PAGE
36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 556>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם - היו"ר
אורי מקלב

>
אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

סימונה אהרונוביץ' - ממונה על הבוחנים, רשות הפטנטים, משרד המשפטים


עו"ד הווארד פולינר - ממונה בכיר קניין רוחני, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יואל ליפשיץ - סמנכ"ל קופות החולים, משרד הבריאות

זבולון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

ד"ר רון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

גיל תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

ד"ר אסנת בר פלד - מנהלת קניין רוחני, התאחדות התעשיינים

עו"ד שירלי וייזר - מנהלת מדור פטנטים וסימני מסחר, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן - סגנית מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

שלמה וקס - מנכ"ל, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

עו"ד תמיר אפורי - איגוד תעשיות האלקטרוניקה

עו"ד דוד גילת - איגוד תעשיות האלקטרוניקה

עו"ד ערן ברקת - התעשייה האווירית

יהודה לבנה - סמנכ"ל קניין רוחני וחקיקה

עו"ד עדי לויט - נציג אוניפארם

עו"ד רננה ישראלי - הלשכה המשפטית, פלאפון

גיא גורצקי - מנכל, פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל

עו"ד טל בנד

עו"ד יאיר זיו

עו"ד מתי גיל

עו"ד גלעד בוק

עו"ד בנימין שניידר

נעמה מנחמי

ואג דורית

אסתר מימון
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

בוקר טוב. נמשיך היום בחוק הפטנטים ונראה עד לאן נגיע. ננסה לגמור אותו אחת ולתמיד.

נתחיל מדברים שסיכמנו עליהם בישיבה הקודמת. סעיף 16א.

"16א. (א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור – (1) בקשה אשר סורבה או בוטלה לפני המועד הקובע; (2)
בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בינלאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד" – ששם מדובר בתשלום אגרות – "(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין."
היה כאן דיון בישיבה הקודמת האם תינתן הודעה מקדימה לפרסום ההודעה לפי 16א מספר ימים לפני הרשם. הבנתי שהיתה הסכמה לגבי זה. עכשיו אני חושבת שאולי כבר אין הסכמה לגבי זה. משרד המשפטים, תגידו לי לגבי זה.

לדעתנו זה לא צריך להיות בחוק. מי שרוצה לגנוז את הבקשה שלו או לחזור בו, הוא יודע שבתוך 18 חודשים יש פרסום. הוא לא צריך הודעה נוספת, הוא כבר יודע מתי זה מתפרסם באופן אוטומטי. אם הוא רוצה לנקוט בצעדים אחרים, הוא יעשה את זה בחודש ה-16 או ה-17 או משהו אחר.

מקובל עלי, אפשר למחוק את הסעיף הזה.

אנחנו נמחק את סעיף קטן (ד) המוצע, "בסמוך למועד פרסום הודעה כאמור - - -". עוד הערות לסעיף הזה?

צריך להעיר לגבי התוספת "באופן מקוון", שתהיה הוראת תחילה - - -

"באופן מקוון", גם ציינו את זה על הנוסח. כעיקרון הסיכום עם רשם הפטנטים שזה ייכנס לתוקפו ב-1 ביוני, ובהתאם למה שיתברר בהליך החקיקה נראה אם יהיה צורך לקבוע תחילה מאוחרת. בכל זאת מדובר בפברואר. נראה כשנגיע.

הלאה.

לגבי בחינת הבקשה וקיבולה התחיל כאן דיון - - -

איזה סעיף?

סעיף 17.

אנחנו בעצם בסעיף 18, אבל יכול להיות שמבחינת המיקום נכון למקם את זה שם, וזה הנושא של הודעה טרם תחילת בחינה. נעשה את הדיון לגבי זה אחרי שנקרא את סעיף 18, שעליו דיברנו בדיון הקודם.
"18(ב) לצורך קיום הוראות סעיף קטן (א) – (1) ידרוש הבוחן מהמבקש להמציא לו כל אחד מהמסמכים המפורטים בפסקאות (א)(1) ו-(2) ורשאי הוא לדרוש להמציא לו כל אחד מהמסמכים המפורטים בפסקאות (א)(3) ו-א(4); (2) רשאי הבוחן לדרוש מהמבקש להעביר את פירוט הבקשה לשם חיפוש כאמור בסעיף קטן (א)(5); (3) רשאי הבוחן להשתמש במסמכים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4) והערות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות האמצאה, אף אם הומצאו לו על ידי אדם אחר שאינו המבקש, ולעניין סעיף קטן (א)(2), אף אם לא היו ידועים למבקש. מסמכים כאמור יוגשו על ידי אדם שאינו המבקש אם טרם חלפו שישה חודשים מהפרסום לפי סעיף 16א או עד לתחילת הבחינה על ידי הבוחן או עד חלוף חודש מתחילת הבחינה, או אם טרם חלפו שלושה חודשים מתיקון הבקשה לפי סעיף 22." הצגנו כאן כמה אופציות לדיון.

אפשר יותר לאט? הנוסח שאתם קוראים אין לאף אחד מסביב לשולחן, הוא לא באתר הוועדה.

צודקים. קראתי את זה, אבל עכשיו נפריד את זה לגורמים. נקרא סעיף-סעיף. הבהרנו כבר בדיון הקודם שהבוחן ידרוש מהמבקש להמציא לו את (א)(1) ו-(א)(2), שנמצאים בסעיף 18(א), והוא רשאי לבקש ממנו גם את המסמכים המפורטים ב-(א)(3) וב-(א)(4). עד כאן נראה לי שאין מחלוקת.

סעיף קטן (2), הבוחן רשאי לדרוש מהמבקש להעביר את פירוט הבקשה לשם חיפוש כאמור בסעיף קטן (א)(5). זה נשאר כפי שזה היה בנוסח הקודם.

סעיף קטן (3), "הבוחן רשאי להשתמש במסמכים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4) והערות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות האמצאה, אף אם הומצאו לו על ידי אדם אחר שאינו המבקש". זה בעקבות הדיון בשבוע שעבר – האם ניתן להוסיף הערות לאותם מסמכים. ככל שיש למישהו הצעה לנוסח קולע יותר, נשמח לשמוע. כרגע הנוסח שמוצע, בהסכמה עם משרד המשפטים, זה "הערות שעניין הקשר בין המסמך וכשירות האמצאה - - - ולעניין סעיף קטן (א)(2), אף אם לא היו ידועים למבקש". כלומר, התוספת מאז הדיון הקודם זה הנושא של "הערות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות האמצאה".

בוקר טוב, אני מאיגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה. אנחנו סבורים שפתיחת ההליך להערות משמעה הארכת הליך הבחינה הרבה מעבר למה שנדרש. אם רוצים לחזק את הבחינה, אפשר להעביר אסמכתאות ופרסומים כמו שכתוב בחוק.
הסיטואציה היא שיש מתנגד שהוא אנונימי והוא בעצם מגיש טענות, מבקש הפטנט נדרש להשיב על הטענות במעין הליך התנגדות אחד, מיני הליך אנונימי, אחר-כך הוא כבר משיב על הטענות הראשונות והוא מתייצב לפני הליך התנגדות שני פורמלי. יוצא שהליך ההתנגדות הוא כבר סיבוב שני של המתנגד, שבפעם בראשונה בא בצורה אנונימית, הגיש את טענותיו, קיבל טענות בתשובה, ועכשיו כשהוא ביקש הליך התנגדות, הוא כבר עושה סיבוב שני של התנגדות. זו דרך ייסורים קשה מאוד למי שרוצה לבקש פטנט על אמצאה שהוא באמת המציא והיא טובה ומועילה לחברה, במיוחד ככל שאנחנו מדברים על התחום שאני מייצג, שזה תחום שהוא מאוד חשוב לכלכלה הישראלית מבחינת עידוד הטכנולוגיה והחדשנות. אנחנו חושבים שזה לא הליך הוגן ולא מקדם את המטרה העיקרית של החוק, שזה לתת פטנטים כמה שיותר מהר על המצאות טכנולוגיות.

אני לא רוצה להאריך בנקודה הזאת, אלא רק להתייחס בקצרה למה שאמר עורך-הדין גילת, משום שהדברים האלה כבר נדונו בישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת עורך-הדין גילת אמר לנו שצריך להסתכל על מדינה כמו אוסטרליה, שהיא דומה לישראל, כי שם יש התנגדות לפני מתן הפטנט, ושם אסור שיהיו התערבויות צד ג', ועורך-הדין וטשטיין אמר לנו שבארצות-הברית מותר להגיש רק פטנטים ואסור להגיש הערות.
בינתיים בדקנו את הדברים מאז הישיבה הקודמת. אני אומר את הדברים בזהירות, כי אני לא מתיימר להיות מומחה, לא לדין האוסטרלי, אף לא לדין האמריקני, אבל לפי מה שבדקנו באתר של רשות הפטנטים האוסטרלית המצב המשפטי הוא הפוך ממה שחברי אמר, ואולי עורך-הדין גילת יוכל להראות על מה הוא הסתמך.
סעיף 27 לחוק הפטנטים האוסטרלי עוסק בהתערבות של צד ג' וקובע במפורש שלאחר הפרסום של בקשת פטנט יכול צד ג' להגיש מידע והתייחסות לשאלה של הפטנטביליות של האמצאה, לאור המידע שהוא מוסר. על-פי הסעיף הזה הרשם שם צריך להודיע למבקש הפטנט על ההתערבות הזאת, היא הופכת להיות חלק מה-public records. כתוב במפורש בחוק שהרשם חייב – אין לו שיקול דעת בכלל – הוא חייב to consider and deal with the notices, ואני אתייחס לזה אחר-כך בהקשר של לוחות-הזמנים, כי כרגע זה לא מה שחברי העלה על הפרק. לגבי ארצות-הברית נאמר כאן לוועדה בישיבה הקודמת, ששם מותר רק להגיש פטנטים ולא observation, לא הערות. מי שמסר את המידע הזה לוועדה, אני מניח שהוא לא היה מועדכן, קשה לי להניח אחרת.
בספטמבר ארצות-הברית תיקנה את חוקי הפטנטים שלה תיקון מסיבי, ואחד התיקונים קובע שלא זו בלבד שצד ג' רשאי להגיש הערות בנוסף לפטנטים, הוא חייב, הוא לא יכול להניח את הפטנטים בפני הבוחן אלא אם הוא מוסר את ההתייחסויות שלו. העמדה שמוצעת כאן על-ידי הוועדה ומשרד המשפטים, מעבר לזה שהיא מוצדקת עניינית, היא תואמת גם את המצב באירופה, גם את המצב בארצות-הברית וגם את המצב באוסטרליה, ככל שאנחנו מבינים אותו. תודה, אדוני.

