עמוד 1 מתוך 11 עמודים
ועדת החוץ והבטחון
30/01/2012
עותק מתוך 2עותקים
PAGE
עמוד 2 מתוך 11 עמודים
ועדת החוץ והבטחון
30/01/2012
עותק מתוך 2עותקים

הכנסת השמונה-עשרה
מושב רביעי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, ו' בשבט התשע"ב (30 בינואר 2012), שעה 10:30

1. עדכון הרכב ועדות המשנה
2. צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012
3. בקשה לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, לפי סעיף 110 לתקנון הכנסת; במידה ותתקבל הבקשה, יתקיים דיון בהצעת החוק לגופה.
4. תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011.
5. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011
6. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

רוברט אילטוב

אריה אלדד

אופיר אקוניס

משה (מוץ) מטלון

אריאלה קלעי - תחום חקיקה, משרד המשפטים

גבי פיסמן - לשכה משפטית, משרד המשפטים

שירי איל - לשכה משפטית, משרד המשפטים

ישי יודקביץ - יועמ"ש משרד הביטחון

יעקב מבורך - סגן ראש אג"ת, המשרד לביטחון פנים

כרמלה כץ - רמ"ח כ"א, המשרד לביטחון פנים

אודליה אדרי - רע"ן או"מ,המשרד לביטחון פנים

אלי אברהם - רמ"ח תכנון, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש המשרד לביטחון פנים

בן ציון - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

זהבה לייב - ק' יעוץ וחקיקה במדור פלילי, המשרד לביטחון פנים

אנסטסיה סורוקינה - רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

אייל טולדנו - רע"ן חקיקה ותקשורת, פצ"ר

עידו מנור - קצין יעוץ יועמ"ש חתומכ"א, פצ"ר

אמיר וודמני - ראש עתכ"ס, אכ"א

עידו בן-יצחק
איילת לוי

שמואל לטקו

רמי בן שמעון
עדכון הרכב ועדות המשנה

חברים, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. יש לנו שורה של נושאים על סדר היום. אני אתחיל, ברשותכם, ישר בנושא הראשון.

הישיבה אינה חסויה.

הישיבה איננה חסויה, בוודאי.

לפי סעיף 102 (א)(ד) לתקנון הכנסת.

לפי סעיף 102 (א)(ד) לתקנון הכנסת הישיבה לא חסויה.

לא חסויה?

לא. היא לא מעניינת.

אז היא לא מעניינת.

הנושא הראשון בסדר-היום, חברים, זה צירופו של חבר הכנסת זאב אלקין לוועדת המשנה למודיעין. זה דבר שנדון בזמנו, כזכור לכם, גם איתו וגם איתי בזמן כניסתי, וסיכמנו שאנחנו נטפל בעניין הזה. העניין סודר ואני מציע להצביע על כך, כדי לאשר את צירופו לוועדת המשנה למודיעין מטעם סיעת הליכוד.

מי בעד, ירים את ידו.

זה אחרי הפרסומים שהוא כאילו הדליף - - -

רק בגלל זה, רק בגלל זה.

כדי שיהיה לו מה, אוקי.

מי נגד? אין נגד.

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לאשר את חברותו של חבר הכנסת זאב אלקין בוועדת המשנה למודיעין נתקבלה.

בזה אושר חבר הכנסת זאב אלקין כחבר ועדת משנה למודיעין.

פה אחד.

פה אחד. ואני מאחל לו רפואה שלמה כי הוא חולה ובגלל זה - -

עכשיו תראה איך הוא יחלים.

- - נבצר ממנו לבוא לפה היום, אחרת הוא היה בא, תאמין לי. אבל הוא חולה ומסר לי שהוא לא יכול להגיע.
צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012

הנושא השני בסדר-היום הוא צו פיקוח על יצוא ביטחוני – ציוד דו שימושי. אני אסביר את זה בקצרה - - -

אדוני, אנחנו מבקשים לדחות את זה ליותר מאוחר מפני שהשב"כ עוד לא הגיע.

למה אני צריך את השב"כ? אני לא צריך שב"כ אני לא צריך אף אחד. הנושא נורא פשוט, חברים, הוא לא כל-כך מסובך: משרד הביטחון קובע מדי פעם בתקנות מה מותר להכניס לעזה ומה אסור להכניס לעזה.

לאיו"ש.

לאיו"ש. כמובן, הרעיון הוא לפקח על מוצרים שיכולים לשמש בידי הפלסטינים שימוש דו שימושי, ולהשתמש בהם כדי להרע במקום להטיב. מדי פעם משרד הביטחון מעדכן את הרשימה של המוצרים הללו.

הפעם יש לנו צו שמבקש להכניס שני פריטים: אחד, זה חומצה אל-כלורית. מי שקצת מתמצא בכימיה יודע מה שאפשר לעשות בה – שימושים בתחומים שונים. הדבר השני זה צינורות בקטרים שונים, צינור שיכול, כמובן, לשמש – צינורות מתכת, עם או בלי תפר, שקוטרם עד 333 מ"מ – לדעתי זה ברור מאליו מדוע הם רוצים לאסור העברה על המוצרים הללו ללא פיקוח.
אני מציע לאשר את הצו, אלא אם מישהו מתנגד. מישהו מחברי הכנסת מתנגד? משהו מהחברים האחרים מתנגד? אתם מתנגדים.

מאחר שהמשטרה לא הייתה מודעת לעניין הזה – אם הפיקוח הוא על המשטרה – אז אנחנו נבקש לדחות את המועד כדי שהמשטרה תביע את עמדתה. אם הפיקוח הוא על צה"ל - - -

מי שמפקח עד היום – ימשיך לפקח.

המשטרה גם כן נמצאת שם בתוך המעברים, לכן יש לנו בעיה שאנחנו צריכים להציג את זה. אם המשטרה לא בתוך ה"לופ" הזה – אין לנו בעיה.

מי מפקח היום?

