PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 631>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ו' בשבט התשע"ב (30 בינואר 2012), שעה 13:00

<ישיבה מיוחדת עם פרישתה המוקדמת לגמלאות של עו"ד ג'ודי וסרמן, היועצת המשפטית של הוועדה>

חברי הוועדה: >
חיים כץ - היו"ר
אריה אלדד

אורלי לוי אבקסיס

אורי מקלב

>
חה"כ זבולון אורלב

חה"כ זהבה גלאון

חה"כ משה גפני

חה"כ יצחק הרצוג

חה"כ דב חנין
יוסף וסרמן - משפחה

חנוך וסרמן - משפחה

עדי וסרמן - משפחה

דקלה וסרמן - משפחה

אתי כץ - משפחה

ציפורה קלפהולץ - משפחה

חני אקרמן - משפחה

הלה אשר - משפחה

שאול יהלום
-
חכ"ל, לשעבר יו"ר ועדת העבודה והרווחה

אתי שבתאי
-
רכזת בכירה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

ענת כהן
-
רכזת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

מעיין בן-עמי
-
רכזת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

אורי מיכאל
-
דובר, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

עו"ד איל ינון - היועמ"ש, הכנסת

עו"ד אתי בנדלר - משנה ליועמ"ש, הכנסת

עו"ד דפנה בינאי - הממונה על נוסח החוק, הכנסת

עו"ד נועה בן-שבת - עוזרת ליועמ"ש, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

עו"ד שמרית גיטלון - עוזרת ליועמ"ש, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

עו"ד אייל לב-ארי - עוזר ליועמ"ש, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת

עו"ד שגית אפיק - יועמ"ש, ועדת הכספים, הכנסת

עו"ד שלומית ארליך - עוזרת ליועמ"ש, ועדת הכספים, הכנסת

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מירה גיגי - ראש מדור בכיר - שכר, הכנסת

מירה פיירשטיין - ראש אגף משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף משאבי אנוש, הכנסת

מירה היבנר - יועצת משפטית, משרד הבריאות

אושרה עצידה - קצרנית פרלמנטרית, הכנסת

עו"ד נתן סמוך - משרד הבריאות

עו"ד שרונה עבר-הדני - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

בתיה ארטמן - יועץ משפטי של המשרד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד נועם פליק - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רינת וייגלר - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אדי וייס - סגן היועצת המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד דבורה אליעזר-ספיר - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד מיכאל אטלן - היועמ"ש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד דן אורן - ממונה בכיר, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שי סומך - מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אחיה קמארה - נציב שוויון זכויות, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד בלהה ברג - יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אבי צרפתי - אגף גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רועי קרת - המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - מנהלת המחקר, המוסד לביטוח לאומי

אורנה וורקוביצקי - מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד כרמית נאור - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רבקה פריאור - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

דוד מרקו - מנכ"ל, אלוין ישראל

מרגלית פילר - מנהלת תעסוקה, אלוין ישראל

עו"ד טליה לבני - יושבת ראש נעמת, נעמ"ת

סילביה טסלר-לזוביק - מנכ"ל קרן טאובר

אוהד ולנר - משרד הביטחון

נטע דגן - מנהלת הקליניקות, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

יעקובית ישפה - מתמחה לשעבר, מוזמנים שונים

ליטל שוורץ צור - מתמחה לשעבר בלשכה המשפטית, מוזמנים שונים

רחל כהן - ייעוץ ללשכת סגן שר החוץ, לוביסטית

עו"ד דבי גילד-חיו - האגודה לזכויות האזרח

עלוה קולן - מקדמת מדיניות חקיקה, האגודה לזכויות האזרח

רות פרמינגר - יועצת פרולוג

עו"ד עידית גודס-גרינבאום - רכזת, פורום פתח-תקווה

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

אורית נהיר -

לאה רוזנברג -

שמואל בריצמן -

רות הורן
–

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

אסתר מימון
<ישיבה מיוחדת עם פרישתה המוקדמת לגימלאות>
של עו"ד ג'ודי וסרמן, היועצת המשפטית של הוועדה

היום, יום ב' בשבוע, ו' בשבט, 30 בינואר 2012, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והנושא: ישיבה מיוחדת עם פרישתה המוקדמת של עורכת-הדין ג'ודי וסרמן, היועצת המשפטית של הוועדה.
בדיון הקודם לא ידעתי שהמתכונת הולכת להיות המתכונת הזאת, אז פתחתי ואמרתי "ישיבה אחרונה בהחלט". אז הנה, אני צריך לחזור בי. אבל עכשיו כנראה – אני כבר לא יודע - - -

למה אמרת את זה?

ידעתי שתהיה מסיבת פרידה.

תגיד שהמשיח יבוא, זה יתקיים בסוף.

שהמשיח יבוא. וכנראה - - -

כנראה שאז נתנו כיבוד...

כנראה שזאת באמת הישיבה האחרונה הפורמלית שג'ודי משתתפת בה כיועצת המשפטית המיתולוגית של הוועדה. ג'ודי נגעה בוועדה בכל הנושאים שרק אפשר לחשוב עליהם, הן בנושא הבריאות, הן בנושא הגמלאות, הן בנושא של ילדים במצוקה, רווחה, עבודה, בריאות, ולאחרונה היא היתה פעילה מאוד בנושא גיל הפרישה. אז היא לא היתה בפרישה, והיא פחדה ואמרה: אני צריכה לבלום את העלאת גיל הפרישה ל-64, פן אני אצטרך עוד להישאר פה.
בדיון הקודם לא הבנתי איך אשה בת 35 מתנגדת לפרישה שהיא צריכה לעשות בעוד 27 שנים. היא נלחמה.

אתה דיסלקטי? תמיד אתה קורא את המספרים הפוך?

סיכמנו שאתה לא מספר את זה לאף אחד.