בשם "פארמה ישראל – איגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח". יש לנו התנגדות לנוסח הזה, אבל לפני כן יש כאן בעיה ברמה העקרונית. השיטה שלנו היא שיטה שבה כל אדם יכול להתנגד למתן פטנט לפני שהפטנט ניתן. זה הדין הקיים. כרגע זה נתון, אנחנו לא משנים את זה. הנתון הזה גוזר עלינו להיזהר מאוד במתן אפשרות לצדדים שלישיים להתערב בהליך הבחינה שאמור להיות הליך שבין המבקש ובין משרד הפטנטים, רק ביניהם, ושעתו של הציבור להתערב תבוא בשלב ההתנגדות לפני מתן הפטנט. לכן אני חושב שהמחוקק צריך להזהיר את עצמו, להיזהר מאוד לפני שהוא מרחיב בזכות ההתערבות של צדדים שלישיים בשלב המוקדם הזה. מהסיבה הזאת פארמה גם התנגדה לפתיחת התיק לעיון בשלב המוקדם הזה.

אלמנט אחד בא ואומר שהציבור יהיה רשאי להגיש פרסומים שיכולים לסייע, או להפריע אפילו, לבוחן בעבודתו – העתקים של מאמרים, פטנטים, פרסומים שהתפרסמו ברבים; האלמנט השני שנוסף בנוסח היום, שאפשר להגיש ניירות עמדה, טיעונים ומכתבים. לדבר הזה יש פוטנציאל של הכבדה, שעתו לא הגיעה. שעתו תגיע בשלב שקבעו לכך בחוק – התנגדות טרם מתן פטנט. עצם האפשרות לתת לציבור אפשרות לטעון בשלב הזה, מן הסתם באמצעות עורכי-דין וכן הלאה, זו בעיה מספר אחת.

למשל, מה מקובל באירופה?

תודה על השאלה. באירופה הדין קובע שההתנגדות היא לאחר מתן הפטנט. לכן גם באירופה וגם בארצות-הברית, לשם הפנה חברי, עורך-הדין בנד, הציבור יכול להתנגד בשלב של ה-post grant, לאחר מתן הפטנט - - -

עד למתן הפטנט.

לאחר מתן הפטנט.

הציבור יכול להתנגד במשך תשעה חודשים לאחר מתן הפטנט. כיוון ששעתו של הציבור להישמע באה בכל מדינות המערב כמעט – אני שם בצד את אוסטרליה – גם בארצות-הברית, לשם חברי הפנה, הציבור מתנגד לאחר מתן הפטנט. לכן במדינה שלנו, שנותרנו עם שיטה שראויה לרפורמה, אבל לא היום, של התנגדות לאחר מתן הפטנט – כל עוד אנחנו בהתנגדות לפני מתן הפטנט, צריך להימנע מהרחבה כזאת של זכות הטיעון, כי היא מוקדמת. עצם מתן זכות הטיעון להבדיל מהצגה של מסמכים היא בעייתית.

יש סתירה של גרסאות על-פי הדין האירופי והאמריקני.

נבקש מהממ"מ שיבדוק.

אין ויכוח פה.

נפנה לממ"מ.

נקודה מס' 1, בשיטה כמו של מרבית מדינות המערב, שבה הציבור מתנגד לאחר מתן הפטנט, זה לגיטימי ומקובל שהציבור שולח מה שנקרא " third party observations" – הערות של צדדים שלישיים – אבל בשיטה שבה לציבור ניתנה הזדמנות לתת את ה- third party observations הזה, בהליך של התנגדות לפני מתן הפטנט – ואגב, זה לא שאצלנו יש לפני ושם יש אחרי, אצלנו יש גם לפני וגם אחרי, ושם יש רק אחרי. האחרי אצלנו נקרא "ביטול", אבל במהות זה אותו הליך. אני שם בצד ניואנסים - - -

יש מחלוקת משפטית לגבי הפרשנות שלכם של הדין האמריקני והאירופי. אולי נשמע את הרשם, אולי הוא יודע את האמת.

אין מחלוקת שבדין האמריקני והאירופי - - -

לא.

למה אין מחלוקת? הם אמרו משהו הפוך.

הם לא אמרו, אני רוצה להסביר. אין מחלוקת לגבי הדין בארצות-הברית ובאירופה. בארצות-הברית ובאירופה אפשר לתת הערות של הציבור לפני מתן הפטנט. אפשר לעשות את זה במסלול אחד שנקרא "third party observations". אצלנו זה כבר קיים בדרך של התנגדות לפני מתן פטנט. אין באירופה ואין בארצות-הברית כפל. אין שם כפל, נכבדי. אין בארצות-הברית ובאירופה כפל שאפשר גם להתנגד לפני מתן פטנט וגם להביא הערות לפני מתן פטנט.
אני רוצה רק לסכם את הנקודה הזאת, אם אפשר. ראשית, עצם מתן זכות הטיעון הכפולה, גם התנגדות לפני מתן פטנט וגם טיעונים מעבר למסמכים, זו נקודה בעייתית, לא ראוי לעשות אותה. שנית, צריך להתייחס לנקודה של התחימה בזמן. שלישית - - -

כבר נגיע לתחימה בזמן.

שלישית, ובזה אני מסיים – חסרה בחוק הוראה ברורה, שמופיעה בדברי ההסבר של הצעת החוק, שכל מה שלא יוחלט פה היום לא מקנה לצד השלישי הזה זכות להתערב בהליכי הבחינה. זה הדין היום. הדין הוא שההליך הזה נעשה אקס-פרטה. אני כבר צופה את עורכי-הדין המתוחכמים שיגידו: ברגע שפתחנו וברגע שאפשר טיעונים, עכשיו השתנתה ההלכה של בית המשפט הישראלי וכל אחד יכול להתערב בהליכי הבחינה. לא, התערבות צריכה להיות בהליך של pre-grant opposition, התנגדות לפני מתן פטנט ולא אחרי. תודה רבה.

אני מייצג כאן גם את חברת אוניפארם והוסמכתי לדבר גם בשם חברת אלקטרוניקה קטנה שנסחרת גם בנסד"ק, שקוראים לה "פריורטק", ויש לה חברה בשם "קמטק" וחברות אחרות. כשאני שומע את עורך-הדין גילת מדבר בשם איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, אני יכול לכל היותר להרים גבה, מאחר שאני חושב שיש בישראל חברות רבות שמייצרות תוכנה, אלקטרוניקה - - -

עורך-הדין לויט, עצור שנייה אחת. אדון וקס, אתה יושב-ראש - - -

אני מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה.

אדון גילת מדבר בשמכם?

אכן נכון.

תודה.

אני יכול לדבר בשם חברה גדולה - -

אתה יכול לדבר בשם חברות אחרות, אין לי בעיה עם זה.

- - ואני חושב שחברות רבות בישראל.

בשם איזה חברה אתה מדבר?

פריורטק, קמטק, סלע, פי.סי. בי. מספיק חברות?

אני מכיר את יותם שטרן, אל תעשה לי - - -

רבותי, הוויכוח הזה הוא מחוץ למשחק.

מדובר בחברות שפועלות בישראל, עוסקות בישראל במחקר ופיתוח וממסחרות את האמצאות האלה במדינות רבות בעולם, וישראל זה לא השוק המרכזי שלהן. המחקר והפיתוח האלה יכולים להיפגע ממונופולים, או מעין מונופולים. אני חוזר לדבריו של עורך-הדין גילת, וגם דיברנו על זה בישיבה הראשונה – אמצאה אמיתית באמת.
רבותי, אמצאה אמיתית באמת, אף אחד מהציבור לא יגיש נגדה מסמכים וציטוטים, ואף אחד מהציבור לא יקום, לא להגיש נגדה אובזרבציה של צד שלישי וגם לא להגיש נגדה בהמשך התנגדות, ואני בכלל לא בטוח שזה אותו ציבור. בן-אדם ברחוב יכול אולי להגיש אובזרבציה אם הוא שמע משהו מהחברה שלו על האמצאה שהוא קרא עליה באתר האינטרנט המקוון. חברה מתחרה, שיש לה אינטרס מסחרי, תשקיע כסף רב בניהול התנגדות כנגד בקשת הפטנט. האובזרבציה שאני מברך עליה, אם היא באמת תישאר בהצעת החוק הזאת, היא טובה מאחר שהיא יכולה למנוע את רישומן של המצאות שהן לא אמיתיות. לצערי הרב אנחנו בדיוק נמצאים כאן במקום הזה שבו כל הזמן יש רק שני אלמנטים שמהבהבים לי בראש, וזה ודאות מסחרית של המתחרים ושל הציבור בכללותו. אם יש כאן מעין מונופול, מעין בקשה על אמצאה שהיא לא אמיתית, היא תישאר תלויה הרבה שנים בכל מיני תחבולות, והציבור ייפגע, כי המחיר של המוצר, על-פי האמצאה, ככל שהוא נמכר בארץ – ומוצרי אלקטרוניקה ותוכנה הולכים לשווקים אחרים – יהיה גבוה יותר. יש כאן מעין מונופול מכוח, מעין פטנט, ואנחנו לא יודעים אם הוא יינתן או לא. וכאן יש עניין של ודאות.

קראתי את המכתב של אדון וקס, ויש בו כמה דברים מאוד מעניינים שנתנו לי כיוון מחשבה מסוים – איך להגביל דברים בזמן, איך לנהל את העסק בצורה בטוחה יותר, מהירה יותר, כדי לפתור את הבעיות שאתה מדבר עליהם. זה דווקא הרצון של אדון וקס.

לפחות חברות אלקטרוניקה ותוכנה – חברות התרופות לפעמים יותר, לפעמים פחות – יש בהן איזון שעושה שכל, מאחר שהן גם אמורות להתמודד עם מונופולים של מתחרות, וחברות אחרות מחוץ-לארץ שרושמות בישראל פטנטים, וזה יכול להפריע למחקר ולפיתוח, וגם בעצמן רושמות פטנטים ומעוניינות בהגנה מהירה עליהן ורישום מהיר שלהן ובוודאות לגבי עצם רישומן. אני היום יכול לשקף את האיזון הזה על ידי זה שאני אומר שככל שהפטנט הוא אמצאה אמיתית באמת, הוא ראוי להגנה מהירה, ואף אחד לא יוכל להגיש כנגדו שום דבר של ממש. לעומת זאת, אני חושב שכולנו עומדים על הרגליים האחוריות כשאנחנו שומעים על secondary pharma patents וגם באלקטרוניקה - - -

הבעיה שכולכם חושבים פה שהעולם עומד על הפארמה ועל התרופות. תעשו לי טובה, אתה תיקח תרופות, אני לא לוקח תרופות. מה אכפת לי מי מייצג אותם? שימו לב, האלקטרוניקה היא לא לעניין, התוכנות לא לעניין, אתם כל הזמן מדברים פה על התרופות. חבר'ה, העולם לא עומד על התרופות.

אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק הזאת ולגמור אתה, זה כבר מתחיל להיות בדיחה. הבטיחו אותה לאמריקנים לפני שנתיים.

אני רוצה לשאול שאלה. אני יצרן, הגשתי בקשה לפטנט, אני רוצה לייצר את התרופה הזאת, את החומר הזה, את האלקטרוניקה הזאת, ואני רוצה אפשרות לשלם אגרה כדי שיערכו בדיקה מהירה.

אפשר להשיב?

גמרנו, אין לי כבר כוח לכל אלה עם הטענות האלה מכל הכיוונים. כל היום אני מתעסק בתרופות.

אולי בכל זאת כדאי לנסות לזכור את הנקודה הזאת.

קודם כול, פטנט זה מונופול. זה מונופול מוצדק לפי החוק, וזה מונופול לטובת החברה וגם לטובת הפרט. אבל יש תנאי מסוים, התנאי של מונופול מוצדק אם הוא כשיר לפטנט. לא מובן מאליו מה זו אמצאה כשירה לפטנט ומה זו אמצאה לא כשירה לפטנט. לחברה יש אינטרס לגמור עם זה כמה שיותר מהר כדי לייצר ודאות מסחרית, לכל הצדדים, גם ליצרנים וגם לציבור שלא רוצה לשלם מחיר מונופול עבור דבר שלא מוצדק עבורו מחיר מונופול.
גם בצד של המתנגדים לפטנטים וגם של המבקשים פטנטים, אם זה פטנט חזק, זאת אומרת, זו אמצאה שכולם מסכימים שהיא כשירה לפטנט - - -

אני לא אחראי, אני לא אשלם לך אגרה מוגדלת כדי שתבדוק לי את זה מהר. מתי אני אשלם? אני אומר: רבותי, אני לא בטוח שיש פה פטנט, אבל אני מוכן להשקיע כסף כדי שתיעשה בדיקה מהירה, ואז אני יודע, אני יכול לייצר בשקט, אני לא צריך להסתבך.

במצב הנוכחי אין אפשרות כזאת. יש בחינה על אתר רק על סמך זה שאתה רוצה לבחון מהר. על-פי תקנה 35 לפטנטים היום רשאי הרשם להיענות לבקשה של מבקש הפטנט לתת בחינה על אתר במקרה שהוא חושש שמישהו אחר מפר את הבקשה שלו או שיש - - -

תעשה איזון של שני צדדים.

לא, רבותי. לא ביקשתי מאף אחד להתערב.

הייתי רוצה גם להתייחס לעניין ההערות, גם לעניין הבחינה ואיך אנחנו עושים בחינה מהירה וטובה לכל הצדדים המעוניינים. מה שהצענו בהצעת החוק קובע שהצד השלישי כן יכול להגיש מסמכים כדי לסייע לבוחן לעשות את העבודה שלו – ונכון שבארץ יש לנו התנגדות לפני מתן הפטנט, ובאירופה ובארצות-הברית אין להם. היה להם את זה בעבר במקומות מסוימים. זה לא הדיון היום – גם באירופה וגם בארצות-הברית יש אלפי בוחנים, ויש בוחן שהוא מומחה בכל תחום: ב- - - יש אחד, בטלפון יש אחד. אצלנו יש 100 בוחנים.
העניין של הערות מצד ג' – אם מישהו מגיש מסמכים, לא חוות דעת של עד מומחה, כדי לסייע לבוחן, אם הבוחן מקבל מסמכים והוא לא יודע מה הקשר בין המסמך ובין מה שהוא קיבל, לדעתי הגיוני שיהיה הסבר מה הקשר בין זה לזה.

הוא שואל אותך על תשלום אגרה כדי שלא יהיו תלונות סרק. האם זה נראה לך או לא נראה לך?

לא לחכות חמש שנים.

אל תתערבו לנו בדיון רגע. הוא שואל אותך ברמה המינהלית - - -

הרצוג הגיש בקשה לפטנט. אני רוצה בדיקה מהירה לפטנט הזה, כי אני מייצר בדבר הזה, ואני לא רוצה שאחר-כך יחייבו אותי בפיצוי לאורך כל התקופה. אני אומר: תשלם אגרה גדולה יותר, כדי שאני אקח סיכון ואני לא אלך על כל פטנט לבקש את זה, ואני אומר: תבדוק אותו מהר, כי אני רוצה לדעת איפה אני חי.

אגרה היא לא לב העניין פה. זה יוצר עבודה נוספת לרשות הפטנטים.

אל תגיד את זה בקול רם, כי אני שומע, אתה זוכר. אצלכם אגרה זה דבר חשוב מאוד.

תן לי לנסות להסביר. אם יש הקדמה של בחינה, זה מייצר עבודה נוספת לרשות הפטנטים, כי לא בודקים רק את הבקשה שלך, צריכים גם לבדוק בקשות קודמות שדומות לבקשה שלך. זו לא בקשה אחת שהם צריכים לזרז בה את הבחינה, אלא הם צריכים גם לבדוק מה קדם לזה, וזה משבש את כל ההליך הטבעי.

זה להרוס את השיטה.

השאלה היא לא של אגרה, השאלה היא כמה אתה מוכן לשלם את ההקדמה של עלות הבדיקה.

אני אטיל אגרה גבוהה.

הרי אגרה היא לא בדיוק משקפת את כל העלות.

תאמין לי, האגרה שאני חושב עליה היא יותר מהעלות ויותר מפי שניים מהעלות.

לפעמים הממציא של הפטנט הוא אדם תפרן שבקושי חי.

שלא יבקש.

אני מדבר על מצב שצד שלישי - - -

על צד ג', על זה שמפריע לצורך העניין. הוא גם עוזר וגם מפריע לפעמים, הכול תלוי בעיני המתבונן.

יש משחק מסוים בעולם הפטנטים. יש כאלה שרוצים פטנט מיידי, אם זה פטנט חזק. אם זה פטנט חלש, יכול להיות שיש עניין למשוך את הדיונים.

הוא לא רוצה למשוך. אתם "הורגים" אותי עם ה"למשוך" זה. אני רוצה להבין למה צריך למשוך. אם זה פטנט – תרשום אותו; אם זה לא פטנט – זרוק אותו לכל הרוחות.

אני מסכים לחלוטין.

הוא מדבר על מי שמעוניין למשוך.

אלה שמעוניינים אני רוצה לסגור אותם, אני לא רוצה לתת למשוך.

האינטרס הציבורי זה להגיע לוודאות כמה שיותר מהר. עניין משיכת ההליכים זה לא אינטרס הציבור, יכול להיות שזה מישהו אחר שרוצה למשוך. האינטרס של הציבור, של החברה, זה להגיע לוודאות כמה שיותר מהר.

מה שאתם עושים, אתם מסבכים את זה עוד יותר.

ברמה המינהלית אתה הולך למהלך דרמטי, שעל כל פטנט תקבל הרבה חומר. אתה מסכים אתי?

גם היום הוא מקבל.

מצד ג', על-פי דין. והשאלה אם אתה מסוגל לעמוד בעומס.

20 פטנטים בשנה.

חבר'ה, תנו לו, הוא יודע לענות. הוא ילד גדול, והוא במקרה גם הגורם הכי אובייקטיבי בשולחן הזה. זו דעתי. אני רוצה לשמוע אותך. האם אתה תהיה מסוגל לעמוד במהלך של קבלת הרבה מאוד פניות מצד ג' או שאתה כבר חי עם זה?

רשות הפטנטים צריכה להתמודד עם כל החומר הזה בשלב זה או אחר. אם זה לא מגיע במהלך הבחינה, ובמהלך הבחינה זה מוגבל רק למסמכים שנוגעים לעניין של כשירות לפטנט ולמכתב לוואי שמסביר את הקשר בין המסמך לבין זה, והבוחן ראשי להשתמש בזה, להיעזר בזה, זה לא אומר שמבקש הפטנט צריך להגיב על כל מסמך שהוגש לבוחן על-ידי צד שלישי. התפקיד של הבוחן זה לבדוק למבקש הפטנט אם זה כשיר לפטנט או לא כשיר לפטנט. הדו-שיח הוא בין המבקש לבין הבוחן.

לגבי ההערה שנאמרה פה על-ידי התעשיות הזרות, אתה רואה בעיה בזה שבישראל אין המבנה של ה"פוסט" וה"פרה", ואתה מאפשר פה בשני הכיוונים לקבל הערות צד ג'?

אנחנו לא רוצים ליצור הליך של מעין התנגדות, זו לא המטרה. אנחנו לא רוצים ליצור הערות על הדו-שיח בין המבקש לבין הבוחן.

מבחינתך, המנגנון שנבנה כאן עם הגבלת זמן מניח את הדעת?

אם יש לנו מועד כדי למנוע - - -

זה נראה לי סביר.

מנגנון סביר ביותר.

הנוסח כרגע הוא הערות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות האמצאה?

למרות שכבר הערתי על זה בדיון הקודם, לא ברור לי מדוע צריכות להתלוות למסכמים שהוגשו על-ידי צד ג' כל ההערות. מדוע המבקשת, כשהיא מיידעת את הבוחן על מסמכים שצוטטו בכל העולם כנגד בקשות מקבילות, בהתאם לסעיף 18, היא לא מגישה כל הערות? נעשה ניסיון כזה על-ידי רשות הפטנטים להגיד שאולי תוגשנה הערות, והחוזר הזה וההנחיות האלה של ד"ר נעם נפסלו ומעולם לא נכנסו לתוקף.

אני פשוט חוזרת על מה שאמרתי. אני לא מבינה מדוע עורך-הדין פולינר אומר שהבוחן לא ידע מה הקשר. למה הוא יודע מה הקשר כאשר המבקשת מגישה מסמכים והוא לא ידע מה הקשר כשצד ג' מגיש מסמכים?

אולי אפשר להגביל את זה - - -

מצד שני, אני רוצה להגיד עוד דבר אחד בקשר לדברים של מר פולינר. אני כן מסכימה שזירוז בחינה של בקשות רבות לא נראה מעשי, משום שצריך להדגיש את מה שעורך-הדין פולינר אמר, שחייבים לבדוק זכויות קודמות, ואז כל אותו סוג עובר פתאום בחינה מזורזת. אני לא חושבת שהרשות יכולה לעמוד בזה.

