PAGE
50
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 567>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012), שעה 9:00

<1. תקנות שמאי המקרקעין (אגרות), התשע"א-2011>
<2. תקנות פינוי ובינוי (פיצויים)(מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי), התשע"א-2011>
<3. תיקון טעות בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 69), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
חנה גבאי - ס בכיר ליועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

עינת גנון - סגנית מנהלת אגף תכנון ובנוי ערים, משרד הבינוי והשיכון

משה אשכנזי - מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

כרמית יוליס - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל סיון גייסט - יועצת שימור אגף פיתוח ובקרה, משרד הפנים

אוהד דנוס - יו"ר הלשכה, לשכת השמאים


דוד דהאן - פעיל, מוזמנים

נועה סרברי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה אזרחי

מירי כהן - יועצת משפטית, התאחדות בוני הארץ

נעמה מנחמי

דורית ואג

אתי בן-שמחון
<תיקון טעות בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 69), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, קיבלתי מכתב מיושב ראש הכנסת.
שלום רב, הנדון, תיקון טעות בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 69).
בהתאם להוראות סעיף 10א, הריני מעביר לעיונך הצעה לתיקון טעות בשל טעות טכנית בנוסח החוק שבנדון, אשר התקבל בכנסת ביום י"ד בטבת, 9 בינואר. אודה לך אם תביא אותה לפני הוועדה לקביעת הטעות ולאחר מכן לאישורה במליאת הכנסת.

ובכן, יש טעות בסעיף 1 לחוק בתי המשפט, במקום פיסקה 10 צריך להיות פיסקה 11, ופיסקה 11, תסומן 12. זה יחול רטרו-אקטיבית מיום חקיקתו של החוק. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד תיקון טעות בחוק בתי המשפט (תיקון מס' 69) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון נתקבל.

התיקון אושר.

<תקנות שמאי המקרקעין (אגרות), התשע"א-2011>

הדבר השני שיש לי זה?

בקשה לרביזיה.

מי ביקש רביזיה?


תקנות שמאי המקרקעין, אגרות – אני ביקשתי רביזיה?


מי בעד הרביזיה? ודאי שיש, כולם בעד הרביזיה.

בדיון הקודם בתקנות האגרות דנו בגין הגשת הערר, אדוני ביקש להוסיף תוספת שבמקרה שהערר התקבל או חלקו תוחזר האגרה למבקש. הגורמים המקצועיים אצלנו המליצו שבנסיבות העניין לאור העלויות התפעוליות של החשבות של הוצאת הבקשות והחזרים, כבר מוטב לוותר על הדרישה על תשלום האגרה.

מצוין, כמה שאתם מוותרים על אגרות, זה תמיד יותר טוב, מופיע בתקנה 1 (3). במקום הסעיף הזה, אין כלום, כל סעיף 3 יימחק ולא תהיה אגרה. תודה רבה לכם.
הצבעה

בעד הרביזיה לתקנות שמאי המקרקעין - רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לאישור הרביזיה נתקבלה.

מאושר בנוסח החדש.
<תקנות פינוי ובינוי (פיצויים)(מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי), התשע"א-2011>

אני רוצה לוודא שמשרד השיכון ומשרד המשפטים הגיעו להסכמות, הכול ברור להם.

נמשיך את הדיון הקודם שהיה בתקנות. בסעיף ההגדרות אין שינוי, אנחנו רק הבהרנו בבקשה כאמור בסעיף 2 (א) למינוי שמאי פינוי ובינוי.

בתקנה 2, אנחנו נחזור אליה שוב, כיוון שהיו שינויים מאז הדיון הקודם.

(1) "בקשה המוגשת ליושב ראש הוועדה לצורך מינוי שמאי פינוי ובינוי, כאמור בסעיף 2א(א) לחוק, תיערך לפי הטופס שבתוספת ותשלח ליושב ראש הוועדה בדואר או בדואר אלקטרוני.

(ב) לבקשה כאמור בתקנה משנה (א) יצורפו המסמכים המפורטים להן".

בדואר, או בדואר רשום? ליושב ראש הוועדה, אני לא רוצה שיהיה מצב שאחר יגידו שלחנו וזה לא התקבל אצלו. השאלה מה אתם רוצים.

בדואר אלקטרוני יש הערה.

בדואר אלקטרוני, בסדר.

תקנה 13, או 12 כבר, שעוסקת בהמצאה באמצעי אלקטרוני - הבהרנו בה ש"המצאה באמצעי אלקטרוני תהיה רק לאחר קבלת הסכמת הנמען להמצאה כאמור, ובלבד שהמצאה לאותה תיבת דואר אלקטרוני תיענה בתשובת הנמען כי קיבל את ההמצאה".

בדואר רגיל לא על דואר אלקטרוני.

אני לא מדבר על דואר אלקטרוני, אני מדבר על דואר רגיל, בדואר אלקטרוני זה בסדר.

ברגע שכתבנו בתקנה שאפשר לשלוח את זה בדואר אלקטרוני, אני לא צריך אישור שלו ולא צריך שום דבר, זה הדואר האלקטרוני. אבל אני צריך בדואר, אז זה או בדואר רשום, או במסירה או משהו כזה, כי אני רוצה לוודא שזה הגיע לכתובת הנכונה.

בדואר רשום עם אישור מסירה?

בדואר רשום.

כשנגיע ל-13, אפשר פשוט למעט שם, למרות שאגב, הוא יכול לתת איזושהי הצהרה כללית באתר שאפשר לשלוח דואר אלקטרוני, ואז זה חוסך את העניין, זה גם אפשרות.
(ב) "לבקשה כאמור בתקנה משנה (א) יצורפו המסמכים המפורטים להלן:

1. נסח רישום בפנקסי המקרקעין או מסמך אחר המעיד על זכות כל בעל דירה מבין המבקשים

בדירתו, אם הזכות איננה רשומה בפנקסי המקרקעין;
2. החוזים המתייחסים לעסקת פינוי ובינוי שהוצעה למבקשים, ככל שנכרתו טרם הגשת

הבקשה" - - -.

הזכות איננה רשומה בפנקסי המקרקעין, למה מתכוונים, שיהיה רישום של הערות אזהרה?

לא, לפעמים יש נכסים שלא רשומים בתב"ע.

אז אני לא יכול לצרף נסח רישום המעיד על הזכות שלי. רבותיי, תקראו את סעיף 1, לקרוא לפחות אני יודע, לא מבין כל דבר, אבל אני לקרוא יודע.
נסח רישום או מסמך אחר המעיד על זכות כל בעל דירה מבין המבקשים בדירתו, אם הזכות אינה רשומה בפנקסי המקרקעין, אז אם המלים "אם הזכות איננה רשומה", - זה מדבר רק על מסמך אחר, אז צריך איכשהו לנקד פה משהו, אני לא יודע.

אז נעשה פסיק אחרי המקרקעין.

אפשר "או אם הזכות אינה רשומה מסמך אחר".

בדיוק כך.

2. "חוזים המתייחסים לעיסקת פינוי שהוצעה למבקשים ככל שנכרתו טרם הגשת הבקשה, או טיוטת חוזים שהוצגו על ידי היזם אך טרם נכרתו ככל שישנם כאלה.
3. אמות המידה לקביעת התמורה כפי שהיזם הציגן למבקשים או שומת מקרקעין", זאת אומרת, אין חובה להגשת שומת מקרקעין.

4. "הוראות התכנית המפורטת החלה על המקרקעין והוראות התכנית המפורטת המוצעת שמכוחה יוקם המבנה החדש במקבץ פינוי ובינוי, אף אם טרם אושרה;

5. מסמך המפרט את עיקרי הטענות של המבקשים ביחס לעסקה המוצעת והיותה כדאית
כלכלית.

6. כל מסמך אחר הנוגע לעניין שהמבקשים מעוניינים להגישו.

(ג) לא נחתמה בקשה כאמור על ידי כל המבקשים או שלא צורפו לה מסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) לא תתקבל. יו"ר הוועדה יודיע למבקשים על הליקויים בבקשה והם יהיו רשאים לתקנם בתוך 15 ימים; תוקנו הליקויים ​– יראו את היום בו נתקבלו התיקונים כיום בו נמסרה הבקשה.
(ד) עותק של הבקשה וכל המצורפים לה יומצא במישרין ע"י המבקשים למשיבים לא יאוחר מ-7 ימים ממועד הבקשה למינוי. הודעה כאמור תתבצע בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות דואר אלקטרוני, אם ניתנה הסכמת הנמען להמצאה בדואר אלקטרוני". אגב, זה מיותר אפשר אולי לבטל את הסעיף ההוא פשוט. "אישור בדבר ביצוע המסירה יישלח ליו"ר הוועדה".
אתם רוצים שנשאיר את הכפל הזה של הסכמת הנמען להמצאה בדואר אלקטרוני?

כן.

טוב, אז יהיה כפל.

3. מינוי שמאי פינוי ובינוי והודעה על מינויו

(1) "יושב ראש הוועדה ימסור הודעה על זהות שמאי פינוי ובינוי שמינה למבקשים ולמשיבים
בבקשה בתוך 15 ימים ממועד קבלת הבקשה למינוי. המינוי כאמור יתבצע לאחר שיושב ראש
הוועדה יבדוק עם שמאי הפינוי ובינוי שבכוונתו למנות כי אין במינויו חשש לניגוד עניינים". משרד הבינוי והשיכון אומר שהוא לא בהכרח חושב שהוא יספיק לעשות את זה.

הוא בהכרח חושב שלא יספיק?

אתן צודקות במאת האחוזים, אני לא מבין למה ההקבלה על 15 יום.

15 ימים נקבעו בחוק פינוי ובינוי.

מי חוקק אותו?

אדוני.

אני לא, הוא לא היה אצלי בוועדה.

היה.

כן, זה היה בחוק ההסדרים. מה יקרה אם 15 יום הוא לא מינה? הוא מינה אחרי 17 יום, יש שמאי או אין שמאי?

ברשותך, אדוני, אנחנו רוצים להבהיר. השמאים ימלאו מראש איזשהו טופס ניגוד עניינים שבו הם יפרטו מי החברות שהם עבדו איתן במשק, כך שזה יהיה לנגד עיניו של יושב ראש הוועדה, כשהוא מקבל את הבקשה, ואז הוא יידע למי לא להפנות את הבקשה. מה שנותר בעצם זה בעיקר בדיקת עניינים לדיירים שבפרוייקט. ברגע שיושב ראש הועדה מקבל את הבקשה, הוא הרי לא ייתן לשמאי לבדוק אחד לאחד את כל הדיירים, ואנחנו עוד לא יודעים גם מי כל הנמנעים, מי המשיבים, לכן אנחנו סבורים שבשלב הזה, בדיקת ניגוד העניינים צריכה להיעשות רק אחרי שהשמאי מקבל את הבקשה, לא כשיושב ראש הוועדה מקבל, אלא אחרי שהשמאי מקבל.

אז את בעצם רוצה שהשמאי יעשה את הבדיקה לעצמו, אבל זה עדיין לא עונה לשאלה שלי, כי אני מסכים איתך, כי ניגוד עניינים זה דבר שכל יום הוא יכול להשתנות, השאלה שלי היא מה קורה לא מיניתי תוך 15 יום. מה קרה?

יגישו בג"צ נגד יושב ראש הוועדה על זה שהוא לא מינה תוך 15 יום.

רבותיי היקרים, משרד השיכון יש לו אינטרס שהפרויקטים האלה יתחילו לרוץ, לכן כשאני אומר 15 יום, ואת מבינה, הוא מינה לי את השמאי אחרי 16 יום, אז אני רץ לבג"צ, אני מבקש לבטל, ומתחיל עם סיפורים, זה ייתקע לעוד 40 שנה.

