PAGE
2
ועדת הכספים
24/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 983 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ב (24 בינואר 2012), שעה 11:05

<צו מס קניה (פטור)(תיקון מס') התשע"א-2011צו מס קניה (פטור) (הוראת שעה מס') התשע"א-2011; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס') התשע"א-2011; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה מס') התשע"א-2011 (לעניין תושבים חוזרים)>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

מגלי והבה

>
רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד מנחם הסה - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

גלעד ונגרובר - מנהל תחום כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטחות בדרכים

עו"ד ספי זינגר - משרד המשפטים

יונתן פלד - המשמר החברתי

דוד דהאן - המשמר החברתי

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<צו מס קניה (פטור)(תיקון מס') התשע"א-2011;
צו מס קניה (פטור) (הוראת שעה מס') התשע"א-2011;
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס') התשע"א-2011;
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה מס') התשע"א-2011 (לעניין תושבים חוזרים)>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום כל הצווים לגבי תושבים חוזרים.

מי מציג את הצווים?

עורך דין מני הסה, רשות המסים. נמצאת כאן גם רקפת ישי, ממונה על תחום יבוא אישי באגף מכס.

במאי 2010 החליטה הממשלה על מתן הטבות לתושבים חוזרים על מנת לעודד חזרה של תושבים חוזרים למדינת ישראל. היה אז דיון מאוד נרחב. ההחלטה הייתה לתת הטבות לתושבים חוזרים ששהו מעל שש שנים.

החלטת הממשלה אז הייתה לעשות את התיקון הזה בהוראת שעה.

איזה תיקון?

התיקון המקורי משנת 2010.

מה אמר התיקון?

לתת הטבות לתושבים חוזרים מעל שש שנים למדינת ישראל על מנת לעודד את החזרה שלהם.

איזה הטבות?

ההטבות נגעו בעיקר לחפצים ביתיים וליבוא של כלי רכב שחוזרים אתם לכאן. בעצם רצו להשוות את המעמד שלהם לעולים לתקופה קצובה, על מנת לעודד אותם בטווח מסוים לחזור לארץ. היו הרבה דיונים סביב הנושא הזה גם לפני ההחלטה וגם לאחר ההחלטה.

אולי תקצר ותאמר מה אתם רוצים עכשיו.

לאור החלטת הממשלה מאוקטובר 2010.

עזוב אותי עם החלטת הממשלה. אני כבר לא יודע איזה ממשלה. מה אתם מבקשים?

מה עשיתם אחרי החלטת הממשלה? תיקנתם את הצו.

מה אתם רוצים מאתנו? במה אתם מרעים, במה את מיטיבים? כשאני רואה שאתם מביאים צו ובצו כתוב שאתם הולכים להיטיב, אני מבין שאתם הולכים להרע. תגידו מה.

יש כאן שני רכיבים. רכיב אחד הוא רכיב של הגבלת ההטבה לתושבים חוזרים עד 30 בספטמבר 2012. זאת אומרת, ה-30 בספטמבר השנה הזאת כדי להאיץ את החזרה של התושבים החוזרים לארץ. לגבי ההטבות שניתנות כאן - בעבר הייתה חלוקה בין שנתיים לשלוש.

על ההטבות נדבר אחר כך. מה ההרעה?

אין הרעה. נקודה.

מ-30 בספטמבר 2012 לא יהיו הטבות.

זאת אומרת, אם אני תושב חוזר, אם אני חוזר אחרי 30 בספטמבר, אני לא זכאי.

אתה לא זכאי רק לייבא רכב בהנחה ממסים.

רגיל. זאת אומרת, עד היום אני הייתי יכול להחזיר את הרכב שלי, אם אני תושב חוזר, ולהיות פטור ממכס.

חלק ממיסי הקנייה.

ב-30 בספטמבר מבטלים לי את זה. לא רוצים שאני אחזור אחרי ספטמבר, אם לא חזרתי?

רוצים שתחזור, אבל העניין הוא שאם משאירים את הצו הזה לתמיד – וכרגע הוא לתמיד – התושב אומר שמתי שהוא יחזור, הוא יחזור כי תמיד הוא יקבל את ההטבות.

למה אז עשיתם את זה לתמיד?

הייתה טעות.