אני רוצה קודם לומר באשר לדברים של גברת חכמי, שהבוחן, עם כל הכבוד, כשמקבל ציטוטים, מקבל מאמרים, ומקבל לפעמים 100 מאמרים, לא יודע באמת באיזה עמוד להסתכל, איפה נמצא העניין של ההתקדמות האמצאתית. כך שלבוא ולהגיד שהבוחן יודע, הבוחן לא יודע. עדיף שצד ג' יפנה את תשומת לבו, כשהוא מגיש לו חתיכת מסמך, ויגיד: תסתכל בבקשה בעמוד 19 למאמר הזה.

באופן כללי אני רוצה לומר כאן, וזה דבר עקרוני, האנשים כולם, כולם, ואני מקווה שזה לא מס שפתיים, רוצים שפטנט, יוחלט עליו מהר. ואני שואל את השאלה הפשוטה, גם בתשובה לדוידי, נניח לרגע שכתוצאה מההערה של צד ג' יבוא והבוחן ויגיד: אני לא מעניק פטנט, אין לך כבר התנגדות אחר-כך. הוא לא העניק פטנט, העניין של ההתנגדות ירד. למה להגיד שהוא יצטרך אחר-כך לבדוק את זה פעם שנייה בהליך התנגדות?

אם הוא יגיד שכן, אתה מסכים שאז לא תהיה לך אפשרות להתנגד?

לא. אני לא מבין, אתם מחלקים פה הסכמות? יש לי הרגשה שאתם קצת מרחיבים כתפיים. תישארו במקום.

חס וחלילה, אני רק רוצה להגיד מה המציאות. המציאות היא שבדרך כלל אדם שיש לו משאבים ואינטרס ברור להתנגד לא יגיש הערת צד ג' מסיבה פשוטה, משום שאם הבוחן יקבע שהמסמך הזה לא תורם שום דבר לעניין כשירות הפטנט, לאחר מכן כשאני אצטרך להתנגד על בסיס אותו מסמך, יבואו ויגידו לי: אבל הבוחן כבר ראה את זה. לכן אני לעולם לא אגיש אובזרבציה. אני הולך להתנגדות, אבל בתנאי אחד, בתנאי שתהיה אפשרות לבחינה מהירה.
לא ברור לי כיצד מר פולינר מדבר על כל העומס שיוטל על משרד רשם הפטנטים, כאשר לצד אחד יש אפשרות להגיש בקשה לבחינה על אתר – שם כן יבחנו את כל החומר, שם כן ילכו לכל הקבוצה לבדוק אותה, משום שמבקש הבחינה על אתר אמר "מישהו יכול להפר את הבקשה שלי".
הווארד, יש לי חדשות בשבילך, עברתי על הרבה בחינות על אתר, ששם ביקשו בגלל הפרה של מישהו, ואחרי זה ההליך נמשך במשך חמש שנים, כי האדם לא רצה לשלם את אגרת הקיבול. בהתחלה הוא חשב שזה על אתר, ואחרי זה, זה נמוג. למה למבקש יש זכויות יתר לגבי הציבור? אני לא מבין את זה.

אנחנו לא בצד ג' עכשיו.

אם יותר לי לסיים, כל הדברים האלה מביאים אותנו לדבר אחד, שאם תהיה בחינה על אתר ואם תהיה אובזרבציה של צד ג' – לא תהליך של ויכוח בין זה שהגיש את חתיכת הנייר עם האובזרבציה לרשם – הוא הגיש את זה, אין התכתבות אתו, אין שום דבר אתו, הוא רק הגיש את זה, לא מנהלים אתו שום משא-ומתן, במלים אחרות, זה יחיש את הקצב, זה לא יעכב אותו לפחות, ומה שיקרה שהוודאות תהיה יותר מהירה. וכולכם רוצים את זה, כולכם רוצים מהר. אז איפה אתם עומדים?

ברשותכם אפשר להציע הצעה פרקטית לגבי הנוסח?

כבר יש לנו נוסח.

הנוסח כפי שקראתי. עכשיו נותרה השאלה עד מתי ניתן יהיה להגיש את ההערות האלה. אפשר להגביל את זה בכפוף למועד הפרסום, לפי 16(א), או ביחס לתחילת הבחינה – עד לפני הבחינה, עד אחרי תחילת הבחינה.

בואו נשמע את הדעות של הצדדים בעניין הזה.

קודם כול, אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים.

חשבנו שהמועד הנכון הוא כאשר הבוחן מתחיל לבחון את הבקשה, ואז להוסיף עוד תקופה, לדחות את המועד הזה בשלושה חודשים לפחות - - -

שלושה חודשים ממתי?

מתחילת הבחינה.

לכמה זמן?

לשלושה חודשים.

מתחילת הבחינה?

עד שלושה חודשים מתחילת הבחינה.

אני לא יכולה.

מי גברתי?

אני הממונה על הבוחנים. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה, אלא רק בתנאי שצד שלישי מגיש את המסמכים לפני תחילת הבחינה. לפני תחילת הבחינה אנחנו צריכים את כל המסמכים בפנינו, כדי שלא נצטרך בכל פעם להתחיל את הבחינה מנקודה מסוימת.

אין לי בעיה. אני אשמח, תגידי לי רק בתוך כמה זמן - - -

יש לנו כמה מועדים.

לפני תחילת הבחינה מתי את מפרסמת הודעה שבעוד חודש או בעוד חודשיים את מתחילה את הבדיקה?

כיוון שעכשיו אנחנו מדברים על תיק פתוח - - -

הרי אני לא רוצה שיציפו אותך סתם במסמכים. מכיוון שאני רוצה לשלוח את המסמכים, אני אצטרך לדעת שאת הולכת להתחיל את הבדיקה.

עכשיו התיק פתוח לקהל. זה אומר שכל המסמכים פתוחים. אחד מהסימנים שאנחנו מתחילים את הבחינה זה הודעה לפני בחינה שאנחנו שולחים למבקש.

כמה זמן זה לוקח?

זה תלוי מאוד במועד תחילת הבחינה. בדרך כלל חמישה-שישה חודשים לפני תחילת הבחינה אנחנו שולחים את ההודעה. יש למבקש זכות לענות במשך ארבעה חודשים, ועוד שישה חודשים לקבל ארכות לאותה הודעה.

וצד ג'?

תעצרי שנייה. אני כבר מתחיל - - -

זה התהליך.

מותר לי לשנות את התהליך?

היא תרצה תקנים.

היא תרצה תקנים, אני אביא לה תקנים. אני רוצה להבין דבר אחד, הגשתי בקשה לפטנט, 18 חודש עברו, התיק פתוח לקהל, את מודיעה למבקש שאת מתחילה את הבדיקה.

שאני או-טו-טו מתחילה את הבחינה.

זה לא מייד עם תום 18 החודשים, זה אולי בעוד 18 חודשים.

חברים, מה אכפת לכם? אני בחור טוב, אני יודע שאתם עובדים קשה, אני אומר: 18 חודשים. את מודיעה למבקש שאת מתחילה לבדוק. מה יש לו עכשיו?

יש לו ארבעה חודשים לפי התקנות לענות ועוד שישה חודשים - - -

לענות על מה?

לענות על ההודעה הזאת.

ההודעה היא הודעה לפי סעיף 18, דהיינו, הוא צריך לתת את רשימת הפרסומים שעליהם דיברנו לפני רגע, רשימת הציטוטים.

ארבעה חודשים.

נכון. ועוד שישה חודשים יש לו זכות להאריך את המועד לקבל את הרשימה.

למה?

אין חילוקי דעות פה.

אני לא רוצה לתת כל כך הרבה זמן.

דוד, אתה משנה סדרי עולם?

כן, מה קרה? זו פעם ראשונה שאני משנה סדרי עולם?

כך זה עובד. למה זה רע כל כך? מה רע בזה?

זמן. זמן. אתה לא מבין? כולם צועקים פה על הזמנים, וכל הזמן מאריכים, ומאריכים ומאריכים, ומתחילים את הבדיקה אחרי ארבע שנים.

יש לי רק שאלה, מאיפה הזכות הזאת?

אתם חיים עם זה שנים. אם לא היה דיון פה, לא היית מקטר, נכון? עכשיו אתם מתעוררים?

עכשיו אנחנו חשופים לפיצויים.

אני רוצה להוסיף שלמרות ההארכות הרבות רשות הפטנטים של מדינת ישראל בהרבה תחומים מתחילה את הבחינה ראשונה מכל המשפחה של הפטנטים המקבילים. זה אומר שהרבה פעמים אנחנו מתחילים את הבחינה לפני ארצות-הברית בתחומים מסוימים כמו ביו-טכנולוגיה; בתחומים מסוימים אנחנו מתחילים את הבחינה לפני אירופה. לכן בזמן הזה עדיין אנחנו לפני האחרים. בכמה תחומים אנחנו מתחילים לפני כל הרשויות האחרות.

איפה הזכות להארכה לשישה חודשים?

סליחה, זה בבניין ממול, שם בודקים את הסמכויות.

רק לעניין הארכות, אנחנו במגמה של צמצום ארכות, לא לתת ארכות קארט בלנש. כך זה משוקף גם בחוזה הרשם. זאת המדיניות של הרשות לתת ארכות, ככל שצריך, אך באמת לא באופן מצטבר, על מנת לקצר את אותם תורים כדי שלא תהיה הצטברות.

אתה מבין שאחר-כך אתה מפיל אותי בפח בתור יצרן? אני מתחיל לייצר, ואחר-כך יחייבו אותי בפיצויים רטרואקטיבית.

במצב החדש?

תפסיק לתת ארכות, אז אני אדע שיש פטנט ואני אפסיק לייצר הרבה יותר מוקדם.

נחזור לצד ג'. ממתי עד מתי את רוצה שהמחוקק יאפשר לצד ג' להמציא את הערותיו?

עד תחילת הבדיקה.

עד שאני מקבלת את התשובה להודעה.

לא הסברת לי כמה זמן יש לצד ג' ידיעה על כך שתלויה ועומדת הבקשה, כדי שיהיה לו זמן? זה מה שלא הבנתי מהדברים שלך.

אני רוצה להבין, את רוצה שצד ג' יוכל להגיש את ההתנגדויות שלו, עד מתי? עד שאת מקבלת את התשובה מבעל הפטנט, זאת אומרת ארבעה חודשים?

ארבעה חודשים, וכיוון שהוא לא יודע - - -

ארבעה חודשים אחרי מה?

אחרי ההודעה.

ההודעה היא פומבית?

כן.

תודה. עכשיו הבנתי.

זה מה שאמרנו שם, ששלושה חודשים או ארבעה חודשים מתחילת הבחינה.

