PAGE
40
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 232 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, ט' בשבט התשע"ב (02 בפברואר 2012), שעה 18:00

<סיור בדרום תל-אביב לבחינת הפגיעה בעולים חדשים, כתוצאה מכניסת מסתננים לשכונות דרום ת"א>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

דניאל בן סימון

>
יהודה בן עזרא - מנהל יחידת ההגירה עוז, משרד הפנים

גלעד מעודה - עוזר מנהל יחידת ההגירה עוז, משרד הפנים

ארז קעתבי - רפ"ק, מפקד יחידת לוינסקי, המשרד לביטחון פנים

חומה פינצ'ב - מנהלת לשכה אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת עלייה

רותי מאירי - עו"ס אגף רווחה, המשרד לקליטת עלייה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז תל אביב, דרום וירושלים, המשרד לקליטת עלייה

אסתי בן דוד - יועצת קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה

מיקי ליבוביץ' - מנהל מרכז צעירים בתל אביב, הסוכנות היהודית

שלמה מסלאוי - חבר מועצת העיר תל אביב

עמיר דור - מנהל רשות הקליטה, עיריית תל אביב

אסמרה אקלה - מרכז נושא אתיופים, עיריית תל אביב

רונה פרי - מוקד סיוע לעובדים זרים

עמנואל ימנה - אריתראה, מוקד סיוע לעובדים זרים

הגב' ולריה - שכונת התקווה, תל אביב

מזל אשכנזי - נציגת תושבי שכונת עזרא

מזגבו ג'מבר - תושבי שכונה

יהודה סהלה - רב, תושב השכונה

אילה סינואני - נציגת שכונת נווה צה"ל

דוד עובדיה - עו"ד, נציג שכונת התקווה

אריאל זכריה - נציג שכונת התקווה

אסתי גרוס - נציגת שכונת שפירא

ואליה מסלסקי - נציגת שכונת מכבי

אלי מזרחי - נציג שכונת קרית שלום

עודד ירון - נציג שכונת מכבי

נעמי טל - פעילת שכונות

חיים הורביץ - נציג שכונת שפירא

קורין גליל - נציגת תושבי התחנה המרכזית

דרור קהלני - נציג שכונת התקווה

חביבה עזרא - נציגת תושבי התחנה המרכזית


עשירה בלאו - נציגת שכונת התקווה

אבי תקוה - נציג שכונת שפירא

איתן כליפה - תושב התחנה המרכזית, דרום תל אביב

אסתר קיגל - תושבת המקום

יצחק ג'נו - נציג כפר שלם

שרון הראל - נציבות האו"ם לפליטים

רועי חסידי - הדור הצעיר בליכוד

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בדרום תל-אביב לבחינת הפגיעה בעולים חדשים,>
כתוצאה מכניסת מסתננים לשכונות דרום ת"א

שלום לכולם.

אני רק אגיד לחברים שלי, בדרך כלל אני פותח. היום מי שיושב ראש הוועדה זה חבר הכנסת דני דנון, אז אני כמובן נותן לו. הוא אורח שלנו, אבל הוא יושב הראש.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הגיעה לקיים את הסיוע וישיבה היום פה. אנחנו תיאמנו עם חברי הטוב, מר שלמה מסלאוי, חבר מועצת העיר, שאנחנו קודם כל נצא לסיור, נפגוש את התושבים שחוזרים עכשיו מהעבודה, לשמוע אותם, את הבעיות, ולראות---

אנחנו התושבים.

אין יותר, זה מה שנשאר? גם לדבר עם המסתננים שנמצאים פה וגרים פה, כשהמטרה שלנו היא לצאת ולהבין כיצד נפגעים השירותים של התושבים בגלל העומס שיוצרים המסתננים שגרים פה בשכונה, גם עולים חדשים שגרים פה, או שרוצים להגיע לפה, ולראות באמת מה צריך לעשות בנושא. זו בעיה לאומית, זו לא בעיה של תושבי תל אביב ולא תושבי דרום תל אביב, זו בעיה לאומית שממשלת ישראל נדרשת אליה ואני באמת מקווה שהפעילות החדשה, גם לגבי הדרום סודנים, שיחידת עוז מפעילה ונותנת תמריצים להוציא את הדרום סודנים לארץ שלהם. אני חייב לומר, אני הייתי שם בחודש אוגוסט, יש להם מקום לחזור אליו והנשיא שלהם הוציא הודעה רשמית שהוא קורא להם לחזור. אנחנו גם ננסה לגעת בנושא הזה---

זה נשיא אריתריאה.

לא, נשיא דרום סודן.

גם נשיא אריתריאה.

אבל אני יודע באופן אישי על נשיא דרום סודן שהוא מקבל את הנושא.

אני רציתי לבקש מחברי שלמה שלא נפתח עכשיו בהצגת האנשים, יש פה נציגים של משרדי ממשלה מכובדים, אלא שקודם כל נצא, נעשה סיור של חצי שעה ואז נחזור לפה ונוכל באמת לדון בדברים.

קיבלתי.

תודה. חבר הכנסת בן סימון הגיע, אפשר לצאת לראות את האפריקאים.

סיור באזור נווה שאנן

אני הייתי פה בסיור עם מפקד יפתח הקודם, אוחיון. הוא אמר 'אנחנו נקים פה תחנה', וזה קרה, תחנה הוקמה. אבל אני רואה שגן המשחקים פה---

דרך אגב, עכשיו היא הולכת לגדול עוד יותר, ב-150, 140 שוטרים.

מה שקורה בגן הזה, כל אלה שמגיעים---

מי שמגיע מסהרונים.

מי שמגיע מסהרונים מגיע לפה, מורידים אותם פה באוטובוס. השבוע הגיעו לפה 60 איש ואז הם מתרכזים פה בגינה.

זה הבקו"ם...

כן. מה שעשינו בשבועיים האחרונים, ביחד עם נציגות האו"ם ועם עיריית תל אביב---

יש פה נציגה של נציגות האו"ם, נשמע אותך אחר כך.

כן, יש פה את שרון. ביוזמה שלהם הם התחילו לחלק להם אוכל, ומאחר שמאוד קר, גם שמיכות. העירייה גם הורידה פה מכולה בשביל שכל הדברים לא ייערמו ולא ייזרקו, אז הם מרכזים את זה שם. זה מאוד חשוב גם לשמור על זכויות האדם שלהם, בלי שום קשר, כי אלה אנשים שהם במצוקה שצריכים איכשהו להתקיים ושחוסר התזונה שלהם לא יביא אותם למקומות שהם יצטרכו לבצע כל מיני---

כמה הגיעו בחודש האחרון ל'בקו"ם' פה?

אנחנו לא רוצים לדבר על מספרים---

3,000 איש.

שנייה רגע. זה קל לזרוק מספרים, לא כל מי שנכנס לארץ מסהרונים מגיע עכשיו לפה, הם מתפזרים בכל הארץ, המקום הזה כבר מלא. אם פעם הבעיה הייתה---

הגבול זה 2,340.

בחודש האחרון?

אם פעם היו מגיעים רק לפה, היום הם כבר נכנסו לשכונת שפירא, הם מתחילים לגלוש לקרית שלום, הם בתקווה, הם מתחילים להתפרס כי המקום מלא, הוא רווי, הוא רווי מאוד. אבל בגדול זאת הנקודה הראשונה של---

יש פה תושבים שגרים פה, ממש פה? הם פה איתנו?

יש, אוכלוסייה מבוגרת.

יש פה מישהו שגר ממש בנווה שאנן?

יש פה תושבים, התשובה היא חיובית.

כן, אבל יש פה גם הרבה אוכלוסייה מבוגרת, שהיא לא יכולה ל---

איפה אתה גר?

<
35 שנה אני גר פה. >

איפה פה?

אני פה. בתוך המוח ש... לצערי הם באו לתוך המוח שלי.

כמה שנים אתה גר פה?

35 שנה. גידלתי פה ילדים.

איך משפיע עליך מה שקורה פה עכשיו, על הילדים שלך?

פה? הילדים מפחדים לצאת מהבית.

בני כמה הילדים שלך?

יש לי ילדים גדולים, אחד במשטרה, אחד ב...

יש פה ילדים קטנים שגרים בשכונה?

רובם גדלו והלכו וחלקם הולכים בגלל המצב הזה. הבן שלי אומר, 'אנחנו לא רוצים לבוא...', הם הולכים רחוק בשביל שלא ניתן לעשות את הסיבוב הזה פה. פחד, ממש פחד. יש פה... שרצחו את אמא שלהם ו..., היא, רצחו את אמא שלה, שודדים, גונבים גז, מה לא עושים. כל הצרות בעולם נמצאים. אנחנו ממש נמצאים היום בגיהינום, זה ממש מחנה ג'בליה. אם לא היה מחנה ג'בליה בעזה, הייתם מקימים פה.

חביבה, בואי רגע. חביבה, תציגי את עצמך ותגידי איפה את גרה?