מי בודק את זה במעבר, אם זה לא המשטרה – אין לנו בעיה. אם המשטרה בודקת אז יש לנו בעיה.

אז מה זה משנה? אם אתם בודקים עוד אלף מוצרים – תבדקו גם שניים נוספים. מה זה משנה?

יכול להיות שיש בעיה לבדוק את המוצרים הספציפיים. אין להם את ההתמחות של המשטרה בעניינים האלה.

מה התמחות? צינור 333 מ"מ? חומצה אל-כלורית?

מן הראוי שכאשר מביאים צו ורוצים שהמשטרה תבצע אז לפחות - - -

השאלה היא אם זה המשטרה. אני לא יודע להגיד.

אז שיגידו. מי צריך להגיד את זה?

משרד הביטחון, בבקשה.

מן הסתם היו צריכים לדבר עם המשטרה.

הצו הזה מתואם. אל"ף, זה הגיע לבקשת שרות הביטחון הכללי, שאמון על החומרים המגיעים לעזה וצריך לפקח רישוי הכניסה שלהם. דבר שני, תיאמנו את זה עם המתפ"ש – תאום הפעולות בשטחים – שאמון על היד על הדופק, מה קורה ברצועה מבחינת רווחת האוכלוסייה המקומית, הומניטארית ודברי כאלה. יש פה את שני הקטבים שאנחנו מנסים לאזן ביניהם והצו הזה מתואם על-ידי שני הגופים הללו.

איפה המשטרה בעסק?

איפה המשטרה?

אם המשטרה צריכה לאכוף את זה, מן הסתם היו צריכים לדבר איתה.

לפי "החלטת ממשלה ב-43" שמסדירה את אופן הפיקוח על נושא המעברים באופן כללי לשטחי איו"ש ורצועת עזה, מנהלת המעברים מונחית על-ידי השרות ועל-ידי המשטרה. אבל בפועל, העבודה היומיומית, נעשית, אני מניח, במעבר עצמו.

המשטרה עושה את העבודה במעבר או אנשי המעברים?

אני לא בקי בעבודה היומיומית שנעשית במעבר. מה שאני אומר, מבחינה משפטית, זה המצב הזה: רשות המעברים מונחה על-ידי השרות ועל-ידי המשטרה. מבחינת חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, סמכות הרישוי היא לקמ"טים של המנהל האזרחי, וזה המצב המשפטי.

כלומר, אין לנו תשובה.

לא תיאמו את זה עם המשטרה.

אני מציע שיתאמו את זה עם המשטרה.

זה צו של משרד הביטחון. אני לא יודע להגיד לך אם תיאמו או לא תיאמו. יושבים פה נציגי המשטרה.

אבל יש נהלי עבודה. לא יכול להיות שהם זורקים משהו למשרד אחר שהוא בכלל לא יודע מזה.

אני לא יודע אם זורקים.

זה מה שמצטייר כרגע.

המשטרה היא זו שעומדת במעברים.

המשטרה עומדת במעברים? לא ככה אני זוכר.

המשטרה יושבת גם במעברים.

אבל היא לא מפקחת על סחורות, למיטב זכרוני. אני הייתי שר הפנים, אחראי על המעברים, אני לא זוכר שהמשטרה הייתה אחראית על הפיקח של מה שעובר. יש משקפים, מצלמים, מעבירים – לא שוטרים.

הלוא יש מספר פריטים, אלו לא הפריטים היחידים שיש. איך אתם - - -

משטרת ישראל לא נמצאת במעברים היום: לא במעברים הבינלאומיים ולא במעברים בין ישראל לאיו"ש.

אז הם לא מפקחים?

לא. אנחנו מנחים מקצועיים.

יש פה מישהו משרות הביטחון?

הצו המלא של כל מה שקורה - - -

אגב, בצו המלא הקיים היום, אני רואה שיש עשרות של פריטים. נו, אז מה? נראה למישהו להוסיף עוד שני פריטים. מי שמפקח על עשרות פריטים, יפקח על עוד שניים. נפתח עכשיו את כל הסיפור בגלל שני פריטים? אני לא מצי.

חברים, אסור ששום צינור יכנס לשטחים. אני לא חושב שצריך לדחות את זה כי מישהו חושב שצריך לפקח עליו. מי שמפקח על ה-59 או 60 הפריטים – יפקח על שני אלה.

אין ויכוח שאם הוחלט שהפריטים האלה לא צריכים להיכנס לשם – הם לא צריכים להיכנס לשם.

יפה. אני מציע שנקבל את ההחלטה.

מי שמפקח על הדבר הזה הוא בטח לא כימאי, הוא לא יודע מה זאת החומצה הזאת – הכלור - - -

זאת חומצה על-כלורית.

הוא צריך להריח את זה? איש מקצוע צריך לבדוק את הדברים האלה.

יש פה הרבה פריטים מהסוג הזה שאני רואה – היפוכלוריט, מלחים, כלורטים, כספית לצרכים רפואיים, כספית כך וכך. אני חושב שאין היגיון לדחות את הדבר הזה. אני אומר למשטרה: אם באמת יש לכם בעיה בלתי נסבלת, אני מזמין אתכם לחזור לוועדה. אני מציע לאשר את הצו ואם למשטרה יש בעיה – אני מזמין אתכם לחזור לוועדה ולהעלות אותה בפנינו.

מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד תיקון צו הפיקוח – רוב

נגד – אין
נמנעים – מיעוט
תיקון צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012 נתקבל.

אין נגד. הצו אושר.

אנחנו נמנעים.

בסדר גמור. אני חושב שאנחנו לא עושים דבר בלתי סביר. זה סביר בהחלט.

לכן אנחנו נמנעים ולא מצביעים - - -

בקשה לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, לפי סעיף 110 לתקנון הכנסת; במידה ותתקבל הבקשה, יתקיים דיון בהצעת החוק לגופה.

