PAGE
17
ועדת החינוך התרבות והספורט
24/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 543 >
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ב (24 בינואר 2012), שעה 11:00

<העדרם של מתנ"סים אשר משרתים את התושבים הערבים בלוד.>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר
_
היו"ר

מוחמד ברכה

יעקב כץ

>
יעקב חרלפ - מנהל מלוה למתנ"סים בלוד, החברה למתנ"סים

מוטי עבו - מנהל מחוז מרכז, החברה למתנ"סים

שילה אדלר - מנכ"ל, הגרעין התורני בלוד

אהרון אטיאס - מנכ"ל, המרכז לחינוך וחברה בלוד

סאמח עיראקי - יועץ משפטי - מרכז מוסאוא

דורון תורג'מן - מפקד תחנת לוד, משטרת ישראל

ורד פינקלשטיין - מפקחת רשותית במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

דוד פלבר - אגף כא"ב תיאום ובקרה, משרד החינוך

פאתן אלזינתי - מתאמת חינוך בלתי פורמאלי, עיריית לוד

יורם בן ארוש - דובר, עיריית לוד

שרית רשתי - עוזרת יו"ר הוועדה הממונה לתכנון אסטרטגי, עיריית לוד

ליאור אליאב - משרד רכז הנוער העובד והלומד, תנועות נוער

ענת ויימן - משרד רכז הנוער העובד והלומד, תנועת הנוער העובד והלומד

חורייה אלסעדי
_
פעילה חברתית, עיתונאית

עיסא אוהב
_
יו"ר ועדת המעקב לבעיות חינוך בלוד

יוסף אלטורי
_
ועדת שכונת הרכבת

מהא אלנקיב
_
תושב העיר

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום
<העדרם של מתנ"סים אשר משרתים את התושבים הערבים בלוד.>

כולנו מכירים את המצב הלא פשוט בלוד. אנחנו יודעים שלא רק במתנ"סים אלא גם במערכת החינוך יש המון בעיות. אנחנו קיימנו כאן אינסוף ישיבות, ואני חושב שגם בעניין הזה יש חשיבות שנשמור על התדירות בה הנושאים עולים בוועדת החינוך. אדוני, אתה מעלה את זה דרך הנשיאות. זה טוב שאתה עוקב אחרי הדברים שקורים שם. במשך הדיון אנחנו נבחן כאן את כל הסוגיה, ובמידה ויהיה צורך אנחנו נסכם ונמליץ, אם יהיה על מה. אדוני, אני נותן לך לפתוח ולהציג בפנינו את הנושא. חה"כ ברכה, בבקשה.

אדוני, אני מודה לך על כינוס הישיבה על פי התקנון. הנושא אושר על ידי הנשיאות, כפי שנאמר על ידי היו"ר. חשוב שאנחנו נקיים את המעקב הזה אחרי מה שקורה בלוד, מכל הבחינות: מבחינת השירותים המוניציפאליים, מבחינת העדר תכנון ובנייה וגם מבחינת החינוך והחינוך הלא פורמאלי. כאן אנחנו נדרשים לשאלה מאוד יסודית, במיוחד בעיר מוכת אבטלה ועוני. יש התרחבות של פשיעה וכל מיני דברים כאלה. לפני 3-4 שנים המשטרה עשתה מבצע של כמה שבועות של הצבת מחסומים, על מנת למגר את תופעת הסמים. אמנם היא הצליחה במידה מסוימת, אבל הסוחרים עברו למקום אחר: ליפו או למקומות אחרים.

אני חושב, שהטיפול לא צריך להיות רק טיפול של הרתעה, אלא טיפול של בנייה מחדש ומשהו פוזיטיבי. לכן, העניין של מתנ"סים ופעילות חינוכית בלתי פורמאלית, לכל שכבות האוכלוסייה: צעירים, ילדים, מבוגרים, גברים ונשים, הוא דבר שמשתלב עם התפיסה של החינוך המודרני, שנדרש יותר בעיר מוכה כמו לוד.

כידוע, 17,000 מתושבי העיר הם ערבים, ברובם צעירים. עד שנת 2004 פעל מתנ"ס בנווה ירק, שהיה מתנ"ס יחידי לאוכלוסייה הערבית. בשנת 2004 הוא נסגר, וכמוהו 13 מתנ"סים המשרתים את התושבים בכלל בעיר, עקב גירעונות. זו היתה תופעה כלל ארצית - התקציבים שהוקצו למתנ"סים. במקום בו אני יושב, בשפרעם, גם כן נסגר המתנ"ס. זה בגלל אותה מגמה מוטעית, לדעתי. לפני כשנתיים ביקרתי עם חבריי לסיעה בעיר לוד. בין השאר ביקרנו במבנה מפוחם, מבנה שרוף, שהיה פעם מתנ"ס. אני חושש, שהוא עדיין נמצא באותו מצב, אלא אם ההבטחות על שיפוצים שהיו אז התקיימו.
בשכונות רמת אשכול פעל מתנ"ס שיקגו. השכונה היתה שכונה יהודית, כאשר עם השנים הפכה השכונה לשכונת עוני. 80% מתושביה הם ערבים, 10% הם עולים מאתיופיה והשאר הם קשישים עולים. מאז שנת 2006 המתנ"ס סגור בפני האוכלוסייה הערבית, ואין אפשרות לקיים בו פעילות. היו פניות לראש העיר, ראש הוועדה הממונה, מר ניצן, והוא הבטיח שהמתנ"ס הזה יפעל לרווחת כלל התושבים.

המתנ"ס קיים ופתוח ליהודים בלבד?

לקשישים יהודים. ראש העיר הבטיח בזמנו, שזה ישרת את כל התושבים. היום בישיבה נשמע אם משהו התקדם בעניין הזה. בכל אופן, תמונת המצב היא מאוד עגומה. בהעדר פעילות של מתנ"ס וחינוך לא פורמאלי, הברירה היחידה של האנשים, במיוחד של הדור הצעיר, היא להיזרק לרחוב, עם כל מה שמשתמע מכך: אפשרות להתדרדר לפשיעה, לסמים וכל מיני תחלואות כאלה. אדוני היו"ר, לאחר ההקדמה הזו, אני מציע שנשמע נציגים של התושבים, ואחר כך אתה תנהל את הישיבה כפי שאתה יודע.

מי רוצה את רשות הדיבור?

אני נציגת הרשות, עוזרת ראש העיר לתכנון אסטרטגי.

האם את הנציגה היחידה?

לא. נמצאים איתי שני נציגים נוספים: דובר העירייה, יורם בן ארוש, וגברת פאתן אלזינתי שהיא נציגת המגזר הערבי.

