PAGE
23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 233 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00

<פעילות ההסתדרות הציונית העולמית בתחום עידוד העלייה - בהשתתפות הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

זאב בילסקי

רוברט טיבייב
יעקב כץ

שלמה מולה

משה (מוץ) מטלון

מרינה סולודקין

>
חנה קורן - מנהלת אגף בכיר עידוד עלייה ותו"ח, המשרד לקליטת העלייה

שרון גלזמן - יועץ בכיר למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

פטריסיה חבבו - הממונה על עידוד עלייה וקליטה, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון - דובר המשרד לקליטת העלייה

אללי אדמסו - יועץ רוה"מ לענייני אתיופים, משרד ראש הממשלה

לילך אלמקיאס - אגף תיאום מעקב ובקרה, משרד ראש הממשלה

אסף דיין - משרד לפיתוח הנגב והגליל


אברהם דובדבני - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

דוד בריקסטון - סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

ג'וש שוורץ - סמנכ"ל קשרי ממשל ותפקידים מיוחדים, הסוכנות היהודית

ראובן שלום - מזכיר ההנהלה הציונית העולמית

יעקב אהרוני - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

לבנה ארנון - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל ביבי - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

אביגיל בן אריה - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

טובה בן דב - נשיאת ויצ"ו העולמית, הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

ירון בן עזרא - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

דובי בראל - הנהלת ההסתדרות הציונית העלמית

יהושע גוסטי ברוורמן - הנהלת הסוכנות הציונית העולמית

פרן ברניס - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

הלנה גלזר - יו"ר ועד הפועל הציוני, נשיאת כבוד ויצ"ו עולמית, הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

ג'ואן הייתר גרסון - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

צבי גרץ - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

יצחק דהן - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

מרטין דיויס - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

סטנלי דיוידס - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב הגואל - ראש המחלקה לפעילות בישראל ומאבק באנטישמיות, הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

יזהר הס - ההסתדרות הציונית העולמית

סילביו חוסקוביץ - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

צבי קיטו חסון - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמות

מאשה לובלסקי - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

דרור מורג - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

אהוד נאור - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

אריק נודלמן - מנכ"ל ישראל ביתנו העולמי, הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

ללו סלפה - נציג ההסתדרות הציונית העולמית באמריקה הלטינית

משה פרייזלר - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

ז'ק קופפר - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

ירון שביט - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

רוני שלומאי - הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

אלן שניידר - מזכיר בני ברית העולמי, הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית

עו"ד ערן ברניס - היועץ המשפטי, ההסתדרות הציונית העלמית

יעקב גיספין - ההסתדרות הציונית העולמית

עו"ד ירון בן עזרא - מנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

גאל גרינוולד - סגן יושב ראש הקרן הקיימת לישראל

חביב גור - דובר הסוכנות היהודית

סם קדוש - מנכ''ל, C.N.E.F, ארגון קליטה לצעירים דוברי צרפתית

אבי זאנה - מנכ"ל ami- עמי ישראל

מריו לב - יו"ר מועצת ארגוני העולים, התאחדות אמריקה לטינית

אביתר בלום - מועצת ארגוני העולים

דבורה מילגרם - התאחדות עולי ארה"ב וקנדה

נויה גוברין - מנהלת קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אריק מייקלסון - מנהל תפעול, ארגון "נפש בנפש"

עליזה מרטין - קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

יהושע ססמן - ארועי חו"ל, ארגון "נפש בנפש"

פלג רשף - ארגון הווג'ס

בני מלסה - פעיל חברתי, ארגוני עולים מאתיופיה

צביה מילגרם - נציג עולי ארה"ב וקנדה, מוזמנים שונים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

יצחק הילדסהיימר - עתונאי - מקור ראשון, כתב ברדיו גלי ישראל, עיתונאים

רוי שר - נציג ועדה אזורית של תלפד, פדרציית דרום אפריקה

נירה לאמעי רכלבסקי

דנה גורדון

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<פעילות ההסתדרות הציונית העולמית בתחום עידוד העלייה –
בהשתתפות הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית>

בוקר טוב לכולם. אני שמח לראות כאן חברים רבים מהתנועה הציונית, מהסוכנות היהודית. אני בהחלט מאוד שמח לארח אתכם בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
אנחנו היום מקיימים דיון מיוחד בו אנחנו מארחים את ההסתדרות הציונית העולמית. כמי שגדל בתנועת בית"ר אבל שנים רבות פעל ועדיין פועל יחד אתכם בפעילות ציונית ברחבי העולם ובישראל, אני מאוד שמח על שאתם נמצאים כאן אתנו.

נמצאים כאן חברי הכנסת משה (מוץ) מטלון, חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת רוברט טיבייב ואני כבר אומר לכם שיש עוד רבים וטובים שהם בדרכם להצטרף לדיון.

אני חושב שהתפקיד של ההסתדרות הציונית העולמית הוא תפקיד משמעותי וחשוב דווקא היום כשיש אתגרים שונים. אני בא מפגישה עם ראש הממשלה בנושא אחר שהוא חשוב, נושא אלימות במגזר הערבי, ואני רוצה לומר שהממשלה מחויבת לנושא של עידוד העלייה ושל חינוך ציוני. גם ראש הממשלה שרון היה מחויב לנושא הזה, מחויב כראש ממשלה לנושא הזה, וגם ראש הממשלה נתניהו מחויב לנושא הזה.

עברו שלוש שנים ויש להניח שהשתנו דברים אבל יש דברים שלא משתנים.

חבר הכנסת כץ, אתה מוזמן לשולחן. יושבות כאן כל סיעות הבית.

אנחנו נשמח לקבל סקירה מידידי הטוב דובדב. אתמול קראתי ספר שקשור לשחרור ירושלים. קראתי שם ציטוט של חייל בשם אברהם דובדבני שסיפר על החוויה שלו על שחרור ירושלים. הוא סיפר זאת באנגלית. לא שאלתי אותך אם זה אתה, אבל נראה לי שזה היית אתה. התיאור שלך מפורט בספר בצורה מרשימה. אני מאוד מאוד שמח שאתה נמצא בתפקיד הזה של יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. אני שמח לתת לך את הרשות לסקור את הפעילות של ההסתדרות הציונית וגם לדבר על הנושאים החשובים שאתם מבקשים להעלות. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה והאירוח, ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה.

אני אסקור בדקות ספורות ואומר קודם כל מה השינוי שחל בהסתדרות הציונית מאז הקונגרס האחרון לפני שנה וחצי. עד לקונגרס האחרון במשך 81 שנים, יושב ראש ההסתדרות הציונית היה גם יושב ראש הסוכנות היהודית והיה יושב ראש משותף. בגלל שב-1929 חיים ויצמן הקים את הסוכנות היהודית והוא היה אז בתפקיד של נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, הוא הצמיד את הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית והוא היה יושב ראש משותף לשניהם. מאז, תמיד אחרי שבחרו יושב ראש הסתדרות ציונית בקונגרס, הוא באופן מיידי ואוטומטי הפך להיות יושב ראש הסוכנות היהודית. כך זה התנהל 81 שנים. בסופו של דבר, מאז קום המדינה, הדבר הזה היה לא לטובת ההסתדרות הציונית כי הסוכנות הלכה וגדלה, לקחה על עצמה הרבה מהמשימות שהיו בידי ההסתדרות הציונית העולמית כמו העלייה, כמו ההתיישבות בתוך הקו הירוק, בגליל ובנגב, לקחה על עצמה את החינוך היהודי בתפוצות והשאירה במשך השנים את ההסתדרות הציונית למעשה כמעט ללא משימות משמעותיות. זה גרם לחולשה גדולה בהסתדרות הציונית, גם מבחינת העשייה אבל זה נעשה גם מבחינה אידיאולוגית כי אתה לא דן מה זה ציונות כשאין לך אחר כך אפשרות לבצע את מה שאתה מחליט. למעשה ההחלטה של הסוכנות היהודית, בעיקר בהובלה של אנשי המגבית מארצות הברית, להיפרד וכי הם לא רוצים יושב ראש משותף. הם לחצו שהיושב ראש יהיה רק שלהם. שיושב ראש הסוכנות יהיה רק שלהם ולא יהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית כי זה מפריע לתרומות, זה פוליטי ועוד כל מיני סיבות. לכן שרנסקי נבחר להיות רק בסוכנות היהודית, למרות שהוא מאוד רצה – וגם אנחנו מאוד רצינו שהוא יהיה גם יושב ראש ההסתדרות הציונית – אבל האמריקאים לא נתנו וביבי נתניהו לא הצליח לשכנע אותם בעניין. בסופו של דבר שרנסקי נבחר לסוכנות היהודית. שנה לאחר מכן התקיים הקונגרס הציוני ואז שוב, לראשונה, אחרי 81 שנים, הוחלט שלהסתדרות הציונית יש עצמאות מהסוכנות היהודית, יש לה יושב ראש משלה, אין לו מחויבויות אחרות וכל כולו קודש להסתדרות הציונית.

אז קמנו בבוקר, אני והחבורה שיושבת כאן מסביב לשולחן שהם חברי ההנהלה הציונית שגם הם נבחרו בקונגרס הציוני האחרון, והתחלנו לחשוב במצב החדש מי אנחנו, מה תפקידנו היום, מהי ציונות וכולי. אני רוצה לומר לכם שטוב שאנחנו נפגשים היום ולא אז כי אז היינו רק ברמת דיבורים אבל היום אנחנו יודעים לומר שההסתדרות הציונית המתחדשת – כך אנחנו קוראים לה – בנויה על כל העקרונות הישנים, לא שינינו עקרון קודם בתנועה הציונית, לא נעשה שינוי אידיאולוגי כלשהו, אלא יותר עדכונים של דגשים ומה צריכים להיות ההדגשים.

למעשה אנחנו עומדים היום במצב בו יש שלושה עמודים עליהם עומדת ההסתדרות הציונית המתחדשת. האחד הוא ההתיישבות, ואנחנו למעשה ממשיכים את המצב שהיה קודם. עד 2003 החטיבה להתיישבות שהייתה שייכת להסתדרות הציונית, מחלקה בהסתדרות הציונית, פעלה רק ביהודה ושומרון ואחרי כן בנגב ובגולן אבל אחרי 2003, כתוצאה מכך שהסוכנות יצאה ב-1992 מההתיישבות, למעשה ב-2003-2004 קיבלה החטיבה את המנדט מהממשלה לטפל גם בנושא ההתיישבות בנגב ובגליל ולמעשה החטיבה להתיישבות היא היום הגוף היחיד במדינה שעוסק בהתיישבות ומפעיל התיישבות והיא שייכת להסתדרות הציונית.

