PAGE
16
ועדת הכלכלה
23/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 726>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בטבת התשע"ב (23 בינואר 2012), שעה 15:40

<אי שחרור קונטיינרים של קמח טף ואי חידוש רישיונות יבוא>

חברי הוועדה: >
ישראל חסון – היו"ר
שלמה מולה

>
איציק בן דוד - סמנכ"ל בכיר סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מרים פרוינד - מנהלת השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלומית ציוני - ממונה על היבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ארז לוי - מנהל מח' יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איריס סעדון - חוקיות יבוא, רשות המיסים, משרד האוצר

יוסף דנקונה - מנהל מינהל תעשיות עתירות ידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שושנית לב-ארי - רמ"ח חישובים, נמל אשדוד

ריקי ארגיי - מנכ"ל עלמי"א - עמותה לקידום המשפחה והילד בקהילה האתיופית

שלום מכלוף - נציג היבואנים

אביב אברהם - יבואן

יצחק אדניני - יבואן

מהרי ביו - יבואן

פסהה יחסקיאס - יבואן

אבטה רמא - יבואן

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<אי שחרור קונטיינרים של קמח טף ואי חידוש רישיונות יבוא>

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה.
הנושא זה הצעה לסדר-היום, דיון מהיר של חבר הכנסת שלמה מולה בנוגע לאי שחרור קונטיינרים של קמח טף, ואי חידוש רישיונות יבוא. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לדעת אם ישנם נציגי המשרדים.

בהרכב מלא.

מאה אחוז.
קודם כול אני רוצה להגיד תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ובמיוחד ללאה, על קביעת הדיון. ביקשתי לקיים את הדיון הזה, חשבתי שזה נושא דחוף. הנושא אושר באמצעות הנשיאות. אני רוצה להציג במה מדובר, ואולי ננסה לפתור את הבעיה, מה שאפשר. למה שלא ניתן, אולי ננסה למצוא איזשהו פתרון.

אני רוצה קודם כול להגיד מה זה טף. טף הוא סוג של דגן, שממנו עושים את המאכל את הלאומי של אתיופיה. מאז שקרוב ל-130,000 יהודי אתיופיה נמצאים כאן יש מספר יבואנים, חלקם נמצאים כאן, שמייבאים את המוצר הזה. אני לא רוצה להגזים, אבל יותר מ-95% יוצאי אתיופיה בישראל צורכים את המוצר הזה. כשאני מדבר על צריכת המוצר זאת אומרת שזה משמש אותם כסוג של לחם. זהו מוצר שבו כל משפחה, כולל עבדך הנאמן, אדוני, של עולי אתיופיה – לא רק עולי אתיופיה דרך אגב, אפילו אוכלוסיות נוספות – אוכלת מהמוצר הזה.
בשולי הדברים, אדוני היושב-ראש, קהילת עולי אתיופיה שצורכת את המוצר הזה, לצערי הגדול, לפחות על-פי הנתונים הסטטיסטיים, 63% מהמשפחות הן מתחת לקו העוני. אם המוצר הזה לא היה נכנס, איך המשפחה היתה מתקיימת מבחינה כלכלית. אני חושב שבמקום שבו צריכים לקנות מוצרים בסופר-מרקט בעלויות כל כך גדולות ובסכומים כל כך גדולים, אני באמת לא רוצה לתאר אפילו, לאיזו סיטואציה משפחה אתיופית יכלה להגיע.
ממה שאנחנו יודעים, ממשלת אתיופיה לפני מספר שנים החליטה לא לייצא את הטף כי יש להם מחסור של המוצר באתיופיה. ואני יודע שגם כאשר ראש ממשלת אתיופיה, מלס זנאווי, ביקר בארץ, גם שר החוץ שלנו היה שם עכשיו לא מזמן, וגם אני באופן אישי, אדוני היושב-ראש, במסגרת משלחת פרלמנטרית, דיברנו עם הגורמים באתיופיה. אני יכול להגיד מה שהם אמרו לנו: אנחנו לא נאסור בצורה מופגנת. אם היבואנים יצליחו להביא בצורה כזאת או אחרת לא נתנגד, אבל לא נוכל להחריג את יהודי אתיופיה בישראל. והם אמרו, שאם המוצר הזה יזלוג למדינות שהם לא ביחסים דיפלומטיים איתם, הם יראו את זה בחומרה רבה.