בסדר גמור. אתם אחראיים. אני מעריך את זה מאוד. יש לנו רוויזיה לפי בקשתו של חבר הכנסת אילטוב. רוויזיה לדון מחדש בעניין של הצבת של חיילים של שח"מ בשרות המשטרה. אני מעלה את הרוויזיה להצבעה.

מי שבעד הרוויזיה – יצביע בעד, כלומר הוא בעד פתיחת הדיון. מי שנגד הרוויזיה יצביע נגד. מי בעד הרוויזיה – ירים את ידו. מי נגד הרוויזיה – ירים את ידו. אחד.

הצבעה
בעד פתיחת הדיון – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת רוברט אילטוב לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, נתקבלה.

הרוויזיה עברה. אני פותח את הדיון בהצעת חוק של הצבת חיילים בשרות המשטרה. כזכור, החוק הזה נדון כבר בוועדה כמה פעמים. נדון פעמיים באריכות רבה מאוד. אני חושב שכל המוסיף – גורע, אין טעם להכביר בדיבור בעניין הזה.

אני רוצה לספר מה קרה בינתיים: מאז הדיון בחוק היה משא ומתן בין יושב-ראש הוועדה לבין שר האוצר. בעקבות המשא ומתן הזה, שר האוצר שלח מכתב ליושב-ראש הוועדה. אני מבקש בזאת להקריא אותו:

לכבוד רב אלוף שאול מופז, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. הנדון: תגבור כוח אדם במשטרת ישראל בשנים הקרובות. אדוני הנכבד, בהמשך לפגישתנו מיום ה-11 בינואר 2012, יחד עם השר לביטחון פנים, ברצוני לציין כדלקמן:
אל"ף, משרד האוצר רואה צורך חיוני בתגבור כוח האדם התקני במשטרת ישראל בשנים הקרובות, כדי להתמודד עם בעיות ביטחון הפנים ולחזק את הלחימה בבריונות ובאלימות, ולהעצים את המאבק בפשיעה המאורגנת ולהחזיר את תחושת הביטחון במגזר היהודי והלא יהודי בכל רחבי המדינה. לשם כך, בכוונתו להביא למצב שבו בכל אחת מהשנים הקרובות: 2012, 2013 ו-2014, יתווספו למשטרת ישראל מאות תקנים.

בי"ת, בכל מקרה ברצוני להבהיר שאיננו רואים את הנושא של 2,000 חיילים-שוטרים שמשרתים במסגרת השח"מ כיום כמקור חילופי לכוונתו זו להוסיף תקנים ולהמשיך תגבורה של משטרת ישראל בכוח אדם תיקני.

כידוע, במסגרת החלטת ממשלה 3377 מיום 26 ביוני 2011 בנושא הקצאת חיילי חובה למשטרה, קיבלה הממשלה החלטה כי יקטן מספר יוצאי הצבא במשטרה ל-1,600 עד ליום 1 ביוני 2014. הנני סבור כי אין לרדת מתחת למספר זה.

בהתאם להבהרות אלו, אני מבקש שלא להתנות את המשך הקצאת השח"מ בהתאם למתווה עליו החליטה הממשלה בנושאים אחרים אלא לאשרה במהירות האפשרית בשל חיוניותה הרבה למשטרת ישראל.

בקיצור, זה מכתב שיושב ראש הוועדה קיבל משר האוצר. אני בין אלה שסבורים שלנוכח הדיון הזה וגם לנוכח המכתב הזה, הלחץ של הוועדה פעל, לפחות לתוספת של מאות תקנים למשטרה – דבר שהוא חיובי בעיני.
נכון שהממשלה לא רוצה להוריד מתחת למספר הזה את מספר החיילים שיוצבו בשח"מ. את עמדתי אתם מכירים, אני לא מחדש אותה היום כיושב-ראש ועדה. עמדתי הייתה לתמוך בזה מלכתחילה בלי קשר. אני בעד לתמוך באישור הצעת החוק. אלא אם יש חברים שרוצים להתנגד – זכות הדיבור שלהם, בבקשה.

שום דבר במכתבו של שר האוצר איננו חדש. כל מה שנאמר בדיון תקף. הוועדה הייתה כמעט מאוחדת בדעתה שאסור להפוך את צה"ל לחברת כוח אדם מטעמים תקציביים כדי לתגבר את המשטרה או גופים אחרים. ואינני מבין מה השתנה לעומת הדיון הקודם, חוץ מזה ששר האוצר גילה עוד פעם שכסף זה דבר חשוב.

עוד מישהו מחברי הכנסת?

לא. אנחנו בעד.

אני מציע להעמיד להצבעה. מי בעד הצעת החוק – ירים את ידו.

אני מבקש לומר: אם זה יתקבל, אני מבקש הסתייגויות מהותיות, לבוא ולומר שיתווסף חייל אחד למשטרת ישראל בשנה הבאה. הסתייגות שנייה שהתווספו שני שוטרים למשטרת ישראל בשנה הבאה. לחילופין, שלושה שוטרים. ככה אני רוצה – כמה מוסיפים, 2,000?

יש מגבלה במספר החילופין.

2,000 הסתייגויות. אני מבקש 2,000 הסתייגויות.

יש מגבלה בחילופין. אתה טועה, יש מגבלה בחילופין. אתה לא יכול לעשות חילופין לחילופין לחילופין, יש מגבלה. מותר להגיש - - -

אני לא מכיר את המגבלה הזאת.

בתקציב, לדעתי. בזמנו היה דיון במגבלה.

זה לא חוק תקציב.

אם קבעה ועדת הכנסת הסדר מיוחד לגבי התקציב. אבל אני לא מכיר מגבלה על מספר ההסתייגויות שניתן להגיש.

אני אבקש מחבר הכנסת אלדד שיספק גם את השמות, אם הוא יודע.

אני לא יודע את השמות. גם הצבא לא יודע את השמות. אלו חיילים שעתידים להתגייס. הם עוד יודעים את מי ישבצו שם. הרבה זמן אני מנסה לחפש נושא ראוי לאתגר את מיקי איתן בפיליבסטר. אנחנו נדבר.