מאז הקמתה התקבלו הרבה החלטות חשובות. הוקמו ישובים, בעיקר בנגב, עכשיו יש החלטות ממשלה על המשך הקמת ישובים בעוטף ערד, יש מגמה להקמת ישובים נוספים אפילו בגליל והחטיבה מתמודדת עם הדברים האלה ותעשה אותם על הצד הטוב ביותר. זה הגוף המקצועי היחיד במדינה יודע לעשות התיישבות. אם כן, עמוד אחד הוא הנושא של ההתיישבות.

העמוד השני, וכאן אני מגיע לנושא של הוועדה, הוא קיבוץ גלויות והחזרת עם ישראל לארצו, מה שנקרא עידוד העלייה. אנחנו אמרנו בצורה חד משמעית שאין ציונות בלי עלייה. העלייה היא ההגשמה העיקרית או העלייה היא שיא ההגשמה הציונית והשיבה הביתה כפי שאנחנו קוראים לזה. אנחנו לא עוסקים בעלייה. בכל הנושא של העלייה, בכל מי שהחליט לעלות מטפלת הסוכנות היהודית ולא אנחנו. אנחנו רוצים לעזור להביא עוד ועוד יהודים למשרדי הסוכנות כדי שיעלו לארץ. זאת המגמה העיקרית ובעניין הזה נפרט כי זה נושא ששייך לוועדה. אנחנו גם הבאנו מצגת שמסבירה את העניין.
העמוד השלישי הוא – והייתי אומר בהכללה – החדרת וחיזוק התודעה הציונית והאידיאולוגיה הציונית בתפוצות גם בחינוך הפורמאלי, גם בחינוך הבלתי פורמאלי וגם בתוך הקהילות כאשר חלק מזה הוא שליחת משפחות לבתי הספר, משפחות שהתפקיד שלהן הוא אחד ויחיד: שליחים לבתי הספר שהמשימה שלהם הוא הנושא הציוני. חיזוק הקשר עם ישראל ותודעת ישראל מגן הילדים ואילך. אנחנו כבר עם תשע משפחות בדרום אמריקה. אנחנו מטפלים גם בכל נושא המורים השליחים בבתי הספר ואנחנו כמובן מכשירים אותם באופן שמעבר לפעולה הרשמית של לימודי יהדות בבתי הספר, הם גם יפעלו לחיזוק הקשר עם ישראל. בנושא של העברית, אנחנו מצפים ומקווים להגיע להבנה עם ממשלת ישראל. נקרא לזה חיזוק השפה העברית בעם היהודי, בישראל ובתפוצות. זה נושא משותף לנו ולממשלה. בישראל ובתפוצות כי צריך להציל את השפה העברית. את השפה העברית לא צריך לחזק אלא צריך להציל אותו. בתפוצות זה ממש הצלת השפה ובישראל זה חיזוק השפה כי יש מצב של ירידה חזקה מאוד בנושא של השפה העברית במדינת ישראל ואנחנו רואים בזה חלק מהמשימה הציונית שלנו, לפעול גם פעולה ציונית בישראל. יש לנו מחלקה שיעקב הגואל שיושב לימיני עומד בראשה. תפקידה של המחלקה הוא פעילות ציונית בישראל, חיזוק הנושא הציוני בישראל במגוון של דברים ובעיקר באמצעות המועצה הציונית בישראל שיגאל ביבי – שהוא גם יושב ראש גמלאי חברי הכנסת – יושב הראש שלה.

יש לו כאן משרד.

נכון. הוא יושב ראש המועצה הציונית בישראל. יחד עם המחלקה הם עושים מפעלים מאוד מאוד משמעותיים.

בכל התחומים הללו שאמרתי, אנחנו עברנו משלב הדיבורים לשלב העשייה. אנחנו נמצאים היום כ-18 חודשים אחרי ההתחלה ובכל הדברים האלה אנחנו פועלים ועושים. הדבר החשוב הוא שאנחנו מקבלים הרבה מאוד שיתוף פעולה גם בארץ וגם בתפוצות כאשר בקהילות יש היענות גדולה מאוד לשיתוף פעולה לנושאים האלה שהם נושאים ממוקדים שהם עשייה ציונית פרופר. לדברים אחרים אנחנו לא נכנסים אליהם.

לסיכום. אלה ארבעת העמודים. כפי שאמרתי, התיישבות, להקים עוד ועוד ישובים, להפריח את השממה, לחזק את ההתיישבות הקיימת בכל מקום ומקום. העמוד השני, הנושא הזה של מה שאנחנו קוראים הביתה, להחזיר את עם ישראל הביתה מכל התפוצות כאשר הנושא שלנו בעיקרו הוא לפעול ולשכנע אנשים שצריכים לחזור הביתה וכי זה הבית שלהם. העמוד השלישי, כפי שאמרתי, כמכשיר לדבר הזה חיזוק התודעה הציונית והאידיאולוגיה הציונית בתפוצות, כולל חיזוק השפה העברית כי אנחנו חושבים שאי אפשר לבנות זהות ציונית בלי שפה. העמוד הרביעי הוא פעילות ציונית בישראל במגוון התחומים הפורמאליים והבלתי פורמאליים, תרבות וכולי.

אלה הם ארבעת הדברים. בנושאים להם יש לנו כסף, אנחנו עושים ובנושאים להם אין לנו כסף, אנחנו לא עושים. לפני מספר שבועות בוועד הפועל הציוני אנחנו אישרנו תקציב למשימות הללו והתקציב עומד על 31 מיליון דולר לפעילות. כשהייתה הסתדרות ציונית משותפת עם הסוכנות, התקציב האחרון שהיה לה היה 13 מיליון דולר. זאת אומרת, תוך שנה וחצי עברנו מ-13 מיליון ל-31 מיליון בלי להגדיל כוח אדם ובלי להגדיל הוצאות. כל הגידול הוא בפעילות בלי להגדיל כוח אדם אלא אולי אחד כאן ואחד שם. כל הכסף כולו לטובת הפעולות בארבעת התחומים עליהם דיברתי. אם נמשיך כך, נקווה שנביא לקונגרס הציוני הבא תנועה ציונית בריאה, רעננה, שעושה את המשימות הכי נצרכות היום בעם היהודי אחרי שבדקנו שאלה הדברים אותם צריכים לעשות ולא לעשות דברים מיותרים ועם חזון ויכולת להמשיך ולשקם את הדברים שצריכים שיקום. תודה רבה.

תודה רבה לאברהם דובדבני. שתי שאלות אני רוצה לשאול. האחת, לגבי ההפרדה מהסוכנות היהודית. נשמעים קולות שאומרים אולי לחזור ולהתחבר ואני שואל היכן זה עומד. אגב, אני מכיר את לוח הזמנים של התנועה הציונית. זאת אומרת, כל ארבע שנים יש קונגרס ויש תאריך. השאלה אם לוח הזמנים של הסוכנות היהודית חופף והאם יש מגמת חיבור.

השאלה השנייה, כדי להקשות עליך, היא לגבי פעילות לעידוד עלייה. נמצאים כאן נציגי הסוכנות, נציגי משרד הקליטה ונציגי ההסתדרות הציונית. היום כל גוף עושה את מה שהוא מאמין בו בנושא עידוד העלייה והשאלה היא האם יש משא ומתן, האם יש שולחן עגול בין השותפים האלה. האם מדברים על כך או שכל אחד עובד לעצמו?

אני אענה ראשית על הנושא הראשון. קודם כל, הסוכנות היהודית בוחרת מכאן ואילך את היושב ראש שלה לפי לוח זמנים שלה לא קשר עם הקונגרס. היא ניתקה את עצמה מהקונגרס. זאת אומרת, בעוד כשנה וחצי, לפי לוח הזמנים, החבר שרנסקי צריך להיבחר מחדש בעוד שהקונגרס אמור להתקיים בעוד שנתיים וחצי. בסוכנות זה יהיה בנפרד. מאחר שההסתדרות הציונית מהווה חמישים אחוזים של הסוכנות היהודית, לא יכול להיבחר יושב ראש לסוכנות היהודית שלא על דעת ההסתדרות הציונית. זה יהיה בתיאום ובהסכמה שלנו, אבל זאת בחירה עצמאית של הסוכנות היהודית. אחר כך אנחנו מצביעים כי אנחנו חמישים אחוזים מהאצבעות שיצטרכו להצביע על בחירת היושב ראש ולאשר אותו. לכן תהיה מעורבות שלנו אבל זה במנותק מכל נושא הקונגרס ומנותק מכל הנושאים הפוליטיים של הקונגרס. אני מניח שעדיין זה יילקח בחשבון למרות שזה ייעשה שנה קודם, אבל כשההסתדרות הציונית תחליט במי היא תומכת ובמי היא לא תומכת, בדיונים הפנימיים שלה היא תיקח בחשבון גם דברים שמשפיעים על ההסתדרות הציונית ועל הקונגרס הציוני. כאמור, זה דבר עצמאי לחלוטין של הסוכנות עם לוח זמנים שלה.

לגבי עידוד עלייה. אכן, מתפרסמים דברים. לתקשורת יש יכולת ליצור סכסוך מדבר שאין בו סכסוך כלל וכל. כאב לי לקרוא השבוע את הכתבה כפי שהתפרסמה. הדברים שכתובים שם הם נכונים, אבל לשם מה לתת כותרות שהן לא נכונות? בעידוד עלייה כל מי שמוכן לצעוד למען עידוד עלייה ולעשות עידוד עלייה, תבוא עליו הברכה. אדרבה, הלוואי שכולנו נעסוק יום ולילה רק בעידוד עלייה וכמה שיותר גופים וכמה שיותר ארגונים יעסקו בעידוד עלייה. הלוואי. אנחנו זקוקים לכל אדם ואדם כי זאת משימה כמעט בלתי אפשרית היום כי עליית המצוקה פחות או יותר הסתיימה. המאגרים שיכולים לבוא מעליית מצוקה הסתיימו. היום אדם מחליט אם הוא עולה או לא עולה והעלייה נתונה לבחירתו. עלייה מתוך בחירה, בעיקר היא עלייה אידיאולוגית. אדם מאמין שהוא צריך לחיות בארץ ישראל ולוותר על התנאים הטובים שיש לו בחוץ לארץ כאשר יכול להיות שבארץ ישראל יהיו לו תנאים פחות טובים. זה הסיפור וזה מאוד מאוד קשה כשחלק מהקהילות, בעיקר בצפון אמריקה, לא רואות את החשיבות של הפעולה הזאת. בגדול, הקהילות לא משתפות פעולה בנושא עידוד העלייה. ארצות הברית בגדול חושבת שהיא לא נמצאת בגלות וכי ארצות הברית היא לא גולה. זה ויכוח שמתקיים כבר שבעים שנים בין גלות ארצות הברית למדינת ישראל. עוד בימי בן גוריון היה ויכוח גדול והוא נשאר ומחריף כי ליהודים שם טוב, יש להם נאמנות למקום בו הם חיים, הם רואים את עצמם כאמריקאים, הם רואים שיש חשיבות בקיומה של מדינת ישראל אבל הם לא חושבים שזה המקום אליו הם צריכים לעלות.