את דובר העירייה אנחנו נצטרך אחרי הישיבה.

אנחנו שלושת הנציגים הרשמיים מטעם הרשות.

אנחנו נשמח לשמוע התייחסות בנוגע למה שקורה היום בלוד בתחום של החינוך הבלתי פורמאלי והפעלת המתנ"סים. לגבי המקרה הספציפי הזה, האם העירייה הולכת לתת פתרון לתושבים של השכונה? האם זה נכון שהמתנ"ס מופעל חלקית לאותם התושבים, שאצלם יש מבנה בשכונה היכול לשמש לפעילות בלתי פורמאלית ולא מופעל מסיבות כאלה ואחרות. אני אשמח, אם תוכלי להתייחס בעניין הזה.

אני רוצה לומר, שלמרות שבעיר לוד אין מספיק מבנים לפעילות בלתי פורמאלית, זה עדיין לא אומר שלא מתקיימות הרבה מאוד פעילויות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי.

כמה מתנ"סים יש היום בלוד?

יש היום 4 מתנ"סים הפועלים במגזר היהודי. יש עוד שניים המופעלים, שעל אחד מהם דיבר חה"כ ברכה. מתנ"ס דנוור ומתנ"ס שיקגו מופעלים על ידי הגרעין התורני, עד אשר תיכנס החברה למתנ"סים, שאנו שוקדים על ההסכם איתה בימים אלה. נמצאים פה גם נציגים של חברת המתנ"סים הארצית. ברשותכם, אני אפתח דווקא במה אנו כן פועלים בעיר. כן יש תאוצה בתקופה האחרונה.

אני חייבת לומר – ואחר כך יתייחס לכך גם מפקד התחנה בלוד, שנמצא כאן – שקיימת ירידה בפשיעה בעיר לוד. בשנה האחרונה יש פעילות ענפה, שתופסת תאוצה, גם על ידי הרשות למלחמה בסמים וגם על ידי פרויקט "עיר ללא אלימות". אני רוצה לפרוס בפניכם מקצת הפעילויות שנעשות תוך אפליה מתקנת למגזר הערבי. למרות שהמגזר הערבי מהווה כ-25% מתושבי העיר לוד, הרי שמבחינת סל השירותים שאנחנו מציעים למגזר הערבי הוא תופס נפח של 50% בפעילויות. בעיקר, אנחנו מדברים על פעילות "עיר ללא אלימות".

גברתי, מה שאת הולכת להגיד הוא חשוב, אבל אני מבקש שתתייחסי לנושא הדיון ותגידי, האם יש מתנ"סים הפועלים לטובת האוכלוסייה הערבית.

אני הקדמתי ואמרתי, ואני עומדת להתייחס לכך בהרחבה. אני חושבת, שהדיון הזה יהיה עקר אם אני אתייחס רק למבנים ואני לא אתייחס לכל המגוון הגדול והרחב של הפעילויות שכן מתקיימות בימים אלה.

אני לא אמרתי שלא תתייחסי, אבל בואי נעשה את זה מסודר: נתייחס לעניין עצמו.

אני אתייחס לעניין עצמו, אבל אני כן רוצה לספר על הפעילויות שיש לנו היום למגזר הערבי. קודם כל, בתוכנית "עיר ללא אלימות" אנחנו קלטנו רכז למגזר הערבי. יושבת פה פאתן, שהיא נמצאת אצלנו במשרה מלאה. בחצי ממשרתה היא נותנת שירות לחינוך הבלתי פורמאלי במסגרת "עיר ללא אלימות", והיא גויסה לחצי משרה נוספת לחינוך הפורמאלי. חשבנו שנכון שיהיה נציג מהמגזר הערבי, שיהווה את הגשר והקשר בחינוך הפורמאלי במערכת החינוך העירונית. פאתן תוכל להרחיב על זה מאוחר יותר.

יש לנו מדריכים במגרשים מוארים. לזה אני מתכוונת שנעשית פעילות בלתי פורמאלית. אמנם לא בתוך מבנה סגור, אבל כן מתקיימת פעילות במשך 4 פעמים בשבוע. רק עכשיו סיימנו שיפוץ של מגרש מואר ברמת אשכול, בשכונה המעורבת ובשכונת נווה שלום. יש לנו קבוצה של 38 נערים בסיכון, שאותרו על ידי המשטרה. התוכנית נקראת: "שער פתוח", והיא פועלת במתנ"ס שיקגו. בימים אלה אנחנו מסיימים תהליך גיוס למדריך לשכונת ס"ח, שיעבוד עם הילדים בתוך השכונה. נכון שזה ללא מבנה, אבל כן מתקיימת שם פעילות.

אני מבין, שבתום המשא ומתן, שאתם מנהלים עם חברת המתנ"סים, אתם הולכים להיכנס לשני המתנ"סים. האם שני המתנ"סים האלה הולכים להיות מופעלים עבור האוכלוסייה הערבית, ואותן הפעילויות שאת מדברת עליהן יעברו לשם, או שתהיה פעילות נוספת?

תהיה פעילות נוספת. במתנ"ס שיקגו, המתנ"ס שנמצא בשכונת רמת אשכול, מתקיימת פעילות אחת. מתנ"ס שיקגו שופץ לא מזמן. עד עכשיו לא היו שם פעילויות. אני אתן הקדמה בעניין הזה. בשנת 2003 קרסה החברה למתנ"סים בעיר לוד. בשנת 2005 חודשה פעילות בתוך המסגרת העירונית, בתוך החברה הכלכלית - פעילות מתנ"סית שלא דרך החברה למתנ"סים, שנהנים ממנה רק האוכלוסיות החזקות בעיר. כל זה בגלל שהעיר היא תחת ועדה ממונה, בשל הקריסה הכלכלית שהיתה באופן כללי בעיר לוד. 15% מהנהנים משירותי המתנ"סים האלה הם תושבי המגזר הערבי בעיר לוד.

תוך כמה זמן המשא ומתן עם חברת המתנ"סים ייגמר, את מעריכה?

בימים אלה אנחנו עומדים לחתום על הסכם, שכנראה יאושר ביום שני הבא.

כלומר, לאחר חופשת פסח אפשר יהיה להפעיל את המתנ"סים.

אנחנו מדברים על זה שהחברה למתנ"סים תפעיל את הקייטנות החל מחודש יוני, ותיכנס לעבודה סדורה החל מחודש ספטמבר. פעילות מתנ"ס היא כמו פעילות מערכת החינוך, מספטמבר ועד יוני. הפעילות תוכל להתחיל כבר מהראשון ליולי.

