PAGE
30
ועדת הכלכלה
20/02/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 749>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/02/2012
הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון - שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון - שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010, של חבר הכנסת מאיר שטרית, חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת זאב בילסקי, חבר הכנסת אריה ביבי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (פ/2273)>
מוזמנים
¶
>
חה"כ מאיר שטרית
שמרית גולן - עורכת-דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נעמה דניאל - עורכת-דין, יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים
רוני מר - עורך-דין, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
מסטיי מיכל - יועצת משפטית, משרד ההסברה והתפוצות
ד"ר יעקב לזוביק - גנז המדינה, גנזך המדינה, משרד ראש הממשלה
שירן שושנה - יועצת משפטית, לשכה משפטית, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה
דניס מרדכי-רודגולד - מנהל מחלקת מידע והפקה, אגף תקשורת והסברה, משרד החוץ
סרן מיכאל גבע - יועמ"ש דובר צה"ל, פרקליטות צבאית ראשית, משרד הביטחון
רס"ן זוהר הלוי - ראש מדור פניות הציבור, דובר צה"ל, משרד הביטחון
יפעת פרנקנבורג - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק דרור קלייטמן - קצין מדור חקירות באח"מ , משטרת ישראל
רפ"ק שימרית רחמוט - עוזרת יועמ"ש , משטרת ישראל
אבי אוחיון - צלם, לשכת העיתונות הממשלתית
ליאת בלום - עורכת-דין, לשכה משפטית, רשות השידור
ליאת פיינרו - עורכת-דין, לשכה משפטית, רשות השידור
ד"ר חזי עמיאור - אוצר אוסף ישראל, הספרייה הלאומית
שאולה הייטנר - חברת הנהלה, איגוד האינטרנט הישראלי
דן אור-חוף - יועץ משפטי לאיגוד האינטרנט הישראלי
תומר אשור - יושב-ראש הוועד המנהל, עמותת ויקימדיה ישראל
איציק אדרי - דובר עמותת ויקימדיה ישראל
אורי רוזנווקס - יושב-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים
יהונתן קלינגר - עורך-דין, חבר הנהלה, עמותת אשנ"ב -אנשים למען שימוש נבון באינטרנט
דלית קן-דרור - מנחה משפטית בקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה
ליאור רותם - דובר הוועדה
קצרנית פרלמנטרית
¶
טלי רם
<הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון - שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010,>
של חבר הכנסת מאיר שטרית, חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת זאב בילסקי,
חבר הכנסת אריה ביבי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (פ/2273)
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון- שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010, של חברי הכנסת: מאיר שטרית, זבולון אורלב, זאב בילסקי, אריה ביבי, רוברט אילטוב, אנסטסיה מיכאלי (פ/2273). דיון ראשון בהצעה התקיים ב-6 בדצמבר.
לאה ורון
¶
בעקבות הדיון הראשון שהתקיים בהצעה הפצנו נוסח לדיון שיתקיים היום. הנוסח הוא נוסח אחר מאשר היה מונח על שולחן הוועדה, ולפיכך אני מציעה לוועדה להתחיל לקרוא ולהכין את הצעת החוק מהשורה הראשונה.
מאיר שטרית
¶
אגב, בדצמבר זה לא היה הדיון הראשון. החוק הזה עבר בקריאה טרומית לפני שנתיים כמעט, אפילו יותר, אתה עדיין לא היית יושב-ראש ועדת הכלכלה. ניסיתי להביא אותו לדיון בוועדת המדע כדי לסיים מהר. לצערי, ועדת הכלכלה פנתה לוועדת הכנסת ודרשה להביא אותו לדיון אצלם ולא אצלי – לא בוועדת המדע, למרות שחשבתי שזה דווקא נושא ששייך לוועדת המדע – ובסופו של דבר ועדת הכנסת, ברוב הקואליציוני, העבירה זאת לפה, לקח שנה עד שבכלל התחילו לדון בכך.
היו עד עכשיו שני דיונים, לצערי אף אחד מהם לא היה בראשותך, האחרון היה באמצעות חבר הכנסת חמד עמאר. כמעט סיימנו את הדיון בפעם שעברה, רק הוא סירב להצביע, ועכשיו אנחנו חוזרים רוורס.
בחוק המקורי שהגשנו, מטרת הצעת החוק כפי שאושרה בכנסת בקריאה הטרומית – בתמיכת הממשלה וגם בתמיכת ראש הממשלה – היתה לתת אפשרות לציבור להשתמש בתמונות ששייכות לציבור.
מאיר שטרית
¶
מה פתאום בכלל הלכו לממשלה? כנראה לא סומכים עליך כראש ועדה. מפחדים שמא, חלילה וחס, אתה תעז להצביע כמונו, אז הם הלכו לממשלה "לנעול" אותך, שלא תזוז.
אני לא מבין את הממשלה, איך היא עובדת. הייתי ראש ועדת שרים לחקיקה, אני אומר לך – אני לא זוכר – זאת בושה, בושה למדינה שוועדת השרים לענייני חקיקה מתנהלת ככה. אני אומר כמי שהיה שר המשפטים ופעמיים ראש ועדת שרים לענייני חקיקה – זו פשוט בושה, אין לי מילה אחרת.
נעמה דניאל
¶
אני אקדים ואומר שאנחנו מברכים את חבר הכנסת שטרית שהביא את העניין לסדר-היום הציבורי ואנחנו בהחלט מקבלים את עקרונות הצעת החוק.
נעמה דניאל
¶
אנחנו בהחלט מקבלים את עקרונות הצעת החוק, אנחנו פשוט סוברים שיש לעשות את זה ברישיונות שימוש, ואני אסביר מה היה אתמול בוועדת השרים.
נעמה דניאל
¶
נכון. אחרי הדיון הקודם בוועדת הכלכלה קיימנו דיון פנים-ממשלתי בעניין, וראינו שיש שוני מאוד גדול בין משרדי הממשלה, שלדעתנו הוא שוני רלוונטי, בעיקר ברגישות של התמונות וברגישות של התמונות לסילוף ולשימוש מסחרי, ולכן ביקשנו לערוך את הדיון בשנית בוועדת השרים.
ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק, בכפוף לכך שמשרדי הממשלה הרלוונטיים יוציאו רישיונות שימוש, אנחנו בעצם נהיה אחראים לוודא.
נעמה דניאל
¶
רישיון שימוש יועלה לאתר, הוא בעצם יחול על כל התמונות באתר, והוא יקבע שהשימוש יהיה מותר בחינם, בתנאים שיקבע כל משרד. יש רישיון כזה היום באתר של אוסף התצלומים הלאומי, שיצא בשיתוף אתנו ובעקבות החלטת ממשלה שהיתה בנושא, שבעצם מתיר לשימוש בחינם את כל התמונות של אוסף התצלומים הלאומי, במגבלות מצומצמות יותר מאלה שהוצעו בהצעת החוק המקורית, שהן שימוש לפרסומת מסחרית ולפעילות מפלגתית.
