה ולשירות בתי הסוהר להשלים, כיחידה המיוחדת שעוסקת בתחום הסמים, כדי שישלימו את הפעילות. ראשית, הרשות למלחמה בסמים עברה ממשרד ראש הממשלה לאחריות המשרד והמשרד רואה בה כיחידה מאוד חשובה ומטפל בו, אני חושב, כמו שצריך, וגם דאג להגדלת התקציב, מה שכל שנה הפך להיות זירת התגוששות. אנחנו מיסדנו את הדבר הזה, נכון שחלק הוא לא בבסיס , אבל הוא קיים, הוא בעבודה והוא עומד לרשות הרשות, כך ש-33 מיליון זה תקציב שלא היה בעבר ואם נסתכל לאחור נראה שיש בהחלט גידול משמעותי וכמובן אם הדבר מתאפשר לנו, אנחנו גם מוסיפים. זה דבר אחד.
דבר שני, הנושא של הסמים והנושא של האלכוהול הם במדיניות השר נושאים מאוד ברורים ומוגדרים בצורה, אני חושב, מספיק בהירה, גם לרשות למלחמה בסמים, כדי לפעול על מנת לצמצם את היקף התופעה, גם בקרב הצורכים של אלכוהול וגם בקרב הסמים וגם ביחידות המשרד הנוספות, קרי מצילה, שפועלים ברשויות המקומיות, תיכף אני אפרט על כך מספר מלים, ואגף שיטור וקהילה שמפעיל למעשה שתי תכניות לאומיות, אחת זה 'עיר ללא אלימות' והתכנית השנייה זה פיילוט של השיטור העירוני, שגם הוא חלק מהמאבק ומההתמודדות עם הדבר הזה. מעבר לתקציב שלו, כשאני אומר 'עיר ללא אלימות', אז בעיר ללא אלימות יש תקציבים רבים ובשיטור העירוני יש תקציבים רבים ובתכניות נוספות שאנחנו פועלים גם במגזר הלא יהודי, נושא המתחמים, ותיכף אני אומר מספר מלים. כך שאם אנחנו לוקחים, בסך הכול אנחנו משקיעים הרבה מאוד תקציב על מנת להתמודד גם עם הסמים, גם עם צריכת הסמים וגם עם צריכת האלכוהול. נכון שבשנתיים האחרונות נושא האלכוהול טופל באינטנסיביות, כי היה גל של אלימות כפי שאדוני אמר, שאותם משתמשים גוררים ומחוללים הרבה מאוד עבריינות, הרבה מאוד אלימות, הרבה מאוד ונדליזם, ולכן צריך להתמודד איתה. ההתמודדות שלנו היא בתכניות, ראשית מה שהציגה הרשות, ב'עיר ללא אלימות' אנחנו היום פועלים בהיקף גדול במגזר הלא יהודי. היום אנחנו בקרוב ל-100 רשויות מקומיות, מתוך 256 רשויות, מ-96 רשויות שאנחנו פועלים שם קרוב ל-40 רשויות הן של המגזר הלא יהודי. כלומר אם אתה לוקח את יחס האוכלוסייה, הגדלנו את היקף, וזה במדיניות של השר, מספר הרשויות שבהם תופעל. כל ברוורמן, 'עיר ללא אלימות', שלושה מתחמים, נצרת, במשולש, וכל הבדואים בדרום, אנחנו מפעילים שם. כשאני אומר מתחם, אנחנו מפעילים את הרשות, אנחנו מפעילים את עיר ללא אלימות ומפעילים כוח ייעודי משטרתי שהוא למעלה מ-50 שוטרים, מעבר לסד"כ שיש בתחנה, לכל נושא של עבירות איכות חיים, כל נושא של התמודדות עם העבריינות, עם האלימות, עם הפשיעה, עם צריכת הסמים וכל העבירות הנלוות לדבר הזה. כך שאלה תכניות, אדוני היושב ראש, שכבר בעבודה, אנחנו כבר פועלים, אתה יכול לשאול את ראש העיר נצרת, הוא יגיד לך את ההתרשמות שלו. בנוסף לזה אנחנו מפעילים את השיטור העירוני. לצערי כרגע רק ב-13 רשויות, כפיילוט, אני מקווה שנביא נתונים ונקבל תקציב נוסף על מנת להרחיב את זה, אבל מתוך 13 הרשויות יש לנו גם בלוד, שזה רשות מעורבת, גם בטירה, שהיא מהמגזר, גם בנצרת שהיא מהמגזר, ובסך הכול אני חושב שאנחנו מודעים לבעיה במגזר. בזמן הזה, כשאנחנו נמצאים כאן, השר מאשר תכניות לקראת דיון אצל ראש הממשלה, מה שאדוני ציין שביקשת מראש הממשלה לקיים דיון, דיון נוסף שמתקיים ביום ראשון אחר הצהריים בנושא ההתמודדות עם האלימות ועם הפשיעה במגזר הלא יהודי, ויש תכנית משלימה נוספת. אנחנו בכלל חילקנו את המגזר ל-14 מתחמים, כרגע אנחנו עובדים בשלושה, ואנחנו מקווים לקבל תקציבים נוספים על מנת להגדיל את מספר---

חלק מהתכניות שלכם צריכות מטצ'ינג?

ב'עיר ללא אלימות' יש מטצ'ינג, אבל המטצ'ינג הוא 15%, 20%, 25%, זה תלוי כמה הרשות התחייבה.

גם הרשות למלחמה בסמים זה מטצ'ינג.

הרשות זה מטצ'ינג, אצלנו זה מטצ'ינג.

במתחמים לא.

מה שעכשיו דיבר אליעזר, במתחמים לא. עד עכשיו היה כן, כרגע הוקצה תקציב במיוחד לטובת המגזר הערבי, שלא מחייב מטצ'ינג, כי אנחנו יודעים שהרשויות חלשות, ש---

כשאתה אמרת לי 'אנחנו נכנסים', אין לי תכנית, אתה יודע, זו התכנית היחידה שעם פועל, לא עם שם---

ללא מטצ'ינג.

'אנחנו נכנסים', תכנית נכנסים, התכנית הזאת עם מטצ'ינג?

לא, ללא מאטצ'ינג.

רק בעיר ללא אלימות יש לנו מטצ'ינג. במתחמים, אדוני היושב ראש, אין לנו מטצ'ינג.

אבל אתה מודע לכך שיש רשויות שמצבן, אתה יודע, זה אבסורד---

זו הסיבה.

ברשויות שמצבן קשה לגמרי, שם על הפנים, במיוחד רשויות בנגב, לך תעשה את זה בערערה בנגב, אין לה את ה---

אדוני היושב ראש, לשמחתי, אדוני מוזמן לבקר, 'עיר ללא אלימות' פועלת בצורה בלתי רגילה בשפרעם, בטמרה, בביר אל מכסור. אנחנו לא נתקלנו, אולי בדבורייה, אני חושב שזה היישוב היחיד שנתקעתי---

יש שם ועדה קרואה.