מאוד מאוד קשה היום לשכנע יהודים לעלות לארץ ולהגדיל את מספר העולים. המדינה הזאת צריכה כל שנה, כדי לשמור על הפער הדמוגרפי הקיים בינינו לבין ערביי ישראל בתוך הקו הירוק והפער הזה הולך ומצטמצם כל שנה בכשישים אלף אנשים כאשר מתוך זה כעשרים אלף עולים בשנה. זאת אומרת, נשאר פער של ארבעים אלף. למרות שמצב הילודה בארץ עלה גם בציבור החילוני אצלו יש עלייה בילודה.

מאיפה הנתון הזה?

הנתון הזה זה נתון שנבדק לפני שבע שנים ואז דובר על שמונים אלף. הבדיקה נעשתה בזמנו בסוכנות היהודית. מי שהביא את המספרים האלה לעולם היה סלי מרידור.

צריך לציין שבמשך שבעים השנים האחרונות כל חמש שנים מודיעים שהערבים בתוך כמה שנים יהווה שלושים או ארבעים אחוזים ובצורה פלאית היחס נשמר כל הזמן ויש שמונים-עשרים. בשנים קודמות, כמו שציינת, הילודה אפילו אצל הציבור החילוני עלתה מ-1.8 ל-2.2, בציבור החרדי היא 6.5 ובציבור הדתי-לאומי היא 3.6. בציבור הערבי היא ירדה ל-2.6. זה בזכות המסתננים שמגיעים מאפריקה או בזכות אחמד טיבי כאשר כל שנה עוזבים 15 אלף ערבים את הארץ לאירופה. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון במספרים אבל רציתי לדבר על העיקרון. אנחנו יכולים להתווכח על 10,000 למעלה או למטה אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שהעלייה עבור מדינת ישראל היא חיונית וקריטית לא פחות מביטחון ולא פחות מחינוך. לכן אנחנו צריכים כולנו, כל מי שמוכן להתאמץ ולגרום לכך שיגיעו לכאן עוד עולים, לפעול ולעשות את המשימה הכי חשובה.
לגבי הארגונים שטיפלו בנושא. עידוד העלייה היה בטיפולה הבלעדי של הסוכנות היהודית. כל נושא העלייה, משלב העידוד. הסוכנות היהודית פעלה לשינוי אסטרטגי בארגון שלה. הדברים שהיו בראש סולם העדיפויות, שהם היו ישראל, עלייה וחינוך יהודי – בהתחלה העלייה הייתה למעלה ואחר כך הם התיישרו – היא קבעה שהמשימה המרכזית שלה היא חיזוק הזהות היהודית בתפוצות דרך מדינת ישראל כאשר מדינת ישראל היא המרכז. צריך לזכור שזה לאו דווקא העניין של התרבות. לכן היא שמה בראש מעייניה להביא לכאן כמה שיותר צעירים לביקור בישראל כי הוכח בסקר שעשו קהילות אמריקה ב-1991 שאחוז נישואי התערובת בקרב אלה שביקרו פעם אחת בישראל הוא יותר נמוך. הם אמרו שאם כך, נדאג שיבקרו כמה שיותר. ברור שהפעולה הזאת של תוכניות – וכיום יש שתיים-שלוש תוכניות, בעיקרן תגלית ומסע אבל הם מפתחים תוכניות נוספות – תורמת לעלייה. אין ספק בכך. כל ביקור בארץ מחזק את הקשר של אותו אדם עם הארץ ופותח סיכוי לעלייה. ככל שהשהות בארץ יותר ארוכה, כך זה תורם יותר לעלייה. זה עידוד העלייה שעושה היום הסוכנות היהודית ולמעשה כתוצר לוואי של הביקורים בישראל נוצר מערך של עידוד עלייה. הביקורים האלה מעודדים עלייה ויש סקר שמוכיח שמבין בוגרי מסע, עשרים אחוזים עלו לארץ. כלומר, יש גם מספרים שמוכיחים את זה.

חוץ מזה, רק בברית המועצות נעשית פעולת עידוד עלייה במתכונת שהסוכנות עשתה בעבר. היא שינתה את המודל של עידוד העלייה שלה לכיוון הביקורים בישראל ושם היא שמה את עיקר המאמץ ואחר כך היא מטפלת בעולים שעולים. גם נפש בנפש איננו עוסק בעידוד עלייה. נפש בנפש, לאנשים שהחליטו לעלות עוזר לממש את עלייתם אבל אלה אנשים שכבר החליטו לעלות. אנחנו הולכים לעודד אנשים להחליט לעלות ולהביא אותם לכך שירצו לעלות. זאת המגמה שלנו. אנחנו לא מטפלים באלה שהחליטו לעלות. אלה שהחליטו לעלות, זה תפקיד הסוכנות היהודית והיא פועלת לפתיחת תיק במשרדי העלייה, אבל שליחים באופן ממשי, היום עיקר שליחי העלייה עוסקים בעיקר בראיונות, בטיפול בעולה ובכל הדברים שקשורים מסביב. אנחנו באים לעזור ולגרום לכך שהמספרים שבאים לסוכנות יגדלו. זה הנושא של עידוד עלייה שנעשה כיום בברית המועצות על ידי הסוכנות היהודית ואנחנו הולכים לעשות אותו – ויש מצגת שאני מקווה שתאפשר לנו להציג אותה – ולעבוד בשיטה אחרת. פתחנו פעילות באנגליה. החבר לאלו שיושב כאן יוצא בסוף החודש הזה לרכז את הפעולה הזאת בארבע ארצות בדרום אמריקה. הוא ישב בארגנטינה ויפעל באורוגוואי, צ'ילה, ברזיל וארגנטינה. אנחנו מקווים שתהיה לו את כל ההצלחה. הוא יפעיל את המערכת שאחרי כן תוצג בפניכם במצגת. אלה המקומות בהם אנחנו פועלים ובנוסף לכך אנחנו פועלים גם בצרפת. אלה המקומות בהם אנחנו מתחילים כרגע. אנחנו לא פועלים בכל העולם להוציא נושא אחד.

חברת הכנסת סולודקין, את רוצה לראות את המצגת?

לא. לצערי הרב יש לנו ב-11 ישיבת ועדת הביקורת בו אנחנו חייבים להיות.

בבקשה, תתייחסי.

רציתי לומר שמאוד מעניין לשמוע את מר אברהם דובדבני והסקירה על ההסתדרות הציונית. לפי הנוכחות כאן, אני לא רואה שמישהו עובד בשטח של ברית המועצות ומזרח אירופה. אני לא רואה כאן רוסים. כשאני קוראת שהסוכנות היהודית מעודדת עלייה מהמערב ועושה זאת כמשימה ואני רואה את ההסתדרות הציונית שפועלת באנגליה ובאורוגוואי, שגם כאן לא מדובר בשטח של ברית המועצות, יש לי בעיה. יש הרבה יהודים מברית המועצות, אלף אנשים, שכותבים לפייסבוק שלי, ואני שואלת מי עובד שם. זאת לא עליית מצוקה, אבל בכל זאת צריך לעודד אותם ואני שואלת מי מעודד אותם.

הסוכנות עושה שם עבודה גדולה וחשובה, גם בנושא העברית וגם בנושא עידוד העלייה.

גם בנושא חינוך.

גם בנושא חינוך, דרך חפציבה. אנחנו לא שם כי הסוכנות עושה שם עבודה מעולה. נמצא כאן ג'וש שהוא מזכיר הסוכנות היהודית ובא במיוחד. הוא יכול לתת לך הרצאה במשך שנה מה עושים בברית המועצות.

מרינה, לפני שנה יושב ראש הסוכנות היהודית הופיע בפני הוועדה ודיווח. אפשר לזמן אותו שוב ולשאול אותו את השאלה לגבי הפעילות הספציפית במדינות חבר העמים.

אם אני רוצה, אני יכולה לשמוע את נתן כל יום.

אנחנו לא שם.

מפריע לי שיש גוף שלא עובד שם.

עשרות אלפי קשישים בארץ מתחננים ללמוד עברית. ממשרד החינוך אומרים לי שאין תקציב אבל אנשים רוצים ללמוד את השפה. אולי אתם יכולים לעזור בארץ לחזק את העברית בקרב אלפי הקשישים האלה, דבר שהוא מאוד חשוב.

כיוונו לדעת גדולים. אנחנו הולכים לעשות פעולה מאוד מאוד משמעותית ואמרתי זאת גם קודם. אנחנו רוצים לעשות אותה יחד עם ממשלת ישראל. ממשלת ישראל קיבלה החלטות בנושא העברית במרץ 2010, אז הייתה שנת הלשון העברית במדינה, ואנחנו באים עכשיו לפעול כך שנושא העברית יהיה נושא מרכזי בארץ ובתפוצות בעם היהודי בשיתוף המדינה כאשר בכל הנושא הזה יש את הנושא של אולפנים למבוגרים ללימוד השפה העברית.

אולפנים למבוגרים. אין עם מי לדבר.

יש גם צד שני של המטבע. מצד אחד לא נותנים למי שרוצה ומצד שני יש בעיה שהרבה עולים מארצות המערב, בעיקר מארצות אנגלו-סכסיות, לא מוכנים להשקיע זמן בלימוד עברית כי הם מסתדרים טוב עם האנגלית. נוצר מצב שבשכונות שלמות – במודיעין למשל, באפרת, ברמת בית שמש - השפה המדוברת בין האנשים היא אנגלית ולא עברית. את כל זה אנחנו רוצים לתקוף. אנחנו מתכוונים לטפל בנושא של שמות בתי עסק ולהגיע למשא ומתן עם העיריות על כך ששמות של בתי עסק לא יוכלו להיות שמות לועזיים, לא סנטר, לא ביג ולא כל מיני דברים כאלה אלא רק שמות עבריים שיהיו לכל העסקים. יש הרבה מה לעשות.