חה"כ ברכה ואת דיברתם על פעילות המתנ"ס בשביל מציאת דרך למלחמה בפשיעה ובסמים. האם אתם הולכים לעשות פעילויות חינוכיות בתחום הזה?

ודאי.

אני מקווה שדווקא אצלכם לא יחול הקיצוץ, שהולך להיות במשרד לביטחון פנים בכל העניין הזה.

אנחנו קלטנו רכז נוסף למגזר הערבי, שמטפל באופן ייעודי רק בנושא הרשות למלחמה בסמים וכל הנושא של מניעת סמים ואלכוהול.

חה"כ ברכה אמר קודם שיש 10% של משפחות אתיופיות. אנחנו נגד האדרת האתיופים. היום מדברים על זה רבות. אני מתפלא שחה"כ מולה לא נמצא פה. הייתי רוצה לדעת, האם המספר הזה הוא נכון, או שהם מהווים 20% או 30% מתושבי השכונה. כמה תושבים יהודים יש בשכונה?

יש כ-40% תושבים יהודים, ואני מניח שמחציתם הם עולים מאתיופיה.

זה לא מדויק.

האם לתושבים היהודים בשכונה יש בתי ספר וגני ילדים? האם יש להם איזשהו מתקן? האם לתושבים היהודים המהווים 30% יש מתקן חינוכי מוכר?

לתושבים היהודים אין מתקן.

רובם יהודים אתיופים, ואף נציג אתיופי לא הגיע לפה בשביל להגיד שהם מודרים מכל בית ספר וגן ילדים. ליהודים האתיופים, שהגיעו מאתיופיה ונזרקו לתוך שכונה שהיא ברובה ערבית, אין כלום חוץ מהמתנ"ס המשמש אותם היום. את הולכת להפוך את המתנ"ס היחידי למתנ"ס ערבי. זה המבנה היחידי שמשמש את היהודים במקום, את היהודים שהגיעו מאתיופיה. ליהודים מאתיופיה אין מקום. צריך להגיד את זה. הם צריכים לצאת מחוץ לשכונה.

שאלת שאלה. תן לה לענות.

היא נתנה תשובה: "ליהודים בשכונה אין שום מתקן". הם מקופחים.

כאשר שכונת אשכול היתה שכונה יהודית, כן היה בית ספר בשכונה. לצערנו, עם השנים נטשו את השכונה תושבים יהודים.

אם היו 10%-20% תושבים אשכנזים, או רמת אביבים, או יהודים דתיים, היה בית ספר שם?

יש לי הערה לסדר. שלא תהיה טעות כאן. כל חלק של האוכלוסייה, של אזרחי המדינה, שמקופח, אנחנו רוצים שבעייתו תיפתר. אני דוחה את הנימה המשתמעת מדבריו של חה"כ כ"ץ, כאילו שיש דאגה לסוג מסוים של אזרחים והתעלמות מסוג אחר. אני חושב, שהחינוך הבלתי פורמאלי הוא מצרך נחוץ לכלל האוכלוסייה.

לא קיבלנו תשובה עדיין.

היא נתנה תשובה. היא אמרה שאין שום מתקן ליהודים.

השאלה היא לגיטימית. אם יש אוכלוסיות מעורבות, צריך להפעיל מתקנים בהתאם לאחוזים של האוכלוסיות הנמצאות בשכונה או בעיר. זה לא דבר שהוא לא הגיוני, חבר הכנסת כץ. אני לא חושב שיש פה מישהו שבא להגיד שזה הולך להיות אחרת.

הזכירה הגברת, שבאמת היו שם הרבה יותר תושבים יהודים שעזבו עד שהגיעו האתיופים. אני ושלמה מולה עשינו ביקור במיוחד בשכונה הזו.

אז מה, חה"כ מולה הוא בעד הוצאת האתיופים, בעד העברתם?

להפך.

מוסדות החינוך בתוך השכונה נסגרו מפאת דילול האוכלוסייה היהודית בתוך השכונה. לכן, ילדי השכונה מוסעים.

יש לך מתנ"ס, שאת הולכת להפעיל אותו לאחר הסכם עם חברת מתנ"סים, בשכונה המעורבת. השאלה הנשאלת היא, האם הפעילות שתהיה באותו מתנ"ס תהיה מחולקת לפי האחוזים של התושבים והילדים הנמצאים בשכונה.

ודאי שכן. אני רוצה להגיד יותר מזה. חזונו של ראש העירייה הוא להעמיד את מתנ"ס שיקגו כמתנ"ס הדגל, כמתנ"ס רב תרבותי ורב לאומי, שמשרת את כל האוכלוסיות הנמצאות בתוך השכונה. חשוב להגיד את זה.

גם היום, למרות שהחברה למתנ"סים עדיין לא נכנסה לעניין, התחילו לפעול שם כל מיני עמותות שנותנות פעילות גם לאוכלוסייה האתיופית בתוך השכונה וגם לאוכלוסייה הערבית בתוך השכונה. יש שתי תוכניות שמופעלות שם למגזר הערבי.

אני רוצה להתייחס למתנ"ס היחיד שהיה בנווה ירק. אני מצטערת שלא היתה לי אפשרות להביא לכאן מצגת, כדי שתראו שבימים אלה אנחנו משפצים את המתנ"ס בהיקף של 2,100,000 שקלים.

המתנ"ס השרוף?

המתנ"ס השרוף. הוא ממש בשלבי בנייה מתקדמים, ואנחנו מקווים, בעזרת השם, שתוך שלושה חודשים הוא יעמוד.

האם זה ליד חטיבת הביניים, באולם הספורט?

כן, באולם הספורט. בכוונתו לחדש את הפעילות הבלתי פורמאלית לילדי השכונה בנווה ירק. אתה התייחסת לזה, ואני עונה לך.

אני רוצה להגיד עוד דבר. מלבד המתנ"ס בשיקגו, ראש העירייה מאתר כרגע תקציב לבנייה של שני מתנ"סים החסרים בעיר לוד. אחד אנחנו רוצים להקים בשכונת גני אביב, ואחד בשכונת פרדס שניר או בשכונת הרכבת. במסגרת ההסדרה של הבתים שם, אנחנו מחפשים קרקע חומה לבנות עליה מתנ"ס נוסף למגזר הערבי, שעלותו הכוללת תעמוד על 7,000,000-8,000,000 שקלים.

איפה זה עומד, באיזה שלב?

אנחנו כרגע בשלב של חיפוש מתכננים.

מתי התחלתם בזה?