היו לי שיחות עם ג'ודי, היה חשוב לי לשכנע אותה להישאר בוועדה, כי הערך המוסף שלה לוועדה הוא לא יתואר. היא אמרה לי: שמע, אני צריכה לעשות לנפשי. אני יודעת שאני מאבדת מקום יקר, והקדשתי פה עשרות שנים, אני יודעת כמה שצריכים אותי, אני יודעת מה העזרה שאני נותנת לכל מיני אוכלוסיות, שאני נוגעת באנשים שבאמת צריכים עזרה. גם הדיון האחרון היה על פטור מארנונה של מפעלים מוגנים לאנשים עם מוגבלויות. עם זאת, היא אמרה לי: בשנה האחרונה הייתי בבית ולמדתי, ואני חייבת לעשות לנפשי. נכון שאני צעירה, אבל יש לי עוד כל כך הרבה דברים טובים שאני רוצה לעשות, וכשאני שוקלת את תרומתי פה לעומת מה שאני הולכת לעשות בחוץ, אני חושבת שמה שאני הולכת לעשות בחוץ לא פחות חשוב כשאתה מבין כמה חשוב מה שאני עושה פה.

אני אומר לך, ג'ודי, אחרי שנתיים וחצי של עבודה משותפת, התכונה הכי גדולה שלך מכל התכונות שאת בן-אדם. יש הרבה אנשים, ואין הרבה בני-אדם, ואת אישה חכמה, רגישה, שכלית, עניינית, מבינה ובעיקר בן אדם.
אני שמח על הזכות שלי האישית שנפלה להיות במחיצתך, לעבוד אתך. לא היו לנו מלחמות, לא היו לנו מחלוקות, קיבלתי את דעתך, ראיתי בה דעה עניינית, ואני פשוט רוצה להודות לך על כל התקופה ועל כל העזרה שקיבלתי ממך, ויחד עם שאר חברי הוועדה הצלחנו פה לחוקק 89 חוקים בקריאה שנייה-שלישית, כולם חוקים שעזרו לכל מיני סוגי אנשים שהיו צריכים אותם, אם זה חוק הביציות, שחיכה 11 שנה, וחוק אלמנות צה"ל, שחיכה 62 שנה, וחוקים לילדים כאלה וילדים אחרים ונגענו בכל הפרק שהיה לך עם שאול יהלום עם הנגישות. עשית פה דברים ענקיים. אמרו לי כל חברי הוועדה – אחר-כך מי שירצה גם ידבר – להגיד בשמם: הרבה-הרבה תודה-רבה, ואני אעשה מה שביקשת ממני לא לעשות.

לא.

אני לא אעשה את זה. באמת-באמת תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

ראשון הדוברים – מי שהיה שר הרווחה של מדינת ישראל ועשה עבודה טובה. אי-אפשר לקחת לו את זה. אמרו עליו כל כך הרבה דברים, שהוא לא בא משם, שהוא נולד עם כפית של זהב בפה. עם זאת, אני אומר לכם, כמי שעמד מולו כשהוא היה שר הרווחה, ואני הייתי בעבודה, הבן-אדם תרם כל כך הרבה, אז אתה תהיה ראשון הדוברים.

אני עוד לא פורש, אתה לא צריך.

אם לא הייתי חושב כך, לא הייתי אומר. אני אומר את מה שעל לבי.

תודה רבה.

לפחות הוא היה מגיע לפה, לוועדות.

אני לא חבר הוועדה הזאת.

כשר רווחה גם כיבדת את הוועדה הזאת.

אני חושב, ג'ודי, שזה לכבודך שיש פה קהל עצום, גדול ורב, שכולל את כל הנציגים של העשייה המופלאה בתחום עולם הרווחה והשירותים החברתיים – מהמגזר השלישי, גורמי ממשלה, גורמי זכויות אזרח, גורמי כנסת, משרד המשפטים, וכל מי שידו בתחום הזה בא להגיד לך תודה.

אני יכול להגיד לך מנקודת המבט שלי, הכרתי אותך עוד בכנסת, אבל מנקודת המבט של שר רווחה, שתלוי מאוד בוועדה – וילמה וחיים יודעים, דיברנו על זה לא מעט – היבול והתנובה של הפעילות שלך הם אדירים, הם אדירים לאין ערוך ולאין שיעור. קשה נורא לאמוד אותם. אין נושא בתחום המסובך והמורכב הזה – הוא מורכב בגלל שהחוקים בו מסובכים נורא – שלא תרמת בו את תרומתך המהפכנית. ידענו שמה שעובר תחת ידך הוא הדבר הכי מקצועי שיש.
בשם הרבה חברים בעולם הרווחה ובשמי, אני בא להגיד לך: יישר כוח, תצליחי בהמשך דרך, השארת חותם עצום שמשרת, ומשמש ועוזר היום למאות אלפים ומיליוני בני-אדם, גם לדורות הבאים; ולמשפחתך היקרה, שאני מכיר, תרוו נחת מכך שג'ודי תהיה פחות עסוקה. נקווה שחיים לא ייקח אותה לתעשייה האווירית, ואז הכול יהיה בסדר.

תודה רבה.

כבוד הרב גפני, יו"ר ועדת הכספים, שהפסיק את פעילותו הברוכה והגיע.

אדוני היושב-ראש, היום גיליתי פאן מיוחד אצלך, דיברת פה באופן פיוטי, הייתי מצטרף לכל מלה.

עשינו את זה יחד עם גברת מועלם.

זה משהו יוצא מן הכלל. עזבתי את הדברים ואני חייב לרוץ, אבל מצאתי חובה לבוא ולברך את היועצת המשפטית של הוועדה, את הגברת ג'ודי וסרמן.
יש כמה יועצים משפטיים בכנסת וכמה יועצות משפטיות שיגרמו לי לחזור בתשובה – אני פשוט מתחיל לדבר טובות על יועצים משפטיים – אחת מאלה שעשו לי את זה, היא לא היחידה, אבל היא עשתה את זה באופן מסיבי, זו עורכת-הדין ג'ודי וסרמן.