אנחנו לפעמים טועים. היו על זה הרבה דיונים.

החלטת הממשלה הייתה שזאת הוראת שעה לשנתיים?

עד ה-30 בספטמבר 2012.

לי לא מפריע שבן אדם אומר או משרד ממשלתי אומר שהוא טעה. זה בסדר גמור. אנשים הם בשר ודם ואף אחד לא חושב שהם מלאכים. מה שמפריע לי זה שאומרים הטבות אבל אלה החמרות. לא במקרה הזה, אלא אני מדבר כללית. במקרה הזה יש החמרה.

זאת ההחמרה היחידה.

החמרה שאתה מסביר אותה. אתה אומר שאם נשאיר את זה כהוראת קבע, תמונת המצב תהיה שבן אדם לא יחזור אלא יגיד שהוא מתפרנס שם כנהג מונית או משהו אחר.

והוא יחזור בעוד עשר שנים.

אבל אם אתה מגביל אותו בזמן, הוא יודע שאם הוא לא חוזר עד ה-30 בספטמבר, הוא לא יקבל את ההטבות.

אני מעודד אותו לחזור בתקופה הקרובה.

נשמע הגיוני. לא טוב, אבל נשמע הגיוני.

במה אתם מקלים?

ההקלות הן שאם עד עכשיו ההטבות שהוא קיבל הן רק מעל שש שנים, אנחנו עכשיו אומרים שעל חפצים ביתיים, יוכל לקבל הטבות משנתיים ומעלה. יש לזה כמה משמעויות. גם מבחינת הקלת ההבנה של החקיקה הזאת, שהיא לא תמיד פשוטה כל כך, גם מבחינת הסרת הרשימה עובר לתיקון המקורי שעשינו כאן, הייתה כאן רשימה של חפצים ביתיים. בעצם עם פקיעת הוראת השעה היא אמורה לחזור. אנחנו מעוניינים שלא תהיה רשימה סגורה.

לא. אין פקיעת הוראת השעה. נכון לרגע זה יש הוראת קבע. אין הוראת שעה. נכון למה שאתם מבקשים עכשיו, שאתם אומרים לעצור את הצווים הללו, לעצור אותם בספטמבר 2012, מה שיקרה זה שגם חפצים אישיים וכל מה שנלווה לכך. אתם אומרים שזה לא הגיוני ואת זה אתם רוצים להשאיר קבע.

אנחנו אומרים דבר אחד. יש הטבה אחת שבעצם תישלל, שזאת הטבת הרכב. כל השאר יישאר לו.

קבע.

יישאר לו קבוע.

בניגוד להחלטת הממשלה.

לא, זה לא בניגוד להחלטת הממשלה.

לא חשוב. החלטת הממשלה, כמו הבג"ץ, לא מעלים אצלי ולא מורידים. אני צריך עכשיו להפעיל שיקול דעת. אתם באים עם בקשה. מה שהממשלה החליטה או מה שבג"ץ אומר, לא רלוונטי עכשיו מבחינת ההגיון שאנחנו צריכים להפעיל.

אני מציג מצב.

לגבי הרכב הסברת. אמרת שזה לא יכול להיות ואין מצב שמשנים את המכס על הרכב, כללית, לא רק לתושבים יורדים. אתה אומר שאם לא נגביל את זה בזמן, זאת לא הטבה כי בן אדם לא יחזור כתוצאה מהעניין הזה. את זה צריך לסיים בספטמבר 2012. זה חלק אחד. כל הדברים האחרים, אתה אומר שנשאיר כהוראת קבע.

כן, נשאיר כהוראת קבע.

כלומר, אתה אומר שבלאו הכי - גם מה שאמרת קודם - זה לא יעודד אותו לחזור מכיוון שאם זאת הוראת קבע, הוא יגיד שהוא יכול להביא את זה גם בעוד שנתיים. אתה אומר שזה לא משנה. למה?

אני אסביר. אנחנו חיים בסביבה שבשנה האחרונה, בכלל בשנים האחרונות, יש הרבה הפחתות של מיסי קנייה, של מכסים וכולי. בעבר היה גם על כל המכשירים האלקטרוניים, על קוסמטיקה ועל הרבה דברים שבמהלך השנים ירדו.

אני העברתי חוק כשבייגה שוחט היה שר האוצר, העברתי חוק פרטית על ביטול מיסי קנייה.

