הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 739>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, יד' בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 11:00

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 52)(איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"ב-2011 של חה"כ כרמל שאמה-הכהן (פ/3460)>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
נתי ביאליסטוק כהן - לשכת מנכ"ל, משרד התקשורת

דורין מוסקונה - לשכה משפטית, משרד התקשורת

עדי קהאן-גונן - כלכלנית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד
–
לשכה משפטית, משרד התקשורת

יעל מבורך - רכזת תקשורת באג"ת, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד זיו גלעדי - רשות ההגבלים העסקיים

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה הישראלית לצרכנות

עדי ויינברג - מנהלת רגולציה, מירס תקשורת

יהל בן-נר
–
מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, פרטנר תקשורת בע"מ

אלקנה אפרתי

לאה ורון

אתי אפלבוים

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 52)(איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"ב-2011 של חה"כ כרמל שאמה-הכהן (פ/3460)>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון. על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 52)(איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"ב-2011.

אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הוא בעצם תיקון קצר. בהכנה לקריאה ראשונה סיימנו את הטיפול בנושא ביטול הקנסות ויש רק לקבוע את המועדים ממתי זה חל ועל מי.

נגענו בנקודה של ציוד קצה והגדרה של מנוי.

נתחיל בנושא התאריכים. למי יש לומר משהו בעניין התחילה של החוק.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

אמרנו גם בישיבה הראשונה ואני חושבת שהיתה על זה הסכמה בוועדה, אנחנו חושבים שזה צריך לחול על מנויים שמתקשרים מעכשיו. כלומר, מי שמתקשר עכשיו אפס אחוז בלי קנסות ועל מנויים שכבר התקשרו בעבר זה יהיה 8% כפי שזה היום. בהסכמים קיימים זה יהיה 8%.

לעניין התחילה, מה שתחליט הוועדה. מבחינתנו התחילה יכולה להיות מיום הפרסום.

האם כשהורדנו בשעתו ל-8% בהצעת החוק הממשלתית גם החלנו את זה מפרסום החוק? או שזה חל גם על מנויים שהתקשרו לפני כן?

אתה מתייחסת לרט"נים או לכלל?

לא. כרגע אנחנו מורידים מ-8% ל-0%.

כשהחלטנו שזה יהיה 8% החלטנו שזה יהיה גם על הסכמים קיימים. כשהחלטנו על כלל השוק החלטנו שעל כלל השוק זה יהיה 8% על הסכמים קיימים ובלי קנסות על מנויים חדשים.

מתי החלטנו את זה?

כשעשינו את ההחלטה על כלל השוק ולא על שוק הרט"ן, אז הוחלט שזה יהיה 0%.

מתי עשינו על בעלי רישיון?

בתיקון 50 נקבעו שינויים לגבי קנסות יציאה בשאר הענפים.

אה, לא בסלולאר.

מתי היה התיקון של "יס" ו"הוט"? מתי זה נכנס לפועל? מתי התחיל 0 ב"יס" וב"הוט"?

זה עבר באוגוסט והתחילה היתה 3 חודשים ק דימה אז זה נכנס בנובמבר.

האם למישהו מחברות הסלולאר יש מה לומר?

אנחנו מבקשים שיתנו לנו זמן סביר להיערך לזה מבחינת המערכות.

דיברנו כבר על זמן היערכות. כמה זמן היערכות?

אנחנו מדברים על חודש וחצי בערך.

אתם מדברים על היערכות של חודש וחצי מהיום?

עד 1 באפריל, זה יותר מחודש וחצי.

זה בדומה למה שהיה בפעם הקודמת.

בתיקון שנעשה במסגרת חוק ההסדרים אכן נקבעה שהתחולה תהיה רטרוספקטיבית אבל ניתן לחברות זמן להיערך. נקבע שהוראות שיחולו לגבי מנוי שביטל מיום 1.2.2011. כלומר, ניתן איזה זמן נוסף להיערכות.

אני מחברת סלקום. רק לנקודת המועד שממנו זה יחול. האם זה יחול על מנויים קיימים? האם זה יהיה מהמועד של "הוט" ו"יס" או רק קדימה. אני רוצה להזכיר שההתערבות שהיתה רטרוספקטיבית במסגרת חוק ההסדרים, ההצדקה שהייעוץ המשפטי של הוועדה נתן היה שיש מקום להתערבות רטרוספקטיבית בגלל שמדובר בחסם מאוד משמעותי. היו טיעונים שזאת התערבות מאוד בוטה אבל היא אפשרית במקרים מאוד קיצוניים.

אני נוטה להתערב רטרוספקטיבית אבל בצורה מוגבלת. כלומר, לא על כל מי שקיים אלא באמת החל מנובמבר. חברות "יס" ו"הוט" וחברות האינטרנט טענו שאנחנו מפלים בתוך ענף התקשורת, בינם לביניכם והבטחנו להם ליישר קו. אם זה התחיל מנובמבר אז נתחיל מנובמבר.

יש כאן שתי הגבלות. אחד, זה יחול מנובמבר אבל רק החל מ-1.4.

הבנת?

לא הבנתי כי זה לא משנה כלום כי זה מנובמבר אז זה מנובמבר.

לא. יש לקוח שהתקשר איתך בנובמבר והוא רוצה להתנתק מחר. הוא עדיין יהיה ב-8%.

הבנתי.

זה לא משאיר לך הרבה אבל זה מיישר קו.

אז לעניין הזה לגבי אישור קו. צריך לזכור שעל-פי זה יישור קו היה צריך לקבוע לגבי "הוט" ו"יס" התערבות מפברואר.

לא טענתם את זה.

אתם טענתם שאתם משווים.

אני רוצה רגע לדבר על הטיעון המשפטי.

הם טענו שהם מופלים, לא אתם. הם טענו שאנחנו מפלים אותם לרעה.

לפי זה אנחנו הופלינו לרעה בזה שלא קבעתם אותם לפברואר.

הם טענו שהם מופלים לרעה ביחס אליכם. אם אנחנו משחקים באותו ענף - - -

ואותנו הפליתם לרעה בפברואר.

אז אתה רוצה קיזוז?

אם אנחנו הולכים לכיוון הזה, אז אני חושב שצריך ללכת לכיוון יותר רחב.

אני רוצה לדבר על הטיעון המשפטי. הטיעון המשפטי של הוועדה עצמה היה שהתערבות רטרוספקטיבית אפשרית במקרים מאוד מאוד קיצוניים, שהיו נכונים בתקופת קנסות היציאה הגבוהים יותר, כפי שטענה הוועדה. ההתערבות הנוכחית, לבוא ולעשות התערבות רטרוספקטיבית, כשהקנסות הן 8%, שזה מה שהוועדה אמרה שהם לגיטימיים – יותר מזה, זה פחות ממה שהמשרד טען שהוא לגיטימי.

גם אם הטיעון שלך הוא נכון, המידתיות פה שונה. בעוד שהפריסה הרטרוספקטיבית אז היתה מלאה, על כל מי שקיים והתקשר בעבר, פה אנחנו שמים גבול שהוא לא רחוק, החל מנובמבר. זה בסך-הכול 3 חודשים אחורה. זה נותן לך היערכות. בחודשיים הקרובים זה לא יחול. מה אתה מאבד פה? בסך-ה כול לא הרבה.

זה סך-הכול 3 חודשים שבהם יש לקוחות שקיבלו איזו תכנית שכוללת תנאים מסוימים ומתערבים בהסכמים קיימים.

תרגיש את זה רק מאלה שירצו להתנתק. שים לב, זה רק מאלה שיתנתקו ולא יתנתקו בחודשיים הקרובים.

נכון.

לא נשאר לך הרבה.

נכון ועדיין מתערבים בהסכם קיים למרות שאין הצדקה מאוד רצינית לנושא. אין הצדקה מאוד רצינית כי גם הכנסת – הכנסת טענה את זה לא אני. זאת היתה הצעה של כבודו לעשות את ה-8%.

לא, אני הצעתי אפס. אני אוציא לך את הפרוטוקול. אני הצעתי אפס ואפילו היתה לי רביזיה על זה. אז הממשלה אמרה שאפס לא בא בחשבון ושזה אסון קולוסאלי. מתי חזרתי לאפס? כשראיתי שהממשלה תמכה בוועדת שרים לחקיקה בהצעת חוק אחרת.

מצד שני צריך לזכור שהמדינה רצתה 8%. סליחה, הממשלה רצתה 10% ובהמלצתך, אחרי שהחליטו שזה לא יהיה אפס, החליטו על 8%. כלומר, זה היה לגיטימי גם על-ידי המדינה. המדינה אמרה ש-8% זה לגיטימי. עכשיו אומרים שזה לא לגיטימי ורוצים פחות.

שמור את הקרדיט שלך לויכוח הבא על הגדרת מנוי, הוא הרבה יותר משמעותי מבחינתך.

יכול להיות ועדיין - - -

על מה אנחנו מתווכחים פה? אם אני פורס את מספר המקרים שנופלים לגדר המתיחה שאנחנו עושים לאחור, אז המתיחה היא מאוד קלה ומאד מידתית ומאוד נכונה וגם משווה בין כל השחקנים בענף.

לגבי ההשוואה בין השחקנים בענף אני שמח שהמדינה רוצה להשוות בין שחקנים בענף.

איפה שתגיד לי שמפלים אתכם לרעה תראה שאני אעזור לך. תבוא אלי עם דברים כאלה ביחס לשחקנים שאיתך באותו ענף.

ביחס לכלל השוק העסקי.

לא, לא כל השוק העסקי, ענף התקשורת.

למה?

כי ענף התקשורת הוא מיוחד בישראל.

מאוד מיוחד.