קודם כל ללמד ואחר כך לטפל בנושא הזה.

לא. יש בעיה. אני לא רוצה לפרט אבל אדם במדינת ישראל בבגרות יכול לקבל חמש יחידות בערבית, חמש יחידות באנגלית אבל לא יכול לקבל חמש יחידות בעברית אלא רק שתי יחידות. לדוגמה, צה"ל בודק את רמת העברית של אלה שמתגייסים והוא מגלה ירידה תלולה ברמת העברית של המתגייסים לצה"ל לעומת שנים קודמות. אנחנו מתכוונים ביחד עם הממשלה להיכנס לנושא הזה.

יישר כוח.

תודה. התייחסת של ג'וש שוורץ, סמנכ"ל קשרי ממשל ותפקידים מיוחדים של הסוכנות היהודית.

תודה רבה. ברשותך, אני אתייחס גם לנקודות הקודמות שהעלה דובדב. קודם כל, מאז כניסתו של נתן שרנסקי לראשות הסוכנות, אנחנו רואים את כל נושא הטיפול בדוברי הרוסית בכל העולם כאחד היעדים העיקריים של הסוכנות. לשם כך הוקמה יחידה חדשה והיא מאחדת את כל היחידות השונות שהיו בעבר והיחידה נקראת היחידה לטיפול בדוברי רוסית בכל העולם. זאת גם יחידת תוכן שעוסקת בעלייה, בעידוד העלייה ובחינוך, וגם יחידה אזורית שמנהלת את כל הפעילות שלנו גם בברית המועצות לשעבר, גם בגרמניה, גם בארצות הברית ובכל מקום בעולם שם יש אוכלוסיות של דוברי רוסית.
בנושא הזה אנחנו משקיעים כל שנה יותר ויותר כסף. נתן שרנסקי רואה את הנושא הזה כאחד היעדים המרכזיים שלו. מי שמונה לעמוד בראש היחידה הוא רומן פולנסקי שאת מכירה ואני בטוח שהוא ישמח להיפגש אתך ולתת לך סקירה על הפעילות שלנו שם.

מתי רומן התחיל בתפקיד?

לפני כחצי שנה. זאת יחידה חדשה לגמרי ופעם ראשונה באופן אינטגראלי אנחנו מטפלים בדוברי רוסית כקבוצה של התייחסות של דוברי שפה בכל העולם ביחידה אחת. זה ממש משהו מהפכני בסוכנות. אם בעבר טיפלה בנושא המחלקה לחינוך ומחלקת העלייה, היום יש ממש יחידה אינטגרטיבית ואנחנו מקווים שזה יביא לתוצאות חשובות מאוד, גם מבחינת מספר העולים וגם מבחינת חינוך בלתי פורמאלי, אולפנים, חינוך פורמאלי וכל הנושא של הטיפול ביהדות דוברת רוסית.

בנושא של עידוד עלייה. אנחנו מאוד מברכים על המפגש הזה. אנחנו רואים את כל פעילות ההסתדרות הציונית כפעילות מבורכת. אנחנו שמחים מאוד שההסתדרות הציונית מתאמת אתנו ועובדת אתנו יד ביד. ההסתדרות הציונית מהווה חמישים אחוזים מהסוכנות היהודית וכל פעולה שההסתדרות הציונית העולמית יכולה לעשות ולסייע ביעדי הסוכנות, אנחנו מברכים על כך. לכן אני מברך גם על התוכן של הדיון וגם על הדיון עצמו.

אני רוצה להתייחס לפעילות העלייה מהמערב ולציין שאנחנו מגבירים כרגע את המאמצים בנושא הזה. אנחנו בתהליך הכשרת כל השליחים של הסוכנות לעשות עלייה. אם בעבר עסקו רק עשרים שליחי עלייה בנושא העלייה, עכשיו אנחנו מכשירים את כל השליחים של הסוכנות, כולל שליחים חינוכיים, כך שכל אחד יעסוק ברמה כזאת או אחרת בנושא של העלייה. אנחנו רואים את זה כתגבור מאוד גדול. לא כל אחד יעשה עידוד עלייה ויגייס עולים, אבל לפחות ידע למי לפנות, מה זה פתיחת תיק וכולי. אנחנו גם מפתחים מרכז גלובאלי שפועל בשש שפות במשך שישה ימים בשבוע והוא יכול לקבל פניות של עולים פוטנציאליים דרך האינטרנט ודרך הטלפון בכל מקום בעולם. דרך המרכז הזה אנשים גם יכולים לפתוח תיק.

שאלה. אם פתחתם את היחידה המיוחדת הזאת לדוברי רוסית, מה הפוטנציאל להביא אותם לארץ?

פוטנציאל עלייה? אני חושב שהפוטנציאל הוא במאות אלפים.

מאה אלף באוקראינה, 300 אלף ברוסיה.

כמה סך הכול יהודים דוברי רוסית?

400 אלף.

לסוכנות אין את הנתון הזה?

יש נתונים מדויקים. אני לא מכיר את הנתונים המדויקים אבל אני חושב שיש כמיליון דוברי רוסית בצפון אמריקה, יש למעלה מ-300 אלף בגרמניה ויש כמיליון זכאי חוק השבות דוברי רוסית בברית המועצות לשעבר. מדברים על למעלה משני מיליון.

יש עכשיו התעוררות חיובית בערים הגדולות ברוסיה, בעיקר במוסקבה ובסנט פטרבורג והסוכנות נערכת בצורה בלתי רגילה לעודד את הגל הזה ולהביא אותו לארץ.

יש איזושהי חלוקה? כמו שהבנתי הסוכנות היהודית מכינה את דוברי הרוסית ומתמחה בכך וההסתדרות הציונית עוברת מערבה יותר. כך אני מבין את החלוקה.

החלוקה היא הרבה יותר פשוטה. כל מקום שהסוכנות היהודית לא עושה, אנחנו עושים. איפה שהיא עושה, אנחנו לא עושים.

את זה אפשר לפרש גם אחרת. כל מקום שהסוכנות היהודית לא מצליחה.

לא שלא מצליחה. לא אמרתי את זה. אמרתי לא עושה.

אמרתי שאפשר לפרש את זה כך.

לא. אמרתי שבמקום שהיא לא פועלת, אנחנו פועלים. במקום שהיא פועלת, אנחנו לא פועלים.

אני רוצה לשאול את גברת חנה קורן מהמשרד לקליטת העלייה, מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, לגבי מה שהועלה כאן על אולפנים למבוגרים. בסיורים שמענו את התלונות בנושא. אני שואל מה קורה כרגע והאם יש לכם התנגדות או תמיכה ברעיון שזה יופעל על ידי ההסתדרות הציונית.

לצערי אני לא בקיאה במה שקורה בנושא האולפנים ולא עוסקת בזה אלא אגף אחר במשרד עוסק בנושא. אני רוצה להתייחס לנושאים שעלו כאן.

אדוני היושב ראש, אם אפשר עוד משפט אחד. אני רוצה להתייחס גם לנושא של הפרדת תפקיד היושב ראש. נתן שרנסקי, מהרגע שהוא נכנס לתפקיד, קורא לאיחוד התפקידים.

אמרת איחוד תפקידים ובילסקי נכנס.

מה הוא עושה? לא מספיק לומר שהוא רוצה.

נתן קורא לאיחוד התפקידים. אין שום מניעה חוקית בסוכנות שיושב ראש הסוכנות לא ישמש יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. נתן קורא להסתדרות הציונית לפעול בעניין הזה.

מה עם הגבירים? סליחה על המילה, אבל מה אתם?

בעניין הזה לא תהיה התנגדות.

תודה. חנה, בבקשה.

האגף לעידוד עלייה ולתושבים חוזרים במשרד הקליטה מפעיל תוכניות מיוחדות לשיפור הקליטה בארץ שהן בעצם מהוות תוכניות לעידוד עלייה. אנחנו נותנים מרכיבים תוספתיים לסל הקליטה כדי לאפשר לעולים שמגיעים לישראל לפחות בשנה הראשונה להיות סמוכים ובטוחים שהם יכולים לשלם שכר דירה, ללמוד עברית בצורה מסודרת באולפן וכולי. אנחנו מאפשרים להם לעשות בשנה הראשונה ומסייעים להם להישאר באולפנים כי אנחנו חושבים ששפה היא המפתח אחר כך לכניסה לעולם התעסוקה. לכן התוכניות האלה הן תוכניות שמשווקות על ידי הסוכנות היהודית, בעיקר מערך חמ"א שהוא יותר פעיל, אבל גם במערכים האחרים והתוכניות האלה אכן נחטפות. כל תוכנית שאנחנו מעבירים לשיווק, בעבר הצלחנו יותר והיום יש קצת יותר קשיים בשיווק, אבל בכל זאת אנחנו מתעקשים לעשות זאת כי אנחנו חושבים שהשנה הראשונה היא שנה קריטית להצלחה של קליטה.

אנחנו רואים הרבה מאוד צעירים שמגיעים.

יש ירידה בתקציבים?

אלה אותם תקציבים שהיו בשנה שעברה. בנושא של עידוד עלייה, המשרד משקיע.

ואם להשוות למה שהיה לפני ארבע-חמש שנים?

כן, יש עלייה. בוודאי. כל שנה אנחנו מפעילים תוכנית לעידוד עלייה לנגב ולגליל ותוכנית עידוד עלייה לאותה שנה.

מה התקציב שעומד לרשותכם?

יש לנו תקציב של כמעט עשרה מיליון שקלים לצורך העניין הזה.

מה התקציב המנוצל כל שנה?

כל התקציב מנוצל. אנחנו מנסים למקסם את מספר העולים שמגיעים והכל עם מרכיבים תוספתיים בסל הקליטה. אני חוזרת ואומרת את זה פעם שנייה כי זה חשוב.

יש שולחן עגול בין הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית ומשרד הקליטה?

עם ההסתדרות הציונית היו לנו מגעים בעבר.

שולחן מרובע עם הרבה שפיצים.

כן. אנחנו בעד שיתוף פעולה עם כל גוף שיכול לשתף אתנו פעולה. כרגע אנחנו מנסים לראות מה הפריסה של תנועות הנוער הציוניות ולראות איך אנחנו יכולים לעשות איזשהו שיתוף פעולה אתם. זה בעבודה. עם כל מי שאנחנו יכולים לשתף פעולה, אנחנו משתפים פעולה.