התחלנו בכך בימים אלה, בתקציב 2012. אנחנו מנסים לאתר תב"ר. חשוב לי שתדעו עוד כמה דברים. מלבד אולם הספורט, בימים אלו מוקם מבנה לצופים הערבים בלוד – הג'יהל, בעלות של 870,000 שקלים. זה כבר יצא לדרך. זה תב"ר שאושר, ואנחנו הולכים לבנות מבנה לצופים הערביים. בנוסף, אושר תב"ר של 6,000,000 שקלים.

האם יש לוח זמנים לבנייה הזו?

יש לוחות זמנים. זה כבר יצא לביצוע.

מתי זה יקרה?

אנחנו מעריכים, שעד תום 2012 יעמוד מבנה לצופים הערביים בעיר לוד.

מה לגבי התיכון שדובר עליו?

גם לזה אני אתייחס. התיכון נמצא בשלבי בנייה מתקדמים מאוד. רק הבוקר נערך שם סיור. אנחנו מקווים, שעד הראשון לספטמבר כבר יהיה מבנה לתיכון הערבי.

חה"כ טלב אלסאנע, בבקשה.

אני חושב, שהנושא הזה הוא מאוד חשוב. יצא לי לסייר בלוד. טוב שחברי, חה"כ ברכה, טיפל בעניין כיו"ר הוועדה למלחמה בסמים. אני שמעתי, שמפקד התחנה הולך להגיד עכשיו שיש ירידה. אנחנו נשמע אם יש שינוי מגמה בהתמודדות של המשטרה בכל הנושא של פשיעה, סמים ואלימות.

אני ביקרתי בבית ספר תיכון בלוד, ונפגשתי אז עם פאתן באותו ביקור. אנחנו שומעים את ההבטחות האלה, את הבשורות האלה, כבר שנים. השאלה הנשאלת היא, מתי האנשים יחושו שההבטחות האלה מתממשות בפועל.

אלה דברים שכבר קורים הלכה למעשה.

מדוע המתנ"ס השרוף צריך לעמוד שרוף, ולהפוך להיות מטרד ומקום למחששה לכל אלה שמשתמשים בסמים? מדוע לא דואגים ורצים לשפץ אותו, כך שבמקום נטל יהפוך לנכס שישרת את הקהילה?

אדוני חבר הכנסת, אני מזמינה אותך לבוא לראות.

לא מספיק לדבר. אם הגעתם למסקנה שצריך לעשות – ומדי פעם שמענו את הדברים האלה בנוגע לבית ספר התיכון, המתנ"ס, הפעילות הלא פורמאלית והצופים – מדוע, למרות המציאות החברתית הקשה וחוסר מוסדות לבני הנוער, העירייה לא מקצה משאבים? חה"כ כץ העלה את הנושא של האתיופים, כאילו שההבחנה היא בין מצב הערבים לבין מצב האתיופים.

היהודים שהגיעו מאתיופיה.

נעשה את ההשוואה בין הערבים ובין היהודים בלוד.

אני ביקרתי אותם. אתה לא.

כל תושבי לוד: יהודים, אתיופים וערבים, יקבלו אותה רמת שירות מבחינת הפעילות הלא פורמאלית במוסדות, שצריך לספק לבני הנוער בלוד בשעות הפנאי.

חה"כ כץ, בבקשה.

אני שמחתי מאוד לשמוע, שלמרות שהתושבים הערבים בלוד מהווים רק 25% מהאוכלוסייה, הם מקבלים השתתפות של 50% מתקציבי הרווחה. אני שמח על כך.

אבל יש בעיה.

לא אמרתי שלא. אם אפשר בעתיד לתת להם יותר מ-50%, אהלן וסהלן.

שכולם יקבלו את השירות שמגיע להם, ולא רק רווחה וסעד.

אם האוכלוסייה זקוקה ונכשלת או זקוקה לעזרה, צריך לעזור. אנחנו שומעים מהעירייה, שלמרות שהם מהווים רק 25% מתושבי העיר, העיר עושה מאמצים בצורה לא פרופורציונאלית לסייע. ככה צריך להיות, ואין לי שום טענה כנגד התושבים הערבים. להפך. אני שמח בשמחתם. אני חושב שצריך שיהיו להם מתנ"סים, בתי ספר וגני ילדים. אם אני אהיה פעם שר בישראל, אתם תיהנו ממני מאוד, בעזרת השם, בנתינה ובשפע.

זה איום או בשורה.

אני שמח שאתם קצת מחייכים. עד עכשיו כעסתם.

חה"כ כץ מנסה להעביר מסר דרך כל ישיבה.

הוא גם רוצה להיות ראש ממשלה.

הוא גם יהיה. אם מופז יהיה, לבני תהיה ולפיד יהיה, אז אולי גם אני אהיה.

מה שבטוח הוא, שאתה מודע שזו בדיחה.

אתה יכול לחשוב ככה. אפילו ביבי הפך לראש ממשלה. אני שאלתי שאלה, וקיבלתי תשובה. כבוד היו"ר שמע אותה בעיון רב. התושבים היהודים בשכונת רמת אשכול הפכו למיעוט, אבל חלקם הם תושבים ותיקים. הם כבר לא ילדים. המשפחות החדשות עם האוכלוסייה הצעירה, הם יהודים שעלו מאתיופיה. שמענו על ההפגנה שהיתה בקריית מלאכי ובמקומות אחרים. לצערי הרב, אין פה איש מבני העדה האתיופית שגר בשכונת רמות אשכול. מביקורים שעשיתי במקום ומשיחות שעשיתי עם אנשים, אני יודע שהם מרגישים נפגעים ומבודדים, ושיש כלפיהם אלימות. אני מדבר על דברים שאתם יודעים אותם, ואם יהיה לכם את האומץ המוסרי אני אבקש לספר על האלימות המופעלת כלפי בני העדה האתיופית שנמצאים היום בתוך שכונת רמת אשכול. שרית, את אמרת, ביושר רב, שקרוב ל-50% מהתקציבים של הרווחה בעיר הולכים ל-25% מהתושבים. אמרת: אין ברמת אשכול, ולו מתקן חינוכי אחד, ליהודי השכונה.

יש. זה לא נכון.

יש מתקן עבור הפעילות הפורמאלית ולא עבור הפעילות הבלתי פורמאלית.

אני אמרתי שאין מתקן חינוכי פורמאלי אחד: לא גני ילדים ולא בתי ספר. תסכימי איתי, שהמתנ"ס היום הוא המקום היחידי שבני העדה האתיופית – שיש מחלוקת אם הם מהווים 10% מתושבי השכונה, 20% מתושבי השכונה או 30% מתושבי השכונה. ודאי יש להם הרבה ילדים, הרבה נערים, הרבה צעירים - מסוגלים ללכת אליו היום, הוא המתנ"ס.

