PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 234 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 15:00

<פעילות מרכזי צעירים ברשויות מקומיות למען צעירים עולים - לציון יום השלטון המקומי בכנסת
בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דמיטרי אפרצ'ב>

חברי הוועדה: >
יוליה שמאלוב ברקוביץ – מ"מ היו"ר

>
דמיטרי אפרצב - מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חוה ורניק - יועצת למנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

עופר אופן - ראש המינהל לסטודנטים עולים, המשרד לקליטת העלייה

דר' שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, המשרד לקליטת העלייה

דינה שלום - מפקחת ארצית שרות מתבגרים וצעירים, משרד הרווחה

אריאלה רבדל - מנהלת אגף בכיר ש"ש חברתי, משרד הבינוי והשיכון

טלי פולוסקוב - ראש עיריית ערד, מרכז השלטון המקומי

שמעון גפסו - ראש עיריית נצרת עלית

מרק בסין - ראש מועצת בני עי"ש, מרכז השלטון המקומי

יפעת קריב - מנהל מינהל חינוך ורווחה, מרכז השלטון המקומי

אתי אלוני - ראש אגף חינו וחברה, מרכז שלטון מקומי

אסף דיין - נציג אגף הצעירים הנגב והגליל, מרכז השלטון המקומי

מירב בית הלחמי - מרכז השלטון המקומי

רות דיין - מרכז השלטון המקומי

קרפמן רוסטיק - רכז צעירים באר שבע, עיריית באר שבע

דיאגו שלייפר - פעיל מרכז צעירים, עיריית באר שבע

ויקטוריה איסקוב - רכז צעירים, עיריית עכו

קטיה בנבנישתי - רכזת צעירים עפולה, עיריית עפולה

דוד חיאייב - רכז ציעירים עולים, עיריית אופקים

סימה בוחבוט - מנהלת מרכז צעירים

יעל חייט - מנהלת פיתוח והדרכה מרכזי צעירים, הג'וינט-מכון ברוקדייל

דני פינס - ראש אגף שילוב עולים בתעסוקה ויזמות, ג'ויינט ישראל

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

רוי שר - נציג ועדה אזורית של תלפד, פדרציית דרום אפריקה

פלג רשף - סמנכ"ל, ארגון הדיפלומטים היהודים העולמי

יפעת זמיר
–

נירה לאמעי

דנה גורדון

יעל, חבר המתרגמים
<פעילות מרכזי צעירים ברשויות מקומיות למען צעירים עולים –
לציון יום השלטון המקומי בכנסת>
בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דמיטרי אפרצ'ב

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

היום אני מחליפה את יושב הראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת דני דנון, כבוד גדול לי להחליפו.
לצערי, לא כל כך התכוננתי לנושא כי הייתי בוועדה אחרת, לא חשבתי שאגיע היום לוועדת העלייה והקליטה, אולם הגעתי בדחיפות כדי לנהל את הישיבה ואני אלמד איתכם ביחד. הנושא קרוב אלי, אני עולה ותיקה מחבר העמים לשעבר, כך שנושא נוער וצעירים וקליטתם, בעיקר ברשויות המקומיות, הוא המקום המשפיע ביותר על החיים של כל אחד מאיתנו והוא קרוב מאוד לליבי.
בסיעת קדימה, דיברנו כעת עם כמה ראשי ערים, שהגיעו ודיברו, על הבעיות הקיימות ברשויות המקומיות. הגעתי למסקנה שאנחנו חושבים במקרים רבים שהמדינה מתנהלת מעצמה, יש כל כך הרבה בעיות ומצבים שהם כמו מקלות בגלגלים, יש בעיות בכנסת, עובדים והחוקים לא מספיק נאכפים ובסופו של דבר מדינת ישראל בשישים שנות קיומה עושה פלאים. הגעתי למסקנה שחלק מהסיבה להצלחתנו ובפלאים היא שיש לנו ראשי ערים יוצאים מהכלל. ישנם הרבה מאוד ראשי ערים טובים מאוד שמצליחים ממקומם להחזיק את מדינת ישראל. הצטרפה אלינו כעת ראש עיריית ערד הגברת טלי פולוסקוב, כבר שנתיים בתפקיד.

אבקשך אדוני המנכ"ל, לפתוח בדברים.

תודה רבה. אני חושב שיהיה מאוד מעניין, לשמוע את הסקירה של השותפים הרבים והברוכים לנושא זה, אנשי הג'וינט, אנשי המשרד לקליטת עלייה, אנשי רשויות מקומיות. הנושא, לפחות במשרד לקליטת העלייה, מהווה מקום מאוד משמעותי בפעילות שלנו. אני יכול בגאווה להגיד שהנושא של טיפול בצעירים ובנושא מרכזי צעירים, אם יש דברים שהמשרד לקליטת העלייה יכול להתגאות כמו בהרבה פרויקטים זה הדבר. היום בפעילות הציבורית והממשלתית הדברים נקלטים ומקבלים תאוצה ופיתוח, די הרבה הפעמים שוכחים שהמקור לנושאים האלה הוא המשרד לקליטת העלייה, זה אחד הנושאים שהוא בהחלט כך.

לפני שנים רבות, המשרד היחיד שהייתה לו דרך לפעול ברמת הצעירים היה המשרד לקליטת העלייה בזכות קליטתם של הצעירים. דרכי פעולה ומתודולוגיה של עבודה נלמדה ונלקחה מפעילות וניסיון של המשרד לקליטת עלייה. ראוי לציין שהמשרד לקליטת העלייה בשיתוף עם הסוכנות היהודית עדיין ואני מקווה שגם בהמשך, ממשיכים לעבוד ולהפעיל את מינהל הסטודנטים. זה אולי המשרד הממשלתי היחיד שהנושא הזה נמצא בסדר העדיפות במקום עליון. ברור לחלוטין שאם נותנים טיפול לצעירים בגילאים עליהם אנחנו מדברים, גילאי 20 עד 35, אם יודעים לתת טיפול לעולים אז מן הסתם את אותו טיפול ניתן להעניק לצעירים שאינם עולים, כלומר ילידי הארץ הצברים. עם הזמן נוצר צורך מאוד מאוד ברור להשקיע ולהתמקד באוכלוסייה. זאת כאוכלוסייה שכדאי מאוד להשקיע בה. זאת אוכלוסייה שאולי לא זקוקה וגם מטבע הדברים לא זקוקה לטיפול מאוד מאסיבי אלא יותר לטיפול ממוקד, זו אוכלוסייה שיודעת להביא את הפוטנציאל של עצמה קדימה.

באיזה גיל מדובר?

מדובר על פעילות מגיל 18 - גיל צבא ועד גיל 35.

למה אתם קוראים נוער?

זה לא נוער, “מרכז צעירים”.

אצלי היה כתוב בוועדה שמדובר בנוער.

צעירים.

כאן אולי המקום, אני רוצה להמעיט במילים כי עדיף שאנשי המקצוע יספרו על הפעילות. אחת ההוכחות לפעילות של המשרד לקליטת העלייה הוא בנוהל המתאר את דרך עבודתו של המשרד עם הרשויות המקומיות. אנחנו רואים ברשויות המקומיות את הזרוע המרכזית של פעילות הקליטה. כפי שמציינת הקליטה בסופו של יום נעשית בתוך הישובים ובלי המעורבות של השלטון המקומי כל המאמצים שלנו אינם שווים דבר. המעורבות של השלטון המקומי מאוד משמעותית.

אנחנו עובדים על פי ספר חוקים שהמשרד לקליטת העלייה מייצר כל שנה "נוהל עבודה - אגף בכיר לקליטה בקהילה עם השלטון המקומי". מדובר כאן על סכומי כסף מאוד גדולים הממוקדים באגף אחד, אבל נמשך גם בהרבה מאוד תחומים בהם המשרד לקליטת העלייה פועל, בין אם בתחום צה"ל, תחום קליטת עולי אתיופיה, מינהל הסטודנטים ובכל התחומים האחרים. אנחנו שותפים החל משנת 2009 בהקמת מרכזי צעירים במישור שקשור למשרד לקליטת העלייה בעניין רכזי צעירים במרכזי צעירים. כרגע הפריסה מתפרסת באחד עשר מרכזי צעירים, בעיקר בנגב ובגליל – זה בתוקף החלטת הממשלה. אנחנו בהחלט מקווים להרחיב את הפעילות שכמובן אמורה לקבל מענה תקציבי - - -

כשאתה אומר שאתה משתף איתם פעולה, האם המשרד לפיתוח הנגב והגליל משתתף בתקציבים?

עם הזמן, כן. הנושא נולד בתוך משרד הקליטה, המנוהל על ידי הג'וינט. כרגיל להצלחות בדרך כלל יש הרבה אבות ולכישלונות יש אחראי אחד. הפרויקט הלך וגדל ונכון לעכשיו בתחום מסוימים הרבה מאוד משרדי ממשלה שותפים בזה. אני מציע שאנשי המקצוע ירחיבו בנושא.
המשרד לקליטת עלייה, נכון לעכשיו, מושקע בסדר גודל של 1.6 מיליון שקל באחד עשר מרכזי צעירים כאשר אנחנו נותנים את תרומתנו לנקודות החולשה. כלומר אנחנו מעבירים תקציבים של 230-250 אלף שקל להנהלה הכללית, זאת אומרת לפעילות של הג'וינט בכל מה שקשור לתכניות העבודה וליווי וכדומה. כל אחד מאחד עשר המקומות עומד על סכום של 120 אלף שקל, כאשר החלוקה היא: 3,000 שקל לפעילות ו- 120 אלף שקל להפעלת רכז, כאשר השלטון המקומי משלים.

אני יודעת שיש נוהל, אולי הנוהל שונה, בזמנו התעסקתי בזה ואני יודעת שיש איזה שיתוף פעולה עם השלטון המקומי שמשרדי הממשלה נותנים 75% והשלטון המקומי נותן 25% - - -

זה לא במקרה הזה. כאן המטרה היא לתמוך בפרויקטים לצעירים ברשויות המקומיות.

כחוויה אישית אני רוצה לומר לכם, אני מאוד מחובר לנושא הזה עוד לפני תפקידי הנוכחי וללא שום ספק שיש צורך בפרויקט הזה, הוא מאוד מאוד גדול באזורים מרוחקים. עם הזמן כולם הגיעו לתובנה שמה שטוב לגליל ולנגב הוא מצוין גם לאזורי המרכז. מה שמתחרש במרכזי צעירים בארץ במקומות שראשי הרשויות מעוניינים בזה, מן הסתם מאוד מעוניינים בזה, אני רוצה לומר לכם ללא ציון מקומות וללא שום ספק אלה המקומות מהם תצמח ההנהגה גם ברמה היישובית וגם ברמה הארצית. יש מקומות שראשי ערים נכנסים לתחום ומאפשרים פעם בחודש להנהגה של מרכזי צעירים להוביל את הרשות באותו יום. יש מקומות שכל נושא התעסוקה גם של צעירים, אבל בעיקר של כלל האוכלוסיות, כל מי שרוצה למצוא עבודה איכותית עם יחס ודינאמיקה כמו שצריך מגיע ל"מרכז צעירים", ולאט לאט הנושא הזה הולך ומתרחב. לדעתי לא מן הנמנע שביום מהימים יקום במדינת ישראל משרד לענייני צעירים. לדעתי בסופו של דבר עם העצמת הנושע הזה על בסיס יום-יומי יהיה צורך במשרד כזה. אנחנו יודעים לטפל בהרבה מאוד אוכלוסיות, אבל אם יש אוכלוסייה שדורשת התייחסות מיוחדת מבחינת השקעה לעתיד זו בהחלט האוכלוסייה הזאת.

