PAGE
43
ועדת החוקה, חוק ומשפט
26/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 568 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ג' באדר התשע"ב (26 בפברואר 2012), שעה 10:05

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

יצחק הרצוג

>
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
עו"ד יואל ליפשיץ - סמנכ"ל קופות חולים, משרד הבריאות

עו"ד אסא קלינג - ראש תחום פטנטים, משרד המשפטים

עו"ד הווארד פולינר - ממונה בכיר, קניין רוחני, משרד המשפטים

עו"ד ז'קלין ברכה - סגנית ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

סימונה אהרונוביץ - ראש מינהל בוחני פטנטים, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דבי מילשטיין - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ערן הכהן - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל חכמי - אגודת עורכי הפטנטים

רון תומר - אוניפארם בע"מ, הנהלת התאחדות התעשיינים

זבולון תומר - אוניפארם, הנהלת התאחדות התעשיינים

ד"ר גיל תומר - אוניפארם, הנהלת התאחדות התעשיינים

עו"ד טל בנד - משרד עו"ד ש. הורוביץ, התאחדות התעשיינים

עו"ד יאיר זיו - משרד עו"ד הורוביץ, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן אבוטבול - סגנית מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

עו"ד גלעד בוק - אוניפארם

עו"ד עדי לויט - נציג אוניפארם

עו"ד תמיר אפורי - איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

דוד גילת - איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

גיא גורצקי - מנכ"ל פארמה ישראל

עו"ד ערן ברקת - ב"כ פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

שמואל אוסטר - יו"ר אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, לשכת המהנדסים והאדריכלים

יהודה לבנה - סמנכ"ל חברת טבע

חננאל קוטינסקי - דירקטור קניין רוחני, אורבוטק בע"מ

עו"ד שירלי וייזל - דקסל בע"מ

נעמה מנחמי

דורית ואג

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו היום כבוד מיוחד – נמצא אתנו סגן שר הבריאות. אתה פעם ראשונה כאן בוועדה.

את זה תאמר אחרי שאני אעזוב.

לא, אחרי שאתה תעזוב, אתה תאמר שנתתי לך כבוד מיוחד.

אנחנו נעסוק בסעיף 19.

סמנכ"ל משרד הבריאות יתחיל ואחריו אני אתייחס.

יואל ליפשיץ, סמנכ"ל פיקוח על קופות חולים במשרד הבריאות. אנחנו רוצים לדבר על הנושא של בחינה על-אתר לצד ג' כאשר בדקנו שיש בקשת פטנט טרם הבחינה כבר יש הרתעה מתחרות עקב האיום של הפיצוי הרטרואקטיבי. אנחנו בהחלט חושבים שבתקופה הזאת של אי ודאות, מחירים גבוהים ופגיעה בזמינות יש חשיבות מרובה לבחינה על-אתר של צד ג'. ברגע שמתאפשר דבר כזה, אנחנו נוכל להגיע לרמת ודאות שדיברנו עליה במשך הישיבות הקודמות ולקבל החלטה אם יש פטנט נוסף, אין פטנט נוסף ולדעת מה קורה.
הנושא הזה הוא קריטי וחשוב למשרד הבריאות והוא משפיע ברמות השונות של מערכת הבריאות, בעיקר בנושא של סל התרופות עם כסף רב שמושקע בתחום הזה. הנושא חשוב לנו לתכנון הרב שנתי של השירות הרפואי.

אנחנו מבינים שיש טענות שזה יכול לפגוע בתור, יכול לפגוע בסדר, מעמיס עבודה, אבל אני בטוח שאפשר למצוא לזה פתרונות יצירתיים, אם זה בהגבלה, אם זה בהגבלת הזמן כמו שעשינו בסעיפים הקודמים, אם זה בהגבלת הבקשות ואם זאת קביעת רף מסוים. זה חשוב לנו מאוד. גם במשרד הבריאות יש מנגנון שדומה לזה במה שנקרא קידום בקשות לרישומים של תרופות כאשר התהליך דומה – הוא לא זהה - לתהליכים שנעשים אצל רשם הפטנטים עם חומר מקצועי רב. לפעמים אנחנו צריכים לדלג על התור כי יש חשיבות גם בנגישות של הציבור לתרופות האלה. חוק הפטנטים הוא חשוב, אנחנו מכירים בו ואנחנו רוצים אותו כי הוא מביא אתו את הבשורות החדשות בעולם הרפואי, אבל גם נושא הוודאות וגם נושא הנגישות לתרופות לא פחות חשוב וגם הנגישות ברמת המחירים ובהיקף האוכלוסייה שיכולה להשתמש בתכשיר הזה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על שאתה מאפשר לי להופיע בישיבת הוועדה. אני מופיע כאן כי הנושא הזה חשוב.

אם אני לא אאפשר לך להופיע, אין קואליציה.

אני האחרון שמאיים היום כי אין לי זמן לזה. הנושא הזה הוא סופר חשוב לי כמשרד הבריאות ולכן אני מופיע כאן באופן אישי.

אחד הדברים שאנחנו בודקים במשרד הבריאות הוא הורדת מחירי תרופות. הורדנו קצת ובתרופות מסוימות הורדנו את המחיר אפילו בשליש, כולל תרופות גנריות, ויש לנו מחשבה להוריד עוד. אני בעד לכבד את ההסכם עם האמריקאים עליו חתמנו. אני לא מערער על ההסכם. הסכם הוא הסכם וצריך לכבד ולקיים אותו כפי שכתוב שם. אני לא בא לכאן כדי שכל אחד יבוא ויאמר שיש לו פטנט ועד שיבדקו אותו תעבור שנה, שנתיים ושלוש שנים ובינתיים אף אחד לא עושה כלום. אם יש משהו בפטנט ואם יש תוכן בדבריו, שיבדקו אותו מיידית. אם אין, שלא יעבדו עלינו כי אני רוצה להוריד את המחירים. זאת הסיבה שאני מופיע כאן. אני חושב שזה חשוב למשרד הבריאות ואני רוצה לתמוך בנושא הזה.

סימונה, את צריכה לענות.

אם אפשר להתייחס. אנחנו תיאמנו את עמדתנו עם רשות הפטנטים ואנחנו כמה מלים בשמה ואם יש שאלות מקצועיות, סימונה תוכל להרחיב.

אני רוצה שסימונה תעיר לגבי הנושא של הבחינות המקדימות. על הבחינה על-אתר כי דיברנו על זה גם בפעם הקודמת ויש לה מה לומר בעניין הזה.

נכון להיום אנחנו מתמודדים מדי שנה עם חמישים עד מאה בחינות על-אתר כאשר הסיבות הן סיבות שבדרך כלל קשורות לעובדה שהמבקש כבר מייצר את המוצר ויש חשש של הפרה. בדרך כלל הוא מצרף תצהיר עליו חתום עורך דין או עורך פטנטים ובצורה כזאת הוא מנסה לשכנע שזאת הסיבה. בחינה של בקשה על-אתר מחייבת את הבוחן לבחינה מסוג אחר כי בדרך כלל בוחן תמיד מסתכל אחורה כדי לראות אם יש ידע קודם ועל בסיס ידע קודם אפשר לראות אם הפטנט הוא תקף או לא תקף. לעומת זאת, כאשר מדובר על בקשות על-אתר, אנחנו מדברים על דבק של בקשות – כי בקשה על-אתר תמיד מקפיצה את התור – שלבוחן אין אופציה להגיע אליהן ואתן אף פעם הוא לא יכול לעשות השוואה.

משמעות הדבר היא שתמיד יש סכנה בבחינה על-אתר לתת פטנט לא תקף. פטנט שנוצר מבקשה על-אתר הוא יותר חלש מאשר פטנט רגיל.

מה קורה היום. היום לפי החוק כשאני מפרסמת בקשה שנבחנה על-אתר, אני חייבת גם לציין מה הבקשות שלא בחנתי כדי שהציבור ידע ושידע שמודבר על דבק של בקשות שאני לא התייחסתי אליהן. יכול להיות שלעומתן הפטנט הוא חדש ויכול להיות שלא. תמיד יש בעיה מסוימת ותמיד יש חשש שבבקשה לפטנט על-אתר ובפטנט שנבחן בצורה כזאת, זה יכול להיות יותר חלש.

אני יודע שמה אפשר לעשות בשנה אפשר לעשות גם ביום. אני יודע את זה מהמשרד. מה שהיה נהוג לעשות כשאני נכנסתי לתפקיד במשך שנה, במשך עשרה חודשים, היום זה לוקח שבוע ימים ואפילו פחות. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שאפשר לקצר דברים. אם יש דבר רציני, אפשר לדעת את זה מיד, ואם אין דבר רציני, אפשר לסחוב. אני יודע שיש לעורכי דין פטנטים בבתי המשפט לפיהם אפשר לסחוב משפט, אבל לפעמים יש שופט שנכנס ואומר שלא יעבדו עליו והוא רוצה לגמור עניין. אם רוצים לסחוב את זה, אפשר לסחוב את זה שנה-שנתיים. מה שנוגע לי, נוגע לכל הציבור ולכל אזרח במדינה שיורידו לו מחיר תרופות גנריות וזה כשלאנשים אין כסף לשלם עבור תרופות. כאן אני עובד קשה וזה אחד הדברים עומד להפריע לי, אם זה יעבור כפי שזה כי זה ימנע ממני להוריד את מחיר התרופות בעוד עשרים אחוזים דבר שלדעתי בהחלט אפשר לעשות. לכן הנושא הזה מאוד קריטי.

הרעיון הזה של בדיקות, אני מקווה שנמצא דרך לפתור את הבעיה הזאת.

של בדיקה מהירה?

של בדיקות על-אתר. כן.

אצלנו זה מאוד קריטי.

ליצור מנגנון.

מיכל חכמי, אגודת עורכי הפטנטים. אני רוצה להזכיר לוועדה מה שאמרתי באחת הישיבות הראשונות ואני לא מייצגת כאן לא תעשייה גנרית ולא תעשיית פארמה אלא מייצגת את המקצוע ואני מקווה שאת חוק הפטנטים.

אני חושבת שחשוב מאוד, עת הוועדה תחליט על איזשהו מנגנון כמו שאני מבינה שעומד על הפרק למרות שלא ברור לי כיצד, לזכור שחוק הפטנטים הוא לגבי כל תחומי הטכנולוגיה ולא רק לתחומי הפארמה.

נכון. אני מוכרח לומר שהיה אצלי השבוע אדון וקס שהוא לא בתרופות וגם הוא מאוד מבקש שתהיה בדיקה על-אתר ושהפטנטים יהיו מהירים.

עורך דין טל בנד, בשם התאחדות התעשיינים ולעניין הבחינה על-אתר גם בשם חברת פלאפון תעשיית הסלולר. לא תרופות.
בקשר לתשובה שניתנה לסגן השר.

איזה פטנטים יש לפלאפון?

אין. יש פגיעה גם בתעשייה הזאת כתוצאה מפטנטים שאושרו שלא היו צריכים להיות מאושרים.
מילה בקשר לתשובה שנתנה סימונה לכבוד סגן שר הבריאות. היא דיברה על סיטואציה בה, אם להשתמש במונחים של הבריאות, יש כאן פולס פוזיטיב. זאת אומרת, ניתן פטנט שלא היה צריך להינתן. זה לא האישיו. אם הפטנט יקובל בגלל שיותר קשה או יש חשש לכך שיינתן פטנט שלא היה עובר אתכם בבחינה רגילה, יש לנו כלי להתמודד אתו והוא כמובן ההתנגדות. מה שדיבר עליו סגן השר ועורך דין יואל ליפשיץ, מה שאנחנו דיברנו עליו, זה המקרה ההפוך כמובן. אם במהלך הבחינה הזאת אתם מגלים שאין הצדקה לתת בקשת פטנט, אין סיבה שהיא תהיה תלויה ועומדת כמה שנים ותהיה פטורה מתחרות. תודה.

הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני רוצה לציין שמבחינת הפרוצדורה היום, לא כל כך למהות, הבקשה הזאת שמוצע שנחשוב על הדרך, זה משהו שידחה את הדיון הזה שאמור לבסס את ההסכם שלנו עם ארצות הברית ואנחנו חוששים.