זכותו של חבר כנסת להגיש הסתייגויות. ואם אין מגבלה – אז בלי מגבלה. על כל פנים, נקרא את החוק. נעבור להצעת החוק ונקרא אותו אחד לאחד. בבקשה, היועץ המשפטי.

"תיקון סעיף 6
1.
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה- 1995, בסעיף 6, ברישה, במקום "יח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011)" יבוא "יט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015)".
תחילה

2.
תחילתו של חוק זה ביום יח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011)."

יש למישהו הערות?

אנחנו תומכים בכל מה שאתה אומר.

שאלתי אם יש הערות? אין הערות. ובכן, נעמיד את חוק להצבעה. מי בעד הצעת החוק? מי בעד אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה? בקריאה שנייה ושלישית? שלושה. מי נגד? אחד נגד.

הצבעה
בעד החוק – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, נתקבלה.

החוק מאושר וכמובן זכותו של חבר הכנסת להגיש הסתייגות. אנחנו נצביע על ההסתייגויות שלו. אתה רוצה להצביע על ההסתייגויות אחת-אחת או על כולן ביחד?

אחת-אחת שמית.

לא. אני לא מדבר בכנסת. אני מדבר עכשיו, בוועדה. אנחנו דוחים את ההסתייגויות, כמובן.

הסברתי. נדמה לי שכל ההסברים ניתנו בדיון הקודם ואמרתי ששום דבר במצב הזה לא שינה את הנימוקים.

זכותך המלאה כפרלמנטר. אני בעד זה בכל ליבי. תגיש הסתייגויות ונראה אותך עומד ומנמק אותן. כמובן, זכותו להגיש הסתייגויות ואנחנו נגד הסתייגויות. הוועדה לא מקבלת את ההסתייגויות ולכן הן תעלינה למליאה לדיון. מקובל עליך?

אתה רוצה שנצביע עליהן?

בזה גמרנו. עכשיו רבותי, בעקבות הצעת החוק, אנחנו צריכים לאשר גם את החלטת הממשלה המפורטת שמציגה את הצבת החיילים בשח"מ. החלטת הממשלה מדברת על הקצאת חיילי חובה למשטרה ולמשמר הגבול, טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13), התשע"ב- 2011, הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה.

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2612 מיום 19.12.2010 אשר דנה בהקצאת חיילי חובה לגופים וליחידות מחוץ לסדר הכוחות של צה"ל (להלן: יוצאי צבא):

1. בהתאם לסעיף 24א(ג) לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, (להלן: חוק שירות ביטחון), להנחות את שר הביטחון לקבוע כי מספר יוצאי הצבא שישרתו בפועל במשטרת ישראל יקטן בשנים הקרובות בכל שנה, כמפורט להלן:

א. 1,850 יוצאי צבא החל ממועד ההחלטה ועד ליום 1.6.2012.

ב. 1,750 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2012 ועד בכלל.

ג. בכפוף למציאת מענה חלופי לצרכי המשטרה, כמפורט בסעיף 5 להלן, יקטן מספר יוצאי הצבא, בנוסף על האמור לעיל, בהתאם למתווה הבא:

(1) 1,650 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2013 ועד ליום 1.6.2014;

(2) 1,600 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2014 ועד בכלל.

ההחלטה תובא לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כנדרש בסעיף 24א(ג) לחוק שירות ביטחון.
2. בהתאם לאמור בסעיף 1 לעיל, לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)". את זה כבר עשינו.

"3. להסמיך את ועדת השרים" לא צריך, זה לא רלוונטי. אנחנו משאירים בעצם - - -

סעיף 5 רלוונטי.

"5. להטיל על צוות בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי".

אבל זה לא משהו שמגיע לאישורנו.

אבל זה לא מגיע לאישור הוועדה. זה לא מגיע אלינו. ובכן, מי בעד אישור ההחלטה של הממשלה – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור החלטת הממשלה – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההצעה לאשר את החלטת הממשלה, טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13), התשע"ב- 2011, הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה נתקבלה.

אחד נגד, שניים בעד. ההחלטה אושרה. בזה נגמרה סוגיה אחת.
הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011

אנחנו עוברים לנושא הבא: חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011, שהוא באותה סוגיה. מעניין לעניין באותו עניין. אם תוכל לקרוא את החוק, אני אודה לך. יש פה שני חוקים. השני לא רלוונטי לנו?

לא. הוא כבר אושר.

הוא עבר. בבקשה.

"הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011.

תיקון סעיף 1
1.
בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר), התשס"א-2005, בסעיף 1, ברישה, במקום "עד יום ה בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)" יבוא "עד יום יט בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2015)".

בקיצור, מאריכים פה את הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר מ-2011 עד 31 בדצמבר 2015. מי אחראי על העניין הזה מטעם השב"ס? אני מבקש לדעת למה המספר נשאר אותו דבר כשמספר האסירים הביטחוניים קטן בצורה משמעותית בשנים האחרונות?

מה היה מספר האסירים הביטחוניים לפני השחרורים שנעשו? מה נשאר היום? ולמה אתם מבקשים אותו המספר של החיילים? בבקשה. רק תציג את עצמך לפרוטוקול בבקשה.

הם מדברים על הפוטנציאל.

קודם כל שיתפסו.

שלום לכולם. אני רמ"ח תכנון. לשאלתך לגבי הנתונים: אני חושב שכדאי להסתכל על הנתונים קצת לפני עסקת שליט ולא רק על האירועים האחרונים. באמת רואים בשנים האחרונות מגמה של ירידה במספר האסירים הביטחוניים שהלכה והתגברה כתוצאה מעסקת שליט לאחרונה.
היום אנחנו מדברים על כ-5,000 אסירים ביטחוניים בבתי הסוהר שנמצאים באחריות שב"ס - - -

לעומת?

לעומת השיא. כשקיבלנו מצה"ל – זה עמד על משהוא כמו עשרת אלפים.

מתי?

בשנת 2005.