סליחה. תגיד לי שלמה, זה חיטה?

זה סוג של חיטה. מביאים אותו בשני אופנים. אפשר להביא את הגרגר ולגרוס את זה בארץ, לעשות אותו קמח. אפשר להביא אותו כקמח מאתיופיה, אבל זה לא כל כך מומלץ, כי אם אתה מביא קמח הוא יכול להתקלקל בקונטיינרים. הדרך הטובה ביותר היא להביא לכאן את הגרגר, גם מנקים אותו, מסדרים אותו. אני חושב שמשרד החקלאות יודע ומכיר את התהליך הזה.

החיטה הזו מיוחדת? זה זן מיוחד?

גדל רק באתיופיה. יש כאלה שאומרים שאולי זה גדל בקנדה, אולי זה גדל גם באוסטרליה, אולי קצת עכשיו בהודו.

בהולנד ובדרום אפריקה.

זה לא יכול לגדול בארץ?

לא. גם אם יגדל בארץ, זה לא יספק. היה ניסיון, זה לא הצליח.

אני רוצה להגיד שלרוב היבואנים, תיכף תשמעו אותם, יש רישיונות ייבוא. ומה שהתברר לי באמצעות מר פסהה והקבוצה כאן – גם שלום נמצא כאן – שלפני כשבועיים הגיעו 26 קונטיינרים, והם נתקעו בנמל באשדוד בטענה שמשרד החקלאות לא מרשה לשחרר אותם.
אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אני מקווה שהדברים כרגע יתבררו. אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שזה לחם קיומה של הקהילה הזאת. באמת. זה לא משהו שאפשר לבטל ולהגיד זה לא חשוב וכן הלאה. אני גם לא רוצה שנהיה עברייני חוק, חס ושלום, זה לא הכיוון. אני מבקש שבדיון הזה תימצא איזושהי דרך שניתן לפתור את הבעיה הזאת, שהקהילה הזאת תוכל לצרוך את המוצר הבסיסי הזה. מדובר בעצם במוצר יומיומי.
לכן הופתעתי לראות שלחלק מהאנשים אפילו יש רישיון ייבוא. אם יש להם רישיון ייבוא, אז למה לא משחררים את הקונטיינר? הקונטיינרים שאוגרים אותם, זה לוקח הרבה זמן וזה עולה גם כסף. היבואנים עצמם רוצים להתקיים מזה שהם סוחרים. הם משלמים גם את המע"מ, משלמים מכס – זה לא פטור ממכס, אני חושב – ואת כל מה שצריך, ובסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה, שאני יודע שהקהילה הזאת גועשת ורועשת. אני לא יודע אם כולם יודעים, בעניין הזה יש געש-רעש סביב האפשרות שלא יביאו. גם אם יביאו מקנדה או מהולנד או ממקומות אחרים, הייבוא של זה לא משתלם, לשנע את זה, להביא את זה לארץ. מאתיופיה לכאן זה מגיע נדמה לי תוך שבועיים או שלושה שבועות או 10 ימים, ולכן התהליך הוא הרבה יותר פשוט, הרבה יותר קל. עד כאן אדוני. אם צריך להוסיף, אני מציע לשאול גם את היבואנים עצמם.

מי שמתייחס מהמשרדים, אני מבקש שבהתייחסות שלכם תציינו את הפער שבין ייבוא גרעיני חיטה רגילים לבין ייבוא גרעיני חיטה כאלה. מה הדלתא בעצם? על מה אנחנו עובדים?

אנחנו מודעים לבעיה.

מה הבעיה?

הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לשחרר את זה. אנחנו מודעים לכך שזה דבר מאוד חשוב. סמנכ"ל סחר חוץ שיושב לידי בטח יעיד.

אולי תאמרי רגע את העובדות.

מה הבעיה?

האם יש מכולות שתקועות בנמל אשדוד?

לכם אמרו שאין, דרך אגב.

יש. זה לא קמח, כמו שאמרתי.

הנמל אמרו שאין.

מה שתקוע זה גרעינים.

כמה מכולות?

לדעתנו 11 מכולות.

26.

28.

אם לא תזדרזי זה יהיה 32, אני אומר לך.