אכן זה מיושם כאן יום-יום.

עשיתי דברים קונסטרוקטיביים בכנסת. לא כמו היום כשאני מאשר דברים שאתם מביאים אלא אני גם יזמתי.

יש גם דברים טובים שאנחנו מביאים ואתה מאשר. בסופו של דבר פעם בזמן מה גם צריך לרענן חקיקה, למשל, הרשימה של חפצים ביתיים.

אלה הצווים. לא מוסתרים כאן כל מיני דברים אחרים.

יש רק דבר אחד. אלה גם צווי מס קנייה וגם צווי תעריף המכס. את צווי תעריף המכס אתם צריכים לפרסם ברשומות לפני שאתם מגיעים אלינו.

נכון. במקרה הזה הבאנו בגלל שיש כאן צו קנייה (פטור) ומדובר כאן במשהו שרצינו בכל זאת לשמוע את עמדת הוועדה.

אנחנו בעד.

אתם תפרסמו את זה ברשומות.

כן.

אנחנו בעד אחרי שהתייעצתי עם כל חברי הכנסת שמשתתפים בישיבה.

אנחנו נפרסם את זה אחר כך ונעביר את זה לכאן לאישור. יש כאן אלמנט של הפחתה והעלאה.

זה לא פטור. זאת העלאה. הביטול של הוראת השעה. קביעת הוראת השעה, תיקון הוראת הקבע, זאת העלאה. מכיוון שזאת העלאה, הם צריכים לפרסם צו תעריף המכס שיובא לאישורך לאחר פרסומו. הם לא עשו כך. הם לא פרסמו משום שהם רצו לתת את הכבוד לוועדה לבחון קודם לכן. מה שאנחנו אומרים זה שהפרוצדורה עכשיו תצטרך להיות כך שאחרי שאתה תאשר להם את זה, אם תאשר להם את זה, הם יצטרכו לפרסם צווי תעריף המכס בנושא הזה ולהביא אותם לאישור הוועדה להניח אותם במליאה.

בסדר, אבל בעקבות ההחמרה – ועכשיו באופן פורמאלי הולכת להיות החמרה – יש גם הקלות.

כן. זה משולב.

צריך לעשות משהו ביחד. צריך למצוא לזה פתרון משפטי.>

תפרסמו הכול באותו צו.

אין לי בעיה. אני יכול לפרסם הכול ביחד.

תפרסם את הכול ביחד.

אם היועצת המשפטית אומרת שאני צריך להביא את זה למליאה, אני צריך את כל הנאום שלך לומר במליאה ואני לא יכול להגיד רק את הנאום על כלי הרכב.

תפרסם את הכול באותו צו.

הכול יהיה באותו צו.

לפני שאנחנו מתקנים את החוק, גם ההקלות יצטרכו כאן אישור.

בסדר, הכול יאושר, כי אז יצא לנו מצב שצו מס קנייה כבר אושר בוועדה מלכתחילה.

תביאו את הכול יחד.

אני חייב להוסיף שיש כאן עוד תיקון אחד שצריך להוסיף אותו וגם הוא התקבל בהחלטת איזשהו גורם חיצוני לוועדה, על ידי הממשלה. התיקון הזה נעשה על מנת למנוע אי-בהירויות.

אחד הדברים שהוחלטו בשעתו הוא לא לתת לשליחים של מדינת ישראל את ההטבה הזאת.

איזו הטבה?

את ההטבה של מעל שש שנים.

על הכול.

נכון.

הם לא מוגדרים כתושבים חוזרים.

החריגו אותם ממתן ההטבה מתוך תפיסה ששליחים של מדינת ישראל חוזרים בחזרה והם בעצם עובדים במדינת ישראל, ולא צריך לעודד את החזרה שלהם.

בסדר, אז מה הבעיה?

בהגדרה הזאת שהכנסנו במקור היה איזשהו נוסח שהתייחס בין השאר – ואני מקריא את הנוסח שהיה לפני כן – ל"יבוא על ידי תושב חוזר ששהה מחוץ לישראל שש שנים או יותר ובלבד שהוא או בן זוגו לא הועסקו בחמש השנים שלפני מועד הכניסה מטעם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה, ההסתדרות הציונית העולמית או רשות מרשויותיה או מטעם כל תאגיד הרשום בישראל או המתנהל בישראל על פי דין".