זה הולך ומשתנה.

נכון, הוא מאוד מיוחד, יש בו מיסים יותר גבוהים, יש בו עוד כל מיני דברים.

לא, לא. היו עיוותים אבל האיזון הולך ומשתנה ואני מסכים איתך ואנחנו רגישים גם לזה. עובדה שאת ציוד הקצה אנחנו מורידים למחשבה מחדש בעקבות זעקותיכם. אין בעיה להעביר את זה פה היום ואין בעיה להעביר את זה במליאה. זה אפילו ניתוק זיקה מלא. מאחר ואמרו שזאת עלות שלכם של מאות מיליונים והמצב הפיננסי שלכם מתחיל להיות כזה ואחר, אז נדברנו השר ואני לבצע מחשבה נוספת בעניין. אתה לא יכול להגיד שלא קשובים אליכם לגמרי.

לא אמרתי שלא קשובים אלינו, חלילה.

עוד הערות?

המועצה לצרכנות מברכת על הצעת החוק הזאת. היא תגביר את השקיפות בין החברות, היא תגרום לחברות להילחם על הכיס של הצרכן.

הזכרת עכשיו את הורדת ציוד הקצה שבעינינו הוא מהווה חסם אחרון.

גם מבחינתי.

לכן חשוב להכליל אותו בהצעת החוק ה זאת, אם אפשר, כי הצעת החוק הזאת מורידה את כל החסמים למעט החסם על ציוד הקצה. לכן, כמו שאמר יושב הראש בדיון הקודם - - -

עד אתמול הייתי נחוש להעביר את זה. אבל היתה לי שיחה ארוכה עם שר התקשורת בנושא הזה ואני מאוד מחשיב את דעתו. לא בהכרח כל מה שאתה חושב אתה צודק. זה לא שאנחנו חושבים שהנושא של ציוד קצה לא מצריך טיפול אבל בואו נעשה כרגע השהייה לראות איך השוק ממשיך לעכל את הרגולציה הכבדה שהופעלה על-ידי הכנסת ומשרד התקשורת על שוק הסלולאר והאחרים בתחום התקשורת ואז נבחן. אנחנו לא רוצים לתקן עיוותים וליצור עיוות אחר של קריסת החברות האלה. אנחנו שמים לב ואין בעיה להריץ הצעת חוק בעוד חודש ולקדם אותה.

אנחנו באמת לא רוצים לסיים את זה היום מתוך רצון לבחון את הנושא בתשומת לב ובזהירות רבה. זה לא כל העניין.

השר הציג לי נתון שזה עלול לעלות לחברות מיליונים. בסופו של דבר הן צריכות להרוויח כי הן מפרנסות עשרות אלפי עובדים וגם בעלי המניות שם יוזמים כדי להרוויח. לכן אנחנו אומרים שיש שינוי דרמטי בשנה האחרונה לטובת הצרכן ובכמה צעדים שהממשלה וועדת הכלכלה עשו.

יש מידתיות גם מצידנו. הקצב לדעתי הוא עדיין מהיר מאוד של רגולציה וכבד מאוד אבל אנחנו לא ויתרנו על זה לגמרי. אנחנו נמשיך לדבר גם עם חברות הסלולאר וגם עם הממשלה ולמצוא פיתרון כי יש עיוות בנושא ציוד הקצה בזה אין ספק.

חוסר השקיפות של החברות מתבטא בכך שהצרכנים אינם מודעים למה שהם משלמים על ציוד הקצה שלהן.

גם כשעושים דיאטה למישהו, אי-אפשר להוריד לו 30 קילו מהמשקל כי זה יזעזע אותו יותר מידי. צריך לעשות לאט לאט. זאת המסקנה של השר ושלי מדיון עמוק וארוך שקיימנו בנושא הזה.

אז זה יחול על כל מי שהתקשר החל מה-1.11 וההוראה תיכנס לתוקף החל מ-1.4.

כמובן 1.11.2011 כאשר ההוראה תיכנס לתוקף ב-1.4.

נבהיר, מי שהתקשר לפני ה-1.11 יחולו עליו ההוראות, ה-8%, כפי שהם קיימים היום.

אנחנו חושבים שהנוסח היום לא מספיק חד אבל נחדד את זה.

הוסמכתם לתאם את הנוסח אבל הכוונה ברורה.

שוב, חוזים שנחתמו החל ב-1.11.2011 יחול לגביהם הנושא של 0% אבל גם זה וגם מי שההסכמים שלו הם מקודם לכן, החל מה-1.4.2012.

וגם הסכמים חדשים?

הסכמים חדשים – ברור.

הצטרף אחרי 1.11?

הצטרף אחרי 1.11 ומנתק אחרי ה-1.4.

יש שוני עכשיו בין ההסדר הזה לבין ההסדר הקיים לבין בעלי הרישיונות הקיימים שהם לא רט"ן.

מה הכוונה?

אצלם כל ה סכם קיים הוא 8%.

אצל מי?

אצל כלל השוק שזה לא סלולאר. כל הסכם קיים הוא 8%. כאן אנחנו עושים אבחנה, אנחנו אומרים שהסכם קיים שנחתם לפני נובמבר - - -

לא, אצלם כל הסכם שנחתם מנובמבר זה כבר - - -

הסכם קיים שנחתם לפני הכניסה לתוקף של החוק.

לא הבנתי למה את מתכוונת.

יש לנו שני הסדרים. מה שמטריד אותי זה שאנחנו יוצרים פה חוסר סימטריה.

תסבירי לי.

הכוונה של ההצעה של אדוני באה ליצור סימטריה, לא משנה מאיפה אתה בא, אותו דין יחול עליך. נכון?

כן.

הדין שחל על בעלי הרישיונות הרגילים שאינם סלולאר, שזה החוק הקודם שעשית - - -

מי אלה? דברי איתי עברית.

"הוט", "יס".

"הוט" זה לא אפס כרגע?

זה אפס אבל אני מדברת על המעבר. לא על הדין לעולם ועד אלא מה שקרה בין מי שקיים לבין מי שיבוא. לפי ההצעה הקודמת, כמו שטל אמרה, שחל על כל בעלי הרישיונות חוץ מהסלולאר, היה מצב של מה קורה מרגע כניסתו של החוק. אז היתה הוראת מעבר שאמרה שהסכמים קיימים ממשיכים להיות 8% והדין החדש יחול - - -

לא, הדין החדש שחל במועד מאוחר יותר חל גם פה.

לא, הוא חל אחורה על 8% על הסדרים קיימים עד נובמבר.

כן, אבל מי שנכנס ל"הוט" ול"יס" מנובמבר משלם אפס בעצם. גם פה זה כך.

עכשיו השאלה היא לגבי הקיימים.

רבותיי, אנחנו עוד לא מבחינים בין חדשים לישנים אלא ממתי הם הצטרפו.

יפה. מה קורה לגבי הקיימים? זה מה שאני מנסה להבין. אנחנו מנסים לעשות פה יישור קו, נכון?

לפי מה שאני מבינה את כוונת היושב ראש, אז כל מי או שהתקשר מנובמבר או יתקשר עד אפריל, אם הוא יבקש להפר את ההתחייבות באפריל הוא - - -

זה לא המצב לגבי האחרים.

סליחה, זה גם אפילו לא מדויק מה שאמרנו עד עכשיו. החוק נכנס לתוקף באוגוסט. אמרו שמי שמתקשר בהסכם חדש מאוגוסט זה אפס אחוז ואין לו שום התחייבות. לעניין מנויים קיימים, אז מנובמבר זה יהיה 8%. זה מה שאמרו.

כלומר, אם אתה רוצה באמת ללכת עליכם אז זה אוגוסט. אנחנו לא חושבים שזה נכון. אנחנו חושבים - - -

אז אל תציעו משהו שהוא לא נכון.

לא, אנחנו חושבים שזה צריך להיות אותו הסדר שהיה שם. הסדר קיים שנחתם עד עכשיו, לא משנה אם זה בנובמבר או בפברואר – הסדר קיים זה יהיה 8%. לא דיברנו על זה אבל לדעתי התחילה יכולה להיות גם לפני אפריל. התחילה יכולה להיות ממרץ. מי שירצה לבטל ויש לו כבר הסכם קיים, יצטרך לשלם 8%. מי שיתקשר מאותו מועד, נניח מה-1.3 לא משלם יותר קנס בכלל.

השאלה האם זה זמן היערכות שמספק אותם.

לא, אנחנו נתנו להם מצד אחד זמן היערכות סביר ביותר ומצד שני אנחנו ניישר את הקו של נובמבר.

היום אין התחייבויות בכל ההתקשרויות.

אם אין התחייבויות אז מה הבעיה?

היום אין התחייבויות.

היום כשלקוח מתקשר יש עדיין התחייבויות?

במגזרים מסוימים, זה בעיקר בשוק של העסקים הקטנים.

אדוני, אם אתה רוצה לעשות משהו שהוא קוהרנטי לדברים האחרים אז לבוא ולקבוע שכל מי שהתקשר עם החברות מנובמבר, יחול עליו העניין של 8% עד מועד תחילת החוק. כל מי שהתחיל ממועד תחילת החוק להתקשר עם החברות, לא יחול עליו שום קנס.

אם אתה רוצה לתת איזה זמן היערכות של ביטול אחורה, אז המועד של אפריל נראה בסדר.

נובמבר לא רלוונטי כי זה בכל מקרה 8%.

שזה יישאר ועד אפריל הם יוכלו להתארגן ל-8%.

אני לא מבין, לא שכנעתם אותי.

לא ניסיתי.

זה מה שאתה צריך לעשות, אין לך ברירה אחרת.

קודם כל, אני חי בשלום עם כל האפשרויות שהועלו פה.