אני אומר: אילו היה מדובר באוכלוסייה חרדית: חסידי גור, מתנחלים או אוכלוסייה של רמת אביב, הם היו רוצים מתקן משלהם. הם לא היו רוצים מתקן מעורבב. יהודים שומרי מצוות לא מתערבבים עם אנשים שאינם יהודים, מחשש לחתונות. זה דבר שהוא לגיטימי. הציבור שעלה מאתיופיה לומד בבתי ספר דתיים. הם נחשבים לאנשים דתיים. אני חושב, שיש לדאוג להם כמו שהיינו דואגים לחסידי גור, לחסידי סאטמר, לחסידי ברסלב ולאנשי ש"ס. לא היה נותן שר מש"ס, שהילדים שלו יחיו עם אנשים שהם אינם יהודים, וזה דבר שהוא לגיטימי. אני לא מדבר על המגזר הערבי, אם הוא היה מסכים להתערבב עם יהודים. אצל היהודים זה דבר לגיטימי. לכן, כיוון שזה המתקן היחידי עבור יהודים שעלו מאתיופיה, שהם מהווים את הנוער הצעיר – ויש מחלוקת אם הם 10% מהאוכלוסייה, 20% מהאוכלוסייה או 30% מהאוכלוסייה - אני חושב, שכל עוד לא נפתרה הבעיה הפורמאלית של יהודים שעלו מאתיופיה, שמודרים בהרבה מקומות ויש כלפיהם אפליה, ומשום מה אף אחד לא נמצא סביב השולחן כדי לייצג אותם - אי אפשר להעביר את המתקן הזה לידיים שאינם יהודיות.

למה זה נשמע מוכר?

יש פה נציגי תושבים.

אני פעילה חברתית בלוד, ובמקרה עבדתי כרכזת תרבות במתנ"ס לוד שהיה לפני 12 שנים ונשרף. אחרי 10 שנים שהיה מעון לסמים ולנרקומנים, החליטה העירייה שהיא מתקנת. אני לא יודעת למה לקח לה כל כך הרבה זמן. בזמן הזה היא יכלה למנוע הרבה בתי קפה ונרגילות, שילדים הולכים אליהם בגיל 14-15, במקום שתהיה מסגרת לתושבים.

בזמן שנסגר המתנ"ס היחידי של הערבים – למתנ"ס לזרוס, למתנ"ס דנור, למתנ"ס שיקגו כן היה תקציב, בעוד שלמתנ"ס הערבי לא היה תקציב. בזמן שאתם אומרים שאתם מתקנים את המקום השרוף הזה, המתנ"ס צריך להיות מתנ"ס ולא כתוספת כיתות לחטיבת הביניים. עכשיו לקחו את זה בתור כיתות, כי יש שם עומס. זה סיפור אחר של העומס בבתי הספר. יש 1,000 תלמידים בבית ספר אחד, אבל היום אנחנו מדברים בנושא של התרבות.

בית ספר שלומדים בו במקלטים, בחדרים לא מאווררים.

מה שמצחיק אותי, זה הביקורים של שרים וחברי כנסת. הם באים, מסתכלים ואומרים: "זה קשה, אנחנו נשתדל לעזור". עד עכשיו אף אחד לא עזר ולא עשה אפילו דבר קטן אחד.
יש לי הרבה מה להגיד על העירייה. היא לא עשתה כלום. הילדים שלנו מתמודדים ברחובות, ואין להם מסגרות. אני רואה ילדים שמסתובבים בגשמים. הם לא יכולים להיות בבית, ויוצאים לטייל. מה עשתה העירייה? תראו לי פעילות אחת שהיא עשתה בלוד. הצופים? הרבה שנים לא היתה מסגרת, עד שהחלטתם לעשות טובה.

"אנחנו חיפשנו מקום לעשות מתנ"ס". למתנחלים היה מקום? לעמותת אלישיב היה מקום? היתה בנייה של עשרות אלפי בתים, בזמן שלערבים הורסים בתים. במקום הגינה שבה הילדים נהגו לשחק, בונים בתים לתפארת. לעמותת אלישיב יש מסגרות, יש תנאים, יש מתקנים. כבודו אמר שהוא לא רוצה בלבול בין האנשים והילדים. אדוני, אנחנו עיר מעורבת. יש בה ערבים, יהודים, חילוניים ודתיים, ואין שום פסול שכולם יהיו ביחד. תסלח לי, מה שאמרת זה גזעני ביותר.

לא.

זה כן.

בתי הספר שלנו ושל הערבים פרודים.

זו הדעה שלי.

בתי הספר נפרדים.

אם אתה לא רוצה שתהיה התבוללות, תבנו לכם מדינה או עיר לבד.

בית הספר שלי בבית אל הוא בית ספר רק ליהודים.

אני מדברת על זה שאין לנו מתקנים, אין לנו מסגרות.

ממלכתי-דתי לא מערבב. בבתי הספר הממלכתי-דתי בארץ אין ערבוב. בבתי הספר של ש"ס אין ערבוב בין יהודים לבין שאינם יהודים. זו לא גזענות.

אני רק אמרתי את הדעה שלי.

למה אתה דוחה את האשמה?

זו לא גזענות. אדוני היו"ר, האם מישהו חושב שהמערכת הממלכתי-דתי זו גזענות?

זו הדעה שלי. אתה יכול לחלוק עליה. האנשים הדתיים החליטו לבוא לגור בלוד ולהתנחל לנו בעיר. זו עיר מעורבת. מי שלא טוב לא, שילך למאה שערים בירושלים. שם לא תהיה התבוללות, ושום סכנה שאנשים יתחתנו זה עם זה.

אני רוצה מסגרת לילדים שלנו, שהולכים ומתדרדרים. אני רוצה שתבדקו, כמה מתנ"סים יש בעיר לוד וכמה בתי קפה של נרגילות יש. מה הפעילות שווה לזה?

אני מנהל מחוז מרכז בחברה למתנ"סים. אנחנו בתהליך כניסה ללוד. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבלנו, מייד עם ההודעה שאנחנו נכנסים ללוד, היתה להקצות תקן נוסף של מנהל קהילה. יש לנו הקצבת תקנים ממשרד החינוך, ואנחנו החלטנו להקצות תקן אחד למנהל המרכזים הקהילתיים ותקן אחד למנהל המרכזים הקהילתיים לאוכלוסייה הערבית. כלומר, אנחנו מדברים פה על שני תקנים. זאת החלטה ראשונה.

מוטי, חשוב להגיד שזה תקן שבוטל בשנת 2003 עם קריסתה של רשת המתנ"סים, ושאנחנו עכשיו מחזירים אותו לפעילות.