הבעיה היא שכל הסחר במוצרים כאלה, כולל חיטה, מגיע עם מה שאנחנו קוראים תעודות מקור או תעודות בריאות לצמח. הסחר בחיטה שמגיע נניח מארצות-הברית או מאוקראינה או מכל מקום אחר, מגיע עם תעודה של המקום איפה שהחיטה גדלה. המדינה מאשרת שהחיטה גדלה אצלה והיא שולחת את זה אלינו.

אבל יותר מ-20 שנים המוצר הזה, למה התעוררתם עכשיו?

אנחנו מדברים כרגע על המוצרים מאתיופיה.

אתה ציינת את זה.

אתיופיה סגרה את הסחר, ולכן היא גם לא מתעדת את המוצרים האלה.

מתי היא סגרה את הסחר?

לפני שנתיים בערך.

לפני שבע שנים.

2006.

ב-2008 הודיעו לנו רשמית על הדבר הזה. אני מניחה שחלק מזה זולג לקניה. כמו שהחבר כנסת הנכבד ציין, יש זליגה לקניה, וקיבלנו משלוחים של טף מקניה, עם תעודה קנייתית. וכשביררנו את זה מול השלטונות בקניה, אמרו לנו: אנחנו מצטערים, אלה לא תעודות שלנו, אלה תעודות מזויפות. אנחנו לא יכולים לשחרר מהנמל מוצר, שאנחנו יודעים שהתעודה שמצורפת אליו מזויפת. זאת הבעיה.

סליחה רגע. אני מבין שמזה שלוש-ארבע שנים, זה המשלוח הראשון שאתם מעכבים?

השני לדעתי.

ועד עכשיו המשלוחים היו בסדר?

לא היינו מודעים לעובדה שהתעודות שזה מגיע איתן, הן תעודות מזויפות.

מי הסב את תשומת לבכם לנושא הזה?

העובדים שלנו בנמל, שהתחילו לבדוק תעודות, וראו שלהרבה מאוד משלוחים התעודות זהות לחלוטין, סרוקות. התעורר חשד, ושלחנו את התעודות לאימות בקניה, וזאת התשובה שקיבלנו.

אוקיי. מי היבואן של הקונטיינרים האלה?

הם יושבים פה כולם. יש הרבה.

מי היבואנים? אתם?

רובם לא באו, אבל אנחנו מייצגים אותם.

מה זה, כל יבואן מביא קונטיינר?

שלושה-ארבעה קונטיינרים. יש שמביא קונטיינר אחד, יש שמביאים ארבעה, חמישה.

רק עוד הערה אחת. אין את הבעיה הזאת בייבוא קמח. קמח על-פי התקנות לא דורש את התיעוד הזה, ולכן אפשר לייבא קמח באופן חופשי.

אני רק רוצה להשלים את מה שאמר כאן חבר הכנסת מולה, לגבי המגעים שהיו לנו מול גורמים רשמיים באתיופיה. שרת החקלאות ואני נפגשנו ביוני האחרון ברומא בכנס שרי החקלאות של ה-FAO עם שר החקלאות האתיופי. העלינו בפניו את הנושא הזה. הוא אמר לנו בצורה מאוד נחרצת, אם כי אדם מאוד נחמד, שאין שום סיכוי שייצור הטף באתיופיה בשנים הקרובות יגדל, ולכן ההגבלות שאנחנו מטילים על ייצוא הטף יימשכו. למרות שכל הנושא הזה של הגבלת ייצוא ממדינות למוצרים שהם חיוניים בסחר העולמי נמצא כרגע גם בדיונים בארגון הסחר העולמי, אבל כרגע זו זכות של מדינות. והוא אמר: אין שום אפשרות שאעשה איזושהי החרגה לטובת יהודי אתיופיה במדינת ישראל, כי יש גם קהילות אתיופיות במערב אירופה, בניו-יורק.
הוא הציע לנו לעבור, כמו שמרים ציינה, לייבוא של קמח, של המוצר הסופי אינג'רה. הוא אפילו הציע לנסות להפיק את האינג'רה מגרעינים אחרים, הוא אומר שהוא יודע שעושים את זה. אבל עמדתו היתה נחרצת.

אני רוצה להבין. הוא מוכן וירצה שייצאו את זה בתצורה של קמח. מה זה משנה לו?

כנראה שהם רוצים לשמור את הערך המוסף אצלם ולא לייצא את הגרעינים. שוב, זו זכותם.

מה זאת אומרת? אבל הקמח הוא תוצר ישיר ובלעדי של הגרעינים.