בנובמבר 2011 נכנס לתוקף חוק שהחיל על כל יתר השחקנים בענף התקשורת למעט הרט"ן, אפס קנסות יציאה ממועד וזה והלאה.

הירידה לאפס התחילה באוגוסט. בנובמבר התחיל ה-8%.

לכל אלה שלא היה להם כלום קודם. המצב היה שזה יכול להיות 20% או 50%.

מתחיל התחיל אפס?

באוגוסט.

בטוח?

למנויים חדשים.

אני אקריא את מה שהוחלט שם:

"הוראות סעיף 51ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה" – זאת ההוראה שקובעת אפס.

אתה צריך להתחיל לקרוא מפה.

"הוראות סעיפים 51ד ו-51 ה' לחוק העיקרי כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה יחולו לגבי מנוי שהתקשר בהסכם התקשרות כאמור באותם סעיפים ביום תחילתו של חוק זה ואילך" – וזה ביטול הקנסות לחלוטין.

כלומר, 0% מאוגוסט.

זה 0% מיום התחילה.

"הוראות סעיף 51ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחולו מתום 3 חודשים מיום התחילה ואילך", שזה נובמבר, "גם לגבי מנוי שהתקשר בהסכם התקשרות לפני יום התחילה וביטל במהלך תקופת ההתחייבות את הסכם ההתקשרות כאמור. ואולם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, יהיה רשאי לגבות ממנוי כאמור תשלום או למנוע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול, ובלבד ששיעורם הכולל אינו עולה על סכום התקרה", זה ה-8%.

השאלה: מתי מתחיל פה ה-0.

שם ההתחלה היתה מיום תחילת החוק לגבי חדשים ואחורה 8%. פה לא רלוונטי אחורה 8% כי זה כבר קיים.

הבנתי. מתי זה היה?

באוגוסט.

באוגוסט התחיל החוק.

באוגוסט התחיל לגבי החדש, נובמבר לגבי הישנים – 8%.

אז זה מאוזן מה שעשינו. אין פה בדיוק סימטריה אבל לא נמשוך אותם אחורה עד אוגוסט.

בכל מקרה לא תמשוך אותם אחורה עד אוגוסט כי שם זה החדשים.

אז תעשה כמו שאמרנו: 1.11 ותחילה מ-1.4.

אני שוב שואלת את השאלה רק כדי לחדד: אם אני מנויה חדשה ובאה להתקשר אז זה לא חל עלי אלא רק מאפריל?

לא, זה חל עליך.

לגבי מנויים חדשים מיידית אפס.

היא צודקת. היתה לנו שאלה של היערכות וזה עד אפריל וזה לא קשור, זה בין אם לחדשים ובין אם לקיימים.

נכון.

החוק נכנס לתוקפו, לבקשתם, מה-1 לאפריל. מ-1 לאפריל, שזה יום התחילה, הסכמים חדשים הם אפס אחוז. לגבי אחורה זה יהיה 8%.

לא. מנובמבר עד אפריל הוא רוצה שזה יהיה - - -

לא, יש פה מועד ביניים.

החל מ-1 לאפריל, מי שהתקשר מ-1.11 ישלם 0%. זה בעברית פשוטה.

וזה חל גם על מי שמתקשר מיום פרסומו של החוק ואילך.

ומעמדו של מי שהתקשר בנובמבר ומי שהתקשר היום הוא זהה.

אנחנו לא עושים שוויון.

למה?

כי אצלם לא היה 0% לאחור.

זה לא קשור לאחור, זה ממתי הם עם 0%. ממתי משחקים עם התנאי הזה של 0%? לאחור או לא, זה יחסיות.

אם אתה רוצה לעשות את הדברים קוהרנטיים אחד לאחד, אתה צריך לבוא ולומר - - -

לא, כי אם החקיקה הזאת היתה נמשכת והיו פה ויכוחים והתנגדויות אז יכולנו להגיע להכרעה גם בעוד שנה אז איפה שוויון אם בעוד שנה אפס? הצהרנו אז בוועדה שניישר קו והודענו את זה.

עם כל הכבוד, הם אמורים לפעול לפי המצב החוקי. המצב החוקי כשהם פעלו היה שונה כי רק עכשיו אנחנו מתקנים את החוק. לכן, לבוא ולהגיד שהם היו צריכים לדעת מראש שהחקיקה אולי תעבור בעוד 6 חודשים, יש בזה משהו שהוא לא תמיד תואם את המציאות, הכוונות ובסוף הביצוע. לכן הם לא היו אמורים להתכונן לזה.

אמרנו את זה באופן גלוי שלא כל מה שאנחנו אומרים קורה בסוף, אבל אמרנו את זה ולא הסתרנו את זה. שנית, אני לא רואה כאן חוסר מידתיות לעומת התיקונים הקודמים ל"הוט" ו"יס" וגם לסלולאר.

ב"הוט" ו"יס" התחולה של האפס אחוז היתה רק קדימה.

כן, אבל היא נעשתה מזמן.

זה לא משנה. מבחינתם הם ידעו שברגע שהחוק נכנס לתוקפו או אז יש להם את הסמכות. עכשיו אתה אומר להם גם לאחור. השאלה, אם אנחנו מיישרים עכשיו קו - - -

כן, אבל בעבר הלכתם 3 שנים אחורה.

אני לא מתווכחת.

פעם הולכים 3 חודשים אחורה, זה הכול.

ביחס לתיקון שנעשה, כבר עשינו דברים דומים וזאת לא הטענה שלי. אם אתה אומר שאתה רוצה לעשות משהו קוהרנטי שהוא זהה, מבחינתם זה מיום התחילה.

מבחינתי זה לא בפרוצדורה הזאת אלא במהות, ממתי הלקוחות משלמים אפס. הלקוחות משלמים אפס ב"יס" וב"הוט" מה-1.11. מבחינתי זה השוויון.

אם אפשר להציע, אני לא יודע אם זה רלוונטי מבחינת הרצונות של הגורמים השונים אבל אם זה יחול רק על הסכמים חדשים, יכול להיות שזה יותר פשוט במערכות ואז אפשר לצמצם את ה-1.4 ל-1.3 ואז להחיל את זה רק קדימה.

זה מה שהציע משרד התקשורת.

אז כאילו נותנים לנו פחות זמן היערכות ממה שנתנו לחברות השידורים אבל מצד שני לא מחילים את זה אחורה.

עדיף להלחיץ את המערכת ולהיערך כמה שיותר מהר ל-1.3 מאשר לגעת בחוזים הקיימים.

אולי זה באמת לא נוגע ללקוחות פרטיים אבל לגבי לקוחות עסקיים בינוניים ומעלה וזה עד 100 מכשירים, אז יכול להיות שכן יש התקשרויות שהרטרוספקטיביות באמת יוצר איזה נזק לחברות.

אין לי חברי כנסת להתייעץ איתם. זה החיסרון בלהיות לבד.

למישהו יש רעיון בנושא הזה?

כן, לקבל את ההצעה שלך.

בואו נעבור להגדרה של מינוי ובזמן הזה אני גם אחשוב.

לגבי המנויים החדשים, אין היגיון להגיד שזה מ-1.4. ממילא אמרת שמי שמתקשר אחרי נובמבר זה 0% אז מי שיתקשר עכשיו - - -

ברור, זה מה שאמרנו.

לגבי מנויים חדשים התחילה צריכה להיות מיידית.

אני לא רואה אדם שמתחבר ומתנתק אחרי שבוע.

בגלל שהגנת הצרכן אינה חלה אם אתה פותח את המכשיר, אז יש אפשרויות כאלה.

הנקודה פה ברורה. נעבור להגדרה של מנוי ובזמן הזה אני אחשוב.

אדוני, אני רוצה לבקש ממך בקשה בנוגע להגדרה של מנוי. אנחנו מתחבטים במשרד לגבי השאלה הזאת והשלכות רוחב שלה לגבי עניינים אחרים בתחום הרט"ן ועניינים אחרים שנוגעים בשוק התקשורת. אם אפשר לא לדון בזה במסגרת הזאת, אנחנו נביא הצעה בכל שנדרשת בחקיקה, ככל שנדרשת בתיקוני רישיונות במקרה הזה. לנושא הזה יש השלכות שמבחינתנו חלקן מאוד דרמטיות. למשל, אני אזכיר שבמכרז לגבי המפעיל הרביעי והחמישי, נקבע שהוא צריך להגיע לנתח שוק מסוים במגזר הפרטי. אם אנחנו לא נהיה קוהרנטיים בהחלטות לגבי הדבר הזה זה עלול ליצור ויכוחים.

למה הגדרת מנוי קשורה לחדירה בשוק הפרטי?

אם הגדרה של מנוי היא לא קוהרנטית לאורך כל החקיקה - - -

להיפך.

יתכן שנקודת המוצא שנגיע אליה במשרד היא שנגדיר מנוי פרטי לצורך המכרז אבל אני אומר שוב, אנחנו רוצים לראות אם אפשר לעשות איזו הגדרה שבאמת תכיל את הכול כי יש הרבה מאוד הגדרות בענף התקשורת שנוגעות ללקוח עסקי וללקוח פרטי.

רציתי שההגדרה של מינויים תישאר כפי שהיא כרגע ואם נצטרך לעשות שינוי - - -

בוא נראה לאיזה שינוי אנחנו מגיעים ואחרי זה נבחן מה המשמעות רוחב שלו ומה משמעות של דחייה שלו. אצלנו הצטברו הרבה מאוד תלונות ומצבים אבסורדיים כתוצאה מהגדרת המנוי.