אז התחילו כל מיני דיונים. למשל אם מדובר בתאגיד הרשום בישראל, אם זאת חברת בת, מה קורה אם התאגיד הזה הוא תאגיד מסחרי לכל דבר ורק רשום בישראל אבל כל הפעילות שלו היא בארצות הברית ועלו עוד כל מיני סוגיות. לכן, אחרי דיון נוסף החליטו לשנות את הרשימה בצורה שתהיה יותר בהירה.

אני אקריא את הנוסח כי נראה לי שזה מבהיר את הדברים. "תושב חוזר או סטודנט חוזר – ועוד מעט אני אתייחס לסטודנט חוזר – לאחר שש שנים או יותר ובלבד שהוא או בן זוגו לא הועסקו בחמש שנים שלפני מועד הכניסה מטעם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה לרבות כל גוף הפועל מכוח דין וחברות ממשלתיות, ההסתדרות הציונית העולמית ורשות מרשויותיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או רשות מרשויותיה, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד, המגבית היהודית המאוחדת או הבונדס".

זאת אומרת, בעצם הכניסו רשימה יותר דווקנית של מי הם אותם גופים. יש כאן כמה מקומות שעדיין נשאר כאן איזשהו מקום קטן לפרשנות בעניין כל דין הפועל מכוח כל דין וחברות ממשלתיות ויש חברות שלפעמים הן מוחזקות. העיר כאן חברי ממשרד המשפטים שלעתים יש חברות שאכן המדינה מוחזקת בהן באופן חלקי או חברות שהמדינה מוחזקת בהן והן פועלות כחברות מסחריות, אבל זאת נקודת קצה.

אתם מסכימים לזה?

זאת החלטת ממשלה. זאת עמדת הממשלה.

מה עמדת משרד המשפטים לגבי ההגדרות האלה? עוד הפעם אתם מכניסים לי את הממשלה? מה עמדת משרד המשפטים?

זאת עמדת הממשלה.

עמדת הממשלה לא מעניינת אותי. מעניינת אותי העמדה שלך.

לפני הדיון שאלתי אותו לגבי חברות ממשלתיות.

זאת פינה שאני מציין אותה.

אפשר לדעת מה עמדת משרד המשפטים?

זאת לא עמדת משרד המשפטים. זאת החלטת ממשלה.

זה בסדר מבחינת משרד המשפטים? אני פשוט עושה מחקר על משרד המשפטים. מה עמדתכם מבחינה משפטית?

האמת היא שלא הייתי בהחלטת הממשלה הזאת ואני לא מכיר אותה.

אני אוסיף עוד דבר אחד. יש כאן עוד תיקון נוסף כי גילינו שיש איזושהי לקונה.

לגבי סטודנט חוזר.

נכון.

לפני כן. מה תהיה התחילה של מה שעכשיו סקרת? החלטת הממשלה הייתה 2010.

מהפרסום.

מהפרסום. זאת אומרת, אתם לא החלתם את זה עד עכשיו.

בטח שלא. איך הם יכולים להחיל את זה? לא, הם לא יכולים. החלתם את זה קודם?

זה הוחל קודם.

איך אתם יכולים לעשות את זה?

אנחנו היינו צריכים להתמודד. ספי לא היה בשעתו.

אני לא יודעת אם זה הוחל קודם. הטכניקה היא שאנחנו עובדים יחד עם משרד הקליטה ושהם בודקים את התושב החוזר, כמה זמן הוא שהה בחוץ לארץ, היכן הוא עבד וכולי. ברגע שהם מאשרים, אנחנו לא עושים בדיקה חוזרת. אנחנו מסתמכים על הבדיקה של משרד הקליטה. אמרנו שאם תהיה איזושהי תלונה על כך שמשרד הקליטה לא אישר ואנחנו כן אמורים לאשר, אנחנו נבדוק את זה שוב ואם יהיה צורך אנחנו נאשר אפילו כשהם לא אישרו כי הם עובדים לפי הכללים האלה של החלטת הממשלה. אני לא נתקלתי ו לא שמעתי על מישהו שהייתה לו תלונה כזאת. לא הייתה תלונה כזאת.

איזה מקרה שהוא בין הגרסאות?