אני מדבר על לפני שנה.

יש לי את הנתון של לפני שנה. לפני שנה עמדנו על בערך 6,000 אסירים.

היו 6,000 אסירים ועכשיו, אתה אומר, יש 5,000 אסירים?

כן.

אז רק 1,000 האסירים של עסקת שליט שוחררו? לא שוחררו עוד?

לא. אני מזכיר לך שבמקביל נעשים גם מעצרים על-ידי צה"ל ואנחנו קולטים. עכשיו, כדי לאזן את התמונה הזו, אנחנו יכולים להגיד שבשלושת החודשים האחרונים אנחנו רואים שינוי במגמה – כמות המעצרים שצה"ל והשב"כ מבצעים בעליה וכמות העצורים בהתאם. כמה מהם יבשילו לכתבי אישום ואחר כך למאסר, אנחנו עוד לא יודעים להגיד.

ולכן אנחנו עוקבים אחרי המגמה הזו וזה מסביר אולי למה אנחנו לא ממהרים לבוא ולהגיד שהירידה הזו היא משהו שיהיה תמיד וימשיך לנצח. ראינו גם פיקים לאורך התקופה - אני רוצה להזכיר לכולם – שנבעו משינויים במצב הביטחוני בארץ. למשל, ההערכות שלנו לפני מבצע "עופרת יצוקה" – התחזיות שצה"ל דיבר עליהן על קליטה של עצורים פוטנציאליים הייתה לפחות באלפים.

אבל זה לא התממש.

לא. זה לא התממש אבל אנחנו כארגון צריכים להיות ערוכים לתסריטים האלה. זה לא משהו - - -

צה"ל נמצא עדיין בהערכות האלה? נציגי צה"ל שיושבים פה, מישהו מצה"ל יכול להגיד שנמצאים בהערכות האלה, שמספר האסירים יגדל מאוד?

אנחנו לא יודעים.

אולי גם תיקחו קצת עבריינים? להשקיט את הרחוב הישראלי.

לפחות בדיונים שהתקיימו בין הגופים לפני מבצע עופרת יצוקה, בשנת 2009, דובר בהחלט על מעצרים המוניים. הם חלק מהתסריט - - -

בסדר, אבל אנחנו לא שם היום. לכן אני שואל למה עכשיו יש הצדקה לאותו מספר של חיילים?

אנחנו, כארגון, לא יכולים לחיות את הרגע. אנחנו מנסים להסתכל על הטווח הארוך. הטווח הארוך אומר לנו שאנחנו צריכים גם להיערך בהקשר הזה.

כל המשרתים בבתי הכלא הצבאיים, בבתי הכלא הביטחוניים, הם אנשי צבא? לא משרתים אנשי שב"ס?

מעט.

יש תמהיל.

זה מה שאני שואל. כמה משרתים בבתי כלא ביטחוניים, ללא אנשי צבא, ללא חיילים? כמה עובדי שירות בתי הסוהר משרתים בבתי הכלא הביטחוניים?

משהו כמו אלף.

גם כשהיו עשרת אלפים כלואים היו אלף?

אין לי את הנתון הזה. יש לי את הנתון נכון להיום. אני רוצה להזכיר לך נתון מאוד חשוב – כשקיבלנו את המתקנים מצה"ל, התמהיל היה בערך 200 אנשי קבע ואלף סוהרי חובה. אנחנו הגדלנו את מצבת אנשי הקבע שלו כי תפיסת הביטחון שלנו, תפיסת ההפעלה שונה מהתפיסה של צה"ל.

אנחנו נכנסים הרבה יותר לעומק בתוך בתי הסוהר: חיפושים, תפיסת אמל"ח וכיוצא בזה. התפיסה שונה לגמרי. אבל נשארנו עדיין עם אותם אלף ועלינו במקביל באנשי הקבע שלנו. אני חושב שזה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו.

זה חלק מתנאי העסקה. הם הסכימו לקבל את בתי הכלא הצבאיים - - -

כשהיו עשרת אלפים אסירים.

כן, עדיין יש כאלה. הם קיבלו גם חיילים לצורך העניין.

אנחנו לא חולקים בוועדה. בניגוד למצב הקודם, איש לא חולק בוועדה על הצבת חיילים לשירות בבתי הכלא של אסירי הביטחון. אנחנו מדברים על הכמות: מאחר והשתחררו כל-כך הרבה אסירים, השאלה אם יש הצדקה לאותו מספר של חיילים? בגלל זה אני מעלה את השאלות.

חשוב להדגיש: כשקיבלנו את המתקנים, תפיסת ההפעלה הייתה שונה, התמהיל היה שונה – הוא היה מוטה באופן מובהק לחיילי החובה על חשבון חיילי הקבע. זה השתנה עם השנים כי תפיסת ההפעלה שלנו שונה. יותר מזה, גם היום, אנחנו עדיין נמצאים במצבים מסוימים כשקלטנו אותם מצה"ל בתקינת חסר.

אני מוכרח לומר להגיד לך שההסבר לא מניח את דעתי, אבל יחד עם זאת ומאחר ואנחנו נמצאים במצב של ערפל מסוים וקשה לדעת מה יילד יום, לא הייתי רוצה לקחת החלטה שמקצצת בזה וכשנראה שיהיה צורך אז נחזיר לכם את האנשים.

נשאיר את זה בעת הזאת ככה ונדון בזה, אני מציע, בפעם הבאה בלי קשר להארכת התוקף. אני מציע שהוועדה תקיים דיון בעוד תקופה של שנה כדי לראות אם באמת השתנה המצב. אני מקווה שהוא לא ישתנה לרעה ושלא יהיו יותר אסירים אם לא יהיה צורך בהם. כשיהיה יותר שקט בשטח אז אולי באמת נדון מחדש בהקצאה הזאת. עד אז נצביע. מי בעד לאשר את החוק, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור החוק בוועדה – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011 נתקבלה.