שום דבר לא ידחה את הדיון. אל תדאגי.

עורך דין ערן ברקת בשם פארמה ישראל. הרעיון של זירוז הבחינה, בכללותו הוא רעיון טוב. משרד הפטנטים עושה הרבה כדי שכלל הבקשות תיבחנה מוקדם ככל האפשר ושהבחינה תסתיים מוקדם ככל האפשר.

שש שנים.

לא, יש גם הרבה פחות מזה. הרעיון האחר של התערבות של צדדים שלישיים בהליך הבחינה לפני מתן ההתנגדות, כפי שאמרתי בפעם הקודמת, הוא רעיון בעייתי.אנחנו בדקנו את עצמנו מאז הישיבה הקודמת וגם בארצות הברית וגם באירופה, היכן שההתנגדות היא פוסט גרנד, אין אפשרות לצדדים שלישיים לזרז את הבחינה. השלב הזה, כבודכם, צריך להיות שלב שבין המבקש ובין לשכת הפטנטים.

תסביר לי למה.

כי למבקש יש עניין לסחוב את זה כמה שיותר זמן.

לא. סליחה, בכל הכבוד, לא. זה מכמה סיבות. אם אני מחר מבקש הפטנט, אני לא הייתי רוצה שעל הפטנט שלשי תהיה כותרת של פטנט חלש, הערה שנשמעה כאן היום, מכיוון שברגע שמשנים את הסדר ובוחנים בקשה אחת תלושה מבקשות אחרות, נאמר כאן היום על ידי הממונה על הבוחנים שהפטנט ייתפס כחלש יותר. מה יקרה? יבואו עם הפטנט הזה לבית המשפט ואז יבואו עורכי דין מלומדים מטעם הגנריקה ויאמרו שזה פטנט חלש ויבקשו להתעלם ממנו. הרעיון הזה כרעיון כללי הוא לא רעיון נכון מבחינת הסדר הכללי של דיני הפטנטים. הצורך של משרד הבריאות בהפחתת המחיר של התרופות, הוא צורך חשוב אבל כנגדו גם יש את הצורך שיהיו תרופות. לא רק הגנריקה חשובה. חבל שמשרד הבריאות לא עושה גם את הפן השני של הדברים.

לכן תחמנו בזמנים. עשינו הרבה דברים שגם מאזנים את זה.

הנושא הזה של בדיקה על-אתר עלה עוד לפני משרד הבריאות.

לא בהקשר של הבקשה של משרד הבריאות לצורך פטנטים בתחום התרופות.

בכל הפטנטים עלתה ההצעה של בדיקה על-אתר עוד לפני שסגן השר היה כאן.

אגב, עושים היום בדיקות על-אתר. אי אפשר להתכחש לזה שזה נעשה.

לא על ידי צד שלישי. צריך מאוד להיזהר מלהכניס לשיטה הזאת, שיש לה הגיון פנימי משלה, אג'נדות של תעשיות. אלה יכולות להיות היום תרופות ומחר אלקטרוניקה או כל תעשייה אחרת.

רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר. אנחנו רואים באי מתן אפשרות לבחינה על-אתר פגיעה בתחרות שהיא חמורה לעניין הזה. אנחנו לא רואים איך אפשר לתת בקשה להקדמה למבקש עצמו ולא לתת לגורמים שהם כאילו נפגעים סימטרית בתחרות כשבעצם העניין של אי בדיקה מהווה עבורם חסם.

עורך דין עדי לויט. שמעתי שבחינה על-אתר יוצרת פטנטים חלשים יותר, אבל בחוק זה לא כתוב. הבחינה על-אתר היא אותה בחינה בדיוק כמו בחינה רגילה. אפשר להגיש התנגדות אחרי שהפטנט מקובל בבחינה על-אתר ולציבור תהיה שם אמירה והוא יוכל למנוע את מתן הפטנט הזה. אם הגברת אהרונוביץ יוצאת מנקודת הנחה, שאני מניח שגם הרשם אמר את זה בישיבה הקודמת, שכל הפטנטים שנבחנים על-אתר מיד מקובלים, יש לנו בעיה מסוימת באיכות הבחינה.

זה לא נאמר.

שמעתי שקיימת סכנה לתת פטנט לא תקף אבל תמיד קיימת סכנה לתת פטנט לא תקף ואם מישהו נפגע מזה, הוא יוכל להתנגד או בהליכי הפרה להעלות טענות כנגד תוקף הפטנט. תודה.

אנחנו מתחילים לקרוא.

מסיימים היום את החוק?

לא, אי אפשר לסיים אותו היום.

מאחר שהנושא של בחינה על-אתר עלה, אני מציעה שנדון גם בנוסח שכרגע נמצא על השולחן לדיון לבחינה על-אתר. זה נמצא בעמוד 8 בנוסח שלכם, בנוסח המשולב. כרגע מוצע לתקן את זה בתקנות אבל אפשר כמובן לחשוב גם אחרת.
אני אקרא את 34 ואת 35 לתקנות מאחר שיש קשר ביניהם.

34.
סדר בחינת הבקשות

(א)
בקשות ייבחנו בהתחשב בסיווג הנכון בלשכה לפי סדר הגשתן.

(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) תיבחן בקשה שהופרדה יחד עם הבקשה שחולקה.

אגב, סעיף 34 משמש את רשות הפטנטים על מנת לסווג את הנושא של בקשות ירוקות בצורה שונה ולכן בקשות ירוקות נבחנות קודם לקצב הרגיל של בקשות אחרות.

נחדד. הסיווג שלהם. הסיווג בפני עצמו.

כן. ככלל הסיווג הזה זוכה לעדיפות.

35.
הקדמת בחינה

(א)
מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות לבחינת הבקשה על-אתר.

מה זה מבקש? מבקש זה מי שמבקש בדיקה על-אתר או מי שביקש את הפטנט?

מי שביקש את הפטנט.

בתקנות זה מוגדר כמי שביקש את הפטנט.

ב-(א()1) אנחנו מדברים גם על צד שלישי, אבל כרגע מדובר על מבקש פטנט.

(א)
מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות לבחינת הבקשה על-אתר, יראו כנימוק סביר בין היתר את אלו:

(1)
חלוף הזמן מיום שהוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 לחוק או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48(ד) לחוק.


(2)
גילו המתקדם ומצבו הרפואי של המבקש.

(3)
הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהן הודיע הרשם.

זה בעצם מעגן פחות או יותר את הדברים שכבר היום קורים בעקבות חוזרי הרשם שהוציא בשנים האחרונות. (א)(1) עוסק כאמור באדם שאינו מבקש.

(א1)
אדם אינו מבקש, רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת לבחינת הבקשה על-אתר לגבי בקשה שהזמן שחלף מאז הוגשה כאמור בתקנה (א)(1) ארוך באופן בלתי סביר ולרבות אם הוא ארוך באופן משמעותי ביחס למועד שחלף עד לתחילת בחינתן של בקשות אחרות מאותו סוג.
כלומר, אנחנו חשבנו שאולי בשלב הראשון, כשישבנו על זה – ואני לא יודעת אם משרד המשפטים

עדיין דבק בעמדה – בישיבה קודמת פנימית שבעצם כדאי לאפשר אולי לצד שלישי לבחינת על-אתר כאשר הזמן הוא פרופורציונאלית ארוך יותר וכך אנחנו בעצם מתמודדים עם החשש של ניסיונות למשוך זמן כאשר יש פטנט לא חזק.

(א2)
בקשה לפי תקנה (א) או (א1) תוגש בצירוף האגרה שנקבעה, למעט בבקשות לפי תקנה (א)(2) ו-(3).


זה גיל או מצב רפואי או ה-PPH.

העמדה שלנו לגבי הצעת החוק. הנושא הזה כאמור לא מופיע בחוק אלא רק בתקנות. לגבי הצעת החוק אנחנו עדיין בעמדה שאנחנו לא רוצים לטפל בזה במסגרת הצעת החוק. אנחנו יודעים שיש עמדות שאנחנו חייבים להתחשב בהן ושיתכן שבאמת יש מקום להכניס אותן בתקנות אבל היינו מעדיפים להקדיש לזה דיון קצת יותר מעמיק. קיימנו דיון אחד, גם בהשתתפות נציגי האוצר והבריאות, ולא הגענו בו למסקנות חד משמעיות או להסכמה.

מתי היה הדיון הזה?

לפני כחודשיים או יותר.

אני אתן לך כמה זמן שאתם רוצים, אבל שאחר כך משרד התעשייה לא יבוא אלי בטענות.

בדיוק.

אי אפשר לשחק את המשחק הזה. לא אצלי. אתם רוצים לדון, תדונו, אבל שלא יבוא אלי משרד התעשייה ויאמר לי שהוא התחייב לארצות הברית.

זה עלה על הפרק בשבועות האחרונים ויכולתם להיפגש.

נפגשנו. אני מנסה לומר שזה לא חייב בהכרח להיות כרוך בהצעת החוק.

לא, שום דבר לא חייב להיות אבל אני רוצה שזה יהיה. אני רק צריך להצביע. אני לא חייב שום דבר שיהיה בחוק או לא יהיה בחוק אלא רק להצביע על החוק. אתם רוצים שזה לא יהיה בחוק? אין שום בעיה. אנחנו נעשה הצבעה והחוק ייפול כי אני אצביע נגדו.

הוועדה כמובן רשאית להחליט כפי שהיא מחליטה. יש לנו את הנוסח הזה שעשינו בתיאום עם נעמה כחלופה עוד לפני שהחלטנו לעמוד על עמדתנו. שוב, העדיפות הראשונה שלנו היא כמובן להיצמד להצעת החוק בה לא התייחסנו לבחינה על-אתר, לבקשת צד ג', והוועדה כמובן מוסמכת להחליט.

אני יודע. הוועדה לא מוכנה לקבל את הצעת החוק. לפחות אני. יכול להיות שחבר הכנסת הרצוג יתמוך בחוק, אבל אתם מבינים שכאשר זה אחד ואחד, החוק נופל.

כפי שאמרתי, זה בידיכם.

אני מתפלא. אתם מובילים את החוק ויודעים שזה נושא חם. אף אחד לא מתנזר ממה שקורה כאן בחדר. לפני חודשים ישבתם אתם. אתם המדינה, אני מכיר את המדינה ויודע שכשהיא רוצה, היא יודעת יופי להזיז את העכוז. אני חושב שזה לא בסדר שאתם לא באים עם עמדה מעודכנת לאור ההתפתחויות האחרונות.

הסיבה שרוצים שזה יהיה בתקנות, היא פשוטה.

סליחה, אני לא חושב שנתתי לך רשות דיבור. זה שהם רוצים בתקנות, הם רוצים אבל אני לא רוצה את זה בתקנות. אני לא רוצה את זה בתקנות אלא בחוק.

המשמעות היא הפרה.

יש כאן הערה שזאת כאילו הפרה. הפרה של מה?

הפרה של ההסכם עם ארצות הברית.

הווארד פולינר כבר הודיע לוועדה שאין הפרה.

על יחסי החוץ של מדינת ישראל וארצות הברית, אני לא אחראי.

לא, אבל אם יש שם הסכם, לפחות שזה ייבדק על ידי היועצת המשפטית שלך.

אם הייתה באה המדינה ואומרת שיש לנו בעיה כי זאת הפרה, זה משהו אחר.

אם דבי חושבת שזאת הפרה, אני אשמח לשמוע.

לא, זאת לא הפרה אבל זה גם לא היה חלק מהגילוי ולא נכלל בהסכם.

בסדר. זה לא בהסכם.

לקיים עכשיו את הדיון, זה רק דוחה את המועד.

משרד המשפטים והרשם יכולים לשבת היום אחר הצהרים ובישיבה הבאה נוכל לגמור את זה. הם רק צריכים לשבת.

אני רק רוצה להוסיף שעלו כאן כמה דרישות. יש את הדרישה של משרד הבריאות לאפשר, כפי שהבנתי, לא בהכרח לכל צד ג' אלא בעיקר למשרד הבריאות לבקש הקדמת בחינה ויש את הדרישה הכללית.