שנתקענו שם עם המטצ'ינג, אם אני זוכר, אני חושב ששם זה המקום היחיד, גם בשיבלי נכנסנו, גם בקאדיה נכנסנו, גם בזרזיר, אנחנו פועלים. אפשר לבוא ולראות את הנתונים ואני חושב שאנחנו מתאימים את 'עיר ללא אלימות' לצרכים של המגזר ואני חושב שאנחנו בהחלט בכיוון הנכון, אנחנו צריכים לעשות התאמות כאלה ואחרות, אנחנו מתחילים כרגע בליישם את תכנית המצלמות, היינו תקועים עם זה פרק זמן, המצלמות לטובת כיסוי של אותם מקומות בעייתיים, מקומות חמים, מקומות שעושים בהם ונדליזם ורעש ואלימות ומכות ועבריינות, אנחנו מתחילים, יש שלוש חברות שזכו במכרז הארצי שעשינו, שהן יספקו את המענה לכלל הרשויות וכל רשות מתקשרת, הכספים שעמדו לטובת הרשויות בשנים קודמות, כי המכרז לא הסתיים, עומדים לרשותן, אנחנו הולכים להשקיע למעלה מ-20 מיליון שקלים לנושא המצלמות, כמובן החלק שהולך למגזר, ואני חושב שאנחנו---

מתי יתקצבו בעיר העתיקה בעכו? אתם יודעים איפה יש אלימות שם.

בעכו יש מצלמות, למה?

יכול להיות שעשיתם מחדש.

לא, בעכו יש כבר להערכתי למעלה מ-50 מצלמות.

עדיין לא.

לדעתי, אני מוכן לבדוק את זה, אדוני, אני אומר לך---

אדוני יושב במשרד, רואה שיש החלטה להקים מצלמה בעכו, יש הבדל בין מה שכתוב לך בנייר ובין המציאות בשטח. אני ביקרתי לפני שבועיים שם, אמרו לי שלא. אחר כך השר אמר שיש תכנית ו---

שבעכו אין מצלמות?

עדיין לא.

אני אחזור אליך בדיוק כמה מצלמות וכמה יש בעיר העתיקה, בסדר?

אוקי.

גם בלוד עכשיו אנחנו בתהליך של הקמה של 120 מצלמות.

התהליך הזה עדיין לא...

כי המכרז התעכב, אנחנו רק גמרנו את התהליך המכרזי לפני חודש וחצי, עכשיו הוא התעכב מכל מיני סיבות. השורה התחתונה, סיימנו, אנחנו יצאנו לדרך עם הדבר הזה, כמובן עכשיו אנחנו מסייעים לרשויות. אני חושב שהנושא של המצלמות ייתן מענה. עוד פעם, זה לא המענה הבלעדי, אבל הוא חלק מהתכנית וכפי שאמרתי, הנושא של המתחמים, אני מקווה שביום ראשון, אחרי שתוצג התכנית לראש הממשלה, אכן נקבל את התוספת שאנחנו מבקשים. אני לא יודע אם כל ה-2,500 שוטרים הנוספים למגזר, אבל אני מניח שנקבל עוד מנה מעבר לשלושת המתחמים, מעבר ליישובי ברוורמן ונוכל להרחיב את הפעילות שלנו ואנחנו מודעים והשר מבקר, אתה בטח יודע, הוא היה בטירה כמה פעמים ובג'ת היינו עכשיו כמה פעמים ואנחנו מודעים ואנחנו פועלים על מנת באמת ל עזור לראשי הרשויות וכמובן לשפר את הביטחון האישי במגזר. אנחנו בקשר טוב עם ראשי הרשויות וגם השר וגם הגורמים המקצועיים במשרד, כמובן שאם היו לנו יותר תקציבים אז היינו פורשים בכל המגזר, אבל אני חושב שאם אנחנו משווים כמה אנחנו במגזר היהודי וכמה אנחנו במגזר הלא יהודי, אני חושב שהמצב הוא הרבה יותר טוב בהיבט של כמות היישובים שאנחנו פועלים בהם במגזר מאשר ב---

איך אתם מחליטים באיזה יישוב להיכנס ובאיזה יישוב לא?

אנחנו הפצנו קול קורא בזמנו, לקול קורא ענו כאשר יש קריטריונים של פשיעה וכל הנתונים האחרונים, דירגנו את הקול קורא, את ה-122, 123 רשויות, ואנחנו מכניסים לפי הסדר, כאשר יש גם החרגות כמו ועדת ברוורמן, אז כל היישובים של ברוורמן נכנסו פנימה---

כל היישובים שהכנסתם הגישו קול קורא? אני יודע שיש יישובים שבכלל לא הגישו קול קורא---

כן, אבל אז הם נכנסו בהחלטת ממשלה, כמו ועדת ברוורמן שהייתה החלטת ממשלה, או תכנית החומש, זה ברוורמן, או תכנית המתחמים.

לקחת לדוגמה יישוב כמו ראמה, ששם בשנים האחרונות 18 אנשים נרצחו והיישוב הזה עוד לא נכנס ואני יודע שהייתה בעיה שם עם ראש רשות בהחלפה בזמן של קול קורא. אתם לא שוקלים לבדוק איך אתם מכניסים יישוב כזה שלא הגיש קול קורא?

אל"ף, אנחנו כן שוקלים אותם ואנחנו כן נותנים פתרונות. למשל, שיבלי---

אדוני, בוא נתקדם קצת. חבר הכנסת חמד עמאר הצביע על יישוב מסוים שכואב הלב עליו, זה יישוב שהיה... שתבין, לפני עשר שנים זה היה היישוב הערבי הכי מפותח, הכי מתורבת, הלימודים, כל החבר'ה---

הכי הרבה אקדמאים.

זה אזור של דוגמה לשקט וזה, בתוך כמה שנים חבורה של עבריינים ושל ארגוני פשיעה נכנסו לשם ועשו את החיים גיהינום. אז אני מבקש שתשקול את העניין, תוסיף את השם ותגיד 'אנחנו נבדוק את זה'. אני רוצה שתרשום אצלך---

אני רושם.

תדבר עם השר, שחברי הכנסת חמד עמאר וג'מאל זחאלקה פנו בנושא ראמה. אני הייתי מוסיף גם את מראר ואת ירקא.

מראר נמצאת וירקא גם בפנים.

ירקא לא בפנים.

פארס בירקא?

פארס בירקא.

אז ירקא עוד לא.

אבל פריד במראר.

הם בפנים. אני רושם.

בראמה במיוחד מאוד בוער.

אנחנו רוצים, בקצרה, המשטרה, כמה אתם הולכים לתפוס השנה ו... כי אני שומע על מספרים מדהימים, אני שמעתי על מישהו שתפסו, הייתה תפיסה בשנה אולי בשווי של 100 מיליון שקל, שזה---

הייתה תפיסה גדולה של קוקאין באפריל, זו הייתה מכולה שהגיעה בטעות לישראל, זו הייתה מכולה שהיו אמורים לפרוק אותה באירופה, היא הגיעה לכאן וכאן ניסו למזער נזקים, אבל אנחנו, בשיתוף פעולה עם ה---

החזרתם אותה לכתובת הנכונה או...

כן, בבקשה.

הטיפול בעבירות הסמים הינו אחד מיעדי משטרת ישראל כמובן לשנת 2012, כמובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות, חשוב לציין שיחידות הנוער מכינות מבצעי פיצוציות, בין אם ארציים ובין אם מחוזיים, במטרה למזער את מכירת הסמים בקרב בני נוער וכמובן השימוש בהם, כמו גם פעילות בנושא האלכוהול ותופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש באלכוהול. בנוסף לאלה גם מופעלות תכניות בבתי הספר, בדגש, שוב, על הסברה ודרכי פעילויות אחרות.