איך המשרד לקליטת העלייה נערך לנושא הזה, איך כל משרד בעצם? לא באתי לכאן לבכות על העדר תקציבים - - -

דווקא כן לדבר על זה.

ביום הזה, לא הייתי רוצה לדבר על זה. המשרד לקליטת העלייה, מתקציבו הקיים שאינו גדול, על סדר העדיפויות אפשר לדבר גובהה גבוהה, אבל המבחן הוא בתוצאה. איך יודעים שבסדר העדיפויות הנושא נמצא במקום גבוה? – זה בא לידי ביטוי בתקציב, זה בא לידי ביטוי בהנחיות פנים משרדיות. המשרד לקליטת העלייה לשנת 2012 רשם בספר ההתנהלות מול הרשויות המקומיות בתחום "גבולות וכללים ליישור הפרויקטים' כתוב "20% מתקציב בסיס הניתן לרשויות יוקצה לפעילות צעירים בגילאי 20 עד 35. תקציב שיועבר לפעילות מרכזי צעירים בישוב ללא קשר לפעילות רכזי קליטה במרכזים". זאת אומרת, בכל ישוב מתוך 120 רשויות שהמשרד לקליטת העלייה מתקצב פעילות קליטת עלייה, ללא קשר אם יש בו “מרכז צעירים” או אין בו “מרכז צעירים” – 20% מפעילות הבסיסית תתוקצב לפרויקטים לטיפוח קליטת צעירים - -

ואם יש, יש תוספת לתקציב ?

אם יש, זה בעצם המענה של אותם 3,000 שקל שכרגע מתוקצבים. אנחנו תקצבנו את נושא של כוח אדם כיוון שהרשויות מאוד מוגבלות על ידי תקנות של משרד הפנים מבחינת כוח האדם. כל מי שיושב כאן יודע, שכוח האדם האיכותי, המנהיגות, היא זאת שמובילה את התהליכים. אם אין ברשות או במסגרת מישהו עם "אש בעיניים", הפעילות לא מתבצעת ולא משנה כמה תקציבים יש.

אמרת שיש רשויות, שהן כן משתתפות בפרויקט כזה. למה יכולות להיות רשויות, שלא רוצות להשתתף בכזה פרויקט?

זה עניין של תקציב.

זה התקציב שלך.

לא רק תקציב שלי. התקציב שלי נועד - - -

זה לא matching ?

הוא נותן רק שכר של רכז, איפה כל המסגרת?

הייתי מבקשת שתייחס.

המשרד לקליטת העלייה נתן בזמנו בשיתוף עם "הג'וינט", פיתח שיטה שצמחה מתחום העולים לתחומי הצעירים והיום נתנו את הדגשים. בכל מקרה צריך לעשות סדר עדיפויות, כשנבחנות אפשרויות ושואלים איפה יותר נדרש, ראשית המשרד לקליטת העלייה נתן מענה לאזורי הנגב והגליל כי שם יש את הצורך המידי. אני לא רוצה לומר שזה לא נדרש במרכז הארץ, זה יותר עניין של לוקסוס, למרות שאנחנו נוהגים גם לדבר על הפריפריה החברתית שיכולה להיות בתוך ישוב כמו תל אביב.

לפי מה שאני מבינה, ירושלים זו גם פריפריה.

כך או אחרת, לא יכולנו להרשות לעצמנו מתקציבים נוספים לתת מענה לכלל האוכלוסייה שרצינו, לכן נתנו את זה במסגרת הקיימת בסדרי העדיפויות של המשרד. זה בהחלט דבר ראוי.

ברצוני לברך את כל השותפים ולהגיד, שגם באופן אישי וגם כמנכ"ל המשרד, המשרד וגם השרה מאוד מאמינים בתחום הזה, שמים לו דגש. בשנת 2012 אנחנו נערכים להקים בתוך המשרד לקליטת העלייה אגף לקליטת צעירים שאמור לרכז את כל הפעילות של קליטת צעירים בתוך גוף אחד במשרד. כלומר להוציא את הפעילות מכלל הפעילות המשרדית המפוזרת בכל מיני אגפים, כדי שנוכל לתת דגש מיוחד, ספציפי לנושא זה. סביר להניח שמנהלי אגפים שונים 'יתרגזו' על זה כי כולם רוצים לעבוד, אבל אם אתה רוצה לרכז מאמץ זו הדרך לרכז אותה.

יפה מאוד, אנחנו מברכים אתכם על כך.

אבקש ממך אדוני יושב ראש וועדת קליטה בשלטון המקומי, מרק בסין, להרחיב על השאלות ששאלתי, איפה משתתף השלטון המקומי, כיצד זה עובד ולמה יש כאלה שהם בעד, למה יש כאלה שהם נגד.

אשמח להרחיב, ראשית אני רוצה לברך את הוועדה ואותך, גברתי ממלאת מקום יושב הראש, חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, על קיום הדיון ביום השלטון המקומי, גם בוועדת הקליטה. לדעתי דווקא בוועדת הקליטה, חברי המנכ"ל דמירטי אפרצ'ב, חברתי טלי פולוסקוב ראש העיר ערד וחברים. היום זה היום של השלטון המקומי בכנסת וברוב הוועדות מתקיימים דיונים שקשורים לנושא של השלטון המקומי. לדעתי תחום קליטת העלייה הוא התחום הקרוב ביותר, כמו שאת ציינת, לנושא של השלטון המקומי כי הקליטה מתבצעת אכן בפועל בתוך הרשויות המקומיות בכל התחומים: בתחום החינוך, בתחום הרווחה, בתחום הדיור, תעסוקה. משפחת העולים, אזרחים חדשים במדינת ישראל רואים קודם כל מענה לשאלות, לצפיות, לטענות כתובת שהיא השלטון המקומי.
במשך שישים שנה, מדינת ישראל התפתחה בצורה מדהימה בהרבה תחומים. אחד הדברים שהיא עדיין לא הספיקה לעשות זה לבטל את החוק המנדטורי שעל פיו פועל השלטון המקומי במדינת ישראל. בריטניה, שאנחנו ירשנו ממנה את החוק כבר מזמן שינתה אותו, אבל אנחנו בשלטון המקומי עדיין פועלים תחת חוק מנדטורי שיש לו השלכות - - -

מה הוא אומר?

במקרה הזה, אתן כמה דוגמאות. החוק אגב עבר הרבה תלאות ופלאים. אחת הדוגמאות: נושא הקליטה הוא שירות ממלכתי. המשרד לקליטת העלייה אמון על השירות, אבל הוא מבוצע בשטח, כפי שיודעים, באמצעות השלטון המקומי. המשרד לקליטת העלייה בהנהגתה של השרה הגברת סופה לנדבר רואה בשלטון המקומי שותף מרכזי לעשייה ויישום מדינות המשרד. יחד עם זאת, לשלטון המקומי אין חובה שיהיה רכז קליטה או מנהל מחלקת קליטה, גם ברשויות שאחוז העולים שם גבוה מאוד. מה משמעות הדבר? – זה מתבטא מבחינת התקציבים, האם רשות נותנת את חלקה או לא נותנת את אותם 25% או פחות. הרשות המקומית שמסוגלת כלכלית ומעוניינת מדינית לטפל בנושא הקליטה מעמידה אדם שמטפל בנושא זה ומתקצבת אותו בצורה מלאה.

אבל מי?

בדיוק. רוצים, עושים. לא רוצים או לא יכולים לעשות, לא עושים.

אולי הרכזים שיש בתוך המשרד לקליטת העלייה, למשל המחוזיים, לא עושים פעילות רציפה עם השלטון המקומי כזה או האחר?

כן, כמובן.

כלומר יש כאן ניצול של משאבים.

אנחנו בקשר עם האחראים, הרפרנטים של המשרד לקליטת העלייה. אני אתן לך דוגמה מהחיים, דוגמה הכי פשוטה מבני עייש. משפחת עולים שהגיע לפני שבועיים ואין להם אף אחד בתוך הישוב. בלילה מתקשרים לרכזת קליטה שלנו שממומנת באופן מלא על ידי הרשות, כי אנחנו חושבים שצריך לטפל בנושא הזה, ואומרים 'יש בעית אפנדציט, צריך לקחת את הילדה לבית החולים'. אותה רכזת קליטה יחד עם בעלה, שהוא לא עובד רשות מקומית, לוקחים את האוטו ולוקחים את הילדה, מסיעים אותה לבית חולים ומטפלים במשפחה. אם לא היה רכז לא היה מי שיעשה את זה. אותו רפרנט במשרד לקליטת העלייה לא יכול לעשות את זה, הוא לא נמצא בשטח. הבעיה הזאת צריכה להיפתר. אני שמח - - -

אתה אומר בעצם שאנחנו צריכים כאן בבית המחוקקים להגיש הצעת חוק שאומרת - - -

דיברנו על הנושא הזה, אני חושב שכן צריך לעשות. אני חושב שבתחום מרכזי עולים המשרד פתר את הבעיה בצורה חלקית – וזה מצוין. הוא מתקצב את הפרויקט הזה ללא קשר אם יש רכז או אין רכז ומעמיד את האחראי על התחום הזה. כלומר הוא פתר לרשות מקומית בעיה באופן חלקי עם תחום מרכזי צעירים.
השלטון המקומי וגם וועדת קליטה בשלטון המקומי רואים בתחום הצעירים בשלטון המקומי פוטנציאל וחובה של השלטון המקומי לטפל. אני אומר את זה גם מתוך ניסיון אישי. מהמבטא אפשר להבין מאיפה הגעתי, מברית המועצות בשנות השבעים. אני באמת הרבה זמן בארץ, כבר 38 שנים. ברגע שצעיר, נער, נערה ובמיוחד בשלבים ההתחלתיים רואים ויודעם שיש להם כתובת הם גם מממשים אחר כך את הפוטנציאל האדיר שיש בהם ומפתחים את עצמם ומפתחים את הסביבה שבה הם חיים. אני חושב שלתחום הזה צריך לתת מענה. אני מברך את המשרד ששוקל להקים אגף בנושא, לדעתי זה ישפר מאוד את השירות. תודה.

תודה רבה אדוני. אגב, שלא לדבר על האמון של הצעירים במדינת ישראל שיודעת לקבל ולתת להם. כשאתה נותן אתה תמיד מקבל הרבה יותר.

אני אעבור בבקשה ליעל חייט מה"ג'וניט" שתציג לנו את המצגת של פעילות רכזי השטח.

אני מעבירה את רשות הדיבור לשני משפטים לדני פינס שהוא מנהל האגף.