לקוח בודד שהתקשר בסל של מאות מנויים משלם בעצמו בנפרד ורוצה לעזוב הוא לא יכול כי הם רוצים שכולם יעזבו. אני לא מבין למה הוא לא יכול לעזוב לבד. נשמע את זה עכשיו.

זה בדיוק מסוג הדברים שאנחנו כרגע מתחבטים בו. יש יותר ממקרה אחד - - -

בוא נראה איך אפשר להתחיל ולפחות לסמן את המקרים האבסורדיים האלה.

כרגע החוק מדבר - - -

מה ההגדרה של מנוי?

בנוגע לנושא של הסלולאר מדובר בחקיקה על כמות מכשירים. ברישיון יש הגדרות אחרות.

אני רוצה להתייחס לתלונות שמגיעות למועצה לצרכנות. החברות משווקות מסלולים עסקיים ללקוחות פרטיים.

זה לא קובע, קובע רק - - -

נכון. בפסיקה הוכח שהשימוש הוא התופס.

לא, החוק עבר מבחן מאוד ברור, רק כמספר המנויים.

החוק עבר אבל החברות מנסות להטות את זה לכיוונים אחרים.

קווי טלפון זה עדיין פרטי.

כן, אבל בחוק הגנת הצרכן, לדוגמה, יש הגדרות אחרות של מנוי עסקי ומנוי פרטי ואז מנוי שרוצה להתנתק ולבטל עסקה תוך 14 יום, אם הוא מוגדר כעסקי הוא לא יכול. החברות לפעמים מושכות אנשים פרטיים - - -

יש לי רעיון ואני רוצה לשמוע את תגובתכם. הרעיון הוא שעד אחוז מסוים יוכלו להשתחרר. נניח שיש 200 מנויים בחברה, אני לא רואה למה 20 לא יכולים. חברה שמשלמת עבור כולם והיא לקוח אחד זה משהו אחד. אני מדבר על חברות שגם הבן של העובד לקח קו והוא משלם בעצמו ולא נכנס לאותו דיל. הוא נחשב לקוח עסקי?

זה לא בהכרח.

הגדרה הוא נחשב ללקוח עסקי.

זה נורא מורכב.

בפסיקה השימוש נקבע לפי שימוש פרטי. היו פסקי דין שצרכנים התלוננו. הוא היה לקוח עסקי והוא הוכיח - - -

פסיקה מהחודשים האחרונים?

מהשנה האחרונה.

ממתי התיקון?

השימוש היה שימוש פרטי והשופטים התייחסו אליו כלקוח פרטי.

בהקשר של אבדן הטבה ההתייחסות בחקיקה כרגע מדברת רק על מי זכאי לאותה הגנה והיא מדברת על מספר מכשירים. בוא לא ניגע בזה מכיוון שכאן לא נשאלת השאלה האם זה עסקי או לא עסקי. החקיקה אומרת שגם אם אתה לקוח עסקי ויש לך 98 מכשירים אי-אפשר לבטל לך הטבה שהבטיחו לך. זה מה שאומרת החקיקה כרגע, ולא חשוב אם אתה לקוח עסקי או לא.

אני לא מדבר על עסקי, המבחן הוא כמות מכשירים.

לאו דווקא. ביחס לשאר השוק, אם יש "בנדל" שכולל גם שירותי רט"ן אז המבחן הוא 5,000 שקלים חשבון חודשי.

זה משהו אחר, אנחנו נוגעים עכשיו רק בהגדרה של מנוי בהגדרה המספרית.

זה לא נוגע לשאלה האם זה לקוח עסקי או לא.

אנחנו לא עוסקים בשאלה הזאת. אנחנו עוסקים בשאלה של המספר.

אם היינו עוסקים בשאלה של מי הוא לקוח עסקי - - -

אני אומר לך שבעולם המציאות זה יצר כמה מקרים, לפחות מתלונות שהגיעו אלינו - - -

בעולם של המציאות, בעבר, כשהיה ניתן לקשור לקוח עסקי ל-36 חודשים ולקוח פרטי ל-18 חודשים, אז גם לקוח עם מכשיר אחד שהיה עוסק מורשה, היה לקוח עסקי לצורך העניין. העולם הזה נגמר.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים.

20 מכשירים מתוך 200 רוצים לצאת - - -

אפשר להתווכח על המספר אבל הרעיון היה שמי שיש לו מעל 100 מכשירים, מלכתחילה מצבו משופר מבחינת המשא ומתן שלו מול החברות. לכן, מכיוון שיש לו כוח מיקוח יותר גדול, מלכתחילה הקנס שהיה פוטנציאלית מושת עליו, היה יותר קטן מכיוון שיש לו כוח מיקוח יותר גדול.

זה שהם מעדיפים לשלם 0% או 8% זה ברור. השאלה היא, האם נקודת המוצא מלכתחילה היא שהתנאים שלהם משופרים ולכן הנזק שנגרם להם בזה שהם לא נכנסים לתוך ההגנה הזאת הוא יותר קטן. האם בזה אתה סבור שזה לא נכון עובדתית כי זאת היתה הנחת המוצא, דהיינו, שמלכתחילה מצבם הרבה יותר טוב.

אולי משרד התקשורת יודע להגיד האם ההנחה הזאת שאז הנחנו אותה היא נכונה או לא.

ההנחה הזאת נכונה אבל השאלה היא קצת יותר מורכבת. אני אתן לך דוגמה: לצורך העניין, "חבר" בא בשם כל יוצאי צה"ל וסוגר עסקה.

אני חבר ב"חבר" והתקשרתי יחד עם הבן שלי ואני בודד.

אבל נהנית מכוח המיקוח, נכון?

כן, אבל זה לא מעניין אותנו.

זאת אומרת שמבחינת המהות יש יותר משאלה אחת.

אבל אנחנו לא מתערבים בסוגיה הזאת.

אני אחזור: "בזק", לצורך העניין, היא לקוח עסקי אבל בני משפחה של עובדי "בזק" הם לקוחות פרטיים.

אנחנו עוד לא הגדרנו את הבעיה פה, עזוב את "בזק" כרגע. אנחנו צריכים לדבר על אותו דבר.

"בזק" היא לקוח של חברת סלולאר. היא לקוח עסקי כי יש לה מעל 100 מכשירים. לעומת זאת, בן משפחה של עובד "בזק", אם הוא נהנה, לדעתי הוא לקוח פרטי. השאלה היא איך הדברים מוגדרים? יכול להיות שהוא נהנה מאותו כוח מיקוח שיש ל"בזק".

אתה בא ואומר שיש יותר מזה, שיש עובד של "בזק" שחלק מהחשבון הוא משלם וחלק מהחשבון משלמת חברת "בזק". האם הוא לקוח פרטי או לקוח עסקי?

זאת שאלה טובה. אנחנו צריכים לשבת על המדוכה הזאת אצלנו כדי להגיע להחלטה.

טעינו שלא עשינו את האבחנה אז אבל האם יש הבדל בין חברה שמתקשרת בהסכם, למשל תע"ש, שלוקחת מאות מכשירים ומחלקת לעובדים ומשלמת להם לבן המפעל של אחי שיש בו 40 עובדים שקיבלו מכשירים ויש גם מכשירים של ילדים ובני זוג ובנות זוג. מה קורה כשהילד רוצה להשתחרר?

השאלה האם הם קיבלו תנאים מועדפים? האם החברה שיש בה 40 עובדים רכשה 1,000 מכשירים, האם המצב שלה מבחינת המשא ומתן היה טוב יותר? ההנחה היא שכן. מי שמחזיק ב-1,000 מכשירים, יכולת המיקוח שלו יותר טובה. אם ההנחה הזאת היא לא נכונה - - -

המבחן הוא בשימוש, השימוש הוא פרטי.

לא אמרתי שימוש, השאלה של מיקוח.

אנחנו מדברים על מסלול ההתקשרות.

השאלה אם זה מסגרת הסכמים שבו כל אחד חתם עליו בנפרד? השאלה מי משלם את קנס היציאה? האם העובד משלם את קנס היציאה או החברה?

העובד.

אני, כעובדת מדינה, אם מחר אני מחליטה לעזוב, אני מחזירה את הקו והקו נשאר של המדינה. אנחנו דנים בזה מזה זמן והשאלות צפות ועולות.

כל פעם יש איזו נקודה חדשה שלא חשבנו עליה קודם כי אנחנו מקבלים תלונות שלא חשבנו עליהן. למשל, יש חברה שעשתה את ההסכם אבל העובד שלה משלם את כל החשבון. לחברה יש גם הסכם עם העובד שאם הוא הולך הוא גם משלם את הקנס.

אבל התעריפים הם תעריפים מאוד נמוכים.

התעריפים מאוד נמוכים כי זאת חברה מאוד גדולה.

זה עסקי או פרטי? זאת שאלה מאוד סבוכה.

פתרנו שאלות סבוכות מאלה.

אנחנו רוצים לחדד את הנקודה הזאת ולבוא עם איזו הצעה. מה שצריך לשים בחקיקה, נשים בחקיקה.

בדיון הקודם דיברנו על זה והכנסנו את זה לדברי ההסבר. אין פה טענה של אדם שיגיד: אני לא מוכן.

בדיון הקודם עלתה הטענה - - -

גם היו אנשים שבאו והעידו והתלוננו.

היו כאן נציגים של גורמים ספציפיים שבאו ואמרו: אני קונה אישית מחברת סלולאר 200 קווים ומממסר אותם הלאה. אני נותן למישהו אחר הנחה ועושה איזו עסקה בעניין הזה. זה סוג של ריסיילרים ודילרים כאלה. כשרוצה לקוח שלי ללכת אז הוא לא יכול כי הוא צריך לשלם את הקנס.