בטרם היותי יושב-ראש ועדת הכספים הייתי חבר כנסת מעופף – הייתי עובר מוועדה לוועדה, עד שהיו אומרים שמצאו אותי בשתי ועדות בו-זמנית. בין יתר האנשים שמצאתי, כשאני מגיע לעשר דקות לוועדה ואני מקבל נתונים נכונים ומקבל עצה נכונה, גם מבחינה משפטית, אבל גם מבחינה ציבורית, היתה ג'ודי וסרמן.
אני חושב שזה הפסד לכנסת שהיא עוזבת. חבל שהיא לא ממשיכה. באתי לכאן להגיד את הערכתי הרבה לעבודה שלך, כפי שנאמר קודם, על העבודה בנושאי רווחה, עבודה ובריאות, וגם על היושרה, על המקצועיות, על המציאות הזאת שבה אנחנו יכולים להגיד: מעולם לא הכשלת אותנו. להיפך, תמיד נתת לנו עצות נכונות וטובות. אני מברך אותך – אני מברך את בעלך, הרב וסרמן, אני מברך את משפחתך – שתמשיכי להיות עסוקה. חשוב מאוד שתעבדי בדברים למען הציבור. הרב וסרמן, תאמין לי, זה בסדר, אני אומר לך. אשתי אומרת את זה עלי כל הזמן, אני אומר לך על אשתך. תודה רבה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

חבר הכנסת לשעבר, יושב-ראש הוועדה לשעבר, שאול יהלום. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הגופים המרכזיים, הנציגים שלהם, המנהלים שלהם – הנביא אומר: "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך", וזה חל עלייך – את יכולה להסתכל, מה שאמר היושב-ראש זה נכון, "כולם נקבצו באו לך". באמת הם באו להוקיר, ואין לי מה להוסיף על מה שאמר חיים כץ היושב-ראש, כל מלה בסלע, את גם אנושית ובן-אדם.

צריך להבין שבוועדה הזאת, אני אומר את זה לעם ישראל, אי-אפשר לעבוד בלי ערכים ובלי לב. יש ועדות שאפשר – הנה, יצא עכשיו חבר הכנסת גפני, מה שהוא לא יעשה, הוא עוזר למישהו, או לממשלה או לנצרכים או לאנשים או לגופים. כל החלטה – פה זה לא כך. פה כדי לעזור צריך לב, וג'ודי ניחנה באמת בלב גדול, גדול, גדול, גדול מאוד.

זו לא חוכמה לחוקק 90 חוקים קצרים, אצלי חוקקו פחות אבל ארוכים. תדע לך, ארוכים...

הקצרים עם משמעות הרבה יותר גדולה...

אני רוצה לגלות לכם את השיטה שלי, זאת אומרת, הרבה שיבחו אותי. זה הולך ככה: איך שאתם רואים, יושב חיים כץ, נניח שזה אני, וג'ודי לידי. יועצת משפטית, ברור מה שהיא עושה, אבל בכל פעם כשהדיונים מתקיימים, ואף אחד לא יודע, היא כותבת לי על נייר. כך היא כותבת: זה צודק, זה לא צודק, זה צריך כך וזה צריך כך. וכך ניהלתי את הישיבות. זאת אומרת, צריך להבין שצריך להודות לה, לא רק על הייעוץ המשפטי, אלא הרבה מעבר לזה, הרבה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד תודה.

אני חושב שהדבר הכי מרגיז פה, ואני עובר כאן מסביב ומדבר, שאת עוזבת. אני קיבלתי את ג'ודי, עוד הייתי יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואז היא ייצגה את הביטוח הלאומי. היא באה לישיבות כנציגת הביטוח הלאומי, אז הכרתי אותה לראשונה. זה לא הרבה שנים. כמה שנים את עובדת פה בכנסת? 15 שנה בערך, משהו כזה. מה פתאום לעזוב אחרי 15 שנה, זה לא ייתכן.

לפעמים אתם יודעים, ואני אומר את זה כאן, כלפי כל העם, לפעמים יש בעיה עם היושב-ראש - -

לא במקרה הזה.

- - שמעתי עכשיו בחדשות שיש בעיות עם ראש לשכה, אז ביררתי לעומק. משני הצדדים שמעתי: לא ולא, חיים מבקש שהיא תישאר, אין שום בעיה. אז מה קרה? בדרך לכאן שאלתי את הרב וסרמן, שאנחנו גם מכירים הרבה שנים, הרבה תקופות, עוד כשהוא היה רב צבאי. אמרתי לו: אולי אתה אשם. קודם כול, הוא אומר לי: לא. אנחנו לא מדברים, מדברים רק בלילה כשהיא חוזרת – אני רוצה לברך אתכם על הזוגיות, אין הרבה זוגות שמדברים זה עם זה בלילה. קודם כול, כל הכבוד. בסדר, תחזקו את הזוגיות – הוא אומר שגם הוא מרים ידיים: לא אני, זה לא אני, לא אני אשם. אני באמת לא יודע.

זה צער גדול. תדעי לך זו פרידה בצער גדול. לא רק הוקרה יש כאן, אלא באמת צער. אני מצטרף למה שאמר חיים, שאנחנו מאחלים שתפקידך הבא יהיה תפקיד כזה שיהיה בו לא פחות משמעות. אי-אפשר לא פחות, אבל לפחות בהשוואה למה שעשית כאן בכנסת.
אנחנו באמת מברכים אותך בהצלחה יחד עם הרב אברהם, ושנפגוש אותך בהרבה צמתים שאנחנו נמצאים וודאי נמצא כל הציבור הזה, ושתמשיכי לתרום לרווחה, לעבודה, לסיוע, לעזרה לנצרך ולמי שבאמת זקוק במדינה שלנו לעזרה, שאת כל כך היית בקיאה בה, מפעילה וברוכה בה. תודה.

תודה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

לפני שניתן לדב חנין את רשות הדיבור, אני רוצה להגיד: הוועדה הזאת היא בכל זאת ועדה מיוחדת. למה היא ועדה מיוחדת, לפחות בקדנציה הזאת? היא הוועדה היחידה בכנסת שיש בה רוב לאופוזיציה. אין ועדות בכנסת - - -

אתה סופר גם את עצמך באופוזיציה?