כמו כן, הרישיון אוסר סילוף של התמונה, וזה חל על כל התמונות שנמצאות באתר. מי שרוצה לעשות שימוש שעולה על מה שמותר ברישיון, יכול לפנות ללשכת העיתונות הממשלתית והם יכולים להחליט בעניין פרטנית.
נעמה דניאל
¶
להיכנס לאתר ולהוריד את התמונה. אם אתה עושה את השימוש שמותר לך לפי תנאי השימוש באתר, אתה לא צריך לעשות שום דבר אחר.
מיכל מסטיי
¶
נמצא פה גם נציג של לשכת העיתונות הממשלתית, הוא יכול להסביר בפירוט. זה איזשהו מעבר ביניים עד שניתן יהיה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
משרד המשפטים, כפי שאתם רואים את המצב, כל התמונות יהיו באינטרנט, מי שירצה יוריד וישתמש בהתאם - - -
נעמה דניאל
¶
התמונות שכל גוף יחליט להעלות לאינטרנט. כמובן שיש תמונות שלא ראוי להעלות אותן לאינטרנט – תמונות של המשטרה, תמונות של צבא-הגנה-לישראל.
נעמה דניאל
¶
התמונות שהגופים יחליטו להעלות לאינטרנט יהיו באינטרנט ויהיו זמינות לשימוש. יכול להיות שהן יהיו זמינות במגבלות של איסור על שימוש מסחרי או איסור על סילוף התמונות. כפי שאמרתי, יש גופים שיותר רגישים לסילוף של התמונות שלהם או לשימוש.
נעמה דניאל
¶
הפער בעיקר התגלה בדיון שעבר, שבו הוצעו הצעות כגון לוותר באופן גורף על זכות היוצרים של המדינה או להתיר כל שימוש, כולל שימוש מסחרי וכולל סילוף.
נעמה דניאל
¶
כאמור, נכון להיום או לאתמול, הממשלה מתנגדת להצעת החוק בכך שאנחנו נסדיר את העניין בצורה מדויקת יותר ברישיונות שימוש. התחייבנו כלפי ועדת השרים שנעשה את זה, וזה מה שיקרה.
מאיר שטרית
¶
כאמור, זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בחוק הזה. אני רוצה להגיד, אל"ף, זה נגד כל מה שמקובל היום בעולם המערבי. בארצות-הברית, לא רק שמתירים שימוש חופשי בכל התמונות שמצולמות בבית הלבן, בקונגרס, בכל הממשל כולו, אלא גם במסמכים שלהם, הכול פתוח.
אנחנו המדינה המטומטמת היחידה, ואני אומר את זה בצער – המטומטמת היחידה ששמה הסגר על החומרים שלה כדי שאנשים לא יוכלו להשתמש בהם באינטרנט.
אני שואל אותך, תגיד לי אתה. כאשר יש אירוע – כל אירוע שקורה במדינה – מאיפה כל אתרי האינטרנט בעולם לוקחים צילומים ותמונות? אם ישראל לא מספקת אותם כי אי-אפשר לקבל אותם, כי יש עליהם איסור, אתה צריך לקבל רישיון או לשלם על כל תמונה, הם פונים לאתרים שכן נותנים את התמונות שלהם. נניח אירוע ה"מרמרה", מאיפה לוקחים את כל התמונות? מהתורכים או מה"מרמרה", והם מפיצים את התמונות האלה באינטרנט, בחדשות, בטלוויזיה, בכל מקום. מישראל - "יוק", nothing, למה? החוכמה הגדולה של שרי הממשלה, אני לא מבין אותה, ועוד יש לנו שר הסברה "פול טיים ג'וב".
הרי אם ילד רוצה לכתוב עבודה על שדרות, נכנס ורוצה לחפש באינטרנט חומר על שדרות, אתה יודע מה אתה מוצא באינטרנט? ששדרות זה שטח כבוש מהפלסטינים, שנלקח מהפלסטינים בכיבוש נורא, אתה לא מוצא שום חומר ממשלתי שאתה יכול להוציא מהאינטרנט ולהשתמש בו.
Y-net רוצה להשתמש בצילום של ראש הממשלה מלטף ילד בשריפה – אתה יודע מה, מציל את העולם, מדליק את שמש העמים, הולך לשריפה, מלטף את הילדים, מנחם את ההורים.
אדוני היושב-ראש, כשראש הממשלה הולך לאיזשהו מקום, לשכת העיתונות הממשלתית שולחת צלמים, הם מצלמים אלפי תמונות – את הכול שמים באתר של לשכת העיתונות.
מאיר שטרית
¶
ראש הממשלה ביקר בשריפה כזאת, רוצים לצלם אותו – להראות בעיתון או באינטרנט תמונה של ראש הממשלה מנחם משפחה או מלטף ילד – הם לא יכולים, אסור להם. כל התמונות של שרים, ראשי ממשלה, רמטכ"לים, אחרים, מאיפה הן מפורסמות באינטרנט, אתה יודע מאיפה לוקחים אותן? רק מצילומי חוץ-לארץ.
הייתי שר בהרבה מאוד ממשלות, שש פעמים הייתי שר במשרדים שונים. כשר הסתובבתי במקומות, כל מיני אירועים, טקסים, צילמו מלשכת העיתונות הממשלתית, צילמו מכל הכיוונים. אף תמונה כזאת לא תיכנס לאינטרנט, בצדק, כיוון שהם לא יכולים לקחת את התמונות, כל תמונה צריך לשלם עליה כסף.
ההצעה שלי – אגב, ראש הממשלה ישב באולם כשהחוק עבר, הוא אמר: זה לא הגיוני, אני תומך בחוק.
כנראה אין שר משפטים בארץ - לצערי אני אומר את זה - אין שר משפטים בארץ, אז תסלח לי, כולם עושים מה שמתחשק להם כפקידים, ואני אומר לך, זה פשוט מקומם ומרגיז.
יש חוק. יש לו רעיון, לחוק. החוק אומר מבחינתי – מה שחברי הכנסת חתמו עליו, שהכנסת אישרה – כל התמונות שייכות לממשלה. כתוב בחוק: צבא-הגנה-לישראל, משרדי הממשלה לרבות הרשויות הכפופות להם, משטרת ישראל, הגנזך הלאומי, ארכיון התמונות של הכנסת, יהיו פתוחים לציבור, חינם. איזה זכויות שימוש, איזה רישום, מי יפקח על הרישיונות האלה? זו הרי בדיחה.
מה זה רישיון? אם מישהו מצפצף עליכם, מוריד ועושה שימוש, מה תעשו? תלכו ותתבעו אותו? תיקחו עוד מאה פרקליטים שיתחילו לתבוע את האנשים שמשתמשים בתמונות באינטרנט? נראה לכם נורמלי? מי יפקח על זה? כבר פיקחו על הגנבים והשודדים והרוצחים, נשאר רק מי שלוקח תמונה, חלילה וחס, מהאתר הממשלתי, עליו עכשיו יטילו עונש, יחפשו בנרות מי, מאיפה לקחו. זה נראה לכם נורמלי?