מאה אחוז.

איזה דרג ממשלתי מלבדך קיים הידברות עם אתיופיה?

לא אני, הייתי עם שרת החקלאות. אמר חבר הכנסת מולה, ששר החוץ - - -

אני לא רוצה לעשות את זה מאוד לא נעים, אבל אם זה היה בוער לכם הייתם פותרים את הבעיה, אני אומר לך חד-משמעית.

מי זה אתם?

משרד החקלאות, משרד החוץ, משרד התמ"ת. שיש פה 130,000 יוצאי אתיופיה, עוד לא ראיתי את שרת החקלאות נוסעת לאתיופיה. הייתי לפני שלושה חודשים באתיופיה. ישבנו במשרד התעשייה ומסחר באתיופיה לקדם הסכם סחר בין אתיופיה וישראל. דרך אגב, הכנסנו את הסעיף הזה של טף גם בהסכם הסחר. התברר לנו שאחרי שהאתיופים העירו את הערותיהם, כאן במשרד התמ"ת זה נשאר שישה חודשים, אפילו לא ידעו. אורי אריאל התקשר למנכ"ל משרד התמ"ת, קדמי, ושאל אותו איך יכול להיות, והנה לך תוך 10 דקות קיבלנו את ההסכם שהיה אמור להיחתם בעצם באתיופיה. עכשיו זה נמצא באתיופיה, האתיופים מתחננים לעשות אתנו הסכם סחר, ישראל מסרבת לחתום על הסכם סחר. אם היו חותמים על הסכם סחר, גם הסיפור הזה היה מוצא את פתרונו.

אין פה נציגים של התמ"ת.

יש. אבל לא נציגים מהצד של הסכמים בין-לאומיים. אנחנו יותר אחראים לייבוא ולתעשייה המקומית.

לי ברורה לגמרי הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היא שהיום מדינת ישראל יודעת שמה שהגיע אלינו זה כנראה תעודות לא אמינות, ולפיכך מדינת ישראל כמדינה לא יכולה. זה הצד של המדינה. הצד השני, יושב פה חבר הכנסת מולה ואומר: תראו, הבנו את הבעיה של הקונטיינרים, אבל מה אתם עושים עם זה? זו בעצם השאלה שלו. אם נקיים את הדיון רק על הבעיה של הקונטיינרים לא עשינו שום דבר כרגע.

לא רק זה. אני רוצה להגיד לך. אתם שלחתם מכתב אישי לכל היבואנים עם האישורים שיש להם, הודעתם להם: מצאנו כך וכך, לא נוכל? לא יכול להיות שלא תתנו להם התראה. מדובר באנשים קשי יום, שרוצים להתפרנס על קונטיינר אחד. מדינת ישראל תיפול על זה?

אני מבקש להעיר הערה. לא מדובר בסדר גודל של יבואנים, שיש לנו כסף מיותר. רובם לקחו הלוואה מבנק, מהמשפחה. ברגע שלא ישחררו את הקונטיינרים שיש פה, אנחנו ניזרק עם הילדים שלנו, ההוצאה לפועל יעכלו לנו את הבית. זה לגבי הקונטיינרים שנמצאים פה. אם ישחררו את הקונטיינרים חד-פעמי זה בעיה של הקהילה. אנחנו לא מייבאים מרצדסים, לא מייבאים משהו גדול, סך הכול אוכל. מביאים אותו, טוחנים אותו ומחלקים אותו. אני בעצמי הבאתי קמח. אם אנחנו מביאים קמח, הבעיה היא שהנפה לא נפה, הניקיון לא ניקיון.

אני רוצה לשאול בבקשה שאלה. כמה זמן הקונטיינרים תקועים?

ברגע שאין לי רשימון, זאת אומרת שמתחיל תהליך של שחרור, אני לא יכולה לזהות.

כמה זמן?

לא יודעת. אף אחד מהם לא פנה אלינו בצורה מסודרת עם מספרי קונטיינרים כדי שנוכל לזהות אותם בנמל.

זאת אומרת, אף אחד גם לא משלם על האחסנה, או כשהוא ירצה לשחרר הוא יצטרך?

זה רק ברגע השחרור. עשיתי חיפוש בכל הנמל, מצאתי שתיים-שלוש מכולות שהן תחת יבואני,ם שראיתי פרט מכר שמזהה פחות או יותר את הדגן הזה. יכול להיות שהמכולות עברו גם למסופים. אנחנו צריכים מספור מדויק של הקונטיינרים כדי שנוכל לאתר.