מהרגע שיהיה כתב מינוי, גם אם זה היה אחרי 16 אף אחד לא יילך לבג"צ.

למה לא, בואי נאמר כך, אז עד שהם יחכו, אז תיק יכול לשכב בבית המשפט העליון 5 שנים עד שמבטלים דבר.

מגיש הבקשה הוא בעל האינטרס שהדיון כן התקיים.

נכן, אבל המשיב, הדיירים לא רוצים דיון, אז הם יגישו עתירה ויגידו שהוא לא מונה בזמן ולכן הוא לא קיים. נכון שזה כתוב בחוק, בסדר, השאלה היא, רק אני שואל, אם אנחנו יודעים איכשהו להתמודד עם מה שאני שואל.

חוץ מזה שאני מניחה שבית משפט - - -

אני מציע שלא תניחי שום דבר על בתי משפט.

אפשר אולי להציע מנגנון של ארכה בתוך החוק, ואז מקסימום תשתמשו בו.

בתוך החוק אנחנו לא בתקנות לסתור את החוק.

אי אפשר בחוק, יש למחוק את המינוי.

2) "מונה שמאי פינוי ובינוי יוכלו הצדדים להגיש טענותיהם ליו"ר הוועדה, בכתב, בקשר למינוי
בתוך 14 ימים מיום שנודע להם על המינוי או מיום שנודע להם על עילה לפסילתו או קיומו של ניגוד עניינים". ההצעה שלי זה אולי לשקול להוסיף "וכל עוד לא הסתיים הדיון מפניו על מנת לתחום את זה".

לא, יש פה בעיה אחרת לגמרי, תוך כדי הדיון, בכל שלב אני יכול להגיש בקשה לבטל אותו כי יש ניגוד עניינים.

לא, אתה צריך שזה יהיה 14 ימים מיום שנודע לך.

מיום שנודע לי, רק נודע לי היום, מישהו יודע מתי נודע לי?

אז כמובן שההחלטה תהיה תלויה בשלב שחל מאז המינוי.

וכל עוד לא הסתיים הדיון בעניינו - השאלה אם זה נכון. הוא נתן החלטה, אז נודע לי שהוא בכלל עובד אצל אחד הדיירים, למה אני לא יכול לפסול את ההחלטה שלו? בוא נאמר כך, אני לא ידעתי את זה קודם, זה נודע לי אחר כך.

זה לא הכרחי התוספת, אבל אני חושבת שכן יהיה לנו סעד במקומות אחרים, כמו לדוגמה, הרי ההחלטה הזאת היא רק החלטה בדרך לפסק דין נזיקי כנגד דיירים סרבנים, ואז הדיירים הסרבנים יוכלו לבוא ולטעון.

איפה הם יטענו?

בבית משפט.

איזה בית משפט, זה יכול להיות בית משפט שלום.

אם אדוני רוצה לבטל את זה, אין שום בעיה.

אני רוצה למחוק את זה כל עוד לא הסתיים הדיון בעניינו.

אין בעיה, מחקנו את "וכל עוד לא הסתיים הדיון בפניו".

4. המצאת מסמכים לשמאי פינוי ובינוי ולמשיבים
(1) "יו"ר הוועדה ימציא עותק של הבקשה וכן את המסמכים שצורפו לה כאמור בתקנה 2(ב) לידי
שמאי פינוי ובינוי שמונה בתוך 15 ימים ממועד קבלת הבקשה למינוי". קודם ההמצאה היתה על ידי המבקשים, עכשיו זה יהיה יושב ראש הוועדה, זו הצעה של משרד הבינוי והשיכון על מנת לזרז את התהליך.
(2) "לא ימסרו המבקשים מסמכים נוספים על אלה שבתקנת משנה (א) לאחר חלוף המועד הקבוע

בתקנת משנה זו, אלא באישור שמאי פינוי ובינוי". אז זה צריך להיות לא ימסרו המבקשים עדיין?

כן.

"לא המציאו המבקשים לידי המשיבים עותק של הבקשה והמסמכים כאמור", כלומר, המבקשים כן מעבירים למשיבים במועד שנקבע לפי תקנה 2(ד), יראו את המבקשים כאילו חזרו בהם מהבקשה.

מי הכניס את התקנה הזאת? זה בזבוז זמן שאין כדוגמתו התקנה הזאת. לא הגשתי בזמן, רואים אותי כאילו חזרתי, אני אגיש בקשה חדשה, אין פה סופיות. אתם סתם מטרטרים את היושב ראש, את עצמכם, את השמאי, את כל הסיפור הזה.

המטרה של זה היתה לכוון דרך - - -

המטרה מצוינת, אבל את יודעת, אילו היה שאפשר להגיש פעם אחת, או שהאגרות היו כאלה גדולות שזה יהיה תענוג להגיש כמה פעמים, אז הייתי מבין, אבל זה הכול רק לטרטר את האנשים.

זה גם לא הם עכשיו ממציאים את המסמכים, נכון?

לא, המבקשים הם שממציאים למשיבים, בעוד שההודעה על המינוי לשמאי יושב ראש הוועדה.

לא המציאו המבקשים לידי שמאי פינוי ובינוי?

לא, לידי המשיבים.

לא הגישו במועד, הגישו 3 ימים אחרי הזמן, אז מה קרה? אז רואים אותם כאילו הם חזרו בהם מהבקשה, אז למחרת מגישים עוד בקשה, והכול מתחיל מחדש, ואנחנו מושכים את זה עוד קצת זמן, אין בעיה.

מה שאדוני יחליט.

לא, מה שאתם רוצים, אני לא מחליט שום דבר. את יודעת, אני מחליט מה שאתם רוצים. אני מנסה להאיר לכם רמזור, פרוז'קטור לאיזשהו כיוון.

אבל אני רק מבקשת לחדד כאן משהו. ב-(ג) ההמצאה היא למשיבים אחרי שכבר כל המסמכים נמסרו עוד קודם במסגרת הבקשה למינוי. כלומר, הסנקציה היא רק על עצם העובדה שהם לא המציאו להם בזמן, הם לא מצריכים לחדש פה. כן, יש לנו אינטרס שהם ימציאו למשיבים בזמן.

אני הייתי מציע לכם רק להוסיף דבר אחד, אלא אם כן אישר השמאי הארכת מועד, תנו לו סמכות להאריך את המועד.

יש לנו סעיף כללי להארכת מועדים לכל התקנות.

5. תשובת המשיבים
"המשיבים יגישו את תשובתם לשמאי פינוי ובינוי ולמבקשים בתוך" – מייד נדבר על כמה ימים - "מיום שהומצאו להם - הבקשה והמסמכים כאמור בתקנה 2(ד), ובצירוף כל המסמכים שהם מבקשים להביא לפניו, ורשאים הם לצרף שומת מקרקעין לתשובה; לא יוגשו מסמכים נוספים לאחר המועד הקבוע בתקנה זו, אלא באישור שמאי לפינוי ובינוי".
מה שקרה כאן, הוועדה שדנה בסעיף הזה בפעם הקודמת דיברה על 45 ימים, אבל מאחר ששינינו את סדר הדברים, והיום הימים נספרים מעצם הבקשה למינוי ולא מיום ההמצאה של הבקשה למשיבים, אנחנו לא נקצר את המועדים אם אנחנו נכתוב כאן 60 ימים, סליחה, אנחנו לא נאריך את המועדים אם נכתוב 60 ימים, אנחנו אפילו קיצרנו אותם קצת.

אנחנו ביקשנו כן לקצר כי אנחנו רוצים שההליך יהיה מזורז ככל הניתן - 45 יום.

אני מזכירה שמדובר כאן באנשים לא מאוגדים, שצריכים להתאגד ולמצוא לעצמם שמאי שיגיש שומת מקרקעין, שהתייחס לכל הטענות, הם גרים בבניינים שונים. ה-60 יום, בסופו של דבר לא הארכנו את התקופה, אלא אפילו קיצרנו אותה.

אבל אם הם יראו שלא מתאגדים יבקשו אותה, יקבלו אותה.

אבל למה הם צריכים לבקש? למה מראש לתת להם מועד לא סביר, זה לא סביר.

השאלה היא אם 45 ימים זה מועד סביר או לא?

זה 45 ימים מהבקשה למינוי.

למה בקשה למינוי?

היא שינתה את המועדים.

שינינו את סדר הדברים, לכן לא יהיה להם 45 יום אפילו, אפשר להגיד מיום שהומצאו להם המסמכים.

זה כתוב.

אבל גם אם אני כותבת 60 יום, סך הכול לא השתנה.

כתוב – "מיום שהומצאו להם הבקשה" - - -

נכון, הם מומצאים להם כבר בהתחלה. קודם הרי הטענה לגבי 45 יום הייתה שבנוסף ל-45 יום האלה, הרי יש להם כבר מידע על זה שמונה שמאי פינוי ובינוי עוד קודם לכן, עוד לפני שהוא מונה. עכשיו הם יקבלו את המסמכים ואת הבקשה בסמוך לבקשה, בתוך 7 ימים, זאת אומרת, אין להם עוד אקסטרה שהיה להם קודם. נראה לי שכבר עדיף לתת 60 יום. אם תתני 45 יום, אז באופן אוטומטי השמאי ייתן כל פעם הארכות, עדיף לתת 60 יום שזה קצת יותר סביר. יש סיכוי שהם ינסו להגיע ל-60 יום האלה.

לא מדובר כאן במשיבים שנפל עליהם משום מקום איזושהי תביעה.

או-הו, כמה שכן.

יכול להיות שיש שם עשרה יזמים שמסתובבים.

או שהסתובב - את יודעת, התחרות בין היזמים, וכל אחד מציע הצעות כדי שיסגרו איתו. בואי נאמר כך, לא מסתובבים פה רק צדיקים.

60 ימים זה המון.

בסדר, מקבלים את דעת הוועדה.

6. דיון לפני שמאי פינוי ובינוי
(א)"שמאי פינוי ובינוי יקיים דיון לא יאוחר מ- 45 ימים מיום הגשת תשובת המשיבים אם הוגשה,

או מיום שנקבע להגשתה, לפי המוקדם, ויודיע לצדדים על מועד הדיון ומיקומו, 14 ימים לפחות מהמועד שבו הוא עתיד להתקיים. הדיון יתקיים לאחר ביקורו של השמאי בנכס כמפורט בסעיף 9.

(ב)"בהודעה לפי סעיף זה יצוין כי שמאי פינוי ובינוי רשאי לקיים דיון בהעדר צד אם זה נעדר מן

הדיון". בעצם מה שעשינו, העלינו את ג', במקום שזאת תהיה - - -

אני מבקש סליחה, אבל אני חייב לצאת לחמש דקות. הפסקה של חמש דקות.

<(הישיבה נפסקה בשעה 09:30 ונתחדשה בשעה 09:35.)>

תקנה 6 – קראנו אותה, אתה רוצה לאשר אותה, אתה רוצה שנחשוב עליה קצת?

לא, בסדר גמור.

תקנה 6 – אושר.


7. מקום הדיון
"הדיון יערך במשרדי שמאי פינוי ובינוי או במקום אחר המאפשר קיום דיון הולם, ואולם לא יתקיים דיון במשרדו של אחד הצדדים לדיון" – בתוספת של היושב ראש מהפעם הקודמת – "או של מייצגו".