תגיד לי אתה מה ההיגיון בזה, מה בדיוק מנסים לחסוך מהציבור. הרי את הכסף הציבור שילם. התמונות זה כסף ציבורי – מצלמת אותן לשכת העיתונות הממשלתית, מצלמים אותן גופים ציבוריים על חשבון המדינה – זה כסף ששייך לציבור. מדוע הציבור בארץ ובעולם לא יכול להשתמש? מזווית הראייה של הסברה ממשלתית ודאי וודאי שזה נחוץ.
מדינת ישראל – סלח לי – נדבקה באלם, לא רואים מאתנו שום תמונות. היו פה בתקופת האינתיפאדה פיגועי טרור מזעזעים שיכלו לזעזע את העולם כולו. אתה יודע שלא יכלו לפרסם שום תמונה שצולמה על-ידי לשכת העיתונות הממשלתית באירוע טרור? שום תמונה לא מפורסמת, מה שמפורסם זה רק מה שהפלסטינים מציגים.
במלחמת "עופרת יצוקה" בעזה, מה הופיע באינטרנט? תבדוק מה מופיע באינטרנט. לא מופיעות תמונות של מחבלים מחזיקים ילדים – כמו שצה"ל צילם – מחזיקים ילדים כמגן. הרי תמונה אחת כזאת שווה אלף שרי הסברה, אלף. אתה מראה מחבלים עומדים עם ילדים ברחוב מול חיילים כדי להשתמש בהם כמגן, אתה מרסק להם את כל יחסי הציבור שלהם. שם זה לא יופיע, לא הופיע שום דבר. מה שמופיע זה הפלסטינים המסכנים שיושבים בתוך הבתים ויורים עליהם בתותחים, והבתים ההרוסים והאישה שבוכה על הבית שלה שנהרס. למה? כי הפלסטינים עושים הכול חופשי, והעולם משתמש בזה כמו שנראה לו.
תגיד לי אתה מה לא הגיוני בזה. זה לא נגד הממשלה. אני חושב שכל שר היה רוצה שיפרסמו את התמונות שלו. אני לא מבין למה השרים מצביעים נגד דבר כזה. אגב, השר שאחראי על האינטרנט, השר מיקי איתן, התקשר אלי בעקבות ישיבת ועדת השרים אתמול ואמר לי: אני לא יכול להתגבר עליהם, הם פשוט לא מבינים בכלל על מה אני מדבר. זה לא רחוק מהאמת.
מאיר שטרית
¶
על העניין הזה, כן. לא מבינים מה זה אינטרנט, לא מבינים איך זה עובד. הוא אומר שהוא ניסה, הוא נלחם בכל הכוח על זה. הוא עוד מנסה, הוא מתכוון להגיש ערר על החלטת הממשלה הזאת.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע הצעה. תשמע את הדיון היום, תשמע את האנשים האחרים, לא רק אותי. אני מציע שלא נצביע היום – הבטחתי לשר מיקי איתן שאגיד לך, שאבקש ממך את זה בשמו גם - לא להצביע היום, לתת לו זמן להגיש ערר ונקיים עוד דיון אחד בעתיד, אני מקווה שישנו את דעתם בממשלה כי זה נראה לי מטופש.
והרי תראו, לא לעולם חוסן. אני אומר לכם, משרד המשפטים, לא לעולם חוסן. הדברים מחר יכולים להשתנות, יהיה שר משפטים אחר. אם הייתי שר משפטים, הייתי ברגע – לא שואל אתכם בכלל – הייתי מאשר לא רק את זה, את כל המסמכים, הכול חופשי פתוח.
תיכנסו בארצות-הברית, תראו, הכול פתוח, הכול. כל החומר של הקונגרס, כל החומר כולו מהתחלה עד הסוף – תמונות, מסמכים, ניירות – של הבית הלבן. חבל שאני לא יכול לחבר את האייפון שלי למצגת שלכם. כנס לאתר של הבית הלבן, כל יום יוצאות תמונות מהבית הלבן מה הנשיא אומר, מה הוא מדבר, עם מי הוא היה, מה הוא אמר, מה הוא אוכל, מה הוא שתה – הכול חופשי.
מאיר שטרית
¶
חופשי. אנחנו היחידים, מה, זה סודי? לראות שר שעושה טקס בארץ זה סודי, זה מפריע למישהו? אפשר לחשוב שהעלות הכספית היא כזאת שיש הכנסה ענקית ללשכת העיתונות הממשלתית מהכספים של התמונות.
שאלתי פעם את ראש לשכת העיתונות הממשלתית, אורן הלמן – שעבר תפקיד – כמה כסף הם מקבלים מזה לשנה. זה peanuts, ממש לא כסף. בארץ יושבים מלא צעירים שיש להם אתרי אינטרנט, בלוגים, פוסטים, והם רוצים לקחת חומר ולהשתמש בו, לכתוב – אין להם כסף לשלם על התמונות האלה, 30 שקלים לתמונה.
לאה ורון
¶
ליושב-ראש ועדת הכלכלה. "אומנם מדובר על אובדן הכנסה של 400,000 שקלים לשנה ללע"מ, שהוא סכום משמעותי מסך תקציבה של לע"מ, וכן בהשקעה לא מבוטלת... אולם חשוב יותר לפתוח את התמונות לציבור הרחב."
מאיר שטרית
¶
אני אומר לך, הרי גם אם זה עולה 400,000 שקלים לממשלה, הנזק שנגרם באי-הסברה הוא מיליונים, אולי מאות מיליונים – שמרסקים את התדמית של ישראל בכל העולם.
אני לא בטוח שזה יפתור את כל הבעיות אבל לפחות אתה נותן כלי בידי אלה שרוצים להשתמש בו להסביר גם את ישראל.
אני לא מסוגל להבין למה הוא מתעקש ללכת למצב של רישיונות, שממילא אי-אפשר לפקח עליהם. הרי אי-אפשר לפקח עליהם.
לפי דברייך, אם Y-net רוצה לקחת תמונה מלע"מ, הוא צריך להיכנס לאתר, להוריד את הרישיון הזה, ויש לו מגבלה. זה מה שאת אומרת, נכון? שהוא לא יכול להשתמש בתמונה.
מאיר שטרית
¶
את רואה ודאי פרסומות ענקיות ברחובות שאלה מנשקים את אלה – כל אחד מנשק את השנייה או את השני – עם ראש הממשלה שלנו מנשק את אבו מאזן. התמונה הזאת, מישהו צילם את ראש הממשלה, נכון?
מאיר שטרית
¶
הרי מותר, מותר חופשי לצלם. כשראש ממשלה מסתובב באיזשהו מקום ואני נמצא באירוע ציבורי, אני יכול לצלם אותו, ואז אני כן יכול להשתמש בזה לפרסומת. אז מה אתם מונעים? אתם לא יכולים למנוע את הפרסומת בסוף. הרי הדברים פתוחים, אנשים אחרים כן מצלמים. איזה נזק ייגרם לראש הממשלה שעשו אתו פרסומת?
מאיר שטרית
¶
מאה אחוז, מקובל עלי. אבל מה זה פעילות מפלגתית? ראש ממשלה לא מפרסם תמונות שלו בבחירות? עכשיו כשהוא רץ, הוא מוציא את כל התמונות שלו ואלבומים, ומפרסם מה שהוא רוצה, אתם מונעים ממנו? הוא משלם לכם על כך?