רבותי, מי יש לו פה קונטיינר הכי הרבה זמן?

ב-28 לדצמבר נכנס, ב-29 קיבל אישור משרד הבריאות.

אביב, תן לי ללכת לאט-לאט. אתה חודש.

כן.

אדוני סמנכ"ל משרד החקלאות, האם פניתם לממשלת אתיופיה, דיווחתם להם על הנושא של התעודות?

לקניה פנינו. זה הגיע מקניה.

דיווחתם על התעודות. מה ממשלת קניה אמרה?

אישרה לנו שהתעודות מזויפות. הם מנהלים חקירה אצלם.

שעוד לא הסתיימה.

כן.

מי שיודע מהיכן הטף הזה יצא זה המזמין שיושב פה מולך. אני לא רוצה לבקש ממנו שיאמר לכם, השאלה אם אתם מוכנים להתחיל לעשות פעולה נמרצת מול ממשלת אתיופיה, לומר זה המצב כרגע, לקבל הכשר. מה אחרי זה ממשלת ישראל צריכה לעשות, אני יכול לסכם עם שלמה.

לא ניתן לעשות הכשר בדיעבד.

הם לא ראו את הסחורה, הם לא יודעים מאיפה זה בא, איך הם יכולים לאשר את זה?

אתה היום בסיטואציה כזו – דיווחת לממשלת קניה, ממשלת קניה תחקור בערך כמו שאני אחקור את רצח ארלוזורוב בסוף השבוע הקרוב - -

אני מסכים אתך במיליון אחוז. זאת התשובה.

- - אני מתחייב שאני לא עוסק בזה, בסדר? עכשיו השאלה היא מה הפתרון. ובשביל הפתרון צריך לצאת רגע מהקופסה. יש לנו פה סיטואציה, שאו שאתם משחררים, או שאתם משחררים בשלב זה ונכנסים לפעילות אינטנסיבית מול ממשלת אתיופיה שתשחרר את הדבר הזה. לא יכול להיות שהממשלה באתיופיה תיתן לממשלת ישראל, עם הקשרים הטובים שיש לממשלת ישראל – והאמן לי, אני יודע מה הקשרים הטובים – היא תגיד: קמח אתה תקבל, אבל גרעינים לא. זה נשמע לי מופרך בעליל.

אני יכול להעיד בשבועה, שזאת התשובה שקיבלתי משר החקלאות.

גם אני שומע תשובות של שרים שלנו, וזה נשמע לי מופרך. אתה מבין שאין בזה היגיון, נכון?

יש בזה היגיון של רצון לשמר את הערך המוסף שבין הגרעין לקמח אצל האתיופים ולא אצלנו. היגיון כלכלי.

בסדר. הם יכולים לפתור את זה בזה שהם משחררים לך את הגרעין עם מס, בסדר? למה את עושה ככה?

לא, בסדר גמור.

אני שואל שאלה נורא פשוטה. יש פה סיטואציה, שמצד אחד זה לא להקיא לא לבלוע, ואין להם פתרון.

אדוני היושב-ראש, סליחה שאני מפריעה לך, ביקשנו וקיבלנו את אישורו של יושב-ראש הכנסת להמשיך את ישיבת הוועדה לעוד איזשהו פרק זמן, בזמן דיוני המליאה.

תודה. אדוני משרד המסחר והתעשייה, אדוני משרד החקלאות, אם אתם לא יודעים לדבר עם האתיופים יש לי חבר טוב פה בחדר שיודע לדבר. תסמיכו אותו. אני מדבר בכל הרצינות, אבל מישהו צריך לעשות פה פעולה.