אנחנו מחכים להיכנס לעיר, ולהתחיל לעבוד כפי שאנחנו יודעים לעבוד.

מה מעכב אתכם? למה אתם לא נכנסים?

מה שמעכב אותנו, לצערי, אלה תקנות שהוציא משרד הפנים. אין לי ברירה, אלא להגיד את זה.

מה מעכב בתקנות האלה?

התקנות האלה גורמות לנו למצב, שבו היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות פירשו את התקנות האלה באופן כזה שלא מאפשר לרשות המקומית להעביר כספים למתנ"סים.

אתם כחברת מתנ"סים לא בונים, אלא רק מספקים את התקן של המנהל.

יש לי פה מכתב ממשרד הפנים. הם טוענים, שלאחר הבדיקה שנעשתה במחוז מרכז, אין כל בקשה למשרד הפנים לאישור מבנה למתנ"סים, ואם תוגש בקשה כזו יהיה ניתן לדון ספציפית בעניין.

אני לא מדבר על הנושא של המבנים. כדי להפעיל מתנ"ס, אנחנו צריכים שהרשות המקומית תוכל להעביר תקציב כדי לבנות את התשתית. בתקנות האלה אין כרגע אפשרות.

אבל הרשות המקומית אומרת, שהם תוך חודש-חודשיים פותחים.

אנחנו ישבנו עם הרשות המקומית השבוע, והחלטנו על איזשהו מתווה זמני כדי להתמודד עם התקנות האלה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים ביחד עם משרד הפנים, כדי לטפל בנושא הזה. אני מקווה, שנצליח. על כל פנים, אנחנו אמורים להיכנס לעיר בכל מקרה, כי אנחנו מבינים את הצורך. אנחנו מבינים שבכל דקה שעוברת הצורך רק הולך ועולה. לכן, החלטנו לוותר על כמה עקרונות כדי להיכנס לעיר לוד.


בנוגע למתנ"ס שיקגו - כרגע בגלל סיבות שונות המתנ"ס הפך להיות מקום שבנוי באופן שמחלק את המתנ"ס לכל מיני אוכלוסיות, לכל מיני קבוצות. כפי שאנחנו עושים בכל הארץ, המתנ"סים שלנו פתוחים לכולם. אין חלוקה של 10% לזה ו-20% לזה. המתנ"ס הוא בית של הקהילה. לכל אוכלוסייה יש מקום להיות מעורבת ושותפה.

חה"כ חנין, בבקשה.

אני רוצה קודם כל להודות לחברי, חה"כ ברכה, על היוזמה לקיים את הדיון הזה. אני חייב להגיד, שאני יכול להעיד פה עדות אישית. הבן שלי התנדב שנתיים, חי בעיר לוד ועבד עם בני נוער, גם מהציבור הערבי וגם מהציבור האתיופי. המצוקות שם הן מאוד קשות, אדוני היו"ר. לחשוב על משחק סכום אפס, כאשר לוקחים מאלה ונותנים לאלה, זה לא הפתרון. כולם צריכים שם הרבה-הרבה תגבור. יש הרבה בעיות בעיר לוד והרבה קשיים בעיר לוד, אבל אם יש נושא אחד שבו השקעה של כסף היא פרודוקטיבית והכי יעילה, כמו שאמרה נציגת התושבים כאן, זו השקעה בבני הנוער ויצירת אותן מערכות שייקלטו נערים מעבר לשעות בית הספר, לפעילות, לדברים מעניינים שמושכים את בני הנוער. יש שם המון צימאון. אני אומר את זה בצורה הכי מתונה שאני יכול לתאר – ואני הייתי שם כמה וכמה פעמים – יש שם תחושה של מדבר. אני לא מדבר על מה קורה ומה לא קורה בבית הספר. בשעות אחר הצהריים והערב אין כלום. אין לבחורים הצעירים ולבחורות הצעירות איפה להיות. אין דברים מעניינים, שיימשכו אותם ויגרמו להם להתפתח לעשייה ולפעילות.

אדוני נציג חברת המתנ"סים, אני מאוד מברך על הגישה שאתה הצגת פה. המתנ"סים באמת צריכים להיות בתים פתוחים לכולם. אדוני היו"ר, בגלל החשיבות של הנושא הזה כדאי לקבוע תוכנית של הוועדה עם דיוני מעקב. אולי גם כדאי שהוועדה תבקר במקום ותראה. לא במקרה שאלתי את נציגת העירייה בנוגע ללוחות הזמנים. תוכניות הן חשובות ואני מברך עליהן, אבל אנחנו ממש נמצאים פה במרוץ נגד הזמן. בני הנוער האלה פשוט הולכים לאיבוד.

אני מפעיל עמותה שפועלת בתחום החברתי בתוך השכונה עצמה. התחושה שלי היא, שמוצג פה מצג שווא. קודם כל, יש פעילות לילדים ולנוער מהמגזר הערבי ברמת אשכול. כמו שיש מועדונית במתנ"ס שיקגו לילדים האתיופים, כך 20 מטר משם יש מועדוניות "רבייה" של המגזר הערבי. בשתיהן יש את אותה פעילות. התקציב שם הוא תקציב מדינה, לעומת תקציבים פרטיים לילדים האתיופים. אם אנחנו בוחנים את הנושא לעומק, דווקא מי שמקבל תקציבי מדינה לפעילות זה המגזר הערבי ולא המגזר היהודי. כדאי לדעת את הדברים האלה.

מאיפה אתה מקבל את המשכורת שלך, אדוני? מאיזה מוסד?

אני לא מרגיש צורך להגיד, מאיפה אני מתפרנס ואיפה. אני אומר לך, שאני לא עובד עירייה ולא עובד מדינה. אני עובד עמותה.

אני רוצה להגיד, שעובד מדינה שמשקר לוועדה בכנסת צפוי - - -

לתת לך פתק, ולכתוב את זה? האם לא הייתי ברור?

תענה בצורה מכובדת. תגיד: "אני לא עובד מדינה", וזהו.

אני לא עובד מדינה, ולא עובד הרשות.

בסדר. תענה יפה.

היום, במתנ"ס שיקגו, המתנ"ס המדובר, יש אגף, בתקציב הסוכנות היהודית, עם פעילות "פותחים עתיד" למגזר הערבי. למגזר הערבי יש היום פעילות בתוך המתנ"ס. זה לא נכון לומר שלא.

אנחנו לא מדברים כאן אם יש או אין פעילות. הנושא של הדיון הוא לא הפעילות הבלתי פורמאלית בעיריית לוד, אלא העדרם של מתנ"סים. כאשר הנושא יהיה פעילות בלתי פורמאלית בלוד, תוכל להגיע לכאן ולעשות השוואות. האם אתה רוצה להגיד שאין צורך במתנ"ס?

