PAGE
13
ועדת הכלכלה
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 741>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 12:00

<תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

עו"ד אסף תכלת - משרד המשפטים

עו"ד ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, רשות למשפט טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

חנה שני - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אמנון אלטמן - מנכ"ל, חברת בי. די. איי, חברות למתן שירות נתוני אשראי

אבי קאין - עו"ד, בי.די.איי קופאס, חברות למתן שירות נתוני אשראי

אסתר בר חן - סמנכ"ל כספים, דן אנד ברדסטריט, חברות למתן שירות נתוני אשראי

ליאור רותם - דובר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר
אמיר רוזנברג – מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה
<תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשע"ב-2011>

צהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון)], התשע"ב-2011.
משרד המשפטים, בבקשה.

צהריים טובים, אדוני. אנחנו מתכנסים היום כדי לעשות תיקון בנושא מאוד ספציפי, והוא נושא סמכות הרשם בקביעת הבטוחות שעל בעל רישיון לתת במסגרת קבלת רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי.
כידוע, חוק שירות נתוני אשראי קובע מספר בטוחות שבעל רישיון צריך לתת על מנת לקבל רישיון כדי להגן על אנשים שעלולים להיפגע מהפעילות שלו. הביטחונות שכיום ניתנים זה גם ביטוח של חברה חיצונית וגם ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים ובשיעורים שכתובים בתקנות. המציאות כיום בתקנות היא שחלק מהסמכויות קבועות בתקנות. למשל, מדרגות הביטוח. לעומת זאת, סמכויות אחרות שהן לא פחות חשובות הן בסמכות הרשם. כלומר, לדוגמה, לרשם יש סמכות לפי תקנה 68(ג) לקבוע את נוסח כתב הערבות, כאשר הנוסח כמובן שקובע גם את היקף הכיסוי הוא מאוד מאוד משמעותי לקביעת גובה הפרמיה. אנחנו רואים מצב, שלדעתנו הוא לא בריא, שכל הסמכות שבעניין קביעת הבטוחות היא מוגבלת ומפוצלת, והיא לא מאפשרת לרשם את שיקול הדעת שהיינו רוצים שיהיה לו בתחום הזה.

בנוסף, אנחנו קיבלנו פניות מבעלי הרישיונות שנציגיהם נמצאים כאן היום, שהמדרגות שנקבעו בזמנו היו מאוד מאוד גבוהות. כשקבענו בשנת 2004 את החוק הזה באמת היה חשש מאוד גדול מהתוצאות שלו, ומה יקרה אם יהיה פתאום שטף של תביעות כנגד הפעילות של אותם בעלי רישיונות. אנחנו רואים שהמציאות הזאת לא היתה, וככל הידוע לי עד היום לא היתה אפילו תביעה אחת כנגד אף אחד מבעלי הרישיונות. לכן, הם פנו אלינו בבקשה להוריד את אותן מדרגות. הרשות למשפט וטכנולוגיה בשיתוף איתנו, ויחד עם יועץ ביטוח חיצוני ומקצועי, עשו את הבדיקה הזאת והגיעו למסקנה שאכן יש טעם בטענה הזאת של בעלי הרישיונות. במקביל לתיקון הזה שמוצע בתקנות יש עדכון מוכן של הרשם לגבי מדרגות מעודכנות שייקבעו על-פי פרמטרים מקצועיים למעשה.

אנחנו גם מעוניינים לתת לרשם סמכות "לתגמל" במירכאות בעלי רישיונות אחראיים, ולתת איזושהי אפשרות לאבחן בין בעלי רישיונות שונים לפי אופי הפעילות שלהם, ולפי השאלה מה הניסיון המקצועי שלהם, מצד אחד, והאם יש טענות או מענות כנגד הפעילות שלהם, ובעצם לתת פרמיה יותר נמוכה או להציב מגבלה יותר נמוכה כלפי אלה שמוכיחים את עצמם כבעלי רישיונות אחראיים. במקביל, התקנות יאפשרו איזשהו צמצום והכוונה של שיקול הדעת של הרשם, וגם יחייבו אותו לעשות בדיקה תקופתית - כרגע זה חמש שנים - כדי לוודא שהרשם אכן עושה את הבדיקה הזאת בצורה אחראית. זו מהות התיקון, וברשותך אעבור להקראה אם אין הערות.

האם יש הערות מיוחדות, כלליות, או רק לסעיפים?