בלעדי. יש שבעה-ארבעה. יש רוב לאופוזיציה בוועדה הזאת, היחידה בכנסת. אני לא יודע אם יש עוד ועדה או כנסת שהיה רוב לאופוזיציה בוועדה. כל זה אפשרי בגלל הצוות המשפטי שמנתב בין כל החברים פה, אז האווירה היתה מיוחדת – לא חשבתי שהוא חושב דברים כאלה. דב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לכל הדברים החמים והאמיתיים שאמרו חיים, משה ושאול. אני מקווה שאת יודעת עד כמה אנחנו מעריכים אותך ואוהבים אותך ויודעים להבין עד כמה עשית עבודה מופלאה במקום שצריך לשלב בין שכל ולב. במקרה שלך בהחלט שילבת בין חוכמת הלב ורגישות השכל.
ג'ודי, אני חושב שזו גם הזדמנות להגיד משהו על המקום שבו עבדת בוועדה הזאת, שהיא מבחינתי אחד המקומות המיוחדים בכנסת. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לקחת את הנקודה שאתה עכשיו הזכרת – לקחת אותה צעד אחד נוסף. והעניין הוא לא עניין אריתמטי של רוב של אופוזיציה בתוך כנסת נתונה עם ממשלה נתונה, זה משהו הרבה יותר עמוק מזה, וראיתי את זה גם בקדנציה הקודמת. יש בוועדה הזאת משהו אופוזיציוני באופן עמוק, לא רק לממשלה הנוכחית, אלא לממשלות שלאורך שנים דוחפות את החברה הישראלית לכיוון שהוא מאוד-מאוד תחרותי, הוא מאוד כוחני במובן הכלכלי, והוועדה הזאת עושה עבודה של אופוזיציה משפטית, ערכית, מוסרית לכיוונים אחרים, לכיוונים שמאזנים את החברה הישראלית מול גלים פוליטיים מאוד-מאוד חזקים, שהם לא רק של הממשלה הנוכחית. ובעבודה המורכבת הזאת והמיוחדת הזאת, אני חושב שהייעוץ המשפטי לוועדה, שאת עמדת בראשו, ביצע שליחות שהחברה הישראלית כולה צריכה להוקיר ולהעריך. אני חושב שהיכולת שלכם לסייע לנו לקדם דברים, כפי שאתם עושים, בהרבה מאוד תבונה ורגישות, והבנה וראיית מטרה, אבל גם התחשבות בנסיבות ובאילוצים – אתם הצלחתם לייצר – איך אמר חיים? 89 חוקים בקדנציה הנוכחית, אבל זה לא המספר. זה באמת לא המספר, זה התוכן והאופי של החוקים האלה, אז כל הכבוד ותודה רבה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני אתן לבוס של ג'ודי לדבר.

רק מלה אחת כי אנחנו ניפרד מג'ודי במסגרת המשפחתית הפנימית שלנו, ושם אני כמובן אדבר יותר בהרחבה. לא כל יום יש נחת כזאת ליועץ המשפטי לכנסת, שנבחרי ציבור משבחים כך את עבודת הייעוץ המשפטי ואת אחד מבכירי הלשכה המשפטית. אני מודה שזה מרגש ונעים לשמוע. ואני רוצה להודות לחברי הכנסת על כך שהם יודעים להעריך ולהוקיר את העבודה שנעשית, לרוב מאחורי הקלעים, ואת התרומה של היועצים המשפטיים, במקרה הזה של ג'ודי, שהיא באמת תרומה עצומה, כפי שכבר חברי הכנסת אמרו, שהיא לא רק באה מהשכל, אלא היא באה גם מהלב ומהנשמה, להודות לכם על היכולת שלכם להוקיר תודה על השנים הרבות ועל ההשקעה העצומה של ג'ודי בתחום לא פשוט, לא מבחינה משפטית ולא מבחינות אחרות. תודה רבה בשם כולנו בלשכה המשפטית על האירוע שנערך פה עכשיו. תודה.

תודה רבה לך.

(מחיאות כפיים)

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, קצת קשה לבוא ולדבר אחרי ותיקים כאלה שדיברו לפני, עם היכרות כל כך ארוכת שנים עם הגברת ג'ודי וסרמן, אבל אני חייבת להגיד שהכניסה שלי לוועדה הזאת זה אחד הדברים החיוביים ביותר מאז כניסתי לפוליטיקה, כי בוועדה הזאת, אמרת קודם, יש רוב אופוזיציוני, אז לא רק שיש רוב אופוזיציוני, אלא בדרך כלל כל החוקים שמתקבלים פה מתקבלים כמעט פה אחד, ואתה לא יכול לזהות את האנשים, מי אופוזיציה, מי קואליציה. מה שכן אתה יכול לזהות אצל האנשים פה זה את הרגישות החברתית, והרגישות הזאת באה בין היתר מהצוות המקצועי של הוועדה. לפעמים כשיש לך לחץ של הקואליציה מאחורנית, אתה מקבל פה את הגיבוי לבוא ולבדוק את הדברים לעומק. פה, וג'ודי, הובלת את זה נורא יפה – אי-אפשר להשוות, אבל אני באה מהמשפטים, למדתי משפטים – הראייה הנכונה, הדיוק, לשים לב לפרטים, האות הנוספת או החסרה משנה את כל המהות וההשלכות של זה הלאה, הנורות האדומות - - -

היא שמה לב למלים, לא רק למשפטים.

למלים ולאותיות. כל אות פה היא חשובה הרבה פעמים, ואז אין עיזים שצריך לתקן אחר כך.

כל חוק שנכנס לכאן עבר שיפוץ ושינוי והפך להיות הרבה יותר טוב לכלל. למדתי ממך המון, ואני בטוחה שיהיו לך עוד המון-המון תלמידים בהמשך הדרך. אני אקח את הדברים האלה אתי, ואני מודה לך כל כך, כי מבחינה מצפונית זה מנקה אותי לפעמים מהרבה תחושות פחות נעימות פה במסגרת הפוליטית. באמת היה לי לכבוד להיות אתך כאן, ואני יכולה להגיד שכל החוקים שעברו פה, חיים – עברו הרבה חוקים – ברובם אם לא כולם היו חוקים שטובים לכלל הציבור. גם אם הממשלה רצתה להעביר אותם באופן אחר, הם עברו פה שינויים, הם עברו פה תיקונים, ואני גאה להיות חלק מהוועדה הזאת. ג'ודי, יש לך פה חלק מאוד-מאוד נכבד בתחושה הזאת שלי. תודה רבה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

חבר הכנסת אריה אלדד.

תודה רבה. הגעתי לכנסת מעולם הרפואה וחשבתי שאני אוכל לתרום משהו מהידע המקצועי שלי.

בחוץ וביטחון.