למעשה אנחנו היינו אמורים להחמיר יותר.

מה המקרה שמשנה בגרסאות?

תיאורטית.

כן, מקרה תיאורטי.

יבוא מישהו שהוא תאגיד שרשום בישראל, נגיד חברת אינטל, והאדם חוזר בחזרה ולא נתנו לו א הזכות. זה המקרה. הוא עובד בתאגיד שרשום בישראל אבל בפועל הוא עובד בארצות הברית.

ולפי הנוסח החדש לא מגיע לו.

לפי הנוסח החדש לא מגיע לו ולפי הנוסח הישן כן.

לפי הנוסח הקיים של הצו הקיים, מגיע לו.

לא, הפוך לא מגיע לו. עשינו החרגה. אמרנו שאם אתה אחד מהרשימה הזאת, אתה לא יכול לקבל הנחה. אחד הרכיבים שם היה תאגיד, מי שעובד בתאגיד הרשום במדינת ישראל. אם אתה נכנס למדינת ישראל כתושב חוזר ועבדת כאחד התאגידים האלה, היום לא היית אמור לקבל את ההנחה.

וקודם כן היית אמור לקבל.

לפני התיקון.

כן. למה אתם מסתבכים? לפני כן, אם הייתי עובד אינטל, חברה שרשומה בישראל?

לפני כן, זה אומר לא המצב היום?

לא הצו החדש אליו אתה מתייחס עכשיו אלא לפני כן, לפני שנה. לפני שנה אני הייתי זכאי להנחות כי אני תושב חוזר. לא כתוב שתאגיד שרשום בישראל לא זכאי להנחות. לכן, אם אני עובד אינטל, אני הייתי קודם זכאי להנחות. לפי מה שאתה עכשיו מציע, עובד אינטל לא יהיה קיים להנחות.

זה התיקון הקודם שעשינו. זה קיים.

קודם אמרו שכל מי שהועסק אפילו בחברה ישראלית, לא מגיע לו. אחר כך אמרנו רק מי שנשלח מטעם המדינה לא מגיע לו.

ומה ההצעה עכשיו?

זאת ההצעה.

ההצעה עכשיו מגדירה את החברות. הרשימה שהקראת, זאת הרשימה שתחול עכשיו. קודם לכן חלה רשימה רחבה יותר לגישתכם? כי אני לא רואה את זה בצו.

אני אעשה סדר.

אולי אני אשאל ואתם תענו כי נדמה לי שאתם לא עונים על מה שאני שואל. יש שני צווים. צו אחד ישן וצו אחד הוא הצו שהקראת עכשיו. לפי הצו הקודם הרשימה הייתה יותר מצומצמת.

לא, היא לא הייתה יותר מצומצמת. היא הייתה יותר רחבה. זאת נקודת ההבדל.

אני מדבר על מה שהיה עד עכשיו.

עכשיו אני מדבר על המצב היום עד ההצעה.

עד ההצעה, כן. הרשימה הייתה יותר מצומצמת.

בהצעה מתייחסים לתאגיד. אני אקריא את הנוסח. מתייחסים ל"או מטעם כל תאגיד הרשום בישראל או המתנהל".

כך היה קודם.

זה עכשיו לפני שאישרו.

אתה אומר עכשיו ואתה מראה על מה שהקראת עכשיו. זה קודם, לפני מה שהקראת. זה הדין הקיים.

זה הדין הקיים לפני ההצעה שהבאנו לכאן.

מה דינו של עובד אינטל?

לא זכאי.

אינטל לא זכאי?

לא זכאי.

ומה שאתה מקריא עכשיו?

במה שאני מקריא עכשיו הוא יהיה זכאי.

למה הוא יהיה זכאי?

מיקדנו את זה רק ברשויות של מדינת ישראל.

אני מתנצל שאני לא מבין אבל עכשיו אני מבין.

עכשיו הוא מפרט רשימה סגורה.

אני הבנתי הפוך ולכן שאלתי אותך האם היה מקרה תיאורטי כזה, אבל אין מקרה תיאורטי כי עכשיו אתה מקל.

השאלה כן רלוונטית. מה המקרה התיאורטי שיכול היה להיות, וזאת שאלת היישום, האם יישמנו או לא יישמנו.