מסטיי מיכל
¶
יש כרגע הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שצריך לתקן אותן בשביל שנוכל לאפשר שימוש מפלגתי בתמונות האלה, וברגע שזה יתוקן על-ידי משרד המשפטים אנחנו נוכל לאפשר.
מאיר שטרית
¶
אני הייתי ראש מטה ההסברה של הליכוד בתקופת שרון, כשהוא נבחר נגד ברק, עמדתי בראש מטה ההסברה. כל החומרים של הטלוויזיה היו אצלנו על המחשב – הכול, הכול.
אבי אוחיון
¶
רכשת אותם מהטלוויזיה. במסגרת איזשהו הסכם איתם אמרת להם – תנו לי להשתמש. יכול להיות שלקחו ממך יותר כסף כי רצית להשתמש בזה.
מאיר שטרית
¶
אני לא זוכר שלקחו כל כך הרבה כסף, לא זכורה לי הוצאה כל כך גדולה על הבחירות בעניין הטלוויזיה, והשתמשנו בבחירות – כל מפלגה יכולה להשתמש בחיוב, להשתמש בשלילה בצילומים האלה- בכל העולם עושים את זה.
איזה נזק נגרם? הרי בסופו של דבר אי-אפשר למנוע, אתם לא יכולים למנוע שימוש בתמונה של מישהו לפרסום. אם אדם רוצה מאוד תמונה של מישהו, הוא יצלם אותו וישתמש בה. זה מאוד פשוט.
נעמה דניאל
¶
אני רק רוצה להפיס את דעתך במידת מה. יש גם היום אתרים – דרך אתר פליקר של משרד החוץ ושל צה"ל – שם מועלות תמונות ברישיון שימוש שהוא כן במגבלות - במגבלה של שימוש מסחרי – אבל התמונות פתוחות ואפשר להפיץ אותן, אפשר להעתיק אותן.
איציק אדרי
¶
אי-אפשר להפיץ אותן כי למשל לי יש בלוג שיש שם פרסומת קטנה של גוגל, שאני מרוויח ממנה 20 שקלים בחודש, זה שימוש מסחרי.
מאיר שטרית
¶
נעמה, נגיד Y-net לוקח תמונה של מישהו, ברישיון, שם אותה באתר שלו. באתר יש פרסומות, יש באנרים, הרי מזה הם חיים. תמונה לא מופיעה בבאנר, היא מופיעה באתר כדי למשוך אנשים להיכנס. זה נקרא שימוש פרסומי.
נעמה דניאל
¶
זה לא שימוש למטרות פרסומת. לכן, ברישיון של אוסף התצלומים הלאומי נקבע שהשימוש יהיה למטרות פרסומת. שיהיה ברור ששימוש כזה הוא לא פרסומת ב-Y-net. אם התמונה עצמה לא משמשת לפרסומת ישירה, לפי הרישיון של אוסף התצלומים הלאומי, השימוש מותר.
מאיר שטרית
¶
אז אני מוכן שתכתבו בחוק שאסור להשתמש בתמונות עצמן ספציפית, לפרסום. מקובל עלי. איזה איסורים נוספים קיימים מלבד זה?
תומר אשור
¶
תומר אשור, אני יושב-ראש הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה. משרד המשפטים פה מספר לנו שאסור ליצור "יצירה נגזרת". יצירה נגזרת זה אומר לעשות איזשהו שינוי – והם משתמשים במלים גבוהות כמו "סילוף". אגב, אני מסכים, לא צריך לסלף את התמונות של המדינה, זה לא הוצע בדיון הקודם אבל חבר הכנסת שטרית לא הציע להשתמש בתמונות כ"סילוף".
תומר אשור
¶
כן, אם אני רוצה לחתוך החוצה את השוליים, לא משהו שמשנה את המשמעות של התמונה – אי-אפשר, זו "יצירה נגזרת". אלה דברים שההצעה של משרד המשפטים לא מאפשרת.
תומר אשור
¶
אני רוצה לצטט מסמך שהוגש בשנת 97' לוועדת הכלכלה, נכתב שם כך: "חוק זכויות יוצרים החדש חייב לשחרר לטובת הציבור את זכויות הקניין של המדינה במידע ציבורי וביצירות אשר מומנו מן הקופה הציבורית. לרפורמה זו עשויה להיות השפעה מכרעת להגשמת תכליות חוקי חופש המידע. כמו כן, שחרור משאבי מידע כאלה מזכויות קניין יאפשר שגשוג ביצירתם של תכנים חדשים אשר ייטלו מידע ציבורי חופשי ויעניקו לו ערך מוסף. עניין זה יאפשר פריחה בתעשיית המידע בישראל וכן הפצה יעילה וזולה יותר, בתקשוב ובאמצעים אחרים של מידע ציבורי, לרווחתו של הציבור הרחב ולשיפור תפקודו של המשק בישראל."
את המסמך הזה הגיש צוות חוק ומשפט של ועדת המשנה לתקשוב ומידע בשנת 1997. באותו מסמך הם טבעו את הביטוי "ממשל זמין", שאחר כך הפך להיות מה שאנחנו מכירים בתור "ממשל זמין".
יש לי כאן ציטוט של עורך-דין בריאן ניגן, שהיה בעת פרסום הדברים שאני אצטט, היועץ המשפטי של ועדת האינטרנט באגף החשב הכללי, הוא אומר: "אפשר להבין את ההגנה המוסרית"- הוא מספר כאן על זכויות יוצרים – "אפשר להבין את ההגנה המוסרית כאשר היא מיושמת לגבי אדם, קשה להבין את ההיגיון של הגנה כזאת כאשר היוצר הוא המדינה. לפיכך, מתבקשת השאלה האם יש בכלל משמעות לזכויות יוצרים לגבי פרסומי המדינה" – זה מהחשב הכללי אמרו.
ישב שר ההסברה בוועדת העלייה ואמר – ואני מדלג פה על לע"מ – אמר כך: "צריך לציין שמדיניות "שב ואל תעשה" כנראה שלא כל כך עוזרת לנו בהתמודדות הקשה". הוא מספר איך המשרד שלו רוצה להקים אתר – "כן, אלה סדרי גיהנום, עוברים עם אישור ועם כל דחיפה, וכן הלאה". אני מסכים, אני כבר יושב עם החוק הזה מספיק זמן כדי לגלות שזה נכון.
נאמרו עוד שני דברים
¶
"אנחנו הולכים, באמצעות גוף חיצוני, לא בתוך המשרד, לגייס צעירים רבים ברחבי העולם, להכשיר ולהפעיל צעירים רבים ברחבי העולם בדיוק לפעילות הזאת ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל", ואז הוא אומר: "יש דברים שמערכת ממשלתית לא יכולה לעשות. ואני אגיד לכם, לא יודע אם בחיוך או בצער - אחרי ההצלחה המוצדקת, ואני כמו שראיתם גם כאן, גם כשאני ביום קשה" – הוא מספר כאן על סרטון שהופק באתר שנקרא "לאטמה" – "לא יכול להתאפק ומתחיל לצחוק".