מה שאת אמרת, על הפיצוציות, האם זה נכון שרוב התיקים, אני רוצה אפילו להגיד של עניין הסמים והאלכוהול, זה נגד משתמשים ולא נגד סוחרים?

לא ניתן לפתוח תיק למי שרכש... הרי מה שנמכר בפיצוציות לרוב זה אינו סם, זה חומר מסוכן, ומכאן שיש בעיה לחקור אדם שהשתמש בחומר מסוכן. כן נפתחים תיקים כנגד מוכרי החומרים המסוכנים בפיצוציות.

אם יורשה לי, השאלה שאנחנו שאלנו את המשטרה, לבקשת היושב ראש, הייתה עם הפירוט של התיקים, שימוש ואחזקה, שימוש, אחזקה לצרכים עצמיים וסחר. 90% מהתיקים שהמשטרה פתחה בשנים 2007-2010 היו כנגד משתמשים וכנגד אחזקה לשימוש עצמי ורק 10% מהתיקים היו בעבירות של סחר. אלה הנתונים שהמשטרה העבירה לנו.

אני מתנצלת, אני לא התבקשתי לתת נתונים---

אנחנו לא נתווכח על הנתונים, אנחנו נתווכח על מדיניות.

רוב התיקים שהמשטרה פותחת הם על שימוש ואחזקה עצמית, זו תשובת המשטרה.

זה לא נכון. אם אנחנו מסתכלים... למיטב זיכרוני---

את רוצה את התשובה שנשלחה מלשכת המפכ"ל?

לא, העניין הוא שאין לי כרגע את הנתונים מול עיניי, אני יכולה לומר שב-2010 תיקי הסחר היו הרבה יותר גדולים מ... כלומר הייתה עלייה בתיקי סחר לעומת 2011 שכן הייתה ירידה, אבל אני לא יכולה לומר לך אם מספר התיקים שנפתחו בגין שימוש הם יותר מסחר. אין לי את הנתון---

אני אגיד לך מה אני רואה ואני לא עשיתי מחקר, אבל אני רואה תופעה כזאת; המשטרה נלחמת בפשע המאורגן, שזה הדבר הכי קשה, יש פשע מאורגן בישראל ויש משפחות ידועות ויש גם לא משפחות, גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי והמשטרה הצליחה לתפוס ולפרק משפחות או ארגוני פשיעה בכמה ערים ידועות, בנתניה ובכל מיני מקומות, ואין ספק, אנחנו מורידים את הכובע, אבל מה קרה? בזה שהם תפסו ארגוני פשיעה מסוימים ומיגרו אותם ופירקו אותם, המשטרה עשתה זאת, זה חיזק ארגוני פשיעה אחרים. כלומר מה שקורה היום הוא שהמשטרה מצליחה, נגיד, לתפוס ולתת מכה לארגוני פשיעה שמכרו סמים בנתניה, אז באים הסוחרים מטייבה ומוכרים שם. זה מה שקרה. כלומר הסמים נמכרים, פשוט השוק...

לא נשאר ואקום.

זה העניין. אני אלך לכיוון אחר. הכוונה שלי שצריך לראות גם את השורה התחתונה. הפשיעה נמשכת אותו דבר, ההתמקדות בכמה ארגוני פשיעה והזנחת ארגוני פשיעה אחרים, זה גורם להם לשגשג. אני לא יודע איך עושים את זה, אני לא יודע איך, אבל בזמן שאתה נותן למכה למתחרה, תשים עין על זה שמתחרה איתו. כלומר אתה לא יכול לתת... אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי אני קורא בעיתון את השמות, נתתי מכה לזה, נכנסה קראג'ה לנתניה, מה הרווחנו? אבוטבול יצא, נכנסה קראג'ה וזה ככה. אני חושב שצריך לראות את המצב בצורה כזאת, ואני מדבר על הקונטקסט שלנו, הקונטקסט של סחר בסמים, הוא לא נעשה על ידי ילדים קטנים או גדולים. אנחנו יודעים והמשטרה יודעת טוב מאוד שיש את הארגון הזה והארגון הזה והארגון הזה והארגון הזה, הם היבואנים, הם שמכניסים את זה לשוק ועיקר המאמץ, וזה מה שאתה ניסית לרמוז לו, אפילו הייתי אומר שנתתם את מירב המאמץ לא לפיצוצייה הקטנטונת הזאת ברחוב, אלא ללכת לראשי ה---

אפשר לשבת על הפיצוצייה, אבל אם רוב התיקים---

בסדר, אני חושב שאי אפשר לעשות תעדוף והתעדוף צריך להיות לפי קריטריונים, עד כמה מסוכן הסם בו מדובר, עד כמה הוא נפוץ. כלומר אתה עכשיו לא תתמקד נגיד בקוקאין, אלא תיתן עדיפות לאלכוהול למרות שהוא פחות מסוכן, כי הוא נפוץ יותר. צריך איזה שהיא נוסחה שעל פיה תהיה... לא על פי מה ש... יכול להיות שאתה צריך להשקיע מאמץ דווקא בסמים הקשים ולאו דווקא באלכוהול, כפי שאני רואה אותו, על חשבון... כי עם תקציב מוגבל אתה הולך---

לא, זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני. כאן צריך להיות מאמץ גדול וכאן צריך להיות מאמץ גדול.

זה אחד על חשבון השני, התקציבים שלכם היו 35 מיליון שקל וזה היה רק הרשות למלחמה בסמים, והם היום גם כן בסביבות 35 מיליון שקל, כשאתם נלחמים באלכוהול.

יש היום תכנית אלכוהול שאושרה---

זה מעבר למה שהצגת כאן?

אני חושב שצריך גם ישיבה מיוחדת של הוועדה. אני אפנה ליושב ראש הקבוע בעניין המלחמה בסוחרים הגדולים, איך אומרים? לדבר על הדברים הכבדים. אני זוכר שהיה המפכ"ל לשעבר, זה לפניו, הוא בא לכאן והוא אמר שיש לו תכנית חמש שנתית למגר את ארגוני הפשיעה בישראל. בסדר גמור, אבל זה לא נעשה. אני חושב שפה קבור הכלב ופה עיקר המאמץ צריך להיות, הסמים הקשים. המודה החדשה הזאת, אני מדבר על דעתי האישית, דעתי האישית היא שלא הכול אותו דבר.

אדוני אמר שלא נעשה, אבל ארגוני הפשע, חלק גדול מהם מאחורי סורג ובריח.

אני יודע, אני אמרתי לך, אבל זה לא הקטין את הפשיעה, כי אתה חיזקת ארגונים אחרים. זה מה שקרה בפועל.

יש ירידה בפשיעה. אם אתה לוקח את 2011 יש ירידה בפשיעה בכל הפרמטרים. אדוני, אנחנו נעביר לכם את הנתונים דרך מחלקת המחקר, מתואם עם המשטרה, אני אביא לכם את הנתונים, גם על תיקים, גם הפשיעה---

אנחנו נראה את ארגוני הפשיעה, למרות שהדיון שלנו הוא לא בפשיעה כאן, הוא דווקא בנושא הסמים ובקונטקסט של הסמים.

אנחנו נשמע את שירות בתי הסוהר. בבקשה.