ובכן, החוק אושר ברוב של ארבעה מול אחד. אנחנו עוברים לחוק הבא.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011

החוק הבא שיש לנו זה חוק השיפוט הצבאי. רבותי, בזמנו הצבא או מערכת הביטחון יזמה חוק שבא להקל על חיילים שעשו עברות. חיילים שעשו עברה תוך כדי השירות ונרשמה להם עברה פלילית בתיק שלהם, זה לפעמים היה מכביד עליהם או יוצר מצב שהם לא יכולים לעבוד בהרבה מקומות.

גם אם העברה נעשתה לפני שנים, הרישום הפלילי היה נרשם ל-17 שנה. ובמשך 17 שנה, כל פעם שהחייל היה רוצה לעבוד במקום ממשלתי או לעבוד כמאבטח או לעבוד באיזשהו מקום, היו אומרים לו: תביא לנו רישום פלילי מהמשטרה. אם במשטרה מופיע רישום פלילי, אומרים לו: אתה פסול, אתה לא יכול לשרת.
דבר זה מנטרל הרבה מאוד חיילים, לא בהכרח בצדק. אגב, אני כשר משפטים אני מודיע – אני מודה, את חטאי אני מזכיר היום – אני חננתי הרבה מאוד חיילים שעברו עברות קלות, לפעמים לפני שרותם ולפעמים תוך כדי שרות, אבל חייל שגמר את השירות הצבאי שלו באופן מסודר, כחייל טוב, ועשה עברה חמש שנים קודם, בבית הספר התיכון, אין סיבה להשאיר לו ברישום פלילי ל-17 שנה, וחננתי הרבה מאוד בקשות כאלה של חיילים..

גם צריך לתת הזדמנות. גם אם זאת טעות יותר קשה צריך לתת הזדמנות.

מאה אחוז. אז אני אומר שכר משפטים בעבר, חננתי הרבה מאוד חיילים שהגישו בקשות כאלה כי חשבתי שזה נכון לעשות את זה ואין סיבה להכביד עליהם. משרד הביטחון באמת העביר את החוק הזה שקובע הפחתה משמעותית של מספר השנים: מ-17 שנה ל-5 שנים – שהרישום הפלילי יירשם ל-5 שנים.

החוק גם קובע שפחות גופים יוכלו לראות את הרישום הפלילי הזה. כיום כתוב שכל גוף יכול לבקש רישום פלילי – אתה רוצה לעבוד הנמל? אתה צריך להביא רישום פלילי מהמשטרה. אם יש לך עברה פלילית אתה לא יכול לעבוד בנמל. לכן רוצים להקטין, והחוק הקטין את מספרם.

עכשיו, הדבר נקבע שעל המשטרה לבצע את התיקון הזה, כלומר, להחיל את העניין הזה של החוק – החוק עבר מזמן, בעצם, הוא לא חדש – והיו צריכים לגמור את הטיפול בחוק הזה. כמה זמן עבר מאז החוק? שנה? חצי שנה?

זה היה צריך להתחיל באוקטובר.

באוקטובר היה צריך להיגמר העניין. ובאוקטובר המשטרה כבר הייתה צריכה לעדכן את הרישומים הפליליים בהתאם לחוק.

זה לא מדויק. היו שתי פאזות בחוק הזה - - -

לגבי החדשים – 4 באוקטובר. לגבי הישנים – 4 באפריל.

לגבי הישנים – אלה שכבר עברו את העברות וכבר נרשמו, היה צריך להיגמר ב-4 באפריל. ולגבי החדשים, אלו שיש להם עברות חדשות – אמור היה להסתיים ב-1 באוקטובר.

נכון.

אני מבין שלא זה ולא זה קרו.

לא, לא. אפריל 2012 עוד לא הגיע.

בסדר, אבל אוקטובר לא קרה. ואתם מבקשים לדחות בעוד חצי שנה. במקום חצי שנה – שנה.

לא, לא. בכלל לא. ממש לא. בנושא המהותי אנחנו מסכימים.

כתוב בחוק שנה.

אין שום בעיה לגבי נושא המהות. מהותית, אנחנו מסכימים עם החוק הזה. החוק הזה הוא ראוי. אבל יש לנו מערכת טכנולוגית שצריך להכניס. הצבא לא התייעץ איתנו, לא שאל אותנו ואפילו בוועדה הקודמת - - -

יש פה איש מחשבים של המשטרה?

אני נמצאת פה כדי להסביר את ההיבט המחשובי.

זה מעניין אותי, ההיבט הטכנולוגי, להבין למה לוקח שנה לסדר את העברות הפליליות.

בוועדה הקודמת אמרנו שיש לנו בעיה. אדוני יכול להסתכל בפרוטוקול של הוועדה. המשטרה אמרה: יש לנו בעיה להכניס את זה באוקטובר. ביקשנו שהכול יכנס באפריל. זה כל מה שביקשנו. אפריל בעוד חודשיים אדוני.

מתי עבר החוק הזה?

במרץ.

באוגוסט עבר.

לפני שנה.

במרץ, במרץ.

לפני שנה כמעט.

כן. אבל הוא היה צריך להיכנס באוקטובר ואנחנו ביקשנו שהכול יכנס באפריל. זה כל מה שביקשנו. לא ביקשנו - - -

בסדר. זה ברור בקשר אליכם. מבחינה טכנולוגית, למה צריך כל-כך הרבה זמן כדי לתקן רישום? לכאורה, למה לעשות את כל הרישום? אפשר לעשות Find and Replace, מה הבעיה?

אני ראש חוליית ייעוץ וחקיקה במדור מידע פלילי. אני לא אשת מחשוב.

אז לא תוכלי לעזור לי בצד הטכנולוגי. בקשתי לזמן איש טכנולוגיה של המשטרה.

לנו לא נמסר. אני אוכל להסביר - - -

כמה זמן היה לוקח לו להגיע? עם סירנה – תוך שתי דקות אתה פה.