אני רוצה לומר שעדיין אנחנו רואים חלון הזדמנויות בנושא של עלייה כלכלית. היום חלון ההזדמנויות קיים ואנשים מבינים שישראל היא מקום נכון לגור בו.

מה זה אומר?

המצב הכלכלי של מדינת ישראל יחסית למדינות אחרות מהווה הזדמנות לעודד עלייה.

אתם עוסקים בזה?

אנחנו רואים בזה הזדמנות. בשיחות שלנו עם הסוכנות אנחנו מנסים לטפל בזה.

אדוני היושב ראש, הכול מסתדר לך?

כן. תכף נשאל את השאלות הקשות.

הסוכנות היהודית עוסקת בעלייה כלכלית?

היא נציגת משרד הקליטה. כן, עלייה כלכלית כי אנשים עולים מאחר שאפשר להרוויח בארץ יותר כסף מאשר במקום מגוריהם.

רואה חשבון שגר בארצות הברית או במקום אחר ויש לו כאן את הנטוורקינג של רואי החשבון, מצליח להסתדר כאן יותר בקלות.

חנה, משפט סיכום.

אני רוצה לומר שאנחנו מפעילים רשת של 36 פרוייקטורים שעוסקים בעידוד עלייה. הם ממש מטפלים בעולים שמגיעים להצלחת הקליטה ומתעסקים בעידוד עלייה מעבר לים. הם מחפשים את האנשים של אותן משפחות שהגיעו לישראל ומנסים לגרום לקרובי המשפחה להגיע בעקבות הצלחת הקליטה של אותן משפחות שהגיעו קודם לכן.

כמה מתוכם דוברי צרפתית?

אני לא זוכרת בעל פה, אבל אני יכולה לברר ולתת לך תשובה.

תודה. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

תודה. ראשית, יישר כוח על כינוס הועדה. שנית, אני חושב שזה באמת נס גדול שעומד לנו היום בראש יהודי יקר כמו נתן שרנסקי וכמו דובדב, איש גיבור חיל.

כצל'ה, מתי אתה תהיה ראש העם היהודי?

עוד מעט. אתך ביחד אנחנו נריץ את העם, נריץ ונעריץ. הבעיה העיקרית שלנו היום היא שכל יום עם ישראל מאבד 300 עד 500 יהודים. נכון, דובדב? נכון מר שוורץ?

כן.

בין 300 ל-500 יהודים כל יום. אם נכפיל את זה בשנה, לממעיטים זה כ-120 אלף יהודים ולמחמירים כ-180 אלף יהודים בשנה. 180 אלף יהודים העם היהודי מאבד כל שנה. אמר פעם הרב צבי זצ"ל שגוף שיש לו שלושה ראשים, גם אם כל הראשים הם יפהפיים, זאת מפלצת. כדי להציל את העם היהודי, ראש הממשלה היה צריך להעמיד את הנושא בראש סולם העדיפויות של מדינת ישראל, איך מצילים את העם היהודי. 180 אלף יהודים כל שנה. זאת מיני שואה במושגים רוחניים. היה צריך להשקיע בזה לא מיליארד דולר בשנה אלא חמישה מיליארד דולר בשנה כי מדובר כאן בהצלה. כשמדובר בהצלה, היה צריך להעמיד ראש אחד לכל המערכת וכל הגופים יהיו כפופים אליו ולעשות תוכנית הצלה אליה מגייסים את מיטב הכוחות, את דוברי הרוסית, דוברי האנגלית, דוברי הצרפתית, דוברי כל השפות ולעשות מהפכה בתחום הזה.

למה אתה מקפח את דוברי האמהרית?

מאתיופיה הבאנו את כל היהודים ולא רק אותם אלא גם את הפלאשמורה. ברוך השם זה המקום היחידי בעולם ממנו כמעט כל היהודים עלו, אבל באמריקה יש עוד חמישה מיליון, ברוסיה יש מיליון, במקומות אחרים יש לנו הרבה יהודים ואני חושב שאת הנקודה של הצלת היהודים באמריקה, היה צריך להעמיד במקום ראשון. זאת הייתה צריכה להיות הדרישה שלך. לא לומר את זה בצורה לפלפית אלא לומר לראש הממשלה שחמישה מיליון דולר השנה צריכים להעמיד מכספי העם היהודי. להוציא את כל השרים לשליחויות בתחום הזה, להוציא את כל חברי הכנסת לשליחויות, לעבור מקהילה לקהילה ולראות איך מצילים את העם היהודי. 180 אלף יהודים בעשר שנים, זה כמעט מיליון ו-800 אלף יהודי. זה מספר שאי אפשר לתאר אותו ובדבר הזה צריך לפעול.

תודה רבה. חבר הכנסת מולה.

תודה אדוני היושב ראש. כשנכנסתי לחדר, הרגשתי בבית. אני רוצה לומר דווקא לחברים בהסתדרות הציונית העולמית, ואני נמצא כאן בדיוק ארבע שנים, שאני יכול לומר לכם במאה אחוזים שהחיוניות של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית מבחינתי היא חשובה פי שתיים מכפי שחשבתי לפני שבאתי לכאן. מי שרוצה להבין במושגים של שיבת ציון או קיבוץ גלויות, מי שרוצה לעסוק בשאלה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אני אומר לכם שרק ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית יכולה לעשות זאת. אם אנחנו הולכים על המושג האחד בלבד, מדינה דמוקרטית, זאת אומרת שמדינת ישראל לא יכולה לעסוק בעניין היהודי. נקודה. את זה צריך להפנים. הבית הזה הוא בית מאוד ציני, נמצאים בו הרבה אנשים מאוד ציניים ואין התעמקות בשאלה הזאת שנקראת איך אני בכל זאת עוסק בשאלה היהודית כאשר מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי.
אם הייתה ההפנמה הזאת, אני חושב שזה היה יכול להיות יותר קל אבל בבית הזה אין את ההפנמה הזאת. יש מעט מאוד חברי כנסת שחושבים כך. אני אומר לכם שאפילו חברי הכנסת היהודים, אם תאמרו לכם ההסתדרות הציונית העולמית, אף אחד לא יודע לגביה. מעט מאוד חברי כנסת יודעים ואני אומר לכם שזה עצוב מאוד.

אני חושב שהמהלך המשמעותי שצריך לעשות, אנחנו צריכים להוביל מהלך חקיקה שמקבע תקציבית את מעמדה של ההסתדרות הציונית העולמית. כל מי שחבר ועדת הכספים יודע כמה כסף חוזר לקופת האוצר בסופו של דבר בסוף השנה. כצל'ה מדבר על הצלת העם היהודי מהתבוללות והוא צודק, אבל צריך לעשות את זה חכם. אתה יכול לעשות את זה כשיש לך תקציב אבל אם אין לך תקציב, אתה לא תעשה. אני אומר לכם שמאוד הצטערתי לשמוע שהתפקידים של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, במיוחד תפקיד היושב ראש, התפצלו. אני מאוד מעריך ואוהב את היושב ראש החדש – שבעצם הוא ישן – דובדב שהוא אולי בין האנשים שעומד על קיומה של ההסתדרות הציונית. אני חושב שיש מתח טבעי. נכון שההסתדרות הציונית קוראת לילדים היהודים לבוא ולעלות לארץ ויש כמה מחבר הנאמנים של הסוכנות שלא כל כך אוהבים שהילדים שלהם יעלו לארץ. המתח הזה הוא מתח קיים, הוא מובנה וזה מימים ימימה. אי אפשר לשנות את התהליך הזה, אבל איך אתה בכל זאת עושה? אני הייתי מפקיד את נושא ההכנה לעלייה בידי ההסתדרות הציונית העולמית ואת העלייה עצמה בידי הסוכנות היהודית. כל הנושא של הזהות היהודית, של החינוך היהודי, הייתי נותן להסתדרות הציונית העולמית. זה מאוד קשה. אני אומר ששני הגופים האלה הם גופים שצריכים להיות ביחד אבל החלוקה הפנימית וההדגשים הם מאוד משמעותיים ביחס לגולה ולארץ.
אני לא יודע כמה זמן ראש הממשלה משקיע בדיונים בנושא הזה. אין לי מושג אבל לפי דעתי הוא לא קיים דיון. יש את הוועדה המשותפת של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית והוא מופיע כשמתקיימים כנסים, אבל בזה נגמר העניין.

הסיפור של הסוכנות, הסוכנות כסוכנות היא גוף חיוני. העם היהודי לא יכול בלי התורמים. אנחנו לא יכולים לא לחבר את היהודים באמצעות התרומות שלהם. אני חושב שהגענו למצב בו התרומות לסוכנות היהודית יורדות וההסתדרות הציונית עכשיו צריכה להתקיים לבד. זאת אומרת, אנחנו מאבדים את הגוף הזה שנקרא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

לחברי הכנסת אני אומר שלנו יש יותר אחריות מאשר יש לאנשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. מדינת ישראל, משאביה של מדינת ישראל, בקלות יכולה לייעד מיליארד שקלים. תאמינו לי שזה לא בשמים. מתוך 360 מיליארד שקלים, מיליארד שקלים אפשר לתת לעידוד העלייה ולעלייה לארץ. המדינה לא תקרוס עקב כך. רק הרזרבות התקציביות של המדינה הן בסכום של 17 מיליארד שקלים.

יש חברי כנסת שרוצים לבטל את ההסתדרות הציונית העולמית. לא רוצים לבטל את קרן קיימת. יש כאלה שזה מאוד מפריע להם. לכרסם בזהותה היהודית של מדינת ישראל רק בזה שאתה מכבה את האור של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

אני חושב שצריך לקיים דיון אמיתי ומעמיק בתפקידה ומעמדה של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו נקיים דיון עומק. אני מאוד מברך על הדיון שמתקיים בוועדת העלייה אבל צריך לקיים דיון מעמיק ואמיתי כי בסופו של דבר חמישים אחוזים מהעם היהודי לא נמצאים כאן. בסופו של דבר כל יום יש התבוללות וכן הלאה. בסופו של דבר אנחנו הישראלים רואים את עצמנו פנימה אבל לא בטוח שאנחנו מבינים את היושבים בגלות ולא בטוח שהיושבים בגלות מבינים אותנו.