דרך אגב, למה אם הצדדים מסכימים ללכת למשרד - - -

פה נאמר כך, אתה יודע, ההסכמה של הצדדים במקרה הזה, זה מזכיר לי את הסכמת האשה להתדיין בבית הדין הרבני, זה תמיד ניתן מרצון טוב וחופשי ובנפש חפצה, אז אני לא רוצה, שהשמאי ימצא או יהיה לו משרד, אם אין לו משרד, אז שיישב מצידי בבית הכנסת בשכונת מגורים שם.

מדובר רק על המיקום לא על התוכן של ההכרעה.

אני אסביר מה אני חושב. המינוי הוא לעתים לא מונחה גיאוגרפית, ואז המשמעות היא שאתה מדבר פה על אנשים ממעמד סוציו-אקונומי, נקרא לזה, של לטרטר אותם גם אם הם סרבנים וגם אם הם לא, לערים אחרות, לעשות נסיעות.

לא, אני מצפה שהשמאי יבוא לעיר שבה הם גרים כולם שהפרויקט נמצא, ואולי צריך יהיה להוסיף את זה בתקנה, שהדיון התקיים בכל מקרה באזור שבו נמצא הפרויקט כדי לא לטרטר את כל התושבים באמת.

זה יהיה מצוין.

ואם המשרד שלו לא באותה עיר?

אז הוא יבקש בעירייה חדר.

לא, אז הוא יבוא לאותה עיר, יעבור ברחוב הראשי, יסתכל ויראה שיש שם 27 משרדי עורכי דין, הוא יעלה לאחד מעורכי הדין האלה ויגיד לו, תשמע, יש לי צורך לנהל ישיבה כזאת וכזאת, האם אני יכול לקבל אצלך חדר לשלוש שעות ואני אשלם בשביל זה.

במקרה הספציפי הזה אם אחד הצדדים יש לו משרד משל עצמו?

לא רוצה שזה יהיה באחד המשרדים כי זה תמיד מעמיד את הצד השני במצב לא נוח.

"הדיון ייערך במשרדי שמאי פינוי ובינוי או במקום אחר המאפשר קיום דיון הולם", - באזור - - -

לא, אבל אז הוא יכול להביא אותם אליו בכל מקרה.

במקום שמאפשר דיון הולם ובקירבה למתחם - - -

ובתחומי היישוב אולי שבו מתנהל הפרויקט.

יישוב זה קצת יותר מדי לדעתי.

ובקירבה גיאוגרפית למקום הפרויקט.
"ואולם לא יתקיים דיון במשרדו של אחד הצדדים לדיון או של מייצגו".
8. דיון בהעדר צד
(א) "צד שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי שמאי פינוי ובינוי באותה ישיבה לדון

בבקשה בהעדרו".

לא בבקשה, "רשאי לדון בהעדרו", יש למחוק את המלה "בבקשה".

(א) "צד שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי השמאי לקבל החלטה

בהעדרו.
(2) החלטה שניתנה אחרי דיון שהתנהל בהעדר צד או בהעדר טענותיו, רשאי שמאי פינוי ובינוי, על
פי פניית אחד הצדדים שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו העתק ההחלטה,

לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שאחד הצדדים נעדר או לא טען טענותיו מסיבה

מוצדקת".


איחוד דיונים - הורדנו בדיון הקודם.

9. ביקור בנכס
"שמאי פינוי ובינוי יבקר לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה בדירה אחת לפחות מכל סוג אופייני של
דירה במתחם"; - בזמן ההפסקה שהייתה לנו ניצלנו אותה כדי לחדד קצת את ההגדרה של "אופייני".

בחינת מאפייני השטח והתכנון.

"ביחס לשטח ומאפייני התכנון של דירה במתחם, הביקור יתבצע בנוכחות הצדדים, זולת אם הסכימו כי הביקור ייערך שלא בנוכחותם".
10. סדר שמיעת הצדדים בדיון
(1) "המבקשים יטענו תחילה והמשיבים יטענו אחריהם, אלא אם כן קבע השמאי סדר טיעון
אחר;
(2) השמאי רשאי להתיר לאחד הצדדים טיעון נוסף".

סליחה, הייתי כותב פה שהשמאי יקבע את סדרי הטיעון, מה איכפת מי טוען ראשון, הרי השמאי זה מעניין אותו הטענות כמו השלג דאשתקד. הוא בודק שורות, הוא בודק תכנית, הוא בודק דירה, לפי זה הוא קובע מה הטענות.

יש הסברים, יש טענות.

הכול טוב ויפה, אני מציע שבמקום (א) (ב) יהיה כתוב – שהשמאי יקבע את סדר הטיעונים.

אבל (ב) לדוגמה מבהיר שהוא יכול - - -

מספיק שאני כותב שהוא רשאי לקבוע את סדר הטיעונים, אז הוא רשאי לתת לו להשיב.

בעצם (א) (ב) ביחד, יוצרים כאן איזושהי הבהרה שצד אחד טוען, הצד השני משיב, וכל תגובה נוספת היא - - -

אם אתה רוצה, אתה צריך בשבילה רשות, שזה לא יהיה איזה פינג פונג כזה.

אם אני קובע שהשמאי יקבע את הסדר, אז הוא יכול לתת רשות לזה, ואחר כך לתת לזה, ולתת לזה יותר זמן. אתם יודעים, לא מזמן היה לי דיון בוועדה שאחד הצדדים טען – אתה לא נותן לי מספיק זמן לטעון כמו לצד השני, אז זה בסדר.

מה שקורה, מצד אחד אנחנו מאפשרים לשמאי לשנות אחר כך ולהוסיף, אבל אנחנו מנחים אותו, בסופו של דבר השמאים הם לא שופטים מנוסים איך מנהלים דיון.

אני רוצה לחזור ל-9-10, איך אפשר לערוך ביקור שלא בנוכחות הצדדים ופרוייקט פינוי ובינוי, הרי צד אחד תמיד חייב להיות?

לא נכון, רק דייר אחד יכול להיות מבין כל הדיירים.

אז יש מישהו.

לא, אבל הצדדים - יש 100 דיירים.

חוץ מזה, אתה יודע, יש את הדודה שגרה יחד איתי, וגם הפיליפינית והיא פותחת לך את הדלת, אז אף אחד מהצדדים לא היה. אתם רוצים להשאיר את זה, תשאירו את זה, אני חושב שזה סתם מסרבל את הדיון.

קודם זה היה הרבה יותר מפורט, אנחנו קצת צמצמנו את זה.

זה שזה היה יותר מפורט ולא מחקתם את זה אתם, זה אומר שיש קושי - - - משפטית.

מחקנו, הנה הבאנו הגדרה יותר מצומצמת, במקום 5 סעיפים רק 2 סעיפים.

האפשרות לקצוב היא נכונה, למרות שבפועל אני יכול להעיד מתיקון 84 ששמאי מכריע אומר יש לך 10 דקות לטעון, ואם הוא חורג אף אחד לא עוצר אותו, אבל זה יכול למנוע מצבים שמישהו בא לעשות פיליבסטר, ואז שמאי פינוי ובינוי יכול לומר לו אדוני, יש לך חצי שעה, תטען, כל מה שאתה צריך זה מספיק זמן.

(3) "לבקשת אחד הצדדים או מיוזמתו, רשאי שמאי פינוי ובינוי להתיר לאדם שאינו אחד
מהצדדים לטעון בשם אחד הצדדים בדיון המתקיים בפניו, אם מצא שהדבר דרוש;
(ד) הוצגה חו"ד מומחה כאמור בתקנה 15, או צורפה שומה שנערכה מטעם צד, כאמור בתקנות
2(ב)(3) ו- 5, רשאי הצד שכנגד להציג שאלות למומחה או לשמאי, ושמאי פינוי ובינוי יאפשר למומחה או לשמאי לענות על השאלות שהוצגו לו.

(ה) לא יישמעו המבקשים במהלך הדיון אלא לעניין טענות שהועלו בבקשה או במסמכים שצירפו

כאמור בתקנה 2(ב) או לעניין טענות שהועלו בתשובת המשיבים ובמסמכים שצורפו לה כאמור בתקנה 5, ואולם שמאי פינוי ובינוי רשאי בכל שלב בדיון להתיר לצד להוסיף טענות בעל פה מעבר לטענות שהועלו בבקשה או במסמכים ובתשובה, לפי העניין, ובלבד שניתנה לצד שכנגד הזדמנות לטעון בעניין".

ברור לכם שאתם הפכתם את זה למעין משפט שזה לא היה צריך להיות. כל התקנה הזאת 2(ה), עם כל הכבוד, לא מבין מה אתם רוצים. אתם רוצים מהר? אתם רוצים דיונים משפטיים, הפכתם את זה פה לכמעט דיון בבית המשפט העליון, מה שלא מופיע בעיקרי הטיעון אתה לא יכול לטעון ולא יכול להזכיר פסק דין שלא הזכרת בעיקרי הטיעון, אף אחד לא עומד בזה לא פה ולא שם ולא יעמוד גם פה, השמאי תמיד ייתן להגיד.

את רוצה להוריד את (ה)?

אני יכולה לומר מה הייתה הכוונה ב-(ה)?

מה הייתה הכוונה?

כן, הייתה כוונה שכאשר מגישים את המסמכים בכתב, אז ייתנו עליהם את הדעת, ויעלו שם את כל הטיעונים.

מצוין מה שאת אומרת.

אני לא יודעת אם זה מתקיים במלואו, אבל אני יודעת שזה מאוד ייעל את הצורה שבה אנשים בכלל הגישו בקשות. הם כותבים שומות יותר מפורטות, הצד השני יודע בכלל מה רוצים ממנו.

אם אתם שואלים אותי, הסעיף הזה אצלי יוצר צמרמורת, כי הוא אומר לי, הולך להיות פה דיון משפטי עם טענות, אני רוצה להשיב, הוא לא טען את זה, הוא כן טען את זה, הוא כן אמר, הוא לא אמר, אז תן לי להשיב, אני אסביר לך שזה לא הטענה הזאת, וזו טענה אחרת, וכאן אנחנו נכנסים לתסבוכת שחבל על הזמן. עורכי דין ינצלו את זה בכיף. אני אם הייתי מופיע בתיק כזה, תאמינו לי, את הסעיף הזה הייתי מנצל עד הסוף.

אדוני, החשש היה מהמצב ההפוך בדיוק, שאנשים בבקשה ובתשובה יכתבו מסמכים מאוד - - - ואז הם יגיעו לדיון, ופתאום יפתחו קווים חדשים לגמרי.

כרמית, את צודקת, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. מדובר פה באנשים שהולכים לקבל בית אחר במקום הבית שלהם. זה דבר הכי יסודי שיש לאדם במדינת ישראל זה הדירה שלו - עד שמגיעים פה לדירה הנשמה יוצאת. הוא הגיע כבר לדירה, ועכשיו רוצים לפנות אותו ולתת לו דירה אחרת וכו', ואתם אומרים פתאום רגע, לא טענת בכתב, אז לא תטען, כן תטען, אין שמאי בעולם, אני אומר לכם, ואני לא מכיר אף שמאי, אין שמאי בעולם שלא יגיד במקרה הזה תטען מה שאתה רוצה.

כן, אבל אם הוא יזהה שהמטרה שלשמה זה נעשה היא רק להאריך את הדיון - - -

או כדי להשעות את הצד השני.

אז הוא יכול להגביל בכל מקרה.

אז בסעיף הזה יש את האופציה לפתוח.

רבותיי, משרד השיכון, תרשמו לכם את ההערה שלי, כי בעוד כמה חודשים אתם תבואו לבקש לשנות, ואז תתפרצו לדלת פתוחה ותגידו אתה אמרת.