רק להשלים את דברי המבוא של מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה. אני חושב שמאוד חשוב להבין שכל הנושא של מרכזי צעירים התחיל במסד קליטה שזה בעצם שותפות בין משרדי הממשלה, המשרד לקליטת העלייה, משרד השיכון, משרד הרווחה, משרד החינוך שעוסקים בפיתוח שירותים לצרכים של עולים חדשים בארץ. הוא זיהה את הצורך, לגילוי נאות, הזיהוי הראשון היה מצוקת הצעירים העולים וזה בעצם היה המניע שהניב את ההתפתחות של מרכזי צעירים. חייבים להדגיש ש”מרכז צעירים” הראשון היה בבאר שבע. אריאלה יושבת איתנו, גם היא נסע לבאר שבע יחד עם נציגי משרד השיכון. נסענו לבאר שבע, ראינו את מרכז הצעירים במקום, מרכז שנקרא 'סטארט אפ' ומשם התקבלה ההחלטה במשרד הקליטה, ללמוד את המודל, לשכפל אותו. היום בארץ יש למעלה מארבעים מרכזי צעירים השותפים במרכזי צעירים הם כמעט כל משרדי הממשלה, כמובן המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד השיכון, משרד הבטחון, משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה. זה באמת הפך להיות כלי מאוד משמעותי בטיפול בצעירים בכלל.

שלום, אני מנהלת הדרכה ופיתוח במרכזי צעירים. אני אשמח אם נקדיש זמן, כדי לשמוע את החבורה המקצועית והנפלאה שנמצאת כאן, נציגי מרכזי עולים שהגיעו: מעכו, עפולה, באר שבע ואופקים, כדי להציג את עבודתם.
יש הרבה דרכים לתת מענה, הן לעולים והן ללצעירם עולים. אנחנו מאמינים שהפלטפורמה המתאימה ברשויות המקומיות לתת מענה לצרכים של צעירים עולים, הם מרכזי הצעירים. זה בעצם הרציונל שסביבו חברנו אתי אלוני ורות דיין מהשלטון המקומי, שרי פייר מהמשרד לקליטת העלייה לדיון הזה. כדי ליישר קו אני רוצה לומר שמרכזי צעירים הוא מיזם שחברה תשתית של הרבה מאוד שותפים בהקמתו. אני אציין במהירות רק את משרדי הממשלה השותפים: המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לקליטת העלייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבטחון – היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד החינוך באמצעות המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. יושבים כאן נציגים גם של משרד הרווחה וגם של שיקום שכונות וגם של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. כמו שאתם רואים יש עוד הרבה מאוד שותפים אחרים.
הרבה מאוד שנים היה מקובל לחשוב, שצעירים לא צריכים שום סיוע משום שהם השכבה החזקה יותר. סיוע ניתן לקשישים, ניתן בגיל הרך וכן הלאה. התפיסה שההשקעה בצעירים היא השקעה מניבה, כמו שכבר נאמר כאן, היא התפיסה שהביא להקמת מרכזי צעירים. בעולם יש שתי גישות מקובלות בנוגע לצעירים. יש שנוהגים על פי הגישה שרואה בצעירים בעיה שצריך לפתור אותה ולעומת זאת יש גישה שתופסת את הצעירים כמשאב. זו הגישה המקצועית שאנחנו מובילים ביחס לנושא של צעירים. מרכזי צעירים הם לא מקום באוריינטציה טיפולית או קלינית או שיקומית אלא מקום שמתייחס לצדדים הבריאים, לפוטנציאל של צעירים בכלל וצעירים עולים בפרט. כמו שנאמר כאן קודם, אנחנו ידענו איך עושים את זה עם צעירים עולים לפי שידעו איך עושים את זה בכלל.

מהם האתגרים המרכזים שנציבים בפני צעירים? אני חושבת שכולנו היינו בצמתים האלה, אז אנחנו יכולים להעיד שהנושאים המרכזים הם כמובן: מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדול? זה אומר תעסוקה והשכלה ובמשמעות יותר רחבה זו קריירה. איפה אני אגור? מיהם החברים שלי? לאן אני שייך? כמובן בהמשך, נושאים שקשורים בזוגיות, הורות וכמובן נושא שהוא "פופולארי" לאחרונה, שהוא נושא הדיור.

מרכזי צעירים הוקמו, על מנת לתת מענה לכל הסוגיות האלה מהרמה המקומית ועד לרמה הלאומית בקביעת סדר יום חדש בנושא של צעירים. אלמלא השלטון המקומי, חשוב לומר שלא היינו עושים את זה. השלטון המקומי מהרגע הראשון נתן את האכסניה, פינה את המקום, התגייס ובעצם הקמנו והובלנו מרכזי צעירים. נמצאים כאן יפעת קריב ואריאלה רבדל, השותפות שלנו מתחילת הדרך וגם דינה שלום. הקמת מרכזים, הייתה בתחילת הדרך "חומה ומגדל" ומהר מאוד התרחבה. אנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל האישי של צעירים, אנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל החברתי של הצעירים. כמו שאמרתי אנחנו רוצים שיהיו מענים מערכתיים לטווח הארוך.

מה עושים רכזי עולים במרכזי עולים ולמה חשוב בכלל שיהיה רכז עולים? האם רכז תעסוקה ורכז השכלה לא יכולים לתת את המענה הזה? זהו, שלא. רכז צעירים עולים הוא רכז שמתכלל את כל העבודה סביב אותו צעיר עולה, שמגיע ל"מרכז צעירים". ההנחה היא, שצעיר שמגיע ל"מרכז צעירים" לא בא רק על מנת לחפש עבודה, או כדי לקבל מלגת לימודים, הוא בא כי הוא צריך איזושהי כתובת. על רכז העולים, האחריות ללוות אותו מתחילת הדרך עד שבעזרת ה' הוא מצליח וחוזר למרכז כפעיל חברתי, כמוביל דעה, כמישהו שאכפת לו מהמקום שבו הוא חי.
הבנו, שלעבוד רק בתחום תעסוקה והשכלה זה אומר שמבחינה טלי פולסקוב למשל, אנחנו מוציאים צעירים מהעיר כי צעיר בערד, במקרים מסוימים, אני מקווה שזה בסדר לומר את זה כאן בחדרי חדרים, יכול להיות שהוא תופס הצלחה כלצאת מערד. אנחנו רוצים שצעיר יישאר בערד ולכן אנחנו עובדים לא רק בהשכלה ובתעסוקה אלא אנחנו עובדים על האופן שערד תהווה עיר אטרקטיבית לצעירים העולים שלה.

שיתוף הפעולה שלנו עם המשרד לקליטת העלייה, כמו שאמרנו, הוא מתחילת הדרך ועד היום, כחלק מההסכם שלנו עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כאשר יש אחת עשרה רשויות שבהן פועלים מרכזי צעירים. אני מצטערת על מצפה רמון, אילת ותל אביב, לא הצלחתי להוריד אותם מהמפה, אבל אני מקווה שזה סימן לבאות- - -

הדיון משודר, כך שיכול להיות שהם הצטרפו ברגע זה.

אולי זו נבואה שמגשימה את עצמה, אבל זאת לא הייתה הכוונה. בכל אופן, אלו הערים ואנחנו מאוד גאים בערים אלו.

בשקף זה מופיעים הנתונים של מספרי צעירים עולים. חשוב לומר שהם נתונים של פניות חדשות. במערכת המידע יש לנו עוד מאות ואלפים של צעירים עולים, חלק מתפקיד רכז צעירים עולים הוא לשמור על קשר עם הצעירים האלה ולראות מה קורה איתם גם אחרי שלכאורה תהליך העבודה איתם במרכז הצעירים הסתיים. כמו שאמרתי, לפעמים יש דברים נוספים שאפשר להציע להם ואפשר להחזיר אותם לפעילות במרכז.

מה ההגדרה של עולה חדש?

שאלה מעולה. אנחנו לא עוסקים בזה. מי שמרגיש עולה חדש מבחינתנו זכאי לקבל את המענה. אחר כך אם הוא צריך לממש איזו זכאות, אז מתעסקים מהי הזכאות שלו, אבל מבחינתנו גם בני עולים הם עולים.

לסיכום השקף הזה, אנחנו יכולים להצביע על עלייה של כ- 38% במספר העולים שמגיעים למרכזי צעירים בעקבות ההשתתפות והמימון של המשרד לקליטת העלייה. תחשבו מה זה אומר במושגים של הערים שהן ערים קטנות וכל אחד הוא משמעותי, לדעתי זה מעיד על עבודה מאוד מאומצת שנעשית שם - - -

אבל זה לסיוע כלכלי, זה יותר חיבור, יותר תמיכה.

יש מלגות.

יש גם מלגות, אבל הסיוע הוא סיוע בעיקר בקבלת החלטות, בהכוון, במידע ובמסגרת של השתייכות שהיא מאוד משמעותית לצעיר.

אריאלה אומרת כאן שאנחנו עוסקים גם בהכשרה מקצועית ובהשכלה גבוהה, בוודאי. עיקר ההישגים, הם תכניות ומענים ייחודיים לצעירים עולים – דיברנו על עלייה במספר העולים צעירים.

אחד הערוצים שמאפשרים את הרחבת הפעילות הוא כמובן מינוף של הכסף. כמו שאמרנו כבר קודם, הצבת נושא הצעירים העולים על סדר היום ברשויות והשתתפות של צעירים בוועדות ברשויות המקומיות והשפעה על קבלת החלטות הם אחד ההישגים שלנו.

אני מודה לכם על ההקשבה. אני רוצה לבקש להפנות את הדיון לצעירים שלנו בבקשה.

אני מבקשת להעביר את זכות הדיבור ליפעת קריב לספר לנו על הפעילות בנגב ובגליל ואחר כך נעבור לרכזים מהשטח. בבקשה יפעת.

כששאלתי מיהו צעיר אם הייתם עונים שכל מי שמרגיש צעיר הייתי בכלל שמחה לעניין.

תודה. ראשית אני רוצה לברך על הוועדה ולברך על ההתכנסות ולהודות לשלטון המקומי שהביא את הנושא הזה לסדר היום וגם להודות לוועדת הקליטה של הכנסת שהחליטה לדון בזה.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל העביר שתי החלטות ממשלה בשנים האחרונות בנושא 'תקצוב וקידום מרכזי הצעירים בנגב ובגליל'. כשנכנס השר סילבן שלום המשנה לראש הממשלה למשרד, הוקם אגף הצעירים שהוא אגף הצעירים הראשון שקיים בכלל במשרדי הממשלה - - -

אני השתתפתי באחד מהם, אני חושבת שזה פרויקט מדהים.

זו עשייה מדהימה. דני פינס דיבר על כך והזכיר את כל ההתחלה, אני לא אכנס לזה, על מסד קליטה ועל הגו'ינט שהוא בעצם מגזר שלישי שמוביל שותפות עם הממשלה. היום ההצלחה של המיזם היא שהממשלה לקחה את המיזם ואימצה אותו. המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא ללא ספק חוד החנית בהובלת המיזם, השקעה של מיליוני שקלים בשנה, כל שנה בשנים האחרונות וגם בשנת 2012 וגם כשיש קצוצים מאוד גדולים. כמו שכולם יודעים יש קיצוצים מאוד גדולים ועדיין המשרד ממשיך לתקצב את כל מרכזי הצעירים בנגב והגליל בתקצוב מלא ללא שום פגיעה וללא שום ירידה בתקציב.

השותפות עם המשרד לקליטת העלייה היא שותפת של matching אסטרטגי מאוד מאוד משמעותי. אנחנו עובדים צמוד, עבדנו עם חנוך, עם בת שבע ראובני, היום עם אריה קורט שכמובן מוביל את זה. אני חייבת לציין שזו שותפות מלאה, טובה ונכונה, אבל עדיין התקציבים הם תקציבים מאוד נמוכים ביחס להשקעה הכספית שבאמת נדרשת בשטח. כלומר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל בעצם מממן פי שלוש ופי ארבע את התכנית לעומת המשרד לקליטת העלייה. אני שמה את זה על סדר היום כי זו אחת הבעיות הקשות - - -

יכול להיות שאתם לא צריכים בכלל לתרום כי הם מסתדרים יפה.