אדוני היושב-ראש, אני הייתי שמחה לשמוע על איזה סכומי ביטוח הרשם חשב עכשיו. היום הסכומים שקיימים ונקובים בתקנות שאותן מוצע לבטל, נעים מ-2 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל סכומי ביטוח - זה לבעל רישיון שירות נתוני אשראי ורישיון שירות מידע על עוסקים. מי שהוא רק בעל רישיון שירות נתוני אשראי סכומי הביטוח נעים בין 2 מיליון ל-10 מיליון שקל. בנוסף לכך, יש כמובן הוראות לגבי גובה הערבות שעליה מדובר.
כפי שאמר עו"ד תכלת, שיקול הדעת בהתאם למוצע יישאר לחלוטין לרשם. למעשה, אנחנו לא יודעים על איזה סכומי ביטוח מדובר. מה בכוונתו בכלל לקבוע? כדי לתת תמונה, אני אשמח לשמוע על כך.

כפי שאסף ציין קודם, אנחנו הזמנו עבודה מיועץ ביטוח מקצועי, כאשר בשלב הראשון התכנון היה בכלל לתקן תקנות. תוך כדי עבודה עלה רעיון לאפשר לרשם את שיקול הדעת והגמישות לקבוע לפי הצרכים המשתנים של השוק, אם הם ישתנו. פרט לזה, לדעתי, גם מקובל שערבות, בטח שערבות בנקאית, בתחומים אחרים של רגולציה מקובל שנותן הרישיון הוא זה שקובע את גובה הערבות. אני יודע שזה כך לפחות בתחום התקשורת. חשבנו שזה יהיה רעיון טוב גם פה.

לגבי סכומי הביטוח - בשנת 2004 באמת נקבעו בעבודה של מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, שהסתייעו גם אז ביועץ ביטוח מסוים, ואז הגישה היתה זהירה.

- - -באתי לוועדה אפילו.

אני מאמין שכן. הגישה אז היתה זהירה יותר באמת.

נדמה לי שאוריאל לין ייעץ אז לוועדה.

לא, אני חושב ששמו היה שגיא.

הגישה היתה זהירה כי באמת לא ידעו מה ילד יום. השוק היה חדש, הפעילות היתה חדשה. בחוות הדעת שהכין יועץ הביטוח שהזמנו, הוא באמת שיקלל גם את הסבירות שתוגש תביעה, את גובה התביעה, ובאמת לא פחות את ההיסטוריה. אנחנו מדברים על שבע-שמונה שנים. העובדה שבעצם לא השתמשו בביטוח מעולם.

אמנון נויבך היה היועץ.

לא, אנחנו מדברים על זה ששכרו יועץ ביטוח אחר. אמנון נויבך היה היועץ הכלכלי.

הוא יעץ לוועדה בעת חקיקת החוק.

אני חושב שלמשרד המשפטים יעץ מישהו אחר.
בכל אופן, ההצעה של היועץ היא למתן את המדרגות העליונות של סכומי הביטוח. המדרגות נקבעות כיום לפי כמות הדוחות שמוכר בעל רישיון שזה נותן ביטוי למידת הסיכון ולתוחלת הסיכון שייגרם נזק למישהו. הכוונה היא להישאר בשיטה הזאת, אבל את המדרגה הלפני העליונה להפחית את סכום הביטוח מ-25 מיליון שקלים ל-20, ואת המדרגה העליונה שמדובר בה על כמות דוחות שעולה על 500,000 דוחות לשנה להוריד מ-50 מיליון ל-30 מיליון. זאת ההמלצה של יועץ הביטוח שלנו. לנו היא נראית בשלב זה סבירה.
המדרגות האלה של הביטוח הן נכונות באמת לגוף שמחזיק בשני רישיונות, כמו שציינה קודם היועצת המשפטית של הוועדה, גם ברישיון נתוני אשראי וגם ברישיון מידע על עוסקים. אבל זה המצב שקיים היום בשוק, אין מי שמחזיק רק ברישיון השני.

אנחנו עוד שוקלים. ייתכן וגם נותיר את המדרגה הנוספת בפסקה (2) לתקנה (ג) שמתייחסת למי שעוסק רק בשירות נתוני אשראי. הסכומים שם הרבה יותר נמוכים. ייתכן שנשאיר את זה למרות שהניסיון וההיגיון מלמד שכנראה לא יהיה גוף שיעסוק רק בזה, כי מטעמים עסקיים אני מניח שמי שייכנס לשוק יעסוק ממילא בשניהם.

אני רק רוצה להעיר שעד לתיקון החוק והתקנות ממש לאחרונה, המידע שנמסר לוועדה או לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החוקה שדנה אז בנושא הזה היתה של מיעוט משתמשים בדוחות האשראי בגלל הכשלים המובנים, לטענתכם, בחוק. עתה משתוקנו החוק והתקנות הצפי הוא שיהיה שימוש הרבה יותר מסיבי בדוחות האלה, ולכן פוטנציאל גרימת הנזק עולה במקביל. זאת אומרת, צריכים לקחת את זה בחשבון.