בחוץ וביטחון, נכון. חלק מהזמן לא הכניסו אותי לכל הדיונים בחוץ וביטחון, אז הייתי צריך למצוא "מקלט מדיני" בוועדה רצינית. מטבע הדברים התעסקתי בחקיקת בריאות, וחשבתי שבזה אני מבין, ולכן אוכל לסייע ולתרום. ואז הסתבר לי שג'ודי, כשהיא מחליטה ללמוד משהו, מחליטה ללמוד תחום, ללמוד אגב עיסוק בחקיקה מסוימת – עסקנו במקצועות בריאות, בהשתלות איברים, ביציות ועוד כמה דברים – היא יכולה ללמד אותי. כיוון שאנחנו נמצאים ב"עידן המסלולים הישירים לדוקטורט בקיצור", את יכולה לקבל דוקטורט לענייני בריאות מטעם הוועדה במסלול ישיר.

כשאנחנו אומרים "בית המחוקקים", בדרך כלל אנחנו חושבים על 120 איש שהם המחוקקים. הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם. אין לי ספק שג'ודי היא מן המחוקקים בבית הזה, ועל כך ראויה לתודת הוועדה.

בלי פריימריז.

בלי כלום. "במסלולים מקוצרים". תודה רבה, ג'ודי.

גם לך.

(מחיאות כפיים)

אחרון חברי הכנסת – אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, משפחת וסרמן, כפי שאדוני היושב-ראש אמר, גם חברי, חברי הכנסת, וכל הדוברים פה, לוועדה הזאת יש ייחוד מיוחד בנושא החברתי, האישי וגם ברגישות שצריך לגלות פה. אבל אני חוזר על הדברים, אני חושב שזה היה עוד לפני שנכנסתי לכנסת, ג'ודי הצליחה לזהות את עצמה, הקשר שלה בוועדה, לא רק בחלק המקצועי, אלא בעיקר בחלק הרגשי, החלק האנושי, במהות של הדברים שנידונים פה.
למדתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט שיש שתי אסכולות, שני סוגים של משפטנים, מי שמגיע מהפרקליטות ומי שמגיע מהסנגוריה. והנה, מתברר שיש פאן חדש, משפטנים שבאים מהביטוח הלאומי, שמגיעים מהחלק החברתי והחלק הרגשי, שיש להם הזדהות מיוחדת עם החלק הזה, וזה נהפך למהות. עם זאת, היתה לך תמיד שאיפה לשלמות בכל הנושאים, ואנחנו כחברי כנסת מרגישים את זה מאוד-מאוד – ירידה עד לפרטים הקטנים ואמונה בצדקת הדרך עם אמת שכל הזמן הובילה. וכשהאמת הזאת מובילה, גם האמונה בצדקת הדרך וגם היושרה, ואז ממילא גם אפשר להיות דיפלומטיים, כשכל חלקי הבית מעריכים מאוד-מאוד את העבודה, וידעת להסתדר עם כולם, במיוחד בוועדה כזאת, כשלא פעם יש שוני גדול מאוד.
אני רוצה עוד משהו אחד להוסיף, משהו אישי יותר. היכרות מפאן אחר לגמרי, לא חלק מהבית הזה – אנחנו גם שכנים, גרים באותה שכונה כבר הרבה שנים, ואני מכיר את משפחת וסרמן לא מעט שנים, עוד לפני שבאתי לכאן לכנסת, והרגישות הציבורית הזאת והפעילות הציבורית הזאת לא הבאת אותה לכאן מהבית הזה, אלא משפחת וסרמן מאוד-מאוד פעילה בנושאים ציבוריים, גם שכונתיים ציבוריים כלליים וגם קהילתיים מאוד. הם עושים את זה באופן מסור מאוד, בהערכה מאוד-מאוד גדולה, ואנחנו יודעים כמה קשה אחרי שעוזבים פה את העבודה התובענית הזאת עוד להמשיך עם הדברים האלה, להמשיך לתרום לקהילה ולציבור.
אני אומר עוד משהו אישי, אי-אפשר גם להתעלם – אני לא יודע אם כולם יודעים – מכך שמשפחת וסרמן לא הזניחה את המשפחה בשביל זה. הם משקיעים הרבה-הרבה במשפחה. אנחנו גם יודעים שלמשפחת וסרמן יש ילדה מיוחדת, וההישגים שהם הגיעו אליהם – הם יסלחו לי שאני אומר כאן. אני חושב שביום כזה, מי שמכיר את ג'ודי רק מהצד של העבודה צריך גם לדעת שזה לא היה עניין של מה בכך, אלא הפוך, גם בצד האישי, החברתי והציבורי בקהילה וגם באופן אישי להגיע להישגים.
הייתי בעיריית ירושלם לא מעט שנים, וזה היה סמל ודוגמה לאן אפשר להגיע במסירות שמשקיעים בילדים ומשקיעים בילדים מיוחדים. אלה דברים שהיו חדשניים, ראשוניים ונחשוניים בשטח הזה. אני חושב שבזמן הזה שאת עוזבת, גם את זה צריך לברך ולהוקיר מאוד. ואנחנו מאחלים לכם שתמשיכו בדברים האלה שאתם כל הזמן עוסקים בהם. כיום תוכלי ביתר שאת לעשות את זה, ובהצלחה בהמשך הדרך.

תודה רבה.
(מחיאות כפיים)

אני ממשרד המשפטים. כמו כמה וכמה מחברי כאן, יש לנו היסטוריה כבר די ארוכה של עבודה משותפת, עוד מימיה של ג'ודי במוסד לביטוח לאומי. נראה לי שלעשות את המעבר מתפקיד בתוך הממשלה, מאחת מהלשכות המשפטיות בממשלה, לכנסת, זה לא תמיד פשוט.
אני זוכר, באחת הישיבות הראשונות, ישיבת עבודה שבה הצגנו את עמדת הממשלה – זה היה באחד מהדיונים הרבים בקשר לחקיקה של הנגישות לאנשים עם מוגבלות – הצגנו עמדה שמבחינת זכויות של אנשים עם מוגבלות היתה בעייתית. וג'ודי, את ישבת שם ואמרת לנו: אני מזדהה, אני מזדהה אתכם כי אני יודעת מה זה לעבוד בממשלה עם האילוצים של הממשלה. זה היה הסמל לעבודה המשותפת שלנו. יש מורכבות בעבודה שלנו עם הכנסת, כי הרבה פעמים אנחנו צריכים להציג עמדה שהיא אחרת מזו של הכנסת, ואפילו יש לנו סימפתיה עם העמדות של חברי הכנסת, אבל את המעבר הזה מעבודה בממשלה לעבודה כאן תמיד עשית באלגנטיות ובנועם.
באמת עשינו – אני חושב שאני מדבר בשם חברי – הרבה חוקים ביחד, עבודה פורייה, אינטנסיבית מאוד, הרבה פעמים בשעות לא שעות, אבל תמיד נעימה, תמיד סופר מקצועית. אני אישית מאוד אתגעגע לעבודה המשותפת הזאת. אני בטוח שאני מדבר בשם הרבה כאן. עם זאת, אני יודע שזה מה שאת רוצה. ולכן אני מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך. יש לנו איזה שי. אדוני היושב-ראש, אפשר עכשיו להעניק שי?