אני חושב שזה מחייב דיון מעמיק וגם העמדת משאבים. אם יאמרו שההסתדרות הציונית תתקיים על ידי כך שלקרן הקיימת ייתנו עוד עשרים מיליון שקלים או עוד שלושים מיליון שקלים והסוכנות תעשה טובה ותיתן לה עוד קצת, אני חושב שהדבר שצריך לעשות זה להחזיר את התפקיד של יושב ראש הסוכנות וההסתדרות הציונית כך שהוא יהיה יושב ראש אחד, הנכסים הקיימים צריכים להיות שווה בשווה, המדינה צריכה לתת כספים וחלוקת העבודה בחוץ לארץ בין הסוכנות וההסתדרות הציונית צריכה להיות מאוד ברורה. בצורה כזאת בסופו של דבר, גם ההסתדרות הציונית וגם הסוכנות היהודית ימלאו את ייעודן ומדינת ישראל תרוויח.

אני אומר לכם שבבית הזה יש כאלה שבכלל לא איכפת להם אם לא תהיה עלייה. אני מציע שוועדת העלייה והקליטה תיזום הצעת חוק בשיתוף עם הסוכנות וההסתדרות הציונית על מנת לחדד את תפקידן. אני מבין את הנהלת הסוכנות. הנהלת הסוכנות נמצאת במצב בו המשאבים יורדים וכאשר היו התקפות ועליהום עליה בענייני עמיגור למשל. אנשים אפילו לא יודעים מה זה עמיגור. לכן מותר לתקוף את מחסור הדיור הציבורי כאילו עמיגור אשמה וכאילו הסוכנות היהודית אשמה, אבל מה פתאום הסוכנות היהודית אשמה? הכסף הזה שייך לעם היהודי והוא יכול לשרת רק את העם היהודי ולא יכול לשרת את מי שהוא לא יהודי. זה המבנה ואין מה לעשות. עם זה אנחנו חיים.

אדוני היושב ראש, אני מציע לקיים דיון מעמיק, ליזום הצעת חוק רצינית מאוד ולחזור למקורות של הציונות והעלייה. רק כך מדינת ישראל יכולה להתקיים יותר טוב.

תודה. אני רוצה לומר לחברים שאנחנו לא נמהר עם חקיקה. מה שאתם שומעים כאן זה שיש לכם כאן לובי. אין שדולה רשמית אבל יש לכם בפועל שדולה חזקה מאוד והיא חוצת מפלגות שתומכת בפעילות שלכם. אתם צריכים לבוא אולי אלינו עם היעדים, עם החקיקה ועם הכיוונים ואז אנחנו נוכל להיות אלו שמיישמים אותה. יש לכם כאן את התמיכה המלאה ואני מציע לכם לנצל אותה.

חבר הכנסת זאב בילסקי, היושב ראש האחרון שהיה גם של הסוכנות היהודית וגם של ההסתדרות הציונית העולמית.

תודה לכולם. קודם כל, אנחנו כולנו במחנה העם היהודי. אני באתי לכאן במיוחד כדי לנסות ולעשות תיקון. אתה יודע שתיקון בחייו של יהודי זה דבר מאוד חשוב וכשאני יושב כאן, אני מסתכל על כל החברים הטובים שלי ואני נזכר שאחת הפעמים האחרונות בה אני זוכר את עצמי מזיל דמעה הייתה כשישבנו למטה ונפרדתי מכולם. זה היה כל כך קשה לי כי כל חיי אני עוסק בנושאים האלה. אני אוהב את האנשים שעוסקים בנושא הזה. עברתי קדנציה שהייתה מאוד מאוד קשה מבחינתי כי איתרע מזלי ואותם אנשים שהנהיגו את חבר הנאמנים, היה להם איזשהו שיגעון בראש שלא הצלחנו להוציא אותו. אני מסתכל כאן על ראובן, על דובדב, על ג'וש ועל כל החברים הטובים שלי. בכל כוחנו ניסינו להסביר שהבעיה של העם היהודי לא עוברת דרך מה שהם קוראים WZO. כמה ויכוחים היו לי אתו, כמה לילות ישבתי אתו, כמה פעמים אמרתי לו שכל פעם שאני נוסע לארצות הברית אף אחד לא מדבר אתי על ה-WZO. תאמין לי שזאת לא הבעיה של העם היהודי. כן תורמים כסף או לא תורמים, אבל זה לא קשור. באיזשהו מקום זאת הייתה סערה שאי אפשר היה לעצור אותה. גם חגי, גם אני וגם היושבים כאן אמרנו שבהיעדר חזון, ייפרע עם, נשב ולפחות נבסס את ההסתדרות הציונית כדי שלא ייחשב ליושב ראש האחרון של ההסתדרות הציונית שזרק אותה. עשינו מה שעשינו ועשינו טוב אבל לא עשינו טוב במלחמה הכוללת.
אני באתי לכאן היום לבקש מכם. אני אמרתי את זה לפני חבר הנאמנים עת נפרדנו מחגי מרום ועמדתי על הבמה ואמרתי לכל האמריקאים באנגלית צחה וברורה, ואני חוזר על הדברים כאן. אני חושב, אדוני היושב ראש, שיש לנו חלק חשוב מאוד במאבק הזה להחזיר עטרה ליושנה. הפירוק הזה לא היה נכון, לא היה צדוק, לא מביא שום דבר לעם היהודי מלבד חלוקה שאנחנו עכשיו שנים נתעסק בשאלה מי עושה את זה ומי עושה את זה. על מה אנחנו מדברים? על סוכנות שהיא דלת משאבים היום, על ממשלה שיש לה כל כך הרבה מה לעשות אבל היא לא מתעסקת בנושא הזה. לזכותו של אהוד אולמרט – הלא לחובתו אמרו כבר את הכול – אני אומר לכם לזכותו שהנושא הזה עניין אותו. הבאנו נייר עבודה יחד אתו והוא היה מגיע כל פעם כשהיה צריך.

דני, יש לך קשרים טובים מאוד עם ראש הממשלה הנוכחי ואנחנו נצרף גם את היכולות שלנו כדי לנסות שבקונגרס הבא יעמוד יושב ראש הסוכנות היהודית כיושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. אגב, זה גם יחסוך מקומות קבורה כי אני יודע שיש לי מקום קבורה בהר הרצל.

לא, לסוכנות אין.

אדם כמו שרנסקי, לא מגיע לו אחרי כל מה שהוא עשה?

דני, ידידי, אתה באמת כל כך מכיר את הנושא הזה. אני מוכן להיות חלק מהמאבק הזה כדי שבקונגרס הבא יעמוד נתן שרנסקי וכאשר יקרא לו ג'וש לדבר הוא יאמר שהוא מזמין את יושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. דובדב, אנחנו נסתדר. אתה תמיד אדם שידעת למצוא את הדבר הנכון לעשות.

לפי השיטה שלך, נביא אותו להיות חבר כנסת.

אנחנו צריכים למצוא פתרון לעניין הזה ויפה שעה אחת קודם.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב. יש היום את יום השלטון המקומי בכנסת. היה חשוב לי מאוד לבוא לכאן ולומר את מה שרציתי לומר. אני מאוד אוהב אתכם.

תודה. חבר הכנסת לשעבר, סגן השר יגאל ביבי והיום יושב ראש המועצה הציונית, בבקשה.

אין ספק שהדברים שאמרו כאן גם חבר הכנסת מולה וגם חבר הכנסת כץ בעניין הצלת העם היהודי הוא חשוב. אני לא רוצה לומר אמרתי לכם אבל מהיום הראשון בו באתי להסתדרות הציונית אמרתי שכל התקציב הזה של ההסתדרות הציונית מצחיק. לכל ארגון קטן ולכל עמותה קטנה יש תקציב כמו של ההסתדרות הציונית העולמית. לכן אמרתי שלא חסר כסף במדינה ואני מכיר את הכנסת. אוזניכם השומעות את התגובה של חברי הכנסת כץ ומולה שאומרים שהכנסת יכולה לחוקק או להעביר כספים בצורה משמעותית. את זה אני אומר לחברים כבר זמן רב.
אני שמח לישיבה הזאת, דובדב. אתה העלית כאן הרבה רעיונות אבל כל הרעיונות שלך צריכים הרבה הרבה כסף. אני מכיר את הכנסת ואני אומר שאפשר לקבל הרבה הרבה כסף לעניינים האלה. אם יהיה הרבה הרבה כסף, עם התוכניות הטובות שהצגת, אפשר יהיה לעשות הרבה דברים.

לגבי קליטת העלייה. אחד המחדלים הכלכליים הקשים ביותר שנעשו מאז קום המדינה, מחדל שעלה למדינת ישראל מאה מיליארד שקלים, הוא פרויקט בית חם. כבר 10-15 שנים אני כותב לשרים אבל אף אחד לא שומע לי. אני מזהיר ומתריע בנושא הזה שנים רבות. לפני כ-15-20 שנים החליטה המדינה לעשות פרויקט בית חם, להביא זקנים מברית המועצות, מחבר העמים ולהקים להם בית חם כאן. גורמים עבריינים השתלטו על העסק הזה והעלו 170 אלף זקנים מחבר העמים, כאשר מאה אלף מהם גויים גמורים, קוזאקים שממלאים את הכנסיות בנצרת ביום יום. כל שנה להחזיק את זה עולה שמונה מיליארד שקלים.

הסוכנות היהודית או משרד הקליטה?

הסוכנות. או ששליחי העלייה קיבלו כסף או שהיה כאן משהו אחר. זה משהו חמור מאוד ואני הייתי אפילו אומר להקים ועדת חקירה פרלמנטארית בעניין הזה. פניתי פעם לשר שהיה שר כלכלי, לפני כשבע שנים, ואני אומר שיעצרו את זה. כל בתי האבות התמלאו ואוכלסו בקוזאקים שהם לא יהודים.

יגאל, אתה אומר דברים כל כך חמורים.

כן, דברים חמורים. יש לי נתונים על זה. מי שרואה את נתוני הביטוח הלאומי, הסכום קפץ משמונה מיליארד לעשרים מיליארד שקלים בקצבת זקנה.

אני חושב שצריך לעודד עלייה, אבל שליחי סוכנות במתכונת שהייתה – ג'וש אומר שהמצב עכשיו השתנה – הייתה הפקרות מוחלטת. הם רצו מספרים שיראו שיש עלייה.

אני רוצה לומר לכם שאני הזדעזעתי. אני רגיל לומר את הדברים שלי בצורה הכנה ביותר ואני לא עושה חשבון לאף אחד. לפני זמן מה, עת אזולאי היה יושב ראש מחלקת העלייה, לקחו כמה חברי כנסת לסיור בברית המועצות כדי לראות את העלייה. אני רוצה לומר לכם בצורה הגלויה ביותר שראיתי שם שליח עלייה, אני לא רוצה לומר הולל או משהו כזה, אשתו שליחת העלייה באמריקה והוא שליח העלייה ברוסיה ותאמין לי שהוא חי מצוין. לעומת זאת ראיתי את החבר'ה של תורה מציון, את חמשת החבר'ה בכולל ומה שהם עושים לעומת שליח העלייה הזה ואמרתי שאם זה שליח העלייה, זה פרצופה של העלייה.