ביקשנו מיועץ הביטוח שלנו להתחשב גם בתיקון התקנות. הוא קרא את החומר, וההמלצה שלו מתבססת גם על תיקון התקנות ועל ההשלכות שלהן.

אמנון אלטמן מבי.די.איי. אנחנו בעלי רישיון.
קודם כל, אתייחס להצעה. אתה מדבר על 30 מיליון. יש לנו כבר ניסיון עם זה. אנחנו לא הצלחנו להשיג בשום חברת ביטוח ביטוח ישראלי מעל 20 מיליון. אחת הבעיות שישנן היא שהשוק הזה הוא שוק משעתי, ישנם שני גוף שעוסקים בזה. שום חברת ביטוח לא רוצה להיכנס לזה בכלל. כשרצינו להעלות מעבר ל-20 מיליון הזמינו ביטוח מחו"ל שהכפיל את עלות הביטוח. זה פשוט הופך למשהו פרוהבטיבי – סכומים אדירים. הרגולאטור מכיר את החשבונות הפנימית שלנו, ואני לא רוצה בפורום הזה לציין. זה פשוט משהו שהוא לא נסבל.
כמו שצוין קודם, אנחנו עובדים כבר שמונה שנים. לא היתה תביעה אחת, לא לנו ולא לחברה המתחרה. זה נראה לנו מקפצה שלא במקומה, והכבדה לא הגיונית.

לא הסכום הוא שעומד לדיון בפני הוועדה היום. ייתכן ש- - -. זאת ההמלצה שמונחת בפני הרשם היום. אני מודה שאנחנו נוטים לקבלה, חוות הדעת המקצועית נראית סבירה. אם נצטרך לנהל דיון - - -. אגב, היועץ גם קרא את כל הטענות ואת כל החומר, כולל הטענות שלכם. יש לכם את כל הדרכים להמשיך להיות איתנו במשא-ומתן. אם הרשם יחליט החלטה שלא תמצא חן בעיניכם, ותיראה לכם חורגת מחוץ לסבירות, אתם כמובן - - -

בסדר. יש לנו בקשה ראשונה בהקשר הזה - אם ניתן לבקש מכם שיהיה שימוע לפני שאתם מחליטים. תקראו לנו.

אני חושב שמתוקף הדין המינהלי אין אפשרות לקבוע החלטות כאלה בצורה שהיא לא סבירה, וללא קיום הליך הוגן כלפי מי שמושפע מהדבר הזה. אני לא חושב שיש התנגדות מכיוון שלטעמי החובה הזאת חלה בכל מקרה. גם המציאות מוכיחה שהדברים - - -. אני חושב שהדיון פה מוכיח את הנחיצות של התיקון שאנחנו מציעים. דהיינו, כיוון שהמציאות היא משתנה, ומכיוון שהרשם שולט בחלק מהדברים כמו נוסח כתב הערבות, ולא שולט בדברים אחרים, הוא צריך את האפשרות המקצועית לטפל בדבר הזה תוך קיום קשר צמוד עם בעלי הרישיונות ועם ייעוץ מקצועי שמטבע הדברים תיקון תקנות הוא דבר שהוא יותר מוגבל, והוא תהליך שהוא יותר מקשה על האפשרות לעשות את זה בצורה נכונה ומקצועית. ולכן, זו ההצעה שלנו. כשנתכנס להקראה אני אשים לב שאנחנו ניסינו מאוד להכווין לפי איזה שיקולים ישקלו את הנושא של הביטוח כדי להראות מה לדעתנו, או לדעת הוועדה כשהיא תאשר את התקנות, צריך להיות בראש של הרשם כשהוא בא לבחון את הסוגיה איזה בטוחות הוא צריך לדרוש מבעלי הרישיונות. אני חושב שהדיון פה הוא בדיוק דוגמה לנחיצות התיקון שלנו.

עוד הערה אחת, ברשותכם. קודם כל, אנחנו בהחלט בעד השינוי כי זה הפך לדבר שהוא ממש מחויב המציאות מניסיון. הובאו כאן חמישה נתונים שבהם הרשם אמור להשתמש כשהוא בא לקבוע את הסכום. נראה לנו שמספר (5): "סכום הפיצויים או סכומים אחרים ששילם בעל הרישיון בשל אחריותו למי שנפגע" – בפועל מה שקרה, זה צריך להיות הקריטריון המרכזי by far יותר מאשר קריטריון אחר. אני לא יודע אם פה המקום להעלות את זה. חוץ מזה, ישנה כאן הערה בסעיף (5) שאחד הקריטריונים הוא הדרישה לתשלום פיצויים. לפני שנפתחה הישיבה דיברנו על כך שכמות המתמרמרים היא גדולה למדיי, וזה ברור שכל מי שנחסם לו כרטיס האשראי בגלל אי-תשלום, ישר הוא קפץ והוא מתמרמר ודורש. זה לא רלוונטי בשיקול איזה ביטוח להשית עלינו.