אגב, הנוסח כאן הרבה יותר מצומצם כי הנוסח כאן אומר שרק בעילה שזה בכלל לא נמשך כמו מסטיק.

שזאת לא בחינה על-אתר.

אני חושב שמצאו כאן משהו די מאוזן עם כל האינטרסים הסותרים שקיימים כאן סביב השולחן ואתם צריכים לחוות דעה ולהיות מוכנים לישיבה הזאת. אני מעיר על זה כל הזמן כי זה מאוד מתסכל.

הנוסח הזה הוכן בתיאום אתנו. אנחנו לא היינו מנותקים ממנו.

חזרתם בכם אחרי עשר דקות. חזרתם בכם מהנוסח הזה.

כשישבנו על הנוסח, אמרנו שזה עדיין כפוף להחלטה בדרג יותר גבוה.

מי זה הדרג הזה?

שרית דנה.

ומה היא אומרת?

היא אומרת שאנחנו לא רוצים לאפשר.

תגידו לשרית דנה לבוא לכאן. אי אפשר לשבת שם במשרד המשפטים ולנהל את העולם. זה לא מוצא חן בעיניה? תגידי לה שאין חוק בלי זה. תודיעו לה בשמי שהחוק לא יעבור בלי הסעיף הזה.

אני מדגישה שגם ההצעה כאן היא על שינוי התקנות. העניין הזה מוסדר גם היום בתקנות.

אני מדבר על החוק וזה יהיה בחוק. אם שרית דנה לא רוצה, היא יכולה למשוך את החוק. זאת הסמכות שיש לכם.

אנחנו דנים עכשיו על הסעיפים בתוך התקנות

עוד לא.

לא ישבו אתנו בשבועיים האחרונים למרות שהיינו מאוד שמחים לשבת. אנחנו יודעים שהתקיימו ישיבות וחבל שלא ישבו אתנו. גם לאוצר וגם לבריאות הנושא הזה חשוב לנו. אנחנו חושבים שזה לא יכול להישאר בשיקול דעת כזה רחב אלא צריך להיות הרבה יותר מוגדר. אפשר להגיע לנוסח טוב, מאוזן ומידתי וגם לשים אותו בתוך החוק.

אני מציעה שנתקדם.

כן, אנחנו מתקדמים. אני מציע שעד הישיבה הבאה יהיו לכם הסכמות ונוסחים כי אחרת אני אביא נוסח ועליו נצביע. תמיד תוכלו למשוך את החוק. אתם בעלי הבית של החוק.

אנחנו חוזרים לסעיף 18 שבעמוד 6 בנוסח שמונח לפניכם.

מכיוון שאני יודע את השיטה שלכם, כשהסעיף לא יהיה כפי שאתם רוצים, אתם תבקשו שהשר יבקש רביזיה, הסתייגות וכולי. אני מציע שתתאמו עם השר כבר עכשיו את הדברים.

סעיף 18. אנחנו סיימנו את הדיון הקודם, בעיקר בסעיף 18(ב)(3), כשלקראת סוף הישיבה העלה הצוות המקצועי, סימונה מרשות הפטנטים, את החשש מקבלת הערות בנוסף למסמכים. בהמשך, בשיחה פנימית, אני חושבת שהחשש היה מאיזושהי קריאה לא אובייקטיבית של הבוחנים מרגע שיש בפניהם הערות. לכן גובש נוסח נוסף חדש ושונה כשהרציונל שעומד מאחוריו הוא שהמבקש יגיש את כל המסמכים שלו לפי 18(א)(2) וצד ג', ככל שיהיו לו עוד מסמכים שהוא חושב שלא נמסרו והיו צריכים להימסר, הוא יוכל למסור אותם אבל הוא לא יוכל למסור אותם עם הערות נוספות.

ההנחה היא שמאחר שהוא מוסיף רק את הדלתא, זה גם יהיה מעט מסמכים ואז גם הבוחן יוכל להתמודד אתם בלי הערות.

זאת ההצעה ואנחנו ניסחנו אותה.

סימונה, אני רוצה להבין. הבוחנים שלך הם מקצוענים.

נכון. אנשי מדע.

כשאני מגיש להם מסמכים, אני אומר להם שזאת דעתי על המסמכים. אלה לא אנשים שכפופים לי, הם לא פוחדים ממני, אני לא יודע מה הם עושים עם זה אבל יכול להיות שמתוך זה הם ילמדו משהו. לא ירצו, לא ילמדו כלום. הרי מהבחינה הזאת הם אנשי מקצוע, כמו שופטים, ולא צריך לפחד מהם.

אני חושבת שכל הערה או הפניה יכולות להוציא את הדברים מהקונטקסט הנכון. לזה יש את החשש שלי. במקום שתהיה פנייה מושכלת של הבוחן, תהיה פנייה של מישהו שעשה הכוונה מסוימת לתוך החומר. אני לא חושבת שזה מה שאנחנו רוצים כאן. אני רוצה שהבוחן יתמודד עם החומר שהוא יודע להתמודד אתו. זה גם מה שאנחנו עושים היום.

אבל הוא מקצוען. זה שאני אנסה לכוון את דעתו לכיוון אחר, הוא איש מדע, הוא לא ילד.

נכון, אבל הרבה פעמים מחפשים קיצורי דרך ובצורה כזאת יש כאן קיצור דרך כך שבמקום לקרוא מאה עמודים, אנחנו קוראים את הקטע הרלוונטי ולא בגלל שאנחנו החלטנו שהוא רלוונטי ולא בגלל שבעקבות החיפוש הוא הקטע הרלוונטי, אלא בגלל ההפניה. זה החשש שלי, שבסוף הקריאה לא תהיה קריאה מקצועית ואובייקטיבית.

אני רואה גם היום שאנחנו כן מקבלים הפניות מסוג אלה אבל ממשרדי פטנטים אחרים. קודם כל, מדובר על אחריות של בוחנים אבל גם בהפניות האלה הרבה פעמים אנחנו רואים שעדיף לקרוא את החומר מאשר לקרוא את ההפניות. הפניות מזמינות קיצורי דרך וכאן אנחנו רוצים לתת פטנט ראוי ולא לעשות קיצורי דרך.

אבל אם אנחנו מדברים על אנשי מדע שמקבלים את ההפניות והם מחפשים לעשות קיצורי דרך, תאמיני לי שהם ידעו לעשות קיצורי דרך באלף ואחת שיטות אחרות.

נכון, אבל זה קיצור הדרך שלנו.

אני לא פוחד. אני סומך עליהם. אני לא פוחד שהם יעשו קיצורי דרך.

אני חושב שבשיח הזה העולם השתנה. אי אפשר לבקש רק ראשי פרקים. בסוף היית רוצה שתהיה לך תמונה אולי יותר רחבה.

אבל התמונה היותר רחבה, זה המסמך עצמו. זאת התמונה הרחבה ביותר שמאפשרת לי להסתכל מהתחלה עד הסוף ולעשות לבד את הקישורים שבתוך המסמך.

אדוני, אפשר להגיב על הדברים שנאמרו?

לא. אני רציתי ללמוד ולהבין. שאלתי את סימונה מה ששאלתי אבל אני לא פותח את זה לוויכוח.

יש נוסח חדש שמונח על השולחן.

לא פתחתי את זה לוויכוח.

סעיף 19 כבר אושר בישיבה הקודמת.

יש נוסח חדש?

אין נוסח. עוד לא החלטנו אבל אנחנו נחליט.

אנחנו בסעיף 26.

אני חושב שבישיבה הבאה נוכל לסיים.

אני מקווה. כשיהיו לנו כל הנתונים, אנחנו נסיים את החוק.

בסעיף 26, הצעת החוק לא התכנסה למשהו שהתבקש מאוחר יותר על ידינו. בסעיף 26(ב)(5) אנחנו מבקשים לבטל את החובה שמוטלת היום על הרשם להוסיף לפרסום את תיאור עיקר ההמצאה שבבקשה. אנחנו חושבים שלאור העובדה שהבקשה כולה מתפרסמת, אין צורך בכך שהרשם יוסיף את תיאור עיקר ההמצאה, בעיקר כשסעיף 27 קובע שלעיקר ההמצאה אין משקל בהליכים משפטיים לעניין הפרה. כלומר, זה אותו אינו עיקר המצאה שמופיע בסעיף 49 לעניין הפרה.

את צריכה לתקן גם את סעיף 27.

ברור.

ככל שאין לזה באמת משקל, הטלת נטל על הרשם, לא ברור אם יש בה תועלת. כלומר, לא ברור אם עיקר ההמצאה ישמש באמת אנשים שהם לא מומחים לענייני פטנטים בשימוש כלשהו ולעומת זאת אנשים שהם כן מומחים בענייני פטנטים, עיקר ההמצאה לא יספיק להם. יתכן שאני טועה ואני אשמח לשמוע את העמדות השונות.

גברת חכמי.

תודה רבה. אני חושבת שחשוב מאוד שיהיה תקציר או אבסטרקט - כמו שאנחנו קוראים לו במקצוע ושכבר דנו בו עת דיברנו על סעיף 16 – לציבור, בעיקר לצורך חיפושים, חיפושי ידע קודם. אמנם רוב הבקשות שתתפרסמנה הן בקשות שנגזרות מבקשה בין לאומית ובמסגרת הפרסום יהיה להם תקציר, אבל כאשר מדובר בבקשות שהבקשה הישראלית היא הבקשה הראשונה והיא תתפרסם כעבור 18 חודשים ולא בהכרח יש לה מקבילות שתיבחנה, אני חושבת שחשוב שיהיה תקציר. למרות שכיום הפרסום לא יהיה רך ומאפשר חיפוש, ברבות הימים אנחנו מקווים – לא בעוד הרבה זמן – המסמכים שיפורסמו יאפשרו גם חיפוש ואני חושבת שחשוב שכן יהיה תקציר לתועלת הציבור.

השאלה אם יש צורך גם בתיאור התמציתי כפי שהוגש על ידי המבקש וגם בעיקר המצאה שיכתוב הרשם. השאלה מה עדיף בעיניך.

כמו שמקובל היום בעולם, יש תקציר שהמבקש מגיש אותו ולא מתערבים בו, למיטב ידיעתי, בשום רשות פטנטים. עיקר ההמצאה, זאת כבר אופרה אחרת.

לפי מה שאת אומרת, בעצם החובה על המבקש לכתוב תיאור תמציתי בסעיף 11 היא מספקת ולכן אפשר לוותר על תיאור עיקר המצאה בידי הרשם.

כן. בעיניי הוא התפרסם.

אדוני, זה מחזיר אותנו לדברים שנאמרו אולי בישיבה הראשונה. לדעתי מתחייב תיאור תמציתי של עיקר ההמצאה.

תיאור תמציתי או עיקר ההמצאה. אלה שני דברים שונים.

השאלה אם זה של המבקש או של הרשם.

של הרשם של עיקר ההמצאה ואני אסביר מדוע. אולי זה מתחבר גם לדברים שהשמיעה הגברת אהרונוביץ קודם לכן. יש לנו בקשות פטנט, בעיקר בקשות שלא מתארות באמת המצאה אמיתית, ואנחנו לא יודעים בכלל מה המציאו בהן. אין לנו שמץ של מושג מה המציאו בהן. אם הבוחנים בוחנים את ההמצאה, הקונטקסט שלהן ונגיד המסמך של אובזרבציה פתאום מזיז אותם לקונטקסט אחר, זה רק בגלל שהם לא יודעים בדיוק מהי ההמצאה אותה הם בוחנים.

לכן אני חושב שצריך להיות תיאור מדויק ומפורט של עיקר ההמצאה כדי שנדע מה בחנו, מה עמד לנגד עיניהם וכך נוכל בהמשך להתמודד עם ההמצאה הזאת אם היא תגיע לבתי משפט או להתנגדויות.

אני מחברת אורבוטק, חברה ישראלית.

מה עושה החברה?