אני בעד שיבנו למגזר הערבי 3-4 מתנ"סים. אין לי בעיה. אנחנו בעד.

זה לא קשור. מדובר פה על המתנ"ס בשכונת רמת אשכול.

לגבי המתנ"ס ברמת אשכול - אני אומר, כמו שציינו אחרים, שבשכונה הזו נסגרו כל גני הילדים היהודים, נסגרו כל בתי הספר היהודים. כיום אין מקום אחד, מלבד המתנ"ס, לפעילות של הילדים האתיופים. צריך לדעת את זה.

אבל הם ילדי אתיופים, אז צריך להוציא אותם.

נמצא פה מפקד התחנה, והוא יתאר את בעיות האלימות בשכונה. זה לא פשוט.

קודם כל, אנחנו נשמע למה אין חינוך פורמאלי לאוכלוסייה שצריכה לקבל חינוך פורמאלי. המתנ"ס לא צריך להיות חלק מהחינוך הפורמאלי. המתנ"ס אחראי על הפעלה של חינוך בלתי פורמאלי אחרי שעות הלימודים. אם יש בעיה של מבנים, היא צריכה להיפתר אבל לא על חשבון משהו אחר.
נציגת השלטון המקומי, עלו כאן כמה שאלות. בעניין של הזמנים – עולה כאן בעיה שהמבנה של המתנ"ס מופעל לטובת החינוך הפורמאלי. אנחנו לא רוצים, שיקרה מצב שבגלל שסוגרים מבנים של חינוך פורמאלי זו תהיה הדרך להוציא תושבים כאלה ואחרים מתוך השכונה. צריכה להיות אסטרטגיה מסודרת מבחינת חלוקת המבנים. אם החלטתם שמבנה של מתנ"ס נכנס לטובת פעילות בלתי פורמאלית, עם כל מה שכרוך בכך, ויש שימוש במבנה לטובת חינוך פורמאלי, הפעילות צריכה לעבור למבנה אחר ולא להוציא אותה מהשכונה. כמובן, שזה לא יהיה מחשבון פרטי. אני לא רוצה שעמותות פרטיות ייכנסו לחינוך הפורמאלי. אנחנו דיברנו על זה כבר 20 פעם פה בישיבות. ההפרטה של העמותות הנכנסות לחינוך הפורמאלי זה דבר שהוא לא מקובל. צריכים לראות איך מפעילים את זה. המדינה יודעת להפעיל את זה. מהראשון לספטמבר אתם הולכים להפעיל חינוך חינם מגיל 3. האם יש לכם גני ילדים שם?

קודם כל, כן. אנחנו תחת צו. כבר הרבה שנים יש לנו חינוך מגיל 3. מבחינתנו, אין חידוש בעניין הזה. אני רוצה להתייחס לכל הנקודות שהעלית. בתחילת דבריי אמרתי, ואני אחזור ואומר: למרות שאין לנו מבנים פיזיים בכל השכונות הערביות, זה לא אומר שלא מתקיימת פעילות בלתי פורמאלית, שתופסת תאוצה בימים אלה.

לגבי שאלתו של חה"כ חנין – אני מזמינה אתכם להגיע לביקור ברשות בעוד כ-3 חודשים לערך. אני מאמינה, שעד אז ייגמר השיפוץ של אולם הספורט בנווה ירק.

זה מיועד להיות מבנה ספורט ומתנ"ס או כיתות לימוד?

זה מיועד להיות מבנה ספורט, ואנחנו מתעתדים לחדש בו את הפעילות הבלתי פורמאלית. בנוסף, בימים אלה אנחנו מנסים לאתר קרקע חומה - וזה לא פשוט - בפרדס שניר ובשכונת הרכבת, כדי לבנות מתנ"ס למגזר הערבי. אנחנו פועלים להשיג תקציבים לתכנון כבר בשנת 2012, וכמובן למצוא גם קרקע חומה. לצערנו, בגלל שהיתה בנייה בלתי חוקית באזורים האלה, הרי שיש הרבה קרקעות חומות שבנויים עליהם בתים בלתי חוקיים, ולכן אנחנו צריכים לאתר קרקע חלופית כדי לבנות מתנ"ס. היה לנו תקציב ממפעל הפיס, שלצערנו נלקח כי לא היתה לנו קרקע חומה להקים מבנה. אנחנו לא מרימים ידיים, ואנחנו מקווים להקים מתנ"ס באחת משתי השכונות האלה.
לגבי רמת אשכול, השכונה השלישית שיש בה אוכלוסייה ערבית, בסיוע החברה למתנ"סים שאמורה להיכנס לעיר בחודשיים הקרובים, אנחנו אמורים להפוך את מתנ"ס שיקגו למתנ"ס רב תרבותי. האוכלוסייה הערבית פזורה גם בשכונות אחרות ברחבי העיר, ומהווה 15% מהתושבים הנהנים מהפעילות הבלתי פורמאלית במתנ"סים האחרים שקיימים ופזורים ברחבי העיר.
אני רוצה להתייחס לעניין הזה שאין כאן נציגות אתיופית. אין נציגות אתיופית כאן, כיוון שנושא הדיון היה מתנ"סים ופעילות בלתי פורמאלית למגזר הערבי. לכן, לא מצאנו לנכון להביא נציג אתיופי לדיון כאן.

לא כאשר זה בא על חשבונם.

תגיש הצעה לקיים דיון מסודר.

יש שני דברים נוספים שאני לא הזכרתי. לגבי החינוך הפורמאלי - אני חייבת לציין פה שבשנה האחרונה יש תנופה של עשייה בתחום הפורמאלי. אנחנו פתחנו שני תיכונים חדשים למגזר הערבי, מרכז חינוכי-טכנולוגי למגזר הערבי, ובנוסף הפכנו את חטיבת הביניים בנווה ירק לתיכון 6 שנתי צומח. בסך הכל, בשנת הלימודים הזאת יש שלושה תיכונים חדשים בעיר לוד. אתם מוזמנים להגיע בעוד 3 חודשים ולראות את מבנה בית הספר התיכון הערבי.


אני רוצה לומר דבר נוסף. בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010 הורו לשר המופקד לענייני מיעוטים להעביר למשרד החינוך 3,000,000 שקלים בפריסה של שנתיים לצורך פעילות ייעודית לקידום האוכלוסייה הערבית.

השר הלך. האם התקציב עדיין נמצא? עכשיו אין שר לענייני מיעוטים.