הטענות לא היו נגדכם כמו שנגד אותם נותני האשראי. קרי, בעיקר, התאגידים הבנקאיים, שמשנקבעה איזושהי חוות דעת שלכם או של חברה אחרת התאגידים הבנקאיים הופכים את אותו לקוח לחסום מקבלת כל הלוואה אחרת למשך חמש שנים. על הפנייה הזאת דובר.

אני גם לא בטוחה שאני יכולה להצביע על התאגידים הבנקאיים. אולי בכל זאת יש איזשהו כשל בתקנות שהוועדה אישרה, או אפילו בחוק. העובדה היא שלא מאפשרים לכלול בדוח אשראי מידע על כך שאדם הסדיר את חובו תוך פרק זמן קצר ביותר, ולמעשה הוא לא נותר חייב, הנושא הזה עלה במהלך הדיונים.

למה זה לא חובה?

הוועדה השתכנעה שלא צריכים את זה, כי העובדה היא שהוא לא שילם אז הוא לא שילם במועד.

בסדר. כתוב שהוא לא שילם. אבל אם אחרי זה הוא שילם? הוא שונה ממי שלא שילם, ולא שילם אף פעם.

כך אני סברתי, עמדתי בזמנו לא התקבלה.

הפנייה האחרונה לוועדה היא של איש שלא שילם 63 ימים משום שהוא הידיין מול הבנק, והוא לא רצה ל- - -

לא שילם 120 ימים, אבל הוא שילם אחרי זה. הוא שונה מאוד מזה שלא שילם אף פעם את חובו.

אדוני, הדיון הזה הוא במקומו, והוא סוגיה חשובה שצריך לדון בה. זה קצת חורג.

צריך לתקן אותה.

אני שוחחתי עם היועצת המשפטית של הוועדה לפני הדיון בנושא הזה. אנחנו עושים בדיקה כלשהי בסיפור הזה. אני חושב שלמהלך כזה יש השלכות מאוד כבדות?

איזה?

יש השלכות בכמה היבטים. דבר ראשון, בהיבט תכלית החוק כשתכלית החוק מיועדת באמת לדבר על היסטוריה של אשראי של בן-אדם, ולא רק על השאלה האם כרגע היום הוא חייב כסף או לא. כלומר, לעובדה שהוא לא שילם באיזושהי תקופה בעבר יש רלוונטיות למי שצריך לתת אשראי.

תשנה אותה. תמיד הנתון הזה יעמוד מול מי שקורא את הדוח. אבל תהיה עוד אינדיקציה שהחוב הזה שולם. החוב הזה היה, לא שולם בזמנו. תרצה להוסיף כל מה שאתה רוצה, כמה זמן הוא לא שולם. אבל תבדיל בין האדם שכן עשה מאמץ ובסוף שילם, לבין אדם שלא היה יכול לשלם, או שלא עשה מספיק מאמץ לשלם אף פעם.

שוב, אני חושב שהשקילה של הסוגיה הזאת מורכבת מעוד כמה היבטים. חלק מהם היא איך שהמערכת כיום בנויה, ומה המשמעות של השינוי שלה. זו בהחלט סוגיה שצריך לשקול אותה. אני חושב שזה צריך להיעשות בצורה מסודרת ולאחר בדיקה מקצועית ובדיקה משווה של מה קורה במערכות אחרות בעולם. אנחנו נערכים לעשות את הבדיקה הזו, וכמובן בהמשך אנחנו נגיע למסקנות שהן יותר משמעותיות. אני לא חושב שיש פה החלטה שרירותית.

האם תוכלו להעביר לוועדה בתוך איזשהו פרק זמן את המסקנות של הבדיקות שלכם, ומה ההמלצות שאתם מציעים, בין אם זה תיקון החוק, בין אם זה תיקון של תקנות כמו שאומרת היועצת המשפטית?

כפי שאמרתי ליועצת המשפטית של הוועדה, הבדיקה הזאת נערכת במסגרת של צוות של בנק ישראל שכונס בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג לבדיקת יוקר המחיה. אני מניח שמסקנות הצוות יפורסמו שם.