מייצרת מכונות לייצור ובדיקה של מעגלים חשמליים וצגים שטוחים. בשנה שעברה מכרנו במשהו כמו 560 מיליון דולר. אנחנו מגישים לא מעט בקשות פטנט בישראל.

אני רוצה להתייחס כרגע רק לנושא הזה של האבסטרקט. התקציר שימש מאוד מחפשי ידיעות בעבר כשמנועי החיפוש היו מאוד יקרים. אז בדרך כלל, כדי לחסוך בעלויות, אנשים חיפשו את האינפורמציה בשם הבקשה ובתקציר. היום, כשאנחנו עושים חיפושים, בדרך כלל עושים חיפוש על כל הטקסט, כך שמי שמחפש אינפורמציה על מה קיים, זה לא משנה לו שום דבר. זה נוח כשמקבלים את החומר שיש איזשהו תקציב שכנראה מתאר על מה פחות או יותר מדבר הפטנט אבל אם אנחנו רוצים ללמוד את הפטנט ולדעת אם הוא רלוונטי למה שאנחנו עושים או מהווה איום, צריך לקרוא את כל הפטנט ולקרוא את התביעות. אין דרך קיצור. אם אנחנו מדברים כרגע אם כדאי להוסיף תקציר כזה או אחר, וזה לא משנה אם זה עיקר ההמצאה או תמצית ההמצאה, לטעמי זה לא מהותי. אני חושב שהשיקול של העומס על הבוחנים הוא שיקול לא פחות חשוב כאן מאשר נוחות המבקשים ובמקרה הזה נוחות המבקשים כמעט שלא תיפגע אם יהיה או לא יהיה תקציר כזה או אחר.

התאחדות התעשיינים. אני חושב שכל הבעיה מתחילה בשאלה מה הבוחן בחן ומה הוא הבין שזה עיקר ההמצאה או תמצית ההמצאה. לדאבוני, מתוך קריאה של מאות ואלפי פטנטים בתיקים ישראלים, אני לא משתכנע שנעשה חיפוש ושנעשה שיקול דעת בכיוון ההתקדמות ההמצאתית. הולכים יפה מאוד לגבי חידוש ואני חייב לומר שהבחינה לגבי חידוש היא בסדר, אבל כשמגיעים למוקש הזה שנקרא התקדמות המצאתית, מתוך תיק הבחינה לא ברור מה הבוחן בחן. לכן אני סבור שזה יהיה טוב גם לציבור, גם לבוחנים וגם למהות הבחינה שהם יצטרכו לציין מה הבוחן הבין, ההתקדמות ההמצאתית מתוך בקשת הפטנט. הרבה פעמים אני רואה שהבוחן חושב שההתקדמות ההמצאתית היא משהו אחר וכשאנחנו מגיעים לדיון בהתנגדות או בבית משפט, אנחנו שומעים מהמבקש שההתקדמות ההמצאתית שלו הייתה משהו אחר לחלוטין.

לכן אני חושב שזה לא רק מבחינת הציבור אבל יהיה טוב אם הציבור ידע מה הבוחן בחן כהתקדמות המצאתית. תודה.

כבודכם, הנושא הזה נדון. יש חמישה עמודים של פרוטוקול בשאלה הזאת.

סליחה, אני לא זוכר שנתתי לך רשות דיבור. אתם יותר מדיי מסתובבים לי סביב דברים שהם לא כל כך עקרוניים.

בכל הכבוד, כבוד היושב ראש, הנושא הזה נדון על פני חמישה עמודים של פרוטוקול וניתנה החלטה על ידך, שכמובן אפשר לדון בה מחדש, שהנושא של עיקר ההמצאה הוא מונח בעייתי ולכן יהיה תיאור תמציתי של ההמצאה.

נכון.

כך הוחלט לגבי הפרסום לגבי סעיף 11.

ועכשיו באה הממשלה ואומרת שהיא מבקשת לבטל את זה ולה מותר הכול.

לא, כבודו.

לא, לא את זה.

זה לא מה שהם מבקשים. הנושא הזה של תיאור של מה יש בבקשה, בדין הקיים מופיע בסעיף 26. הוועדה הזו החליטה בישיבה של 7 בדצמבר להכניס תיאור של מה יש בבקשה כבר בשלב הפרסום המוקדם. נוצר כפל ובא היום משרד המשפטים ואומר שאין צורך פעמיים. כיוון שהחלטתם בדצמבר להכניס את זה בשלב הפרסום המוקדם, אין צורך להכניס פעם נוספת עוד פעם תיאור. זה כל מה שנאמר היום.

באו עכשיו אחרים, לא אני, וניסו לפתוח מחדש את הדיון שכבר היה ב-7 בדצמבר כדי שהעניין הזה יימשך עוד ועוד. ההערה היחידה שלי הייתה שבנושא הזה דנו והוחלט שאין צורך במילה עיקר ההמצאה ויהיה פרסום. אין צורך לפתוח את הנושא הזה מחדש.

מה שעכשיו אמר עורך דין תומר, הוא בכלל ביקש דבר אחר לגמרי. הוא ביקש שייתנו עוד משהו אחר שהוא לא הפרסום הזה.

אדוני, אין כאן כפל משום שבסעיף 26 לא היה כתוב תיאור תמצית אלא היה כתוב עיקר ההמצאה. עיקר ההמצאה, זה מונח מוכר בחוק הפטנטים והוא מופיע בשני מקומות. הוא מופיע כאן והוא מופיע בסעיף 49 שם מגדירים לאנשים מה זאת הפרת פטנט וזאת אותה משמעות. זאת בעצם ההגדרה של לב ההמצאה, מה לב המונופולין. עכשיו מציעים לבטל את ההודעה הזאת של הרשם לציבור על מה לב ההמצאה ואומרים לנו שהיא מוחלפת על ידי הודעת המבקש.

אני לא רואה בסעיף 49 משהו שקשור לעיקר ההמצאה. אני לא יודע על מה אתה מדבר.

תסתכל בבקשה על סוף סעיף 49(א). "שיש בה לנוכח המוגדר באותן התביעות עיקר ההמצאה שהוא נושא הפטנט".

אל תשכח את סעיף 27.

אדוני, הנקודה היא שאם מחליפים את הקביעה של הרשם בעמדת המבקש, ואין לנו שום התנגדות לכך, צריך לזכור שלא מדובר בתיאור תמציתי אלא במשהו שיש לו משמעות.

מעירה עורכת הדין מנחמי שצריך לקחת בחשבון את הדברים ביחד עם סעיף 27. נכון. אנחנו קיימנו דיונים בעניין הזה עם משרד המשפטים ועמדתנו הייתה – יכול להיות שיש כאן עמדות אחרות – שאם מורידים את הפרסום לפי סעיף 26 של עיקר ההמצאה על ידי הרשם, כי אז יש מקום לבטל לגמרי את סעיף 27. יש מקום לבטל אותו משום שפסיקת בית המשפט העליון אומרת שאמירות של מבקש הפטנט, יש להן משמעות ויש להן משקל כאשר באים לפרש את הפטנט. לא מתקבל על הדעת שיבואו מבקשי הפטנטים לוועדה כאן, אין לזה הצדקה, ויבקשו לפטור אותם מאותו תיאור שהם אמורים להגיש ביחד עם בקשת הפטנט.

לכן צריך להחליט בין אחת משתיים. אם מחליטים להשאיר את עניין עיקר ההמצאה.

עוד לא הגעתי לסעיף 27.

אני מבקש להתייחס לשידורי התעמולה האלה.

בשידורי התעמולה, אתה לא פחות טוב מהם.

אנחנו כאן לא בית משפט.

אני חוזר בי.

בכל מקרה אומרת היועצת המשפטית שהניסוח הוא גרוע וצריך לתקן אותו.

הניסוח המקורי הוא בעייתי.

בואו נתחיל מה קורה בדרך כלל באבסטרקט. בדרך כלל לוקחים את התביעה, מעתיקים אותה ואומרים שזה האבסטרקט שלי ומקצרים כדי לצאת ידי חובה וזה נותן פחות או יותר את התמונה. המטרה של האבסטרקט היא בסך הכול ענייני נוחות. עיקר ההמצאה, הדבר הזה שנקרא עיקר ההמצאה באבסטרקט. הדבר הזה נעשה לענייני נוחות וכדי להסיר ספק וצל צילו של ספק, מופיע סעיף 27. זה נכון שסעיף 27 אומר שלא יתחשבו בזה, זה לא נותן לך שום פרשנות פטנט וזה לא נותן לך כלום. עכשיו יש כאן סדרה שלמה של אנשים שבאים ומספרים סיפור שכביכול עיקר ההמצאה הוא עיקר ההמצאה לפיו נקבע אם יש או אין הפרת פטנט.

זה די הגיוני. אני חושב שהוא צודק. ההסבר הזה עושה שכל. זה ברור לגמרי. אולי נשמע את המומחים אבל התמצית היא לא אסמכתא לכלום.

בדיוק.

לפני העידן הטכנולוגי כשאתה יכול להקיש הכול בגוגל. פעם הייתה לזה משמעות הרבה יותר גדולה. כל הסיפור לבוא עכשיו ולהדביק לזה את עיקר ההמצאה, הרי כשאני מגיש תביעת פטנט שלי, מהי תביעת הפטנט? אני עושה כמיטב מאמציי כדי להגדיר את ההמצאה שלי בצורה הרחבה ביותר. עיקר ההמצאה זה דבר שנולד רק במשפטי הפרה. אם אנחנו מסתכלים על פסיקת בית המשפט העליון של הנשיא שמגר בדימוס, פסק דין יוז שזה פסק הדין המנחה שלנו לכל דיני הפטנטים, השולחן ערוך שלנו , שם נאמר במפורש שעיקר ההמצאה זה דבר שנקבע במשפט הפרה אחרי שראית את המוצר המפר, אתה מסתכל על התביעות שבזמנו, לפני שיכולת לצפות מה אנשים עוד יכולים להמציא מסביבך ואיך יעקפו אותך, אז אומרים שיש בזה את העיקר לאור האמור בתביעות. אין קשר בין זה לבין התקציר הזה. אם אני הייתי יודע מראש את העיקר שהוא יותר רחב ממה שהגדרתי, העיקר בא להרחיב את מה שהרחבתי בתביעות, הייתי מגדיר את זה עוד יותר רחב כדי שיום אחד יגדירו לי את זה עוד יותר רחב. אני מגדיר את זה כמה שאני יכול.

כל הסיפור הזה, הוא פשוט לא נכון. מה שנאמר כאן הוא לא נכון ואין מילה אחרת לומר על כך חוץ מאשר לא נכון לגבי המשמעות של עיקר ההמצאה בפרסום הזה. אין שום קשר לסעיף 49 ומי שמנסה לומר את זה, אין לי מלים אחרות מאלו שאמרתי ואני לא רוצה לחזור עליהן.

אדוני, עורך דין בנד ואני אנחנו שני הנציגים היחידים עלי אדמות שנשארו כאן באולם הזה מאז פסק דין יוז. אנחנו היינו שם בתחילת דרכנו.

אתה רוצה לומר לי שאני צריך לקרוא את פסק הדין בזהירות?

אני הייתי שם ואני יכול לומר מה היה שם.

פסק הדין נכון או לא נכון?

פסק הדין נכון בהחלט.

הספרים הכחולים, הם טעויות של בתי המשפט. או המחוזי טעה או העליון טעה. מישהו טעה.

למרות שהפסדתי שם, פסק הדין נכון. עורך דין בנד ניצח. אני מנסה לומר שבתוך פסק הדין יוז, שהוא באמת ספק הדין המנחה בדיני פטנטים עד עצם היום הזה למרות שהוא ניתן לפני כעשרים שנים, יש הגדרה של עיקר המצאה אבל לא זאת השאלה. השאלה היא מה הבוחן בוחן, מהי אותה פיסת התקדמות המצאתית, אותו צעד קטן, אותו ניצוץ המצאתי אותו הוא בודק אל מול כל הספרות שעומדת מולו.

הוא בוחן את הכול. למה הוא צריך להודיע מה הוא בחן?