נעים מאוד.

את גרה פה?

אני גרה באיילת השחר, בדיוק בדרום תל אביב ואנחנו מאוד מאוד סובלים, ולא רק זה, אני לא יכולה ללכת ברחוב. שתי הרגליים שלי, הכול כחול, אני יכולה לעשות בדיקות ולהציג את זה לכנסת. אני עומדת על המדרכה, הם עוברים עם האופניים ומפילים אותי---

מתי הפילו אותך?

לפני שבועיים זה היה, שלושה.

סתם הפילו אותך?

הוא עבר עם האופניים עליי, ואני על המדרכה מחכה לאוטובוס. אז הפילו אותי, מסביב עמדו כמה זרים, אף אחד לא עזר לי לקום, ואני בקושי... כמעט התעלפתי, אבל כולם התגלגלו מצחוק. אני צריכה להחזיק אנשים כאלה שלא אכפת להם מפה? הם אורחים פה והם מתנהגים כאילו זה ארץ שלהם.

השירותים שאת מקבלת, רווחה, חינוך, רפואה, את באה במגע איתם? או שזה רק ברחוב כשאת עוברת?

רק ברחוב. איזה רפואה, מה בטיח? אני לא הולכת לרופא---

לא, בתי ספר. שלמה, אני יודע שהילדים האלה לומדים בבתי ספר.

אבל עוד משהו, כל הבניין שלי כבר מוצף מאריתריאה או סודנים, אני לא יודעת מי. הם גונבים תיקים ובא שוטר, שודדים את כולם---

לא, אני רוצה להבין, מה זה 'הם גונבים תיקים'? את ראית בעצמך?

כן, כן. הזמנו משטרה---

לא, לך גנבו תיק?

לי? ועוד איך. אני יוצאת מסופר---

ספרי לי מתי זה קרה.

לפני חצי שנה, עם הסופר. נכנסתי לסופר עם תיק וקניתי מוצר, מילאתי עגלה, אני באה לשלם, אין לי את התיק. ולא נעים, כבר העבירה את הכול. נאלצתי ללכת לבנק, להוציא כסף, לחזור, כי היא כבר העבירה את המוצרים.

ואיך את יודעת שאלה מסתננים שגנבו את התיק?

כי הם עמדו אחריי, על ידי, וכל הזמן הם ליוו אותי משום מה, כי אני לא שמתי לב. עכשיו אני הולכת רק עם דבר כזה ולא עם תיק, צמוד. אני הולכת עם פנס. אם אני נוסעת לעיר אחרת, אני לא יכולה לחזור באותו יום, אם זה שעה חמש, אני חוזרת למחרת באור, על מנת לראות על מה אני דורכת. זה לא רק אני, זה כולם. שכנה ממול לבית שלי נרצחה, אף אחד לא אמר, 'מסכנה', שום דבר, אף אחד לא התייחס במדינה הזו, פרט לשלמה.

מצאו את הרוצח?

כן. ואין לו עבר פלילי.

הוא היה מסתנן?

כן. מסתנן.

קיבל 8 שנים.

אין לו עבר פלילי, לך תדע אם היה, הרי רוצחים הגיעו, כמובן. אחד מדבר בטלוויזיה, אני שרפתי לשכן שלי את הבית, אז אני פה מסתתר. מה זה? ארץ מקלט למסתתרים?

באים לפה אנשים חדשים לגור, עולים חדשים, זוגות צעירים?

עזבו, עזבו.

הם לא מתקרבים בגלל מה שרואים פה?

כן, היו הרבה רוסים שבאו, היו ועכשיו יש, כולם רוצים לעזוב ועוזבים. כולם עוזבים פה. כל האזור הזה, במקום לבנות לסטודנטים ובכלל לדיירים, אין היום לסטודנט להשכרת דירה, אין.

לא רוצים לבוא, העירייה נותנת 9,000 שקל לסטודנטים והם לא רוצים לבוא.

הם כן רוצים, אין להם איפה. אין להם איפה לגור.

רצית עולה חדשה.

שהם ברחו כולם.

ולריה, כמה זמן את בארץ?

19 שנים.

ואת עלית לפה ישר לשכונה?

לא, אני גרה ארבע שנים בארלוזורוב בתל אביב, ואחר כך קניתי דירה בשכונת התקווה ברחוב חנוך. אפשר להגיד כמה אני שילמתי?

כן, אם את מוכנה, אנחנו מוכנים לשמוע.

אני אסביר. אצלי לא היה דולר אחד וכל הכסף לקחתי מהבנק, ב-15 שנים אני סגרתי ועכשיו הדירה שלי, אבל עכשיו אני חושבת שאני סתם זרקתי כסף, סתם, עבדתי 19 שנים להרוויח ולשלם, בגלל שאי אפשר לחיות שם. אי אפשר.

מה זה אי אפשר לחיות?

אני יכולה להסביר. אחרי 8 אפילו אני לא יכולה לצאת מהבית לזרוק זבל, אני פוחדת. אני עכשיו לא עובדת, אני בפנסיה, אבל חצי שנה לפני אני עבדתי לפעמים משמרת שנייה, ובעלי תמיד מחכה לי בחוץ. וקודם, בזמן שאני הגעתי---

יש עולים חדשים שבאים היום לשכונה, או שלא מתקרבים?

לא, בכלל לא. ויש---

להיפך, יצאו.

כן, הם יצאו. קודם היה הרבה אנשים מקווקז, מבוכרים. הם מבוגרים וודאי שאין עבודה בארץ, הם עובדים בשוק, עם עגלות, ועכשיו יש אוכלוסייה אחרת והיא עובדת. זאת אומרת שזו בעיה גם כלכלית בשביל אנשים. בשבילי לא, אני קיבלתי פנסיה, אצלי הכול בסדר.

מה את מצפה מהמדינה, שאנחנו נעשה?

אני חושבת שכל אחד צריך להיות בבית שלו. אני גרה ברוסיה, במוסקבה, ורציתי לעלות ארצה, פה יש נכדים, אפילו בבית הקברות יש שלושה קברים שם, ויש לי שני נכדים פה צברים, אבל רק אני יכולה ללכת לבית שלהם, הם לא יכולים להגיע, אני פוחדת.

ומה קרה מול הבית שלך, כשנרצחה מישהי?

כן. בדיוק מול הבית שלי נרצחה אישה מאריתריאה, בזמן שאני צריכה ללכת לעבודה.

יש לך אפשרות לעבור למקום אחר?

סליחה? בפנסיה שאני מקבלת פה אני לא יכולה.

אני רוצה להקשות עלייך, מי שיכול לצאת היום, יוצא? מי שיכול למכור את הדירה ולקנות במקום אחר? יוצא?

בוודאי. הרבה עולים חדשים, יותר צעירים, גם רופאים, גם מהנדסים, ויש להם ילדים קטנים, בוודאי הם לא רוצים את הבלגן הזה, הם פוחדים שהילדים... ילדות, יהיו בחוץ. אפילו יש חוגים בבית דני, אבל סיפרה בחורה, עובדת בבית חולים, יש לה חמש ילדות והיא לא יכולה לתת להם לצאת מהחוגים, היא פוחדת, בגלל שהיא עובדת במשמרות. אם היא עובדת משמרת שנייה---

אז הילדים של העולים לא מגיעים לחוגים בגלל החשש?

אני חושבת שכן. ויש עוד דבר אחד, אם אתה מסתובב, למשל בחגים היהודיים, בחנוכה, אני אפילו עשיתי צילום, אני שמעתי ותמיד היו זיקוקים, ילדים, ויצאתי לבדוק, תמיד היה שירי חנוכה, אני יצאתי, הכול שחור, אין ילד אחד, אחד אפילו. אבל בשנה שעברה ביום כיפור, גם ביום השואה, זה רעש, זה שירים, זה ריח בירה, מבוקר עד לילה, מלילה עד בוקר. אפילו שאני פוחדת, אני יצאתי מהבית.

וכשהיא מעירה להם, אומרים לה 'תחזרי לרוסיה'.

זה דבר ראשון. אבל דבר שני, בזמן שאני אמרתי, 'מה אתם עושים? אתם לא יודעים איזה יום היום?' הם לא גרים פה יום אחד, יש הרבה ארגונים שצריך קצת ללמד...

הארגונים פה, נשמע אותם גם.

מה היא עושה?

סליחה, אנחנו מצפים להחזיר את דרום תל אביב לתושבים, כמו שהחזירו את רוטשילד לתושבים.

תודה רבה, נתקדם.

אחר כך נמשיך עוד לדבר.

מפגש בגינת לוינסקי עם מסתננים

אתה מדבר אנגלית, עברית, ערבית?

ערבית.

You speak English? או עברית?

(מדבר בערבית).

יש לנו מתורגמן? לא.

מאיפה אתה?

מסודן.

(תרגום מערבית): בן כמה אתה?

25.