שלום, אדוני. אני אורח קבוע פה. אני ארבע שנים מפקד היחידה המיוחדת ללחימה בסמים, היא נקראה, והשתנתה בשנתיים האחרונות ליחידה ללחימה בפשיעה. אתה אמרת המון תובנות שאני חושב שכולנו פה תמימי דעים. אני יכול להגיד לך שבשירות בתי הסוהר אנחנו פוגשים את כל הקליינטים שהמשטרה עוצרת והם עושים עבודה טובה. צריך לבוא ולהגיד את זה, אתה רואה את זה בכמות העצורים. זאת אומרת לתזה שנאמרה פה, שנלחמים רק באותם משתמשים, חבר'ה, מה לעשות, לייצר ראיות כנגד סוחר כבד, באחוזים הרבה יותר קשה מאשר אותו משתמש. דרך המשתמש אתה מגיע לפיצוח תיקים ואנחנו רואים המון עצורים על שימוש בסמים וגם עצורים על סחר בסמים.

משפט לגבי שירות בתי הסוהר – עשו המון מחקרים לאורך השנים ועושים מחקרים, החיבור עם הרשות למלחמה בסמים או השותפות לדרך, אני יודע להגיד לך, אדוני, שיש כ-50%, גס, נרקומנים מקרב האסירים הפליליים, ייצוג יתר גבוה מאוד לערביי ישראל, וזה מביע את כל הדברים שעלו סביב השולחן הזה. הסחר המרכזי אצלנו בשירות בתי הסוהר הוא סביב ההרואין, לדוגמה. זאת אומרת המריחואנה ומוצרי הקנאביס הם פחותים בסחר שלהם ובשימוש למול ההרואין שהוא הסם המרכזי לשימוש בשירות בתי הסוהר וזה מסביר את זה שיש לנו כמות גבוהה מאוד של נרקומנים.

אבל אתה יודע למה, בגלל הנפח. כי להבריח סמים לבתי הסוהר, תבריח מריחואנה או תבריח חשיש, אתה צריך נפח גדול, כמות גדולה, אבל להבריח הרואין או להבריח כל מיני כדורים... אתה יודע, אני בעסק, אני מבין בעניין הזה. יש לי דוקטורט על סמים, העבריין שיוצא לחופשה ושרוצה להכניס את זה לתחת שלו, או לעטוף את זה בניילון, אז הוא לא יכניס חשיש, לא כדאי לו, כי צריך להכניס כמות... צריך תחת גדול מאוד בשביל זה. זה מה שקורה, למה אתה צוחק? זה המציאות. הוא מכיר את זה.

אני חושב שלפני שני מפגשים נתתי פה הרצאה---

לא עושים להם חוקן כשנכנסים?

תשאל אותו.

תנו לי להגיד שני משפטים ותאמין לי, בלי להחביא שום דבר מתחת לשולחן, הכול על השולחן, והייתה פה הרצאה לפני שני מפגשים, תאמין לי, הכול היה פה, כולל תמונות. תשמע, גוף האדם זה כלי קיבול להעברת אמצעים, אני לא מסכים איתך שיותר נוח לו להעביר את ההרואין מהמריחואנה בגלל---

בגלל הנפח, שזה קטן יותר.

רגע, אדוני. אלא בגלל המשמעות וההשפעה של הסם. יש לנו 50% נרקומנים, כל עברייני הרכוש שפורצים את הרכב ואת הבית, הייתי הרבה שנים שוטר, הם אלה שבסופו של דבר הולכים לממן את הסם והם מגיעים אלינו. שם, לשבור את הכלי, אז הוא שובר עם אותם כיבודים, ואתה מכיר את הדינמיקה, אבל הוא צריך את הסם המרכזי. אנחנו יודעים להגיד מנתונים שהרבה מאוד אסירים, אותם נרקומנים, מקבלים תחליפי סם, סבוטקס, מתדון,אדולן, זה היומיום שלהם במינונים שונים, ומה שאני בא להגיד פה זה שיש אכיפה בלתי מתפשרת בתוך שירות בתי הסוהר, למול עברייני הסמים, זו העבירה המחוללת המרכזית שלנו, אני אומר אותה חד משמעית, סביבה יש אמל"ח, סביבה יש רצח, סביבה יש איומים, מחר בבוקר יגיע בן אדם לתוך בתי הסוהר, אין לו קשר לסמים, הוא על עבירה של תאונת דרכים, ועליו ילחצו ועל המשפחה שלו ילחצו בשביל להבריח את הסמים. כמובן שבתוך מגזרים מסוימים, לאו דווקא במגזר הערבי, זה יכול להיות מגזר דתי ואחרים, יותר קל ללחוץ ממגזרים אחרים, כי מה לעשות, בכפר לא הולכים להתלונן, או מתלוננים בכמות פחותה ממקומות אחרים ויש שם דינמיקה לא פשוטה.

לגבי הנתונים, אנחנו כן שמים לב שיש ירידה לאורך השנים בהיקפי הסמים שנכנסים. אנחנו לא מדברים פה באחוזים היסטריים, אנחנו כן מדברים על ירידה באחוזים בודדים, אבל מה זה אומר? זה אומר שכן יש אכיפה, שירות בתי הסוהר סגר את החופשות, בכל נקודה שבה יש יסוד סביר לחשד שבן אדם ייצא לחופשה ויבריח, לא נותנים לו לצאת. סגרת ביקורים באכיפה יותר גדולה ויותר משמעותית למול המבקרים ולמול אלה שמקבלים את הביקורים, ופעולות נוספות, כמובן בשיתוף פעולה עם המשטרה, עם היחידות המיוחדות, וזה עושה את הנתונים שלו. אתה יכול לראות את זה בדוגמה, שיש תופעה, לדוגמה, של סחר בכדורים רפואיים. המצוקה הגבוהה בחלק מהמקומות, יש אכיפה מאוד גדולה, כמות התיקים היא בעלייה משמעותית, בתי המשפט מחמירים מאוד עם אותו עבריין סמים, בטח סוחר ובטח משתמש בתוך שירות בתי הסוהר ואז הוא הולך לסחר בכדורים רפואיים. זו גם איזה נישה שהולכת ומתפתחת.

מלה לגבי אלכוהול. אנחנו גם מזהים אלכוהול מאולתר.

מה הכוונה סחר בכדורים?

סחר בכדורים זה אומר שאם אתה תיקח מנת סם, בוא ניקח גרם אחד בחוץ, משתמש ייקח את הגרם הזה ויחלק אותו לשלוש מנות, בתוך שירות בתי הסוהר להכניס את הגרם הזה, ודיברת על זה מקודם על השולחן, זה בין 7 ל-12 מנות, הוא יערבב אותו עם כל מה שיש, עם מלח לימון, עם כדורים רפואיים, פרצטמול, וכן הלאה וכן הלאה, כולל כאלה שמקבלים מרשם לכדורים מסוימים, אתה יודע, אצלנו אין בית מרקחת, מגיע החובש, נותן לו, הוא רושם, הוא חותם, אז הוא ידאג שיהיו לו כדורים יותר גדולים, או באמצעות ניסיונות לשחד, או באמצעות ניסיונות לגנוב, או להחדיר מבחוץ, אלף ואחד דברים, אותם הוא ירסק ואיתם הוא יסחר, בשביל לשבור את ה... בשביל לעשות את הפעולה הנוספת של הסמים.