מזל שיש פריימריס בליכוד וחברי הכנסת לא כאן. לכן יכולנו לברר את זה, כי אחרת לא היינו מבררים.

יש לכם נתונים לגבי כמה תושבים חוזרים לכאורה עלולים להיפגע מההגבלה של יבוא רכב בלי הנחה? כמה נהנו מזה בשנה האחרונה?

אין לנו נתונים כאלה.

צריך לציין משהו אחד שעוד נשאר, גם לו תאושר הוראת השעה. יש נקודה אחת שאני כן צריך לציין. מה שאנחנו עושים, אנחנו קובעים שלו תאושר הוראת השעה ואחרי כן צו של קבע, משנתיים ומעלה יהיו כל ההטבות על חפצים ביתיים. יש סוג אחד של תושבים חוזרים שעדיין מקבלים הטבה יתרה ואלה סטודנטים חוזרים.

כן, רציתי לשאול על הסטודנטים. אמרת שתסביר.

לסטודנט חוזר נותנים הטבה אחרי שנה וחצי ולא אחרי שנתיים. למה נותנים לו את ההטבה הזאת? כי בדרך כלל הלימודים האלה של שנה וחצי, אנשים שנוסעים לתואר שני, זאת התקופה. סטודנט חוזר שנוסע ללמוד לתואר שני, בדרך כלל הוא נוסע ללמוד תואר שאורך שנתיים לא קלנדריות אבל שנתיים אקדמיות שנמשכות פחות או יותר שנה וחצי.

אנחנו מעודדים סטודנטים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ?

לא, אנחנו מעודדים אותם לחזור. סטודנט שנסע לחוץ לארץ, והלימודים בדרך כל מאוד מאוד יקרים, ומאופיינים בדרך כלל בלימודי משפטים, מינהל עסקים ומקצועות שונים שמתגמלים את הלומד.

סטודנט שנוסע ללמוד באוניברסיטה בארצות או באירופה או בכל מקום אחר בעולם והוא חוזר, הוא מקבל את ההנחות?

כן.

אני מעוניין שהוא יחזור לארץ. אני מעוניין לעודד אותו לחזור לארץ.

במה הוא שונה מתושב חוזר אחר?

זה מצב שאני לא מכניס אותו חדש אלא זה מצב שכבר קיים היום מקדמת דנא.

אני שואל במה הוא שונה מתושב חוזר? למה אתה מזכיר אותו בכלל?

כי הוא אחרי שנה וחצי מקבל את ההטבה ולא אחרי שנתיים, כי הלימודים שלו מאופיינים בשנה וחצי.

ותלמיד ישיבה? אני לא יודע אם יש מקרים כאלה. אם יש, אלה מקרים בודדים כי להפך, באים ללמוד כאן.

במוסד להשכלה או מוסד שאושר על ידי שר החינוך.

לא בחנתי את הנושא הזה.

תבחן את זה. אני לא חושב שיש הרבה מקרים כאלה.

אנחנו, המכס, הגורם שמביא את זה לחקיקה אבל אנחנו הגורם האוכף.

בסדר, זה לא משנה לי כל כך. תבדוק את זה ובעיתונים אפשר לכתוב שאני דאגתי לתלמידי ישיבות. לא בעיתונים החרדים אלא בעיתונים החילוניים.

זה דבר ידוע.

גפני דואג לתלמידי ישיבות. זאת לא בעיה גדולה. סתם מעניין אותי מבחינת המינוח לגבי מוסד שמוכר על ידי משרד החינוך, מכיוון שהישיבות מוכרות על ידי משרד החינוך.

לא, המוסד בחוץ לארץ צריך להיות מאושר.

כך כתוב?

כן, המוסד בו הוא למד.

כן. "אושר לצורך פסקה זו על ידי שר החינוך".

זה מוסד בחוץ לארץ.

זה במוסד להשכלה גבוהה, כך שבכל מקרה זה לא יהיה ישיבות. אין כאן "או". שאושר לצורך פסקה זו על ידי שר החינוך.

שיקימו אוניברסיטאות חרדיות.>

תגיד להם.

אני שואל אם כאשר מישהו לומד בישיבה רוצים שהוא יחזור או לא רוצים שהוא יחזור. טוב, לא חשוב.

הוא צריך לקבל תואר אקדמי.