יש פה שתי סיטואציות, אדוני היושב-ראש. קודם כול, יש סיטואציה שבה הרשות השלטונית שנקראת מדינת ישראל לא הודיעה רשמית לאנשים האלה בכתב – כמו שנתתם להם את האישורים בכתב – שאומר, לא להביא מאתיופיה, יש תהליך כזה וכן הלאה, יש חשדות שבאו מקניה. אף יבואן לא קיבל הודעה רשמית ממדינת ישראל. כל עוד לא שלחתם להם הודעה רשמית, מבחינתי הקונטיינרים שנמצאים עכשיו בנמל אשדוד חייבים להיות משוחררים.
נלך לשלב הבא. בשלב הבא אני חושב שאתם – משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד התמ"ת, משרד החוץ – צריכים לשבת, לטכס עצה, איך לא מרעיבים את עולי אתיופיה במדינת ישראל, נקודה. ואם צריך, להגיע לדרג של שרי החוץ, של ראש הממשלה. אני רוצה לדעת מי המשלחת שלכם, של משרד החקלאות, שנסעה לאתיופיה וישבה עם הפקידות. אני אומר לך, שיום אחד לא ישבתם איתם, עם הפקידים באתיופיה.

שר החוץ היה באתיופיה. זה דרג דיפלומטי יותר בכיר משרת החקלאות.

אני חוזר ואומר לך, אפשר לפתור את הבעיה, אתם רק צריכים לרצות לעשות את זה, תאמין לי.

אתה מדבר על הבעיה בגדול, צריך קודם כול לפתור את - - -

לא, אמרתי, את הקונטיינרים צריך לשחרר מיד.

חבר הכנסת מולה, אני הולך פה בין הטיפות. אסביר לך למה. אני הולך פה בין הטיפות משום שבמלה אחת לא נכונה, וכל הקונטיינרים האלה הלכו לאיבוד. יש פה איזשהו מצב של חידלון בהתנהלות.
יש לכם איזה רעיון, איך אתם מתכוונים לעזור לקהילה הנכבדת הזאת? משרד המסחר והתעשייה, משרד החקלאות.

אנחנו מעבירים את כל האחריות למשרד החקלאות, שהוא בעצם אחראי. לטווח ארוך בהחלט אעביר לשר ולמנכ"ל את העניין הזה של הסכם סחר, ואיפה זה עומד, ואם אפשר לזרז. לטווח הקצר הפתרון הוא רק בידי אנשים ממשרד הבריאות ומשרד החקלאות.

אני ידוע כמומחה לענייני מצרים, ושם מזה 10 חודשים אם אתה רוצה להשקיע במשהו שאתה רוצה להרוויח בו הרבה כסף, תשקיע בכדורעף. שם כל אחד מעיף את ההחלטה מאחד לשני. אומר לך חבר הכנסת מולה, שבהסכם הסחר יש גרעינים, יש טף.

אין הסכם סחר עם אתיופיה.

אמרתי. ההסכם בין שתי המדינות מוכן, רק לא נחתם.

אומר משרד החקלאות: מבחינתי זה שקוף. מרגע שהתהליך הוא תהליך תקין, אני מייבא את זה כמו שאני מייבא כל גרעין מכל העולם. זאת אומרת שהיום הבעיה היא לא של משרד החקלאות שיאשר, אלא הבעיה היא שיהיה אישור מאתיופיה בהסכם הסחר בין מדינת ישראל לאתיופיה.

נכון. אבל זה לטווח ארוך. צריך לחשוב על זה, ויכול להיות שזה הפתרון.

אני ממליץ לכל אלה שיושבים פה, מהצד הזה של השולחן ומהצד הזה של השולחן, אני יכול לשאול עוד שתי שאלות שמתבקשות לגבי הדברים הללו, אני מציע לכם שהשאלות האלה לא יישאלו. לגבי הקונטיינרים, אני ממליץ לשולחן הזה לא להתעסק איתם, שיהיה לכם ברור. ואם אתם רוצים שאסביר את זה בצורה ברורה, אני מוכן להסביר בצורה ברורה. אני מוכן להסביר את זה בצורה ברורה, לא בזמן הדיון. יכבו את הדיון בשידור, נסגור את הישיבה, אני אסביר לכם.
אם אפשר לקחת את זה, לאה, שעוד שבוע, עשרה ימים, בגלל דחיפות העניין, יתייצב פה משרד המסחר והתעשייה יחד עם משרד החוץ, ויעדכנו איפה עומד הנושא הזה, הסוגיה של ההסכם. שלמה, זה מקובל עליך?

הסכם הסחר, כן.

אפילו אם בהסכם הסחר – אני לא מכיר קיומו של הסכם סחר – ייכתב שטף נכנס בלי מכס, והוא נכנס בלי מכס, עדיין הייבוא הזה כפוף למגבלות של הגנת הצומח.

לא, זה ברור.