לדעתי זה אחד המקרים המובהקים של לקוח עסקי ולא לקוח פרטי. שוב, לא חידדנו את הנקודה הזאת עד הסוף. זה מקרה ספציפי קיצוני של גורמים שבכוונה באים לנצל יכולת מיקוח טובה יותר ולעשות על המרווח שבין ההצעה שניתנת ללקוחות הפרטיים לבין ההצעה שלוקח לקוח עסקי גדול, על המרווח הזה לעשות איזו הכנסה מול לקוחות פרטיים. אני לא יודע אם זאת הדוגמה, אבל לא גמרנו לחדד את זה.

זה מה שעלה אז. כנראה שלחלקם יש למעלה מ-100 מכשירים אז הם נפגעים.

מי שמתחת ל-100 בכל מקרה לא משנה?

לא משנה אם הוא עסקי או לא עסקי, מתחת ל-100 מכשירים, גם אם הוא מפעל, הוא לא משלם.

לכן אני אומר שלצורך העניין הזה בוא לא ניגע. אני חושב ש-100 זה מספר מספיק גדול ולא קטן מידי.

לאו דווקא בחרתי לגעת במספר אלא לתת דרגת חופש. נניח שאחוז מסוים מהקווים יכולים כן להשתחרר.

אם במסגרת כזאת של לקוח עסקי מעל 100 קווים יש למעלה מאותו אחוז שהם זכאים, אז בוא ניתן לכולם. למה להגביל? ואז מי כן ומי לא?

אם יש יותר מ-20% שזכאים אז למה לתת רק ל-20%. לכן חשובה לנו ההגדרה כי אנחנו לא רוצים לפגוע בצרכנים, מצד אחד, אבל מצד שני לא רוצים ליצור דפורמציות.

כשהצעת החוק הראשונה נדונה המספר של 100 שיקף מצב שעד אליו זה לקוחות עם כוח - - -

עזוב, המספר 100 נקבע שרירותית. לא נעשתה איזו עבודת מחקר. אתה זוכר את הדיון? רצו 150, 50. היה ניסוי ותהייה ואני מקווה שזה הצליח.

ובלבד שהוא לא נוגע בהגדרה מהו לקוח עסקי ומה הוא לקוח פרטי בענף התקשורת.

בסדר, מספר זה דבר יותר ברור, אני מסכים איתך.

לגבי המונח לקוח עסקי ולקוח פרטי, אני מסכים איתך שהוא נוגע גם לשאלות שנוגעות לתחומים אחרים בענף התקשורת שקיבלו את אותה התייחסות.

לכן אנחנו צריכים להיות קוהרנטיים בעניין הזה. לכן, ככל שצריך תיקון בחקיקה, נביא אותו לכאן. ככל שיתאפשר רק תיקון של הרישיונות, יהיה לנו קל יותר לעשות את זה.

תקנו מה שאתם רוצים לבד.

אנחנו לא יכולים לתקן משהו כשהחוק אומר אחרת. אם זה לא עומד בהוראות של החוק אנחנו לא יכולים לתקן ברישיונות. לכן, ככל שהדבר הזה לא מצריך תיקון חקיקה – אם הוא צריך אנחנו נביא אותו לפה.

המועצה לצרכנות, מה יש לכם לומר על הגדרה של מנוי?

יש לנו בעיה עם העניין הזה. בגלל שחוק הגנת הצרכן מתייחס רק למנוי פרטי ולא למנוי עסקי, אנחנו נשמח מאוד אם תתקן את זה בהצעת החוק.

איך?

כמו שאתה אומר, לפי כמות או לפי גודל של צריכה על מנת להיות כמה שיותר צרכניים בחוק הזה ולפטור את הצרכנים מכל ההגדרות שהחברות עושות לפעמים.

במקרה הזה את עלולה גם ליצור נזק. אצלנו יש לקוחות שלפי חוק הגנת הצרכן הם לא מוגדרים פרטיים ודווקא אצלנו הם כן מקבלים את ההטבות מפני שהם עסק קטן ויש להם פחות מ-100 קווים אז אפשר להכליל אותם.

חוק הגנת הצרכן קובע מה הוא לקוח עסקי ומה הוא לקוח פרטי?

מה דעתך על אדם שמשלם את החשבון בעצמו?

ואם הוא משלם חלק מהחשבון?

מניסיון בקבוצה כזאת, הוראת הקבע עברה לקבוצה הזאת שלה הייתי שייך אבל התשלום היה שלי. הקבוצה הזאת העבירה לחברת הסלולאר.

אתה שילמת לאיזה מתווך ששילם לחברת הסלולאר.

ואז בכל מקרה זה לא יחול.

אין פה מערכת יחסים בין לקוח הקצה ומנוי הקצה לבין חברת הסלולאר, בכל מקרה אנחנו לא נוכל להתייחס לנקודה הזאת.

ההתייחסות צריכה להיות לפי השימוש של הצרכן, האם לשימוש פרטי או לשימוש עסקי?

אם הילד שלי עושה שימוש פרטי ואני במסלול עסקי אני צריכה לשלם?

מה קורה עם מי שעושה גם וגם?

כל משתמש שמשלם בעד עצמו והוא פחות מ-100.

אם אתה רוצה להגדיל את המספר מ-100 ל-120 אנחנו לא נתנגד.

המספר זה פחות דרמטי אבל אדם שמשלם על עצמו, זה יכול להיות מבחן מעולה.

אבל אם הוא משלם על עצמו כשיש תעריפים של 6 אגורות שהושגו על-ידי ההסכם הקולקטיבי, אז הוא לא יכול ליהנות משני העולמות. זה באמת מצב סבוך. השאלה גם האם אותו אחד שמשלם על עצמו גם משלם את הקנס על עצמו?

זה מתאזן מעצמו כי מי שמשלם 6 אגורות לא עוזב. מי שהשיג תנאים טובים לא עוזב. אדם הולך לחפש חברה אחרת רק כשהוא מרגיש שמקפחים אותו.

אני אתן לך דוגמה. לפעמים יש גם דיפרנציאציה. עובד חברה משלם איקס ובן משפחה שהוא עובד חברה משלם איקס פלוס משהו, שזה עדיין יותר נמוך מהשוק.

אז שיחליט. אתה לא מכתיב לו את רצון העזיבה.

אנחנו צריכים לחדד את הנקודה מהו לקוח פרטי ומה הוא לקוח עסקי כי זה חשוב לנו בהיבטים נוספים שנוגעים לניהול של הענף ולרגולציה שחלה עליו.

כל לקוח שמשלם בעצמו הוא לקוח פרטי. הוא צריך לצאת מההגדרה הזאת.

זה אחד המבחנים.

זה לא תיאורטי. יש חברה מאוד גדולה שיש לה מעל 10,000 עובדים. העובדים עצמם משלמים אבל החברה התקשרה עם חברת סלולאר והגיעה להסכם שהוא מאוד מיטיב עם העובדים והם משלמים בערך כמו עובדי מדינה ומשלמים תעריפים מאוד נמוכים. חסרים לנו נתונים עובדתיים: מי חתם על הסכם ההתקשרות? העובד חתום על הסכם ההתקשרות או החברה? אם העובד רוצה לעזוב את העבודה, הוא מחויב בקנס? יכול להיות שזאת הסיבה שהוא רוצה לעזוב, כי הוא עוזב את העבודה.

יכול להיות שהשאלה היא לא מי משלם את החשבון אלא מי משלם את הקנס?

יש מה שנקרא "פיצול אפס", מקרים שבהם המנוי הסופי משלם חלק מהחשבון - - -

אם החברה משלמת את הקנס אין לי בעיה. אם מי שמקבל את ההחלטה לא כבול בקנס, אין לי בעיה שאם יש הסכם בין "סלקום" לחברת "אלקטרה תעשיות" והם משלמים להם קנס, שישלמו להם מיליונים קנס, זה לא מעניין אותי. זה לא כבל את ההחלטה של הלקוח עצמו. באמת לא אכפת לי, שייקחו קנסות כמה שהם רוצים. זה במסגרת העסקית בינם לבין עצמם.

חבל שלא הוצאתי את המיילים שקיבלתי - - -

גם אני מקבל אותם. אנחנו רוצים לתת להם פיתרון - - -

אני שואל עוד פעם: האם לקחת מבחן של אדם שמשלם עבור עצמו שממנו אי-אפשר יהיה לגבות קנס. מאחרים תגבה מה שתרצה, גם עבורו.

החברה משלמת עבורו אבל הוא צריך לשלם את הקנס.

אם החברה משלמת עבורו הוא לא נכנס לגדר ההצעה שהצענו.

אני אומר שוב. אחד המבחנים המהותיים יהיה מי משלם, אין לי ספק בכך. אני אומר שעדיין אנחנו צריכים לבדוק עוד כמה אספקטים על-מנת שנדע שאנחנו עושים הגדרה ברורה כי כנראה זה לא יהיה המבחן היחיד.

אין לי בעיה שתוסיף מבחנים. אני מדבר איתך פר מבחן.

אם אתה נוגע לי בהגדרה ומכניס אותה לחוק כרגע, דהיינו, הגדרה של לקוח עסקי ולקוח פרטי, אז יהיה לי קשה לעשות שם מבחנים.

אני אתן לך אפשרות בחוק לשים מה שאתה רוצה. עכשיו ננסח את זה ותוסיף מה שאתה רוצה.

אז בוא נגיע עם נוסח. אם אתה רוצה שנשים אותו בחקיקה, נשים אותו בחקיקה.

אני איתך עכשיו בנוסח.

אמרתי לך, אדוני, שעדיין חסר לי מידע וחסרה לי היכולת לקבל - - -

זה אחרי חודשים שאנחנו דנים בעניין הזה, קשה לי לקבל את הטענה הזאת. אנחנו דחינו את זה עוד פעם בעקבות התערבות של המנכ"ל שלכם בשעתו, שביקש לבחון את זה ואמר שאתם מגישים. הוא דיבר גם איתך.