רבותיי, מאה מיליארד שקלים הפסדנו. שמונה מיליארד שקלים אנחנו מפסידים כל שנה.

יגאל, משפט סיום.

שליחי העלייה צריכים להיות משולבים עם שליחי החינוך. אני לא רוצה פקידים כי במצב כזה אפשר להעלות אנשים דרך האינטרנט. צריכים להתרכז בשליחי חינוך ואני שמח שג'וש אמר עכשיו שהעניין הוא שכל שליחי החינוך יהיו שליחי עלייה. העיקר העלינו מספר ואין בזה תוכן, אין רצינות ואין אמינות, זה חמור מאוד.

תודה. אריק מ"נפש בנפש" בבקשה.

תודה. אני מנהל התפעול של נפש בנפש. אני אגיב בקצרה ולא לגופם של דברים. אנחנו כמובן מקדמים בברכה את כל מה שקשור לעידוד עלייה. רציתי הבהרה וחידוד בעניין של נפש לנפש והעיסוק בעידוד עלייה כי יש לנו מערכת ענפה של עיסוק בעידוד עלייה, כולל שיווק, כולל סמינרים בארצות בהן אנחנו פועלים, בכל הערים המרכזיות ובכל המדינות בהן אנחנו פועלים. אפשר לפתוח כל עיתון רלוונטי ולראות את הקמפיינים השיווקיים שאנחנו מריצים. רק לסבר את האוזן, יש לנו למשל את תוכנית מעלות כאשר מדובר במעל שישים קהילות להן אנחנו נותנים מענקים כספיים על מנת לעודד עלייה ולגרום לחלחול התודעה הזאת כמה שיותר.

מבחינת נפש בנפש, כבר עשור שאנחנו פועלים ועוסקים בעידוד עלייה ולא בכדי אנחנו הכפלנו את המספרים של העלייה במדינות אנחנו פועלים ואנחנו נמשיך לעשות זאת.

איפה אתם פועלים היום?

אנחנו פועלים בארצות הברית, בקנדה וגם באנגליה.

בצרפת התחלתם אבל יצאתם.

לא, בצרפת לא פעלנו.

יש כוונות להרחיב את הפעילות למדינות נוספות?

אנחנו היום בדיונים עם הסוכנות, יחד עם הסוכנות ואנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים יחד עם יושב ראש הסוכנות. כמובן נשמח להגיע לדיונים האלה ולשמוע את עצותיו ודעותיו של דובדב בנושא.

תודה רבה. מר דהן, בבקשה.

לפני כמה ימים חזרתי מצרפת ואני רוצה לומר לוועדת העלייה שהיום יש לנו חלון הזדמנויות גדול לעלייה מצרפת. אנחנו מדברים בקהילה של בין 500 ל-600 אלף אנשים.

אני מסכים להנחה שלך אבל אני מסתכל על המספרים של שנה שעברה לדוגמה ואלה מספרים עלובים מבחינת העלייה מצרפת.

כן, מספרים עלובים. נכון. המספרים עלובים כי פעם היו בבתי הספר היהודים מורים ציוניים אבל היום הם לא נמצאים שם. אין היום שליחי עלייה בהרבה מאוד מקומות. התנועה הציונית כמעט ולא מורגשת שם. מספר שליחי תנועות הנוער הצטמק בצורה גדולה. כל הדברים האלה, יש להם השפעה מאוד גדולה. מי שהיום רואים אותו יותר בשטח, זה העולם החרדי. אני אומר שאין שום סיבה שלא יהיה גם שליח חרדי שילך לשם ויביא את החרדים לכאן, כי החרדים הצרפתים הם שונים מהחרדים הישראלים בזה שהם אנשים בעלי מקצועות חופשיים, הם אנשים שעובדים וכדאי יהיה להביא אותם.

אני רוצה לומר שהמצב הפוליטי היום בצרפת, מאחר שלא יודעים מי עומד להיבחר ויכול להיות שזה לא יהיה סרקוזי, גורם לאי ודאות גדולה מאוד בקרב הקהילה. רבותיי, כדאי יהיה היום להשקיע בקהילה הזאת בכל האמצעים שיש בידינו, כמה שאנחנו יכולים, כדי שאפשר יהיה להביא הרבה יותר עולים משם, גם בגילאי בית הספר התיכון וגם בגילאי הסטודנטים. מאחר שהעולם הערבי והמוסלמי בצרפת הוא ויזואלי יותר, בולט יותר, מתחיל להשתלט על מקומות, יש פחות אפשרות לתת ליהודים יותר זכויות מכפי שהיו להם דבר שגם הוא יוצר בעיה.
אני אומר שיש לנו כאן הזדמנות בכל התחומים. קחו למשל מקום כמו מרכז קהילתי במרכז פריס שנותן ל-700 אנשים אפשרות ללמוד עברית. דובדב, יש לנו אפשרות להגדיל את המספר כך שבמקום 700 ילמדו עברית 1,500 וזה אחד האמצעים לגרום לאנשים האלה להגיע לארץ.

צריך לומר עוד דבר. הקהילה הזאת היא קהילה משכילה עם אנשים בעלי מקצועות חופשיים. אנחנו מקבלים למדינה אנשים שהוכשרו על ידי הצרפתים וזאת בהחלט סיבה טובה מאוד לעשות את זה.

הדבר האחרון אותו הייתי רוצה להעלות. דיברתי על עלייה ועכשיו אני מדבר על קליטה. יש בין שניים לשלושה מטוסים שיוצאים כל יום ראשון משדה התעופה לצרפת וחוזרים ביום שישי. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים כדי שהתעסוקה של האנשים האלה לא תהיה בצרפת אלא תהיה בארץ. הדבר הזה יוצר בעיות קשות מאוד בקרב הילדים. ברעננה, שזה המוקד המרכזי, מספרים לי פסיכולוגים שהם עוסקים הרבה מאוד בבעיות הילדים האלה בגלל שההורים נעדרים מהבתים שלהם.

אם כן, צריך לעודד את העלייה, והדבר השני הוא לראות איך בעצם עוסקים בקליטה טובה יותר לאנשים האלה כך שלא יעבדו במקום בו התגוררו בעבר.

תודה רבה. חבר הכנסת רוברט טיבייב.

תודה. אדוני היושב ראש, הדיון הזה הוא דיון חשוב. כנראה אני לא אהיה כל כך סימפטי כמו החברים שלי כי עברתי את כל התהליכים. אני בארץ משנת 1994 והייתי מנהל קרן ושותף לפעולה עם הסוכנות היהודית.
בקצרה אני רוצה להתייחס למה שאמר כאן יגאל ביבי. בסופו של דבר לא השליחים של הסוכנות היהודית מאתרים מי קוזאק ומי יהודי. מי שעושה את זה, אלה נציגי נתיב בזמנו. הם אלה שעושים את ההבחנה מי יהודי ומי לא יהודי.
אני מסכים אתך, והייתי בסמינר של הסוכנות היהודית במוסקבה, לגבי התוכנית של נעלה. קמה אישה שאמרה שהיא לא יהודיה ואין לה שום קשר ליהדות אבל יחד עם הבן שלה לומד בחור יהודי שנכנס לתוכנית והיא שאלה האם אפשר לצרף גם את הבן שלה כי הם חברים כל כך טובים. שאלה לגיטימית, נכון? מה שמדאיג היה התשובה של נציג הסוכנות היהודית. הוא אמר בפירוש שאולי היא תמצא מישהו יהודי במשפחה שלה. זאת הייתה תשובה מאוד מדאיגה.

תשמעו טוב. לא אני אומר את זה.

אני רוצה לחזור לסוכנות היהודית אתה שיתפתי פעולה ולומר איך אני מתחבר להסתדרות הציונית. כמו שבילסקי אמר, אם יש שני יושבי ראש, זה דבר לא טוב. שאלתי את מרינה סולודקין איך מתרגמים לרוסית את ההסתדרות הציונית העולמית. מישהו מדוברי הרוסית מכיר את הארגון?

בוודאי.

שאלתי את מרינה שהיא יותר בקיאה ממני והיא אמרה לי לא. היה לנו ארגון בקווקז והקמנו את הארגון ללא עזרה של אף אחד, בלי עזרת הסוכנות ובלי עזרת השגרירות. באיזשהו שלב התחילה ממש מלחמה על מי יהיה בעל הבית של הארגון. הקמנו את הארגון בלי הסוכנות היהודית, בלי הג'וינט ובלי השגרירות. עוד ארגון נכנס למאבק הזה והשאלה היא מה אנחנו מרוויחים. יכול להיות שהשאלה קצת תמימה אבל גם הגישה שלי תמימה. בעיניי צריך לאחד את הגופים ולא סתם שאלתי את השאלה הפשוטה אם יש איזושהי הגדרה. בדוברי הרוסית ממשיכה לטפל הסוכנות היהודית וכל היתר נוסעים מערבה. מאוד קשה לי לשמוע את המושג עלייה כלכלית. זה מפריע לי מאוד. \

תמיד זה היה ותמיד יהיה.

אבל לא קראו לזה כך.

אנחנו לא צריכים לעודד את זה ולא צריכים לתמוך בזה. זה שזה קיים, אנחנו יודעים.

תודה. כאן אני חלוק עליך. בעיניי כל מי שמגיע לארץ, זאת מצווה ולא חשוב מה הביא אותו לכאן.

באריתריאה יש המון אנשים שרוצים לעלות.

אם הם יהודים, צריך להביא אותם.

הם יהודים.

אני מבקש מהדוברים הבאים לתמצת כי אנחנו צריכים להתכנס לקראת סיכום. דוד בריקסטון, סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית.