אנחנו מדברים על משהו מאוד נקודתי. היתה פנייה לוועדה. אנחנו לא יודעים מה להשיב לאותו אדם, למה הוא צריך להיות עדיין - - -

אדוני היושב-ראש, מעבר לפנייה שלו אני פניתי לרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. ממחלקת רישום ופיקוח נמסר לי שיש פניות רבות. יש עשרות פניות של אנשים חסומים שנחסמו בשל כנראה אי-תשלום חוב זה או אחר. אבל מרגע זה למשך חמש שנים, על אף שהם שילמו את החוב שלהם, הם לא יוכלו לקבל אשראים לשום מטרה.

אני רק רוצה להוסיף שבמסגרת שיחתי המוקדמת עם עו"ד תכלת, אני ביקשתי ממנו שיציין בפירוש תוך כמה זמן יתקבלו המסקנות שיתייחסו לנושא הזה, והאם הן יובילו להצעה לתיקון ה- - -.

האם זה תיקון חוק או תקנות?

חוק, בוודאי. אם זה היה תקנות זה היה פשוט ביותר. האם הם יובילו לתיקון חוק אם לאו? כי הסברתי לו שאם משרד המשפטים יסבור או הממשלה תסבור שאין מקום לתקן את החוק בעניין הזה, בהחלט נעמיד את הסוגיה לפתחם של חברי הכנסת שישקלו אם הם ירצו להגיש הצעה לתיקון החוק, וכך הובטח לי שאכן הדברים ייבדקו, והתוצאות יועברו אלינו.

טוב.

רק עוד מילה אחת בנושא הזה כי אני באמת חושב שהוא נושא שצריך לדבר עליו בפורום קצת יותר רחב.

אבל אין לנו זמן, הכוונה היא לסיים עכשיו.

אני רק חושב שבמסגרת של הבחינה צריך גם לבדוק את ההשלכות של התיקון האחרון שאישרנו מאחר שהוא מאפשר גם להבחין בין אנשים שחייבים מעט כסף לאנשים שחייבים הרבה כסף.

היא לא סותרת את האבחנה השנייה. אם כל המטרה של כל החקיקה הזאת, של התקנות האלה, היא שקיפות ויעילות של שוק האשראי בישראל, אז יש פה אבחנה שהיא דרמטית בין אדם שהפך להיות חייב בעייתי, אבל הצליח בסוף להגיע לחוף מבטחים גם מבחינה המלווה וגם מבחינת הלווה.

אנחנו בהחלט נבחן את הסוגיה הזאת.

לא צריך איזושהי פירוטכניקה לסמן את זה, זה משהו מאוד פשוט. בסדר, אוקיי.
נא להקריא בבקשה את התקנות.

"תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשע"ב-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7א ו-52(א) לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 69 1. בתקנה 69 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ד-2004 –

(1) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג) הרשם יקבע את גובה הביטוח בהתחשב, בין היתר, בנתונים אלה:


(1) מספר הדוחות שבעל הרישיון מסר או שהוא מתכוון למסור, לפי

הגבוה מביניהם;


(2) סוג או סוגי הרישיונות שבהם מחזיק או מבקש להחזיק בעל הרישיון;




(3) התקופה שבה החזיק בעל הרישיון ברישיון;




(4) ניסיונו המקצועי של בעל הרישיון;





(5) סכום הפיצויים או סכומים אחרים ששילם בעל הרישיון בשל




אחריותו למי שנפגע עקב מעשה או מחדל של בעל הרישיון, לרבות




סכומים ששולמו כאמור בעד תביעות שנתבררו בבית משפט, וכמות




הדרישות לתשלום פיצויים כאמור שנמסרו לאותו בעל רישיון.


(ג1) הרשם יבחן מזמן לזמן את הצורך לעדכן את גובה הביטוח הנדרש לפי האמור


בתקנת משנה (ג1), ולכל הפחות בתדירות של אחת ל-5 שנים.";"
לדעתי, צריך להיות (ג). זה אמור להיות הנדרש לפי האמור בתקנה משנה (ג), ולא תקנת משנה (ג1).

נכון.

יש לי הערה, ואני הערתי את זה בטלפון לעו"ד תכלת. נותנים כאן סמכות לרשם לקבוע את סכומי הביטוח, בהתחשב בפרמטרים מסוימים.

בין היתר, בפרמטרים.

בין היתר באותן אמות מידה, או בנתונים שמפורטים בתקנת משנה (ג) פסקאות (1) עד (5). ובתקנת משנה (ג1) המוצעת נאמר שהוא צריך לבדוק מעת לעת את הצורך לעדכן בהתאם לנתונים בעצם, וזאת רק לפחות אחת לחמש שנים. אבל אם לא מגיעים אליו נתונים במהלך אותן חמש השנים אז בואו נגיד שאחת לחמש שנים הוא יזום בדיקה של אותם פרמטרים, אחרת לא תהיה לא איזושהי סיבה להתעורר.