היות ואני אחראית על מתן ההנחיות המקצועיות לאנשי המחשוב, אני חושבת שאני אוכל להסביר את ההיבט הזה, אני מקווה שלשביעות רצונכם. במשטרה נכנסה לא מזמן מערכת ממוחשבת, חדשה, שמנהלת את המרשם הפלילי.

כניסתה של המערכת הייתה כרוכה גם בתיקונים מאוד יסודיים במערכות אחרות, כדי שכולן יכנסו לפעולה באותו זמן. מטבע הדברים, עלייה של מערכת כזו שמחליפה את המרשם הפלילי הישן שקיים משנות ה-80', כרוכה בתקופת הרצה שבה צריך לפטור באגים, לתת מענה לתקלות וכו'. במצב הזה, בלתי אפשרי היה לפעול גם ליישום של החוק בתוך המערכת החדשה – אלו דברים שהיה צריך לפתור.

הפיתוח נעשה במערכת הממוחשבת בצורה כזו שתאפשר להחיל את הוראות החוק על גזרי-דין של בתי-דין צבאיים שנתנו מיום הכניסה המקורי לתוקף – 4 לאוקטובר 2011. כלומר, החיילים שקיבלו גזרי-דין במועד הכניסה לתוקף לא ייפגעו כתוצאה - - -

זה לא חל על חיילים שעשו עברות לפני הצבא?

לא. זה רק על הרשעות של בתי-דין צבאיים.

זה מה שאני שואל, האם זה לא חל על חיילים שעשו לפני הצבא? זאת אומרת, אלו שעשו עברה לפני הצבא – נגיד תלמיד תיכון שהיה בקטטה ונרשמה לו עבירה פלילית – עדיין הרישום הוא 17 שנה?

חלים כללי המרשם הפלילי.

עדיין נשארים? אני מציע להכין הצעת חוק משותפת ונסדר גם את זה.

אדוני, יש כבר תיקון לזה.

מה התיקון?

אדוני, זה לא מדויק מה שאדוני אמר כיוון שההוראות לגבי קטינים הן ממילא מופחתות, מקוצרות.

מה הן? חמש שנים?

תלוי אם מדובר בעברת פשע או עוון. יש כל מיני קריטריונים אבל בעיקרון זה לא מעל - - -

זאת אומרת, הושווה למצב הקיים לגבי קטינים?

המצב של חיילים הושווה לקטינים.

הושווה לקטינים, זה טוב, לא צריך חוק.

אבל יכול להיות הוא כבר לא היה קטין אלא עשה את העברה בין 18 ל-18 וחצי עד הצבא, אז פה גם כן יש - - -

טוב.

הפיתוח נעשה בצורה כזו שהחיילים לא ייפגעו כתוצאה מהדחייה. אנחנו לא מבקשים דחייה של מועד הכניסה לתוקף אלא דחייה במועד היישום. אנחנו שומרים בצד את גזרי-הדין שהגיעו - - -

עכשיו אתם לא רושמים בכלל?

אנחנו נקלוט אותם בצורה כזו שהחוק יחול על גזרי דין שנתנו מ-4 באוקטובר ולא התחולה הרטרואקטיבית שיותר מגבילה את החיילים. כלומר, מבחינת טובת החיילים, האינטרס של הפעלת החוק בזמן יושג.

זאת אומרת, אם אחד קיבל פסק-דין לפני שנה, אז הזמן נספר לו מאז שהוא קיבל.

לא. הקביעה הראשונית הייתה שהחוק יכנס לתוקף ב-4 באוקטובר 2011, נכון? הייתה דחייה של חצי שנה. אנחנו שומרים את גזרי-הדין האלה, אנחנו לא קלטנו אותם. אנחנו נקלוט אותם ואז הוראות החוק יחולו ולא התחולה הרטרואקטיבית שיותר מצומצמת ויותר מגבילה.

הבנתי. אני רוצה להגיד לך שטכנולוגית אני לא מקבל את ההסבר. אני אומר לך שאין שום בעיה לעשות את זה טכנולוגית תוך חודש לכל היותר, בלי בעיות בכלל. אבל אני לא יכול לשנות ברוורס שום דבר. דבר אחד אני מציע לתקן בחוק, לפי דברייך: במקום לכתוב פה שנה, לכתוב עד - - -

יש להם הצעה לניסוח.

עד ה-1 באפריל?

עד-4 באפריל.

על מנת לבטא את מה שהציעה המשטרה, שהרישום המופחת יחול כבר מאוקטובר, אבל בכול זאת יתאפשר להזין את הרישומים עד ל-4 באפריל, חשבנו להציע נוסח לפיו: עדכון פרטי הרישום במרשם הפלילי, כהגדרתם הסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה תידחה בשנה מיום פרסומו.

תידחה עד שנה.

תידחה עד שנה. ואז זה אומר שהתחילה נשארת - - -

זה נוסח שמחליף את מה שכתוב פה בסעיף אחד או נוסף לו?

מחליף.

זה פותר את הבעיה משפטית?

זה אומר שהחוק יתחיל לחול כמו שהוא היה אמור, ב-4 באוקטובר, אבל המשמעות המעשית שלו שהיישום שלו יתחיל באפריל.

הנוסח המשפטי ממקובל עליך?

כן. יכול להיות שצריך לשפר קצת אבל - - -

אם כן, מי בעד לאשר בנוסח הזה, ירים את ידו. אנחנו בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור הצעת החוק בוועדה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011 נתקבלה.

אין נגד. החוק מאושר.
תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א-2011

יש לנו עוד תקנות שירות ביטחון, זה הדבר האחרון שיש לנו בסדר-היום: תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011. אלו תקנות של שר הביטחון שהוועדה צריכה לאשר אותן.

אחרון, נכון?

כן, זה הסעיף האחרון בסדר-היום, אלא אם יש לך משהו להוסיף. אני מוכן לשמוע

אני אקל עליך היום. זאת פעם ראשונה ואני אקל עליך היום.

זאת לא הפעם הראשונה.

אפשר להגיד לך בהצלחה?