11. המצאת מידע ומסמכים נוספים
(א) "לא הוצגו לפני שמאי פינוי ובינוי מידע או תשתית עובדתית לטענה שהעלה צד, רשאי שמאי

פינוי ובינוי לדחות טענה זו, כולה או חלקה מטעם זה בלבד.

(ב) השמאי רשאי לדרוש מהצדדים להמציא לו, בתוך מועד שיקבע, מסמכים או ידיעות שברשותם,

הדרושים לדעתו לשם בירור המחלוקת; לא הומצאו מסמך או ידיעה כאמור, רשאי השמאי

לדחות טענה שהמסמך או הידיעה נועדו להוכחתם, או לקבל טענה של צד שכנגד בקשר למסמך
או לידיעה.

12. המצאה באמצעי אלקטרוני
המצאה באמצעי אלקטרוני תהיה רק לאחר קבלת הסכמת הנמען להמצאה כאמור ובלבד

שהמצאה ראשונה לאותה תיבת דואר אלקטרוני תיענה בתשובת הנמען כי קיבל את

ההמצאה".

פה אמרנו לסייג את 2(א) שפנייה ליו"ר לא צריך את ההסכמה מראש.

" המצאה באמצעי אלקטרוני – למעט פנייה ליושב ראש הוועדה לפי תקנה 2(א)".

השאלה אם אני צריך כשאני פונה ליושב ראש לקבל אישור שזה הגיע.

אישור כן, אבל אתה לא צריך הסכמה מראש.

זאת אומרת, שיהיה אצלכם מישהו שיענה?

אצלנו עונים במהירות, אני יכולה להעיד.

לא, אצל השמאים. יושב ראש הוועדה יישב אצלכם?

אחרי כאמור אנחנו נעשה נקודה פסיק, ואז נעשה את זה כאלף בית כדי שזה יהיה ברור מה מסייגים.

13. חוות דעת מומחה
(א) ראה שמאי פינוי ובינוי כי לצורך הכרעה במחלוקת עליו למנות מומחה, יודיע לצדדים מיהו

המומחה והצדדים יוכלו להגיש טענותיהם בכתב בקשר למינוי בתוך 14 ימים מיום שנודע

להם עליו או מיום שנודע להם על עילה לפסילתו או קיומו של ניגוד עניינים בעניינו". אותו

הסדר כפי שהיה קודם לכן לגבי שמאי.
(ב) "נתמנה מומחה כאמור בתקנת משנה (א), יעביר המומחה לשמאי פינוי ובינוי ולצדדים את
חוות דעתו בכתב והוא יוזמן לדיון, יציג את חוות דעתו והצדדים יהיו רשאים לשאול את

המומחה שאלות ולטעון בעניינה.


(ג) שכרו של המומחה ישולם על ידי היזם, זולת אם קבע שמאי פינוי ובינוי אחרת".

למה זה לא בחלקים שווים?

היזם הוא בדרך כלל עשיר יותר.

העניין הוא שאין פה גם שום החלטה שאם הבקשה נדחית אז ההוצאות האלה חוזרות.

אם הבקשה מתקבלת, אז אחר ממילא היזם מגיש תביעה להרבה פיצוי.

יכול מאוד להיות שפשוט המתנגד יסכים.

אני חושבת שפרקטית גם לא באמת מה - - -

אני חשבתי שבכלל צריך למחוק את המלים – "זולת אם קבע שמאי פינוי ובינוי אחרת", שתמיד הוא לא יכול לקבוע שזה יהיה חצי חצי, רק הקבלן.

אני מזכירה לך, שפרקטית, להתחיל לאסוף עכשיו כמה אלפי שקלים שיהיה שכרו של המומחה, עד כמה אלפי שקלים, לא השתלם לך כשאת צריכה להתחיל לאסוף את זה מ-30 דיירים שונים, זה יעכב את כל ההליך. זה חלק מהוצאות הבנייה של היזם, צריך גם לזכור שבסופו של דבר, אותם סרבנים זה אנשים שלא מעוניינים בהליך, כופים עליהם את ההליך הזה, ועכשיו כשהם יצטרכו לשלם את הוצאות המומחה והיזם - - -

נכון, אבל צריך לזכור שלפעמים אותם סרבנים, זה לא סרבנים תמימים - - -

בגלל זה לשמאי יש אפשרות - - -

לא, לא - - -

אדוני, אני מסכימה איתך, יש פעמים שזה אנשים שזה כל רכושם, והם באמת חוששים, והטעם לסירוב הוא מוצדק, ואני מסכימה איתך. אבל יש פעמים שהסירוב נועד באמת כדי ליצור איזושהי סחיטה להשיג דבר יותר טוב, הרבה פעמים אלו המצבים, זה מה שקורה בשטח.

אני לא רואה בזה סחיטה, שרוצים להשיג משהו יותר טוב.

מה, אם אתה מנסה לקבל יותר מאחרים בבניין שלך?

אני לא רוצה, אל תפנו אותי. תגידי, מישהו הכריח אתכם לפנות אותי? עזבו אותי, אני רוצה לגור בדירה שלי, טוב לי.

אז אתה לא תחת ההגדרה של דייר סחטן.

את יודעת, ההגדרה של דייר סחטן, זה תלוי כל אחד יגיד לך משהו אחר מה זה הדייר הסחטן. אני כבר שמעתי יזמים שהסבירו שכל דייר שאומר אני רוצה להישאר בדירה – ראיתי פסק דין אפילו של איזה אישה שהיה לה ילד נכה, או משהו כזה.

היא סחטנית?

היא סחטנית, בסדר. אני לא חושב שהיא סחטנית. אבל בית המשפט קבע, מה אני יכול לעשות.

האשה הזאת במפורש - - -

עינת, אני לא מתווכח איתך, יש פסק דין של בית משפט, גמרנו, אני לא יכול להתווכח עם פסקי דין.

היה בעיתון, שאולי אדוני קרא מזה, אנחנו ביררנו, ודווקא דיברה איתה, כלומר, פה באמת בית המשפט - - -

הציעו לה עשרים אלף הצעות, לא רוצה לפנות את הדירה שלי, תגידו, אתם לא מבינים?

אבל היא ביקשה, דרשה, מה זה ביקשה, סכום מופרך.

פעם לימדו אותנו כשהיינו צעירים ולמדנו בפקולטה למשפטים, לימדו אותנו שערך נקבע לפי מוכר מרצון לקונה מרצון. אתם רוצים שאני אפנה את הדירה שלי, אני לא רוצה, טוב לי כך. אם תתנו לי קופסא שמנה, אז כדאי לי לפנות, אחרת לא כדאי לי, לא רוצה, תשאירו אותי, עזבו אותי.

ברגע שאמרת את המלה כדאי לי, אז אתה כבר בגדר זה שרוצה להשיג יותר, ובגדר זה שבאמת רוצה להישאר.

בסוף קו הגבול הוא כן עובר בסכומים, כלומר, אם היום מציעה לדירה של פלוני את הסכום המקובל בשוק, ואולי עוד 10% ו-20%, לא משתלם לו, טוב לו איפשהו. אבל אם היית באה ומציעה לו פי 5 מהשווי, מה שבאמת יכול לפתוח בפניו אפשרויות אחרות, אז יכול להיות שלמרות שטוב לו בדירתו והוא לא היה משנה, לא היה הולך ומחפש למכור אותה - - -

עברתם פעם דירה?

אני עברתי כבר שלוש דירות.

את יודעת איזה טרטור זה לעבור דירה? זה ללכת למשרד הפנים לשנות כתובת, ללכת למשרד הרישוי, כל הצרות שבעולם. לרשות ההוצאה לפועל, לכל אחד צריך ללכת ולדווח להם על כתובת חדשה, אחרת הם יעקלו לי את הבית השני. חבר'ה, טוב לי מאוד לגור בבית שלי, לא רוצה לעבור, עזבו אותי, פינוי ובינוי תעשו במקום אחר, לא אצלי.

אבל אפשר אולי להסביר באיזה מצבים צריך מומחה?

אין הרבה מצבים.

אין לי מושג.

מומחה לקרקעות מזוהמות, אנחנו לא יודעים.

יש סיפור שהייתי קשור אליו בנתניה, כדאי שתמקדו את הדברים יותר, כי רוב הנושא של פינוי ובינוי ושל תמ"א 38 נולדו מתוך הסיפור של רעידות אדמה.

לא, לא, פינוי ובינוי לא קשור לרעידות אדמה, שום דבר לא, לא קשור בכלל.

יש מקרה בנתניה של בניין שהיה של 25 משפחות בקרייה חרדית שם, שבאו לשם ומרים פרברג הכריזה, היא חלמה איזה חלום בוקר אחד, חלמה שהבניין הזה עומד להתמוטט, והחליטה שהיא - - -

רק נדייק, יש חוות דעת של מהנדס - - -

לא, היה מהנדס של העירייה, וכנגד הם הזמינו גם מהנדס משלהם מתל אביב, עורך דין אילן בומבך היה בתיק הזה. מה שאני מנסה לומר - הם זרקו אותם לרחוב.

ואם עורך דין אילן בומבך היה מעורב בעניין הזה, אז מה זה אומר? אני מכיר עוד כמה עתירות שהוא מעורב בהן והן לא מי יודע מה.

הוא הצליח דווקא לטפל בנושא.

זה לא נכון, זה ממש לא נכון.

לא חשוב, רבותיי, מה זה משנה.

הבניין כבר הרוס היום. הם פשוט לקחו 25 משפחות, הביאו את המשטרה לשם לפנות אותם לרחוב.

לא, אתה מערבב בין דברים. אם היתה חוות דעת של מהנדס שהבניין מסוכן, אז צריך להוציא את המשפחות, כי אם הבניין התמוטט אחר כך, אז הם יהיו אחראים.

אנחנו לקראת רעידות אדמה, שרוב הבניינים האחרים של פינוי ובינוי הם ייכללו בתוכם, אז כדאי שתיקחו את הכול בחשבון כבר.

זה לא קשור אחד לשני.

14. סמכות שמאי פינוי ובינוי
(א) "כל עניין הנוגע לסדרי דין שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בחוק או בתקנות מכוחו, רשאי

שמאי פינוי ובינוי לתת הוראות לגביו, באופן הנראה לו הטוב ביותר לעשיית צדק".

אם שמתם לב שזה כל העניין הנוגע לסדרי דין שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בחוק ובתקנות.

ובתקנות מכוחו.

זאת אומרת, א, ב, ג, שראינו קודם בסעיף 10 הן הוראות מפורשות, יהיה לכם בעיה - - -

לא, אבל ההוראות עצמן קובעות חריגים שמאפשרים סטייה מהן.

השאלה היחידה הייתה, האם כאילו צריך להשאיר גם לגבי חיקוקים שהם לא החוק הספציפי בתקנות, והחשש היה שהשמאי לא יכיר אותם, מאחר שהוא לא משפטן, ולכן אנחנו השארנו אותם.

(ב) "שמאי פינוי ובינוי יאסוף כל מידע הנחוץ לצורך בירור המחלוקת לרבות מידע

המצוי בידי אדם שאינו אחד הצדדים".

אנחנו מעדיפים את הנוסח של "רשאי לאסוף".

קודם כל לדעתי זה לא משנה, כי במקרה הזה רשאי בית המשפט יפרש כחייב, יש הרבה מאוד מקומות שבהם רשאי זה חייב ובית המשפט לא משחק עם הדברים האלה. אבל זה נכון שהוא יאסוף את המידע כי אתם רוצים הרי חוות דעת טובה.