תקנה אחרת שהיא תקנה 66 בתקנות העיקריות אומרת שבעל הרישיון יעביר לרשם אחת לשנה מיום קבלת הרישיון מסמכים כמפורט להלן, וכאן מדובר על איזה אישורים הוא צריך להעביר לרשם כדי שהוא יוכל לבקר כל מיני דברים. אני סברתי שבמסגרת הדיווחים השנתיים ראוי שהוא יעביר לו גם נתונים לגבי הפרטים המופיעים בתקנה (ג)(5) המוצעת. דהיינו, סכום הפיצויים או סכומים אחרים שהוא שילם בשל אחריותו, וכמות הדרישות לתשלום פיצויים שנמסרו לו.

לנו כמובן אין התנגדות, פרט לעובדה שלדעתי כל הפרטים שבסעיפים קטנים (1) עד (4) מצויים ב- - -

אני מדברת רק על פסקה (5), דווקא על פסקה (5) כי היא הבסיס לעדכון הסכומים, ככל שיש בכך צורך.

על (5) - כן, כן.

עו"ד אבי קאין מטעם בי.די.איי.
הנקודה האחרונה שגברתי העלתה – אנחנו חושבים שהיא הנקודה שצריכה להיות, ורצוי שהיא תקבע כך בתקנות כנקודה שיש לשקלל אותה, לתת לה את עיקר המשקל בקביעת הסכום. אומנם הסדר לא אומר, אבל כרגע היא מופיעה אחרונה בסדר החשיבות. כי הנקודה הזאת, סכום הפיצויים שאותו בעל רישיון שילם בפועל, זה הקשר היחיד, זאת היא הקונקרטיזציה היחידה של כל שאר הסעיפים, כמות הדוחות שהם הפיקו, כמות התלונות. בסוף הקונקרטיזציה האמיתית, וזה גם מעיד כמובן על אופן ההתנהלות של אותו בעל רישיון ספציפי כי יש הבדל ביניהם מן הסתם – יכול להיות הבדל, יש ביניהם שוני – אז רק על-ידי סכומי הפיצויים, או בעיקר על-ידו, אנחנו יודעים באמת מה הקשר בין אותן מדרגות, כמות הדוחות שהוא הנפיק, כמות הלקוחות וכו', לבין הסיכון האמיתי. אנחנו עוסקים בסיכונים כרגע.

ייתכן שהרשם ישתכנע שזה באמת נתון אולי החשוב ביותר, וייתכן שלא. כך, למשל, כשנצברת תקופה ארוכה שבה פועל בעל רישיון ונותן הרבה מאוד דוחות, ולא מוגשות נגדו תביעות או כמות התביעות או הדרישות המוגשות הן מזעריות, יכול להיות שיש לזה משמעות - אני חושבת שבתחילת הדרך או בשנים הראשונות לפעילותו של בעל רישיון או בשנים שכל עוד המידע שניתן היה למסור היה כל כך דל לטענתכם, ולכן החוק הזה כמעט לא עבד. ברור שהיום להכניס את זה כפרמטר עיקרי זה אומר בעצם שאתם אולי לא צריכים בכלל לעשות ביטוח, וזה לא רציני. זה יכול להיות רציני לאחר פרק זמן משמעותי. אני חושבת שכשמדברים, למשל, על מספר הדוחות שבעל הרישיון מסר, בשלב הזה של חיינו זה הפרמטר הכי חשוב כי זה מעיד על פוטנציאל הסיכון שלכם. לכן, אני חושבת שזה יהיה לא נכון שהוועדה תקבע כרגע. אם כבר נותנים שיקול דעת לרשם, אני חושבת שלקבוע לו כרגע את סדר החשיבות של כל אחד מהפרמטרים האלה זה יהיה לא נכון. אני חושבת שבמסגרת שיקול הדעת שלו הוא צריך לבחון בכל נקודת זמן מה הם הפרמטרים.

אנחנו מסכימים לחלוטין, לכן גם זו הסיבה שגם הכנסנו את האפשרות לרשם גם לשקול נתונים אחרים ככל שמבחינה מקצועית יש להם רלוונטיות. אלה הנתונים העיקריים כמובן, אבל אין ספק שאנחנו לא התכוונו לקבוע איזשהו סדר עדיפויות ביניהם. אנחנו משאירים לגורמים המקצועיים לבדוק את הנושא הזה.