"צריך להבין, שום ממשלה בעולם ושום משרד ממשלתי לא יכול לעשות דבר כזה וגם אילו בסרט הזה של "לאטמה" היה כתוב בסוף – הופץ על-ידי או מומן על-ידי או יזום על-ידי משרד ההסברה והתפוצות של ישראל, זה היה הורג את הסרט. יש דברים שממשלה לא יכולה לעשות."
תומר אשור
¶
הוא מדבר כאן על לגייס צוות של אנשים צעירים, של רשתות חברתיות. אני מוכן לחסוך להם את הכסף. שישחררו את התמונות שלהם ברישיון חופשי, מחר התמונות האלה בויקיפדיה. צה"ל, לפני כמה חודשים התחיל להעלות את התמונות שלו ברישיון מתאים, כזה שאפשר להשתמש בו בויקיפדיה. תוך שלושה ימים כל התמונות האלה היו בויקיפדיה. במהלך חודש צפו בהן 400,000 איש. גם אם יעסיקו את כל צה"ל, הם לא יצליחו למשוך traffic כזה לאתרים שלהם, 400,000 צפיות בתמונות האלה של צה"ל.
אחרי חודש של שימוש מישהו החליט שהחוסן הלאומי של מדינת ישראל כנראה נפגע, ועצרו את זה.
תומר אשור
¶
הפסיקו את שחרור התמונות. הם משחררים אותן ברישיון, לא לשימוש מסחרי, ללא יצירות נגזרות – כזה שאף אחד באינטרנט לא יכול להשתמש בו - אני חי אינטרנט, אני יודע.
מאיר שטרית
¶
אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת עם נעמה. האם מה שהוא אומר נכון? זאת אומרת, "יצירה נגזרת", אסור לקחת תמונה ולשנות אותה באיזושהי צורה ולהכניס אותה לאינטרנט. האם זה איסור, זו עבירה על הרישיון שאתם מציעים?
נעמה דניאל
¶
זה יצירה נגזרת. בתחילת דבריי טענו שהמשרדים רוצים להחליט אילו תמונות יותרו לשימוש הציבור, זאת אומרת אם התגלגלה לידי אדם מהציבור תמונה חסויה של המשטרה, הוא לא יוכל לסרוק אותה ולהעלות אותה לאינטרנט כי זאת תהיה הפרת זכות יוצרים.
תומר אשור
¶
נעמה, זה לא הוצע בשום שלב, וזה גם עלה בדיון הקודם. זכויות יוצרים הן זכויות קנייניות, המטרה שלהן היא בכסף.
מאיר שטרית
¶
השאלה שלי לגבי התמונות באתר, אני עוד לא נכנס למה ייכנס לאתר. לגבי התמונות באתר, האם הוא צודק כשהוא אומר שאם Y-net יקחו תמונה ויקטינו את גודלה כדי להתאים אותה למסגרת, זה נקרא "יצירה נגזרת"?
נעמה דניאל
¶
אנחנו נתאים את הרישיון כך שלא יאסור שימוש כזה. הכוונה שלנו היא למנוע סילוף שיכול להתבצע בתמונות - -
מאיר שטרית
¶
אני מסכים – נגד סילוף. אני מדבר על "יצירה נגזרת". יצירה נגזרת, את סוגרת את הידיים גם לויקיפדיה, גם לכל האינטרנט – זאת המשמעות של ה"יצירה הנגזרת" כפי שכתוב בחוק היום, או מה שאתם מציעים.
אתי בנדלר
¶
לא. הסילוף אסור, לא צריכים להוסיף לזה שימוש פוגעני. זאת אומרת, את מרשה סילוף שלא לשימוש פוגעני? אני רוצה להבין.
מאיר שטרית
¶
איך אפשר להוציא תמונה מקונטקסט? אתם כותבים בחוק גם שאתם רוצים שיהיה כתוב על כל תמונה – לתת את הקרדיט ללע"מ או לממשלה.
מאיר שטרית
¶
שמעת מה אומר שר ההסברה, והוא צודק – אם יכתבו על זה נעשה על-ידי ממשלת ישראל, "מתה" התמונה, אין לה יותר השפעה בחוץ. זה ברור לכם, זו תמונה מטעם.
כל הרעיון הוא לקחת תמונות, להשתמש בהן – אנשים שרוצים לשמור על מדינת ישראל. יש מלא צעירים יהודים בארץ ובעולם שמשתמשים באינטרנט, מנסים להגן על המדינה – אני מכיר את זה מלמטה- והם לא מצליחים לקבל מישראל תמונות, הם לא מצליחים להיכנס ולהוריד תמונות - לא בויקיפדיה, לא בבלוגים, לא בפוסטים, לא ברשתות החברתיות. הם נעולים, הם לא יכולים לעשות כלום. זה נראה לכם נורמלי? אני רואה אנשים שרוצים לעזור למדינה.
אם פלסטיני ייכנס לאתר ויוריד תמונות, ישתמש בהן ויסלף – יעשה את ראש הממשלה עומד על הראש הפוך – מה תעשי לו, תתבעי אותו?
נעמה דניאל
¶
הכוונה היא לשימוש שמר אשור מדבר עליו – של הקטנת תמונה או התאמה כלשהי. הכוונה היא למנוע שימוש פוגעני.
מאיר שטרית
¶
מי ישתמש בזה לשימוש פוגעני? רק אויבי ישראל, אז מה את יכולה לעשות להם? הם יכולים להיכנס לאתר, לצפצף על הרישיון שלך ולעשות בזה מה שהם רוצים, מה תעשי להם? תתחילי לתבוע אותם?
ישראל חסון
¶
היהודי, יש לו המון שנות ניסיון, תני לו הסבר קצת יותר מדויק למה את מתכוונת. אני יושב ומנסה להבין מה את מתכוונת ב"שימוש פוגעני". היא אומרת - אסור לסלף. זה מובן? בזה זה נגמר.
ישראל חסון
¶
זה המכנה המשותף הכי רחב של העניין הזה. סילוף – כל אחד מתרגם את זה כרצונו. השאלה אם זה לא מספיק לך.
אתי בנדלר
¶
אני מבקשת להתייחס להבדל הגישות בין החוק לבין החלטת הממשלה, ברשותכם. קודם כול, הנוסח שהופץ באתר כרגע ושחבר הכנסת שטרית אומר שזה לא הנוסח שלו – אכן, זה לא הנוסח שלו.
דא עקא, בישיבה הקודמת, לאחר שנציגי הממשלה דיברו לא מעט, ובצדק, על כך שבמסגרת תמיכת הממשלה בדיון המוקדם בהצעת החוק שלך אתה התחייבת לתאם עימם, ולאחר שהובא לידיעתי שיש מגמה להחזיר את הצעת החוק לדיון נוסף - -
אתי בנדלר
¶
- - בוועדת שרים לענייני חקיקה, ביקשתי בכל מקרה מנציגי משרד המשפטים ואמרתי להם: יכול להיות שוועדת השרים תשנה את החלטתה ויכול להיות שלא. מכל מקום, ועדת הכלכלה איננה כבולה להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה.