נעבור אחר-כך לחלוקה, ואנחנו נודיע כל אחד מה נתן... כולם ידעו.

שקיפות.

כן, תהיה שקיפות מלאה. כן, גברתי.

אני היועצת המשפטית של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הברכה היא בשם אחיה ובשמי, ותקבלי אותה עם השי הקטן שלנו. אנחנו מתקשים לברך אותך לקראת פרישתך, בשל הצער הרב שכרוכה הפרידה ממך, אבל בכל זאת רוצים לחזק את ידיך ולאחל לך שתיהני מהמרחבים שמחכים לך בחוץ, בתקווה שזאת האלטרנטיבה.
ג'ודי, ליווית אותנו בשלבים מאוד קריטיים של התפתחות חוק השוויון והובלת ביחד עם שאול יהלום מהלך שפתח את הדרך לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה. המחויבות שלך, האכפתיות, הרצון לפעול למען, מידת היסודיות והמקצועיות ביחד עם אנושיות רבה, מעוררים הערכה עצומה. חשוב לנו שתדעי עד כמה היה כיף לעבוד אתך, לחלוק אתך, וליהנות מהאישיות הנעימה שלך והאווירה החמה שהשרית. מקווים שהדרך החדשה תביא לך שמחה והרבה חופש. בהרבה אהבה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני מהתאחדות התעשיינים. תודה על עשייתך ותודה על מה שהינך.

תודה. כן, גברתי.

(מחיאות כפיים)

אני היועצת המשפטית של משרד הרווחה. ג'ודי קולגה שלנו עוד מהתקופה שהיא היתה בביטוח הלאומי, בעשייה החברתית שהיא עשתה אז, חלקנו גם אותו שר, היא הגיעה לוועדה הנכונה, זה המשך הדרך – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – והמשיכה בעשייה המפוארת שלה. לא רק לחברי הכנסת חשוב עם מי הם עובדים, עם איזה יועץ משפטי בכנסת הם עובדים, אלא גם לנציגי הממשלה. כשידענו שאנחנו עובדים עם ג'ודי, היינו בטוחים שתהיה שם סבירות, הגינות, חשיבה משפטית נכונה, ידידות, והיינו בטוחים שהתוצאה שתקבל הוועדה ושתהיה על דעתה של ג'ודי, תהיה התוצאה הנוחה והטובה לכולם, ועל זה אנחנו מברכים אותך.
תחסרי לנו, אבל את ודאי יודעת כמו כולם שעשייה אחרי גם יכולה להיות עשייה מועילה, ואני בטוחה שתמשיכי בעשייה מבורכת, ואנחנו אומנם נתגעגע אליך. אנחנו מברכים אותך בבריאות טובה ובעשייה טובה, ותיהני מכל מה שתעשי.

תודה.
(מחיאות כפיים)

אני מנכ"ל קרן טאובר, אבל העבודה המשותפת שלי עם ג'ודי הולכת אחורה לתקופה שהייתי מנכ"ל ארגון בזכות יחד עם נטע דגן, היועצת המשפטית לשעבר של ארגון בזכות. אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו, כי לכולם אני מצטרפת, ג'ודי. אני דווקא רוצה לברך אותך על ההחלטה שלך, על הצעד האמיץ, אולי בגלל שאני בשלב דומה ובגיל דומה, מקנאה אולי. אני חושבת שזה צעד אמיץ, אני חושבת שזה צעד שצריך לברך עליו, מה שעשית עשית, וגם אני מסרבת להיפרד – העולם היהודי הוא קטן, העולם המקצועי הוא קטן, ואני בטוחה שבסיבוב כזה או אחר ניפגש, ואני שמחה לקראת זה. ברכות, ובהצלחה.

(מחיאות כפיים)

כן, גברתי.

אני היום מייצגת את פורום הארגונים העוסקים בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות, בתפקיד קודם ריכזתי פורום ארגונים למען ילדים עם מוגבלות, ואני רוצה להגיד בשם הארגונים שעוסקים בעשייה למען אנשים עם מוגבלות: תודה על האוזן הקשבת, תודה על הדלת הפתוחה ועל שיתוף הפעולה המאוד, מאוד, מאוד, מאוד מסייע ונעים איתך. הייתי רוצה להעניק לך משהו קטן.

עוד מעט.

תודה רבה.

כן, גברתי.

אני מהמוסד לביטוח לאומי. זו פעם שנייה, ג'ודי, שאנחנו נפרדים ממך, חבריך לעבודה מהביטוח הלאומי, וגם הפעם אנחנו תמימי דעים שקשה לנו להיפרד. כמלוויך בכל השנים אנחנו מצטערים על עזיבתך, שכן עבודתנו עמך היתה תמיד מהנה ומפרה. כל נושא שטיפלת בו מייד נבחן ביסודיות ובמקצועיות, לא הרפית משאלות עד שקיבלת מענה מספק, ומעל הכול תמיד לוותה חשיבתך בראייה של צדק חברתי, הוגנות ודאגה לחלשים. לצד המקצועיות, התנהלותך בלטה בנועם הליכות, צניעות וכבוד לאחר. שילוב כל המיומנויות המקצועיות ותכונותייך האישיות היוו את המפתח הנכון להצלחתך בתפקיד המכובד. הופתענו לשמוע על החלטתך. אנו בטוחים שלצד סיום פרק חשוב בחייך, נפתח פרק חדש מרתק ומהנה לא פחות. זה הזמן להסתכל אחורה בסיפוק וקדימה בסקרנות ובהתלהבות. מאחלים לך הרבה בריאות ופנאי, לך ולמשפחתך, הצלחה בדרך החדשה, ואנחנו בטוחים שתנצלי את ההזדמנות לעשות דברים שרצית ולא הספקת. אנחנו כבר מתגעגעים.