מתי יצאת מסודן? >

לפני חודשיים.

כשהוא יצא מסודן הוא ידע שהוא בא לישראל?

כן.

כמה כסף זה עלה להגיע לפה?

בין 2,000 ל-3,000 דולר.

למה הוא לא הלך לדרום סודן לג'ובה והוא בא לתל אביב? למה הוא לא הלך לגור בדרום סודן, למה הוא בא לפה?

זה מדינה לא משנה, זה לא זה.

זאת אומרת זה מבחירה? זה מאה אחוז בחירה מתוכנן לבוא.
שאלה אחרונה, איך הוא שמע על מה שקורה פה, מי סיפר לו?

חברים, אחים הגיעו לכאן, כולם.

מתקשרים, 'תבוא', יש...

שוקראן.

שיחה עם מחלק אוכל למסתננים

באיזה שעה?

<
ביום שישי, ביום חמישי, ביום רביעי. >

כמה מנות ביום?

---

כמה אנשים אוכלים?

אולי איזה 1,000.

1,000 אנשים? וכמה זמן לוקח לחלק את האוכל?

שעתיים.

ומי משלם על האוכל?

...יש ערבים, יש בדואים, יש... כולם באים.

ובשישי שבת גם?
הוא בעצם לא גר בגן, הם באים לארוחה...

רובם הגדול חיים פה בגן.

אבל הוא אומר שהוא מחלק 1,000 מנות. כמה ישנים פה, 100 אנשים בלילה?

יש פה הרבה אנשים שנמצאים, סתם לדוגמה, יש להם איזה כתובת שיש שם מרתף, שבמרתף הזה גרים 120 איש.

בגן עצמו, בעוד חמש שעות אני אחזור, כמה יישנו פה?

זה תלוי.

היום בלילה? אתה מעריך, הערכה.

60-70 איש. יש תקופות שאנחנו נגיע ל-200.

אז זה מקום מפגש, הם באים, מדברים, מחליפים מידע, אוכלים.

זה המקום הראשוני, זו נקודת המפגש הראשונית שהם באים...

אבל אני בטוח שאם תעשה פה סדר באנשים שעומדים בתור, יש פה אנשים ש---

אלה, אתה תראה שרובם גרים פה.

הם לא אנשים שכבר עובדים?

---אם תדבר איתו, ידעתי שהוא לא יתקשר, כי אנחנו רואים שהוא הגיע עכשיו. תגיע לנווה שאנן, אתה תראה אנשים שמדברים עברית, מדברים טוב עברית.

השאלה שלי אם האנשים שבאים לאכול פה הם ממש אנשים שהגיעו עכשיו ובמצוקה, או שהם גרים והם באו לאכול ארוחה.

רובם הגדול אלה אנשים שנמצאים ברחוב.

אלה שאוכלים פה עכשיו?

רובם הגדול. יש לא מעט, ובטח זה גם הגיוני, שמגיעים כל מיני מכל מיני מקומות לאכול.

וזה נכון שזה 1,000 מנות ביום, זה הגיוני?

אני לא יודע, אני יודע שהעירייה מחלקת ביום במבצע שלה, 200-250 מנות.

זה ארוחה אחת ביום או שיש יותר?

אחרי זה...

בואו נתקדם לנווה שאנן. תודה.

המשך סיור בדירות מסתננים

את הארוחות אתם מממנים?

לא, מימון של גופים שונים.

מי מארגן את התרומות?

גופים פרטיים.

זה לא אתם.

לא.

יש פה כנסייה.

בפנים, אבל פה ישנים דרי רחוב.

כמה זמן לוקח עבור אלה שמגיעים עד שהם מסתדרים בדירות?

תלוי. יש כאלה שמגיעים וכבר...

סיור בנווה שאנן בחנות של מסתנן

מי בעל הבית?

בעל הבית בחוץ, אבל אני שותף.

מה אתם מוכרים פה? אנחנו עושים פה סיור של הכנסת.

אתה רואה...

זה בית מרקחת וטלפונים וסיגריות?

כן, כן, זה כמו קיוסק.

כמה עולה להשכיר חנות כזאת?

ששת אלפים.

שקל בחודש.

כן.

זה הרבה.

לפני שלוש-ארבע שנים החנות הזאת היה 400 דולר. שלושה חדרים שהיו משכירים, ישראלים היו גרים פה, סטודנטים היו גרים, 400-500 דולר שלושה חודשים. עכשיו שלושה חדרים נותן חמש-שש אלף, כמה אנשים גרים שם? 30 אנשים גרים בתוך השלושה חדרים, מאיפה הם מביאים כסף?

מי שקונה פה זה רק חבר'ה שבאו מאפריקה?

לא, יש ישראלים, כולם.

ישראלים באים?

לפעמים הוא לא יודע, ישראלי או...

ישראלים גרים פה בשכונה?

כן, מגיעים כל האנשים ויש...

מה קונים הישראלים פה?

קונים כרטיסים, סיגריות...

עד איזה שעה אתה פתוח?

תשע, עשר.

ואיפה אתה גר?

פה, בתל אביב.

כמה זמן אתה בארץ?

שלוש שנים.

מאיפה אתה?

מסודן.

מאיפה בסודן?

צפון סודן.

יש עכשיו מבצע של מדינת ישראל שנותנים 1,000 יורו וכרטיס טיסה, אתה שוקל את זה בכלל, אתה חושב על זה?

זה לא...

אני לא חושב.

כי אתה מצפון והוא דרום. ומי שבדרום שוקל את זה בכלל, חושב על זה?

לא.

לא מעניין.

כן.

למה? כי זה לא מספיק כסף? כי פה מרוויחים יותר?

זה לא מספיק כסף ו---

משהו יכול לגרום למי שבא מסודן לעלות על מטוס ולחזור מרצונו, אתה חושב?

יש אנשים שרוצים זה, אבל אני... פה בשבילי גם יש עוד בעיה, לא נגמר בדרפור. אני מדרפור.

המשפחה שלך נמצאת שם?

כן, בדרפור.

למה הם לא באים לפה?

איך הם יבואו לפה? קשה להם.

אני יודע שאתה משלם 2,000, 3,000, כמה אלפי דולרים, יש מי שדואג להביא אותך. זה עובד, זה גם עסק.

כן, אבל...

אתה לא שוקל לשלם ולהביא---

לא, לא.

אני רואה, הכול פה יפה, זה אמיתי, כל האפטר שייב, הכול אמיתי.

כן, אתה יכול לבדוק.

אתה רוצה לקנות לבת זוגתך או ש...

לא, זה...

יש לי שאלה, רישוי עסקים, למה עיריית תל אביב לא אוכפת את החוק באזור?

כי ראש העירייה חושב שאם יעשה אכיפה אז מן הסתם לא תהיה להם פרנסה ואז אם לא תהיה להם פרנסה, הם---

אבל סליחה, אם אני גר בתקווה ואני פותח פיצוצייה, אני גם צריך פרנסה.

באותו יום---

נכון, בשנייה אתה מקבל---

אבל מה לעשות, זאת המדיניות, ואם אתה יכול לעזור לנו, נשמח מאוד. זאת התשובה.

יש הוראה של ראש העיר שלא לעשות?

יש הנחיה.

הנחיה, והוא מודה בזה?

הוא אומר.

מה שאני אמרתי ל... לפני שבועיים סגר להם את ה... אבל זה לא מספיק. הם מתפשטים כמו מגפה.

איפה יוצאי הקהילה האתיופית? הרב יהודה, נשמע אותו עכשיו או בפנים? אנחנו נדבר אחר כך.

הוא הרב של הקהילה האתיופית.

אתה רוצה לומר משהו לכולם לגבי איך זה משפיע על הקהילה?

אני...

טוב, תודה, כבוד הרב.

חבר הכנסת, היא בחורה מדרום סודן.

שלום, שלום. מדברת עברית?

קצת, לא הרבה, אבל אנגלית.

עברית יותר טוב. אני דני דנון, זה חבר הכנסת בן סימון, אנחנו מהכנסת. את מג'ובה?

כן, אני מג'ובה.

ומתי הגעת לפה?

2006.

אני הייתי בג'ובה בחודש אוגוסט, מזל טוב על המדינה החדשה שלכם. היום מדינת ישראל מציעה למי שרוצה, (תרגום מאנגלית): ישראל מציעה לאנשים מדרום סודן לחזור חזרה, ולקבל 1,000 יורו.

(תרגום מאנגלית): שמעתי את זה, כן.

(תרגום מאנגלית): שמעת על זה, מה את חושבת על זה? את חושבת לקחת את הכסף ולחזור חזרה לג'ובה?

(תרגום מאנגלית): כשהחלטתי לבוא לישראל, זה לא היה למען כסף. שמי נטלינה, וכשבאתי לישראל זה לא היה למען כסף ולא למען חיים, אלא בשל הביטחון, באותם ימים שאני הגעתי לישראל. עכשיו המדינה שלי ועכשיו זה משהו כמו שבעה או שמונה חודשים ואנשים באים ממקומות שונים ויש עכשיו הרבה מחלות, אנשים ממש מתים.