כאן זה הרי הפוך. הרי מה עושה הסטודנט הזה? הוא עושה דבר שהוא למגינת ליבנו. במקום ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הוא נוסע ללמוד בחוץ לארץ. אנחנו הרי עושים כל מאמץ שהוא ילמד כאן, אבל הוא נוסע ללמוד בחוץ לארץ. אנחנו אומרים שאחרי שנה וחצי אם הוא חוזר, נותנים לו את ההטבות האלה, כדי שהוא יחזור.

נכון. יש מתח בין שני דברים. מצד שני הלימודים בחוץ לארץ מאוד יקרים. אנחנו לא רואים זרימה של סטודנטים שנוסעים לשם.

בסדר. הוא כבר מציע שאני אקים אוניברסיטאות חרדיות.

למה בכלל העלית את הנושא?

כי אני מוסיף את זה לצו מס קנייה (פטור) כי הייתה כאן לקונה, היה חוסר בחוק, כי זה נמצא בצו תעריף המכס אבל לא נמצא בצו מס קנייה. עכשיו אני משווה ביניהם.

כל הנושא של החפצים הביתיים של הסטודנטים החוזרים, הוא חדש.

בקודם היה רק את הרכב.

כאן ההגבלה על שליח מטעם מדינת ישראל כן תישאר בהוראה של קבע. היא לא תימחק. האמת היא שהיינו משאירים בכל, אבל זה הופך להיות אות מתה. אם היינו משאירים מעל שנתיים זאת אות מתה כי זה לא רלוונטי.

אם הייתי בן אדם נורמאלי, הייתי אומר שצריך להוסיף גם אם הוא לומד בישיבה אבל אני לא בן אדם נורמאלי ולכן אני לא מוסיף את זה. למה לא? אנחנו לא רוצים שהוא יחזור? יש כאן ישיבות. כמו שאנחנו אומרים שיש כאן אוניברסיטאות ואנחנו רוצים שהוא יחזור ולכן נותנים לו הטבה אחרי שנה וחצי במקום שנתיים, היה צריך להגיד את זה גם על תלמיד ישיבה. יש כאן את ישיבת מיר. היינו בסיור בישיבת מיר ובישיבה יש נציגות מכל העולם כולל מתאילנד.

תיירים שמגיעים לישראל.

מה זה תיירים? הם באים ללמוד כאן במשך שנה, שנתיים, שלוש.

הם נכנסים כתיירים ומקבלים רכב של תיירים. הם מקבלים הטבות.

מי מקבל הטבות?

אלה שבאים.

תלמידי הישיבות שהם לא אזרחי המדינה והם באים לכאן כתיירים, הם במעמד א/2, מקבלים רכב.

לא על זה דיברתי. אמרתי שאם יש תושב ישראל שהחליט ללכת ללמוד בישיבה בארצות הברית, לי יש עניין שהוא לא ילמד שם אלא שיבוא לכאן כמו שיש עניין שהסטודנט שלומד באוניברסיטה בלונדון יחזור לכאן. לכן אתם מעודדים אותו. אני הובנתי? תבדקו את זה. אני לא דורש את זה אבל תבדקו. יכול להיות שזה כדאי.
תגידי, איזה צווים אני הולך לאשר. תקריאי אותם.

צו מס קנייה (פטור), צו מס קנייה (פטור) (הוראת שעה). הסיבה שיש שני צווים זה מאחר שהם הופכים את הוראת הקבע להוראת שעה. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, אנחנו נותנים לכם רק אישור תיאורטי משום שאתם תביאו לנו את זה מחדש. יהיו גם שני צווי תעריפי המכס והפטורים, האחד הוראת שעה והשני הוראת קבע.

אתה יכול להצביע.

תביאו את הכול יחד כי אומרת היועצת המשפטית שאני צריך להביא את זה למליאה.

כן, זה צריך לעלות ביחד.

אנחנו ערב בחירות ואז האופוזיציה תתקוף אותי שאני מחמיר. לכן תביאו גם את ההקלות.

אנחנו מצביעים. אני צריך להצביע על הכול יחד?

כן, יחד.

אנחנו מצביעים על אישור הצווים שהקריאה היועצת המשפטית.

הצבעה
בעד אישור הצווים – פה אחד

הצווים אושרו

הצווים אושרו פה אחד. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35>