זה רצוי להגיד לי בהצלחה, לא?

התחלת את התפקיד? כי לא שמענו בקואליציה - - -

לא. אין חילופי גברי. היושב-ראש ביקש ממני להחליף אותו בישיבות בתקופה הקרובה, ככל שהדבר יידרש, ואני הסכמתי בחפץ לב.

והדבר יידרש, כמובן.

הדבר יידרש.

ימנע ממך זמן להתמודד בפריימריז.

אני אחליט על התמודדות רק השבוע. אז אני אדע. אם אני אחליט להתמודד אז עדיין, תאמין לי, אני לא אפקיר את הכנסת.

מאה אחוז.

התמודדתי בעבר ולא הפקרתי גם אז את הכנסת. מבחינתי, אני פה. אני מקבל משכורת בשביל זה, לא?


תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים) – אתה רוצה להסביר את זה? בבקשה. הצבא, בבקשה, מה אתם רוצים?

אנחנו מבקשים תיקון נקודתי ב תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים). אלו תקנות שמפרטות חובות שונות שחלות על אנשי מילואים. החובות האלו חלות על אנשי המילואים גם כאשר הם לא בשירות מילואים פעיל. יש כאן חובות שונות, למשל: החובה לשמור על קשר עם היחידה, כדי שיידעו לזמן את איש המילואים; חובה לשמור על מסמכים שנמסרו לאיש המילואים במהלך השירות שלו, גם כשהוא כבר לא בשירות מילואים; וגם החובה לשמור על ציוד.
אנחנו מבקשים כרגע זה להוסיף או להרחיב את החובה שקבועה בתקנה 10א לתקנות, כדי לתת פיתרון לבעיה שאין לנו דרך להעמיד לדין משמעתי איש מילואים שמסר ידיעה או מידע שהגיעו אליו במהלך שירותו הצבאי ושהוא לא אמור היה למסור.

אתם מציעים שחוק השיפוט הצבאי יחול גם על חייל מילואים שמסר מידע למישהו אחר, לא מוסמך. זאת השורה התחתונה?

החוק כבר חל. יש את סעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי שקובע שאפשר להעמיד לדין אנשי מילואים שעוברים עברות גם שלא במהלך שירות המילואים.

אז למה יש בעיה?

הבעיה שלנו היא שאין לנו עברה מתאימה שאפשר להעמיד עליה. היום יש לנו בחוק השיפוט הצבאי את סעיף 57. זאת עברה של גילוי ידיעות. עברה מאוד חמורה, שהעונש עליה הוא 10 שנות מאסר. אי אפשר לשפוט על העברה הזאת בדין משמעתי.

במקרים הקלים, אנחנו לא נלך לבית-דין צבאי. אנחנו צריכים עברה שנוכל להעמיד עליה לדין משמעתי. לכן אנחנו מציעים להוסיף בתקנה עברה קלה שאפשר יהיה לשפוט עליה בדין משמעתי.

כדי שהעברה לא תהיה רחבה מדי, סייגנו אותה בשני אופנים: אחד, הגדרנו את הידיעה בצורה דומה לצורה שבה היא מוגדרת בחוק העונשין. אמרנו שידיעה זה: "ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי אחזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה מעידים על החובה לשומרה בסוד".

כלומר, לא כל דבר שאיש מילואים נחשף לו בשירות המילואים ואומר, אפשר יהיה להעמיד אותו לדין משמעתי.

אם הוא מתלונן על אוכל, אי אפשר להעמיד אותו לדין.

נכון, אם הוא יגיד: האוכל לא היה טוב בשירות. אנחנו לא נעמיד אותו לדין.

השופטת דליה דורנר ספרה לי פעם, באיזו ישיבה בה דיברו על אוכל בצבא, שהיא מתפלאת שאנשים מתלוננים, היא אמרה: הילדים שלי אמרו לי, אימא – האוכל בצבא נהדר.

זה מנגנון אחד – אנחנו מצמצמים את תחולת העברה. הדבר השני, כדיש תהיה בקרה, אנחנו קובעים גם שהעמדה לדין בגין עברה כזו, בדין משמעתי, תהיה טעונה אישור של פרקליט צבאי.

זאת אומרת, זה יהיה תחת פיקוח של הפרקליטות, העניין הזה?

בדיוק.

חברים, מישהו מתנגד? לא? אתה רוצה לקרוא את זה? בבקשה, תקרא.

יש כאן גם תיקונים טכניים של שינוי שם התקנות בגלל שעכשיו יש את חוק שירות המילואים.

"הוספת שם
1.
בראש תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים), התשט"ז-1956 (להלן- התקנות העיקריות), יבוא "תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים), התשט"ז-1956".
תיקון הפתיח
2.
בפתיח לתקנות העיקריות, במקום "לפי סעיף 7(ט) לחוק שירות בטחון, תש"ט – 1949" יבוא: "לפי סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – החוק)".
שינוי מונח
3.
בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "איש מילואים" יבוא "חייל מילואים, ושינויי הצורה הדקדוקיים המחוייבים ייעשו לפי זה".
החלפת תקנה 10א
4.

"מסירת ידיעות
10א.
(א)
חייל מילואים יציית לכל פקודה בדבר סדרי שמירתם, העברתם ודרכי העברתם של מסמך או של ידיעה הנוגעים לצבא, שהגיעו לידיו עקב היותו חייל מילואים או במסגרת שירותו הצבאי;בתקנת משנה זאת, "ידיעה" – ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה מעידים על החובה לשמרה בסוד.



(ב)
אין להעמיד חייל מילואים לדין משמעתי בשל תקנה זאת אלא באישור פרקליט צבאי. "
ביטול תקנה 15
5.
תקנה 15 לתקנות העיקריות – בטלה."

מי שבעד – ירים את ידו. אתה בעד? בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור תיקון התקנות בוועדה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011 נתקבלו.

אין נגד. התקנה מאושרת. חברים אני נועל את הישיבה. בזה נגמר הסיפור היום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.