אתי בנדלר
¶
ולפיכך, אני מבקשת מכם להעביר לי נוסח למקרה – או שוועדת השרים תחליט שלא לקבל את השינוי בעמדה לתמוך, זאת אומרת שהיא עדיין תחליט לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום, או שהיא תחליט אחרת אבל ועדת הכלכלה בכל זאת תרצה לדון בהצעת החוק - -
אתי בנדלר
¶
- - תגידו לי למה אתם הייתם מוכנים, למה משרדי הממשלה היו מוכנים, עם איזה נוסח הם היו יכולים לחיות.
אתי בנדלר
¶
אמרתי את זה לממשלה. ומה שהועבר אלינו – גם כתבתי לך את זה במייל – מה שהועבר אלינו והופץ באתר הוועדה זה הנוסח שנציגי הממשלה הכינו לפני הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.
אתי בנדלר
¶
כן. מכל מקום, כרגע אומרים נציגי הממשלה כולם, שבשל ההחלטה החדשה של ועדת השרים, הם חייבים להתנגד לכל נוסח שהוא, אבל בהנחה שהוועדה בכל זאת תקדם נוסח, זה נוסח שהם יכולים לחיות איתו. זה הנוסח שפורסם כרגע באתר.
מאיר שטרית
¶
יש לי הצעה, אדוני היושב-ראש, בואו נצביע על הנוסח שאני מציע, ושהממשלה תפיל את זה במליאה – אין לי בעיה.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר בכל זאת מה ההבדל בין רישיונות השימוש שוועדת השרים החליטה לאפשר במסגרתם שימוש חופשי ביצירות צילום של המדינה, זכות יוצרים בהן, לבין הצעת החוק – ותקני אותי, נעמה, אם אני טועה.
ההבדל הוא שבהתאם להחלטת ועדת שרים, כל משרד יפרסם את רישיונות השימוש שהוא נותן לשימוש במאגרי התמונות שלו.
אתי בנדלר
¶
כל משרד ייתן את רישיונות השימוש שלו, וכך, בצורה כזאת יכול כל משרד לקבוע תנאים שונים- בין שאותם תנאים הם ראויים, אם מסתכלים במבט כולל, ובין שלא. זאת אומרת, אינני יודעת עד כמה החלטת ועדת השרים קבעה הנחיות לעניין רישיונות השימוש.
אתי בנדלר
¶
לא, מדובר באופן כללי – כך אני הבנתי – על הנחיות כלליות, עם אפשרות התאמה על-ידי המשרדים השונים. הנכון הדבר או לא?
נעמה דניאל
¶
הרעיון הוא שהרעיון הכללי יהיה זהה בין המשרדים, כלומר פתיחת התמונות לשימוש חופשי על-ידי הציבור, אך כל משרד יחליט לגבי מה הוא לא יכול להתפשר. יש משרדים שמאוד מתנגדים לשימוש מסחרי, וסיבותיהם עמם, ויש משרדים שמאוד מתנגדים לסילוף של התמונות שלהם.
אתי בנדלר
¶
אני לא מבינה. משרד אחד יחליט שהוא מסכים שיסלפו את תמונותיו, ומשרד אחר יחליט שאיננו מסכים לסילוף?
אתי בנדלר
¶
משרד אחד יחליט שהוא מסכים לשימוש מסחרי, ואחר יאמר שהוא איננו מסכים לשימוש מסחרי? איך המנגנון ילך, אני לא מבינה.
נעמה דניאל
¶
הרעיון הוא שמשרד המשפטים יתאם בין המשרדים השונים, אבל כן, לשמור להם מרווח פעולה שאנחנו חושבים שהוא ראוי. אולי גם תשמעו את הנציגים של צה"ל ושל המשטרה שיסבירו למה התמונות שלהם אולי יותר רגישות מתמונות של משרדים אחרים.
נעמה דניאל
¶
הנוסח שעלה לאתר אוסף התצלומים הלאומי הוא נוסח שנקבע על-ידי לשכת העיתונות הממשלתית בשיתוף עם משרד המשפטים, וכל משרד לפי צרכיו.
שירן שושנה
¶
ארכיון המדינה יאמץ את הרישיון שגובש בלשכת העיתונות הממשלתית יחד עם משרד המשפטים, בשינויים קלים שנוגעים לזכויות היוצרים על "יצירות יתומות". יש הרבה מאוד יצירות שבעליהן לא ידועים, שמופקדות בארכיון המדינה, וביחס אליהן אנחנו נתאים את הרישיון. מעבר לזה, הרישיון מקובל.
אתי בנדלר
¶
נדמה לי שלגבי "יצירות יתומות" אין חילוקי דעות. נקודת המוצא היא שמדובר רק ביצירות צילום שאין חילוקי דעות לגבי השאלה למי זכות היוצרים בהן.
אתי בנדלר
¶
אם עברו 50 שנה, אין בעיות. אגב, יוזכר כאן שתקופת ההתיישנות של זכות היוצרים ביצירות שלמדינה זכות יוצרים בהן, היא קצרה מתקופת ההתיישנות לגבי יצירות אחרות.
נעמה דניאל
¶
צריך לציין שאם זאת יצירה מוזמנת, יכול להיות שתקופת ההגנה תתארך בהתאם. אם מדובר ביצירה מוזמנת, יכול להיות שתקופת זכות היוצרים תתארך משום שהתקופה נקבעת במקרים מסוימים לפי היוצר המקורי.
תומר אשור
¶
יש עוד הבדל השקפה אחד גדול בין החוק לתקנות שמשרד המשפטים מנסה לקדם. כשהחוק הזה עלה בפעם הראשונה ניסינו להיפגש עם המשרדים כדי לקדם רישיונות שימוש. אני, בצוות שלי, הייתי בעד רישיונות שימוש, התווכחתי עם כל האנשים בצד שלי שאמרו שברישיון שימוש זה לא ילך, המדינה לא תקדם את זה, מה שהם נותנים הם יוכלו אחר כך לקחת, ואני התעקשתי, אמרתי שזה הישג מספיק טוב. נפגשתי עם משרד המשפטים, נפגשתי עם כל מיני גופים. כולם מאוד בעד הרעיון, אבל שנתיים הם לא מקדמים רישיונות שימוש. אתמול התכנסה ועדת השרים בבהילות לאשר - -
תומר אשור
¶
- - להפיל את החוק לפני הישיבה. אני לא צופה שיהיו רישיונות שימוש בזמן הקרוב, או אף פעם – זה לוקח להם שנים, הם מנסים לנפנף את זה.
תומר אשור
¶
אני ממש מרגיש שאני נלחם במשרד ההסברה על הזכות להסביר את ישראל, ככה אני מרגיש. אני רוצה תמונות, אומרים לי: לא, אבל לא תוכל לגזור את השמים מהתמונה ולא לשימוש, אם יש פרסומות, על-פי פרשנויות מסוימות, Y-net זה גוף מסחרי – זה ברור שזה גוף מסחרי – הבלוג שלי שיש בו פרסומות הוא גוף מסחרי לפי ההגדרות האלה, אני לא יכול להשתמש בתמונות ואני לא אוכל אף פעם.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להשלים מה שאמרתי לגבי ההבדלים בין נושא רישיונות השימוש לבין הצעת החוק. קודם כול, חוסר אחידות, כפי שאמרתי, בין משרדי הממשלה השונים.