לא דיברנו על השאלה של מי הוא הלקוח.

דיברנו בנושאים אחרים וגם הנושא הזה עלה. בכוונה הכנסנו את זה לדברי ההסבר כדי שאף אחד לא יבוא היום בטענה פרוצדוראלית.

אני לא בא בטענה פרוצדוראלית אלא בטענה עניינית מהותית. אני אומר שכבר קבעת מבחן למי זכאי בלי קשר להגדרה שלו, האם הוא עסקי או לא. גם אם הוא עסקי גדול אבל יש לו עד 100 מכשירים הוא משוחרר מהקנסות.

אתה רוצה להקטין את המספר הזה? אתה רוצה לשכנע אותי להקטין את המספר הזה? אני מוכן לשמוע.

לא, נהפוך הוא. מצידי - - -

אין לי בעיה. אם תגיד לי ש-100 זה גבוה מידי - - -

אדוני, המספר לא מעניין אותי.

אני אמרתי לך שלי יש בעיה עם אנשים שהם לקוחות פרטיים בכל הגדרה, אלה שמשלמים לבד את החשבונות והם נכנסו לכל מיני קונסטלציות.

לפני שקבענו את המספר הזה, אדוני, אז לקוח שהיה לו מכשיר אחד אבל הוא היה עוסק מוכשר הוא היה כבול. קבענו את ההגדרה הזאת של 100 מכשירים - - -

יישר כוח אבל מה אתה רוצה?

אז למה להיכנס לשאלה - - -

כי עדיין זה רחוק מלהיות מושלם. אנחנו רוצים לתקן כל הזמן ולשפר.

מתי אנחנו מוצאים את הבעיות האלה? איפה אנחנו מוצאים את הבעיות האלה? בכל מיני מקומות איזוטריים יחסית. לקוח שהוא מורכב מיותר מלקוח אחד, כי זה גם העסק וגם האדם הפרטי הוא לקוח, כי זה העסק ובן משפחה. לנו פשוט חסר כרגע המידע. אני רוצה להגן על הלקוחות ולא על החברות בהקשר הזה.

איך אתה מגן על ה לקוחות אם אני אומר לך שלקוח שמשלם בעצמו יהיה פטור מהקנס הזה ואתה מתנגד לזה? איך אתה מגן על הלקוחות?

אני לא אמרתי שאני מתנגד לזה. אני אמרתי שאני מתנגד לזה? איפה שמעת אותי אומר שאני מתנגד לזה? אמרתי שזה כנראה אחד המבחנים המהותיים. אני רוצה לוודא שאני לא מפריע להכניס מבחנים נוספים כדי שנדע בדיוק מי הוא לקוח פרטי.

תן לנו גם קרדיט שאנחנו גם יודעים מה שאנחנו עושים ולפעמים יש לנו גם כיוונים נכונים. לפעמים אנחנו גם טיפה ממוקדים יותר. גם בויכוח על ההורדה לאפס ב"יס" וב"הוט", בהתחלה משרד התקשורת מאוד התנגד. אתם מאוד התנגדתם ואמרתם שזה יפגע בלקוח ובהטבות שאפשר לתת לו – עובדה.

אגב, אנחנו מטפלים כרגע בתוצאות של הדבר הזה, של ניסיונות לעקוף.

ברור. אמרנו שזה לא מושלם. בלי הסדרה ורגולציה אמיתית על ציוד הקצה, בין אם זה ב"יס" וב"הוט" ובין אם בסלולאר, יש לך פרצה שיעבירו את הכבילה מהצד הזה של ציוד הקצה. אבל אתם עוד לא מגובשים במאה אחוז ואנחנו הולכים איתכם יד ביד בעניין הזה, גם בגלל האמון וגם בגלל היחסים הטובים שיש בין הועדה למשרד. אני חושב שבנקודה הזאת - - -

לכן, אדוני, אתה חושב - - -

אני מוכן לקחת סיכון בנקודות שהן לא קריטיות לענף וצריך להתקדם. אמרת שבנושא של ציוד קצה של ניתוק זיקה מלא אמרו שזה יכול להיות דרמטי ויכול להפיל חברות – אני לא מוכן לקחת על המצפון שלי ולא על האחריות שלי להפיל חברות סלולאר בישראל. שווה לי לחכות עוד חודש או עוד חודשיים לתיקון.

אבל, בנושא הזה של לקוחות פרטיים שמשלמים בעצמם, תסביר לי מה הדרמה? אתה עוד אומר לי שזה אזוטרי? כל פעם שתגיד לי אזוטרי אני אגיד לך שלא תתנגד לדברים אזוטריים.

בגלל שיש בעיות מסוימות ואנחנו מנסים למצוא פיתרון רחב לבעיית קצה, אני מאוד מודאג.

יכול להיות שהפיתרון שמגיע לפה הוא לא מושלם - - -

אני אתן לך דוגמה עד כמה הנושא עלול להיות דרמטי. חברת "מירס" הפקידה בידנו ערבות של 700 מיליון שקלים שהיא תחולט במלואה אם תוך איקס שנים היא לא תגיע ל-7% בשוק הפרטי. אם אנחנו נגדיר כאן הגדרה מה הוא לקוח פרטי - - -

להיפך, אני מרחיב לך את ההגדרה. דווקא בטיעון הזה שאתה חוזר עליו, אדרבה, אני עוזר לך בזה.

אתה לא עוזר לי.

בטח שאני עוזר לך. אם אתה מפחד מהגדרה של לקוח פרטי, אז פה הגדרה של לקוח פרטי הופכת להיות רחבה יותר.

זה טוב או לא טוב? אני לא יודע.

זה טוב כי אתה מפחד שהוא לא יעמוד ביעד.

אני לא מפחד שהוא לא יעמוד ביעד. אני רוצה שהוא יעמוד ביעד הנכון. אני לא רוצה שחלילה הוא יראה לי שהוא עומד ביעד אבל הלקוחות הפרטיים הנכונים לא יקבלו את ההטבה. אתה מבין? פה זה עובד לשני הכיוונים, אדוני.

לכן, בכל לשון של בקשה, אני מבקש, על מנת שלא ניצור עיוותים בענף התקשורת, תן לנו זמן. אתה רוצה לקצוב לי את הזמן הזה לשבוע? אני אבוא לכאן בעוד שבוע. אתה רוצה לקצוב לי את הזמן הזה לעוד חודש, אני אבוא בעוד חודש.

אני אגיד לך מה נעשה.

יש לזה השלכות כל-כך רחבות.

אני אגיד לך מה נעשה. אנחנו נגמור את הנושא הזה היום. אין לי בעיה לשים הסתייגות שמאפסת את המצב. אם תשכנע אותי בשבוע הזה, אני גם ידעתי למשוך דברים שלי מהמליאה. אין לי בעיה אבל תשכנע אותי בצורה מוחלטת.

ברור. אדוני, אף פעם לא באתי הנה - - -

אני לא מתבייש לעשות זאת. אם תשכנע אותי שהתועלת ברעיון שלי היא נמוכה - - -

אין לי בעיה עם התועלת, התועלת היא מוצדקת.

הבנתי למה אתה מתכוון.

אני אומר רק שההגדרה לא תפגע - - -

בסך הכול, אם ההחלטה שגויה, אז אנחנו נאפס אותה בהסתייגות במליאה. תהיה הסתייגות שלי על הצעה שלי, גם זה קורה. בסדר?

בסדר.

אין בעיה.

אני רוצה להעיר שהצוות שמטפל בעניין ביקשנו להזמין את כל החברות אלינו - - -

הסתייגות זאת הצעה שצריכה להיות מועלית בוועדה ורק אם היא לא מתקבלת בהצבעה אז מעלים אותה למליאה כהסתייגות.

אנחנו עושים הפסקה של רבע שעה להתייעצות.

הדיון יחודש ב-12:30.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:30.)>

הגעתם למשהו בזמן שלא הייתי פה?

התחזקנו בדעתנו.

אדוני, אמרתי לך. הקושי שלי היה בנושא של הגדרת לקוח פרטי ולקוח עסקי. ככל שזה לא מבטל מעבר לתיקון הזה, ההגדרה לא תעסוק בשאלה האם מדובר בלקח פרטי או בלקוח עסקי אלא לאותו לקוח שזכאי ליהנות מהחוק הזה, יהיה לי קל יותר.

אין בעיה, נטפל בזה.

ומעבר למהות? יש משהו לומר למהות? אנחנו מדברים על אדם שמשלם בעד עצמו.

עכשיו הבנתי משיחת טלפון שלרוב העובדים האלה יש השתתפות של המעביד בחשבון גם אם היא מינימאלית של כמה עשרות שקלים. החברות עומדות על זה שתהיה השתתפות ורק חריגים מצליחים להשתחרר מזה בהתקשרות. ברוב המקרים יש השתתפות של החברה. זה נכון?

כן. לרוב יש השתתפות של החברה.

כלומר, גם אם יש אדם שמשלם בעצמו את החשבון, אנחנו מדברים על מעט מאוד אנשים.

ישנו עוד דבר מאוד חשוב. גם בגלל שזה עלה ולא היה מספיק זמן לבדוק את ההשלכות של זה, שאם עושים שינוי בנושא הזה שהוא לא יחול רטרואקטיבית. זה חייב לחול רק ממועד התחילה ולתת לנו איזו תקופה של התארגנות. לא חייבים הרבה זמן אבל זה חייב להיות רק קדימה. יכול להיות שיש היום הסכמים שיגרמו לנו להפסדים מאוד מאוד גדולים לכל החברות. אני לא חושבת שזה משהו שהייתם רוצים. בלי בדיקה מעמיקה, אני אפילו לא יכולה להגיד את סדרי הגודל. אני שמה כרגע בצד את השאלה האם אנחנו בעד ונגד ואת היתרונות והחסרונות, אסור שזה יהיה רטרואקטיבית.