הציון פה בסעיף (5) מתייחס לשני פרמטרים. האחד זה סכומים ששולמו, והשני הוא כמות הדרישות. אני חושבת שלצורך העניין כמות הדרישות היא פחות רלוונטית, כי בהתחשב במצב השוק ומצב כמות התלונות שמגיעה ובסוף מוכחת כנכונה – הפער בין שני הנתונים האלה הוא גדול. ולכן אם שילמנו, זה פרמטר שהוא חשוב לצורך ההתחשבנות או לצורך הביטוח כי זה גם רלוונטי למה הביטוח ישלם או איזה ערבות תמומש כתוצאה מזה. כמות הדרישות שקיבלנו שהוא משהו שיכול להיות גחמה של עורכי-דין או כל מיני דברים מהסוג הזה, פחות רלוונטי לעניין קביעת הביטוח. לכן, אני חושבת שמן הראוי זה כמות ששולם.

הרשם יקבע את זה בבחינה מקצועית. גם אם זה לא יהיה רשום, הוא יכול לבחור להתחשב בזה.

בדיוק. אבל כשאנחנו רושמים את זה, אני חושבת שמן הראוי שזה יהיה בצורה - - -

לדעתי, אנחנו לקחנו את ההגדרה הזאת בהשאלה מתחום הפיקוח על שוק ההון ששם בפירוש צוינו כמות הדרישות. אני לא זוכר את הסעיף המדויק כשניסחנו את הסעיף הזה. אבל בהחלט כמות הדרישות - היתה לה שם לפחות רלוונטיות מסוימת. ושוב, אני חושב שאת המשקל ייתן הרשם.

השאלה היא האם יש מקום לחייב את בעלי הרישיון להעביר לרשם גם את הפרטים המנויים בפסקה (5) כפי שהצעתי, שזה מחייב את תיקון תקנה 66 לצורך קביעת - - -

נשמע הגיוני.

לנו אין שום התנגדות. זאת אומרת, לתקנה 66 יתווסף סעיף קטן (4) שבו ייאמר הפרטים המפורטים בתקנה 69(ג)(5).

בדיוק.

אגב, זה הדרישות לתשלום פיצויים, זה לא התלונות. מהניסיון, מהשטח, אתם יודעים שמתוך X תלונות רק חלק מסוים מהם גם דורשים - - -. צריכים לתת לזה את המשקל הראוי, אני מסכים. אבל איזשהו משקל עשוי להיות.

שוב, אני חושבת שיש הבדל מאוד גדול בין השנים הראשונות לפעילותו של בעל הרישיון או שבכלל השוק מתניע את החוק הזה, לבין שנים שלאחר מכן כשנצבר איזשהו ניסיון בעניין.

לפני ההצבעה הייתי כן רוצה להדגיש את העובדה שאנחנו עוברים פה ממשטר שהוא משטר כללי שקובע לכולם את אותו סכום של תקנות, למשטר שמאפשר לרשם לעשות בדיקה הרבה יותר ספציפית, הרבה יותר אישית, כלפי פעילותו של כל בעל רישיון וכל בעל רישיון ורישיון, ובהתאם לכך להתאים לו את רמת הסיכון הראויה, ולתגמל כך בעלי רישיון אחראיים שפועלים כמו שצריך לפי הוראות החוק.

למעשה, הכובע עובר כרגע ממדרגות קבועות לשיקול הדעת של הרשם. יש פה איזשהם קווים כללים שאמורים להנחות את הרשם, אבל יש לו עדיין שיקול דעת מאוד מאוד גדול ורחב. דווקא בהקשר הזה, וזה מתייחס למה שאתה קודם ציינת, עו"ד תכלת, אני חושב שהיה מאוד חשוב להגדיר בהליך הזה כן איזשהו שימוע, ולא להתייחס פה לאיזשהו משהו, כללים מינהלים שחלים. כי יש הבדל מאוד גדול בין זה שהרשם כשהוא בא לקבוע, יתייחס ויקיים דיון קונקרטי עם בעל הרישיון, ורק לאחר מכן ייתן את הקביעה שלו, והוא גם יכול מאוד לא לקבל את הדעה של בעל הרישיון, לבין זה שהרשם ינחית קודם כל את מה שהנחית, ואז יצטרכו ללכת ולתקוף את זה ולחיות עם זה. לכן, אני חושב שהיה מאוד מאוד רצוי שהליך של שימוע כן יהיה הליך פנימי מובנה, וזה בהתחשב בזה שכן באים ונותנים כרגע לרשם סמכות מאוד רחבה ושיקול דעת מאוד רחב.

קודם כל, כמו שאמרנו, אין מחלוקת לאף אחד. ברור שיהיה שימוע, זאת נקודת המוצא.

מה אמרת? שברור שיהיה שימוע?

ברור שתתבקש דעתם, תגובתם, לחוות הדעת.