לא, בכלל לא. אחד מהחסכים והחסמים המאוד רציניים, הוא כשאתה מגיע לישוב שיש בו מצוקה מאוד גדולה של עולים וחייבים לשים איש מקצוע שיטפל באוכלוסייה וייתן מענה, אני לא רוצה לתת דוגמאות של ישובים, אבל יש כאן חבורה של נציגים מאותם ישובים עליהם אנחנו מדברים. כשאנחנו רואים את ההתערבות המקצועית שלהם אנחנו רואים הצלחות בשטח. ברגע שיש רכז עולים רואים שיש פעילות, יש הצלחות, כלומר גם בקרב צעירים עולים שמגיעים לתעסוקה וגם צעירים עולים שמגיעים להשכלה גבוהה. אתה רואה שברגע שיש ליווי הדברים קורים. אנחנו רואים הצלחה מאוד מאוד גדולה בזכות השותפות הזאת.

אם הדיון היה עוסק בשותפויות אחרות, היינו מדברים עליהם. בל היום אנחנו עוסקים בנושא העולים. יש מקום להגדיל ולפתח ולתת עוד, אנחנו כמשרד לפיתוח הנגב והגליל מובילים את השותפות הזאת. אני אשמח - - -

איך יודעים שזה קיים? אתם מפרסמים. באיזו דרך זה מגיע למודעות?

אני אומר עוד משפט ואז אתייחס לנקודה זו.

אחד מהדברים שכואבים לי כמי שמובילה את התכנית הזאת הרבה מאוד שנים ולפני כן עבדה ב"ג'וינט" ואחר כך בשלטון המקומי והיום עובדת במשרד לפיתוח הנגב והגליל, עשיתי את כל המסלול, אחד הדברים הכואבים לי זה שמרכז הארץ לא שותף. השותפים כאן הם השותפים האמיתיים וחברים שלי לאורך הרבה מאוד שנים, אבל מרכז הארץ לא מתוקצב. כשאני יושבת עם מנהלת מרכז הצעירים באשדוד והיא אומרת לי 'יפעת, פיטרתי את רכז העולים', הלב שלי כמי שמובילה את התכנית - - -

מבחינתך אשדוד זה מרכז הארץ?

כמרכז הארץ, היא לא נגב גליל. הדוגמה אשדוד או למשל קריית ים ונמצאת כאן המנהלת של קריית ים, סימה בוחבוט, אין ספק שקריית ים היא עיר עתירת עולים, אין ספק שאשדוד היא עיר עתירת עולים. נמשיך הלאה ונוכל לתת את כל הפריסה במרכז הארץ, נתתי רק שתי דוגמאות, אין שם רכז עולים. אני באה כנציגת הנגב והגליל ואומרת 'בואו תעשו במרכז הארץ את העבודה הנפלאה והנהדרת שאנחנו עושים בנגב ובגליל, תכפילו אותה'. כלומר תעשו את אותו דבר הרי הרכזים כבר נמצאים, התורה כבר נמצאת, ה"ג'וינט" מוביל את תכנית ההדרכה והפיתוח, יש שותפות, יש ועדה היגוי. הקריאה שלי היום היא שבשנת 2012 היא להיכנס גם למרכז הארץ. אולי אפילו, יסלחו לי מהמשרד, שעוד לפני הנגב והגליל יפתחו את מרכז הארץ - - -

סליחה, אני רוצה להגיב תגובה מאוד קצרה. אנחנו לא מחליפים בפעילות של תכנית אחת פעילות רחבת היקף של משרדים שלמים. אני לא בעניין של סוג תגובה, אבל עם כל הכבוד ובאמת, זה טבעי לגמרי שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל יטפל ברשויות שנמצאות בנגב ובגליל, עלינו האחריות לדאוג לקליטת עולים ב- 120 ישובים בכל הארץ. אף תכנית כזאת או אחרת של צעירים באופן ספציפי לא מחליפה היקף מאוד גדול של תכניות קליטה שאנחנו מפעילים מול אוכלוסיות שונות כולל צעירים, בין אם זה במרכז הארץ ובין אם במקומות אחרים. חשוב מאוד להישאר כאן בסוג של פרופורציה כי המחויבות שלנו, למרות החשיבות ואני הדגשתי את החשיבות, המשרד לקליטת שם דגש בנושא של קליטת צעירים, זו חשיבות שחייבת להתפרס על כל הארץ מול כל העולים ומול צעירים במקומות ואחרים. זה בהחלט מבורך, מבורך ואמרתי את זה בעבר ואני אומר את זה גם כעת, שבמשרד לפיתוח הנגב ראו באוכלוסייה הזאת פוטנציאל לפיתוח האזור ולכן מתוך תקציבים הקצו לנושא את הכסף, אבל צריך לא לשכוח שיש הבדל. המשרד לקליטת העלייה הוא משרד שמתקציב של 1,37 מיליארד שקל ומעל 1.1 מיליארד שקל עובר לפעילות של סל קליטה, תשלום לסטודנטים ודברים נוספים. אם ניקח בחשבון שתקציב הפעילות של המשרד לקליטת העלייה נמדד ב- 200 מיליון שקל מול אוכלוסייה של 300 אלף איש רק בזכאויות קטנות או מול מיליונים, זאת הפרופורציה. אנחנו במסגרת היכולות שלנו - - -

אדוני המנכ"ל אני רוצה להגיד לומר לך, יפעת את צודקת שצריך לעשות את זה בכל מקום.

גם אי אפשר להתווכח עם הצלחה, זה מצליח, איפה שיש פעילות - - -

עכשיו אולי בפעם הראשונה את האני מאמין שלי על המשרד לקליטת העלייה. אני חושבת, אגב, שבמדינת ישראל הוא המשרד הכי חשוב שיש ועד כמה שזה נשמע מוזר. הרבה פעמים אנחנו שומעים שאיזה חבר כנסת נעלב כי נתנו לו דווקא את המשרד לקליטת העלייה. אני חושבת שהמשרד הזה הוא מיני משרד ראש הממשלה. אולי יכעס עלי המנכ"ל, לדעתי למשרד לקליטת העלייה בכלל לא היה צריך להיות תקציב, הוא צריך להיות המרכז, כמשרד ראש הממשלה, של כל משרדי הממשלה בישראל ולנווט את העבודה למען קליטת עלייה, לקחת מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל X תקציב, ממשרד החינוך Y תקציב, ממשרד הפנים Z וכן הלאה. לדעתי זה מה שהיה צריך להיות ואולי זה גם יקרה באיזו שלב, כדי להבין - - -

אולי בעתיד.

בעתיד, לא כשאתה מנכ"ל. אולי דווקא. אני חושבת שזה מה שצריך לעשות כי אז ניתן למצוא את הפתרון שאת מציעה.

אני אומר משפט אחרון גם לגבי השאלה ששאלת. בימים אלה המשרד לפיתוח הנגב והגליל עשה סקר מאוד מקיף על כל מרכזי הצעירים, כמובן בנגב ובגליל, אבל זה בהחלט סקר מקיף. התוצאות שלו יתפרסמו בוועדת ההיגוי, כמובן שמי שנמצא כאן ראשי האגפים והמנכ"ל חברים בה, התוצאות מראות על כך שעם הצלחה אי אפשר להתווכח ועל התנופה האדירה שמרכזי הצעירים עושים בכל הרשויות המקומיות. טלי פולסקוב ראש הרשות יכולה לדבר על זה ולהגיד מה מרכז הצעירים עושה בערד.
התוצאות יתפרסמו בימים אלו, אחת מהבעיות המרכזיות שלנו הוא הנושא של המיתוג והשיווק. השנה יש החלטה של השקעה כספית מאוד גדולה יחד עם כל השותפות בנושא של מיתוג מרכזי הצעירים ושיווק כדי שהרבה יותר צעירים יכירו אותו. היום זה עובר בעיקר מפה לאוזן, עד היום המרכזים טיפלו במעל 100 אלף צעירים בכלל. זאת אומרת שנתנו מענה, שירות, קבוצת טיפול או איזו הכוונה ל- 100 אלף צעירים שזה מספר עצום.

כל הכבוד. אני רוצה לבקש, כי צריך לעשות משהו טכני. באופן כללי הישיבה הייתה אמורה להיות כבר נעולה, אנחנו ביקשנו הארכה מיושב ראש הכנסת, כשתשמעו צלצולים מדי פעם זה אומר שאני צריכה להצביע, אני כמובן לא אלך להצביע כל עוד אנחנו כאן. אני כן מבקשת שנהייה יותר תכליתיים וקצרים כי יש כאן אנשים רבים שרוצים לדבר.

אבקש ממך דוקטור שרי פייר להציג בקצרה ואחר כך אני אבקש את אתי אלוני – ראש מינהל חינוך במרכז השלטון המקומי. בבקשה.

תודה רבה. לפני שאומר את דבריי, התבקשתי על ידי אריה קורט, סמנכ"ל קליטה בקהילה, להתנצל על כך שנבצר ממנו להגיע, עקב בעיות[ אישיות.

תמסירי לי שאני לא אסלח על כך, אישית.

כפי שמנכ"ל המשרד ציין, העשייה של מרכזי צעירים לעולים ובני עולים עומדת בליבת העשייה של המשרד בכלל ושל האגף בפרט. מעבר לדברים החשובים שנאמרו כאן הייתי רוצה לדבר רק על החשיבות של איגום המשאבים, כי על התפקיד של האנשים הצעירים וחדורי המוטיבציה הנפלאים נשמע בהמשך. בנושא איגום המשאבים, כשמנכ"ל המשרד דיבר שיש לו חשיבות רבה למינוף. אני חושבת שאנחנו לא עוסקים כאן במאבקים מי נותן יותר, יש מקום לכולם לתת. לדעתי הרבה נותנים ובשמחה. יש חשיבות רבה להעלאת השיח ברשות בנושא הצעירים גם בהיבט הכספי. ברגע ששמים כסף צבוע, ראשית זה סכום מאוד משמעותי של 20% מתקציב שוטף כפי שציין המנכ"ל. בנוסף, ברגע שאנחנו נותנים אמירה כלכלית או אמירה תקציבית, בעצם אנחנו אומרים עד כמה הנושא חשוב לנו. לו זו בלבד, אני רוצה לומר שכבר בשנה החולפת עוד לפני שהנושא נכנס וגם ממשיך היום, מתקיים שולחן עגול של וועדות היגוי בנושאים של תכניות למען עולים ברשות. בכל שולחן כזה ההנחיה החד-משמעית היא שנציג “מרכז צעירים” ישתתף בין אם אנחנו מממנים באותו ישוב רכז עולים ובין אם לאו. לפני כן ראינו את המגמה, אני בטוחה שהשנה היא עוד תגדל. אם יש לנו תקציב לצעירים ראוי שאם יש גוף שהוא “מרכז צעירים” בישוב הוא יעבור דרכו. תודה רבה.

מקסים. ממש מחמם את הלב. בבקשה.