תודה.

(מחיאות כפיים)

אני מהאגודה לזכויות האזרח.

אחרונת הדוברים.

גם בשם עצמי בנימה אישית יותר, אבל גם בשם האגודה, זה תופס אותי מאוד בהפתעה, ממש לא ידעתי ואני קצת המומה מזה שאת עוזבת. כבר שנים אנחנו עובדים בעבודה מאוד אינטנסיבית – בכלל עם הייעוץ המשפטי, אבל גם עם ג'ודי באופן ספציפי – ותמיד מצאנו אוזן מאוד-מאוד קשבת לנקודת המבט שלנו, של זכויות אדם, ורגישות מאוד גדולה לנושאים האלה, והצלחנו לקדם הרבה מאוד מהדברים שרצינו בחקיקה, בעזרתה של ג'ודי, שהיא קשובה לכל הצדדים, לכל הטענות ולנקודת המבט הזאת. אני מאוד מצטערת שאת עוזבת ומאחלת לך הצלחה.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. גם בשם דבי. משום מה כשאני לידה היא מדברת פחות. לא כולם פה יודעים שהתחריתי על התפקיד שלך, ואני שמח שלקחת אותו.

בגללי הביאו אותה.

הרבה לפני שבאת. מכל התכונות שמנו, ואני מסכים עם כל מה שאמרו, יש תכונה אחת שלא אמרו, ואני חושב שהיא לא פחות חשובה, והיא ענייניות. אנחנו עובדים בזירות שאנחנו מייצגים גם אינטרסים, וליועצים המשפטיים לפעמים יש נטייה להזדהות יותר מדי עם האינטרסים של הלקוחות שלהם, ומהבחינה הזאת היה חשוב שיהיה עוגן בוועדה הזאת, כמו בשאר הוועדות. רק צריך למצוא את העוגן של הענייניות. זה לא רק שכל, זה לא רק רגישות ולב, זה גם ענייניות, ועל זה אני מודה לך במיוחד, ומאחל לך בהצלה. זה באמת צעד אמיץ, ואני שוקל מה עושים עם זה.

בכנסת, בשורה התחתונה, כשהוועדה מסיימת את עבודתה על חקיקה, גם בהצעות חוק ממשלתיות וגם בהצעות חוק פרטיות, ובאה לקצור את פירות העשייה, עומד יושב-ראש הוועדה על הדוכן לפני שמצביעים או אחרי שמצביעים ומברכים, ואומר: ברצוני להודות לצוות המשפטי, ובמיוחד ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן, והן עומדות שם היועצות המשפטיות, הגם שברור להן שהחוק עובר, והן לא הולכות הביתה. אני עומד מהדוכן ואני מסתכל עליהן, איך הן רואות – זה נולד – ואף פעם הן לא יכולות להגיב. יכולות/יכולים – עכשיו גם - - -

הן ממתינות לראות אם אתה אומר תודה.

הפעם, תודה רבה לצוות המשפטי, ואת יכולה להגיב.

תודה רבה.

בבקשה, גברתי.

אני מאוד-מאוד נרגשת ואני מאוד מודה לכל הדוברים על כל הדברים המאוד חמים, המרגשים והיפים שהם אמרו. אני רואה פה חברים מתקופות עבודה שונות, ואני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם שהגיע לכאן, לישיבה הזאת עם סיום תפקידי כאן בוועדה ובכנסת.
יכולתי לדבר לגבי כמעט כל אחד ואחד מהנוכחים על העשייה המשותפת שלנו ביחד, על החוקים שעבדנו עליהם, הרבה פעמים על הפרויקטים המדהימים שעשינו ביחד. אני מניחה שאי-אפשר לעשות זאת במסגרת הזאת, אבל כן הייתי רוצה לומר למספר אנשים שעבדתי אתם במשותף במשך שנים כמה מלים: ראשית, לאדוני יושב-ראש הוועדה.

אני?

כן. היתה לי זכות לעבוד לצדך כאן בוועדה, ראיתי מקרוב את העבודה שלך, גם בוועדה וגם את העבודה שנעשתה מאחורי הקלעים, והיתה עבודה רבה מאחורי הקלעים, ואני מאוד מעריכה את המסירות שלך ואת הנחישות שלך ואת הרצון שלך האמיתי והכן לקדם את הדברים שנידונים כאן בוועדה. אני רוצה מאוד להודות לך על האמון שנתת בי, על זה שאפשרת לי להיות שותפה לדרך ועל העשייה הרבה המשותפת. אני מאוד מעריכה הכול, ואני רוצה להודות לך.

יושב-ראש הוועדה מהכנסת השש-עשרה, חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום, בכנסת השש-עשרה גם עשינו כברת דרך ארוכה ביחד, שנים-שנים של עבודה משותפת, חוק הנגישות שהזכרת וגם חוקים אחרים. אני רוצה גם לך להודות על העבודה המשותפת, על המקום שנתת לייעוץ המשפטי ותודה רבה לך גם על המלים היפות.

היועץ המשפטי לכנסת, אנחנו עובדים ביחד, אתה יועץ משפטי - - -

את צריכה להגיד לו תודה רבה שהוא נתן לך ללכת, ובזה לגמור את המשפט... אמרתי לו: אני לא מאמין.

אני באמת מודה לך - - -

הוא נתן לה ללכת?

אני רוצה להודות לך על הכול בשנתיים האחרונות, גם בתחום המקצועי וגם בתחום האישי. אני מאוד מעריכה את כל העזרה בכל הפניות שהיו אליך.