השמאים גם יעשו את זה, גם בלי שזה יהיה רשום.

אז שיהיה כתוב. אם זה עסקאות שהוא יילך וימצא, אבל אם זה איזה מידע אחר שהוא הרבה יותר רחוק ממנו.

זה מידע הנחוץ לצורך בירור, אם זה לא רלבנטי, זה לא נחוץ.

הרי הוא מחליט מה המידע הנחוץ, אז הוא יאסוף או לא יאסוף.

אולי הנחוץ בעיניו?

אולי הנחוץ לו או הנחוץ בעיניו.

הנחוץ בעיניו.

כל מידע "הנראה לו כנחוץ", לצורך בירור מחלוקת.

(ג) "גילה שמאי פינוי ובינוי עובדה או מסמך שלא היו ידועים לצדדים, ויש לעובדה או למסמך
השפעה של ממש על ההכרעה במחלוקת, יעביר שמאי פינוי ובינוי את העובדה או המסמך

לידיעת הצדדים ויאפשר להם לטעון בעניין תוך זמן סביר.
15. פרוטוקול
(א) שמאי פינוי ובינוי או מי שהוא מינה לכך ינהל פרוטוקול של עיקרי כל דיון המתנהל לפניו.

(ב) שמאי פינוי ובינוי או מי שהוא מינה לכך –".

"פרוטוקול של עיקרי הדיון המתנהל לפניו", לא כל דיון. זה אותו דבר זה רק עברית נכונה.

נשאיר את זה לנוסח חקיקת משנה?

כן.

מבחינה מהותית אתה כן רוצה שזה יהיה כל דיון.

כן, זה כל דיון, אבל אני רוצה שיהיה כתוב "הדיון".

לכך יש לנו יועצים לשוניים שהם יכריעו בנושא הזה.

(2) "שמאי פינוי ובינוי או מי שהוא מינה לכך יעביר את העתק הפרוטוקול לצדדים סמוך לאחר

עריכתו".
אנחנו חשבנו שכן נכון לפחות לאפשר את (ג), ו-(ד) המופיעים בתקנות שמאי מכריע כאופציה, אני יודעת שהיום לא משתמשים בזה הרבה.

את (ג), אני לא מסכים, את (ד) אני מסכים. אני לא מוכן להטיל על הצדדים את ההוצאות בשווה. אני אומר, כל עוד העסק הזה מתנהל, היזם משלם את הכול, אחר כך הוא ירצה הוא יקבל את זה חזרה.

בעיני שני הסעיפים (ג) ו-(ד) מיותרים לחלוטין ואני אסביר מדוע. בדיוק כפי אתה שאמרת קודם, השמאי מקבל את ההחלטה שלו על סמך הנסיון המקצועי שלו, על סמך השומות, הדיון בפניו הוא בעצם כדי שהצדדים ישפכו את ליבם במרכאות. אנחנו סבורים שהערך המקצועי של הדיון הוא יחסית נמוך, ולכן אנחנו לא רואים טעם בתמלול הדיון.

כמובן שאני לא מסכים לזה.

אין שום בעיה שאתם לא מסכימים, גם אתה וגם את, זה בסדר גמור שאתם לא מסכימים. אני על (ג) מוכן לוותר.

אפשר לנסח את (ג) כך שהיזם יישא בהוצאות.

אני מוכן לוותר על (ג), אבל אני רוצה להשאיר את (ד).

לכו אנחנו מאפשרים רק, לא מחייבים את היזם, אז נקבע שההוצאות יהיו על היזם.

אני לא רוצה שהשמאי יתחיל להפוך לי את זה לבית משפט עם הקלטות וכו'. אני מסכים ל-(ד) שאם מישהו ערך תמליל - - -
ראה אחד הצדדים מיוזמתו תמליל, אז שישלח את זה לכולם, זה בסדר.

אז מה, אז יגיע שמאי פינוי ובינוי לדיון, ויפתיעו אותו שם - - -

למה יפתיעו אותו? יגידו לו, אדוני, אני מקליט את הדיון, מה הבעיה? אז יהיה כתוב – "ערך אחד הצדדים לדיון מיוזמתו, ולאחר שקיבל את רשות השמאי להקליט את הדיון, יעביר את הדיון".

במצב כזה, מי שיזמין הקלטות, יכריח את שמאי הפינוי ובינוי להקליט, עדיף במקום לייצר הכרחה כזאת לכורח כזה, לייצר פה מצב שבו השמאי מחליט אם צריך או לא. למשל, לדוגמה, יש דיון שהולכות להיות מוצגות 50, 60, 70 עיסקאות, השמאי פינוי ובינוי צריך את הפרטים שלהם. אני חושב שיותר נכון להשית את זה על היזם במקרה - - -

זה בכל מקרה יהיה על היזם. אני צריך פה לכתוב כך – "שהשמאי רשאי להורות על הקלטת הדיון", אחר כך על עריכת תמליל.

זה בדרך כלל שרות אחד שעולה כמה מאות שקלים.

אתה רוצה לאפשר ב-(ג) - - -

אני רוצה שהשמאי יקבע אם הוא עושה הקלטה.

כי יש צורך בהקלטה או בתמלול?

לא, אם יש הקלטה, אז יש צורך בתמליל.

אפשר להקליט ולא לתמלל, לא חייבים.

איזה מין צורה יש לזה, אתה מקליט את הדיון - - -

אז אם תהיה מחלוקת יהיה טייפ שניתן יהיה לחזור עליו.

אין לי טייפ, אני רוצה לדעת מה אמרו שם. הרי אם מקליטים, אז הוא לא כותב פרוטוקול.

מאה דיירים ירצו לקרוא את זה, אפשר להעביר להם במייל.

אני חייבת להגיד לו משהו, בגלל שגם את זה אתם הולכים להשית על היזמים. מה שיקרה פשוט שבסוף הכלי הזה שאתם רוצים שהשתמשו בו, לא השתמשו בו. הרי אנחנו שוכחים למה הוא נועד? הוא בסוף לא נועד רק בשביל היזמים, היזמים פשוט לא יילכו לפרויקטים כאלה, הם יילכו לפרוייקט אחר שהם לא צריכים את כל הבלאגן הזה ותוספת ההוצאות הנוספות. יש כאן מול קבוצה מתנגדת, קבוצת דיירים שרוצה לשפר את איכות חייה.

רק תעשי לי טובה, אל תתלהבי כל כך, כי את גורמת לי לבכות תיכף על הקבלנים.

לא, אבל אני באמת חושבת, אדוני, יש פה קבוצת דיירים שרוצה לשפר את איכות חייה, זו המטרה שלה - לקבל דירות שמשדרגת את החיים שלהם. עכשיו מה שיקרה, אתם משיתים המון הוצאות, שיזם יבוא ויגיד למה אני צריך את הבלאגן הזה? הרי בסוף התהליך של השימוש בכלי הזה, לא בטוח עדיין שהוא יוכל לעשות את הפרויקט. זה רק מאפשר לדיירים האחרים שמעוניינים בפרוייקט להגיש תביעת נזיקין, זה לא מאפשר לו לבצע את הפרויקט בפועל ולהכריח את המתנגד – למה שהוא ירצה להיכנס לזה - אני מנסה להבין.

היא לפרויקטים של עשרות עד מאות מליוני שקלים זו הסיבה, וההוצאות פה של התמלול הם כמה מאות שקלים.

אני אומר לך דבר מאוד פשוט. יש קבוצה שרוצה לשדרג את איכות החיים שלה וכו', יש פה קבוצה שצריכה לעבור דירה כי הם לא רוצים שישדרגו להם, ומכריחים אותם לשדרג להם את החיים בכוח, אז הם לא צריכים לשאת בשום הוצאה שגם תובעים אותם, וגם מנסים לשנות להם את איכות החיים. מי שלא רוצה לשלם את ההוצאות האלה ולא יעשה את הפרויקטים מוזמן.

אבל אדוני, בתקנה אתה רושם את היזם, אתה אפילו לא רושם את המבקשים. היית רושם המבקשים, המבקשים היו עושים איזשהו משא ומתן עם יזם, ואומרים לו תשלם את זה אתה, ואז זה הבחירה שלו. אבל אתם בתקנות קובעים מראש - - -

אני קובע מראש שזה יהיה היזם - - -

ירשמו המבקשים, ויש להם כוח לעשות משא ומתן מול הרבה אנשים.

אני לא סומך על הכוח שלהם, זה בדיוק כמו שאת עורכי הדין של המבקשים גם משלם היזם. אם את חושבת שלא, תראי לי פרוייקט אחד שלא.

אבל זה במסגרת החלטה כלכלית שנעשית בין היזם - - -

זה במסגרת החלטה, אז הוא יידע, הוא יידע לפי התקנות הוא יידע שכאשר הוא נכנס למשא ומתן, אז מעבר לכל מה שהוא נותן להם ומעבר למה שהוא משלם לעורכי הדין הוא גם עשוי לשאת בעוד קצת הוצאות, ניקח את זה בחשבון.

כל עוד משאירים את זה בידי שמאי הפינוי ובינוי - - -

מה זה נמוכות? אם נוסיף את כל ההוצאות שיש פה, אין לי תחשיב כלכלי. היה רשום המבקשים, שינתם את זה ספציפית ליזם, וזה משנה, זה משנה למסגרת של משא ומתן.

הקבלנים לא ירצו לעשות את הפרויקטים, אהלן וסאהלן, אני מזמין אותם לא לעשות את הפרויקט.

אדוני, אני מפנה לפרויקט כפר שלם שכרגע זה מאוד אקטואלי לאותם שמאים ולאותם אלה שמתעסקים עם זה, יש שם כדאיות מאוד גדולה.

יש כדאיות?

איפה שאין כדאיות לא יקום פרויקט.

השאלה היא כזאת – "ראה שמאי המכריע כי יש צורך בהקלטת הדיון", הקלטה או תמלול? שיחליט.

לא, אי אפשר לתמלל בלי הקלטה. הוא קודם צריך הקלטה וגם את התמלול, אני רוצה קודם כל לקבוע לו סמכות שמותר לו להחליט על הקלטה, ושהסמכות רק שלו.

זה מה שכתוב כבר היום – "כי יש צורך בהקלטת הדיון, יורה על הקלטה".

ועל תמלול ההקלטה.

ועל עריכת תמליל.

"קבע השמאי המכריע כאמור, יישא היזם בהוצאות הכרוכות".

זולת אם קבע אחרת?

לא.

השאלה היא אם להשאיר את (ד).

לא צריך את סעיף (ד).

לא, בלי הריישא, רק אחד הצדדים, אלא אם נערכה הקלטה בתמלול - - -

ברור שאם השמאי המכריע עושה תמליל הוא שולח לכולם.

(ד) צריך למחוק.

אולי להבהיר ב-(ג) שהוא שולח את זה לצדדים בסוף.

צריך לכתוב את זה שיעביר את זה לצדדים.

"נערך תמליל, יישלח התמליל לידי הצדדים ולשמאי פינוי ובינוי".

16. הוצאות מיוחדות

(1) "ראה שמאי פינוי ובינוי כי לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים יש צורך בהמצאת מידע

שהמצאתו כרוכה בהוצאות מיוחדות, לרבות צילום אוויר, יודיע ליזם על הצורך בהמצאת

המידע כאמור והוא יישא בהוצאות הכרוכות בכך, זולת אם קבע השמאי אחרת".

יש למחוק את "זולת אם קבע השמאי אחרת".


איגוד הקבלנים צריך להיות לך דבר ברור אחד – היזם יכול להגיד, לא רוצה, נגמרה הבקשה.