אתה אמרת אחרי הבדיקה. יש פה אי-הבנה.

שלושה חודשים לאחר תחילת הבחינה.

לכן יום ההודעה על תחילת הבחינה.

פירושו של דבר שיהיה פרסום מתי מתחילה הבדיקה. זאת אומרת, ברגע שאתם תשלחו את ההודעה למבקש, אתם תפרסמו את זה ברשומות.

אדוני, אתה פותח את התיק, כל התכתובת פתוחה בתיק, וזה המצב החדש שאליו אנחנו נכנסים. כל מי שמעוניין באותה בקשה, יראה שנשלחה הודעה לפי סעיף 18. כלומר, הבחינה החלה.

אני חושב שמה שקורה שאנשים לא בודקים את התיקים רק בשביל לבדוק את התיק. ברגע שהם רואים שמתחילה בדיקה, הם אומרים: עכשיו נתחיל לתקוע מקלות בגלגלים.

בהחלט שיסתכלו על מה שהם רוצים. החל מ-18 חודש, ממועד הבקשה, התיק פתוח, שקוף, והבחינה נכון להיום מתחילה על-פי התור הקיים היום, לאחר תום אותם 18 חודשים, דהיינו, לאחר פתיחת התיק לעיון הציבור. הציבור יראה מתי הגב' אהרונוביץ נתנה הודעה "אנא, ענה לי לפי סעיף 18, בתוך ארבעה חודשים". וכאן נשאלה השאלה עד מתי אותו צד שלישי צריך לענות. לטעמנו בתוך אותם ארבעה חודשים או אולי זמן קצר יותר, אותם שלושה חודשים שעורך-הדין פולינר ציין, מאחר שיש היגיון שאולי אותו מבקש ידע מול מה הוא מתמודד, מול איזה פרסומים שהוגשו על-ידי צד שלישי.

שלושה חודשים מיום - - -

ההודעה לפי סעיף 18.

שלושה חודשים ולא ארבעה חודשים? האם לא לקבוע אותה תקופה?

אני רוצה שלושה חודשים, כי אני רוצה שיהיה חודש נוסף אם צריך תשובות על זה.

למה צריך תשובות על זה?

המבקש יבוא ויגיד: שלחו לך פה שטויות.

נשמע התייחסויות.

אני מ"דקסל פארמה". דקסל פארמה היא תעשייה גנרית ישראלית, שמעסיקה כ-1,000 עובדים, בעיקר באור-עקיבא וביקנעם. אני מבקשת לציין שכאשר מדינת ישראל נותנת מונופולין של 20 שנה, שפוגע בחופש התחרות – בהחלט בנושא התרופות, שזה התחום שאני באה ממנו – זה משפיע משמעותית על הצרכנים בישראל ועל המחיר של התרופות בישראל, ומדינת ישראל צריכה לעשות את זה בזהירות רבה. לפיכך, בטרם ניתן מונופולין ענק כזה, ורוב המונופולין שניתן, כפי שנאמר כאן על-ידי קודמי מהתעשייה הגנרית – מעל ל-90% מהפטנטים בתחום התרופות בישראל הם מסוג evergreening, זה פטנטים שהם נגזרות של חומרים פעילים שכבר היו ידועים, פטנטים על אננטיומרים, על מלחים, על פורמולציות, על דברים אחרים, שהשקעות בהם הן לא כה אדירות כמו ההשקעה בפטנט על החומר הפעיל הראשון שהומצא – לפיכך אני מבקשת שזמן התגובה של צד ג' להראות הערות, יחד עם פרסומים שקשורים לבקשה לפטנט, לא יהיה מוגבל ויתאפשר במשך כל תהליך הבחינה.

זה שלושה חודשים..

אין סיכוי. לא ניתן.

שלושה חודשים, כבר החלטנו.

זה לא ילך. יש גם גבול לאיזונים. אף אחד לא פראייר, לא מפה ולא מפה. יש איזו הגינות בסיסית. הגעתם להסכם עם ארצות-הברית, אף אחד לא רוצה לדפוק את התעשייה הישראלית – תבורך, היא נפלאה, גם היא מגיעה פה להישגים. יש איזה איזון. פעם ראשונה שנותנים לצד ג' רשמית להפריע לתהליך בדיקת הפטנט.

לעזור.

לעזור.

לעזור או להפריע, תראו את זה איך שאתם רוצים, אז צריך לתחום את זה בזמן.

להימנע ממונופולין לא מוצדק.

בסדר, הוא לא מוצדק. הוא אמר לך שיש בית משפט - - -

רבותי, אחר-כך תגישו התנגדות, יהיה לכם כמה זמן שאתם רוצים.

אדוני, גם בתשובה לחבר הכנסת הרצוג, אמרת שהסתדרו עד עכשיו, וזה לא המצב, כי התלוננו על העיכובים בהליך הבחינה גם עד עכשיו, אבל עכשיו יש שינוי מהותי בחקיקה. עכשיו בכל התקופה הזאת שקודמת לבחינה ובתהליך הבחינה יהיו איומים בפיצויים רטרואקטיביים. זה לא היה קודם. זה מה שקיים עכשיו, ולכן - - -

לכן זה שלושה חודשים.

- - - ולכן יושב-ראש הוועדה אחז את השור בקרניו כשהוא אמר שמה שחשוב זה הוודאות והמהירות בהשגת הפטנט או באי-השגת הפטנט, לפי העניין.
חזרה לשאלה של מגבלות הזמן. למרות שנאמר שהחלטתם ואין מה לנסות לשכנע, בכל זאת, חבר הכנסת הרצוג, צריך לראות את הקונטקסט. צריך לזכור שבאירופה אין מגבלה כזאת. אירופה היא לא - - -

היה פה ויכוח אדיר על אירופה. עכשיו הוכח ממה שאומרים שבאירופה אין בדיקה אחרי הפטנט כמו שכתבת לי .

the third party observations, אדוני, זה לפני הפטנט.

אחד הפטנטים הכי חשובים שיירשמו אי-פעם, שמדינת ישראל היא אור לגויים, ולכן נקבע שלושה חודשים. אתה יכול להמשיך לנסות לשכנע אותי, אבל אני אומר לך שכבר החלטנו.

אם אדוני רוצה להיות אור לגויים, לא לאירופה, אלא לארצות-הברית, ארצות-הברית תקנה את החקיקה. קודם היו להם חודשיים, ראו שזה לא מספיק, תקנו את זה עכשיו. עכשיו אפקטיבית, החוק האמריקני מספטמבר האחרון אומר: עד שהבוחן מוציא את הודעת הסירוב הראשונה שלו, זאת אומרת, עד שהוא פעם ראשונה בדק את העניין. אני חושב שזה צריך להיות הקו. אם גם לא זה, אדוני, לכל הפחות שיהיה אותו זמן שיש למבקש הפטנט. יש לו ארבעה חודשים ועוד הארכת מועד של שישה חודשים. למה לציבור אין הארכת מועד?

את מי אתה מייצג?

את התאחדות התעשיינים, ענף הפרמצבטיקה.

זה הגנרים, נכון?

נכון.

פירושו של דבר שאתה רוצה שתהיה החלטה מהירה יותר בבדיקה. למה אתה מושך זמן? כל אחד פה מגיש בקשה לפטנט ומושך, אחר-כך אתם מתנגדים ומושכים. תפסיקו למשוך. אני רוצה החלטות מהירות. הזמן נגמר.

זה לא מושך זמן, אדוני.

זה מושך זמן.

the third party observations עוזרים לבוחן כדי לסלק את הבקשה.

אין שום בעיה, אבל מכיוון שהוא מתחיל לבדוק את הבקשה בעוד ארבעה חודשים, אני רוצה שאז יהיה לו כל החומר. אתה תגיש את זה אחרי שלושה חודשים, כדי שאם צריך לתת איזו תשובה ל- observations שלך יהיה זמן, ואחרי ארבעה חודשים הוא באמת יתחיל לבדוק את הבקשה ויגמור.

האם אדוני נותן לציבור את אותה זכות שניתנת למבקש להארכת המועד הזה? שמענו שזה ארבעה חודשים ועוד שישה חודשים. מה עם הציבור? מה עם הציבור? למה לנו אתה לא נותן את אותה זכות?

גם ארבעה חודשים נראה לי סביר.

צריך לבטל את שישה החודשים.

שישה חודשים זה מינהלי, וזו עבודה שאומר פה הרשם שהוא ממילא מצמצם אותה ככל שהוא רק יכול.

זה שישה חודשים שניתנים למבקש הפטנט.

הוא הסביר שהוא בתהליך הבראה בעניין הזה.

אני רואה את כל הידיים, אתם לא צריכים להרים אותן כל הזמן. תרימו, תורידו, אני רואה.

יש עוד תוספת חשובה, נעמה קראה את זה קודם.

עוד לא הגענו לזה.

זה פשוט עונה לחלק מההערות כאן לגבי עוד הערות במהלך הבחינה. חשבנו שאם המגיש מתקן את בקשתו באופן שיכול להיות שיהיו פרסומים נוספים שישפיעו על כשירות האמצאה, אז ניתן הזדמנות נוספת לצד ג' להגיש את הפרסומים שעשויים להשפיע על ההגבלה.

חשוב מאוד מה שאת אומרת, שמרית.

ולכן בנוסח שנעמה קראה קודם, יש גם "או בטרם חלפו שלושה חודשים מתיקון הבקשה לפי סעיף 22".

אפשר לקבוע את שניהם ארבעה חודשים.

אני רואה פה מין "לא" החלטי.

סעיף 22 זה סעיף שהרבה פעמים המבקש משתמש בו כדי לצמצם את התביעות שלו. אני לא חושבת שהוא בא לצמצם, זו הזדמנות לצד שלישי להגיע עם עוד חומר שיכול רק להכביד. נדיר מאוד שמבקש משתמש בסעיף 22 כדי להרחיב, ואז יש צורך לצד שלישי לבוא ולהאיר את עינינו. לא הייתי משתמשת במקום הזה. במהלך הבחינה בדרך כלל שלוש-ארבע פעמים המבקש משתמש בסעיף הזה כדי לצמצם - - -

אפשר להגביל את זה למקרים של הרחבת תביעות.

בעניין של הרחבת בדיקות, אני מצטערת, נהיה במחלוקת מה זו הרחבה, ואז אף פעם לא נוכל - - -

אני חושבת שאנחנו צריכים לאפשר את זה בכל זאת.

אני מפארמה ישראל. בישראל בניגוד לאירופה ולארצות-הברית, ונאמר פה על-ידי משרד המשפטים, אתה לא מקבל את הפטנט ברגע שהחליטו שהוא כשיר. בישראל מתחיל תהליך של התנגדות - - -

אל תחזרו על דברים שכבר אמרתם שלוש פעמים.