אני לא דיברתי שום דבר.

אדוני, אני אשמח לשמוע אותך.

(תרגום מאנגלית): במיוחד ילדים, עד עכשיו... אתה היית שם ועכשיו יש הרבה מחלות.

(תרגום אנגלית): כלומר את לא רוצה לחזור חזרה עכשיו.

(תרגום מאנגלית): לא, אני לא רוצה לחזור חזרה עכשיו. אבל אני רוצה ללכת, אבל לא ממש עכשיו. ואני רוצה גם שהילדים שלי ייצאו מדרום סודן, ואני הרבה זמן... אני הייתי בשוק שהממשלה החליטה לתת לנו משהו כמו שני חודשים או שלושה חודשים.

(תרגום מאנגלית): מה תעשי בשני החודשים, כשאנשים מהממשלה יגיעו לדלת שלך, טוק טוק טוק, והם יגידו לך לחזור חזרה לדרום סודן? הוא פה, הוא איש נחמד, אבל הוא יבוא ב-1 באפריל, מה תעשי?

(תרגום מאנגלית): זה כאילו אתם הורגים אותי ואתם הורגים את הילדים שלי.

(תרגום מאנגלית): אבל מה תעשי? נגיד שמחר זה 1 באפריל, מה תעשי?

(תרגום מאנגלית): ספרי לו על הילדים שלך, שלומדים בבית ספר.

(תרגום מאנגלית): כן, יש לי ילדים, הם לומדים בבית ספר בנהריה, אני גרה בנהריה, ויש להם חברים, יש להם חיים טובים, וכשאני אקח אותם לדרום סודן, אני לא יודעת, אין לי משפחה שם בכלל, זה יהיה רק אני, אין לי שום דבר שם, זה כאילו שהממשלה בישראל תהרוג אותם וגם אותי.

(תרגום מאנגלית): מה את אומרת על האנשים שפעם גרו כאן, אנשים יהודים, ועכשיו הם מרגישים חוסר ביטחון והם לא מקבלים שירותים מהממשלה בגלל אלה שבאים מאפריקה, מה תגידי להם?

(תרגום מאנגלית): אני לא יודעת מה אני אגיד להם, גם אני גרה כאן ויש לי חיים קשים, אבל אני מקבלת את זה בגלל הילדים שלי, אין להם כלום, אני מקבלת את זה כי אני רוצה שהם ילמדו בבית ספר טוב, אני רוצה שיגדלו לחיים טובים, זה מה שאני רוצה.

תודה רבה.

(תרגום מאנגלית): הג'נטלמן הזה, את רוצה שהוא יבוא לבקר אותך?

סיור בפאבים של מסתננים בנווה שאנן

זה פאב?

כן. כל זה עסקים, כל החצרות עסקים.

הם פתחו שם פֶּה ואמרו שאתם בתור חברי כנסת צריכים להתבייש שככה נראים פליטים פה במדינה הזאת, האם מישהו הסתכל על האישה המסכנה הזאת ודאג לה? האם למישהו אכפת ממנה? איפה הם? אני רוצה לראות את אותם יפה נפש למיניהם שבאים ומדברים, שיבואו וידברו על האישה המסכנה הזאת. איפה הם? למה הם לא מדברים? למה אתם, כחברי כנסת, לא רואים את הדברים האלה ומדברים? במקום המסוים הזה, כשבאים ומגנים עליהם כל מיני אנשים? למה אף אחד לא מדבר?

בשביל זה אנחנו פה.

אני רוצה שיראו את האנשים המסכנים האלה, קודם כל עניי עירך קודמים, ככה נאמר, ולא אני המצאתי את זה. שיבואו ויראו את זה, שיבואו ויראו את הדברים האלה.

איך יכול להיות שנמכרת כאן סחורה גנובה לאור יום ואף אחד לא מגיב? הנה.

אופניים נגנבים פה ואף אחד---

כל האופניים שעמדו פה גנובים.

פורצי גבול, עושים מה שהם רוצים. אם צריכים לדאוג להם, שידאגו להם, לא על חשבון הגב שלנו הצר והמסכן. יש פה אנשים הרבה יותר מסכנים מאותם אנשים שבאים ומשלמים כמה אלפי דולרים, כשאין להם אפילו פרוטה לחיות. אף אחד לא דואג להם.

מה הפתרון לשיטתך?

מה הפתרון? קודם כל יש גבול, גבול הוא מקום ריבוני ולגיטימי לחסום אותו.

בונים מחסום.

בונים אותו כבר יותר מדי זמן לטעמי.

מה עם אלה שפה עכשיו?

לסלק.

אלה שפה, יש חוקים גם בקשר לדברים האלה ואתה יודע אותם בדיוק כמוני וכל אותם חברי כנסת, כולל ראש הממשלה, שלא עושה ולא אומר כלום. עד נכון לרגע זה הוא לא דיבר מלה.

לא, הוא דיבר, הוא בונה גדר.

לא, מה שהוא אמר לנו כשעשינו את ההפגנה, הוא אמר 'אני מבקש שלא תיקחו את החוק לידיים', זה מה ששמעתי ממנו. שום דבר אחר לא.

זה מה שהוא אמר. אבל סליחה, אלי ישי אמר, 'שיחזרו לסבא ולסבתא', הסבא והסבתא, כולם כבר בארץ.

מפגש עם תושבי המקום

שלום עליכם.

זה חבר הכנסת דני דנון.

נעים מאוד.

נעים מאוד, מה שמך?

אסתר.

אסתר קיגל.

אסתר, את גרה פה?

<
כן. >

רצינו לשאול אותך כמה שאלות לגבי מה קרה לשכונה מאז שהגיעו לפה כל המסתננים, איך זה השפיע על החיים של התושבים.

רע מאוד מאוד מאוד. אני חולה מזה.

כמה שנים את גרה פה?

אני גרה פה בבית הזה שלנו 34, 33 שנים.

את גרה פה מאיזה שנה?

אני התחתנתי עם בעלי ב-1947.

ואת גרה פה מאז?

אז בעלי, עצרו אותו והוא ישב בלטרון.

הוא היה בלטרון? יפה. הוא היה בהגנה או באצ"ל?

לא יודעת, לא שאלתי אותו אף פעם.

את יכולה להגיד מה קורה פה בלילות?

כאן רע מאוד, אני הולכת למות כל לילה. אני לא ישנה עכשיו. אני עכשיו לא ישנה בכלל כמעט.

למה?

למה? מפני שמפריעים לי, עולים למעלה ודופקים בדלתות. בתי באה לישון אצלי לילה אחד, לפני כמה חודשים, יותר היא לא באה לישון פה. אף אחד לא בא לישון פה.

את מסתובבת בלילה פה, חופשי?

בלילה פה? לא. אי אפשר אפילו לצאת מפה לפח זבל. מהבוקר---

באיזה שעה את כבר לא יוצאת?

מהבוקר, כשאני רק יוצאת, מישהו מוכרח לשבת פה ולהחזיק את הראש שלו, זה משהו נורא. כולם נרקומנים ושיכורים ודברים איומים. והם עולים לפה. יום אחד אני רוצה לצאת מהחדר, אני פותחת את הדלת, יושבת פה בחורה עם הגב על הדלת. נורא נבהלתי, טרקתי את הדלת בחזרה, ואז צלצלתי לביטוח והם באו ו... אני מתרגשת.

היו פה שכנים שלך שהיו עולים חדשים, שגרו פה ועזבו? היו פעם עולים חדשים בשכונה? מרוסיה?

היה מעט מאוד, מעט מאוד.

ומבחינת לא מסתננים היום, כמה אנשים גרים פה?

אתה יודע בכל לילה... אם חם, היה חם עד עכשיו, נכון? אז אנחנו יוצאים החוצה לשבת פה, בשביל לשבת פה, אז אנחנו צריכים לראות כל פעם פה שחור אחר עומד ו... לא נעים כל כך, ומסתכל, ופה עומדים. למה עשו את הברזלים האלה פה למעלה?

למה?

נכון שיש לנו למטה נרקומנים הרבה פעמים, בקיץ---

אז זו הייתה כניסה תת קרקעית וסגרו אותה?

כן.

למה סגרו את זה? למה עשו את המנהרה הזאת? עשו אותה להיכנס לתחנה, אז למה סגרו אותה? למה זה סגור?

זה נהפך למאורת סמים?

לא רק.

זה לא נהפך לזה, אבל זה לא טוב לנו.

איך את חוצה את הכביש עכשיו?

הכביש נורא עמוס. גם כן רע מאוד, עשן גבוה מאוד, מאוד מאוד. אתם לא מתארים לכם כמה רע לנו. זה לא רק לי, לכל השכנים פה. יש עוד שכנים ותיקים. אנחנו נורא סובלים, אחרים ממש מקללים כל יום את מה שקרה פה.