חברי ללשכה המשפטית, היועצים המשפטיים, אנחנו עובדים ביחד כבר כמה וכמה שנים, כל אחד רק בוועדה שלו, אבל בהחלט לא פעם עבדנו יחד על נושאים, אם זה בחוק ההסדרים ואם בחוקים אחרים. אני רוצה להודות לכם על העבודה המשותפת, על הלילות הארוכים, על הימים הרבים. אני מאוד מעריכה את העבודה שלכם בוועדות, אני יודעת מ"מקור ראשון" שזה לא תמיד פשוט, אני גם רוצה להודות לכם על החברות האמיצה במשך השנים.

לחברי הכנסת, אלה שיצאו ואלה שנשארו, אני רוצה להודות על האמון הרב שנתתם בי, על השיתוף ושאפשרתם לי להיות חלק מהעשייה.

חברים יקרים ממשרדי הממשלה, עורכי-דין, עובדים אחרים, חברים מארגוני המגזר השלישי, מהארגונים השונים, מהנציבות, אני רוצה מאוד להודות לכם שהייתם שותפים אתנו בעבודה, כי בלי עבודה משותפת יחד אתכם, הדברים לא היו יוצאים כפי שיצאו. רק העבודה המשותפת של השטח ושלנו, העובדים כאן בכנסת ובמשרדי הממשלה, אפשר להוציא את התוצרת הטובה ביותר. גם אני נהניתי לעבוד עם אנשים באמת מאוד מקצועיים, מאוד ערכיים, מאוד אכפתיים. תודה רבה על כל השנים של העבודה המשותפת.
ולעובדי הכנסת, שירלי מהממ"מ - -

מה זה "מהממ"מ"? מהוועדה.

- - לכל העובדים האחרים מהכנסת, חברים מהביטוח הלאומי שעבדנו יחד בעבר, אני רוצה להודות על שנים של עשייה משותפת.
עובדי הוועדה היקרים, בראשם וילמה, מנהלת הוועדה הנפלאה, ושירלי מנהלת הוועדה לשעבר - -

(מחיאות כפיים)

- - ראשית, תודה רבה על המפגש הזה - - -

הם גם הכינו את האוכל אחר-כך, שידעו אחרי זה שיש גם תקרובת.

- - אני רוצה לומר שזכיתי לעבוד עם מנהלת ועדה, שהיא לא רק אשה מאוד מקצועית, היא גם בן-אדם מיוחד במינו, באמת לב ענק, אישיות מיוחדת. היתה לי זכות לעבוד אתה במשך שנים, היה באמת תענוג. אני רוצה להודות לך על השנים המקסימות ביחד.

ו - - -

לבעלך. לבעלך.

זה בסוף, חכה.

אני רואה שהיא מסתכלת שמאלה, ולא יודעת אם להגיד.

"מי שתמך בי ברגעי היפים."

אחרונים חביבים, הצוות היקר יקר יקר שלי, הצוות המשפטי, עורכי-הדין שעבדתי אתם במשך שנים: נועה, שמרית ואייל – שמרית, תפסיקי לבכות - - -

גם בצד הזה בוכים. תסתכלי איזה יופי...

התברכתי בצוות יוצא מן הכלל. באמת לא יכולתי לקבל משהו יותר טוב. אתם עורכי-דין מהמעלה הראשונה, אתם עובדים מסורים, אתם אנשים מדהימים, והיה תענוג לעבוד אתכם. עבדנו יום-יום, כתף אל כתף, תמיד הייתם שם בשבילי ובשביל הוועדה, ואני מקווה שגם אני הייתי שם בשבילכם. אני רוצה להודות לכם על שנים של עשייה משותפת, מבורכת, אני מקווה. אתם פשוט מקסימים ומדהימים. אני יודעת שאני משאירה כאן בוועדה צוות מקצועי פשוט נפלא, פשוט נפלא. אני גאה בכם ואני מודה לכם. תודה רבה.
תודה ואהבה רבה למשפחה שלי.
אני מסיימת היום תקופה מאוד משמעותית בחיי, תקופה של יותר מ-20 שנות עבודה משפטית אינטנסיבית בתחום של חקיקה חברתית, שראשיתה במוסד לביטוח הלאומי. אין זה סוד כי הפאן החברתי מאוד קרוב ללבי. לצד החוק והמשפט, היושר והאמת, תמיד השתדלתי לראות את האדם. אני מאמינה כי חברה נבחנת ביחסה לחלשים שבתוכה, וכך גם נבחן כל אדם. נפלה בחלקי זכות גדולה לשמש בתפקיד חשוב זה, תפקיד שבצדו אחריות וסמכות רבה. התפקיד היה כרוך בעשייה משפטית שסייעה לחברי הכנסת לחוקק חוקים שתרמו רבות לאנשים מהקבוצות הפחות חזקות בחברה: חולים, אנשים עם מוגבלות, זכאים לגמלאות, עובדים מוחלשים, אלמנות, יתומים ועוד, אך לצד העשייה הרבה והמגוונת נשאתי במובן מסוים גם את העול, את הכאב ולעתים את חוסר האונים של האנשים שהעניינים שלהם נדונו בכנסת ולא תמיד זכו במענה. אוכל להזכיר בהקשר זה את הוצאת התרופות מצילות החיים משירותי הבריאות הנוספים בקופות החולים. השתדלתי לעשות מלאכתי בנאמנות ולמלא את שליחותי, כשהחוק נר לרגלי. תקוותי שתרומתי היטיבה ותיטיב עם האוכלוסיות החלשות. ולכם, מכובדי חברי הכנסת, השתדלתי לתת את הידע ואת הכלים המשפטיים, ושתוציאו תחת ידיכם את החוקים הטובים ביותר לחברה. אני רוצה להודות לכם על האמון שנתתם בי. סיומו של כל פרק הוא התחלה של פרק חדש. אני מאחלת לכולנו בבית הזה, וגם מחוץ לבית הזה, המשך עשייה מבורכת וברכות עד בלי די לכם ולבני ביתכם. תודה רבה לכולם.

(מחיאות כפיים)

כמו שנאמר, כל דבר טוב מתחיל אחר-כך דבר יותר טוב. הבנות של הוועדה הכינו איזה – שיכניסו. יש אישור מיוחד מיושב-ראש הכנסת לאכול בוועדה.

ג'ודי, אפשר להציע לך לעבור לוועדה לזכויות הילד?

אצלנו היה לה רע, אתה אומר.

היא סיימה פרק.

היא תעשה דברים גדולים.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:09.>