לכן אני חוזר ואומר: עם כל הכבוד, בהערות צד שלישי לא יושב אדם ברחוב ומסתכל באתר אינטרנט ואומר "היום אני אגיש התנגדות" - - -

יש לו אינטרס.

כולנו פה בעלי אינטרס. מבחינתנו כל ההערות שנכנסות לתהליך הבחינה, עוד לפני שניתן הפטנט, יוצרות התנגדות כפולה. הסכמנו להערות, הסכמנו לזמן - - -

חבר'ה, אתם לא הסכמתם לשום דבר ולא שאלתי למה הסכמתם או לא הסכמתם. אנחנו קובעים. ההסכמות שלכם לא מעלות ולא מורידות.

צודק, אני חוזר בי. הוחלט פה על הערות, הוחלט פה על חוות דעת על הקשר בין פרסום לבין כשירות הפטנט, ככל שתרחיבו את זה, אתם מוצאים מנגנון התנגדות כפול.

אכן תחמנו לארבעה חודשים.

ארבעה חודשים בלי אפשרות להארכה. קיבלנו את העמדה?

אני מסכים עם סימונה שקשה להם להחליט אם זה תיקון שבא לצמצם או בא להרחיב. זו הבעיה האמיתית. בעניין של הארכות נדמה לי שמוצדק יותר להגיד שאם יש תיקון, אז יש עוד שלושה חודשים בלי לבקש ממשרד הפטנטים להחליט מייד אם זה מרחיב את היקף המונופול או אם זה מצמצם את היקף המונופול.

סימונה לא מסכימה.

סימונה רוצה עבודה קלה.

היא צודקת. למה שהיא תעבוד קשה? האם בגלל השטויות שאנחנו מדברים פה היא צריכה לעבוד קשה?

קודם כול, אל תשכחו שהיא "האלוהים של התעשייה", עכשיו אני כבר מבין את זה, כלומר, היא זו שבסוף בודקת את הפטנט, עם כל הכבוד פה לכולם.

הבוחנים.

שם גלגל השיניים הכי חשוב של המערכת הזאת. אני חייב לשמוע אותה.

אני רוצה להעיר הערה ברמה הפרקטית, ואני בטוחה שידידי זבולון תומר וגם ידידי ד"ר יהודה לבנה מ"טבע" יסכימו אתי. הקטע הזה של בדיקת בקשה ולהגיד "צד ג'" לא נולד ביום שבקשת הפטנט הישראלי מתפרסמת. התעשייה יודעת בדיוק על איזה בקשות בארץ היא מתכווננת ואיזה בקשות עלולות להפריע לה. היא יודעת את זה ביום שמתפרסמת בקשת ה-PCT, שזה הרבה לפני שמוגשת בקשה בישראל. כלומר, ברמה של המקצוע של עריכת פטנטים, שרוצים לייעל את הבחינה, לזרז את הבחינה ולסיים את הבחינה, אני בפירוש חושבת שהתקופה שהוועדה מדברת עליה היא תקופה שמספיקה, מפני שזה לא שפתאום התפרסמה איזו בקשה בישראל ואם היא מפריעה למישהו היום הוא גילה את זה. לא, הוא יודע את זה הרבה זמן קודם.

אני רוצה לנסות להתפרץ לדלת סגורה.

אל תנסה, זה כואב בראש.

לצורך העניין אני אדבר דווקא בשם מי שכן מגיש בקשות לבתי הדין. אמרה הגב' אהרונוביץ שבישראל בהרבה מקרים הבקשה נבחנת לפני בקשות מקבילות בכל העולם. סעיף 18 לחוק הפטנטים קובע בסעיף 1, שרשימת האסמכתאות שעליהן יסתמכו רשויות הפטנטים בכל מדינות החוץ בבדיקת בקשה לפטנט, זה מה שצריך לגלות על-פי הסעיף הזה.

זה אחד.

זה הראשון ברשימה.

זה הראשון.

האינטרס של מבקש הפטנט הוא שהבקשה שלו תיבחן כמה שיותר מהר, ושהוא יוכל לתת תשובה, פחות לגבי סעיף 1, שהיא ריקה מתוכן. אם במהלך הדרך יש בחינה מקבילה בעולם ויש פתאום עדכונים של ציטוטים, אני חושב שעד תום הבחינה, וגם סעיף 18 אומר את זה באיזו צורה, צריך לעדכן את הלשכה בפרסומים שנעשים תוך כדי הבחינה. האובזרבציות של צד ג' חייבות להיות באיזו צורה בסינכרוניזציה לכאלה ציטוטים בחוץ-לארץ, ולכן שלושה חודשים זה לא מספיק.

קודם כול, להבין את מהות הפרסום מבחינה היסטורית. בעבר הרי בקשות פטנט לא היו מתפרסמות והיו מגיעים לקיבול בשלב מאוד מאוחר, ואמרו כל המתחרים וגם בעל הפטנט: זה מצב לא טוב. לכן עשו בכל העולם מהלך כפול – הם קראו לזה "defer determination". הם אמרו: קודם תפרסמו, אחר-כך תבחנו, אחר-כך מייד תתנו פטנט. זאת השיטה המקובלת. כאן אנחנו עושים שעטנז, לוקחים חלק מהשיטה הזאת, לוקחים רק את הפרסום הקודם, ולא את ה-post grant, ויש לזה משמעות. מה המשמעות של ה-post grant? אנחנו אומרים: תחזקו את הבחינה, תתנו לכל מי שרוצה לדבר שידבר, שיקום עכשיו ויגיד, כשיגיע המועד "תנו לי פטנט". מה קורה בישראל? בישראל הם רוצים שיהיה הליך כזה שכל מי שרוצה שיקום ויגיד ויתערב וכו' עד אין-סוף - -

לא יתערב, רק ישלח.

- - אחר-כך יהיה הליך התנגדות, ובישראל יש עוד סעיף, שהפנינו אליו בנייר העמדה שלנו, סעיף 35 לחוק. זאת אומרת, נבקש פטנט שכבר התערבו לו וכבר התגבר על המכשול הזה, ואחר-כך יהיה הליך התנגדות נגדו, והוא זכה בהתנגדות. מה קורה אז? המתנגד לפי החוק הישראלי מגיש ערעור, עיכוב ביצוע אוטומטי, אדוני. עיכוב ביצוע אוטומטי לפי סעיף 65 עד סוף הערעור.

זה קיים תמיד.

אנחנו מדברים כאן על אדם שהגיש בקשת פטנט, ואם האמצאה היא אמיתית אינטרס המדינה הוא להרשות אותה. הוא עבר שלב אחד, הוא עבר שלב שני, הוא צריך לעבור שלב שלישי, ואז שהוא יקבל פטנט, יהיו לו רק פיצויים בדיעבד, והסעד של צו מניעה נמנע ממנו. זה מצב אנומלי.

מה אתה מציע?

אתה בהחלט צודק, לכן צריך לבטל את כל הארכות. אין ארכות. אחד הדברים שאני כבר רואה שמי שמבקש את הפטנט אחר-כך מתחיל לבקש ארכות, כי לא בוער לו שיירשם. מה אכפת לו? בינתיים אין התנגדות, אף אחד אחר לא יכול לייצר, אני עושה במכנסים כשאני רק חושב על זה שאחר-כך אני אשלם את כל העסק שלי כפיצויים, אז נמשוך את הפטנטים. כשהייתי עורך-דין היו לי כל מיני שיטות איך מורחים דברים.

אנחנו לא רוצים. אנחנו בעד לתחום את זה בתקופה אחת - - -

כמה שיותר קצר וכמה שיותר מהר.

נשמעות פה פעם אחר פעם בקשות לאפשר תהליך אין-סופי של הגשת הודעות מטעם הציבור. צריך לדחות את העמדה הזאת, צריך לקבוע תקופה קצרה, בין אם זה שלושה חודשים ובין אם זה ארבעה חודשים.

קבענו. גמרנו.

ארבעה חודשים. נסגר העסק.

אני לא פותח נקודות מעבר לזה. אין סימטריה בין מבקש הפטנט ובין מוסרי ההודעות. אני רוצה להזכיר לכולכם שמבקש פטנט שמוסר רשימה של ציטוטים, יש לו חובה להמשיך לעדכן לאורך כל הדרך. אם הוא טועה, יש עליו אחריות פלילית.

יש דינמיות. פתאום מגיע מידע חדש, אפשר לעזור לבוחנים.

אני חושב שזאת טעות, בכל הכבוד.

גמרנו. החלטנו בנושא הזה. החלטנו וזה ארבעה חודשים.

הערה אחרונה לגבי הנושא של ההערות. נשמעו פה כל מיני אמירות: חוות-דעת, מסמכים. כדי למנוע את ה-abuse הזה, מה שהתעשייה הגנרית מנסה לעשות זה למצוא מנגנונים לעיכוב. כדי למנוע את החשש הזה, נדמה לי שצריך להבהיר שההערות – אני מצטט את המלה "הערות" – שתוגשנה ביחד עם הפרסומים זה מראה מקום, מי שרוצה להגיד לעמוד כזה, עמוד אחר, זה בסדר, לא חוות-דעת.

כבר החלטנו על הנוסח הזה, וכבר כתבנו מה יהיה שם.

ארבעה חודשים ולא תינתנה ארכות.

רבותי, זה ארבעה חודשים, ואני לא קובע שום מקום שאפשר לתת ארכות.

יש מקום בחוק שקובע שיש סעיפים מסוימים שהרשם לא ייתן ארכות. נכלול את זה בסעיפים האלה, כי זה מאוד חשוב.

כשנגיע אליהם, תזכיר לי.

כבוד היושב-ראש, לגבי המלה "הערות". המלה שנשמעה היא "הערות", וכל אחד פה בשולחן הזה אומר משהו אחר - - -

שמענו את ההערה שלך, ואנחנו מנסים להתייחס אליה. סימונה, האם יש דרך אחרת לנסח שתצמצם את זה, כמו לדוגמה הפניות? האם זה יספיק לכם או שאתם חושבים שנכון יותר לאפשר לצד שלישי, שהוא מגיש לכם את ה - - -

"ניירות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות ההמצאה" זה ניסוח מצוין.

הייתי מעדיפה מסמכים בלבד, כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות כבוחנים, להתמודד עם פרסומים.

אני מציע שאנחנו נעצור את הדיון. אני מציע שנשלח את אנשי הפטנטים הביתה ושיעשו שיעורי בית. אתם צריכים לבוא אלי עם דעה אחת, לא עם ארבע דעות.