למה את לא עוברת מפה?

אני רגילה בבית הזה. אני רגילה ואני אוהבת את הבית.

מה היית רוצה לבקש מהמדינה, מהממשלה, מהכנסת?

שיהיה קצת שקט פה, פה באזור, אני לא מדברת על אחרים, אני לא צריכה לדבר, שם יפה ונקי. אבל פה הכי גרוע שיש.

תודה רבה, שתהיה לך שבת שלום.

אבל תעזרו לנו?

אנחנו נעזור

בשביל זה הוא בא. תודה רבה, אסתר. לילה טוב.

תודה רבה, תודה רבה.

ישיבת סיכום

שלמה מסלאוי, חבר מועצת העיר ויושב ראש ועדת העלייה העירונית. שלמה, זה הביקור השלישי שלנו, יש חברים בוועדה שהלכו לסייר ביהודה ושומרון, אבל כנראה דרום תל אביב נהפך למקום יותר בעייתי ממקומות ביהודה ושומרון. היינו בסיור ביפו והיינו בפגישה עם ראש העיר, עכשיו אנחנו פה שוב בישיבה של הוועדה. שלמה, ראינו דברים קשים, אנחנו מבינים שמדובר באיום על כל החברה והכי דיבר אל לבי הגברת העולה מרוסיה, ולריה, שבאמת דיברה ואמרה 'עבדתי, לקחתי משכנתא, בניתי בית בישראל, עליתי לארץ ועכשיו תראו איפה אני נמצאת'. אני רוצה לבקש ממך להתייחס, תוך מתן דגש על הנושא של העולים וכמובן נשמע גם את אסמרה לגבי מה שקורה ביפו ג' היום, ואנחנו רוצים לדעת גם מה אתם מצפים מאיתנו לעשות. בבקשה, שלמה.

טוב. אני רוצה להעביר את תחושת התושבים שנמצאים כאן. סך הכול נמצא כאן ועד הפעולה שמורכב מנציגי שכונות בדרום תל אביב והם בעצם קצת באו בטענות במהלך הסיור, שאנחנו מראים את הצד האחר, כאילו אנחנו התושבים, המסכנים, שצריכים לבוא ולהגיד לכם, לחברי הכנסת, דני ודני, מה קורה פה---

דני ודניאל, כדי שלא תבלבל בינינו, הוא בעבודה ואני בליכוד...

אז מה שקורה פה, קודם כל התושבים שנמצאים כאן, לדוגמה, ראינו את אסתר. כמו אסתר יש עוד רבים כאלה, שהם כלואים בתוך הבתים שלהם, הם פוחדים לצאת, ואם היינו ממשיכים קצת לאזורים אחרים בתחנה המרכזית הייתם מבינים למה הם פוחדים לצאת. התחנה המרכזית הפכה להיות מובלעת של פשע, סמים וזנות.

על זה אני רוצה לדבר.

את יכולה אחר כך לדבר.

לכן התושבים כאן כלואים. אפילו כאן במפגשים שלנו עם אנשי המשטרה, הם אומרים לנו לא פעם שהם מלווים את התושבים להגיע למכולת. תראו לאיזה מצב אבסורדי הגענו, שאנחנו במדינת היהודים צריכים ללוות תושבים למכולת או לכל מקום אחר. ואלה לא סתם אמירות, אלה דברים שקיימים גם---

אמרת לי בדרך לבית התמחוי, בית שלנוג, שאין בו רוסים ואנשים מ---

כן, שלנוג, הוא נמצא כאן, לא הרחק מכאן, הוא---

מי מפעיל אותו?

עמותה של גלעד חריש. כאן הגיעו, אני יכול להגיד, למקום, עשרות ואולי מאות הומלסים ואנשים שבעיקר מופנים על ידי המינהל לשירותים חברתיים ואז בשקל אחד הם מקבלים ארוחה ביום.

יוצאי חבר העמים בעיקר היו שם?

גם, גם עולים חדשים, כן.

דרי רחוב.

ומה שקורה היום, אתה רואה תור ענק של אריתריאים וסודנים והישראלים מתביישים להגיע לשם, ואם הם הגיעו לשם, לא נשאר אוכל. זאת אומרת שהמקום הזה בא לתת סעד לאנשים האלה ופתאום עכשיו זה נותן לאריתריאים והסודנים, אבל זו רק נקודה אחת. חשוב לציין כאן שכל המערכות החברתיות קרסו, אם זה החינוך והרווחה והבריאות והדיור והתעסוקה ואיכות החיים, והדבר הכי חשוב, לפי מה שאני שומע, אנחנו מלווים את העניין הזה שנתיים וחצי, זה הביטחון של האנשים, ודיברתי על זה קודם.

והביוב.

זה איכות הסביבה. הוא מדבר על הביוב, הם באים וזורקים הכול לתוך הביוב. כמובן הם באים מתרבות כזאת ואז לך תחנך אותם היום.

דבר נוסף, אני רוצה להתייחס למה ששאלת גם בסיור, לגבי ההחלטה של הממשלה. נכון, החליטו שהולכים לטפל והנה הולכים לסגור את הגדר, מתי? אולי אולי עוד שנה. בשנה הזאת ייכנסו עוד עשרות אלפי מסתננים, שיהיה ברור. ולגבי מתקן שהייה, גם, הולכים לבנות מתקן שהייה שיאכלס בו אולי 8,000 איש, כאשר בתוך חודשיים וחצי כמספר הזה נכנסים לכאן. בכנסת, בממשלה, שכחו דבר חשוב מאוד, מה עושים עם ה-50,000 שנמצאים כאן, בדרום תל אביב, וה-50,000 האלה לא נשארו 50,000, מן הסתם הם מתרבים ואין מענה פה. לא של הרשות, לא של הממשלה, הם באים ודוחפים אותם לפה. היום יש הצעה, היא חדשה, ובטח שמעתם עליה, של לתת מענק של 1,000 יורו לכל סודני---

זו לא הצעה, זו החלטה. יחידת עוז פה, זה כבר פורסם, עד ה-1 באפריל הם יכולים לגשת ולקבל את ה-1,000 יורו וכרטיס טיסה. אם הם לא עושים את זה, אז יחידת עוז תפעל לפי החוק לגרש. נכון, דייקתי? כמה אתם מעריכים יש דרום סודנים במדינת ישראל?

<
ההערכה היא בין 3,000 ל-5,000 דרום סודנים.
>

אתה יודע איך הגשש היה מתייחס לזה?

שלמה, אריתריאה יותר, פי 20.

אבל לא מדברים על אריתריאים, מדברים רק על הסודנים שבאו בתקופה האחרונה, לא הסודנים הוותיקים, מדברים על חמש או שלוש השנים האחרונות. אבל איך הגשש אומר? 'הצחקת אותנו'. 1,000 יורו הם עושים בחודש כאן, אל תשכח שהם עובדים מהבוקר ועד הלילה.

הם אמרו לנו את זה היום, בהגינות.

בבקשה. ומדברים כל אנשי זכויות האדם שכאן הם כל הזמן מלטפים ומחבקים אותם והם לפעמים שוכחים שיש כאן גם תושבים, התושבים שגם סובלים ועוברים את כל מה שהזכרנו כאן. הם כמובן מגיעים לכל ההפגנות, מלווים אותם, אבל באמת כשצריך לעזור להם, לא לתת פעם בשבוע או פעם ביום איזה דייסה או ארוחה קלה, אם כבר הם רוצים לעזור להם, אנחנו אומרים לפחות שתהיה בשלב הראשון, אנחנו יודעים שאין מצב שהסודנים יסכימו לקבל את הכסף והם יחזרו. אני אזכיר לכם רק שאז כשניסו להחזיר 150 סודנים, קם קול זעקה כאן במדינה, 150 איש, שהעלו אותם למטוס, בהסכמה. אז אתם מבינים שעכשיו הם יקבלו את ה-1,000 יורו והם יחזרו? אין מצב כזה. אני לא רואה פתרון לקבוצה הגדולה הזאת שנמצאת כאן.

אנחנו כמובן פונים אליכם, חברי הכנסת, שאתם תחשבו על פתרון, ודבר ראשון שצריך לעשות כאן, לפחות להקל בנטל הגדול כאן על הקהילה, לפזר אותם, לכפר שמריהו, למשל, לקיסריה, לקיבוצים. קודם כל בזה ש---

כן, גני תקווה.

איך אמרת? זה לא בעיה של דרום תל אביב, זו בעיה לאומית. אם זאת בעיה לאומית, צריכה כאן ממשלת ישראל ל---

תודה. אני רוצה לבקש מאסמרה אקלה, מרכז יוצאי אתיופיה בעיריית תל אביב, אסמרה, הרב רצה לומר, אבל הוא הלך לחתונה, איך זה משפיע, מה שראינו, המסתננים שמגיעים לשכונות החלשות, שבחלקן יש ריכוז גדול של יוצאי אתיופיה, איך זה משפיע על העולים שמגיעים לפה?