אין בעיה, השאלה לטובת מי זה בסוף עולה?

זה לטובת היזם, הוא לא משקיע כסף. את הרי דואגת לכך שהיזם לא הצטרך להשקיע כספים יותר מדי, אז מקסימום אין פרוייקט.

אנחנו דואגים לזה שיהיו פרוייקטים במדינת ישראל.

(ב) "חלק היזם על הצורך בהמצאת המידע, יפנה השמאי ליושב ראש הוועדה כדי שיכריע בעניין

הצורך בהמצאת המידע כאמור, והנשיאה בעלות המצאת המידע".

"והנשיאה בעלות המצאת המידע" – לא.

17. החלטה
(א). "החלטת השמאי תהיה מנומקת, תינתן בכתב, ותיחתם על ידי השמאי.

(ב) שמאי פינוי ובינוי יתייחס בהחלטתו לדירות האופייניות, לרבות יתרונות מובנים כגון היות
הדירה "דירת גג" או "קרקע", במקבץ פינוי ובינוי נשוא הבקשה, במצבן הקיים טרם ביצוע
העסקה, ובמצבן כפי שהוא צפוי להיות לאחר השלמת עסקת פינוי ובינוי וביצוע הבניה

בהתאם לה".
קודם לכן כשדיברנו על דירה אופיינית בתקנה 9, הבהרנו שבדירה אחת לפחות מכל סוג אופייני ביחס לשטח ומאפייני התכנון של דירה במתחם. לגבי החלטה – אני חושבת שזה לא סותר את העובדה שאדם שיש לו דירת 5 חדרים של 200 מטר רבוע, כמו יתר הדירות בבניין, יש לו יתרון נוסף מזה שזה דירת קרקע, או מזה שזה דירת גג.

אם זה דירת גג, זה לא יתרון, רק נזילת גג זה דבר נוראי, כל היום נזילות.

קר בחורף, חם בקיץ.

לרבות פתרונות מובנים - זה לא יתרון מובנה.

אני לא מבין מה המצב שלה לאחר השלמת עיסקת הפינוי ובינוי רלבנטי? איך זה קשור.

אני יש לי דירת קרקע, לי יש יציאה לחצר מהגינה שלי, ובעיניי זה יתרון נוסף ששווה כסף, זה מה שאני רוצה שהוא התייחס בהחלטה שלו לא רק לגודל ולתכנון אלא גם ליתרונות אחרות.

זה מסוג הדברים שייקבעו בהכרעות הפרטניות.

לא, למה צריך הכרעה פרטנית לכל דירות הקרקע עכשיו? ממש לא זו הכוונה, אני לא רוצה שכל הדיירים הצטרכו בשביל לקבל את הערך האמיתי של הדירה שלהם, שנובע מזה שזו דירת קרקע שיש להם יציאה לגינה, יצטרכו לשלם ולרוץ לעשות שומה פרטנית.

השאלה היא אם זה תפקידו של השמאי לכתוב את זה בדוח.

בוודאי שכן.

לא, השמאי צריך לכתוב. השאלה היא אחרת, למה זה רלבנטי למצב החדש. הרי לא בהכרח הוא יקבל דירת גן כנגד דירת הגן שהובטחה לו.
<(היו"ר אברהם מיכאלי, 10:15)>

זה קטע של רשות התכנון, ולא של שמאי. רשות התכנון יכולים לקבוע כך או אחרת, מה שהוא ימליץ היום אם זה לא יהיה מחר? הרי רשות התכנון קובעת את זה, לא השמאי עם כל הכבוד, הוא יכול לכתוב דברים תיאורטיים?

מה שהוא צריך לקבוע, אם זה עסקה משתלמת, אם היא כדאית.

עסקה משתלמת לא נקבעת על ידי חוות דעת של שמאי. עיסקה משתלמת נקבעת על ידי אותה רשות מקומית או אותו רשות התכנון שיקבע בעיר שלו אם הוא רוצה דירות גג, אם הוא רוצה דירות גן, יש כאלה שלא רוצים את זה, ואז רשות התכנון קובעת, ובסוף בן אדם שבונה על חוות דעת כזאת, זה מטעה.

(ג) "שמאי פינוי ובינוי יקבע האם עסקת הפינוי ובינוי שהוצעה לבעלי הדירות היא כדאית

כלכלית, ואם אינה כדאית, באילו תנאים תיחשב כדאית כלכלית, וזאת ביחס לדירות

האופייניות במקבץ פינוי ובינוי נשוא הבקשה; החלטתו של שמאי פינוי ובינוי תינתן בתוך 60

יום מיום סיום הדיון האחרון או מהיום בו נתקבל המסמך האחרון שהוגש מטעם הצדדים, אם

אושרה הגשתו, והוא יודיע על קבלת החלטתו לצדדים".

למה התוספת הזאת?

כי הייתה בסעיף הקודם אופציה להגיש עוד מסמכים.

אז תוך כמה זמן מקבלת המסמך האחרון? 60 יום מאז?

למה התוספת הזאת?

כי הייתה בסעיף הקודם אופציה להגיש עוד מסמכים.

תוך כמה זמן, 60 יום מאז? השאלה אם זה לא יאריך יותר מדי בסוף את כל כתיבת חוות הדעת על כל מסמך 60 יום זה ייכתב בעוד שנתיים. מסמך אחד משנה את כל חוות הדעת? אנחנו יודעים מהפרקטיקה איך זה עובד, השמאי מכין את הכול, הוא מבקש מסמך מסוים של השלמת התמונה, בשביל מה צריך עוד 60 יום?

אני מסכימה איתך לחלוטין שצריך להגביל את משך הזמן שאפשר להגיש מסמכים נוספים.

בשביל מה צריך עוד 60 יום להגשת מסמך אחד אחרון שחסר לו?

ההחלטה תינתן תוך 60 יום.

לא, אבל פה כתוב מהיום בו נתקבל המסמך, אז כאילו עוד 60 יום מאז.

צריך להגביל את משך הזמן שבמהלכו אפשר להגיש ולמסור מסמך נוסף.

<(היו"ר דוד רותם, 10:07)>

זה כבר יש.

בסדר. אבל מאותו מסמך אחרון שהוא נניח מסמך שולי, הוא צריך את זה בשביל חוות דעת. הוא צריך נסח טאבו עדכני.

רוב המסמכים באמת מוגשים בהתחלה. מסמך היא בעצם חריג, אבל מתי הוא יאפשר תוספת כזאת של מסמך? כאשר המסמך הזה יש לו משמעות מאוד גדולה, אז אנחנו לא רוצים שהוא יימנע מלאפשר הגשה של המסמך הזה, רק בגלל שהוא יגיד, רגע, אבל נשארו לי עוד חמישה ימים עד שאני צריך לתת החלטה, אני חייב לתת את ההחלטה, אז אני לא אתן להגיש עוד מסמכים רק בגלל זה.

אני שאלתי האם בגלל אותו מסמך מאריכים את זה עוד פעם ב-60 יום, לדעתי זה לא סביר.

לא, אבל הוא יכול לתת גם אחרי יומיים. לשמאי יש אינטרס לתת את ההחלטה כמה שיותר מהר ולהיפטר ממנה.

בסדר, אני חושב שזה יהיה סביר, כי לפעמים הלחץ שלו לא מאפשר לו - - -

נעמה, אולי בסעיף 4(ב) "לא ימסרו המבקשים מסמכים נוספים על אלה שבתקנת משנה (א) לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנת משנה זו, אלא באישור שמאי", אז אולי פה להוסיף.

אז להוסיף במועד שייקבע - השמאי יקבע מועד. כמו שעשינו ב-11 כתוב - "השמאי רשאי לדרוש ולהמציא לו מסמכים תוך מועד שייקבע", וב-4(ב) זה לא כתוב, אז ברגע ששמאי מורה, מאפשר הגשת מסמך הוא חייב לקבוע את המועד, ואז - - -

למה צריך את זה?

היתה הערה של חבר הכנסת - - -

על הארכת מועד אנחנו מדברים, לא על הגשת מסמך.

למה צריך את זה?

כי שם זה הסעיף שמאפשר לו להאריך את המועד, אז היא רוצה להבהיר שהוא יאריך את המועד - - -

ה-60 יום שכתוב פה לפי הפרשנות שאפשר להבין אותה, שעל כל הגשת מסמך, יש לו תוספת 60 יום, אמרתי זה מיותר. בסעיף 17(ג) למה צריך עוד פעם 60 יום, אמרתי צריך כמה ימים תוספת מקסימום, לא צריך 60 יום, כך חוות הדעת לא תיכתב שנים, כל פעם תוספת 60 יום על כל נייר.

התשובה לזה אם אושרה הגשתו.

אז שלא יאשר את ההגשה שלו.

אז בדקנו כשהוא מאשר את ההגשה שהוא קובע גם זמן להגשה, 4(ב) היה חסר, אז פשוט רצינו להוסיף את זה.

מה שחבר הכנסת מיכאלי פוחד, זה אתם צריכים לפחוד. מה שהוא מתכוון זה דבר מאוד פשוט, כל פעם ישלחו מסמכים וזה ידחה עוד 60 יום ועוד 60 יום.

אנחנו קיבלנו את הערתו, ואז ביקשנו לסייג בסעיף 4(ב) קטן שהשמאי גם יקבע מועד להגשת מסמכים הנוספים ואז אנחנו פותרים את הבעיה.

להוסיף – "במועד שיקבע" ב-4(ב).

(2) "שמאי פינוי ובינוי יתייחס בהחלטתו לדירות האופייניות" – התוספת שלי שהייתי רוצה שנדבר עליה – "לרבות יתרונות מובנים במקבץ פינוי ובינוי נשוא הבקשה, במצבן הקיים טרם ביצוע העסקה, ובמצבן כפי שהוא צפוי להיות לאחר השלמת עסקת פינוי ובינוי וביצוע הבניה בהתאם לה".

מה זה לאחר השלמת העיסקה? הורסים את הבניין ובונים דירות חדשות.

לא, אתה צריך לבדוק מה יש היום ומה - - -

חייבים את זה, כך הוא בודק את העיסקה.

אני אסביר. אם אנחנו לא נכתוב לדוגמה התייחסות גם ליתרונות נוספים, אז השמאי בעצם יבוא, יגיד יש 30 דירות של 5 חדרים ש-20 דירות של 4 חדרים, אלה שוות כך, אלה שוות כך. אבל אדם שיש לו יציאה לגינה, הדירה שלו שווה יותר גם מבחינתו וגם בטאבו, כשהוא ירצה למכור אותה, הרי היא תימכר ביותר כי יש לה יתרון נוסף. למה שבן אדם כזה יצטרך לרוץ ולהגיש בקשה לשומה פרטנית כשהיזם כבר יודע שיש מתוך 20 הדירות הקיימות, יש 4 דירות שהן דירות קרקע שכבר התייחס בהחלטה שלו גם לזה שזה דירת קרקע.

קודם כל יש את הבדיקה הפרטנית. הניסוח של הסעיף איכשהו עכשיו עם התוספת הוא פשוט לא נכון, כי אם יש לי דירת קרקע, זה לא אומר שבמצב החדש אני אקבל דירת קרקע, לא ברור שאם יהיה דירות קרקע בכלל.

אז יכול להיות שהעיסקה לא כדאית כלכלית לי כי אני לא מקבלת דירת קרקע.

את מתכוונת למקרים של ערכאות הפרטניות.

אני לא חושבת שכל בן אדם שיש לו במתחם דירת קרקע צריך לרוץ להכרעה פרטנית. הכרעה פרטנית זה כשאני הרחבתי את הדירה, אנחנו רוצים לצמצם את מספר - - -

אבל את לא מצמצמת.