אנחנו יכולים לדון עם רשות הפטנטים בחלק מהנקודות שעלו עכשיו ושאין לגביהן הסכמה מוחלטת.

ההערה של היושב-ראש מאוד נכונה, על המדינה לבוא עם עמדה אחת אחידה, מקשיבים אחד לשני ובאים עם משהו מוסכם. אתה לא יכול להתעורר אגב אורחא בצעקה מהצד.

אתה צודק בהחלט.

אתה צודק, לא תכננו את זה כך.

דווקא נאמרו דברי טעם.

נאמרו דברים חשובים, ואני חושב שאתם צריכים לשבת עם רשות הפטנטים.

אנחנו יושבים אתם.

ישבו עם רשות הפטנטים.

רשות הפטנטים זה לא רק הרשם.

זה כנראה גם הבוחנים.

הנוסח של הבוקר הוא חדש גם לנו באותה מידה כפי שלכל יתר הפורום.

לך. לא למשרד המשפטים.

אנחנו מדברים כרגע על המלה "הערות". לי לא ברור מה זה "הערות". אני בהחלט מסכים אתך שמה שצריך כאן זה באמת הפניות. אם הכוונה כאן היא לעזור לבוחן, אז להגיד לו למה אני מתכוון מתוך פרסום של 100 עמודים מבחינת מיקום. דהיינו, ההפניות זה מה שיעזור לבוחן. הבוחן, בואו נזכור, הוא לא משפטן. הבוחן הוא איש מדע, אם יפציצו אותו בטיעונים משפטיים, הוא ידלג עליהם.

לא יפציצו אותו בטיעונים משפטיים. הערות שעניינן הקשר בין המסמך לכשירות ההמצאה זה לא עניינים משפטיים. אם ישלחו טיעונים משפטיים, פירושו של דבר שהוא רוצה לעכב את רישום הפטנט.

אדוני, כל השאלה של התקדמות אמצאתית היא שאלה של פרשנות משפטית בסופו של דבר, כאשר הבוחן הוא זה שצריך להחליט את ההחלטה הראשונית, על סמך הפרסומים שבפניו, האם הוא סבור שעובדתית אכן יש כאן התקדמות אמצאתית וחידוש.

בקיצור, רבותי, זה יהיה ארבעה חודשים. נקודה.

לעניין ההערות, אני בהחלט מקבל את הצעתה - - -

רבותי, בינתיים יש הנוסח הזה. תרצו לבוא עם נוסח חדש בישיבה הבאה, תודיעו לי מראש.

ארבעה חודשים בלי אפשרות תוספת לאחר תיקון. לגבי הנושא של הערות או הפניות נמתין לתשובה סופית שלכם.

הלאה.

"19. לא נמצאה האמצאה, כולה או מקצתה, כשירה לפטנט, בשל קיומה של בקשה קודמת שעדיין לא פורסמה לפי סעיף – 26 היה קודם לכן, ומבוקש לשנות את זה ל – 16א, רשאים הרשם או בוחן – וחייבים הם אם נתבקשו לעשות כן על ידי המבקש שבקשתו לא נמצאה כשירה כאמור – להורות כי בחינת הבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת לפי סעיף 16א" – ואני מציעה להוסיף כאן – או לבקשת המבקש עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת לפי סעיף 26 או עד לדחיית הבקשה הקודמת". זה בעקבות הערה של משרד המשפטים מאתמול. שמרית, את רוצה להסביר את התיקון של 16א לעומת 26?

נסביר את הסיטואציה. כשיש שתי בקשות שמוגשות לכאורה, לפחות לגבי אותה אמצאה, יש לנו סעיף שאומר שכל הקודם זוכה, זאת אומרת, שהמבקש הראשון, אם האמצאה שלו תימצא כשירה לפטנט, אז הוא יהיה זה שיקבל את הפטנט. מבחינת ההליך יש השהיה מסוימת של הבקשה המאוחרת יותר עד לבחינה של הבקשה הקודמת.
כיום אנחנו מדברים על מצב שבו הבקשה המאוחרת מוגשת בזמן שהבקשה הקודמת כבר הוגשה, אבל עדיין לא פורסמה לפי סעיף 26, זאת אומרת, כיום עדיין לא התקבלה. מכיוון שעכשיו התווסף הפרסום לאחר 18 חודש, אנחנו מדברים על סיטואציה שבה הבקשה המאוחרת הוגשה ב-18 החודשים הראשונים של חיי הבקשה הראשונה. אם היא הוגשה לאחר 18 חודשים, למעשה הבקשה הקודמת כבר פורסמה, ויש כבר סיכוי שהבקשה המאוחרת הסתמכה על הפרסום הזה, ואנחנו כבר לא יכולים להגיד אם היא מקורית או חדשה, והיא לא תעמוד בתנאים של האמצאה ממילא. זה המקור של התיקון של הרישה של הסעיף. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מצב של בקשה קודמת שעדיין לא פורסמה לפי סעיף 16א.
הסעיף הזה מאפשר לרשם או לבוחן, אחרי שהם מודיעים למבקש שהבקשה שלו כנראה לא כשירה לפטנט מכיוון שיש בקשה קודמת באותו נושא – מאפשרים להם להורות שהבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת. השאלה האם אנחנו מחכים לפרסום לפי סעיף 16א או לקיבול הבקשה. זאת אומרת, האם אנחנו משהים את הבחינה של הבקשה המאוחרת עד לפרסום הבקשה הקודמת או עד לקיבול הבקשה הקודמת.

לכאורה אם כבר היה פרסום אין טעם למשוך את הבחינה של הבקשה, נכון?

אם אנחנו מחכים רק עד לפרסום הבקשה הקודמת אנחנו בוחנים שתי בקשות במקביל. זאת אומרת, אנחנו לא מסיימים עם בקשה אחת, אלא - - -

לי כמבקש פטנט, גם אם הגשתי את הבקשה השנייה, יש זכות שהבקשה שלי תיבדק בלי קשר להמתנה לבקשות אחרות שאולי מתעכבות.

למרות שיכול להיות שיש יתרון מסוים למבקש המאוחר לחכות, מכיוון שאם הבקשה הראשונה תינתן על פטנט בהיקף מסוים, יכול להיות שעדיין יהיה היקף אמצאה מסוים שהוא יוכל לקבל עליו את הפטנט יותר מאוחר.

לכן הוספתי שלבקשת המבקש כן ניתן יהיה לאחר את הבחינה של הבדיקה עד לפרסום הבקשה הקודמת, לפעי סעיף 26, כלומר, עד לקיבולה.

בעניין הזה הנוסח החדש ביותר לא מה שהתבקש על-ידי רשות הפטנטים. שקלנו את מה שהתבקש על-ידיהם, הם ביקשו שהבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר קיבול הבקשה הקודמת. בדיון בינינו חשבנו שאולי אין הצדקה לדחות את זה עד כדי כך, אלא אם כן המבקש מעדיף שקודם תסתיים בחינת הבקשה המוקדמת. מה שעוד נוסף לסעיף הזה זה "או עד לדחיית הבקשה הקודמת", כלומר, ברור שאם הבקשה הקודמת נדחית, גם אז אפשר יהיה לעבור לבחינת הבקשה המאוחרת.

יש לי הערה ברמה מאוד פרקטית. ההשגות לפי סעיף 19 של חפיפה של הבקשה המאוחרת עם הבקשה הקודמת, שלמה או חלקית – הן יכולות להיות נידונות רק אחרי שהבקשה המוקדמת מקובלת. אם בודקים חפיפה לתביעות, אם לא רוצים לתת לשני אנשים פטנט על אותה אמצאה, אז יודעים מה יהיה היקף התביעות רק אחרי שהבקשה המוקדמת תקובל, ורק אז אפשר יהיה לבדוק את הבקשה המאוחרת לגבי חפיפה כלשהי.
היום הדברים עובדים בצורה מאוד מסודרת. פעם לא היה פרסום 18 חודש בשום מקום בעולם ולא היתה ברירה, המבקש המאוחר המתין עד לפרסום הקיבול, כי התיק היה סגור. היום הרשות מעלה השגה לפי סעיף 19, אומרת לי, אני בעלת הבקשה המאוחרת: גברתי הנכבדת, יש לך בקשה מוקדמת שמעכבת את הבחינה שלך, אבל פורסם כך וכך, פתוחה לפני הדרך מרצוני להסיר כל חפיפה, לעיין מה כתוב שם, להסיר כל חפיפה אפשרית, לבקש מגב' אהרונוביץ להורות לבוחן להמשיך בבחינת הבקשה המאוחרת ברמה מאוד-מאוד פרקטית, מתוך זה שהסרתי כל חשש. יהא אשר יהא היקף התביעות שיקובלו בבקשה המוקדמת, אני הסרתי כל אפשרות לחפיפה. כך שאין פה שום עיכוב, וזה אפשרי.
הקטע הזה שלא מעכבים ולא יודעים מה יהיה היקף התביעות, זו מעמסה גדולה מאוד על הרשות וגם על המבקשת המאוחרת.

בלי פרטים העיקרון צריך להיות שאם מבקש הפטנט, מגיש הבקשה המאוחרת, לאחר שהתפרסמה הבקשה המוקדמת של סעיף 16א, 18 חודש – אם הוא מבקש שיבחנו, צריך לאפשר לו שיבחנו את הבקשה שלו. כמו שאמרה גברת חכמי, הוא יכול לעשות מהלכים כאלה ואחרים כדי להסיר את החפיפה. הסיבה שאי-אפשר היה לבחון את הבקשה המאוחרת היא שאותו מבקש לא יודע מה יש בבקשה המוקדמת, ועכשיו הוא יודע. עד עכשיו הוא לא יכול היה לטעון שום דבר, עכשיו הוא יודע מה יש בבקשה המוקדמת. אם הוא יבקש לעכב עד 26, והרשות רוצה, בסדר, אבל אם הוא מבקש שיבחנו את הבקשה שלו, שיאפשרו לו לבחון את הבקשה, זה הכול.

אז הנוסח מקובל עליך.

זה הנוסח.

יש פה הערות אחרות.

האם אנחנו פותחים דיון על בחינה על אתר של צד ג' עכשיו?

תיכף נפתח אותו.

אפשר להשאיר את הנוסח כפי שהוא?

כן. תתקדמי.

בשלב זה הצעתי לדון בנושא של בחינה על אתר. נכון להיום בחינה על אתר מוסדרת רק במסגרת תקנה 35, וגם שם היא נותרה פתוחה ומאפשרת לרשם לעשות כפי שעשה, לקבוע באמצעות חוזרים למיניהם מתי תוקדם בחינה. עם זאת, הנוסח היום בתקנה 35 מאפשר רק להקדים בחינה לבקשת מבקש הפטנט ולא לבקשת צד ג'.