ראשית אני רוצה להודות לכם שהזמנתם אותי. אמנם אני עובר מדי פעם פה, אבל אני מתייחס לזה כתופעה חברתית. אני לא יודע אם חלמתי על הארץ הזאת, שזה נראה לי תופעה חברתית מאוד... זה יתנפץ לנו לרסיסים בפנים שלנו, וצריכים לפתור את הבעיה הזאת, לפחות בעיניי, את הפן הקהילתי, או עולי אתיופיה, שאני תיכף אדבר גם עליו, אבל לפחות מה שאני רואה, כשאני עובר מפה. פעם הייתי מתגאה להגיע לתחנה המרכזית תל אביב-יפו, היום אני לא מגיע, אפילו לאנשים אחרים אני ממליץ לא להגיע לתל אביב.

ליוצאי אתיופיה?

בכלל, כן, ליוצאי אתיופיה. אני נתקל גם בתופעה חברתית שמדברים עליהם... היום, אני, כיוצא אתיופיה, הצבע שלי אותו דבר, אני לא גזעני---

למה אתה מציע ליוצאי אתיופיה לא להגיע לתחנה מרכזית?

כי התופעה החברתית, הנושא של תופעות שליליות, שהם נחשפים להם, אם זה הנושא של זנות, פשע, סמים, הנושא של אלכוהול, בכל פינה אתה מוצא את הנושא של כל מקום שפתחו איזה שהוא פאב שאפשר לשחד את התלמידים... אני לפחות עד לכך שילדים שעוברים לבתי ספר שונים, יוצאי אתיופיה ש---

אתה מדבר על הילדים של הפנימיות שבימי ראשון וחמישי עוברים מפה.

כן והם נחשפים להרבה מאוד תופעות שליליות. מה גם שהילדים האלה, שגם צריכים עזרה כזו או אחרת, יכול להיות שבסופו של דבר מישהו בגלל קופסת סיגריות יכול גם לקחת אותה, לקחת אותה כנערה, בסופו של דבר הוא יכול לקחת אותה כיהודי, אני יהודי, אני דומה לך, אני זה, יכול לשכנע אותה ויכול לקחת אותה לכיוונים אחרים לגמרי. ואלה תופעות שכבר מתרבות. לפחות בתל אביב וביפו שאני מנהל את קליטת עולי אתיופיה, העולים עצמם מוטרדים מהתופעות האלה, שילדים באים ומספרים להם. גם העולים עצמם שמגיעים לאזורים של תל אביב, התחנה המרכזית, בסופו של דבר גם לעולים אין יכולת ניידות בעצמם, בסופו של דבר הם צריכים את התחבורה. כשהם מגיעים לפה הם רואים את התופעות האלה והם פשוט מוטרדים בכל הקטע הזה.

לפחות בעיניי הוועדה שלך, הוועדה שאתה עומד בראשה, היא ועדה רצינית מאוד. אני לא רוצה שרק שני חברי כנסת מגיעים לפה, רציתי לראות את כל חברי הכנסת שיגיעו לפה וייתנו את דעתם, על מנת שיוכלו לפתור את הבעיה של מסתננים או הפליטים האלה.

בעיניי זו תופעה, כמו שאמרתי מקודם, די קשה, שהיא לא רק בתל אביב, אני חושב שזה יכול להתפשט וכמעט בכל מקום אנחנו עדים איפה הם נמצאים.

יש לי שאלה. אחד התושבים, אני לא יודע אם הוא נמצא פה, הוא אמר לארגונים שנמצאים פה, שעושים עבודה ומתנדבים, הוא אומר 'למה אתם לא עוזרים ליוצאי אתיופיה?'

זה אני.

גם יש שם מצוקות וקשיים, ועניי עירך קודמים. אמרת דבר כזה.

נכון. אני חושב שיש גם אנשים טובים, באמת, מתנדבים, אבל יחד עם זאת ההתנדבות קודם כל לטובת התושבים עצמם. אני אומר, גם לאלה אולי צריך לתת פתרונות, אני חושב שגם הם בני אדם, אני לא אומר שהם לא צריכים לקבל את הפתרון האידיאלי, שלפחות יהיה להם איזה שהיא קורת גג, אבל הפתרון צריך להיות החלטת ממשלה, לפחות בעיניי. אני אומר שהעזרה גם לעולים חדשים או לאנשי מצוקה שיש להם בעיות כאלה ואחרות, שאנשים שכן יתנדבו, רוצים מאוד שיתנדבו, על מנת לשפר את מצבם.

תודה.

אני רוצה לשאול את גב' חומה פינצ'ב, מנהלת לשכת מרחב תל אביב, קודם כל, אני מבין שבחודש האחרון יש יותר מסתננים מעולים לכל מדינת ישראל, במספרים. מדובר על 2,000, 2,500, ומספר העולים לא הגיע לזה, ואנחנו מתקרבים למצב שגם במספרים השנתיים מגיעים יותר מסתננים מעולים חדשים. הרושם שלי, אני לא יודע אם יש לך נתונים, שיש פה הגירה שלילית של עולים. זאת אומרת אם יש פה עולים, אז מי שיכול בורח מפה ולא מגיעים לפה עולים חדשים. אני לא מדבר רק על נווה שאנן, אני מדבר על שכונות הדרום. השאלה אם יש נתונים בנושא הזה.

נתונים לא קיימים, אבל יש לנו נתונים שאנחנו מקבלים מהאנשים עצמם ואני אסביר. במגוון התפקידים שאנחנו עוסקים בהם, בין היתר זה גם לסייר בנושא דיור ציבורי. מן הסתם הדיור ניתן על בסיס דירות מתפנות, הדירות מתפנות באזורים האלה ואנחנו מקבלים סירובים מאנשים שייתכן שמתרשמים... הסירובים הם בעיקר דאגה לשלומם הפיזי ולשלום הילדים.

יש דירות של דיור ציבורי שהן ריקות היום באזורים האלה? שלא מוכנים להיכנס אליהן?

אפשר לבדוק את הנתון בחברת עמידר, מכיוון שהם אלה שמעבירים ומשרד השיכון מעביר אלינו את הנתונים. צריך לבדוק שם מה היקף הדירות שעומדות ריקות. לפחות מהניסיונות שלנו להביא לכאן אנשים נתקלנו בסירובים מכיוון שאנשים עם ילדים פוחדים לשלום הילדים. אנשים שאין להם ילדים, אבל יש נכה במשפחה, פוחדים מחוסר אונים כתוצאה מהאוכלוסייה שנמצאת מסביב. אנחנו מאוד מאוד מתקשים בעצם לאכלס עולים חדשים באזור הזה.

מר נחמיה חתוכה, בבקשה, מנהל מחוז מרכז, דרום וירושלים במשרד הקליטה.

אין ספק שהסירוב לבוא ולגור פה לא נובע ממצב הדירה, או ממצב השכונה, אלא נובע באמת מתחושת הביטחון ולא צריך יותר ממראה עיניים כדי להבין שאף אחד לא רוצה, בוודאי אם הוא עולה חדש ועוד צריך להתגבר על כל מיני קשיים נוספים שיש לו, לגדל את ילדיו בכזה אזור ולתת לילדיו לעבור ברחוב הזה, או בכלל הוא עצמו להסתובב. זאת אומרת יש פה בעיה שהיא אמנם בעיה של כלל החברה, אבל בוודאי אם אנחנו מייצגים את העולים, העולים החדשים, אין סיכוי שהם בכלל ירצו לבוא לשים את מקומם או את ביתם במקום הזה, וזה נובע רק מהסיבה הזאת, ולא ממצב הדירה. זו פשוט סביבה בלתי אפשרית.
ואני רוצה להוסיף עוד דבר אחד, ילדים מגיעים רק בסופי שבוע לתחנה המרכזית, גם בנסיעות לבתי הספר הם עוברים בתחנה המרכזית, ואני אומר משהו מתחושתי, אני לא יודע אפילו להגיד, יותר נוח לאוכלוסייה של המסתננים לגשת אל הילד הזה ולקחת לו את הכרטיסייה, והם לוקחים להם כרטיסיות ו... אין להם הסעות אז הם מקבלים כרטיסיות, לקחת להם את הכרטיסיות, לקחת להם כסף. הרבה יותר נוח, אף אחד לא פנה למישהו פה כשהסתובבנו לשאול שאלות וכן הלאה... הרבה יותר נוח לגשת אליהם... הרבה יותר נוח ש... להתנגש בו או להגיע אליו. זאת בעיה לא פשוטה.

אני רוצה לשאול את נציג עיריית תל אביב, ביפו ג' יש גם קליטת מסתננים מבחינת מגורים? ביפו ג' יש ריכוז גדול מאוד של יוצאי אתיופיה. יש היום גם מסתננים שגרים שם, או שזה יותר פה?