לגבי אלכוהול. יש תופעה אמנם מינורית, אבל של ייצור אלכוהול מאולתר בתוך בתי הסוהר. לחם, סוכר וחומרים אחרים וזה משפיע. זאת אומרת אנחנו כן צרכני מידע של הרשות למלחמה בסמים בתחום הזה, כי אנחנו מבינים שיש לזה השפעה. אתה רואה מגזרים מסוימים, חבר העמים ואחרים, שכן משתמשים גם בדבר הזה.
לגבי הרשות – יש שיתוף פעולה מצוין. לאורך השנים יש תקצוב מצוין. היינו רוצים יותר. אני אומר לך את האמת, אין מה לעשות, תמיד אנחנו באים ממקום ש---

נותנים להם טיפות אף ומי חמצן?

כן, אלה אמצעים... החבר'ה שלי בלשים, אני בתחום האכיפה, אז לאמצעים, אנחנו מקבלים בתחום הטיפול, אני לא מנתק את הטיפול, אני יכול להגיד שהם מקבלים המון תכניות טיפול, הן מקבלות תגמול ותקצוב, ובסך הכול המצב הוא טוב, ועוד מלה אחת בהיבט הזה. אגב, במקרה יצא שמחר אנחנו אורחים של יאיר ליום עיון של היחידה שלי בתחום הסמים והאלכוהול, אבל אני אתן לך דוגמה למה מצבנו ביחס לעולם. אני חזרתי לפני חודש-חודשיים ממקדוניה, מכנס של מועצת אירופה בתחום הלחימה בסמים ואני יכול להגיד לך שאנחנו במצב מאוד מאוד טוב, יחסית. אתה יודע, אפשר להסתכל מאיפה שזה כואב, יחסית לעולם אנחנו במצב טוב. בוא ניקח את האכיפה, יושב הנציג של המשטרה הפדרלית הבלגי ואומר 'חבר'ה, אין לי את הכלים לעצור כאלה שהחוק אומר החזקה ולא שימוש', אין לו את הכלים בכלל להתמודד עם זה. זאת אומרת הפשיעה מזמן היא לא מקומית, היא בינלאומית, עבריינים ישראלים נוסעים לשם וכן הלאה וחילוף משלחות, הם גם לא טמבלים. המצב שלנו יחסית טוב, בטח בטיפול ובטח באכיפה. זהו, אתם מוזמנים לבקר.

קודם כל אני חושב ששירות בתי הסוהר הוא מפתח חשוב מאוד פה, קודם כל זה המקום היחידי שבו נאספים ובשליטה, לא מלאה אבל בשליטה אלפי משתמשים. כלומר חלק גדול מהמשתמשים עוברים בצורה זו או אחרת בשירות בתי הסוהר, ולכן צריך לחשוב במחשבה מקורית מה לעשות איתם. אני לא יודע היום מה מידת עבודות הגמילה שנעשות בתוך ה... עניין השיקום של האסירים אחר כך, הליווי שלהם. אלה הדברים---

יש המון תכניות לשיקום, אני לא אפרט את כולן, כי אני לא בקי בכולן.

בסדר, יש תכנית---

יש בערך 14 תכניות, אם אני זוכר נכון מההצגה הקודמת---

תן לי לשאול את השאלה, השאלה עד כמה התכניות האלה אפקטיביות. כלומר אתה יכול לעשות אלף תכניות, השאלה מה התוצאה.

אוה, בוא נדבר על אחוזים.

כלומר האם אתם עוקבים אחרי ה---

חד משמעית.

כלומר אתה משקיע 20 מיליון, יכול להיות ששניים יוצאים בגמילה.

אדוני היושב ראש, חד משמעית אנחנו עוקבים אחרי נתונים. אגב, שירות בתי הסוהר זה לא גוף שבודק את עצמו, הוא כל הזמן נמצא תחת פיקוח, גם של המשרד לביטחון פנים וגם של גופים מקבילים, בשביל לבדוק מה מידת האפקטיביות. אני אתן דוגמה למשהו שאני מכיר אותו משותפיי שבאים לפה לתת הרצאות. יש תכנית, יש 14 תכניות בכללי, אבל יש תכנית שמדברת על הליווי של אותו אסיר בקהילה. זאת אומרת מה שפעם היית בא ויושב בבית הסוהר, מסיים את השלב בבית הסוהר, יוצא החוצה ונגמר הקשר? היום לא, יש ליווי עם ארגונים אחרים בתוך הקהילה, לאותו בן אדם שמגיע לנקודות החלוקה ולליווי שלו ולקליטה שלו.

--- המצב של שיקום האסיר הוא בקנטים.

אני לא מייצג את מצב השיקום באסיר כ'הכול יופי', אני בא ואומר שאם אתה חושב שיש 100% שיפור, חד משמעית לא. אבל אם אתה מדבר על 10%, 14% של כאלה שיוצאים ממעגל הסמים, זה המון. חבר'ה, אנחנו מדברים על 50% נרקומנים מקרב האסירים, זה עשרות אלפים.

זה המון, נכון, אתה צודק.

עוד מישהו רוצה להתבטא בנושא?

אנחנו נעביר את הנתונים מסודר, אבל רק כמה נתונים; אל"ף, בפשיעה המדווחת יש ירידה ב-2011 אל מול 2010 ב-5.3%, וגם בעבירות כלפי רכוש, סדר ציבורי וכל מה שקשור בזה, עבירות נגד אדם, עבירות ביטחון, עבירות מרמה, עבירות מוסר וזה. לגבי הסמים, שימוש בסמים, בין 2010 ל-2011, אני מדבר על שימוש בסמים ועבירות חשיפה, ויש עלייה, זאת אומרת המשטרה כן פעלה, של 11.2%.

הנתונים, אני לא יכול להתייחס אליהם אלא אם אני רואה אותם. יש לי חשד בסטטיסטיקות. בשיעור הראשון לסטטיסטיקה כשלמדתי בשנה ב' בבית ספר לרוקחות, היה מורה דרום אמריקאי ואז הוא צייר לנו ברווז על הלוח וצייר 5 נקודות מימין הברווז ו-5 נקודות משמאל לברווז, ואמר, יצא צייד לצוד את הברווז, ירה 5 יריות משמאלו, 5 יריות מימינו, בממוצע הברווז מת. לכן אתה יכול להגיד לי שיש ירידה, ואני יודע, אבל בסקטורים מסוימים יש עלייה חדה. צריך רזולוציה יותר גבוהה בשביל להתייחס ברצינות לעניינים.

אל תשכחו שבעבירות של שימוש בסמים יש עוד בעיה, בן אדם נתפס על עבירה של רצח, הסיכוי שכשתגיע לבית משפט שיופיע גם השימוש בסמים מאוד קטן, גם בית משפט כותבים את העבירות אחרת, אז הם בכלל לא יודעים מה קורה, בן אדם לא הגיע לעבירה, כיוון שלא תפסו אותו, אבל אנחנו לא רואים ירידה, אנחנו לא רואים יותר נרקומנים שזועקים כמו שהיה מחסור בחשיש לפני שנה, שאין הרואין, האיכות של ההרואין ירדה, אבל לא רואים שיש פתאום דחף אדיר יותר לגמילה בגלל שיש מחסור בהרואין.

כן, בבקשה?