מכיוון שאני חושב שכאן יש עניין של בחירה. מבקש הפטנט צריך מראש לבחור מה הוא המציא. הרי לא יתכן שאת עיקר ההמצאה ינתחו אחרי שההמצאה שלו נעשתה. ההמצאה שלו נעשתה, היא כוללת את כל מה שהיא כוללת, עם וריאנטים, עם אקוויוולנטים שזה פסק דין יוז. אני חושב שה בוחן צריך לבחון על פי אותה הגדרה ולומר מה הוא בדק. יושב כאן נציג אורבוטק. אני זכיתי מכיוון שאני כאן היום גם בשם חברת קנטק ואנחנו הגשנו כמה התנגדויות לפטנטים של אורבוטק ובכולם עד היום ניצחנו. אין פטנטים לאורבוטק.

זה לא נכון.

כולם על המצאות לא אמיתיות באמת. מה שקרה שם זה שאם קוראים את האבסטרקט, רואים מה אורבוטק התיימרה להמציא ומגלים שזה בכלל לא מה שנבחן על ידי הבוחן, לא על זה ניתן הפטנט ובסופו של דבר כשהוויכוח מתנהל, מתברר או מועלית גרסה חדשה לחלוטין בפני ערכאה שיפוטית, אם זה רשם הפטנטים שיושב לא רק כמי שנותן פטנטים אלא גם כמי שדן בהתנגדויות, ואם זה בית המשפט. פתאום מתברר שעיקר ההמצאה או כביכול הצו ההמצאתי שנעשה הוא במקום אחר לחלוטין.

מכיוון שיש לו את סעיף 27 וממילא אין לזה שום חשיבות, לא לתיאור, לא לעיקר ולא לתמצית, אני אוריד את שניהם, גם את עיקר ההמצאה וגם את התמצית של ההמצאה.

אנחנו נעשה את התיקון הזה בסעיף 26. את סעיף 27 אנחנו מוחקים?

כן, מוחקים. לא צריך א ותו.

אנחנו מתקנים אחורה בסעיף 16(א).

כיוונתי את נעמה לסעיף 11, שם מוטלת החובה על המבקש להגיש תיאור תמציתי של ההמצאה.

ב-11 אנחנו נוריד את הביטוי: ותיאור תמציתי של ההמצאה ב-11(א).

בסדר. יהיה צריך לתקן גם בסעיף 49. זה מופיע גם שם.

לא, ב-49 לא מופיע תיאור תמציתי אלא מופיע עיקר ההמצאה אבל כפי שאמרתי קודם הוא מופיע במשמעות אחרת מהביטוי עיקר ההמצאה שמופיע בסעיף 26.

אני מבין גדול בפטנטים. אני התחלתי להיות אחד המומחים בארץ לפטנטים ויש בעיה אחת. אי אפשר בחוק אחד להשתמש באותו מושג באלף ואחד מקרים.

זה נעשה בטעות אבל עכשיו תיקנו את זה.

גם את הטעות יהיה צריך לתקן.

תיקנו את זה. היה בסעיף 26, היה בסעיף 49 במשמעויות שונות כפי שאפשר ללמוד מסעיף 27. מאחר שביטלנו את 26, כבר אין אי התאמה בין הביטויים אלא יש רק ביטוי אחד.

אני רואה את אותו שופט שמגיע אליו התיק והוא אומר שמכיוון שביטלו את העניין של עיקר ההמצאה בסעיף הזה ובסעיף הזה, הם התכוונו גם לבטל כאן אבל הם מטומטמים ולא חשבו על זה. אני מכיר את השופטים.

אנחנו נפנה את השופטים, מי שיצטרך וכמובן לא אני.

מה עם המידע לציבור? בעידן המודרני לחשוב שרק יהיה איזה מספר ואיזה שם, לדעתי יש בזה בעיה מבחינה ציבורית.

כל הבקשה תפורסם.

הבקשה יכולה להיות 500 עמודים ולא ברור מה עולה ממנה.

מי שמבין יראה מה עולה ממנה.

הבקשות שלא מישראל, ממילא יבואו עם איזשהו אבסטרקט.

בסופו של דבר הרעיון היה לתת ודאות לציבור ושבעל הפטנט ייקח אחריות על מה שכתוב בהמצאה.

בארצות הברית פשוט מעתיקים לך את התביעה הראשונה וזאת התמצית.

לא.

מישהו יושב וכותב את זה מחדש?

יש איזה אבסטרקט.

יש כאן טענה שהאבסטרקט לא משקף את המציאות. האומנם?

להפך. כמה שהזמנים יותר מתקדמים, היום בכלל לא כותבים ב-אינוונשן ריליט טו אלא כותבים דיסקלוסד איז.

מה את אומרת על הטענה שהאבסטרקט לא משקף את המציאות?

זה מה שהיא אמרה.

זאת דעה אובייקטיבית. המבקשת אמורה בתקציר – ואני מקווה שכך היא עושה – לתאר בקצרה את הדברים העיקריים.

אבל עכשיו לא דורשים ממנה כך שאם הפטנט הוא חלש, היא יכולה להשאיר את זה תחת ענן לא ברור.

היא יכולה לרשום את זה בצורה יותר רחבה.

אני לא מכירה את המושג פטנט חלש. אני לא יודעת מה זה. אין דבר כזה פטנט חזק או פטנט חלש. או שיש פטנט או שאין פטנט, ואם אחר כך בהתנגדות או בבקשת ביטול מתברר שהפטנט לא תקף, אז הוא לא תקף ומבוטל. המושג הזה פטנט חלש, אני לא יודעת מהיכן הוא בא. אין סוג ב'. או שיש פטנט או שאין פטנט.

מילה אחרונה ואדוני יחליט מה שהוא יחליט. בסעיף 26 המטרה הייתה שאחרי שהבוחן בחן את הפטנט והתכתב עם בעלת הפטנט והבין על מה הפטנט, הוא יפרסם מה עיקר הפטנט המוחלט וזה כלי מאוד חשוב לציבור להבין על מה הפטנט. כשאתה מוחק את זה, אתה משאיר את אי הוודאות כי לא יודעים למה התכוונו כאן.

בסדר. בוא נתקדם.

אתה כן רוצה להשאיר את עיקר ההמצאה.

ב-26.

לא, אני מוחק את זה.

אם הבוחן בחן וראה סעיף 26?

אם הבוחן בחן ולא בחן, זה פשוט לא מעניין אותי. יש את הבקשה לפטנט ואת זה תלמדו.

אולי אני אומר מילה שתספק איזושהי תשובה לחבר הכנסת הרצוג. אני חושבת שככל שהמדינה תתמוך ברשות ותאפשר לה את האמצעים שדרושים לעשות פרסום שדרושים לעשות פרסום כך, שהוא סרצ'אבל, הקטע של האבסטרקט אולי יתייתר.

זאת הכוונה.

אני לא מבין. אני רוצה לארגן להם אגרות שתאמיני לי הם יוכלו לעשות הכול.

אתה יודע שהאגרות לא יגיעו אליהם.

יגיעו אליהם.

שאל את הבחור מהאוצר. הוא יגיד לך שזה הולך לקופה הכללית.

יגיע אליהם. תאמין לי שיגיע אליהם.

אנחנו מכירים את הפטנט של האוצר. הם שודדים את כולם וזה לא מגיע למטרה המיועדת.

תמשיכי.

דילגתם על סעיף 22.

הוא לא מתוקן. אנחנו נדון בו במסגרת הסעיף של הפיצויים.

שאלה לעניין הזה. האם שם ההמצאה, לא היה מקום להוסיף כאן שישקף את ההמצאה? במלים אחרות, מה שאנחנו רואים היום זה שם ההמצאה.

הרשם אחר כך יתקין תקנות ויעשה מה שהוא רוצה.

חוזר, לא תקנות.

הוראות ביצוע.

סעיף 48ג. במקור משרד המשפטים הציע למחוק את סעיף 48ג(2) ועכשיו הוא חוזר בו. אולי תסבירי.

אני אסביר. יש חזרה טכנית ויש חזרה מהותית. במקור חשבנו שיש מקום לבטל את לפי סעיף 16, כלומר, פרסום על הגשה, פרסום קצר, לגבי בקשות בין לאומיות שנכנסות לשלב הלאומי ושהן יפורסמו תוך פרק זמן מסוים פרסום מלא לפי סעיף 16א המוצע. לו היינו באמת נשארים בדעה הזאת, הייתה טעות באופן התיקון והיינו צריכים להכניס את זה לפסקה (1) ולא למחוק את פסקה (2).

אחרי שקילה נוספת חשבנו שנכון יותר לא לבטל את הפרסום לפי סעיף 16. כלומר, שכן תהיה הודעה ממש סמוך לאחר שבקשה בין לאומית נכנסת לשלב הלאומי ובנוסף לזה, לפי סעיף 16א המוצע, הבקשה תתפרסם בתוך פרק זמן מסוים פרסום מלא. פרק הזמן המסוים שהוצע בהצעת החוק הוא שלושה חודשים. לפי הנוסח המוצע של הוועדה מוצע לקצר אותו ל-45 ימים.

45 ימים זה בסדר?

כן. אנחנו יכולים להתאים את עצמנו.

כלומר, המשמעות היא ש-47ג נשאר כפי שהוא היום והתיקון יתבצע בסעיף 16א בפסקה (ב). היכן שהיה כתוב שלושה חודשים קודם לכן, נצמצם את התקופה ל-45 ימים כדי לצמצם את הפער בין הפרסומים.

בסדר. תמשיכי.

הסעיף הבא, סעיף 165.

אם אפשר להזכיר לכבודו שלפני סעיף 165, כשדיברנו על נושא של מסירת הודעות צד ג', אמרנו שב-164 צריך לקבוע שהמועד הזה לא ניתן להארכה. יש מועד שעד אליו אפשר להגיש את המסמכים. אמרנו אז שלושה-ארבעה חודשים, אני לא זוכר את התקופה המדויקת, וביקשתם שנזכיר כאשר נגיע ל-164 שהמועד הזה הוא המועד והוא לא ניתן להארכה כי המנגנון שבחוק קובע שאם לא נקבע אחרת, כל המועדים ניתנים להארכה כולל המועד הזה שהכנסתם לסעיף של מסירת המסמכים. צריך להכניס סעיף מתאים בסעיף 164(א).

אני רוצה להעיר שלפי הנוסח הנוכחי של הגשת הערות צד ג', הפרסומים והאסמכתאות צד ג', הוא נגזר מהמועד שבו המבקש מגיש את המסמכים. כלומר, חודשיים לאחר מכן. אם המבקש מקבל הארכה, גם צד ג' מבקש הארכה.

אם המבקש מקבל הארכה, מכיוון שאנחנו יודעים שאת זה צריך להגיש תוך שישים ימים, כל זמן שהמבקש קיבל אורכה, זה הולך אוטומטית.

זה ברור. השאלה היא לא מתי זה מתחיל אלא מתי זה נגמר.

השאלה היא איך אנחנו למבקש אנחנו מקצצים בזמן כדי שהוא יגיש בזמן ולא ימשוך לנו את זה שנים.

על זה אדוני דיברנו. יש חוזר שמגביל את סך כל האורכות מרגע תחילת הבחינה. בסך הכול האורכות ל-15 חודשים. זה המנגנון שיש לנו כרגע. אם הוא קונה אורכה אחת אחרי השנייה, הוא יבזבז את הזמן שלו והוא לא יקבל אורכות נוספות.

הוא יבזבז את הזמן שלו אבל אחר כך אני אשלם את הפיצויים, ממתי? כאילו קיבלתי רישיון ממתי?

כפי שאדוני ייתקן את החוק.

אני לא רוצה שהמבקש יוכל לשחק עם התאריכים ואני אשלם פיצויים על התקופה הזאת.

אם אפשר להתערב, האמת היא שבשיחה קודמת פנימית דיברנו על כך ואסא נתן דוגמה שאחרי האסון ביפן הם נתנו אורכות לכל הבקשות היפניות. כלומר, אני חושבת שצריכה להישאר איזושהי גמישות לרשם לתת אורכות. אני חושבת שהפתרון שרשות הפטנטים מצאה לתחום סך כל האורכות שניתנות במסגרת בקשת פטנט אחת, הוא פתרון נכון וראוי. אני לא יודעת לצפות כרגע מה יהיו התוצאות של זה שאני אכניס את המסמכים לפי 18א(2) במסגרת 164.