כולם פה.

<
מגיעים גם שוכרים, יש גם כאלה ששוכרים.>

מגיעים גם לשם.

כן, כן. הם גם עובדים שם.

נעמי טל, בבקשה.

ערב טוב לכולם. אני סייעת בחינוך המיוחד והחלטתי לקחת עבודה נוספת כמלוות הסעות ואני אוספת ילדים מפלורנטין, דרך הר ציון, קיבוץ גלויות, ממשיכה עד להרלינגר, יש לי תלמיד שאני אוספת משם, דרום אפריקאי. אני רוצה להגיד לך שמה שאני רואה בבוקר זה פשוט משהו שצריך להסריט אותו. הם אנשים, הם בני אדם, צריך לחמול עליהם, אבל קודם כל צריך לחמול עלינו. זאת אומרת מה שאני רואה, מסוממים, פרוצות, משתמשים בסמים לאור הבוקר, נערים שלנו ונערות שלנו שמסתובבים איתם והורים שרודפים אחריהם. אמא שלי גרה לא רחוק משלמה מסלאווי ואני גרה בכפר שלם, הבן שלי בא, רוצה לבקר את הסבתא, בגלל מה שאני רואה בבוקר אני רועדת, והם נערים בני 17, אני רועדת לשלוח אותם לבד. פשוט, אני אומרת בפירוש, אני רועדת. אני צריכה ללוות ילד בן 17 לביקור אצל הסבתא? זה הרי בושה למדינה, זה לא ייתכן דבר כזה. צריך למצוא להם פתרון ודחוף, בחמלה וברחמים, כי הם בני אדם, אבל לא על חשבוננו. באמת. צודק שלמה, עניי עירך קודם, אתם רוצים לחוס ולחמול, גם אני חסה וחומלת, ואני אמרתי פה לארגונים שפועלים לטובתם, שאני הייתי מתנדבת במסילה, ואני אמרתי שלא לשכוח שגרים היינו במצרים, אבל לא בכמויות האלה ולא בהתנהלות הזו.

תודה, נעמי.

יהודה בן עזרא, מנהל יחידת ההגירה עוז, תן לנו נתונים, מה אתם עושים, כמה אתם מצליחים לגרש, להוציא, ברצון, לא ברצון. אני רואה שיש לך כתפיים רחבות, אבל הכול מתנקז אליכם בסופו של יום.

אני אספר לך שבשנת 2011 הסתננו למדינת ישראל למעלה מ-17,000 מסתננים. זה המספר. אני אומר רק מסתננים, יש גם כאלה שבאים למדינת ישראל דרך נמלי התעופה ודרך מעברי הגבול ובאים לפה באשרת תייר ובאשרת עובד ונשארים פה גם אחרי התקופה הזאת ולא חוזרים, כי יש לנו מדינה נפלאה. ביחידת עוז השנה עשינו סיכום בשבוע שעבר, עזבו את מדינת ישראל, בין אם בכוח ובין אם ביציאה מרצון, בין אם בעזיבה מרצון, בגלל האכיפה העיקשת והנוקבת שאנחנו מבצעים, למעלה מ-28,000 בני אדם. למעלה מ-28,000 בני אדם רק מדרום סודן. רק מסודן החזרנו בחזרה לסודן.

מתל אביב?

מאילת, ערד, תל אביב, חיפה.

כמה ברצון, כמה לא ברצון?

1,100 סודנים לדרום סודן ולצפון סודן, זה מה שהצלחנו להחזיר. זה מרצון מכיוון שבמדינת ישראל חלה אמנת הפליטים שאנחנו לא יכולים להכריח---

בסך הכול 28,000 יצאו, 1,100 יצאו לסודן---

בכמה זמן?

בשנה.

28,000 עזבו?

לא רק אפריקאים. אני מדבר על גרוזינים, תאילנדים, פיליפינים, סרילנקים, הודים, רוסים, שוהים בלתי חוקיים. אצלי אין הבדל---

יש לך פילוח כמה יוצאי אפריקה מתוכם?

רק לסודן החזרנו בחזרה מרצון, ואני אומר עוד פעם, חל עלינו החוק של אמנת הפליטים שמי שנשקפת סכנה לחייו או מוגדר בהגנה קבוצתית, איננו יכולים להרחיק אותו בכוח, רק מרצון, ולכן גם הפרויקט הזה של להחזיר כרגע לסודן בחזרה ב-1,000 יורו זה מרצון, ברגע שבאפריל לא ייצאו האנשים, זה בלי ה-1,000 יורו. אנשים צריכים להבין, עד אפריל יש לאנשים את האפשרות לצאת ממדינת ישראל מרצון ולקבל 1,000 יורו, זה ב-AVR שלהם.

כמה יצאו לא מרצון ב-2011?

מאפריקה?

בכלל.

בכלל יצאו למעלה מ-5,000 בני אדם, לא ברצון.

ובערך מתוכם לאפריקה?

מספר של מאות מצומצם, לא גדול, אבל רוב האנשים הם מהפיליפינים, תאילנד, סינים, גם מאירופה, מאוקראינה, מולדובה ומאפריקה.

ובעצם לגבי אפריקה, שזו הבעיה שראינו פה שמפריעה לתושבים, רק דרום סודן בעצם הם אלה שמטפלים בהם ביציאה מרצון, נכון? תתחילו לטפל מאפריל.

כרגע, נכון להיום, מה-1 בפברואר, התחלנו עם אוכלוסיית חוב השנהב, שכרגע נגמרה להם ההגנה הקבוצתית.

ל-2,200 שנמצאים בארץ.

זה למעלה מ-700 איש. זה חוב השנהב בלבד, שהייתה להם יכולת לצאת עד ה-1 בפברואר, ולמעשה מאתמול אנחנו מתחילים לבצע אכיפה על אותם נתיבים מחוף השנהב שקיבלו הגנה עד היום, ולמעשה מאפריל, אם לא תשתנה ההחלטה, אנחנו נתחיל לעשות אכיפה לדרום סודן. רק על דרום סודן, לא על צפון סודן ולא על האריתריאים.

למה רק הסודנים ולא גם האריתריאים?

מכיוון שמבחינת מדינת ישראל יש החלטה של המדינה, לא שלי, אני מבצע מדיניות, שכרגע האריתריאים זכאים להגנה קבוצתית. ביום שיוחלט על ידי כל הגורמים בממשלה לבטל את ההגנה הקבוצתית הזאת ותהיה רק הגנה פרטנית, פר בן אדם, אז אנחנו נכיל גם את האריתריאים.

כמה אריתריאים שוהים במדינת ישראל לא חוקית?

נדמה לי שלמעלה מ-30,000.

וזה המסה.

כן.

מבחינת משאבים ותקנים, מה המדינה יכולה לעשות יותר לסייע בידך?

אני מעדיף שלא להיכנס לסוגיה הזאת, ברשותך, חבר הכנסת, זה לא נראה לי כאן המקום.

אם אתה לא מלין, אז כנראה שיש לך עודף תקציבים ותקנים.

לא, ממש לא. הלוואי. יחידת עוז---

בוא תגיד לי מה יש ביחידת עוז היום, במדינת ישראל. נשאל הפוך, כמה תקנים יש ביחידת עוז היום?

יחידת עוז מונה 196 תקנים, בשטח למעלה מ-140 פקחים, למעלה מ-140 מסתובבים מצפון הארץ, ממטולה ועד אילת, בכל יום, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לא כולל בשבת, זה עד כניסת השבת ומצאת השבת, פועלים גם בהיבט המודיעיני, גם בהיבט האכיפתי. יש במינהל אכיפה וזרים שיחידת עוז כרגע שייכת אליו, יש גם יחידה לאכיפה למעסיקים, שפועלת כנגד מעסיקים. היום אנחנו שמים את הדגש על אכיפה על מעסיקים.

שם אותם פקחים עוסקים במעסיקים? ה-140?

אז איך שחזרו לשוק לעבוד? כשדובר על הקנס של 75,000 ₪ לא ראית אף אחד בשוק, כעבור שלושה-ארבעה ימים המצב חזר לקדמותו והשוק היה מוצף---

הם עובדים גם בעיריית תל אביב.

יש החלטה, אבל עם היישום יש בעיה.

מאז ההחלטה יש הנחיה לבצע אכיפה כנגד מעסיקים. אנחנו גם מבצעים את האכיפה כנגד מעסיקים. צריך לזכור שיש שתי משוואות שאנחנו צריכים על מנת לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים, לטפל בהם, אחת, שכדאי למעסיק להעסיק עובד לא חוקי, בזה אנחנו מטפלים בהיבט של המעסיקים וזה הדגש על המעסיקים ולמעשה 2012 תהיה השנה שאנחנו נעסוק בעיקר כלפי המעסיקים ונעודד אנשים לצאת מפה, בין אם ברצון ובין אם בלי רצון. זאת המדיניות של מנכ"ל הרשות, לאכוף כנגד מעסיקים, לשים את הדגש על המעסיקים ולגבות את הקנסות ומעסיקים שיעסיקו עובדים לא חוקים ייקנסו ויגיעו עד כדי מצב של הגשת כתב אישום פלילי. אנחנו רואים את זה.