אנחנו מעמותת אלי"ס, אמהות למען ילדים בסיכון, זו עמותה שמייצגת למעשה מכורים בעיקר מחבר העמים ולמעשה תומכת בכל המשפחה. רציתי לשאול כמה דברים שראיתי במצגת וגם בנושא השיקום, אחד זה בנושא התכנית לעולי חבר העמים. למעשה הזכרת את זה, אבל לא נכנסת לפירוט והיינו רוצים לשמוע קצת יותר, אם אפשר. וגם לגבי אופציות שיקום וטיפול במכורים. זה הוזכר בקטנה, אבל באמת רצינו לראות... כמות המכורים הולכת וגדלה, כמות אפשרויות הגמילה והשיקום היא לא משתנה, וגם רצינו לראות איך באמת משלבים את המכורים שכבר סיימו את התהליך של הטיפול והגמילה, איך הם בעצם משתלבים בחברה, האם יש אפשרויות שבהן הם ירכשו מקצוע, באמת ילוו אותם בהמשך. לגבי המתדון, לעמותה שלנו מגיעים מקרים מאוד קשים של מתדון, שלמעשה אנשים שקיבלו מתדון כאשר בעינינו לפחות זה לא היה במקום לתת, אז צריך שיהיו נהלים מאוד נוקשים מי מקבל את המתדון, כי הגיע אלינו מכתב של בחורה בת 20 שכבר מכורה למתדון, למרות שאפשר היה לגמול אותה מהרואין בתהליכי גמילה רגילים.

עוד רצינו להזכיר הקמת מרכזים רפואיים לאבחון מחלות. דובר פה כמה פעמים בוועדה לגבי מחלות כפולות למעשה, שאי אפשר לאבחן, שהמכורים לא מגיעים למרכזי טיפול. אם אפשר יהיה להגדיל את כמות המרכזים הרפואיים לאבחון, לבדיקות דם, ושיהיה אפשר... זה קיים היום, צריך רק להגדיל יותר.

לא הוזכר שום דבר לגבי בית הדין לענייני סמים שאנחנו מאוד מקדמים את זה וחושבים שזו מטרה ראויה, וזה מוריד את אחוזי הפשיעה, ככה הבנתי מבית הדין לענייני סמים בשלום, מה קורה עם זה ואיפה זה נמצא.

אני מבקש, היות שאנחנו מתכנסים לסיום וגם חבר הכנסת עמאר רוצה להגיד, אז אני מציע שחבר הכנסת עמאר... יכול להיות שאתה תצטרך להשיב לא רק לה, אלא גם לו.

אין בעיה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהנקודה של הרשות למלחמה בסמים היא רשות מאוד מאוד חשובה, רשות שעושה עבודה טובה, אני מכיר אותה משיתוף פעולה שעושים עם תנועות הנוער, הכרתי אתכם קודם ואתם מנסים להגיע לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה. אבל אני יודע שיש מחסור, דיברתי גם על הנושא איתך וגם עם כולם, במגזר הדרוזי אין אחד שמטפל היום בנושא של מלחמה בסמים ואלכוהול. אני העליתי את זה... לא צריך לרשום, כי העליתי לך את הנושא הזה כבר כמה פעמים... כבר לפני שלוש שנים העליתי לך את הנושא ועדיין לא קיבלתי... אפילו לא יצאתם במכרז ולא הוצאתם את הנושא הזה, כי אתה יודע שיש בעיה ויש עלייה בפשיעה ויש עלייה בשימוש בסמים ויש עלייה בשימוש באלכוהול והכול קשור אחד בשני. אם אנחנו רואים רצח, רק לפני יומיים בחור צעיר בן 21 יצא מהבית, אין לו כלום, רוצחים אותו, טעות בזיהוי. זה מתחבר ל'עיר ללא אלימות', שאני לא יודע איך אתם תובעים את הנושא של 'עיר ללא אלימות, כשיש לי ראש רשות שבאמת הוא לא עבד כמו שצריך, הוא לא הלך והגיש קול קורא, לא מילא את מה שצריך למלא, אבל אתם, כגוף, כמשרד לביטחון פנים, צריכה להיות לכם ראייה, לראות, ביישוב הזה אני חייב מצלמות, יישוב קטן שמסוגלים לרצוח בו 18 איש ולצאת מהיישוב ואף אחד לא ייתפס. אף אחד לא נתפס, עד היום.

השתמשו בטילים.

השתמשו בטילים ואף אחד לא נתפס. זה מדליק לכם נורה אדומה. יש לנו את הפרויקט של 'עיר ללא אלימות', לבוא ולהגיד, אני לא קשור בראש העיר, אני רוצה להציב שם מצלמות, לקשט את כל היישוב במצלמות, אני רוצה להציב את ה'עיר ללא אלימות' ולהתחיל לרוץ. יש המון מקומות... ואני יודע, עכשיו הייתי בוועדת כספים, אישרנו תקציב להכנסת עוד 12 יישובים ערביים ל'עיר ללא אלימות', אבל ראיתי את היישובים, ראמה לא מופיע שם. צריך לבדוק, לראות. טוב עושה השר שהוא מכניס את המגזר הערבי. אני מבין שיש לו כמעט 38-40 מתוך ה-90 שהם מהמגזר הערבי, זה טוב מאוד, אבל צריך לבדוק איפה אנחנו צריכים במגזר הערבי ולהכניס, ואני מבקש שתרשום את ראמה.

בקשר למשטרה, אני שמעתי אתכם על האכיפה בקיוסקים. אני אומר לך ואמרתי את זה יותר מפעם, ואני חושב שאדוני היושב ראש יודע את זה, במגזר הלא יהודי אין אכיפה לנושא. אם אני היום יורד לאילת ורוצה לקנות אחרי השעה 23:00 שאסור למכור אלכוהול, אף אחד לא ימכור לי, ואם אני אשלח ילד בן 14 לקנות, אף אחד לא ימכור לו. אבל אם אני אסע לשפרעם, שזה היישוב שאני גר בו, גם אחרי 23:00 ימכרו לי וגם לילד בן 12 ימכרו, כי אין אכיפה. ואת הנושא הזה אני מעלה כל פעם, תעשו אכיפה, כי כל הנושא של הקיוסקים במגזר הערבי זה משהו שפתוח 24 שעות. פעם לא היה, היום 24 שעות אתה יכול לקנות אלכוהול ביישובים הערביים, בכל היישובים הערביים, אתה יכול להיכנס באיזה שעה שאתה רוצה, לשפרעם, לטמרה, לסחנין, לעראבה, לטירה, איפה שאתה רוצה, 24 שעות אתה יכול לקנות אלכוהול ואין אכיפה שם ואת הנושא הזה אתם צריכים לבוא ולבדוק ולראות למה אין אכיפה, למה אתם לא מנסים יחידה שם ולמנוע את... כל כתוצאה משתייה, נסיעה ברכב, השתוללות בלילה, תאונה, הרוגים. זה מה שקורה וזה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות, כמשטרה.
אדוני היושב ראש נגע בנקודה חשובה מאוד, הגמילה. הרי אתה אמרת על 50% שנכנסים אלינו, אל ה---

דרך אגב, אתה יודע מה השאלה, השאלה האם יותר אנשים נכנסים לעולם הסמים כשהם נכנסים לבית סוהר, או יותר אנשים יוצאים ממנו? האינטואיציה שלי אומרת, ויש לי אינטואיציה בריאה, אני חושב, שיותר אנשים נכנסים דווקא. זה לא באשמתך, כי הם נתקלים, אתה מכניס אדם מן היישוב עם עברייני סמים והוא נגרר.