אתי בנדלר
¶
הדבר השני, שאולי עוד יותר מכריע בעיניי בנושא הזה, הוא שמי שנותן את רישיון השימוש יכול גם לבטל את רישיון השימוש או לשנות את תנאיו – לא אחרי שמשתמש ספציפי קיבל אלא באופן כללי. היום יכול משרד לפרסם רישיון שימוש שבעצם מאפשר שימוש כמעט חופשי – לרבות סילוף, אם אתם רוצים, ולרבות שימוש מפלגתי וכל התנאים שחשבו עליהם כתנאים מגבילים מראש – ומחר לומר שאין יותר שימוש חופשי או שהשימוש יהיה כרוך בתשלום, וזו לדעתי הבעיה אולי העיקרית בעניין הזה.
אני הייתי חושבת אולי שאפשר להתקדם הלאה במחשבה ולהסדיר את הנושא באמצעות תיקון לחוק שיורה – שיורה החוק עצמו לתת רישיונות שימוש, ובלבד שלא יוגבל ברישיונות או לא ייקבע ברישיונות, ואז לקבוע רשימת תנאים - -
אורי רוזנווקס
¶
אורי רוזנווקס, פורום היוצרים הדוקומנטריים. אני רוצה להפנות שאלה לחבר הכנסת שטרית. בדיון הקודם העליתי את העניין של שימוש חופשי של החומרים האלה מהארכיונים השונים גם בסרטים דוקומנטריים, ואתה הסכמת איתי, אמרת שבעיניך אין עם זה בעיה.
אורי רוזנווקס
¶
אני לא רואה הבדל בין סרט דוקומנטרי לבין Y-net, לצורך העניין, ורציתי לדעת איפה זה עומד בהצעה החדשה, האם יש איזושהי התייחסות, ולתזכר את העניין הזה.
אתי בנדלר
¶
עקרונית, סרט דוקומנטרי זה שימוש מסחרי, שאגב, בהתאם להצעת החוק המקורית שלך, חבר הכנסת שטרית, היה אסור. הצעת הממשלה להסדרה ברישיונות שימוש מאפשרת גם שימושים מסחריים, אלא אם כן מדובר בפרסומת, ולכן אין ספק שאיך שלא יהיה, ככל הנראה ניתן יהיה להשתמש בחומרים – כך אני מבינה את ההצעות.
אתי בנדלר
¶
סליחה, אני רוצה להסביר את מה שכתוב כאן. בעצם, הצעת הממשלה הזאת היא ההצעה שלך, עם ניסיון להתאים את המונחים למונחי חוק זכות יוצרים. נכון, נעמה?
אתי בנדלר
¶
כשדיברתי על הצעת הממשלה כרגע, לא דיברתי על נוסח ההצעה הזאת אלא דיברתי על הצעת הממשלה בהתאם לעקרונות שעורכת-דין נעמה דניאל ממשרד המשפטים הציגה כאן, והיא הציגה שככלל, יותר לעשות גם שימוש מסחרי אלא אם כן משרדים ממשלתיים מסוימים יחליטו לאסור זאת.
מאיר שטרית
¶
אז אולי נעמה תציע נוסח שכן מתאר את מה שאת אומרת ושקובע מה שהיועצת המשפטית של הוועדה מציעה. תציעי לישיבה הבאה נוסח שאומר את מה שהיא אומרת – שייקבע רישיון כולל לכל המשרדים, שאי-אפשר להגביל אותו חזרה, לבטל אותו על-ידי אף משרד. לקבוע כללים מה מותר ומה אסור לגבי כולם, לא כל משרד לעצמו, אחרת זה לא יקרה בחיים. נציג ויקימדיה צודק – אם כל משרד יחכה עד שהוא יעשה רישיון, עוד 50 שנה נשב פה ונדון מחדש.
נעמה דניאל
¶
כרגע הממשלה מתנגדת להצעת החוק, אני לא יכולה להציע נוסח, אבל החלטת ועדת השרים היתה בכפוף לכך שהמשרדים כן יקבעו רישיונות שימוש.
מאיר שטרית
¶
הצעתי, אני מוכן ללכת עם היושב-ראש. לכן אמרתי. השר מיקי איתן אמר לי שהוא מגיש ערר לממשלה, הוא די מיואש מהמאבק.
אלטרנטיבה אחרת, אדוני היושב-ראש, היא להעביר את הצעת החוק as is כפי שאני מציע, והממשלה – הרי לממשלה יש רוב בכנסת – שתפיל אותי במליאה, זה גם בסדר.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להביא לידיעתך שאחד הדוברים דיבר קודם על מסמך שהוגש לוועדת הכלכלה בעת הדיונים על הצעת חוק זכות יוצרים לפני שהיא הפכה לחוק זכות יוצרים.
אתי בנדלר
¶
כן, ואכן אני זוכרת שעמדת החשב הכללי שם – נדמה לי שירון זליכה אפילו הגיע לוועדה פעם או שהוא כתב לנו מכתב - - -
אתי בנדלר
¶
אני זוכרת שדיברתי איתו באופן אישי על הנושא הזה, הוא אמר שהוא נכשל במלחמתו בממשלה. הוא חשב שצריך להעמיד את כל זה לרשות הציבור.
תומר אשור
¶
לא הבאתי את כל הציטוטים. יש לי ציטוטים מ-97' ועד ימינו. פעם בחצי שנה אני מוצא ציטוט של גורם בכיר מהדרג המקצועי שאומר את הדברים, כולל יורם הכהן. יורם הכהן חתום על המסמך הזה שהקראתי.
אתי בנדלר
¶
אני לא מדברת על 97'. אני מדברת על הדיונים לא של ועדת המשנה, חבר הכנסת שטרית, שהוא דיבר עליה. אני מדברת על דיוניה של ועדת הכלכלה כשהיא הכינה את חוק זכות יוצרים.
רפ"ק דרור קלייטמן
¶
השאלה - כשיש לנו את חוק זכות יוצרים, יבוא אדם ויגיד: גם חופש המידע, גם זכות יוצרים, תנו לי תמונה.
רפ"ק דרור קלייטמן
¶
ברגע שיש רישיון – ברישיון זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שתהיה לנו שליטה על התמונות שיוצאות, אחרת יהיה מצב שאדם יבוא וידרוש תמונה, יגיד כמו שנאמר: המשטרה צילמה אותה – צילמה אותה; זכות יוצרים, שחררתם אותה, אז אני רוצה את התמונה.
מאיר שטרית
¶
הוא אומר שאסור לעשות את זה. לפי מה שהוא אומר – שכתוב "בניגוד לכל דין" – זאת אומרת אתם לא יכולים לשים את התמונות האלה שהן חסויות, באתר.