תגיד, המצב לא מספיק קשה? די, אנחנו מבינים, לא נכניס לפה שום גרעין חיטה על הסכמים של אופניים, בסדר? חיטה נכניס על-פי כל הכללים, אמרתי.
אני מבקש בגלל דחיפות העניין – ולאה, אני מתנדב להמשיך בטיפול בעניין הזה יחד עם חבר הכנסת מולה, שלא תהיה לך בעיה בשיבוץ של הדיון – שהם יתייצבו פה, יעדכנו אותנו איפה הדבר הזה עומד. אני מבקש שתעביר למשרד, הסיפור הזה דחוף ביותר. אי-אפשר להשית על האוכלוסייה כאן מצב שהם קונים קילו טף במחיר של קילו זהב. הם לא יכולים לעמוד בזה וזה מוצר בסיסי ביותר. אני לא רוצה אחרי זה להרחיב את הדיון, על מה מדינת ישראל צריכה לעשות בטף. אבל זה כבר הדיון הבא. שלמה, בסדר?

אתם רוצים להגיד משהו?

אני רוצה להגיד משהו. אני לא אתיופי, גם אם אני קצת דומה בצבע. אני גם לא יבואן. מתוך כאב הצטרפתי לעניין הזה, כי אלה חברים מקורבים אלי. כשראיתי את הבעיה מאוד הופתעתי. כאזרח אני חושב שלאוכלוסיה הזאת יש מספיק בעיות במדינה הזאת, ואנחנו לא מתכוונים להרחיב עליהן. שומעים יבואנים, יש לנו רושם שמדובר באיזה שהם "תותחים" כאלה. היבואנים הגדולים האלה מייבאים קונטיינר. בשביל זה יש פה מספר כל כך גדול של יבואנים, בשביל כמה קונטיינרים שאתה שומע פה. מביאים קונטיינר כזה ב-40-30 אלף שקל, רוצים להרוויח עליו עוד 5,000 שקל או 10,000 שקל במספר חודשים.

מה הטענה שלך?

מה אתה רוצה להציע?

אגיד לך מה אני רוצה להציע, אבל אני רוצה לתת טיפה רקע כדי שתבין על מה אני מדבר. היבואנים האלה עבדו 20 שנה, עד לפני כמעט שנה או שמונה חודשים. למרבה הפלא, לפני שמונה חודשים אמרו להם שאי-אפשר לייבא את הטף. אבל מסתבר שיבואן אחד בישראל, שהוא לא אתיופי דרך אגב, ממשיך לייבא את הטף, ואישרו לו את זה. משרד החקלאות אישר לו.

מה זה?

כן, מה שאתה שומע.

הוא מייבא אותו מהולנד.

תן לי רגע לסכם את מה שאתה טוען. אתה אומר שמייבאים טף, רק העבירו את זה דרך מונופול אחד. זאת הטענה שלך?

כן.

משרד החקלאות, יש יבואן אחד שמייבא מהולנד. בדיקת המסמכים שלו נעשתה כמו שנעשתה לאחרים? נעשתה מול הולנד?

גם מהולנד וגם מדרום-אפריקה.

כן. בדיקת המסמכים של המשלוחים האלה היא תקינה.

נעשתה מול הולנד ודרום-אפריקה?

כשאין לנו חשד לזיוף, אנחנו לא צריכים לאמת מסמכים. לא הבנתי את השאלה.

אומרים לך פה את האמירה הבאה. נוצר פה איזשהו תהליך, שלנו יש חשד של הטיה. האם נעשתה בדיקת אימות מסמכים של המשלוחים של אותו יבואן בלעדי מול מדינות המוצא?

המסמכים אותנטיים. אנחנו מכירים את המסמכים, אבל נעשה למען ייראו.

בשביל הנראות, בוודאי, תעשו את זה.

בסדר.

בשביל לסבר את האוזן, כשאתם מטפלים בעניין הזה, שתבינו מי נגד מי. מנעו את הייבוא מיבואנים אתיופים, שמביאים את זה רק לצרכים שלהם מזה 20 שנה, ואז נוצר מצב שהיבואן הבלעדי הזה היה יכול לדרוש מה שהוא רצה, והוא הפך להיות מונופוליסט על העסק הזה. וכשאלה התקוממו על המעשה, פתאום עצרו את הקונטיינרים האלה לפני חודשיים-שלושה. זה לא סתם קרה. אתם אומרים חצאי אמירות כי אתם לא יודעים את כל הפרטים. אני עיינתי במסמכים האלה.