יש לי שאלה אליו, מאוד חשובה. אני רואה בבוקר שמגיעים טרנזיטים, לא של עיריית תל אביב, פרטיים, ומעסיקים עשרות ילדים לתוך הטרנזיטים האלה. זה דבר לא חוקי, עשרות ילדים בתוך טרנזיט, כמו בקופסת סרדינים.

חבר הכנסת בן סימון.

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל לגבי עיריית תל אביב. אני רוצה לשבח את העובדה שכל עוד הם כאן, הם זוכים אפילו לארוחה החמה הזאת פעם אחת ביום. צריך לשמור על צלם אנוש. למרות הבעיה הגדולה הזאת, שהיא מאיימת אולי על דרום תל אביב, עליכם התושבים המיידיים, ואין אדם קרבן יותר גדול מאלה שגרים ליד ונאלצים אולי לסבול מכל מיני דברים, אבל כל עוד הם פה, אני חייב לומר שהתרשמתי מהעניין הזה שלפחות הם עומדים בתור וזוכים לארוחה חמה, כי אחרת מי יודע איך הם היו משיגים את הארוחה הזאת. מבחינה משטרתית, מבחינה אנושית אפילו, צריך לשמור על התהליך הזה עד שיוחלט אם הם נשארים או יוצאים.

דבר נוסף. המנדט של הנושא הזה חורג מהמנדט של הוועדה, אנחנו עוסקים בעלייה וקליטה ועד כמה שאני יודע אין הרבה עולים בדרום תל אביב, יש פה בעיה של דרום תל אביב, של עיר בתוך עיר, שנבנית מול העיניים. חברה בתוך חברה שהיא בעיה שקשורה למשרד הפנים, למשרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, בעצם היא נושקת לכל משרדי הממשלה. אנחנו שחקנים הכי קטנים בסיפור הזה כי אנחנו עוסקים בעלייה. עד כמה שידוע לי אין בעיה בין העולים לזה, יש בעיה בין התושבים לבין הפליטים או אלה שנמצאים כאן.

מסתנני עבודה.

או פליטים או מסתנני עבודה, כל אחד והקטגוריה שלו, לא הייתי רוצה להכליל את כולם.

מהגרי עבודה.

או מהגרי עבודה. אבל אני אומר לכם, הבעיה היא לא רק פה. אירופה כמעט טובעת---

אנחנו לא אירופה.

אני מנסה להסביר לך. למה הם לא באים לירושלים? כי יש פה כלכלה חזקה, הם רוצים גם לחיות ולכן הם לא יבואו לירושלים וגם לא יילכו לקרית גת, הם יבואו לתל אביב, כמו שהם באים לפריז, ללונדון, הם מתיישבים ומקיפים את הערים הגדולות וזו בעיה שהעולם לא הצליח לפתור אותה. יש יותר עניים מאשר אנשים שיש להם מה לאכול, ועני, כשאין לו מה לאכול הוא יעשה הכול כדי להגיע אלייך. הוא יעשה אלפי קילומטרים ולכן זו בעיה שהמדינה צריכה למצוא לה פתרון, ועד כמה שאני מבין, יהודה, יש איזה שהיא תכנית. אבל מה שאני אומר, צריך למצוא, אולי בשיתוף עם ועדת הפנים וועדות אחרות, איך לפתור את העניין של תושבי דרום תל אביב, שהם המשלמים הישירים, ברמת החינוך, אפילו ברמה של ללכת בביטחון.

ברחוב.

לי לא ידוע, מפקד המשטרה, אם האלימות עלתה בכמה רמות, או שבעצם מה שיש הוא מה שהיה. ולכן אני אומר, יכול להיות, דני, שצריך לשלב עם עיריית תל אביב ועם גורמים אחרים את האפשרות למצוא דרך, כל עוד הם לא עלו על המטוס, לנהל חיים אמיתיים פה, חיים טובים, חיים בלי איום וחיים שלא פוגעים בחינוך. אמרת שזה פוגע בכל רקמת החיים.

אני אומר לכם, אנחנו ועדת העלייה והקליטה, קטונתי מלבוא לפתרון, אנחנו מתעסקים בעולים. עד כמה שידוע לי, זאת לא הבעיה, למרות מה שציינת.

הבעיה שלא מגיעים.

העולים לא מגיעים, אבל הם לא הבעיה, הבעיה היא שנבנית מדינה בתוך מדינה, עם כללים משלה. אני חייב להגיד שהתרשמתי ממה שראיתי, בביקור ראשון שלי, התרשמתי, לא כחבר כנסת, אלא כאדם, איך בתל אביב קמה קהילה חדשה שבעצם לא ברור אם היא חוקית או לא חוקית ועד שיימצא פתרון, אני אומר, דני, צריך למצוא דרך כדי לשלב את הכוחות שיש בכנסת, כדי להביא ברמה של החלטה איך אנחנו יכולים לשלב כוחות כדי למצוא פתרון לתושבים של דרום תל אביב. לכן לא הייתי מגביל את זה רק איך זה משפיע על העולים, אלא איך זה משפיע על כל תושבי דרום תל אביב. במובן הזה זה יכול להיות יותר טוב.

אני חייבת לציין משהו. העבודה שהם לוקחים, הם לא גוזלים את ההיי טק ולא המשרדים, הם גוזלים את המעמד הנמוך, של העולים מאתיופיה, של ערביי ישראל, של המעמד הנמוך, העשירון התחתון. הם גוזלים משק בית, לוקחים ב-15-20 שקל, במקום שמקבלים 30-40. את זה רק תיקחו בחשבון לפני שאתם משליכים את זה לטווח הרחוק, לתת להם ולעזור להם.

הם הורידו את התושבים כמה רמות למטה.

אני, כתושבת מדינת ישראל, אין לי גז היום. את הצינור שמעביר את הגז למטבח הורידו ממני והעבירו להם, מעליי. ותאר לך שדשא צומח לי מהגג כי הם שופכים מים ולא מוכנים לפתוח דלת שאני אגיד להם את זה. אני צריכה להזמין משטרה, או את העירייה.

או גנן. דשא שצומח מהגג זה דווקא דבר ייחודי.

הקיר נופל לי ויכולתי להזמין את כולם לבית שלי, הוא לא הבין למה התעלמתי להזמין אותו אליי, כי התביישתי, במקום האנשים שצריכים לטפל בנושא. פרט לזה, חברה עומדת עם אייפון, מדברת, בא מישהו, סוחב לה את זה וממשיך ללכת. למה אנחנו לא מתלוננים במשטרה? כולם דומים, הם לא יכולים לתפוס אותם גם, אז אין טעם להרים טלפון ולהתלונן. על ידי סחבו תיק ועלו לקומה העליונה, גרים מעליי, כל הבניין מוקף, בא שוטר, לא פתחו לו דלת, עד היום כמובן. הייתה סינית למטה, אנסו אותה שניים, אמרתי לה 'למה את לא מתלוננת?' היא אומרת, 'אין לי רישיון להישאר, אז אני לא מתלוננת'. אלי ישי אמר 'תחזרו לסבא ולסבתא', הסבא והסבתא, כולם כבר ארץ.

נכון, איחוד משפחות.

אני רוצה לסכם ולומר שהדברים שראינו הם דברים קשים, אנחנו ראינו שיש פה הרבה יותר מסתננים מאשר עולים, יש הגירה שלילית של אותם עולים שגרו פה בשכונות הדרום, הם פשוט יוצאים מפה ואני גם לא מתאר לעצמי שיבואו לפה עולים בטווח הקרוב לאור המצב שראינו, המצב הקשה, האיום הלאומי למדינת ישראל. הוועדה תפנה לראש הממשלה על מנת לפעול ולתגבר את הפעילות של יחידת עוז וגורמי האכיפה ולחזק את הפעילות של חינוך, רווחה, תשתיות, בדרום תל אביב. הוועדה גם תפנה לאחראים על מוסדות החינוך של יוצאי אתיופיה, לצמצם את שהותם של נערים יוצאי אתיופיה באזור התחנה המרכזית. אנחנו נפנה לראשי המוסדות, דיברנו על זה בעבר, לצערי זה לא קורה, שלא יעצרו פה אלא יחליפו אוטובוסים במקומות אחרים.

אנ רוצה להודות למר שלמה מסלאוי ולתושבים שאירחו אותנו. אתם נמצאים היום בחזית המאבק, כמו חיילי צה"ל שבגבול, אתם נמצאים פה בחזית ואני לא יודע למי יש יותר חיים קשים ביום יום.

פרט לשלמה אין לנו שום דבר.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 20:00.>