הבנתי.

מה עוד?

אני רק חוזרת לפרוטוקול שההצעה שלנו היא באמת שתיעשה עבודת מטה מסודרת של משרד התקשורת בעניין הזה. אנחנו לא ערוכים לתת התייחסות מאוד אינטליגנטית על כל סוגי ההסכמים שיש. זה עולם ומלואו. אם לא נשב ונגדיר ונענה בצורה מסודרת על כל האופציות השונות, אני לא חושבת שנעשה עבודה יותר מידי רצינית.

רק לחזור ולהדגיש, כדי להכניס את הסיפור הזה לפרופורציה, שכבר היום ההגדרה מגדירה מעל 100 מכשירים, קרי, מדובר בלקוחות עסקיים מאוד גדולים עם הטבות מפליגות ועם תנאים באמת באמת ייחודיים ביחס לרוב הלקוחות ולרוב השוק.

זאת אומרת, שאותם לקוחות, גם אם הם משלמים בעצמם את החשבון, צריך לזכור שמלכתחילה הם נהנים מתנאים שהם לאין ערוך משופרים ביחס ללקוח פרטי רגיל.

כן, אבל לא מעט מההטבות בהסכמים כאלה מקבלים אלה שלמעלה. הם מקבלים רכזת לעסק, מקבלים מכשירים חינם.

גם בתעריפים. כשמדובר בעסקים בסדר גודל של מעל 100 מכשירים זה גם בתעריפים וזה מאוד משמעותי.

בשוק הסלולאר, בכמות מנויים כאלה, היתרון שיש לחברה זה התעריפים שהיא מקבלת ועכשיו זה עניין של החלטה. אם רוצים להתערב שלא יהיו קנסות אבל אותם מקרים שבהם לקוח משלם את מלוא החשבון - - -

כל החברות שקנו מכם בנק של דקות, זה לא מפעל עם עובדים. יש חברות שהם כמו מתווכחים. המתווכים לוקחים את כל ההטבה אליהם לרווח.

עם זה אין בעיה כי במקרה הזה, זה מקרים שבהם ההתקשרות שלי היא אל מול אותו מתווך בלבד. לכן הוא משלם את הקנס. אני לא יודע מי הלקוח בסוף.

תסביר לי.

למשל, הדוגמה של הלקוח שהיה פה בדיון אחד לפני הקודם. זה מקרה של לקוח שקונה בעצם כמות קווים מאחד המפעילים והוא מוכר את זה לגורמים שונים.

מה קורה כשהוא מתנתק? מי גובה את הקנס?

הוא גובה ממי שיש לו את הסכם, במקרה הזה אותו אדם שהיה פה. זה אם הבנתי נכון מאיך שהוא הציג את עצמו. כמו שהוא הציג את עצמו – זה המצב.

במקרה של מתווכים כאלה שהם מוכרחים אחרי זה ללקוחות קצה, אני בכלל מתנהל רק מולו ואני לא יודע בכלל מה החלק הבא. אני לא מכיר את הלקוחות, אין לי חשבוניות ללקוחות האלה.

אז אתה אדיש לזה.

במקרה שלו זה נכון.

אם אני פוטר את הלקוח קצה מקנס - - -

זה במקרה שלו.

הלקוח קצה הזה לא יהיה פטור מקנס.

אני אסביר: נניח שיש אדם אחד בסביבה שלא שפר עליו מזלו, אין לו קרוב משפחה שהוא עובד מדינה או תאגיד גדול או חברה והוא בעצמו צריך לעמוד מול חברת הסלולאר ולקבל הצעה.

במקום שתלך ותעמוד מול החברה תבוא אלי. אני הולך לחברה ונותן לה התחייבות על 200, 300 מכשירים, על אלפי דקות מראש ובגלל זה היא מורידה לי את המחיר. בוא תקנה ממני. במקום שהיית מקבל ממנה שקל לדקה, אני מקבל ממנה 50 אגורות לדקה ואני אתן לך את זה ב-75 אגורות לדקה. אני מרוויח 25 אגורות, אתה מרוויח 25 אגורות.

יש כאן שתי עסקאות נפרדות. יש את העסקה בין אותו מתווך.

זה ברור. השאלה מה קורה בשלב הקנס?

בשלב היציאה - - -

כלומר, בפועל יש פה עסקה עם לקוח פרטי במאה אחוז.

שנייה, אדוני. יש הבדל בין הפועל לבין המהות.

אני מדבר במהות.

בפועל יש עסקה עם עסק גדול שיש לו מעל 100 מכשירים.

זה כמו מפעיל וירטואלי קטן.

לא. בגלל שאין לו רישיון תקשורת.

בסדר, זה שאין לו זאת הגדרה משפטית. אני מדבר על המהות הכלכלית. כלכלית צרכנית זה כמו מפעיל וירטואלי.

במהות אתה צודק. מה עוד יש כאן במהות? במהות הלקוח קצה קיבל איזו הטבה שהוא לא ה יה מקבל אלמלא היה מצטרף לקבוצה הזאת.

אז הלקוח הגדול והמתוחכם הוא הריסיילר, שאותו אני לא רוצה לפטור מהקנס, שישלם לחברות את הקנס.

אבל החברות לא מכירות את לקוח הקצה.

המתווך הוא לא מפעיל תקשורת והחוק לא חל עליו, הוא לא חייב לגלגל את זה ללקוח הקצה.

אבל החוק יכול לומר שהאדם לא ישלם קנס - - -

חבר הכנסת שאמה רוצה שהמפעיל הזה יהיה שקוף. הריסיילר הזה, לצורך העניין, הוא כמו חברת "אינדיגו" והלקוחות שלה.

הוא לא כמו חברת "אינדיגו". חברת "אינדיגו" לא מרוויחה על זמן האוויר של העובדים שלה ועל השירותים - הריסיילר מרוויח.

מבחינת מערכת היחסים בין הריסיילר לבין חברת סלולאר איקס, יש אותה מערכת יחסים שיש בין "אינדיגו".

לא.

בין חברת הסלולאר לבין המפעיל הזה יש אותה מערכת יחסים שיש בין חברה מסחרית שנותנת לעובדים שלה.

אני לא מתערב ביניהם בשכבה הזאת.

החברה הזאת לא מכירה את הלקוחות מאחוריו. חברת "סלקום" לא מכירה את הלקוחות.

לא מעניין אותי למי האדם משלם את הקנס.

הוא משלם לריסיילר.

אנחנו נחיל אותו עליו.

איך אתה יכול?

למה לא?

הוא אדם פרטי לצורך העניין.

חוקים לא חלים על אנשים פרטיים?

הוא לא בהגדרה של בעל רישיון. החוק מדבר על בעל רישיון.

נוסיף הגדרה.

אין לנו הגדרה כזאת.

נגדיר.

זה בכלל לשנות את החוק.

לדעתי עלינו עכשיו על נקודה שהיא ממחישה ביותר את הכשל בעניין הזה. לקוח שלקח מריסיילר, גם אם יש לו 300 קווים, אני אומר לך שהוא לא זכה לשום הטבות מיוחדות, אולי להיפך, והוא לקוח הכי פרטי שיכול להיות.

אדוני, להחריג את הריסיילר ואת "אינדיגו" לא? אתה יודע מה, בוא תחריג את כולם.

כמו שדיברנו קודם, אצל "אינדיגו" אתה יכול להניח שרוב ההטבות או מרבית ההטבות כתוצאה מהגודל, ישורשרו גם לצרכן הקצה. "אינדיגו" מוכרת טכנולוגיות ובדרך כלל היא לא הולכת להרוויח על העובדים שלה.

אני לא יודע. אולי בהסכם שלה עם "סלקום" יש "sharing".

אנחנו לא מבצעים חקירת הון. אני מדבר איתך בהגדרה. הרי ריסיילר מרוויח על הלקוחות שלו. את רוב ההטבות שהוא מקבל מחברות הסלולאר כתוצאה מהמקצוענות שלו ומהגודל שלו, הוא ישמור לעצמו כי זה מהות קיומו וזאת מהות העסק שלו. לקוחות הקצה שלו הופכים להיות שבויים וכבולים על-ידי קנסות גדולים. זה הכול, מה לא ברור בזה?

זה מאוד ברור. אתה יצרת עכשיו איזו מהות משפטית כלשהי שלא קיימת בחוק התקשורת. אין לנו רישוי לריסיילר.

אני לא אקבע רישוי לריסיילר.

איך תזהה אותו? איך תגדיר אותו?

איך תגיד שהוא לא ראש כת שיש לו 300 מאמינים? אולי הוא קיבוץ?

גם קיבוץ הוא ריסיילר.

איך תבחיל?

גם קיבוץ הוא ריסיילר. יש להם חברה שעוסקת בזה.

אני אומר לכם שוב: אדם שמשלם בעצמו את החשבון, לא ישלם קנס לאף אחד, לא לריסיילר ולא לחברת הסלולאר.

אבל אדם שמשלם את החשבון לריסיילר, אנחנו אפילו לא יודעים את זה.

אבל הוא לא ישלם קנס, מה איכפת לך? אם הוא ירצה להתנדב ולשלם – שישלם. יהיה חוק, אנשים ישמעו עליו - - -

איך תדע למי הוא משלם?