תודה. שלוש נקודות. בכל הדיון הזה, אני חושב שמאוד חשוב לא לשכוח את הקהילות הקטנות. חזרתי עכשיו מכנס של הקהילות הקטנות באמריקה הלטינית והקריביים. נכון שהמספרים לא גדולים, אבל האחוזים מאוד גבוהים. לא הגעתי לקריביים, אבל מהקריביים מגיעים לכאן. ביום שישי בערב ישבתי עם בחורה שהייתה כאן בתוכנית נעלה, תוכנית של הסוכנות, היא חזרה לבקר את המשפחה לכמה שבועות וכבר חזרה ארצה ומתגייסת באפריל לצבא. מתברר שחמישים אחוזים מהכיתה שלה עולים ארצה. אם כן, המספרים לא גדולים אבל אותן קהילות יודעות שאין להן עתיד ומאוד מעוניינות לשתף פעולה אתנו ולדאוג לכך שהילדים שלהם שממילא עוזבים את הקהילות לא יגיעו לקנדה ואוסטרליה אלא יגיעו לארץ. מצאתי הרבה היענות לדבר הזה. זה מאוד קשה כי שם אין שליחים ואין להם עם מי לדבר. למוסדות הלאומיים יש שליח אחד במקסיקו והוא זה שאחראי על 12 ארצות אבל הוא לא יכול להגיע אליהם. הם לא יודעים את הכתובת אליה הם צריכים לפנות אבל מאוד מאוד רוצים לחזק את הקשר שלהם עם ההסתדרות הציונית העולמית בפרט ועם מדינת ישראל בכלל.

מאוד חשוב בעיניי הצורך להגביר את שיתוף הפעולה בין ההסתדרות הציונית העולמית, הכנסת והסוכנות. הזכרתי את השליח היחיד הזה שיושב במקסיקו כביכול מטעם הסוכנות היהודית. הוא רוצה לעבוד אתנו ואסור שניצור מערכות נפרדות כשאין צורך בכך.

לגבי השאלה ששאלת קודם לגבי שיתוף הפעולה, אכן אני רואה את הצורך הזה ואולי כדאי להקים שולחן עגול בו נוכל לדבר על זה.

אני יושב כאן גם בכובע של התנועה המסורתית. אנחנו נתקלים בבעיות של גרים שרוצים להגיע לארץ ונתקלים בבעיות בירוקרטיות ואחרות. לפעמים הבעיות האחרות מסתתרות מאחורי הבירוקרטיה. לתנועות הליברליות יש בעיות לשלוח אנשים לארץ. גם אם הם לא גרים, עד שמוכנים לקבל אותם כיהודים, לחתן אותם כיהודים, זה מהווה בעיה. כאן התפקיד של הכנסת, הרבה יותר משל ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, לדאוג לכך שכל יהודי ויהודי שרוצה לעלות ארצה, יוכל להתקבל כאן בכבוד. תודה.

תודה. יעקב הגואל, ראש המחלקה לפעילות בישראל ומאבק באנטישמיות.

אני רוצה לברך על המפגש. אני חושב שהוא מפגש חשוב. אני חושב שגם הזמן בו הוא מתקיים, שנה וחצי אחרי שיצאנו לדרך חדשה, אפשר להתחיל לראות ניצנים שנזרעו ולשתף את הוועדה בעניין.
אני רוצה לדבר על חצי הכוס המלאה. מישהי אתמול אמרה לי משפט חכם שאני מבטיח שאני אשתמש בו הרבה. חכם, זה חצי כוס מלאה. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית יוצאים בימים אלה לפרויקט שלדעתי בסופו של יום יהיה מעודד עלייה והפרויקט הוא בישראל. הפרויקט הוא פרויקט של מפגשים של נוער וצעירים מהנגב והגליל עם נוער וצעירים מהתפוצות שמגיעים לכאן בכל מקרה לתוכניות כאשר לצערנו חלק מהתוכניות הן תוכניות שאני קורא להן תוכניות תיירים. אלה תוכניות שאין בהן יותר מדיי תוכן. הם רואים את הישראלים כילידים דרך החלון, ואני אומר את הדברים בהגזמה קלה, ואין להם את המפגש האמיתי עם צעירים בני גילם. מה שאנחנו הולכים לעשות בעזרת השם מהחודש הבא, אנחנו הולכים להפגיש צעירים בני אותו גיל מהתפוצות עם צעירים בני אותו גיל מהנגב והגליל באותו מספר. לא שלושה או ארבעה באוטובוס אלא חצי אוטובוס של ישראלים וחצי אוטובוס של יהודים מהתפוצות שיחברו ביחד לתוכניות של בין יום לחמישה ימים, תוכניות משותפות, וזה בסיוע גדול מאוד של משרד הנגב והגליל, עם כסף ממשלתי שבא מתוך הבית הזה. אנחנו מברכים על כך. אין לי ספק שבסופו של יום, אחרי שאתה פוגש חבר'ה בני גילך וממשיך את הקשר אתם אחרי כן דרך האמצעים שיש לנו היום, אין לי ספק שזה עידוד עלייה אדיר.

אם כן, בואו נסתכל גם על חצי הכוס המלאה. הגילאים הם 16 עד 22.

תודה רבה. אריק נודלמן.

אני מברך אותך כי אתה יודע כמה זמן אתה משקיע בוועדה ובקליטה. נפגשנו ברמת גן לפני פחות משנה.

אני אומר כמה דברים בהם עדיין לא נגענו. חזרתי לפני יומיים מארצות הברית, שם שהיתי שלושה שבועות, הסתובבתי בכל הערים וראיתי את שליח העלייה של דובדב. אני מתכוון לשליח ההסתדרות הציונית. שנים לא ראיתי שהשליח יכול לעבוד בקצב כזה ובעוצמה כזאת. אני רוצה שכל אחד שמגיע לניו-יורק ילך לפגוש את הבחור הזה כדי לראות באיזה מרץ הוא עובד, דבר שלא היה אף פעם קודם לכן. אני מדבר על רוני ויניקוב, בן אדם מקצועי שהפך את הרחוב הרוסי בתוך חצי שנה, דבר שמעולם לא קרה שם.

לגבי לימוד עברית. אני נמצא כאן בשני כובעים. אם תרצו, אנחנו נעשה סיור ברמת גן ותראו שהיום אין עולה אחד מגיל רך עד מבוגר שברגע שהוא רוצה ללמוד עברית, אנחנו לא מקימים את הכיתה. יש עשרות כיתות לכל הגילאים. עשינו תוכנית מגובשת ובעוד שלושה חודשים אני פותח ברמת גן בית כנסת ראשון לדוברי רוסית, דבר שאף פעם לא היה בארץ.

לעדה מסוימת או לדוברי רוסית בכלל?

לדוברי רוסית. חגגנו עכשיו עשרים שנים לעלייה מברית המועצות וכל הזמן חשבנו איך לשפר את מצבם הכלכלי של האנשים, איך לסדר להם עבודה ודיור, אבל אף פעם במשך עשרים שנים לא חשבנו על החלק הנפשי-רוחני, לאן הם הולכים בחגים, איפה הם חוגגים, מה הם יודעים על יהדות וכולי. זאת אומרת, הקשר בין לימוד עברית ורוחניות, אני חושב שהוא מאוד חשוב. אם תרצו, אנחנו נעשה פעם סיור ברמת גן כדי שתוכלו להתרשם.

תודה. מריו, ארגוני העולים.

אני רוצה לברך על היוזמה ואת יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית על השינוי שהצליח להביא בתוך שנה וחצי.

אני מייצג את ארגוני העולים. מועצת ארגוני עולים היא הגוף הגדול ביותר של מתנדבים שמטפלים בקליטת עולים וגם בעידוד עלייה. קיבלנו השנה "פרס" כאשר הסוכנות היהודית קיצצה את כל התקציב של התאחדויות העולים בחמישים אחוזים.

לפני כמה חדשים הועלה רעיון של שולחן עגול עם משרד הבריאות.

זה עובד.

זה עובד מצוין. אנחנו נפגשים אחת לחודש וחצי-חודשיים ומטפלים בבעיות של רופאים שלא מקבלים אישור עבו דה. אני חושב שהגיע הזמן שיהיה שולחן עגול של ההסתדרות הציונית, של הסוכנות היהודית, של ממשלת ישראל, של משרד הקליטה ומועצת ארגוני העולים. לא יכול להיות שכל יום שני וחמישי שומעים שסוגרים מרכזי קליטה ולמחרת אומרים שאולי יהיה תקציב ומישהו יעסוק בזה. סוגרים את האולפנים ולמחרת אומרים שאולי מישהו יפתח אולפנים. סוגרים את מינהל הסטודנטים ושואלים מה יעשו הסטודנטים אבל אף אחד לא יודע. כל יום יש חדשות כאלה. אני חושב שאם נשב ביחד, נוכל לנצל דברים רבים. כאשר מבקרים בהרבה מדינות אנשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, אפילו מתנדבים שלנו, אפשר לנצל אותם לפגישות למטרת עידוד עלייה ולדברים רבים נוספים, אבל צריך להיות שולחן עגול. לא יכול להיות שמשקיעים כספים ועושים דברים זהים או דברים שמתנגשים האחד עם השני. לא יכול להיות שבעיר אחת יש שני מפגשים על ישראל, אבל אף אחד לא מדבר על עלייה אלא מדברים על נושאים שונים אחרים. אני חושב שהשולחן הזה אולי יהיה חלק מפתרון המצב.

תודה. אני רוצה לסכם ולומר לכל חברי ההנהלה הציונית שיש לכם כאן אפשרות להפעיל יותר את הגוף הזה. יש לכם כאן תמיכה. בדיון השתתפו שבעה חברי כנסת וזה בדרך כלל לא קורה. התפקיד שלכם הוא באמת כמו סולם, הוא לשרת את העם היהודי במה שצריך. אני חושב שעם הממשלה תוכל להפעיל את הגוף הזה לצרכים שונים ומגוונים. היום זה לימוד עברית, מחר זאת יכולה להיות ההתיישבות כאשר כל פעם ברגע שיש צורך מסוים, אפשר יהיה להפעיל ולחזק.

ברשותכם, אני רוצה להקריא את החלטות הוועדה.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבה משותפת עם הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית. הוועדה מברכת את ההסתדרות הציונית העולמית על פעולותיה המבורכות בארץ ובעולם.

הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה להגביר את שיתוף הפעולה ולהפעיל את ההסתדרות הציונית העולמית בנושאים חינוכיים וציונים.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל להפעיל אולפני עברית למבוגרים דרך ההסתדרות הציונית העולמית.

הוועדה קוראת לממשלה לסייע בתקצוב לכל הגופים העוסקים בעידוד עלייה.

הוועדה קוראת להקמת שולחן עגול בין הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, משרדי הממשלה וארגוני העולים.

אני רוצה להודות לכולם. אתם מוזמנים גם בעתיד לכאן. הבנתי שאתם רוצים חדר לקיים ישיבה, תוכלו לשבת למטה בחדר הוועדה שעומד לרשותכם.

אני רוצה גם להודות לראובן ולדנה על כל ארגון הישיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.