PAGE
5
ועדת הפנים והגנת הסביבה
06/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 497>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ג בשבט התשע"ב (06 בפברואר 2012), שעה 11:00

<תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
אבישי ברוורמן

אריה ביבי
רוברט טיבייב

>
אשר גרנר - ראש אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

מיכל צברי דוד - לשכה משפטית, משרד הפנים

אלה אלון - לשכה משפטית, משרד הפנים

עופר יצחק - רמ"ד רישוי באג"מ, המשרד לביטחון פנים

עמיתי לוי - ק' אבטחה מ"י באג"מ, המשרד לביטחון פנים

תמר ליברטי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

לירון אדלר- מינקה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאורה עופרי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גילי צימנד - ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

שרון בן גל - מנהל תחום בכיר חקירות ואכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה מזור - עוד לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכל סגן כהן - סגנית יועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיכל גנץ - רפרנטית שו"ט, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

זאב פיש - מפקח ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

אלחנן משי - מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית ת"א, מרכז השלטון המקומי

ישראלה מני - סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

קובי בר לב - עו"ד, התאחדות התעשיינים

עידית בנאורי - ד"ר, המחלקה למניעת מפגעים סביבתיים, חברת החשמל

חי גלאון - יועצת משפטית, חברת החשמל

חשאי עינב - עוזר רגולציה וקשרי ממשל, חברת חשמל

רונן וניק - יועץ משפטי, עיריית ירושלים

שמואל שפט - יועץ משפטי, עיריית ירושלים

תומר רוזנר
גלעד קרן

יפה שפירא

מוריה אביגד
<תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. חברת חשמל, אתם גם פה?

כן, יש לנו מה להגיד בכל מקום.

רק תוזילו את החשמל.

אם זה היה תלוי בנו.

כן, רשות החשמל. אנחנו פותחים את הדיון של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)(תיקון), התשע"ב, זה יהיה 2012. אנחנו מברכים על המוגמר, זה חוק שעבר שנה שעברה, נכון?

לפני שנתיים, אוקטובר 2010.

אוקטובר 2010, והייתם צריכים מיד ועד מרץ 2010 להביא תקנות כדי שהחוק ייכנס ויתחיל לעבוד, אבל אנחנו מבינים שאתם לא עומדים בחוק. כתוב בחוק: תוך מספר חודשים, חצי שנה, יהיו תקנות.

או המוקדם יותר, אני מבקש לדייק.

לא, התקנת התקנות האלה צריכות לבוא לאישור הוועדה תוך חצי שנה.

תוך חצי שנה. העניין הוא שנושא רישוי עסקים במדינה – ואני הייתי גם בשלטון המקומי תקופה לא פשוטה, סגן ראש עיר וחלק מהזמן הייתי אחראי גם על רישוי עסקים וראיתי את הטרטור שעוברים האזרחים. לפעמים כדי לפתוח משהו פעוט וקטן צריך ללכת לארבעה-חמישה גופים, לטרטר, לקבל את האישורים וזה לא פשוט בכלל. כתוצאה מכך שהאזרחים מתייאשים בדרך, אנחנו כמדינה דאגנו ודחפנו אותם שעסקים שעבדו ללא רישוי עסקים, חלקם עסקים שפוגעים בבריאות האדם, עסקים שלא היו להם דברים בטיחותיים. אבל בגלל הבירוקרטיה, בגלל הריצות, בגלל שזה לא היה מעוגן במקום אחד, המצב הביא את זה לידי כך.