תודה. אני רוצה לשמוע יותר את רכזי העולים. כמי שקצת מכירה את העיסוק אני רוצה לומר שמעבר לברכות שהיום זה יום השלטון המקומי, אדוני מנכ"ל המשרד לקליטה ויושבת ראש הוועדה, אני חושבת שעיסוק באוכלוסיית הצעירים העולים היא לא עיסוק של מותרות. אין לנו את הפריווילגיה להחליט אם אנחנו עושים את זה, אם זה נראה לנו או לא נראה לנו. אני אומרת את זה בכובע של ראשי הרשויות אותם אני מייצגת לפחות כאן, הם גם יודעים לייצג את עצמם מצוין. אני מדברת בדיוק על נושא התקצוב, יש לנו לא מעט רשויות שהן קולטות עלייה, קיצצו מענקי איזון וקיצצו כל מיני דברים, כשכמובן שהראשון שיפגע מהדברים האלה, זה בדיוק הנושא הזה.

מתייחסים אליהם כעל מותרות וזה ממש לא.

בדיוק. אני חושבת ומבקשת שזה גם ייכתב בסיכום. העיסוק באוכלוסיית הצעירים העולים היא בדיוק התפקיד שלנו, זה בדיוק התפקיד של ראש הרשות כמו שהוא מטפל בכבישים וכמו שהוא מטפל בדברים אחרים. לצערי היום, לא שאני משווה אותם חלילה לעניין הזה, אבל בתעדוף אני בדיוק מהסיבות שיעל חייט מנתה איך צריך לראות את אותה אוכלוסייה, שהיא הבן-דורית והיא המהווה את המגשר, היא זאת שהיא בין-הזהויות. אם אנחנו רוצים אותם כאן בארץ ואם אנחנו רוצים להשאיר אותם כאן זה התפקיד שלנו. אני חושבת שראשי הרשויות רואים כך את העניין, אבל אין להם תמיד את היכולות לעשות את זה.

מה זאת אומרת יכולות? צריך רצון.

יכולות תקציביות, משאביות, אם זה תלוי אם הוא יגבה ארנונה או לא יגבה ארנונה. כולנו יודעים על איפה זה נמצא ובטח ברשויות החלשות יותר, אם יקצצו לו מענקי איזון או לא, מאיפה הוא ייקח את הכסף זה? צריך להבין שאם אתה רוצה להשקיע בהון האנושי הזה זו לא החלטה של רוצה או לא רוצה כי בלי זה אני יותר טוב, השמש תזרח בבוקר. לדעתי ברשויות, ובוודאי ברשויות עתירות עולים, רשויות בהן אחוז העולים אצלם יותר גדול מהוותיקים - אותם אנחנו צריכים לתקצב.

אני אומרת שזו המשימה הלאומית שלנו. זאת הסיבה שאנחנו הזמנו את הדיון הזה בוועדה הזאת היום, ביום השלטון המקומי. פעם אחת להראות איזו עשייה נפלאה נעשית כאן בזכות הצעירים העולים ובזכות מה שה,ג'וינט" והמשרד לפיתוח הנגב הגליל וגופים נוספים עם המשרד נתרמים, אבל זה לא מספיק. ישנן רשויות שלא יכולות לעשות את זה, אין להן את התקציב.

נניח שרשות המשתתפת במינימום למשל, איזה תקציב היא צריכה לפרויקט כזה?

רשות שצריכה לשים את שכר המנהל, לצורך העניין, זה תקציב לא קטן ואם אין לא מנהל היא לא יכולה לנהל את זה.

את מדברת בעצם על מה שדיבר מרק בסין.

אני יודעת, אני הלכתי רק על העניין הזה. איפה התחזוק של המקום? אלו הדברים האלמנטאריים. אני רוצה להתייחס לאוכלוסיית הצעירים העולים כאוכלוסייה רוחבית לאורך כל הארץ, בין אם במקום שיש בו “מרכז צעירים” ובין אם במקום שלא. זאת אוכלוסייה שצריכים לראות אותה כטרגרט, כמטרה, כיעד שצריך להחזיק אותה, לטפח אותה, לעזור לה כי הם חזקים והם צריכים להיות יותר חזקים בשביל הדור הקודם ובעיקר בשביל דור העתיד שהם יצמיחו כאן. אם אנחנו לא נעזור וראשי הרשויות מצווים לעשות את זה ואם אין מאיפה אז כאילו פרגורטיבה אם יש לי אני אעשה ואם לי אני לא אעשה.

אנו לא יכולים להרשות לעצמנו, לשכוח את צעירי מדינת ישראל, אין על מה לדבר על זה כאן בכלל.

היום בוועדת חינוך דיברו על 'חוק חינוך חובה חינם' בגילאי שלוש-ארבע. אגב, עד היום לא הבנתי מה קורה עד לגיל שלוש-ארבע. זה בעצם אומר חד-משמעית שהאימא צריכה עד גיל שלוש-ארבע לשבת בבית. זה אפרופו הלוקסוס בכל מה שקשור - - -

חלק מהפעילות של “מרכזי צעירים” הוא על ידי הצעירים עצמם שהם מציעים כאן גישור. אני חייב לומר גברתי היושבת ראש, שווה לעשות ביקור אישי, זו חוויה בלתי רגילה.

אני רוצה, תזמינו אותי. תזמין את הוועדה ונערוך סיור.

אני מזמינה.

ראש עיריית ערד, טלי פולסקוב, בבקשה.

תודה גברתי יושבת ראש הוועדה, אדוני המנכ"ל, אדני יושב ראש הוועדה במרכז השלטון המקומי, חברים. אני רוצה להתחיל בזה שאני מאוד אוהבת את הפעילות של “מרכז הצעירים” אצלי, אני מבינה שאצלי זו דוגמה אחת ויש עוד הרבה כאלה.

בישיבת המועצה האחרונה נתתי למנהלת “מרכז הצעירים” שעה כדי לדבר ולספר מה עושה מרכז הצעירים בעיר. אפילו חברי המועצה, שאלת איך יודעים, אפילו חברי מועצת העיר לא ידעו מה קורה ב”מרכז הצעירים” אצלם בעיר. אמרתי שאני אלך לספר להם כדי לגרום להם להגיע לשם ולהבין על מה מדובר. אם אני אומר לכם שב”מרכז צעירים” אצלי בערד יש מאגר של 300 מקומות עבודה לחבר'ה צעירים- אתם מבינים על מה אני מדברת כשאצלי בערד אומרים שאין בכלל עבודה? – אני אומרת שלא נגמרים האנשים שרוצים לעבוד או שמשהו כאן לא בסדר.

אילו סוגי עבודות?

ב"מרכז הצעירים" אצלי, יש אפילו עבודה בהייטק. כולם יודעים היום וגם מעסיקים יודעים, למי לפנות כדי למצוא כוח עבודה איכותי וטוב, יודעים שב"מרכז הצעירים" אפשר למצוא.

סליחה, אני רוצה לומר, ומי שבאה מחבר המדינות מאוד מחובר לדברים ואולי לצברים קצת יותר קשה לקבל, לדעתי מוסר העבודה שיש לעולים מחבר המדינות, אני שמשתי כמנכ"לית במשך עשר שנים של גוף תקשורת גדול ואחרי כך בערוץ 9, אני יכולה לומר שאת מוסר העבודה שלהם הוא שצריך להעתיק. זאת אחת הסיבות שבזכותן בטוח צריך להגדיל את המרכזים כי את האנשים האלה צריך לחטוף לשוק העבודה. אני מניחה שאלו לא רק עולים מחבר המדינות אלא העולים בכלל.

זהו רוח הדברים ב”מרכזי צעירים” וללא קשר של עולים או לא עולים. מה שמיוחד ומאוד חיוני בתוך העשייה הזאת היא השותפות. אולי זה המקום היחיד שהמשרד לקליטת העלייה ולשותפים בפרויקטים אין חלוקת עבודה של איזה משרד מטפל במה אלא יש קופה אחת, ישנה פעילות שמנוהלת על ידי "הג'וינט, בצורה וברמה מאוד מאוד גובהה ואף אחד לא סופר מי מטפל בעולה ומי מטפל באיזה נושא. הרוח הצעירה, היעילות, היוזמה, הציונות וכל אותם דברים טריוויאליים שחשבנו שנעלמו מהעולם ונשכחו אלו הדברים.

אני רוצה להגיד לכם כשאני מסתכלת וחושבת מהו “מרכז צעירים”, אצלנו זה מגיל שמונה עשרה ועד אלה שצעירים ברוחם. אנחנו לא מגבילים את הגיל ולמרכז יכולים להגיע אנשים מכל הגילאים.

כמו שאתם מבינים, לפי המבטא גם אני הגעתי לארץ לפני עשרים שנה, לא ארבעים שנה כמו מרק בסין. אני רוצה להגיע למצב שכל עולה שיגיע למדינת ישראל יגיד באיזו שלב 'אני ישראלי'. זה מה שאני מרגישה היום וזו המטרה ואת זה אני עושה. אני רוצה להגיע למצב שכל אחד יוכל להגיד 'אני חלק מהמדינה הזאת, אני גאה במדינה הזאת ואני רוצה להמשיך לבנות את החיים שלי במדינה הזאת'. אם אנחנו לא נדע לבנות תשתית, מערכת מאוד רחבה כדי להביא את האדם למצב האידיאלי שאנחנו מציבים לעצמנו, זה לא יקרה.

היינו עדים לפני חמש-שבע שנים להרבה זוגות צעירים שעזבו את הארץ, הם ירדו לקנדה ולמקומות אחרים. למה? – כי אנחנו לא ידענו לשמור עליהם, אנחנו לא ידענו לתת להם את מה שהם היו צריכים, אני בטוחה שהם לא ביקשו דירות מפוארות או מקומות עבודה של 50 אלף שקל בחודש. צריך לתת להם דברים בסיסיים ביותר. את הדברים האלה “מרכז צעירים” כן יכול לתת. כאן המעורבות של המשרד לקליטת העלייה היא קריטית, קריטית!

גברתי היושבת ראש, אני מאוד מתחברת לאני מאמין שלך בנוגע למשרד לקליטת העלייה. אני רוצה לומר שהמשרד לקליטת העלייה, אני אומרת את זה כבר מניסיון שלי, זה המשרד שהכי נעים ונוח לעבוד איתו כי הם קודם כל מקשיבים, הם מוציאים פתרונות ולא פתרון אחרי חמש שנים. עצם העובדה שהם ה שותפים שלנו היום ומה שנעשה במרכזי העולים צעירים זה משהו מאוד מאוד צעיר. בערד זה קיים חמש שנים וברגע שאנחנו מקבלים שותפים כאלה זו מצוין. לדעתי כולנו צריכים לדאוג לכך, אני אומרת לך חברת הכנסת ולא מהמקום שלך כחברת הוועדה הזאת, לדעתי אנחנו צריכים לדאוג ש'מרכזי הצעירים' יהפכו להיות לגוף סטטוטורי. נכון להיום “מרכזי צעירים” כולם, אצלי לפחות, לא יודעים אם יהיה תקציב לשנה הבאה, האם זה ימשיך בעוד שנתיים הכל באוויר.

אני לא יודעת אם גוף סטטוטורי, אבל כסף צבוע אולי.