זה לא דירה אופיינית.

אם יש 5 דירות שיש להן יציאה לקרקע - - -

אז זה לא דירה אופיינית.

אז כל אחד מהם יצטרך לרוץ ולבקש שומה פרטנית?

כן. זה לא דירה אופיינית.

אני אגיד יותר מזה. בדרך כלל היציאה לחצרות האלה היא לא חוקית, זה הרי שיכונים. החצר היא רכוש משותף.

היא חוקית, עזוב. גם חצר משותפת לכל אחד מותר להשתמש בה בתנאי שהוא לא מונע מאחרים, אז זה שפתחתי פתח ואני יוצא לגינה, אז עדיין – איך קוראים לזה במודעות מכירה - שימוש בלבד.

עינת, אבל את רוצה לצמצם את מספר השומות הפרטניות, לא להרחיב אותם, ואם את לא תבקשי ממנו התייחסות גם לדברים האלה, לאקסטרה שהוא מעבר רק לשטח ולתכנון, את תמצאי את עצמך עם ים שומות פרטניות.

אפשר להגיד לרבות יתרונות מובנים.

עזבי, אם יש 5 דירות קרקע, שהם יגישו בקשה - זה לא דירה אופיינית.

חבל.

לא, זה לא חבל, זה לא דירה אופיינית.

- - - אפשר להגיד - לרבות יתרונות מובנים.

לרבות יתרונות מובנים - לא איכפת לי.

(ד)"לא שולם לשמאי פינוי ובינוי מלוא שכרו עד למועד ההחלטה, יעכב השמאי את מסירת

ההחלטה לצדדים עד שישולם הסכום שבפיגור.
העתק ההחלטה יישלח לצדדים וליו"ר הוועדה בתוך שבעה ימים מיום השלמת תשלום שכרו
של שמאי פינוי ובינוי; כן, תועבר ההחלטה ע"י השמאי למשרד המשפטים לפרסום באתר

האינטרנט שלו, ללא ציון שמות בעלי הנכסים ופרטים של הנכס שעשויים לזהות הצדדים".
(5) ביקש צד שלא לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים פרט הנוגע אליו, יעביר שמאי
פינוי ובינוי את הבקשה האמורה בצירוף ההחלטה ליושב ראש הוועדה; יושב ראש מועצת
שמאי המקרקעין יכריע בבקשה, ויורה על פרסום החלטת השמאי המכריע, כולה או חלקה,

בהתאם להכרעתו בבקשה כאמור".

זה לא שמאי מכריע.

החלטת השמאי, כן, צריך למחוק את ה"מכריע".

אנחנו מסתייגים מנושא הפרסום, ואני אסביר מדוע. מדובר בפנייה בשלב שטרם נחתמה העיסקה, אנחנו מדברים על דיירים שלא רוצים להיחשף, מרגע שחשפנו את זה באינטרנט לכל מאן דהו מייד יעוטו עליהם מאכערים, כל מיני מתווכחים.

ללא ציון שמות בעלי הנכס ופרטים שעשויים לזהות את הצדדים.

אדוני, חמש דקות אני מאתר לך כל בעלים של כל נכס במדינת ישראל באינטרנט בלי לקום מהכסא.

רק אם אתה יודע גוש וחלקה.

אם אין גוש וחלקה אז בשביל מה לפרסם?

לפרסם רק מסיבה אקראית, כדי שמחר בבוקר כשלי יש סיפור כזה, אז אני רואה החלטה באתר האינטרנט של משרד המשפטים - - -

אתה מחליט לא להתנגד.

לא, אני לוקח את ההחלטה הזאת, ואני אומר לשמאי המכריע, אדוני, תראה כבר חבר שלך פסק משהו כזה וכזה.

רחוב יהיה?

לא, שום פרטים מזהים של הנכס או של הבעלים.

עיר תהיה.

גוש וחלקה יהיה – ידעת את הגוש, אתה תוך דקה יודע איפה הרחוב.

אתה יודע, לפעמים לפי התיאור אני יכול להגיע לאיפה זה ומה זה.

בסדר, גם אי אפשר לצנזר החלטות במדינת ישראל של שנת 2002.

אתם קובעים פסקי דין - - -

היום בן אדם שהולך ותובע את חברת הביטוח שלו על נזקים - - -

סליחה, אחרי שיש החלטה של השמאי המכריע, כמה זמן אחרי זה נעשית העסקה?

אני לא יכולה לענות לך בצורה חד-משמעית, כי עדיין צריך להמשיך ולהחתים את שאר הדיירים, זה יכול לקחת יותר מחודשים.

בואו נקבע שהפרסום יהיה 6 חודשים לאחר מתן ההחלטה.

אנחנו רוצים שתהיה למידה.

הלמידה תהיה לאחר 6 חודשים.

הבעיה היא שזה מכניס עוד שחקנים לתמונה שיכולים לפגוע בכל ההתערבות שלה.

אז זה יהיה אחרי 6 חודשים מהפרסום, אני לא חייב קודם.

אני מציעה 3 חודשים.

לא, 6 חודשים כי הם אומרים שזה מה שלוקח.

אני אגיד משפט ואז תחליט 6 חודשים עוד פעם.

אני החלטתי כבר.

אתה תדבוק בהחלטתך אחרי שאני אגיד את המשפט הבא. חלק מהרעיון של פרסום מעבר לשטיפת ההחלטות באור השמש ומניעת חשש לאי סדרים, היא גם כדי שתהיה למידה. אנחנו רוצים כשבן-אדם שמציעים לו עיסקת פינוי ובינוי ומתחילה להתרקם איזשהו חשש לבקשה למינוי שמאי פינוי ובינוי, ייכנס לאינטרנט ויראה מה השמאים בדרך כלל מכריעים, ומה המצב בשטח, וזה יכוון התנהגות.

- - - הלימוד התעדכן קצת לאט יותר, זה הכול.

אדוני, אני רק מבקשת שלא יהיה זיהוי ברמת גוש חלקה, אלא אפשר להצטמצם, אולי לנקוב רק ביישוב שבו - - -

כתבנו משהו מאוד כללי, שיהיה תלוי נסיבות.

רבותיי זה יהיה כתוב כך – יפורסם ללא ציון שמות בעלי הנכסים ופרטים של הנכס שעלולים לזהות את הצדדים או את מיקומו או את הנכס. הפרסום כאמור התבצע לאחר 180 יום - - -

מספיק שיש פירוט של התכניות שחלות בשטח, אני יכול דרך התכנית לתקתק אותה באתר המינהל ואני מגיע לגוש ולחלקה.

משרד המשפטים אלה אנשים רציניים.

לכן משרד השיכון מסתייג.

אבל זה שבן-אדם לא רוצה שהשם שלו התפרסם באינטרנט, זה לא סיבה לא לפרסם, יש הרבה מאוד אנשים שענייניהם נדונים בבתי משפט, אזרחיים או פליליים שהיו רוצים שעניינם לא התפרסם ועדיין מפרסמים את זה, כי אנחנו חושבים שבשנת 2012 - - -

זה לא אומר שאם עושים עוול במקום אחד צריך לעשות אותו במקום אחר.

- - - הנה, שמאי מכריע מתפרסם.

אם מחכים חצי שנה, אפשר לפרסם הכול.

אם אנחנו מפרסמים את זה אחרי 180 יום, זאת אומרת, חצי שנה אחרי ההחלטה - - -

אז אפשר עם כל הנתונים המזהים.

עזוב, לא רוצה עדיין את הנתונים המזהים.

אין שום סיבה לא לפרסם בשנת 2012 החלטות – אין סיבה.

רבותיי, זה יפורסם אחרי 6 חודשים ללא שום פרטים מזהים, ומשרד המשפטים ידאג שהפרטים לא יהיו מזהים.

אז אפשר, מאחר שאנחנו עושים את זה לאחר 6 חודשים - - -

180 יום.

אפשר שזה יהיה רק הצדדים ולא את הנכס?

לא, גם את הנכס.

אני לא יודעת מה היא תוכל לפרסם אם - - -

תפרסם מה שלא בנכס.

לא הבנתי על מה הויכוח, רוצים רכילות בעיתונות - - -

זה לא ענייני צנעת הפרט, כי אין מה להסתיר פה. אני מנסה להבין מה פרקטית היא תוכל לעשות.

פרקטית זה בעיה שלה ולא שלי.

לא, ממש לא. מטריד אותנו מה יקרה פרקטית בשטח.

מטריד את מי?

אותי.

אין בעיה, תצביעי נגד.

אדוני, אם מצמצמים את כל הפרטים האלה, אז באמת אי אפשר להשליך ממקרה אחד למקרה אחר.

אבל מה העניין שלכם בפרטים, לא הבנתי עדיין?

אתם תשליכו מפרטים אחד על השני - - -

- - - בלי שום סיבה, אז לפחות הם יראו הכרעות ויראו שהטענות האלה נדחות פעם אחר פעם.

כי אני לא רוצה. למה? ככה.

אדוני, אם אפשר לבקש במסגרת ההחלטה שכן יהיה לשמאי הסמכות לפסוק הוצאות במקרה של - - - טורדני, יש את זה גם בהתנגדויות.

לא.

18. הכרעה פרטנית בעניין שווי דירה
(א) "קבלו הצדדים את החלטתו של שמאי פינוי ובינוי כאמור בתקנה 19, וסבר בעל דירה כי שווי
דירתו גבוה יותר משווי דירה אופיינית במקבץ פינוי ובינוי, רשאי הוא לפנות לשמאי פינוי
ובינוי כדי שיקבע האם העסקה שהוצעה לו, היא כדאית כלכלית.
(ב) בעל הדירה כאמור בתקנת משנה (א) יעביר לשמאי פינוי ובינוי וליזם עסקת פינוי ובינוי, את
עיקרי טענותיו בכתב, תוך 30 ימים מיום שהועברה לו ההחלטה כאמור בתקנה 19, ורשאי הוא לצרף שומה מטעמו.

(3) היזם רשאי להגיש לשמאי פינוי ובינוי ולמבקש את עיקרי טענותיו בכתב, וכן רשאי הוא
להגיש שומה מטעמו, תוך 21 ימים מיום שהועברו לו המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב).

(ד) שמאי פינוי ובינוי יבקר בדירה יקיים דיון בבקשה, בהקדם האפשרי ולא פחות מ-14 ימים
מיום שנודע לבעל הדירה כאמור בסעיף קטן (א) ולמבקשים מועד הדיון ויחליט האם העסקה

שהוצעה לבעל הדירה היא כדאית כלכלית ואם לא, באילו תנאים תיחשב כדאית".

יש לי בעיה עם העברית פה. "יקיים דיון בבקשה, בהקדם האפשרי - ".

"ולא פחות מ-14 ימים מיום שנודע לבעל הדירה כאמור בסעיף קטן (א) ולמבקשים מועד הדיון".

"שהודיע לצדדים".

"ויחליט האם העסקה שהוצעה לבעל הדירה היא כדאית כלכלית ואם לא, באילו תנאים תיחשב כדאית", יכול להיות ששווה פשוט לפצל את הסעיף הזה לעוד סעיף.

"ואולם, שמאי פינוי ובינוי יוכל שלא לבקר בדירה נשוא הבקשה, אם ביקר בה קודם לכן בנכס או אם הסכימו על כך המבקשים ובעל הדירה כאמור בתקנת משנה (א)".

14 ימים מהיום שהוא קבע את הביקור בדירה. בקיצור, הוא צריך לקבוע את הביקור בדירה.