ההערה שלי לא הובנה. אני לא מדבר על 18(א)(2), שאלה מסמכים שמבקש הפטנט מגיש. אני מדבר על צד ג' שמגיש מסמכים ואני מזכיר מה נאמר בדיון הקודם.

עזוב מה שהיה בדיון הקודם. תראה לי פרוטוקול. אני לא אוהב שמצטטים אותי.

אני לא מצטט את כבודו. אני רק אומר שבדיון הקודם דובר – גם על דעת הסגל המקצועי של רשות הפטנטים – שצריך לתחום בזמן.

נראה לי שהיושב ראש כבר מסכים אתך. הערות צד ג' יתווספו ל-164.

אפשר להתייחס?

ודאי אפשר להתייחס, אבל כבר החלטנו על זה.

יש כאן איזושהי הטעיה מהפעם הקודמת. אם מותר לי, הרי למעשה לפי סעיף 18 רשות הפטנטים מחייבת את מבקש הפטנט להגיש כל פרסום שצוטט נגדו באיזשהו מקום עד לקבלת בקשת הפטנט. במלים אחרות, רשות הפטנטים, חודש לפני שעומד להתפרסם הפטנט, מקבלת לפי סעיף 18 עוד בקשת פטנט מסוים והיא צריכה להתייחס אליו. היא צריכה על פי החוק להתייחס אליו ולבדוק אותו. מה הם עושים, אני לא יודע. לבוא ולומר שאנחנו לא מסוגלים לקבל חודש או חצי שנה לפני פרסום הפטנט הערת צד ג'? מה זה לא מסוגלים?

מסוגלים אבל לא רוצים. אתה רוצה לשלוח את ההערות שלך, תגיש אותן בזמן.

מה זה בזמן?

הזמן הוא שישים ימים אחרי המועדים.

מתפתחת דינאמיקה מסוימת של בחינת הפטנט.

אני לא רוצה את הדינאמיקה הזאת. צריך לעצור אותה כי אחרת מה שקורה זה שזה מושך מצד אחד, זה מושך מצד שני והפטנטים נמשכים מצד לצד.

אם זה ייעצר, אני בעד. כפי שאני מכיר את הרשות, ואני בטוח בכך, זה לא ייעצר.

אדוני קבע את לוח הזמנים שאדוני קבע והתוצאה היא כמובן שהזמן בישראל יהיה הקצר ביותר בעולם למעורבות של הציבור.

אור לגויים. זה בסדר.

זאת פגיעה. זה לא אור לגויים. הזמן הקצר ביותר ואני עומד מאחורי זה. ב-EPO אפשר להגיש עד תום הבחינה ובארצות הברית אפשר להגיש עד להודעת הדחייה הראשונה של הבוחן, כך שהאמירה הזאת של עורך דין ברקת לא מדויקת. אבל קבע אדוני את מה שקבע. עם זאת, מה שמבקשים עכשיו זה לנהוג איפה ואיפה בציבור מצד אחד ובמבקש הפטנט. מבקש הפטנט שגם לו יש מועדים שקבועים בחוק יוכל בנסיבות מסוימות, יהיה שיקול לדעת לרשם, להאריך את המועד אבל כאשר מדובר בהתייחסות של הציבור – ומשום מה מתייחסים אליו כאן כאל סרח עודף, כאל טרדן שמפריע בבחינה – לו לא ניתן יהיה להאריך. חוסר הסימטריה הזאת, בכל הכבוד אדוני, היא לא מוצדקת.

אני אומר לך משהו. זה לא הציבור. הרי אתה לא תגיש את המסמכים בלי שיהיה לקוח שישים את השיק בסוף הניירות האלה. עזוב אותי בבקשה עם הציבור כי אתם מדברים בשם הציבור כשהציבור לא שם לכם שיק ולכן אל תדברו בשמו ואל תייצגו אותו בחינם.

אדוני, זה ברור שכאשר אנחנו מדברים בשם הציבור, הציבור זה המתחרים ולמתחרים יש אינטרס עסקי והאינטרס העסקי הזה משרת גם את טובת הציבור. לא אני אומר את זה אלא קבע את זה גם בית המשפט העליון. כאשר מדובר בהערות צד ג', אני מחזיק אדוני הערות שניתנו לתזכיר הצעת החוק על ידי ראש ענף בוחן ברשות הפטנטים והוא כותב: "אני בעד האפשרות הזאת כי הערות צד ג' מאפשרות לעזור לבוחן לבחון את הבקשה. יש להביא בחשבון שלצד ג' עניין בהמצאה והוא יכול להביא ציטוטים שהבוחן לא תמיד מסוגל לגלות". כלומר, זה כבר לא אנחנו אומרים אלא את זה אומרים הבוחנים שהם צריכים את עזרת הציבור.

אני קבעתי את שישים הימים ובזה זה נגמר.

דקסל בע"מ, חברה שמעסיקה כאלף עובדים באור עקיבא וביוקנעם בעיקר. אני זאת שנותנת את השיק.

יופי. את חושבת שאת הציבור?

לא. אמרתי שאני זאת שנותנת את השיק. החברות הגנריות שאמנם מעוניינות להתחרות – ותחרות זה דבר שהוא נחשב ערכי במדינה דמוקרטית ובמשק ליברלי- מעוניינות להתחרות כדין וכחוק והן מעוניינות ויכולות לפתוח לעצמן את השוק ולפתוח לציבור את האפשרות לרכוש תרופות במחיר זול יותר בזמן שזה ראוי שיהיה כך. אם יש בידיי פרסומי ידע קודם שמוכיחים שההמצאה המיומרת אינה ראויה להתקבל כפטנט בישראל, הרי זה מתפקידן, ויש גם ערך שנקרא טוהר הפנקס בנושא פטנטים, ומתפקידו של כל אחד למנוע מהמדינה לבצע טעות ולתת פטנט במקום שזה אינו מוצדק.

אני לא מבינה מדוע הוועדה מנסה כאן להזדרז ולתת פטנט כאשר הוא לא בהכרח מוצדק. זה מונופולין לעשרים שנים. תודה רבה.

שאלה לגבי חגים ומועדים. האם הם באים במניין הימים או לא?

בהחלט נמנים.

כלומר, מה? אם יש לך יום כיפור, אתה דוחה ביום או שאתה כולל אותו?

בחוק הפרשנות, היום הזה נכלל.

רק אם זה היום האחרון.

לפי חוק הפרשנות, רק אם זה היום האחרון.

לפי חוק הפרשנות לדעתי זה לא בא במניין.

אם זה היום האחרון, זה נדחה בעוד יום.

מה אתה עושה בחודש חגים?

אני סופר את כל הימים.

אם כן, יש לך נטו כארבעים ימים. השאלה אם יש לכם תקדימים לגבי העניין הזה.

לגבי הערות צד שלישי, אין לנו.

כשתובעים על הפרה, ימי הפרה בראש השנה גם הם נכללים. זה צריך להיות סימטרי.

אדוני, אני מבקש להעיר הערה. אני סבור שרשם הפטנטים יושב כאן בשני כובעים. כובע אחד שלו הוא מי שרושם פטנטים, לוקח אגרות על זה, אגרות פרסום, מוכר וכמו שאמר הרשם אנשים קונים ממנו אורכות ובעניין הזה הוא משרת את מבקשי הפטנטים.

אני מקווה שעל כל אורכה כזאת הוא לוקח אגרה.

כן. 83 שקלים לחודש. יש אגרת אורכה. מצד שני אדוני, הרשם וצבא הבוחנים שלו הם בעצם הממונה על המונופול הפטנטי והם באו להגן על הציבור מפני מונופולים בלתי ראויים. אני מקווה שהאובזרבציות האלה לא יוגשו רק על ידי אנשים שיש להם כסף לשלם לנו. אני מקווה שאנשים – ולכן אני חושב שגם התמצית חשובה – שרואים את התמצית הזאת, שרואים את הבקשה הזאת, יוכלו להגיש את האובזרבציות ותיעשה עבודה שתמנע מונופולים פטנטיים בלתי ראויים.

אי אפשר שלא להתייחס למה שנאמר כאן.

לא, אתה לא מתייחס למה שנאמר. אני לא צריך שתתייחס. לא לכל דבר צריך להתייחס.

השאלה היא האם הוועדה רוצה להגביל את צד ג' לחודשיים לתת מסמכים או שהיא רוצה לאפשר לרשם להאריך את זה כשהוא ימצא לנכון.

שאלה שעולה כאן ובכלל לא נדונה היא השאלה למי אני אאריך את המועד, מי הוא אותו אדם שיבקש את אותה אורכה. אני תוהה - אני חושב שזאת נקודה שאף אחד לא התייחס אליה כאן – מי אותו אדם שיגיש את התערבות צד ג', בין אם זה אינטרסנט או בין אם זה אותו אדם קטן חוקר באוניברסיטה.

זה תמיד יהיה אנונימי.

אם זה אנונימי, זאת בדיוק הנקודה אליה אני חותר. למי אתן את האורכה? אינני יודע. אני חושב שצריכים להיות דברים קבועים וברורים לטובת הציבור, שידע שזה המועד בו הוא צריך לעמוד.

קודם כל, זה יהיה אנונימי באמצעות.

באמצעות ייצוג.

בוודאי. אז אתה תיתן את האורכה למייצג. הרי תמיד זה יהיה אנונימי.

אני בדרך כלל פונה בלי מייצג.

אבל היושב ראש צודק. בדרך כלל זה יהיה אנונימי. אדוני, אני רוצה לדעת מול מי אני אעבוד. אין לי בעיה לעבוד מול מייצג אבל השאלה אם זה המנגנון שאדוני רוצה לקבוע וזה כמובן מנגנון שנקיים. השאלה אם זה מנגנון נכון כאשר יבואו מייצגים שהם בעצם אותו הציבור.

תגיד לי מה אתה רוצה.

האם אתה רוצה שנגביל בחודשיים או לא?

אתה רוצה שנגביל בחודשיים או שניתן לך סמכות?

אני חושב שמן הראוי להגביל את המועד הזה כדי שיהיה סוף פסוק.

בסדר. ב-164 אנחנו נוסיף את סעיף 18(ב)(3) שעוסק במועד של הערות צד ג' למסמכים, לפי סעיף 18(א)(2).

הסעיף הבא הוא סעיף 165.

סעיף 165. יש תיקון, במקום סעיף 18(א)(1), תיקנו ל-18(א)(5) שזאת ההפניה הנכונה. סעיף 18 היה בנוי בצורה קצת לא ברורה.
אנחנו מדברים על האפשרות ההיפותטית שבקשה סיימה את הבחינה עוד לפני שעברו 18 חודשים מיום ההגשה ואז בעצם יש רק פרסום לפי סעיף 26. יתר הבקשות יתפרסמו פעמיים לפי סעיף 16א. המוקדם מביניהם, הוא הניסוח הנכון יותר.

נלך על המוקדם מביניהם.

בסדר. המוקדם מביניהם.

סעיף 168א.

הפנקס והמסמכים שיש לשמרם לפי סעיף 167 נשלחים לעיון הקהל אולם מסמכים הנוגעים לבקשת פטנט שעדיין לא פורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26 לפי המוקדם, לא יהיו פתוחים לעיון.

זה לפי אותו הגיון.

סעיף 170(ב).

מה זה לפי העניין? אני לא מבין מה כתוב.

מי עורך הדין שלך?

אני עורך דין לעצמי כבר ארבעים וכמה שנים.

יש לך בעיה, אתה צריך לקחת עורך דין והוא יסביר לך את זה כי אני צריך לדאוג גם לפרנסה של עורכי הדין. לא איכפת לי איזה מהם תיקח. יש כאן הרבה.

אני יודע את מי אני אקח, אבל לא זאת השאלה.

אם אתה יודע את מי תיקח, אז למה שאני אגרום לו נזק כלכלי?