בדיוק. כולם צריכים לדעת, כי זה משהו שאסור לנו לתת לו להיכשל בגלל תקציב כי את העבודה הם יודעים לעשות מצוין. זאת בעצם המטרה המשותפת של כולנו. איך עושים את זה? – אני לצורך העניין אם לא הייתי עכשיו בפרויקט של משרד הבינוי והשיכון למיקוד מאמץ, אני לא יודעת מאיפה הייתי לוקחת עוד 300 אלף שקל כדי ש”מרכז הצעירים” שלי ימשיך לעבוד. לכן צריך למצוא שותפים נוספים - - -

אם איני טועה, גילה גמליאל היא שרה לענייני צעירים.

נכון, את צודקת.

היא שותפה שלכם?

המשרד לפיתוח הנגב והגליל עושה עבודה מצוינת, פשוט מצוינת, מה שכן גם להם אין גוף תקציבי. כולנו הרי יודעים שהכסף עובר דרך מי שאת רוצה. אנחנו חייבים שותפים נוספים. לדעתי הרעיון שלך לפנות לגילה גמליאל הוא רעיון טוב כי המשרד שלה מטפל בנושא הזה. צריך לדאוג לכספים צבועים.

יש החלטת ממשלה בנושא הזה שמובילה אותו סגנית השר שמדברת על מרכז הארץ, מדובר על איזה תקציב.

אבל זאת לא החלטת ממשלה. החלטת הממשלה היחידה שיש היא על הנגב והגליל.

לא. יש החלטת ממשלה לגבי מרכז הארץ והמשרד לקליטת העלייה מושקע שם במיליון שקל ויש איגום משאבים מהרבה משרדים. המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מטבע הדברים, כי אשדוד עם כל הרצון זה הנגב הצפוני ולא גליל דרומי. כך או אחרת יש גם החלטה בנושא הזה. אני לא רוצה לומר שיש יריבות, אבל יש תחרות בריאה וטובה בין המשרדים - - -

זו תחרות או שזה אגו?

חלוקה גיאוגרפית וטוב שכך. נשמח אם זה יגיע להיקפים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. המשרד משקיע גם אנרגיות וגם תקציב.

אמרתי את זה קודם, לפני שאמרת את זה. אין תחרות, אנחנו רוצים שכל מה שקורה בנגב ובגליל יתרחש במרכז הארץ. יש לנו עניין גדול מאוד בפיתוח - - -

אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שכנציגת המשרד לפיתוח הנגב והגליל את צריכה לעמוד על כך שזה יהיה רק בנגב והגליל. לדעתי, זה נכון יותר.

אני מבקש להתנצל, כי אני אצטרך לעזוב, אני חייב לנסוע לגליל. אני רוצה לומר שלא סתם “מרכז צעירים” ראשון הוקם בבאר שבע, ולא סתם זה התרחב לעפולה ולמגדל העמק. העזיבה של צעירים מאזורי הפריפריה לטובת המדינה שממוקמת כאן בין גדרה לחדרה זאת אחת הבעיות המשמעותיות ביותר ולכן - - -

לכן, צריך לחזק את זה דווקא שם.

לכן דווקא בנגב ובגליל, זה לא עניין של לוקסוס אלא בלי זה שני האזורים האלה אובדים לנו. גם במרכז הארץ יש צורך, אבל אם זה קריטי באזורי הפריפריה למרכז יש חשיבות ולכן בהחלט, כמו שזה בא לידי ביטוי כרגע, זה מבורך שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל רואה בזה פרויקט דגל, משקיעים בו אנרגיות ומשאבים. תודה רבה.

אנחנו ניתן לראש העיר לסיים את דבריה. אתה בוודאי תקבל את החלטת הוועדה. לפני שאת מסיימת אני רוצה לומר שאם אנחנו רוצים שהמרכז ישתתף בפרויקט צריך לחשוב איך הוא משתתף להוציא את הצעירים מהמרכז ולישב אותם דווקא בנגב והגליל.

אני מבקשת לסכם דווקא באמירות האלה. מדינת ישראל זו לא רק מדינת תל אביב. נכון להיום אנחנו עדיין לא מצליחים, עם כל העבודה הנהדרת שאנחנו עושים עם 'מרכזי הצעירים 'בנגב ובגליל, עדיין לא מצליחים לעצור את הצעירים ולומר להם 'חבר'ה גם כאן מה לעשות'. להגיד לא מספיק, וכמובן צריך להציג להם רבה קבלות ועל זה אנחנו עובדים. אנחנו חייבים לעבוד על שיפור התדמית של הרשויות הפריפריאליות. אם תסכלו על המפה, ערד נמצאת בדיוק באמצע, זה המרכז! חברים, אם אנחנו לא נטפח את הנגב והגליל אנחנו בסוף נאבד את מדינת ישראל. הריכוזיות הזו מסוכנת למדינה שלנו גם כאסטרטגיה ולכן אנחנו צריכים לחזק את המרכזים האלה דווקא בערי הפריפריה כדי לתת צעירים יותר סיבות להישאר בבית, או ללכת לראות ועולם ולחזור הביתה. זו גם אופציה שאני לא פוסלת. תודה רבה לכם חבר'ה על העבודה הנהדרת שאתם עושים.

דברים כדורבנות. צר לנו שאתה עוזב. תודה לך. אני אבקש ממרכזי צעירים לספר לנו, דיאגו שלפייר, אני מניחה שגם מוסר העבודה שלך מאוד גבוה. אתה מארגנטינה.

במקור הורי מרוסיה, אחרי הפוגרום עברו לארגנטינה.

הגעתי למרכז הצעירים במסגרת "שחק" בשנה האחרונה של הלימודים. אנחנו מתנדבים בכל מיני גופים כדי להחזיר מעט ממה שקיבלנו למימון הלימודים.

לדעתי הדבר החשוב ב'מרכזי הצעירים' אלו הדברים שיעל חייט אמרה - שהפסיקו להסתכל על הצעירים וגם על העולים כבעיה והתחילו להסתכל עלינו כאל משאב. אני אספר סיפור אישי. הייתי כתב בספרדית - - -

כמה זמן אתה בארץ?

עבדתי ככתב בספרדית ותמיד כשהייתי מגיע לראיונות עבודה במערכות עיתונים בעברית או לאתרי אינטרנט היו אומרים לי "יש לך אומנם הרבה ניסיון ואתה בסדר גמור, אבל אתה עולה". כלומר לא רצו להתעסק כי "אולי נצטרך לערוך אותך יותר מדי". הם הסתכלו על זה כבעיה. כשהגעתי ל"start up", סיפרו לי שיש אתר אינטרנט שהוא לא כל כך מתוקצב. התחלתי לערוך אותו בעברית ומשם זה התפתח למדיה חברתית. היום, "סטרט-אפ" מאוד חזקה. למדיה החברתית יש אלפי עובדים בחודש גם באתר. אישית התפתחתי לכיוון הזה, היום אני עצמאי בתחום. חוץ "מסטרט-אפ" שהוא הלקוח המועדף שלי יש לי הרבה לקוחות בתחום. מעבר לזה "מרכז צעירים" או "סטרט-אפ" הם מפלט, זה מקום להביע את הרצונות שלך להשפיע, לתת, לעשות ולהיות מעורב בחברה.
הייתי תמיד בתנועות נוער בארגנטינה, בגיל שמונה עשרה הגעתי לבד מארגנטינה, עשיתי צבא וכשהשתחררתי, כמו שאומרים שאסור להגשים חלומות כי אחר כך אין לך למה לשאוף, אז הייתי כך קצת עד שבמרכז צעירים מצאתי את המקום להמשיך לחלום ולשאוף.

תודה רבה. זה מאוד מרגש ואני חייבת לומר, שאם הייתם קרובים אלי הייתם רואים שיש לחלוחית בעיניים. דוד מאופקים, בבקשה.

אולי רוסטיק קפרמן ישלים את הדברים.

דיאגו סיפר על הדברים. אני מבאר שבע ובמקור מערד.

אתה מאלה שעזבו את ערד.

אני מאלה שעזבו לפני שהיה "מרכז צעירים" בערד.

לפני שהייתי ראש העיר, הוא היה לקוח שלי בבנק.

את יכולה להחזיר אותו אליך.

גם אני כמו שאתם שומעים עולה, עולה ותיק. השנה אני חוגג חצי מהחיים בארץ שזה שש עשרה שנה ומתוכם הרבה מאוד זמן בערד.

ב”מרכז הצעירים” אני עובד כבר חמש שנים, צברתי וותק לא מבוטל ואני מגיע אחרי חמש שנים גם במינהל הסטודנטים, אני עובד עם עולים צעירים כבר למעלה מעשר שנים. אני יכול לספר שעה ויותר על פעילות “מרכז צעירים” בבאר שבע, אני בוחר לומר בכמה מילים, גם כדי שחבריי ידברו, מה מיוחד אצלנו תחום העולים, איך אני רואה את הדברים. כאן אני מתחבר אליך טלי פולסקוב. הנושא החשוב שלנו הוא נושא שילוב עולים. המרכז נותן שירותים בארבעה תחומים עיקריים: תעסוקה, השכלה, מעורבות חברתית ועולים. תחום העולים לא מוגדר סתם כתחום. בכל הפעילות שלנו חשוב לנו לשלב עולים בחברה הישראלית.

איך אנחנו עושים את זה מעבר לדחיפה לגרום לעולים צעירים להשתתף בכלל בפעילות המרכז? – יש המון פעילויות ייחודיות לעולים תוך מטרה לגרום להם לשילוב מיטבי במדינה ובחברה, בין אם זה טיולים להכרת הארץ, בין אם זה קורסי עברית ייחודיים, פגישות עם ילידי הארץ שדרכן נוצרות חבריות וזוגות פעמים רבות. אני חושב שהערך המוסף שאנחנו מביאים זו היכולת שלנו לעבוד בשיתופי פעולה עם כל כך הרבה גופים. אני חושב, דיאגו תקן אותי אם אתה חושב אחרת, אני חושב שהעולים בבאר שבע מוצאים בנו איזו כתובת מרכזית לשמוע ולדעת את כל מה שקורה בעיר בכל מיני ארגונים ובהרבה מאוד גופים. אני אעצור כאן כדי לאפשר לשאר.

לפחות אתם מאזנים קצת את הרוח באוניברסיטת בן גוריון. דוד חיאייב מאופקים, בבקשה.

אני רכז צעירים עולים מאופקים. אני עליתי מטג'יקיסטן בשנת 1992. אני רוצה להתייחס לקבוצת מנהיגות קווקזית שפועלת אצלנו. אלו חבר'ה צעירים שיש להם רצון להוביל את הקהילה שלהם, להביא שינוי במקום להיות בעמדה של בכיינות וטענות. אלו חבר'ה צעירים שהתאספו ורוצים לקדם תהליכים קהילתיים-חברתיים בעיר אופקים, תהליכים שחסרים מאוד אצלנו בעיר. אנחנו נותנים להם סוג של פלטפורמה ב”מרכז צעירים” לנו יש קבוצה שמורכבת משכירים, סטודנטים, אקדמאיים – כחמישה עשר חבר'ה שפועלים לטובת הקהילה הקווקזית שמובילה תהליכים ברמה העירונית ומייצרת גם משוב לשאר הקהילות האחרות שמתחילות לייצר קבוצות פעולה לטובת הקהילות שלהן. דוגמה לאחד הפרויקטים שהם מובילים - גיוס משמעותי לצה"ל. הם הגיעו למסקנה שחבר'ה קווקזים לא כל כך מתגייסים ועם הבנות יש בעיה בגיוס. קבוצת מנהיגות קווקזית יזמה פעילות מרמת התקצוב ורמת ההפעלה, הם התחילו את הפרויקט ומובילים את התהליך הזה יחד עם “מרכז צעירים”. דבר דומה, יש לנו בית ספר שבו יש נוער קצת בעייתי, הריכוז של קווקזים גבוה בבית ספר.