רפ"ק דרור קלייטמן
¶
שוב, לא כל דבר חסוי. היום, חסוי זה רק מה שיש עליו חיסיון. לא על הכול שמים חיסיון. יש במשטרה עניינים של צנעת הפרט.
אתי בנדלר
¶
סליחה, אתה יכול להעביר לוועדה בבקשה את רשימת ההסתייגויות שלכם לגבי השימוש בתמונות של המשטרה?
רפ"ק דרור קלייטמן
¶
לא, זה לא עניין של רשימה. זה עניין של איזה תמונות יהיו מפורסמות – רק תמונות שאנחנו הסכמנו.
אתי בנדלר
¶
אוקיי. תכתוב איזה תמונות אתם לא מוכנים שיפורסמו – למשל, תמונות שמשמשות לצורכי חקירה, תמונות שעלולות לפגוע בפרטיותו של אדם, וכך הלאה.
רפ"ק דרור קלייטמן
¶
אם אנחנו נותנים רשימה, אנחנו בעצם מגבילים את עצמנו. אנחנו אומרים - מלכתחילה, אנחנו רוצים להיות אלה שנחליט איזה תמונות יהיו באתרים. אנחנו לא צריכים בשביל זה לתת רשימות, אנחנו נחליט איזה תמונות מתפרסמות.
מאיר שטרית
¶
אם כי אני לא יכול להבין איך מחדר חקירות של המשטרה מגיע צילום וידאו – לא תמונה – של נמרודי אוכל את הפתק.
דלית קן-דרור
¶
שמי דלית מהקליניקה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. רציתי להעיר מספר הערות לגבי הדיון שהתקיים כאן בינתיים בוועדה.
קודם כול, היתרון שקיים בחוק, כפי שגם צוין כאן, זה אחידות בין המשרדים. זה לא רק אחידות, זה גם בהירות לאזרח מה מותר לו לעשות ומה אסור לו לעשות, כי אזרח מן השורה לא ישב ויקרא רישיון ורישיון. כמה מכם קראו רישיון תוכנה למשל שאנחנו מאשרים תמיד?
דלית קן-דרור
¶
לא רבים מאתנו, יהונתן, אתה יודע שרק אלה שיושבים וקוראים את זה באמת, אף אחד לא קורא את הרישיונות האלה. צריך אחידות.
היתרון השני בחוק לעומת רישיונות זה הרציפות, כלומר שיהיה רצף ולא כל פעם כששר חדש ייכנס, תהיה מדיניות שונה.
עם זאת, למשל הממשל הפדרלי, כפי שחבר הכנסת שטרית ציין כאן, באמת אין לו זכויות יוצרים על הדברים שהוא מפרסם, ולכן הוא מפרסם את זה חופשי, אבל ממשלות אחרות בעולם גם אימצו רישיון שימוש אחיד לאתרים מסוימים, חלקן אימצו גם רישיון שמתאים לויקיפדיה – cc-by או cc-by-sa – ולכן אני חושבת שאפשר ללכת לכיוון של רישיונות, עדיף ללכת לכיוון של חוק לשם האחידות ולשם הרציפות והבהירות למשתמש הקצה.
אני רוצה לציין לגבי הדברים שנאמרו כאן על-ידי המשרדים השונים. יש חוקים נוספים שניתן לטפל בהם - למשל, חוק העונשין, עבירות של סוביודיצה, עבירות של צנזורה וגם הגנת הפרטיות. ניתן לטפל בכל הדברים, ואף פעם לא ביקשנו גם לראות תצלומים מתיקי חקירות של המשטרה כי זו לא הכוונה בחקיקה הזאת, אבל אפשר לטפל בזה בחוקים אחרים, זה לא צריך להיות בתוך חוק זכות היוצרים.
לסיום, אני רוצה להזכיר שכל העולם צועד לכיוון של Open Access, ולמשל בתחילת מרס יש שבוע של החינוך הפתוח בעולם, Open Education, מה-5 עד ה-10 במרס. ישראל לא שם. ישראל פשוט לא שם, אנחנו לא משחררים את החומרים, וחבל.
תומר אשור
¶
אני יכול להזכיר שעמדת משרד המשפטים בישיבות הקודמות היתה שמדינת ישראל לא תבעה אף פעם על זכויות יוצרים.
תומר אשור
¶
לא משנה מי הפר ולמה ובאיזה אופן, אף פעם מדינת ישראל לא תבעה על זכויות יוצרים, והובן מהדברים שהיא גם לא מתכוונת להשתמש בזכות היוצרים.
ושוב, אנחנו מסכימים. עבירות – יש את הדין הפלילי. אני לא עורך-דין, אני לא יודע להגיד מלים כמו "סוביודיצה" – אני יודע מה זה, אבל אנחנו מסכימים, אנחנו רוצים את האפשרות להשתמש בתוכן. מדינת ישראל לא אוכפת את זכויות היוצרים שלה, משרדי הממשלה לא משחררים את החומרים.
מאיר שטרית
¶
אני שמח על קיום הדיון כי רציתי שהיושב-ראש יבין מה עומד על השולחן, ואני חושב שהבנת – אתה מבין מהר – אין לי שום בעיה, אתה מבין מה עומד על השולחן, ונראה לי שפשוט הממשלה פה נוהגת בצורה לא הגיונית, לא חכמה מזווית הראייה שלה כממשלה.
אני אומנם לא באופוזיציה אבל אני שייך לאותה ממשלה, הממשלה היא גם שלי. אני שייך לאותה מדינה ואני חושב שזה אינטרס של המדינה שהחומרים ישוחררו לכלל הציבור. ככה אגב ראש הממשלה אמר במליאה – כשהנושא עלה הוא במקרה נכח במליאה והוא תמך בזה, לכן בסופו של דבר הקואליציה תמכה בזה. ככה הכנסת החליטה פה אחד, בדיון במליאה החליטו לאשר את העניין הזה – אז פתאום מישהו, משנה לו משהו, רצים לוועדת שרים לחקיקה, רוצים לבטל את החוק.
אני לא מכיר התנהגות כזאת. אני לא זוכר אף פעם – והייתי מספיק שנים בראש ועדת שרים לחקיקה וחבר הממשלה עשר שנים – אני לא זוכר דבר כזה מעולם. מעולם. לא זוכר דבר כזה. אני הרי לא משנה שום עיקרון בחוק, עוד לא שינינו כלום. מה הבהלה? דנו בסך הכול, עוד לא הבאנו שום דבר.
לדעתי, הממשלה כנראה חששה שמא חלילה אתה תלקה בליברליות כלשהי כראש ועדה, יגידו לך לא לאשר. אני, אם הייתי חבר כנסת מהקואליציה – הייתי מצפצף על הממשלה, כבר עשיתי את זה לא פעם אחת גם כשהייתי בקואליציה, מצפצף על הממשלה ועושה מה שנכון. זה פשוט נשמע לי אנטיתזה למה שהמדינה צריכה.
בואו נלמד מאחרים. הרי יש מדינות רבות בעולם שכל החומרים שלהן – לא רק תמונות; תמונות, טקסטים, הכול, הכול משוחרר.