אדם לא ישלם קנס - - -

אדוני, אדם משלם את החשבון לריסיילר שקוראים לה חברת "אלקטרה". האדם משלם לי את החשבון ולא לחברת "סלקום". "סלקום" גובה את הקנס ממני ואני משרשר אותו לאדם הפרטי.

אז אני אומר שהאדם הפרטי לא ישלם על-פי חוק.

למי הוא לא ישלם?

לריסיילר.

מה זה קשור לריסיילר?

זה לא ייגבה. יהיה אסור לגבות קנס מאדם שמשתמש פרטי.

למי אסור לגבות?

לכל אחד, לכל גורם, לכל אדם וחברה.

אדוני, סליחה. יכול להיות שאני כמעסיק שנותן לעובדים שלי אני אומר להם: כשאתה עוזב, אתה צריך להחזיר את הטלפון ואם אתה רוצה לקחת אותו אז תשלם קנס. גם אז אסור לי?

לא דיברנו על טלפון דיברנו על קנס. מי שלוקח טלפון שישלם. אנחנו מדברים פה על המסלולים.

הוא גם לא יכול לנייד.

אנחנו מדברים על המסלולים. לא דיברתי על הניוד, דיברתי על הקנס.

אבל זאת המשמעות.

דיברתי על הקנס, על כסף.

איך אפשר לאכוף ולפקח על דבר כזה כי אנחנו לא מכירים את האנשים?

אנשים התלוננו.

אנשים התלוננו ואז מה?

יש חוק במדינה. אם יש חוק שאסור לגבות – מי שיגבה יהיה קנס.

יתלוננו אלי ואני אגיד להם: סליחה, רבותיי, אני לא מכיר את הדבר הזה, זה לא בחצר שלי. ואז למי הוא יפנה?

מה זאת אומרת שאתה לא מכיר?

בואו נעשה סדר. אם חברת "סלקום" תלך ותגבה קנס ותעשה פעולה בניגוד לחוק ובניגוד לרישיון, יש את משרד התקשורת שרואה אותה מולו והוא יכול להפעיל נגדה סנקציות.

מי שירצה להיות עבריין, שיהיה עבריין. מי שלא ירצה להתלונן, שלא יתלונן. אדם שירצו ממנו קנס והוא ישמע שגבו ממנו שלא כדין, הוא ילך לבית משפט לתביעות קטנות. הוא לא צריך אותך אם אתה לא רוצה לפקח על זה והוא יתבע את מה שמגיע לו. נראה את הריסיילרים האלה גיבורים אחרי פסק הדין שהם יחטפו ונראה איך הם יתנהגו. מה העניין? אני לא מבין על מי אתה מגן פה.

לא יהיה שוק של ריסיילרים, ואני חי עם זה בשלום שלא יהיו ריסיילרים. גם לא יהיו מאחוריהם אותם לקוחות שמקבלים את ההטבות האלה.

יהיה שוק של ריסיילרים הגונים ושקופים ויעילים שמרוויחים רווח אמיתי ולא על-ידי כבילה. מה העניין? מה הבעיה? שהלקוחות האלה יחזרו לחברות הסלולאר, הם צריכים לקוחות.

כשאתה אומר: מי שמשלם את חשבון הטלפון בעצמו, אתה צריך גם לומר "לכל אדם". זאת אומרת, גם אם הוא משלם בעצמו את כל מלוא חשבון הטלפון למעסיק שלו, אתה עדיין רוצה שהוא יהיה כפוף לחוק.

מה אני אגיד לך, אני ממש לא יודע.

מי שמשלם חשבונית למעל 100 איש, ברור שהוא לקוח עסקי ועל זה אין לנו ויכוח. הוא ישלם קנסות מעלה ועד עולם.

הריסיילר הזה הוא לקוח עסקי.

שהריסיילר ישלם קנסות לחברת הסלולאר.

הוא ישלם את הקנס והלקוח שלו לא ישלם?

יש פה נושא שכרגע נדון וזה בסדר. יש פה כנראה עוד קבוצה של אנשים שזה הולך להשפיע על ההתנהלות העסקית שלהם. אותם ריסיילרים שאני לא יודעת מי הם ושהם אפילו לא נמצאים פה.

יש לך רשימה של הריסיילרים האלה?

לא, אנחנו לא מכירים אותם.

איך מזמינים את הריסיילרים לדיון?

אני לא יודע.

זאת פעם ראשונה שאני שומעת על הדבר הזה.

השאלה היא מי הוא ריסיילר?

השאלה קודם כל איך מגדירים ובמי מדובר. אחרי שתדע את זה צריך להזמין אותם.

אני לא דואג לריסיילרים.

תירגע. אתה לא רגוע, זה לא טוב.

חלילה וחס אני רגוע מאוד.

תביאי לי את היומן של הוועדה, אנחנו נזמין גם את הריסיילרים.

אתה מנסה להביא פה לחקיקה - - -

אי-אפשר לעצור דיון בזה שאי-אפשר להזמין. אנחנו נפרסם שיש דיון. נפרסם באתר הכנסת. נזמן את מי שתרצו. אנחנו נעשה מאמץ כדי לאתר את האנשים האלה.

יש פה איזו נישה קטנה של אנשים שלא עשו שום דבר בענף התקשורת. הם לא תרמו כלום לתפוקות של ענף התקשורת.

מי אלה?

אותם ריסיילרים שכל מה שהם עושים – זה בטלפון, הם אפילו לא מחזיקים משרד.

הדבר היחיד שאין לי תשובה עליו הוא שלאנשים האלה מגיעה זכות טיעון ולהגן על האינטרס שלהם. זה כללי הצדק הטבעי.

הוא רוצה לפטור אותם.

לא, אני לא פוטר אותם, אתה לא הבנת.

אנחנו נעשה עוד דיון.

על-מנת שאנחנו נזמין אנחנו צריכים לדעת מי הוא ריסיילר.

כל מי שפה יחשוב על האנשים שצריכים להיות בדיון הבא שהוא יהיה דיון סופי ואחרון. אני באופן אישי אדאג שהצוות שלי יאתר. אני מניח שהאנשים האלה מפרסמים באינטרנט. לא צריך שכל הריסיילרים יגיעו. מספיק שיגיעו 4-5 שייצגו את האינטרסים וידעו לטעון את הטיעונים ומשם נמשיך הלאה.

מה המאפיינים של אותה קבוצה שאנחנו פונים אליה? מי שהוא מוכר בשם אחרים?

זה עסקים שהתקשרו עם חברת סלולאר ומשווקים קווים לאנשים פרטיים.

לצורך העניין, גם קיבוץ חל בהגדרה הזאת.

לקיבוץ אין בעיה, הוא משלם את הקנסות על החברים, זאת אותה קופה.

הוא מביא את זה מחברי הקיבוץ.

בסדר, אי-אפשר לפטור אותם. הם התקשרו בהסכם.

גם הוצג פה מקרה של חברה שחלק - - -

אנחנו מדברים על קיבוץ שהוא מעל 100 קווים כי קיבוץ מתחת ל-100 קווים פטור ממילא. קיבוץ מעל 100 קווים הוא כמו כל עסק.

אם ההגדרה של 100 קווים מספיק טובה לך, אז תישאר בה. אם הגדרה של 100 קווים טובה לך, אז היא טובה גם לריסיילר. אם זה ריסיילר של 90 קווים אז הוא פטור. אם זה ריסיילר של 200 קווים אז הוא לא פטור.

לא הבנת משהו. ריסיילר של 90 קווים עדיין יכול לגבות קנס מהלקוח.

הוא לא יכול.

בטח שהוא יכול. אנחנו נחסום גם את זה.

זה כבר בחוק הגנת הצרכן, איך הוא מחייב אותו על דברים שהוא - - -

למה? אם הוא סיכם איתו? אם אתה לא אוסר על הקנס הזה – מותר. זה כמו חברות הסלולאר.

זה המערכת החוזית זה לא בגלל - - -

גם הסכם עם חברת הסלולאר זאת מערכת חוזית פרטית ואתה בא ומתערב.

השאלה: האם יש הצדקה?

חוק התקשורת עוסק בבעלי רישיונות.

השאלה היא: מי הם אותם גורמים? מה המאפיינים שלהם? מה הנזק שנגרם להם כתוצאה מהדבר הזה לעומת התועלת?

הם יודעים לייצג את הנזק שלהם הכי טוב.

זה מה שצריך לשמוע.

אדוני, עלתה שאלה לגבי חברות עסקיות שיש להם עובדים שמקבלים את המכשיר עם החזר מלא או חלקי והן גם מציעות ןלבני המשפחה של העובדים. השאלה האם הן נחשבות לריסיילרים?

המכשיר לא נכלל בסיפור.

אני מדבר על הקו. הן מציעות גם לבני המשפחה של העובדים לשלם באופן פרטי. השאלה: האם הם נחשבים ריסיילר?

לא. אותם אנחנו סוגרים מפינה אחרת לגמרי. מי שמשלם בעד עצמו לא ישלם קנס, אמרנו את זה. זאת כרגע ההצעה.

מי שמשלם בעד עצמו את מלוא החשבון.

אולי נחריג כמה שקלים, נראה.

משלם למי?

אני אומר לך שכיום אנשים שמשלמים לחברות הסלולאר הם עדיין משלמים קנסות ומשלמים עבור עצמם כי הם התקשרו דרך מפעיל גדול.

אם ההגדרה היא מי שמשלם - - -

אנחנו לא גומרים עכשיו את ההגדרה. רציתם עוד זמן? קיבלתם, בזכות הריסיילרים שלא נמצאים פה היום.

מתי אנחנו יכולים לעשות את זה.

אנחנו נבדוק ביומן ביחד איתך ונודיע.

אני רוצה שזה יהיה בתחילת השבוע הבא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>