למיטב ידיעתי, כפי שגם כתבתי, נכון להיום יש הקדמה של בחינה לבקשת בעל פטנט מחשש להפרת זכויות, דבר שמוסדר כאמור בתקנות לבקשות ירוקות, בקשות שתומכות בפיתוחים חוץ סביבתיים, בקשות לפי ה-PPH, בקשות פטנט ישראליות שהן בסיס לבקשה בין-לאומית ולמבקשים מעל גיל 75.

ההצעה שלי, א', להסדיר את זה, אני לא יודעת אם בחוק בהכרח או בתקנות, אבל אני בהחלט חושבת שצריך להסדיר את זה בצורה יותר מסודרת, לאפשר גם לצד ג' להגיש בקשה כזאת, כפי שגם היושב-ראש סבור, נראה לי - -

כן, כן.

- - ואולי קצת יותר לכוון את הרשם לגבי מתי תינתן אפשרות של בחינה על אתר.

תהיה פה אגרה גבוהה.

לא בהכרח.

בהכרח. אני כבר אומר לך: אגרה גבוהה, כדי שלא כל אחד יבלבל את המוח.

גם משרד ממשלתי שיגיש?

לא, משרדי ממשלה נפטור אותם מכל דבר...

האגרה תוחזר אם הפטנט לא יתקבל?

אני חושבת שכאשר מגיש צד ג' בקשה כזאת, יכול להיות שכן יש אינטרס להשית עליו אגרה גבוהה, כדי שהדבר ייעשה במשורה. לעומת זאת, אדם שכבר היום ניתנת לו האפשרות לבחינה על אתר - - -

מי שמעל גיל 75, לא צריכה להיות לו אגרה בכלל...

אני סמנכ"ל במשרד הבריאות. דיברו פה על אי-ודאות ועל הפגיעה באינטרס הציבור. בקשת פטנט טרם הבחינה היא כבר מרתיעה, כי יש אפשרות עכשיו לפיצויים רטרואקטיביים, ואנחנו מדברים על האי-ודאות, שגם פוגעת, לפחות אצלנו, בקבלת החלטות ובכל מה שקורה. לדוגמה, עוד פעם מעולם הפארמה, ועדת הסל, כשאנחנו לא יודעים אם יש פטנט בתוקף או אין פטנט, אנחנו לא יודעים לתכנן איזה תכשירים ייכנסו או לא ייכנסו ומה היקף הכסף שאנחנו צריכים להקצות לדברים האלה. אנחנו מאוד בעד הקצאה של בחינה על אתר של צד ג', כי זה מאפשר את הוודאות ויצמצם את אי-הוודאות במקרים החשובים.

אחת הטענות של הרשמים שזה יפגע בסדר הטבעי, יעמיס על העבודה וכו'. גם אצלנו במשרד הבריאות יש בחינת בקשות לרישום תכשירים, יש לנו עומס, לפעמים אנחנו גם לא עומדים בלוחות-הזמנים שנקבעו בחקיקה, אבל עדיין יש לנו אפשרות לבחינה ולהקדמת התור. אפשר לקבוע כללים לזה, אפשר לקבוע כללים מאוד-מאוד מוסדרים לנושא הזה, איזה בקשות בוחנים, ולא כל בקשה שנזרקת לכאורה תחת אינטרס הציבור.

כפי שנאמר כאן על הדרך שייתכן שזה פוגע בסדר הטבעי ובסדר הנכון של הדברים, צריך להבין שבחינות על אתר זה החריג שבחריג. מתוך כ-7,200 בקשות שנבחנו בשנה שעברה רק כ-100, הוגשו לגביהן בקשות לבחינה על אתר.

וכמה ניתנו?

רובן נעתרו, מאחר שהן עמדו בכללים הללו.
צריך להבין שכל בקשה כזאת לבחינה על אתר משפיעה, כפי שגב' חכמי ציינה קודם, על כך שכל אותו סוג, כל אותן אמצאות קרובות, נבחנות. כלומר, הבוחן צריך לפתוח את כל אותם התיקים הסמוכים והקרובים ולעשות עבודה. הוא לא יקפיץ את אותן בקשות אחרות לראש התור, אבל זה מטיל עליו מעמסה שלו היתה לו הוא היה עובד לפי הסדר, וכך השיטה פועלת. כך בודקים מה הוא ידע קודם, כך בודקים מי חופף למי, מיהו הזוכה. כלומר, השיטה שלנו היא כל הקודם זוכה. כך אנחנו בוחנים, וכל בחינה על אתר כזאת היא מפריעה והיא פוגעת בשיטה. בסופו של דבר היא פוגעת בשיטה, כי כאשר אתה מוציא דברים מהסדר, טעויות קורות, וכך גם צריך לראות את כל העניין של בחינה על אתר. נכון להיום נעשה שימוש במשורה, לכן הוא גם ניתן במשורה.

צריך לשים לב למשל לעניין של בקשות ירוקות. בקשות ירוקות זה סוג בפני עצמו. שם הכמויות הן כמויות מאוד קטנות לצערנו. סך הכול ביקשו מאתנו בשנה שעברה סדר גודל של קצת יותר מ-30 בקשות כל אותה שנה בתחום הירוק, דהיינו, זו לא מעמסה גדולה.

כאשר כאן מדובר בכל תחום הפארמה, שעכשיו אני אצטרך להקפיץ לראש התור, לבחון את כל בקשות הפארמה שהן השיעור הכי גדול של בקשות אצלי, כרגע אני לא יודע איך אני אעשה את זה ואיך אני אעמוד בזה מבחינת המעמסה.

גם כאן משרד הבריאות בא ואומר: הטיעון המרכזי שלו שהוא לא יודע מה להכניס לסל. אני גם לא יודע אילו טיעונים כאן אוכל לקבל ולא לקבל מטעם אותו צד ג' שמעוניין לקדם את התור. האם הכנסת תרופה X לסל או לא היא שיקול שאני יודע להחליט האם זה שיקול לגיטימי לקיצור התור? איזה כלים יש לי לבחון האם זה שיקול נכון?

אסא, עצור, שום דבר לא. אתה לא תבחן ולא תחליט ולא שום שיקול. אם אני בא, אני צד ג', ואני משלם אגרה, היא תהיה אגרה גדולה כדי שלא יבואו על כל פטנט, אלא מי שירצה לזרז את הטיפול ישלם אגרה, והוא מקבל בדיקה מוקדמת.

מסלול לעשירים ומסלול לעניים.

אתה יודע מה, כן. ואתם העשירים, מה הבעיה שלך? מה מפריע לך?

יוצרים פה מסלול מהיר לאלה שיש להם המשאבים.

אלה שיש להם משאבים והם מוכנים לסכן כדי לבדוק מהר.

קודם כול, כהגדרה יוצרים פה אפליה - -

אין בעיה. אפליה.

- - דבר שני, נניח שאני כפארמה, אני רוצה להקדים את זה. לא ברור לי, והייתי רוצה לשאול כי אני לא יודע. האם זה מקובל ככלל במדינות ארצות-הברית ואירופה, בהתאם להסכם, אם אתה עושה פה הפרה?

לא מעניין אותי. הטעות שלכם היא שאתם חושבים שאני חי בארצות-הברית. אני לא חי בארצות הברית, יש לי גם תעשייה ישראלית שאני צריך לדאוג לה.

יש פה בעיה אמיתית בנקודת המבט בין משרד הבריאות לבין משרד המשפטים או הרשם. אתה רואה את זה בגלל בעיה נקודתית שיש לך באישור תרופות לסל. השאלה מה הם תנאי הסף לאישור תרופה לסל ולמה זה בכלל רלוונטי?

לא. אנחנו רואים את זה דווקא מעולם הפטנטים, בגלל התארכות הבקשות וכל הדיונים שקורים בהארכות פטנטים ומה זה בדיוק פטנט, וזה קצת שונה ממה שאנחנו רואים כאמצאה אצלנו, כרישום של תכשיר או בנושא של התוויה רפואית. זה מפריע לכל הטיפול הרפואי, מה מותר, לנגישות, לירידת המחירים, לקבלת ההחלטות, להרחבת התוויות.

מה עשיתם בעניין?

ועדת הסל בוחנת מידע של פטנטים?

לא, הוא בודק מחירים - -

קודם כול התשובה היא כן - - -

- - וברגע שהפטנט שלך נדחה, המחיר יורד פלא פלאים. זה מה שמעניין אותי כציבור.

יש פסק דין מפורסם של אביק תעשיות כימיות שנרשם בשנות ה-50. ברישום תרופות אנחנו לא מתעסקים עם נושא הפטנטים, אלא הרשם, אבל כשאנחנו שוקלים בוועדת הסל, אנחנו לא רק שוקלים היבט רפואי, אלא היבט כלכלי, חברתי ונגישות לתכשירים.

מה עשיתם בעניין?

מה שאנחנו עושים בכל שנה, אנחנו סוקרים את הפטנטים, אנחנו מסתכלים לפעמים מתי הם אמורים לפוג, אם זה שנתיים קדימה או שלוש, ולפי זה גם מתמחרים. חברי מרשם הפטנטים מנסה להפחיד אותנו בנושא של עלויות - - -

אני לא מנסה להפחיד אף אחד.

גם אנחנו כשהביאו לנו בפעם הראשונה את ההצעה להקדים תור, גם אנחנו התנגדנו מאותם שיקולים של עומס, פגיעה בשוויוניות וכו', אבל בסופו של דבר כשאתה בוחן את ההליך, ויש לנו 5,000 תכשירים, 500 חידושים בשנה, אנחנו מתעסקים עם המון טכנולוגיות, המספר הוא קטן. אנחנו מגיעים בשנה לקידום או מה שנקרא בחינה על אתר בין 7 ל-11 תכשירים בשנה.

על-פי הקריטריונים הקיימים. כמה זה יהיה אם תפתח את הסכר?

אני אומר בנושא של הקדמה. בעיקר נהנית אצלנו תעשיית הפארמה בנושא הזה, ולא מדובר בכמויות עיקריות, זה לא על כל התכשירים ולא כולם מגישים כדי להקדים את התור.

צריכה להיות פה עבודת מטה. אני לא יכול לקבל שתי עמדות ולהגיד מה אני כותב.

יש עמדה שלישית.

אנחנו נקבע.

אני לא מספיק מבין מה ההבדל בין קריטריונים לגדר פרוצה.

מכיוון שאני גומר את הישיבה, עד הישיבה הבאה נשב ונגבש את זה.

אם אפשר, מלה אחת.

לא. אני נועל את הישיבה. נחזור לזה בישיבה הבאה. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>