לא, מועד הדיון. הוא צריך להודיע 14 יום לפני מועד הדיון.

איזה דיון? הוא קודם כל צריך לבקר בדירה, אז כמה זמן הוא צריך להודיע לי שהוא בא לבקר בדירה?

לא קבוע, אתה רוצה, אפשר גם לקבוע את זה.

לפי מה שאני מבין את הסעיף הזה, אז הוא יבקר בדירה בהקדם האפשרי, ולא פחות מ-14 ימים מיום שנודע כאמור בסעיף קטן (א) מועד הדיון – איזה דיון?

לא, שמאי בינוי יבקר בדירה ויקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי ולא פחות – הדיון התקיים, אפשר לעשות נקודה.

כל העניין פה שהוא מודיע - - -

שהוא מודיע להם 14 יום מראש, הוא לא אומר להם מחר הדיון, אומר להם בעוד 14 יום הדיון, צריך לנסח את זה. הרעיון הוא – הוא מבקר בדירה, הוא קובע דיון 14 יום מראש, יש דיון, הוא נותן החלטה, הוא יכול לא לבקר בדירה אם הוא כבר ביקר בה קודם.

בכל הלו"ז פה עדיין אין לו מועד שבו הוא צריך לקיים את הדיון, אז אולי את זה דווקא כדאי להוסיף, כי פיסקה (ב) אומרת שתוך 30 יום מיום שהם מקבלים את ההכרעה הכללית, מישהו שחושב שהדירה שלו שווה יותר צריך לפנות. פיסקה (ג) אומרת מתי היזם צריך להגיב.

תוך כמה זמן את רוצה?

עכשיו צריך להגיד תוך כמה זמן השמאי צריך לקיים את אותו דיון.

תוך 60 ימים, תוך 45 ימים?

לא הוא כבר היה בשטח, זה משהו מאוד קצר.

30 יום בסדר. אז נכתוב במקום "בהקדם האפשרי - בתוך 30 יום, ולא פחות".

תוך 30 יום מיום שהועברו לו המסמכים כאמור בתקנת משנה (ג) ויודיע לצדדים 14 יום לפני קיום הדיון על המועד.

19. הארכת מועדים
"שמאי פינוי ובינוי רשאי להאריך כל מועד הקבוע בתקנות אלה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
20. שמירת מסמכים
(1) שמאי פינוי ובינוי ישמור את כל המסמכים שהגיעו אליו לצורך הדיון ואגב הדיון, לפרק זמן של שבע שנים מעת שנתן את החלטתו, והוא רשאי לשמור אותם באמצעות מדיה מגנטית".
מוצע להוסיף - מאחר שאנחנו רוצים שהחומר יישמר בצורה מיטבית –

(2) "שמאי פינוי ובינוי יעביר באמצעות מדיה מגנטית עותק מכל המסמכים שהגיעו אליו כאמור

בתקנת משנה (א) וליושב ראש הוועדה".

אתם רוצים?

זו היתה הצעה של נעמה.

אני שואל מה אתם רוצים. חבר'ה, זה יגרום לכך שאתם תצטרכו לשמור ארכיב ענק.

למה, מדיה מגנטית, דיסקים.

דיסקים זה גם כן דבר שצריך לשמור אותו.

השמאי פינוי ובינוי לא עובד משרד הבינוי והשיכון, למה למסור רק למשרד לבינוי והשיכון? מה עם הצד השני.

גם בורר לא צריך לשמור לעולם ועד. אם נשרף, אז נשרף.

שמאים בדרך כלל שומרים חומרים מקצועיים.

בורר לא ממונה על ידי המדינה, וכאן המדינה היא זו שממונה.

למה בורר שממונה על ידי בית משפט כמה שנים – מה, הוא מעביר מדיה מגנטית למישהו? נשרף המשרד, נשרף המשרד.

למה שהצד השני לא יקבל את כל המסמכים אם כבר? אז עדיף שאף אחד לא, זה יישאר אצלו, הוא הרי לא עובד משרד הבינוי והשיכון.

לא צריך את זה.

22. תיקון טעויות
(א) "שמאי פינוי בינוי רשאי, על פי פניית אחד הצדדים ולאחר שניתנה לצדדים האחרים הזדמנות

נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את החלטתו, אם נפלה בהחלטתו טעות סופר,

פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;
(ב) פינוי ובינוי יחליט בפנייה לפי סעיף זה תוך 15 יום מהיום שנמסרה לצדדים האחרים".

תוך 15 יום מיום שנמסרה לו ולצדדים האחרים. אני שולח את זה רק לצדדים האחרים ושוכח לשלוח לו, אז יש לו 15 יום? אני נותן לו את זה יום לפני זה.

זה בעצם צריך להיות או מיום שטענו טענותיהם אם בחרו לטעון טענותיהם.

אני חושבת שגם שלגבי לטעון טענות צריך לכתוב שהם יהיו בכתב, אנחנו לא רוצים עוד פעם שיזמין אותם, רק לתאם איתם ייקח עוד חודש.

טענותיהם בכתב, אבל הוספתי "או מיום שטענו טענותיהם".

לא, טענותיהם בכתב.

אבל אין פה הגבלה של הזמן, הצדדים האחרים תוך כמה זה הם מגיבים? צריך היה גם להכניס את זה.

צריך להיות כך – ששמאי הפינוי יחליט בפנייה לפי סעיף זה תוך 15 יום מהיום שהוגשה לו הבקשה ונמסרה לצדדים, והצדדים האחרים רשאים תוך 7 ימים להגיב. אני רוצה את הכול בכתב.

תוספת (תקנה 2(א).

לכבוד: יושב ראש הועדה לפינוי ובינוי


(באמצעות דואר/דואר אלקטרוני)

בקשה למנות שמאי פינוי ובינוי

בהתאם להוראות סעיף 2א(א) לחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו- 2006 (להלן- החוק) אנו פונים בזאת בבקשה למינוי שמאי פינוי ובינוי.

1. (א) פרטי יזם עסקת פינוי ובינוי :

שם______________________ ת.ז. / ח.פ. _____________________

(ב) פרטי איש קשר אצל היזם:

שם
ת"ז/ ח"פ/ מס' דרכון
כתובת
מס' טלפון
טלפון נייד
כתובת דוא"ל

ב"לכבוד" יש להוסיף באמצעות דואר רשום.

בסדר.

2. (א) אישור הסכמת המבקשים:
שם המבקש
ת"ז/ ח"פ/ מס' דרכון
כתובת
מס' טלפון
טלפון נייד
כתובת דוא"ל
חתימת המבקש
החלק היחסי במקבץ
החלק היחסי ברכוש המשותף
הסכמה לקבלת המצאה בדוא"ל
























(ב) פרטי בא כח המבקשים (אם יש):

שם המשרד
עורך הדין המטפל
כתובת
מס' טלפון
טלפון נייד
כתובת דוא"ל









(ג) מען להמצאת מסמכים עבור המבקשים:

שם הנמען
כתובת
כתובת דוא"ל

זאת אומרת, ככלל, כל המבקשים ביחד במקום אחד?

הכוונה פה אם יש להם איזשהו מייצג.

תכתבי – "אם יש להם מייצג".

שם הנמען או בא כוחו.

בעצם מה שאת צריכה, שב-2 הם חותמים האם הם מסכימים שזה יישלח למי שב-ג.

למשל הם בחרו יושב ראש ועד, ובמקום שכל ההתכתבות תהיה מול כולם, אז שולחים רק - -

ואם אין? אז את צריכה להסדיר ב-2 פשוט אם הם מוכנים לקבל את זה לפי הכתובת ההיא, אחרת את צריכה לשלוח לכל אחד.

לא, אז יהיה כתוב – מען להמצאת מסמכים עבור המבקשים, אז אם יש להם כתובת אחת, תהיה כתובת אחת, אם יש 50 כתובות, יהיה 50 כתובות - זה מען להמצאת מסמכים. זה המבקשים, הם יכולים לכתוב פה מה שהם רוצים.

אז צריך לעשות פה יותר שורות בעצם לכל המבקשים.

אז יעשו יותר שורות, זה בסדר.

ונניח שיש להם בא כוח אחד שמייצג אותם.

אז הוא ימלא רק שורה אחת מתוך ה-20 שיהיה בטופס, אבל צריך להבהיר שיש פה יותר שורות.

(ד) פרטי המקרקעין:

גוש _________חלקה_________ מגרש ____________

רחוב ומס' בית______________________________ יישוב________________

סוג הנכס/ייעוד _______________ הזכות במקרקעין ______________________

3. . (א) שמות המשיבים:

שם המשיב
ת"ז/ ח"פ/ מס' דרכון
כתובת
מס' טלפון
טלפון נייד
כתובת דוא"ל

אני מציע להוריד גם את ת.ז. וגם את הטלפון וגם את הכתובת דואר אלקטרוני, אין לי מושג מה הכתובת של השכנים שלי של הדואר האלקטרוני, ואין לי מושג מה תעודת הזהות שלהם, נצטט את השם שלהם, ובמילא הרי מוציאים נסח רישום ובודקים את הזכויות.

אני ביקשתי להוסיף את זה, כי במידה ויש - - -

זה ייצור קושי גדול אבל – לאתר - זה להפעיל חוקר.

עדיף שהם יוכלו להגיש את הבקשה.

זה להפעיל חוקר פשוט, זה המשמעות.

נראה לי שעדיף שאת פשוט תוציאי את הבקשה.

אז נוותר על זה.

תוותרו על תעודת זהות, תוותרו על הטלפונים ועל הכתובת - - -

כל סעיף 3 מיותר בעיניי.

אני רוצה את הרשימה של המשיבים.

יש נסח טאבו, אתה לא צריך.

אם זה רשום בטאבו.

נכון, מה אם זה לא רשום?

זה לא תמיד עוזר לאיתור הבן-אדם, יש נסח טאבו, יש שם בעלים - - -

אם זה חברה משכנת - - -

אני חושב שהשמות הם חשובים, שכן יהיה פה שם.

הרי המבקשים צריכים לשלוח עותק למשיבים.

לכן אני אומר, את השמות ואת הכתובת צריך להשאיר. תעודת זהות, טלפון נייד, דואר אלקטרוני, אין לי מושג, אל תטרטרו אותי.

4. בדיקת תנאי סף:

______________________

מספר הדירות בבית או בבתים המשותפים נשוא הבקשה: ____________________

חלקם היחסי של המבקשים בדירות שבמקבץ פינוי ובינוי: ___________________

חלקם היחסי של המבקשים ברכוש המשותף שבמקבץ: _________________

חלקם היחסי של המבקשים בדירות שבבית או בבתים המשותפים נשוא הבקשה: _____________

חלקם היחסי של המבקשים ברכוש המשותף בבית או בבתים המשותפים נשוא הבקשה: _______________

הערות ______________________________________________________________________

תאריך_____________

תאריך חתימה של השר (עברי+ לועזי) יעקב נאמן

(חמ 3-4311) שר המשפטים

אולי צריך להיות הצהרת תנאי סף ולא בדיקת תנאי סף? הרי מי ממלא את זה, את זה ממלא המבקש, אז שיצהיר על הדברים האלה.

אולי הוא יצהיר, אתה מבין, אז תגיד לי עכשיו עורך דין, לך תחתום על תצהיר, עזבו אותי.

איך הוא יודע גם למלא את הפרטים האלה אם אין לו איש מקצוע לידו?

הוא חייב איש מקצוע לידו.

תודה רבה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות פינוי ובינוי (פיצויים)(מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי), התשע"א-2011, נתקבלו.

רבותיי, פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>