אני לא יודע. פה כרגע אין לזה התייחסות.

אני שואל את עו"ד קאין, מה אתה מציע לשנות בנוסח? האם לכתוב: הרשם בטרם יקבע, יבקש את תגובתו של - - -?

נכון, כן.

את תגובתו? מיותר לכתוב. כמובן שאין לי התנגדות לזה.

הרשם יקבע את גובה הביטוח לכל בעל רישיון, לאחר ששמע את עמדתו, בהתחשב? זה מה שאתם רוצים?

בהחלט.

זה מקובל עליכם?

לנו אין התנגדות.

יקבע את גובה הביטוח לכל בעל רישיון לאחר ששמע את עמדתו. בכתב או שאתם רוצים להשאיר את זה פתוח?

אני חושב שעמדתו - להשאיר פתוח, כיוון שזה תלוי בנסיבות. תלוי אם זה ראשוני או המשכי.

אין לנו התנגדות.

אין לי עמדה. אני פשוט יודעת שהרבה פעמים משרדי ממשלה מאוד נלחמים על כך שזה יהיה בכתב - תלוי בהקשר הדברים - ולכן אני שואלת.

כל זמן שזאת הזדמנות סבירה - - -

לאחר ששמע את עמדתו. אני לא צריכה מעבר לזה להגיד באופן סביר וכיוצא בזה. זה ברור.

נתן לו הזדמנות סבירה להשמיע את עמדתו? זה פחות טוב מבחינתכם. אין לנו התנגדות לנוסח של נתן לו הזדמנות סבירה להשמיע את - - -

אין צורך. אתה רוצה לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה ל- - -

אפשר היה גם להישאר: לאחר ששמע את עמדתו.

זה גם בסדר.

עדיף הזדמנות סבירה. נתן לו הזדמנות סבירה למתן עמדתו או להשמיע את עמדתו.

למסור את עמדתו, אוקיי.

אני אולי אעדיף להעביר את זה ל-(ג1). כלומר, הרשם יבחן מזמן לזמן את הצורך לעדכן - - -

לא, זה כבר עדכון.

נכון, סליחה.

"פסקה (2) במקום תקנת משנה (ד) יבוא:


(ד) ערך בעל הרישיון ביטוח כאמור בתקנה משנה (ג), יפקיד גם ערבות בנקאית או ערובה אחרת, שקבע הרשם, לכיסוי חבותו של בעל הרישיון כלפי מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של בעל הרישיון במקרים שהביטוח אינו מכסה, בסכום שייקבע הרשם בשים לב לגובה הביטוח שקבע כאמור בתקנת משנה (ג), ובהתאם לשיקולים המפורטים בה; על ערבות זו תחול תקנה 68(ב), (ג) ו-(ה), בשינויים המחויבים".


למעשה, יש כאן שני תיקונים. הראשון הוא למעשה השלמה של מה שעשינו קודם שהיה לגבי הביטוח, לגבי הערבות הבנקאית. בהקשר הזה אני רק יכול להגיד שחלק מהבקשה של בעלי הרישיונות היה להוריד את הערבות הבנקאית, ולאחר ייעוץ מקצועי שקיבלנו כאמור אנחנו חשבנו שחשוב להשאיר עוד סוג מסוים אחר של בטוחה עצמאית. אבל לקבוע את הגובה של אותה ערבות, זה אנחנו רוצים להשאיר סמכות לרשם כשהוא יכול לקבוע את התמהיל שהוא הכי נכון מבחינתו. אנחנו גם מחילים על אותה ערבות את תקנות 68 (ב),(ג) ו-(ה). למעשה, זה סוג של תיקון טעות סופר שהיה בתקנות עד כה כשלמעשה מחילה את אותו עדכון של הערבות הבנקאית גם כלפי ערבות בנקאית שהיא לא עצמאית, אלא גם באה בנוסף לביטוח. ההוראות שם קובעות שהערבות תהיה בלתי מותנית, ושנוסח כתב הערבות יהיה להנחת דעתו של הרשם, ושבעל הרישיון יבטיח שבכל עת לא יפחת סכום הערבות מן השיעור שקבעו הרשם. אבל שם מדובר רק על ערבות שהיא עצמאית, ופה מדובר על ערבות שהיא באה ביחד או בנוסף לביטוח שכמובן אין שום ספק שזה צריך לחול, ולכן אנחנו רק כותבים את זה בפירוט.

טוב, בסדר.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשע"ב-2011 אושרו.

התקנות אושרו.

בתיקונים לתקנה 1 המוצעת כמובן.

1, וגם התוספת שאת הערת לתקנה 66.

כן, נכון.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>