זה הזמן להגיד שאני בוכרית.

גם הבוכרים מתארגנים, הכל בסדר עם הבוכרים. אנחנו שואפים שזה לא יישאר ויפעל רק במסגרת הקווקזים, אלא יתרחב לכלל העולים. הקבוצה פועלת בסך הכל שנה, הם מקבלים הכשרה מקצועית מאיש מקצוע מומחה בנושא מנהיגות. תודה.

אפשר לשאול שאלה את מישהו מ”מרכזי צעירים”. אני רואה וגם מניח שגם קבוצות אתניות רואים ב”מרכזי צעירים”, כתובת. מעניינת אותי השאלה, האם העולים הצעירים מאתיופיה גם רואים במרכזים האלה כתובת והאם הם משתמשים בשירותי המרכז?

פשוט אין כאן נציג אתיופי, אנחנו לא יכולים להחסיר.

אני יכול להוסיף לגבי האתיופיים שהם חבר'ה מאוד מתלבטים. היות ולפני כן הייתי קשור לקליטה, עבדתי בתכנית "פלא", כך שאני מכיר את המשפחות האתיופיות. הצעירים מאוד מתלבטים, הם לא יודעים מה ללמוד. תפקידו של רכז עולים הוא קריטי לאוכלוסיית האתיופים והם צריכים התייחסות מיוחדת כי באמת יש להם יכולות, אבל צריך שמישהו ידחוף אותם טיפה והם יכולים להצליח.

תודה רבה. אני אבקש לשמוע את סיפורה של ויקטוריה איסקוב מעכו. לצערי הרב, כל הדברים המדהימים האלה שיש בישראל לא מעניינים את ערוץ 2, לא את ערוץ 10 ולא את הערוץ הראשון, שבוודאות היה צריך מזמן לעשות כתבה נרחבת על הפעילות הזאת. מאוד מחמם את הלב, לראות את הדברים האלה. אתם מספרים ואני זכיתי להחליף היום את היושב ראש. אני מבטיחה לכם, שברגע שאצא מכאן, אחשוב למי אני מעבירה את זה ומי צריך לעשות את זה. רשתות הטלוויזיה הבינו כבר מזמן, שככל שהנושא יותר ציוני וככל שמשדרים דברים חיובים כך יש רייטינג יותר גובה, הציבור צמא לדברים חיובים.

הכל צהוב, זה נמאס, אנשים רוצים לראות דברים חיוביים.

הציבור צמא לזה. אני מבטיחה לכם כמי שמגיע מהתחום הזה לעשות הכל. זאת לא החלטת וועדה, זה אישי ללא קשר לכך שאני כרגע מחליפה את דני דנון יושב ראש הוועדה. אני אשדל לדבר על זה כמה שיותר.

זה מחמם את הלב.

אני מתנצלת חברים יקרים, אבל אני רואה אתכם כל הזמן, אני חייבת לצאת, תודה לכם.

אני מעכו. אומנם אני רכזת צעירים במשך שנה, אבל עשיתי כבר פעילות. גם אני עולה, כבר עשרים שנה בארץ.

גם עכו היא עתירת עולים, יש בה הרבה שכונות שמרכזות את העולים. נכסנו ופעלנו בשכונות האלה. אני, בשיתוף עם כל הגופים, כשכל שכונה יש גוף מרכז בין אם זה ברחוב האשל יש את "משעול" או את עמותה בשכונת בורלא שחברנו יחד ועשינו תכנית להשכלה גובהה. לקחנו עולים שאין להם שום זיקה להשכלה גבוהה והוצאנו אותם לדרך משלב המכינה והליווי. יחד עם המכללה גליל מערבי הכנסנו אותם ללימודים אחרי שהם סיימו את המכינה. ליוונו אותם בכל מה שקשור בייעוץ, הכוונה, בבחירת המקצוע. התחילו את הקורס שבעה אנשים וסיימו אותו חמישה עולים, כולם יצאו עם תואר. הם כמובן השתלבו אצלנו.

אנחנו מאוד תומכים בשילובם ולא לבדל אותם מכלל האוכלוסייה שלנו. יש לנו משהו ספציפי לעולים, אבל אנחנו גם מאוד אוהבים לשלב אותם בכל מה שקשור לפעילות המרכז. יחד עם הרכזת להשכלה גבוהה רכזנו אותם ועשינו להם את הפרויקט הזה. כמה מהם אפילו נכנסו לפורום של הצעירים הכללי והם השתלבו יפה והם פועלים ומובילים. הרבה עולים הולכים בעקבותיהם. כעת המטרה שלנו להיכנס לשכונות נוספות עתירות עולים, אבל הן קצת יותר קשות מבחינה תקציבית. אני מאוד מקווה שתהייה לנו המשך דרך פורה ומוצלחת.

מי היה לאחרונה בעכו?

תבואו, שווה להגיע ולראות.

אצל שמעון לנקרי.

בלי התמיכה של שמעון, לא היינו מצליחים. הוא ראש עיר ששם את זה כדגל.

הוא גם יושב ראש וועדת הצעירים בשלטון המקומי.

אני לא חושבת שיש בעיר עכו, או בכלל בסביבה שלנו, מישהו שלא מודע לפעילות של “מרכז צעירים”. זו הכתובת הראשונה שמפנה אותם אלינו.

תודה. קטיה בנבנישתי מעפולה בבקשה.

תודה. אני תושבת חוזרת מארצות הברית, נשואה לעולה מסרביה. אימצתי את העלייה באופן אישי, אני בת עולים מעיראק. אני ילידת הארץ.

“מרכז צעירים” בעפולה כבר קיים שנתיים-שלוש, אבל את העשייה שלי, התחום שאני מרכזת אלו דברים שלא קרו לפני כן. כניסתו של המשרד לקליטת העלייה מאוד משמעותי הן מבחינת התקציב של עלות הרכז, איתור הצעירים. למרות שמגיעים צעירים ל”מרכז צעירים” היה מיעוט מאוד יחסי לצעירים עולים. התחומים שלנו המובנים מאליהם כמו השכלה גבוהה, תעסוקה לא מובנים מאליו לצעירים עולים ולמה משנה כמה זמן הם כאן, חמש שנים, עשר שנים או יותר, ממש לא מובן מאליו קידום להשכלה, שילוב בתעסוקה.

אני אציין את העדה האתיופית. יש לנו פרויקט שנקרא 'פרויקט סיעוד' שהוא בשיתוף פעולה עם מכללת עמק יזרעאל, מינהל הסטודנטים, המשרד לקליטת העלייה. זהו פרויקט מקדם נשים מהקהילה בגילאי שלושים פלוס, אמהות לילדים, לתואר ראשון בסיעוד במקביל לתעסוקה ככוח עזר. המטרה להוציא אותן מכוח עזר ולהביא אןתן רמה של אחיות מוסמכות. לאט לאט זה מעורר הדים בהקהילה. בעקבות הפרויקט הזה עוד צעירים מגיעים אלינו לנושא השכלה גבוהה או השלמת השכלה דבר שלא היה בעבר. יוצאי העדה עובדים יותר בעבודות שירות ומפעלים.

תחום המנהיגות, למרות שיש רכזת מעורבות חברתית, תחום המנהיגות לא היה פורה. הוצאתי סדנת מנהיגות שהסתיימה, סדנה בת עשרה מפגשים. מתוך תשעה עשר צעירים חמישה עשר צעירים עולים. זה פרויקט במסגרת פרויקטים לצעירים מכלל תושבי העיר ולא רק עולים. סדנאות למוטיבציה, חשיבה יצירתית, הכנה לראיונות עבודה. מתוך זה הוצאנו תכנית המכינה לעולם התעסוקה. יש הרבה ששולחים קורות חיים ולא מבינים למה לא חוזרים אליהם, התכנית הכינה אותם לראיונות עבודה, לחיפוש עבודה דרך האינטרנט, קורס יישומי מחשב, מיתוג עצמי, ראיון עבודה. לצערי למרות העשייה, שנשמעת מבורכת, הייתי יכולה לעשות עוד אלפי אלפי דברים, אבל סיימתי את כל התקציבים ולא יזיק לקבל עוד.

אולי את בזבזנית.

לא נראה לי. הדברים האלה חשובים.

בנוגע לחשיפה – נכון, ערוץ 2 וערוץ 1 לא מגיעים, אבל כל אירוע אני עושה אני עושה סרטונים. לקהילה האתיופית יש פרויקט תקשורת בעפולה במכללת עמק יזרעאל. אותו נוער מצלם פעילות של “מרכז צעירים” ולא משנה איזה כנס אנחנו עורכים, תמיד מציגים סרטון של פעילות “מרכז צעירים”. גם אם זה לא כנס שנערך ב”מרכז צעירים”, אני 'מתלבשת' על עיריית עפולה או על ארגונים אחרים בעיקר כדי לחשוף, לחשוף ולחשוף. שוב אם היה עוד תקציבים הייתי חושפת יותר.
בהזדמנות זו הייתי רוצה להודות למשרד לקליטת העלייה ולכל השותפים, למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שיקום שכונות, יש המון המון שותפים. באמת כל שקל שנכנס לתקציב “מרכז צעירים” לעולים צעירים מנוצל, הוא כל כך מנוצל גם באופן אישי-נפשי בעיקר כשהוא מסיר את כל המחסומים של אותם צעירים להשתלב בחברה.

יפה מאוד. תודה. אני רק לא מבינה למה קוראים לך קטיה?

אבא שלי היה במחנה צבאי בסיני במלחמת ששת הימים, נפלה שם קטיושה ולא התפוצצה אז הוא החליט לקרוא לי קטיה. יש המשך, לבעלי קוראים אלכס וגם הוא לא מרוסיה, הוא מסרביה.

קטיה ואלכס בנבנישתי. קיבוץ גלויות.

אני רוצה לתת לשני דוברים נוספים לדבר בקצרה, כי זמננו תם. אני חייבת ללכת להצביע למרות שהייתי ממשיכה איתכם כאן בשמחה. סימה בוחבוט מנהלת מרכז צעירים קריית ים בבקשה.

אני מברכת על ההזדמנות להביא את הפעילות המבורכת שמתקיימת ב”מרכזי צעירים”, במקום בו יפלו החלטות ויכריעו את הגורל של נושא עולים צעירים ב'מרכזי הצעירים'. אני כמובן שותפה לכל מה שנאמר כאן ומברכת על כך, אבל אני רוצה להוסיף שני דברים שלא נאמרו.

ב”מרכזי צעירים” ישנה הזדמנות מצוינת לחבר בין הוותיקים לצעירים עולים. זו הזדמנות שמתקיימת באופן מובהק במרכזים סביב פעילות משותפת כאשר הכותרת 'העושר התרבותי' - הדברים היפים שכל תרבות מביאה איתה ויחד יוצרים את הדבר הגדול הבא סביב פעילויות מאוד מבורכות שקשורות גם לתרבות ופנאי. דברים הגורמים לצעירים לפתח קרבה האחד לשני. אלו דברים שהם מעבר לתחומי הליבה של השכלה ותעסוקה ושאר הדברים היפים שנאמרו כאן.