הרשו לי להתייעץ אתו דקה.

סעיף 170(ב). אנחנו בתיקון רשומות.
הרשם יפרסם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה, אולם אם הוגשה בקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה, לא יפרסם הודעה לבקשה אלא לאחר שפורסמה לגבי בקשת הפטנט הודעה לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26 לפי העניין.

לפי האקדמיה צריך לומר מרששת ולא אינטרנט.

צריך לראות מה קובע הדין.

נוסח החקיקה כיום משתמש במילה אינטרנט.

יש תוספת שלדעתנו נדרשת והיא לא מופיעה בהצעת החוק. סעיף קטן (ג). כדי להבהיר שבקשת התיקון שאנחנו מדברים עליה שמותר להגיש לגביה התנגדות, היא בקשת תיקון בפנקס לפי סעיף 1(א). כלומר, אנחנו לא מוסיפים כאן איזושהי אפשרות להגיש התנגדות כשמתבקש תיקון של בקשת פטנט תלויה ועומדת. זאת רק הבהרה שנדרשת.

זה יפורסם במועד קבוע מדי חודש או יעלה באופן ספוראדי?

איך שהוא יחליט. אני לא אקבע לו. אם אתה לא מסוגל, תמנה מישהו שיעשה את זה.

אנחנו לא אחראים על זה. יש רשם, הוא מוסמך, החוק מסמיך אותו והוא ידבר אתכם על הדבר הזה.

המשמעות של התיקון המוצע לסעיף 170(ב) שכאן נפתח עוד פתח לצד שלישי להתערב בתהליכי הבחינה.

נכון.

מה זקורה כאן זה שעוד לפני ההתנגדות טרום מתן הפטנט, שזאת השעה בה צד ג' יכול להתערב, צד ג' יכול להתערב בתיקון אגב הבחינה.

הוא חשוף לפיצוי.

גם זה דבר חדש שאין לו תקדים בשום מקום במדינות הרלוונטיות, בארצות הברית ובאירופה. לכן אם צד ג' רוצה להתנגד, הרי כשהוא מגיש את ההתנגדות למתן הפטנט, הוא יכול לתקוף גם את הדבר הזה. אין סיבה לפתוח הליכים במשרד הפטנטים של התנגדות בין צד שלישי לבין מבקש הפטנט עוד לפני שהפטנט בכלל מקובל, לפני שנגמרה הבחינה. הדבר הקטן הזה, הוא עוד סוג של מיני מהפכה.

לכן הבהרתי שאנחנו חושבים שנדרשת הבהרה בסעיף קטן (ג), שכל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת תיקון לפי סעיף קטן (א). כלומר, רק בקשת תיקון שמוגשת לפי סעיף קטן (א) שהיא לתיקון הפנקס.

אבל ב-(א) מתן האפשרות להתנגד, אתם מציעים לתקן שאפשר יהיה להתנגד כבר לאחר פרסום לפי סעיף 16א.

לא, זה (ב).

ולכן זה נראה סביר.

זה סביר מאוד כי בקשות פטנט לא צריכות להיות מתוקנות בדרך. צריך להגיש אותן מלאות ושלמות מהתחלה ולא צריך לתקן אותן במהלך הדברים.

לא, יש זכות לתיקון בקשות פטנט.

לא אמרתי שאין זכות. יש זכות אבל לא צריך. זאת זכות שלא חייבים לממש אותה.

אם כך, לשם מה לפרסם את התיקון הזה?ממילא התיק פתוח ואי אפשר להתנגד לזה. לשם מה לפרסם את התיקון כשאי אפשר להתנגד לו? זאת עוד מעמסה גם על הרשות וגם על המבקשים.

לרשות אין בעיה. הרשות מקבלת את זה.

מי שישלם את זה, אלה המבקשים.

אנחנו מדברים על שקיפות.

התיק פתוח בפני כולם.

כל יומיים ניכנס לתיק?

אתה לא תיכנס לתיק כדי לבדוק.

יש כאן שאלה שאני רוצה לחדד, אם אפשר. לגבי 170(א), האם מדברים כאן על תיקון של בקשת הפטנט? לא.

לא, על תיקון הפנקס.

לתיקון פרטים, טעויות בשם ודברים כאלה.

כשזה נמצא כבר בפנקס, כשזה אחרי מתן הפטנט.

לא, אנחנו מדברים על פרסום באינטרנט. לפי בקשה שתוגש בדרך שנקבעה, רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס וכל מסמך שהוציא. זה לא קשור לבקשות הפטנט.

זה כבר הפטנט.

נכון. הרשם יפרסם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה ואולם אם הוגשה בקשה לתיקון בקשת הפטנט או לתיקון מסמך, לא יפרסם הודעה על הבקשה אלא לאחר שפורסמה לגבי בקשת הפטנט ההודעה. זאת אומרת שזה לא נוגע לתיקון התוכן עצמו. האם זה נוגע לתיקון התוכן עצמו או שזה נוגע רק לפרטים?

זה נוגע לתיקון הבקשה, אבל סעיף (ג) מבהיר שעל זה לא ניתן להגיש התנגדות. זה ממילא פתוח לעיון הציבור כיוון שמדובר בתקופה שאחרי הפרסום לפיט סעיף 16א.

לדעתי יש בעיה בנוסח. המסר שאת מעבירה הוא נכון אבל הוא לא עולה מהנוסח שאת מציעה. כשקוראים את סעיף 170 על כל חלקיו יוצא שה-170(א) כולל את כל סוגי בקשות התיקון.

אולי נבהיר בסעיף 170(א).

האמת שגם ב-(ג) לא תיקנו את סוף הסעיף הקטן וזה אולי גם משאיר את הבלבול.

אני מציעה שנתקדם ונביא נוסח מעודכן לישיבה הבאה.

בסדר.

מה אנחנו לא רוצים זה כאוס של כמה מסלולים במקביל בו זמנית. צריך להיות מסלול אחד שיהיה דרך המלך.

אני חושבת שהמהות מוסכמת אלא שצריך רק לנסח אותה כפי שצריך. אנחנו ננסח אותה. חבל לעכב את כל הוועדה.

בסדר. 176.

176.
דיון בדלתיים סגורות

ערעור על החלטת הרשם המסרב לכיבוד בקשת מתן לפני הפרסום על פי סעיף 16א או 26, המוקדם מביניהם, יהיה נדון בדלתיים סגורות אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

בסדר גמור.

סעיף 179.

179.
המועד להגשת תביעות הפרה

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט. אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט –
(א)
בעד ניצול אמצאה שנעשה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 16א ולפני יום הפרסום לפי סעיף 26, להעניק פיצויים.

כלומר, בין הפרסום הראשון שפותח את כל המידע ליום הקיבול.

פיצויים כאמור יהיו בגובה תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו היה ניתן לו רישיון לנצל את האמצאה בהיקף שבו נעשה הניצול כאמור. לא יינתן פיצוי בעד ניצול אמצאה כאמור אלא אם כן מצא בית המשפט כי הניצול מהווה הפרה של הפטנט כפי שניתן ובתנאי שהאמצאה הנתבעת בפטנט זהה מבחינה מהותית לאמצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה לפי סעיף 16א.

(2) להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26.

כלומר, לאחר 26 אפשר לתת כל סעד כולל צו מניעה ולפי סעיף (א) בין 16א ל-26, ללא צו מניעה.

ללא צו מניעה, כשהבקשה מוגשת רק אחרי מתן הקיבול אבל אפשר לקבל פיצויים מלאים שהם רטרואקטיביים מהפרסום לפי סעיף 26.

מכיוון שאנחנו מגבילים את זה ואומרים שהאמצאה נקבעת בפטנט זהה מבחינה מהותית לאמצאה וכולי, ובלבד שכל אורכה שניתנה לבקשת המבקש תורד מהתקופה. אני לא רוצה להגיע למצב ש-15 חודשים הם בנוסף לזמן. אתה רוצה בקשה, תבקש אורכה לתקן את הבקשה שלך ולעשות כל מיני דברים, קח בחשבון שעל תקופת האורכה לא תקבל פיצוי.

לפני ההתייחסות, יענו לי הרשם ומשרד המשפטים. גם למשרד התעשייה יש מה לומר.

נראה לי שיש הפרה של ההסכם כאן.

אני לא רוצה להפר את ההסכם.

יכול להיות שההצעה לא עולה בקנה אחד עם ההסכם עם האמריקאים והיינו רוצים להעיר לגבי זה.

מה כתוב בהסכם עם האמריקאים?

בין 165א ל-26.

זה יישאר אלא אם כן יהיו אורכות.

הרשם, אני צריך באיזשהו מקום להגביל אותך באורכות. אתה יודע כמה כסף פיצויים ב-15 חודשים? אתה יודע כמה זה עולה לי אחר כך בתרופות שאני לוקח? אני עכשיו מייצג את סגן השר ליצמן.

הייתי רוצה להתייחס גם להערה של אדוני. למעשה הפיצוי שניתן אחרי הפרסום אחרי 18 חודשים הוא לא פיצוי שהוא מרתיע. הוא לא פיצוי שמרתיע במובן זה שמתחרה שמתחיל לנצל אמצאה שעשוי להינתן עליה פטנט, המקרה הגרוע ביותר, אם יינתן פטנט, ממילא הוא קיבל רישיון לדחייה והמקסימום שהוא יוכל לשלם עליו אלה תמלוגים סבירים.

מה זה תמלוגים סבירים?

עצם העובדה שהוא יודע שהוא רק מסתכן. המצב של לקבל רישיון על פטנט, כשהפטנט באמת תקף, על פטנט תקף, ואני מתחרה, החלום שלי הוא לקבל רישיון על טכנולוגיה שאחרת אני לא יכול להשתמש בה.

כמה זה עולה? אתם הרי עושים חוזים כאלה. תגידו לי כמה זה עולה.

בדרך כלל לא עושים חוזים כאלה. יש זכות בלעדית. הזכות המרכזית של פטנט היא הזכות הבלעדית לטכנולוגיה מסוימת שאדם מסוים המציא. לא תמיד הוא ירצה לתת רישיון ולא תמיד מתאים לו שמישהו אחר יקבע לו את התמלוגים. יש כאן מצב שגם מחייבים לתת רישיון, גם מצב של צד ג' שיקבע כמה יהיו התמלוגים ולמעשה מבחינת המשתמש בטכנולוגיה, אותו מתחרה, אם בסוף לא יינתן פטנט, לא קרה כלום אבל אם יינתן פטנט, ייגרם לו הנזק המינימאלי.

תגיד לי כמה זה הנזק המינימאלי הזה. אתה תגיד לי שזה איקס אחוזים לשנה, איקס אחוזים לחודש, זה סכום מסוים. כשאני הולך לחוקק אני רוצה לדעת מה אני מטיל על האיש הזה.

איקס אחוזים ממה?

איזו טכנולוגיה? באיזה תחום?

תגיד לי אתה את כל התחומים.

קודם כל, כהערה מקדימה לעניין האורכות שאדוני הציע. אם לקחתי אורכות בתור מבקש פטנט כי אני צריך לקבל אורכות כדי לקבל לפעמים את ההגנה הטובה ביותר על הפטנט שלי, אם לקחתי אורכות ובסופו של דבר קיבלתי פטנט, המתחרה רק הרוויח כי אני דוחה את הפרסום לפי סעיף 26 ומסעיף 26 הפיצוי שאני יכול לקבל הוא לא מוגבל אלא הוא יכול להיות אפילו פיצוי כפול. אם ביקשתי אורכה, זה רק לטובת המתחרה במובן זה כי הוא נכנס מתחת לגג.

כמה אחוזים?

אני לא מחפש לעשות טובות לא לזה ולא לזה. אני רק רוצה לדעת דבר אחד. כשאומרים לי פיצוי בעד ניצול אמצאה כאמור, אני רוצה לדעת מה זה פיצוי בעד אמצאה כאמור כאילו הוא קיבל רישיון. מה זה? בדרך כלל ברישיון משלמים איקס אחוזים.