אני היום מוכנה לתת לכל יבואן כזה של טף, ולא משנה מי הוא, את אותם רישיונות שנתנו ליבואן שאתה מדבר עליו. הם יכולים להביא אותו מהולנד, הם יכולים להביא אותו מדרום-אפריקה.

אני אומר לך: תחשוב טוב-טוב מה שאתה עכשיו ממשיך לומר, אנחנו בשידור ובדיון. אמרתי שאת הדיון הזה אני רוצה לעשות אחרי סגירה. משום שאם אתה שואל עוד שאלה אחת, אני שואל אותם עוד שאלה אחת, ואנחנו בכלל במצב אחר. תקשיב לי טוב. היא תבדוק, עד שבוע הבא או עוד עשרה ימים, את הבדיקות, ותחזור לפה עם תשובות. אם המסמכים שלו אותנטיים, עלא כיפק. אם המסמכים שלו לא אותנטיים, הם בתקלה. בסדר?

מקובל.

אני מציע לך, בוא לא נרחיב את השאלות מעבר לזה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה שמשרד החקלאות יעשה בדיקה אם הטף גדל בהולנד.

בדקנו. את זה בדקנו.

אני יודע שגם ליד קרית-ארבע למשל גידלו איזה שלוש-ארבע-חמש קילו טף. אז אני יכול להגיד שזה גדל בארץ? האם סדר גודל של כמות גדל בהולנד או לא? או שמישהו אחר עושה קופון. לפי דעתי מישהו אחר עושה קופון, אבל זו דעתי.

חבר הכנסת מולה, בקטע הזה כבר אמרתי ואני חוזרת ואומרת עוד פעם: כל יבואן שיבקש אישור לייבא את הטף הזה מהולנד או מדרום-אפריקה, איפה שאנחנו יודעים שהוא גדל, מוזמן לבקש את הרישיונות האלה.

את אומרת דבר אחר. כל אדם שיודע לייבא טף עם תעודת מקור אמינה ואותנטית יקבל אותה. זה בסדר. זה ברור לחלוטין. אני אומר לך שכאן ישנה איזושהי אמירה בין השורות, שאומרת: תבדקו.

לקחנו על עצמנו לבדוק.

אומר לך את זה בכמה רמות. אחד, תבדקי את התעודה, שתיים, תבדקי אם אכן יש להולנד את היכולת לספק את הכמויות הללו. אני אומר לך דבר אחד. אני לא יודע כמה אתה מכיר את הולנד, אבל הולנד הם יותר ייקים מייקים.

בסדר, אני לא מטיל ספק.

אני לא הייתי מתחייבת.

הולנד? את יודעת מה? תנסי לזייף בהולנד.

זה לא הנקודה. אבל אנחנו נבדוק את זה עד הסוף.

גם את שאלת היושב-ראש, מה הכמות של הטף שניתן לייבא מהולנד לישראל.

הטף שמגיע הוא לא בכמויות גדולות. נביא את כל הנתונים איתנו בפעם הבאה.

אם כבר, אז אולי גם מדרום-אפריקה, למרות עלויות הייבוא שהזכיר חבר הכנסת מולה.

כן, כמובן.

עוד מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו סוגרים?

אנחנו מבקשים רק לקבל את רשימת הקונטיינרים האלה, לאתר. יכול להיות שצריך למזער נזקים לגורמים הרלוונטיים פה, אז שנדע על מה מדובר.

אני מציע לך שתגידי להם את זה.

מה שאני איתרתי זה רשימה של עמוד אחד, ואני לא רואה שיש פה כאלה. אני לא יודעת. אני מניחה שמשרד החקלאות יודע.

אני רוצה לשאול אתכם: אתם יכולים לדבר עם היבואנים בלי קשר אלינו?

הם היו אצלנו, דיברנו איתם. אמרנו להם מה שאמרנו לך. הם היו בשבוע שעבר.

אוקיי. רבותי, תודה רבה. עוד עשרה ימים? גברת ורון, בסדר?

כן, אדוני, בטח.

אתם תגיעו עם תשובות, משרד המסחר והתעשייה?

אנחנו גם נפנה למשרד החוץ ביוזמתנו.

יפה מאוד. תראו שזה לא ממית, יוזמה לא הורגת.

אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:15.>