הסטטיסטיקה מצביעה על זה שרוב הנרקומנים, המכורים מה שנקרא, מגיעים מכורים, והם משפיעים על פשיעה אחת משמעית, הם עברייני הרכוש. נרקומן שצריך את הסם הולך לפרוץ, רוב עבירות הרכוש זה אותם נרקומנים, הם נעצרים, חוזרים, זה סבב. אחרי כמה תיקים, איחוד תיקים, הוא הולך לשבת במאסר של שנה-שנתיים.

האם יש מחסור בסמים בתוך בתי הסוהר?

אני אבוא ואגיד לך, קודם כל אין תשובה מדעית---

אם יש מחסור, צריך לטפל בזה, אם אין מחסור, אז באמת אנחנו ב---

בבעיה.

חבר הכנסת עמאר, אין תשובה חד משמעית לכמה סמים יש וכמה היקפים. כמו שמשטרת ישראל לא יכולה להגיד לך כמה סמים יש בישראל בזמן נתון, אבל רוב האנשים---

אבל אתה יכול לדעת, כי אתה יותר במעקב ממשטרת ישראל, יש לך400, 500, 600 אסירים בתוך בית הסוהר, אתה רואה.

24,000.

לא, אני אומר בתוך בית הסוהר עצמו, אז אתה יכול לדעת ולראות ולהרגיש אם יש לך מחסור או אין לך מחסור.

אני בא ואומר, אמרתי מקודם גם חד משמעית, יש ירידה בהיקפי הסמים, רואים את המצוקה. אם אתה רואה אנשים שרגילים לצרוך הרואין מתחילים לסחור בכדורים רפואיים או בתחליפי סם, זה מצביע על מצוקה.

זה מראה שיש מחסור.

עדיין, איפה שיש ביקוש, צריך להגיד את זה... אין בית סוהר, תעיר אותי ב-2:00 בלילה, תגיד לי בית סוהר בלי סמים ואמל"ח, אני אגיד לך עזוב, אין דבר כזה. לא קיים דבר כזה, גם אם מאוד מאוד נרצה מחר שלא יהיו סמים בבתי סוהר, לא יהיה. לא קיים דבר כזה, יושבים שם נרקומנים, רמת הפיקוח שלנו היא מאוד מאוד גבוהה ביחס למה שקורה בחוץ, הם יעשו, בכל דרך יכניסו סמים, אמר היושב ראש שהוא מכיר, לא כולם רוצים להיגמל. בואו נשים את הדברים על השולחן, אתה מדבר איתי על עבירות בתוך מגזרים מסוימים, אני אומר לך שאני מסכים לחלוטין עם מה שאתה אומר ואני אומר עוד דבר, זו עבירת חשיפה, צריך לחשוף את המידע, צריך לחשוף את הפעילות, צריך מתלונן, לא יהיה מתלונן, לא תהיה אכיפה.

יכול להיות שאנחנו נקדיש ישיבה מיוחדת לבתי סוהר, אבל פעם בבתי סוהר הייתה איזה שהיא הערכה של רמת המסוכנות של העבריינים והיו מספר דרגות באגפים השונים, כלומר כאן יושבים העבריינים הקשים, האלימים, סוחרי הסמים, פה יושבים האנשים ככה, ושם בסוף זה בני נוער או אנשים שיש סיכוי לעבוד איתם. כלומר מערך העבודה בבית הסוהר, אני חושב שהוא חשוב מאין כמוהו כי יש לך ביד אלפי אנשים שמשתמשים בסמים, השאלה מה אתה עושה איתם היא שאלה גדולה מאוד, ואני חושב שעל זה צריך לתת את הדעת ויכול להיות... יכול להיות שתגיד 'אנחנו עשינו ועושים ככה ואין תוצאות', אני לא רוצה שגם יבוזבז כסף לריק, אבל צריך לחשוב איך עושים את זה.

אני יודעים להגיד שאנחנו לא טופחים לעצמנו על השכם, יש עוד הרבה עבודה ברמת יעילות, גם אם הצלנו 10% או 14% והוצאנו אותם מהמעגל, זו הצלחה חד משמעית טובה. זה לא לבד, אגב.

אם יש לך10% או 14% של אנשים ש---

אתה לא מתחיל את ה-10%-14%---

יש גם משפחות.

לא רק המשפחות, ההוא יהיה סוחר סמים, אתה הצלת אלפי אנשים. כל אחד שאתה גמלת אותו והוצאת אותו מהעולם הזה, הוא יכול היה לגייס עוד 50 אנשים בסביבתו ל---

יש, בסיכום, שני מישורים, האכיפה, אני אומר לך, בראייה שלי, ככל שאני נותן יותר תיקים לעברייני סמים, אני לא עושה את ההבחנה, משתמש/לא משתמש, סוחר/לא סוחר, למשתמש אני אוציא את הכדאיות להשתמש בתוך בית סוהר. אתה רוצה עזרה? יש חבל הצלה שנקרא גמילה, חבל הצלה שנקרא טיפול. ככל שיהיו יותר תיקים ויש עלייה בכמות התיקים, אפשר לבחון את זה, ובמקביל לתת מענה לטיפול ולשיקום, 14% זה לא משהו מבוטל.

אני אעשה את זה מאוד בקיצור. קודם כל הנושא של גמילה, אין בעיה של גמילה במדינת ישראל, מי שמוכן להיגמל היום ואומר 'אני מוכן', נכנס מחר בבוקר לגמילה או היום בלילה. אין דבר כזה, יש אגב לחבר העמים מתקן גמילה שלהם בבת ים, מיוחד, רנסנס, מתוקצב על ידי הרשות.

אני רושם את הצהרתך.

חד משמעית.

אתה אומר אין בעיה של גמילה, שאלתי היא על גמילה זמינה, אתה תיקח מישהו משפרעם, אתה תגיד לו 'לך תיגמל באילת'.

לא, אנחנו לא עושים את זה.

אני יודע על מה אני מדבר, אבל אני אבדוק את הנושא הזה.

בוודאי, אין שום בעיה. זה מפוזר, אין שום בעיה של גמילה.

הדבר השני, הנושא של מתבגרים בעלייה. אני מניח שזו תכנית מניעה שאת מכירה, המשרד לקליטת עלייה מפעיל אותה והשנה עשינו עוד מהלך אחד לגבי פנימיות לנוער בסיכון שחלק גדול מהם אלה נערים מחבר העמים, הרבה יותר מאשר אחרים. גם לשם, הרבה מאוד פנימיות, נדמה לי שמונה פנימיות שמתחילות לפעול, אבל אל תתפסי אותי במספר. גם שם, אני אומר, זה ממוקד לנוער בעיקר שרובו עולי חבר העמים.

גם האתיופים נכנסים בתמונה הזו? כי שמעתי שיש עלייה דרסטית שם בכל הנושא של ה---

כן, אותו דבר. הנושא של הפנימיות, התחלנו אותו ב-2011, גם עם משרד הרווחה וגם עם משרד החינוך, המינהל לחינוך התיישבותי, ובשני המקומות האלה מתרכז נוער שהוא צורך סמים ואלכוהול הרבה יותר.