התקציב עדיין נמצא. בתקציב הזה הוכנה תוכנית מפורטת לשלושה מתנ"סים למגזר הערבי. לצערי, הכסף עוד לא עבר כי החברה למתנ"סים עדיין לא נכנסה לפעילות בעיר. הובטח לנו, שברגע שהחברה למתנ"סים תחתום על חוזה התקשרות עם הרשות המקומית, 3,000,000 שקלים יעמדו לרשותנו ויופנו, רובם ככולם, לטובת פעילות בלתי פורמאלית במגזר הערבי. זה חשוב להגיד את זה. ככל שההסכם יקודם, כך הפעילות תתרחב.

מי מנהל את המקום עכשיו?

אני. הזיכיון למתנ"ס דנוור ולמתנ"ס שיקגו הוא של הסוכנות. אחרי העזיבה של החברה למתנ"סים בפעם הקודמת, יצא מכרז והגרעין זכה לנהל את המקום. אני רוצה לציין משהו שלא נאמר פה בצורה ברורה: כל המתנ"סים בעיר מעורבים. הגרעין מנהל את מתנ"ס דנוור, ואתם מוזמנים לבוא ולראות אותו. הבאתי לפה רשימות של חוגים. 20% מהמגזר הערבי מגיעים למתנ"ס המנוהל על ידי גרעין בצורה מלאה. אפשר לבוא ולראות השתתפות פעילה בחוגי טאקוונדו, חוגי נגרות, וחוגי ג'אז. יש השתתפות פעילה ביותר. הבעיה עם מתנ"ס שיקגו, היא בעיקר בעיה ניהולית. המקום הזה שופץ רק בקיץ האחרון. שנת החוגים לא יכלה להתחיל במקום הזה. מהרגע שהוא שופץ נכנסו לשם פרויקטים, כמו פרויקט "פותחים עתיד" של הסוכנות עם 96 נערים מהמגזר הערבי. אנחנו ניכנס לפעילות מלאה, כמו במתנ"ס דנוור, המנוהל על ידי כמנכ"ל הגרעין התורני בעיר לוד ונותן שירות לכל האוכלוסייה, כולל האוכלוסייה הערבית. כל החיים שלנו בעיר בתוך הדבר הזה.

מה שחה"כ כץ ציין הוא חשוב. חייבים פתרון לאוכלוסייה האתיופית. יגידו לכם את זה גם תושבי השכונה וגם נציגי העירייה. אמרת את זה בצורה מאוד ברורה: המגזר האתיופי בשכונה הזו הוא המופלה לרעה ולא מגזר אחר.

אתה תבקש שזה יהיה מתנ"ס לערבים, ואנחנו נתנגד בגלל שנרצה שזה יהיה מתנ"ס מעורב.

נאמר כאן שהתחיל השיפוץ של המתנ"ס שנשרף. השיפוץ לא התחיל. הקבלן טוען שיש בעיות של תזרים כסף. אנחנו רוצים לשמוע, האם זה אכן מתקיים בפועל ומה עושה העירייה על מנת שההבטחות שנאמרו כאן לוועדה בכנסת אכן יקרו. בינתיים זה לא קורה. זה לא מתבצע.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו קיבלנו את ההודעה של עיריית לוד על כך שבתקופה הקרובה יפעלו שני המתנ"סים באותן השכונות שהן שכונות ערביות, שאחת מהן היא שכונה מעורבת. אחרי ההודעה של העירייה או אחרי הפגרה, בתחילת מאי, ועדת חינוך תערוך סיור מקיף בכל המערך של הפעילות הבלתי פורמאלית בעיר לוד.
אני כבר אומר לכם, שאני רוצה לקבל את כל ההיבטים הקשורים לקבלנים, למבנים, לעסקים, לכל המשאים ומתנים. את הכל לסיים עד לתקופה זו. יש לכם חודשיים, אחרי זה ישנה חופשת פסח ואנחנו מגיעים אליכם. אנחנו מצפים שהכל יהיה בנוי ומוכן להפעלה.

אנחנו גם מבקשים מכם לתת פתרון מלא לכל אותן אוכלוסיות הנמצאות בשכונה, ולא למצוא דרך להוציא אותן על ידי כך שלא יפעילו את המסגרות שהן צריכות לקבל, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות חלשות: יוצאי אתיופי או סקטורים כאלה ואחרים. זה חייב להיות משותף, כי בסופו של דבר תמצאו את עצמכם ללא שכונות מעורבות, וזה לא דבר חכם לעשות.
אם חה"כ כץ או חברי כנסת אחרים מעוניינים לקיים כאן דיון רחב יותר על הפעילות הבלתי פורמאלית בלוד, כולל הקצאות ומצגות, זה לא תוך שעה. אני אבקש מעיריית לוד, תוך חודש-חודש וחצי, להכין לנו מצגת מסודרת, הכוללת כל מה שקורה בלוד מבחינת הפעילות הבלתי פורמאלית. אנחנו מכירים את הבעיות של העיר. זה לא שאנחנו נמצאים במקום שבו אף אחד לא יודע מה קורה. כולם יודעים. זה לא נכון להגיד שעיריית לוד לא עושה כלום. עיריית לוד עושה הרבה. גם הממשלה וגם חברי הכנסת מנסים לעזור. לא סתם אתם כאן. דברים כאלה לא קורים תוך שנייה. אי אפשר שמקומות שהוזנחו במשך שנים יהפכו תוך שנייה להיות שוויץ. אין דבר כזה. אנחנו רואים שיש שם מאמץ, אנחנו רואים שרוצים לעשות. לפעמים יש צורך לזרז את המערכת. אם יש צורך להכות בבירוקרטיה, אנחנו נכה בבירוקרטיה. עם יש בעיה עם משרד הפנים, תגידו לנו מהי הבעיה ואנחנו נפנה למשרד הפנים ונפתור את הבעיות. לא יכול להיות שבגלל איזושהי בירוקרטיה נתקעים דברים שהם למען ילדים. אני אבקש מנציגי העירייה להכין לנו לישיבה הבאה את כל מה שקורה בחינוך הבלתי פורמאלי בלוד. דבר שני: אנחנו נקיים סיור.

אני כבר מזמין את הישיבה הזאת.

אנחנו נגיע לסיור בלוד, באותם המקומות שעלו כאן בדיון. אם ישנן בעיות, שאתם רואים שאנחנו יכולים לסייע לכם לפתור אותן, אתם מוזמנים לפנות אלינו. אנחנו נתייעץ עם חברי הכנסת מה אנחנו יכולים לעשות, ונפעל בשביל לקדם את העניין הזה.

מה שבטוח, שראש העיר הצליח בבחירת העוזרת שלו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.