פרמה זה דבר אחד, אלקטרוניקה זה דבר אחר.

תגיד לי אלקטרוניקה.

אתה יכול להגיע משני אחוזים לעשרה אחוזים ולשלושים אחוזים. זה תלוי בסיטואציה.

את זה מתמחרים לציבור.

נכון, אבל אם אני באמת רוצה לתת רישיון וזה ממוכר לרצון וקונה מרצון, אני יכול להגיע באמת למחיר שוק אמיתי. ברגע שאני צריך לתת למישהו שלישי כמו רשם הפטנטים או מישהו אחר לקבוע כמה תמלוגים יצטרך ענף מסוים לתת, זה משתנה מרגע לרגע, מתחום לתחום, מאמצאה לאמצאה, זה מקלקל את השיטה. היופי בכל שיטת הפטנטים הזאת היא בדיוק ההפך. זה לא מונופול והרבה בתי משפט בעולם אמרו את זה.

אפשר לתת דוגמאות?

כן.

לגבי תמלוגים סבירים, בעולם יש שלושה מודלים. האחד הוא לפי שווי שוק, השני לפי אחוז ממכירות והשלישי הוא לפי אחוז עלות. אני אתן דוגמה למשל מעולם הסלולר אליו התייחס קודם עורך דין בנד. יתכן שיהיו משאבים בהם מישהו שהוא בעל פטנט תובע אדם אחר או גוף אחר על הפרה בעוד שבעל הפטנט לא בעצם ייצר אותו. סוג של סחיטה, אם תרצה. תמלוגים סבירים בצורה כזאת יחושבו למשל כסוג של עלויות פיתוח. לעומת זאת במקרה של הפרה על מוצרים שמיוצרים בפועל – בין אם זאת מכניקה, הנדסה או פארמה – אפשר לעשות חישוב לפי אחוז המכירות, אפשר לעשות חישוב לפי שווי שוק של מוצרים מתחרים. אני אומר שתמלוגים סבירים שונים לחלוטין ממה שנקרא נזק מסחרי וזה מושג שמתבקש על ידי ממשלת ישראל על מנת להגביל ולהוריד, ושיהיה ברור שתמלוגים סבירים הם לא נזק מסחרי שהיקפו הרבה יותר גדול. לכן משאירים לבית המשפט, כל מקרה לגופו, להחליט מהו תמלוג סביר.

אדוני, שמעתי את התגמולים הסבירים כמונח שנקוב בתוך ההסכם עם ארצות הברית וזה באמת מונח בדין האמריקאי. כשיש משפט פטנטים בארצות הברית, מביאים מומחי נזיקין שכל אחד מהם מציג סכומים אחרים לגבי מהו סכום הפיצוי או התמלוג הראוי.

מה שקורה במקרה שלנו בכל מקרה זה שהמתחרים באיזושהי צורה צריכים לשקלל את העובדה שהם ישלמו בסופו של דבר והציבור משלם על זה. לכן אני בהחלט מקבל ותומך בהצעתו של אדוני, אם מבקש הפטנט מנסה לעשות שימוש לרעה בתקופה הזאת.

הוא לא מבקש שום שימוש.

הוא מבקש למשוך אותה, להאריך אותה.

הוא מנסה למשוך את הזמן.

משיכת הזמן הזאת עולה כסף לציבור ולמתחרים.

אני מבקש לקבל את ההשלכות של ההסכם על הנושא הזה.

אני רוצה להזכיר שאם אנחנו מדברים במיוחד לגבי ארצות הברית, אז בארצות הברית גם נהוג להאריך תוקף פטנט על כל פיגור שלשכת הפטנטים בבחינה.

לשכת הפטנטים בארץ לא מפגרת בשום דבר.

לשאלת אדוני כמה זה עולה, אני לא יודע אם רשות הפטנטים מכירה, ואם לא, נשמח להעמיד גם לרשותה. השאלה הזאת נבדקה על ידי משרד הפטנטים האנגלי באמצעות מומחים חיצוניים. דוח שפורסם לפני שנתיים או פחות משנתיים מדבר על האורכות שאדוני דיבר עליהן, על התארכות הליכי הבחינה לבקשת המבקשים שמבקשים אורכות. התוצאה של הדוח ההיא הייתה שבשוק האנגלי התוצאה של התמשכות זמן הבחינה כתוצאה מאורכות שמבקשים הגופים היא 1.2 בליון פאונד לשנה.

בואו נתקדם. מה הסעיף הבא?

אני מציע שתשלח את זה אליהם.

הסעיף הבא.

מאחר שזמננו קצר, אני מעדיפה שנדלג על סעיף 188 ונפנה להוראות המעבר.

אמרת שאת רוצה במסגרת סעיף 179 לדון ב-22. זה נושא גדול.

נלך קודם להוראות המעבר.

סעיף 196, תחילה והוראות מעבר.

הוראות חוק זה – אנחנו מדברים על החוק המתקן – למעט סעיף 2 – שעוסק בתיאור תמצית אבל ירד מהנוסח כך שאפשר להוריד אותו – ולמעט סעיף 14 – שעוסק באיחוד העילה שעוד לא עסקנו בו והוא בסעיף עליו דילגנו – יחולו גם על בקשות פטנט שהוגשו וטרם קובלו לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ואולם לעניין בקשות כאמור שחלף לגביהן המועד הקובע – שזה המועד לפרסום 16א – לפני יום התחילה (ולעניין בקשות בין לאומיות שחלף לגביהן מועד הפרסום לפי סעיף 16א(ב) כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה9, יפרסם הרשם באינטרנט את ההודעה כאמור בסעיף 166א לחוק העיקרי (פרסום באינטרנט) כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר יום התחילה.

בישיבות פנימיות חשבנו גם על אופציות נוספות כמו תשעה או שישה חודשים לאחר יום התחילה וגם לחלק את זה לאיקס בקשות כל חודש ומיד נסביר למה.

לעניין זה, "המועד הקובע", כהגדרתו בסעיף 16א(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה.

כדי לנסות להסביר מה כתוב כאן, בעיקרון הבקשות אמורות להתפרסם לפי 16א והכוונה היא גם לבקשות שנמצאות כבר היום ברשות הפטנטים וטרם התפרסמו, דבר שיוביל בסופו של דבר לפרסום של הרבה מאוד בקשות ביחד, משהו כמו ארבעים אלף בקשות אם אני לא טועה. החשש שהעלה בעיקר טל בנד הוא שיהיה קושי להתמודד עם אותן ארבעים אלף בקשות שנכנסות בבת אחת לפרסום.

לא חשש אלא בוודאות.

במיוחד מאחר שכל המועדים להתנגדויות וכולי נובעים מאותו יום פרסום.

נובעת גם החשיפה לפיצויים.

לא, בוא נניח שהרשם יגיע למצב כזה שהוא יפרסם כל בקשה מיד עם הגעתה ויהיו לו עשרים אלף בקשות. תהיה לך בעיה להתמודד אתן?

לא אדוני. הנקודה היא תקופת המעבר. יש כרגע במלאי ארבעים אלף בקשות. אנחנו לא מסוגלים, אף אחד לא מסוגל, להתמודד עם ארבעים אלף בקשות בו זמנית כשמטילים עלינו פיצויים רטרואקטיביים כאילו אנחנו יודעים מה כתוב שם.

זה לא מעשי.

זה לא רציני. אם רוצים לשחק משחק, שחקו משחק.

שאלה כדי להבין עובדתית. מתוך ארבעים אלף הבקשות, כמה בקשות כבר פורסמו בפרסומים קודמים במדינות אחרות?

רובן.

אבל זה לא עוזר למה שנעשה בבחינה בארץ.

יכול להיות שבארץ שינו את מערך התביעות מסיבה זו או אחרת.

לצערי אני שוב מפנה להסכם. שם בעצם יש סעיף כשהרעיון הוא שכל התיקים ייכנסו.

אין מחלוקת.

בהצעת החוק אכן נכתב שלושה חודשים כשבעצם לפחות מבחינת משרדי הממשלה, כולל רשם הפטנטים, הייתה התקופה שחשבו שאפשר לעמוד בה. עכשיו, אם אנחנו דוחים את זה ליותר מכך, אני חושבת שתהיה לנו בעיה מול האמריקאים, מה גם שלא הבנו אם באמת מדובר על הפטנטים שפורסמו בחוץ לארץ. הבום של כל הפרסום כאן בארץ, לדעתנו הוא לא רציני.

אם זאת תהיה הבעיה העיקרית שלנו עם האמריקאים, אנחנו נסתדר עם זה. הנה, ראש הממשלה נוסע לשם והוא יסתדר.

אבל ברמה הארגונית.

אני לא יכול לומר להם שהם יפרסמו את זה כשהם לא מסוגלים.

ההצעה הייתה שלושה חודשים.

אנחנו מסוגלים. אנחנו בשאיפה שברגע שהחוק יהיה, נהיה מחויבים לכך. כל התיקים כבר השבוע נשלח אותם לסריקה. מבחינה טכנית אנחנו נעמוד במועד אבל אם הוועדה תחליט לשחרר אותם באופן הדרגתי, נוכל לעשות גם את זה.

השאלה היא האם כמי שאחראי וחי את זה יום-יום, פתאום אתה שופך לשוק עשרות אלפי בקשות וכל השחקנים בשוק יש להם דעה אבל לכל אחד גם יש דעה נגדית כי יש לו לקוחות בכל התחומים. האם זה ריאלי לצפות בטווח הזמן הזה שכולם ידעו לבלוע את הכמות הזאת? זאת כמות אסטרונומית. אתה מסכים?

אני מסכים.

השאלה אם ניתן לפרוס באיזושהי צורה את התהליך של ההתייחסות לערימה הזאת.

מבחינת כמות החומר, בהחלט אני מסכים עם אדוני. מבחינת הפריסה, ברור שאם צריך לעשות פריסה, היא צריכה להיות כרונולוגית. כלומר, לפי ראשון נכנס, ראשון יוצא.

איזה סוג של מתיחה יכולה להיות סבירה?

אני יכול לעשות את זה. מבחינת ההתעסקות, התשומות, בכל זאת הדבר צריך להיעשות בזהירות. אני מניח שאנחנו יכולים להוציא פעם בחודש קבוצה גדולה.

לכמה זמן?

עד לשלושה חודשים.

15 אלף בחודש?

השאלה היא בין ההסכם שאומר תשים את זה לבין ההתייחסות, אולי צריך ליצור בהוראת המעבר תקופה יותר ארוכה להתייחסות לחומר. אין בעיה, יעמידו את הכול באינטרנט ביום שההסכם אומר, אבל את מבינה שאף אחד לא יכול לבלוע בלי להקיא.

זה פורסם כבר בחוץ לארץ.

לא זה פורסם.

את יודעת שלכל המשרדים יש כמות מוגבלת של כוח אדם. כל התעשייה כאן.

אבל הם כבר ראו את הבקשות האלה.

לא. זה לא נכון.

אף אחד מאלה לא יגיד לך, גם אם הוא מייצג את הפארמה וגם את התעשייה הישראלית שהוא ראה את כל הבקשות.

אני חושב שבמקרה הזה יש הגיון מסוים בסוג של פרישה. אם יורשה, אפילו אם יריבינו אפשר להגיע לסוג של הסכמה יחד עם הממשלה על לוחות זמנים סבירים. אני מסכים עם היושב ראש שבמקרה הזה זאת בעיה שאפשר יהיה לעבוד עליה. אני מדגיש שכל היתר נפתר.

בישיבה פנימית חשבנו להגדיר את זה כ-7,500 בקשות בכל חודש עד שיסתיימו.

זאת כמות של יותר משנה. אל תשכחו שפרסמתם את פרסום עיקר ההמצאה. זאת אומרת, צריך לקרוא את הבקשה במלואה ובקשה מכילה מאות עמודים.

היה לך מספיק זמן בשנתיים האלה לקרוא את האמצאות שלא הוגשו דרך ה-PCT. אנחנו מנסים למצוא אתכם פתרון.

יהיה צורך למצוא פתרון כי זה אמיתי.

אם לא, אנחנו נמצא את הפתרון.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>