דבר נוסף שהובלנו, במסגרת פורום שבעיית מנהלים, הוא החיבור של מנהלים בוועדות בשלטון המקומי עם אתי אלוני ורות דיין-מדר יחד עם יעל חייט. הרעיון הוא לקחת את המנהלים להשתתף בוועדות, וועדות מקבילות לוועדות בתחומי הליבה במרכזים, ולייצר שיתופי פעולה, הטמעה וחשיפה לפעילות המבורכת המתקיימת, תוך רצון להביא את נושא צעירים לקדמת הבמה, השאיפה היא להביא את זה גם לוועדות בכנסת, כאשר כל הגורמים שותפים להחלטות הגדולות שמשנות את החיים של כולנו. כשאנחנו נמצאים בוועדות המקצועיות כל התהליכים משתנים ומביאים לפעולות היותר משמעותיות עבור הצעירים. לכן נושא התקציב של המשרד לקליטת העלייה בתוך “מרכזי צעירים” הוא נושא מאוד חשוב.
אני מקווה מאוד, שהוועדה הזאת תביא את התהליך להתקיים. בלי רכז עולים צעירים הדבר הזה לא יכול להתקיים. אני אומרת את זה מתוך ניסיון. כש"הג'וינט, היה במקום והיה תקציב זה קרה. אנחנו לא נגב גליל ולכן אין לנו תקציב לצעירים ולעולים, אומנם זה מתקיים אצל כל הרכזים אבל לא באופן מובהק ובמרוכז כמו שיש רכזת עם תקציב פעילות במשרה מלאה שמרכזת את הפעילות על הצד הטוב ביותר ומביאה למפנה דרמטי בתחום. תודה.

תודה. דינה שלום ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים בבקשה.

תודה. אני רוצה לדבר על הצעירים בסיכון, גם עולים וגם ותיקים, לחלקם צריך לסייע יותר. זאת אומרת שלא כל צעיר גם אם הוא עולה וגם אם הוא ותיק, יודע לדפוק על הדלת של “מרכז צעירים”. יש צעירים שצריך לסייע להם. זה תחום שעדיין לא התפתח או רק התחלנו. יש כמה דברים – מעטים מאוד. יש תכניות של המשרד שלי שאנחנו לוקחים ושמים אותם על הפלטפורמה של מרכז צעירים ואז מגיע צעיר, כמו שלך חבל שהוא בבאר שבע אז ראש העיר רואה את העציר שהיה לו תיק פלילי והיה לו זה וזה והוא פתאום עובד כחרט ממוחשב אז הוא מצטער שהוא עבר לעיר הסמוכה. גם כאלה שהיו אפילו מסובכים וכדומה ובוודאי צעירים שאין להם את הגב במשפחה להם צריך להושיט את היד.
יש התחלה של ניסוי עם פדרציית ניו יורק בכמה מקומות. יש דברים שהמשרד שלנו עושה, אבל זה על מספר אצבעות וצריך להרחיב כי יש שם הון אנושי שאפשר לקדם, כמו שדיברו כאן שצריך לקחת אותו והוא יכול להתפתח. יש שם עולים ויש ותיקים ולשניהם ביחד צריך לתת מענה.

אני נציג של דרום אפריקאים. ראשית אני מברך על הכנס הזה כנציג של דרום אפריקה, אני כאן שלושים ושתיים שנה. לא שמעתי כאן אנגלית מאף אחד, אני מרגיש מחויבות גם כנציג של כל מדינות דוברות אנגלית. אני שמח שהאנשים דיברו כאן על האתיופים. אני מאמן אישי, בניתי סדנה ולקחתי אותה למרכז הקליטה במבשרת כסדנה מיוחדת לאתיופים להעצמת בטחון עצמי, למנהיגות ועבודת צוות. סדנה שהיא גם מעשית וגם תיאורטית. אנחנו בדרך ליישם אותה, ואם כן אני אשמח מאוד שכל מי שדיבר כאן - - -

אתה עושה את זה בהתנדבות אדוני?

זה לא בהתנדבות.

אני מצטערת שאפשרתי לך לדבר. כי אתה לא יכול לקדם כאן פרויקטים אישיים. אם אתה עושה את זה בהתנדבות אני מוכנה שתדבר על זה. אם הדבר הזה עולה כסף אני לא מוכנה שתדבר.

בקטע הזה אנחנו בהתנדבות לגמרי, הם לא משלמים לנו כי אין תקציב שם.

מי משלם לכם? המשרד לקליטת העלייה.

לא. אני והחבר שלי בנינו את הסדנה הזאת. אני אציין רעיון יפה, דרך הפדרציה הציונית דרום אפריקה, בנינו 'בנק הזמן' וזה להשתמש במקצועיות של האדם, אתה נותן שעה של מקצוע ואתה מקבל שעה של משהו אחר. זה יכול להיות בהחלט - - -

ברטר ,סחר חליפין, כמו פעם. אנחנו באמת הולכים אחורה, אתה מתכוון לברטר כמו פעם. אתה נותן שעה של שירות והוא נותן לך בחזרה משהו אחר שעה.

הבוקר הייתי בדיון של וועדת הקליטה ודיברו שם על קושי של עולים חדשים רבים מרוסיה, זקנים שלא יודעים עברית, אפשר ללמד עברית ואותו אדם יכול ללמד ילד מוסיקה למשל. זה נקרא אהבה ונתינה.

תודה אדוני. חברים יקרים כששואלים אותי איך אני מרגישה בכנסת אני אומרת שזה המקום הכי מדהים עלי אדמות ושכנסת ישראל היא בית ספר של החיים. נכנסתי לכאן עם ידע מסוים ואני יוצאת מכאן עוד משהו שקיבלתי היום. זו ממש זכות להיות כאן. אתם שמתם לב שאני אדם רגשי ורגשן.
אני רוצה לומר כמה מילים. הקמתי לובי בכנסת שנקרא 'לובי לעולים חזקים' לא לעולים חדשים אלא לעולים חזקים. מטרתו של הלובי זה לא מה המדינה תיתן לי אלא מה אני יכול לתת למען המדינה. כדי לתת את האפשרות אנחנו באמת צריכים לתת במה לאותם צעירים ובכלל לעולים לפתח את הפוטנציאל שלהם. אני מאוד אשמח בכל מי שרוצה להצטרף. לדעתי משם ניתן לחזק את העשייה שאתם עושים, זאת הכוונה פחות או יותר. לסיכום:
מוצע להרחיב את מודל “מרכזי צעירים” לעולים למרכזים נוספים בערים בהן יש ריכוזי עולים.

ישנה חשיבות להמשך שיתוף פעולה ואיגום משאבים בין המשרד לקליטת העלייה, הג'וינט והרשות המקומיות.

המשך מתן מענה ממוקד לצרכי עולים צעירים ובני עולים לשילובם המקסימאלי בחברה וצמצום קשיים איתם מתמודדים הצעירים.

הייתי רוצה לצרף החלטה נוספת.

הוועדה תפנה לסגנית השר גילה גמליאל, האמונה על ענייני צעירים, בקריאה להצטרף במימון העליות המבורכות למען עולים במרכזי העולים.

דנה גורדון, אני לא יודעת אם תרצי לרשום, נתת החלטת וועדה, אני כן חושבת שצריך להגיש הצעת חוק לחייב כל רשות ורשות להציב רכז עולים.

אני מבקשת סליחה על ההפרעה גברתי היושבת ראש, לא רק המשרד לקליטת העלייה שותף 'במרכזי צעירים'. אני חושבת שממשלת ישראל דרך מספר משרדים, זה נאמר כאן ולא רציתי לחזור על זה, שותפה בהשקעה מאוד משמעותית במרכזים. אם את מזכירה משרד אז שתצייני משרדי ממשלה או שתפרטי את שמות המשרדים, משום שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל משקיע הרבה מאוד, משרד הבינוי והשיכון משקיע הרבה מאוד, משרד הבטחון משקיע הרבה מאוד, משרד החינוך ואחרים.

את צודקת. אנחנו נוסיף ונתקן. אני מודה לך על ההערה. נוסיף לסעיף השני, חשיבות שיתוף הפעולה ואיגום משאבים בין המשרד לקליטת העלייה וכל משרדי הממשלה הנוספים. כדי להכניס את זה אני קודם כל צריכה להסביר למשרדי הממשלה האלה שקיים כזה פרויקט.

הם משקיעים שם הרבה מאוד כסף.

כרגע אני מבינה שיש את משרד הבינוי והשיכון, המשרד הביטחון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך. עדיין אנחנו שמונה עשר משרדים. אני מסכימה ואנחנו מתקנים על פי הערתך. יחד עם היושב ראש דני דנון, אנחנו נתקדם את ההצעה הזאת.

הסתייגות כהערה, לחייב ולמצוא מקור מימוני לביצוע של ההחלטה הזאת.

כסף צבוע. אגב, יתכן שיהיה גם ניסיון לצבוע כסף, אני מקווה שזה יצליח. אתם יודעים שיש לנו הרבה כוונות טובות ואני מקווה שנצליח לעשות את זה .

כמי שאחד מהדגלים שהיא בכנסת הוא קידום ערכי המשפחה, אני עושה הכל כדי לראות איך אני מחזירה את חיזוק ערכי המשפחה, מחזקת את ערכי המשפחה הקלאסיים והרגילה, אני מסתייגת את דבריי, אין לי שום בעיה עם משפחות אחרות, חדשות, חד-מיניות וכל אחד בדרכו. אני מדברת על חיזוק ערכי המשפחה הנורמטיבית, כשאומרים נורמטיביים זה קצת פוגע באחרים ולכן אני אומרת קלאסיים. אני חושבת שהעשייה של הצעירים כאן בפעילות, דיברו שנוצרות גם זוגיות ויש את הקורסים שאתם עושים להורות, אלו מסוג הדברים שאני רוצה להוביל כי כל הורה אינסטינקטיבית יודע לאהוב את הילד שלו, אבל לא בהכרח כולם יודעים לחנך את הילדים שלהם. לדעתי זה חייב להיות משהו שמובילה המדינה. אני מאושרת לשמוע שאתם עושים את זה.
אתם זוכרים שהתקיימו לא מזמן דיונים על נושא הקריטריונים לדיור שצריך מספר שנים. כולם התנפלו וזה נשמע כאילו זה רק לאוכלוסייה מסוימת. אותי לא מטריד לאיזו אוכלוסייה נותנים כי לדעתי כולם צריכים לקבל. זה לא משהו שאני אומרת לא לאוכלוסייה הזאת אבל כן לאוכלוסייה אחרת. ברור לגמרי שכדי שיהיה וותק אנחנו צריכים קודם כל לגרום לצעירים האלה לרצות להתחתן כאן. אם אין כאן את התמיכה במשפחה, תמיכה בצעירים כדי שהם ירצו לחנך כאן את הילדים ולעשות כאן ילדים, יש כאן גם את הבעיה הדמוגרפית, כשאין להם קורת גג ואין להם את הדברים הנפלאים שאתם עושים לא נוכל לעשות את זה.

אני רוצה לומר לכם שאני נר לרגליכם, בפני כל העושים את המלאכה. קיבלתם עוד שותפה מהיום והלאה.
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 17:00.>