הדבר השלישי, בית דין לענייני סמים. יש התנגדות של בתי המשפט להרחיב את הפרויקט הזה, מעבר לתל אביב. היינו אצל מנהל בתי המשפט, משה גל, ועל מנת ליצור בית דין ייחודי, כמו תנועה, כמו כלכלי, כמו בית דין לעבודה או דברים אחרים, מסתבר שזה מהלך שסיכוייו כנראה בין נמוכים לבין אפסיים ועל כן הוא אמר, אנחנו מאשרים לכם להמשיך את בית הדין בתל אביב, אנחנו אצל השופטת זיוה הרמן ממש עוד כמה ימים, ננסה להרחיב אותו בתל אביב, כי שם יש הסכמה שנמשיך להפעיל אותו כבית דין לסמים. אנחנו חושבים שזה מכשיר נהדר, חשוב מאוד, חיוני, ואין ספק שאם זיוה---

זה היה פיילוט?

כן, זה פיילוט, הוא עדיין מוגדר כפיילוט. זו אחת הבעיות. משום שבתי המשפט לא רוצים לפתוח נתיב חדש... המחקר כמובן מראה שבכל העולם זה דבר מאוד מוצלח, יש את זה באוסטרליה ובארצות הברית, בקנדה, יש את זה בהרבה מאוד מקומות, עם הצלחה. גם במדינת ישראל, אלה שהיו שם יחד עם משרד הרווחה זה מופעל, בסך הכול הייתה הצלחה גדולה. אם זה ימשיך לגדול בתל אביב, מה טוב, בכל מקרה גם השופט גל מתחלף ממש בימים אלה, אנחנו מחכים למעשה לשופט הבא והוא גם הסביר לנו שזה קשור לנשיא בית המשפט העליון ואנחנו מקווים שאם נשיא בית המשפט העליון החדש, שיהיה כנראה השופט גרוניס, נצליח להגדיל ולפתח את הפרויקט. מבחינתנו אנחנו מאוד רוצים לעשות את זה. חד משמעי, הפרויקט הוא טוב והוא מוצלח.

מלה וחצי, אדוני, אתה נכנסת קצת באיחור, אנחנו נכנסים השנה לעוד 11 יישובים---

הלכתי לאשר לכם את ההעברה הכספית, בגלל זה באתי באיחור.

אני יודע ותודה רבה, הבנתי שיש שם איזה בעיה עם המגזר החרדי ו'עיר ללא אלימות', עוד לא ירדתי לסוף העניין, אבל בסוף אני רק רוצה לשאול את השאלה אבל אני משאיר את זה לאחרי הישיבה.

בכל מקרה אנחנו מתחילים פעילות בעוד 11 יישובים. אני מניח שאנחנו נצטרך גם הגדלה גם של מי שיושב למעלה ומפעיל אותם, משום שזה הופך להיות, ודיבר על כך כבר המשנה למנכ"ל של המשרד לביטחון פנים, הרבה מעבר לפרופורציה של האוכלוסייה, זאת אומרת מספר היישובים שאנחנו נבצע בהם פעילות, אז כנראה השנה, בהנחה שכל זה אכן יקרה, שגם תכנית ברוורמן וגם התקציבים האחרים, אנחנו בהחלט נצטרך מנחה נוסף לא יהודי ואני מניח שאז נוכל לבוא בדברים.

טוב. אני מאוד מודה לכם. אני רוצה לסכם את הישיבה בקצרה. אנחנו שמענו ורשמנו בפנינו את הסקירה ותכנית העבודה של הרשות למלחמה בסמים לשנת 2012. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי המשימות של הרשות ומילוי המשימות האלה תוך דגש על התוצאות. אני חושב ומבקש שהרשות תביא לנו תוצאות ולא דוחות פעילות.

אין שום בעיה.

אנחנו דורשים שגם הוועדה וגם הרשות וגם המשרד לביטחון פנים יזהה את אותם יישובים שיש בהם רמה גבוהה של אלימות ורמה גבוהה של שימוש בסמים והוא, וכך אמר חבר הכנסת עמאר ואני מזדהה איתו לחלוטין, לא יחכה ש... אנחנו מדברים על התושבים, לא מעניין אותי ראש העיר, מעניין אותי האזרחים ואני חושב שגם הרשות וגם המשרד לא פועל דרך ראשי הערים, מולו עומד האזרח, לא עומד... ואני חושב שצריך לעשות את זה, במיוחד באותם מוקדים קשים. אי אפשר, יש מקומות שאסור להזניח, יש דברים שאומרים יחכה עוד שנה, אבל יש דברים שלא יחכה. היישוב ראמה הוא דוגמה מובהקת לכך. יש מספר יישובים אחרים בארץ.

הוועדה תקיים ישיבה מיוחדת בעניין בתי סוהר וסמים בבתי סוהר ותכניות השיקום וכיצד לפעול למען כך שלצמצם את ממדי השימוש בסמים וסחר בסמים בתוך בית הסוהר וכך שכמה שייצאו אנשים יותר נקיים מתוך שירות בתי הסוהר, זה אומר להרחיב גמילה ולהרחיב תכניות ולהשקיע גם בנושא הזה ובליווי אחר כך. זה רווח נטו, הדבר הזה.

אנחנו מברכים את משרד החינוך על פעילותו הענפה בנושא שימוש בסמים. אני מבין שהפריסה של ההרצאות בנושא סמים והמודעות להם היא חשובה ביותר כי המודעות היא לא רק מדברת על אותם אנשים שהולכים להשתמש אלא על כך שבתוך בני נוער, אם נוצרת איזה שהיא מודעות, אם בכיתה של 40 ילדים נכנסת מודעות, אז אם אחד משתמש אז יש 30 שמסתכלים עליו ויכולים גם לזהות.

אני רוצה לראות את אתר האינטרנט של הרשות פועל מהר, כדי שיהיה עזר גם למשתמשים שרוצים לצאת וגם למשפחות. אני מייחס חשיבות גדולה מאוד לכך שתהיה מודעות, כי אני יודע, גם מתוך מקצועי לשעבר, של הורים שמזהים דברים מסוימים אצל הילדים והם לא יודעים לאן לפנות ויכול להיות, אני חושב שצריך לעשות קמפיין, נתקלת במשהו חשוד בנושא סמים, אתה יכול לברר דרך אתר האינטרנט, או הקו החם.

הקו החם.

בסדר, אז אני חושב שצריכה להיות מודעות, אין מודעות לזה. משפחה שרואה, חושדת שהבן שלה, לדוגמה, הוא חוזר כל פעם ב-2:00 בלילה, הולך לישון, לא רוצה לקום בבוקר, מתלונן על סחרחורת, כל מיני סימנים, והאבא של זה פרופסור באוניברסיטה בבית ספר לרוקחות והוא בא אליי עם כדור, הוא אומר לי, 'ראיתי בחדר של הילד שהיה עם החברה, מה הם עשו שם?'

אופטלגין.

לא, זה לא אופטלגין, זה היה לקסטיב. אבל אני חושב שהעניין הזה גם יכול לעזור הרבה בנושא הזה.

זהו, בעצם, אני מברך אתכם, דרך צלחה ואני מקווה שהפנייה שלנו תמצא אוזן קשבת גם אצל ראש הממשלה, בהגדלת תקציבים ייעודיים, מיוחדים, למלחמה בסמים ובפשיעה ובאלימות בסקטור הערבי, שם היא משתוללת, צריך לרסן אותה, ואני עכשיו רק הייתי מודע לכך שגם חלק מהמאמץ צריך להיות מופנה כלפי שירות בתי הסוהר, שגם שם צריך להגביר את הפעילות הזאת.

תודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>