קודם כל, אני מברך על כך שמשרד הפנים הביא את החוק שחוקק כאן ואושר, ועכשיו מביאים את התקנות. אני מבין את המורכבות שבתקנות ובתיאומים בין משרדי הממשלה, הרי כל אחד רוצה להגיד את ה"אני מאמין" שלו ועומד על עמדותיו, לכן דברים מתארכים. אני מברך על המוגמר. אני גם משבח את העבודה של המחלקה המשפטית של הוועדה, שלאחר כל התיאומים שעשו בממשלה הרי גם בוועדה יש מה להגיד. אז גם בוועדה היו תיאומים ואני הנחתי את הצוות לעשות את זה כמה שיותר מהר. למרות שיש לנו הרבה מאוד נושאים על שולחן הוועדה את הנושא הזה מאוד רציתי לסיים – קודם כל להתחיל ואז ונראה איך נסיים. אני מברך שסוף סוף זה הגיע לשולחן הדיונים.

אנחנו מבינים שבגדול זה הולך להסדיר את כל נושא רישוי העסקים במדינת ישראל. התהליך יהיה יותר מזורז ופחות בירוקרטי מהבחינה שהאזרח יידע מראש שאם הוא פותח עסק א', הוא נכנס לאתר האינטרנט, מגיש את הבקשה. כבר משם הוא יודע מה הוא צריך למלא, איזה אישורים הוא צריך ומביא את הכול לעירייה, לאגף רישוי עסקים. כך מתחיל תהליך מזורז, כמובן במידה והוא מילא את הטפסים והבקשה כראוי. אני חושב זו בשורה לעם ישראל. משרד הפנים, ידידי אשר שעמד על המדוכה, תגיד לנו ברמת המאקרו קודם כל ולאחר מכן ניכנס להיבטים הפנימיים. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב. ראשית, אני חושב שמגיעה תודה לוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים עם כל נציגי משרדי הממשלה. הם ישבו ימים כלילות, העלו תקנות מורכבות המממשות את מה שהחוק אמר בגדול לגבי מספר תיקונים שדיברנו בחוק; אל"ף, מפרט אחיד. דבר שני, נושא היתר מזורז וקנסות בתחום זה. דבר שלישי, הקמת אתר אינטרנט של ממשל זמין, מפרט אחיד ברשות המקומית. מדברים על ועדת השגה שצריך להקים הן ברשויות המקומיות והן במשרדי הממשלה, ועמדות עיון הן במשרדי הממשלה והן ברשויות המקומיות.

מדובר פה על מהפכה גדולה שאנחנו התחלנו אותה. כמובן שיש הרבה קשיים, הרבה התנגדויות וכמובן שהדברים האלו גם הועברו לידיעת הארגונים הכלכליים. את חלקם הם קיבלו ולגבי חלקם יש להם הסתייגויות שבטח יעלו פה ויציגו. ישבנו כמובן עם כל משרדי הממשלה בעבודת מטה, עם רשויות מקומיות, כל אחד העיר את הערותיו, גם משרדי הממשלה. כמובן שהדבר דורש עוד עבודה רבה מהסיבה הפשוטה שאנחנו צריכים עכשיו להיכנס לתחום המפרט האחיד, שנמצא כרגע במצב של בוקה ומבולקה. אנחנו צריכים לסדר את כל הדברים האלה ולשפר דברים נוספים.

כמה זמן ייקח המפרט האחיד? זה הוא הלב של החוק והתקנות.

המפרט האחיד הוא תהליך. קודם כל, שלב א' זה מה שיש, מעלים וחלק מהמפרטים האחידים כבר נכתבו. חלק ממשרדי הממשלה לא כתבו, למשל, משרד החקלאות שעדיין לא סיים את הנושא הזה. למשרד להגנת הסביבה יש מפרטים אחידים אך הוא עדיין לא פרסם. במשרדים אחרים אנחנו צריכים לעשות גם סדר, לפעמים יש סתירות.

אם יש סתירה , מה קורה?

יש לנו רפרט, שלמעשה גייסו אותו בימים אלה לממשל זמין, איש מקצוע, הוא יושב מול החקיקה, מנתח את הדברים ורואה אם יש תקלות, סתירות או תוספות. כמובן שאנחנו נעבוד על הדברים האלה, נשפר ונסדר. זהו, אני אשמח שנתחיל להיכנס לתקנות עצמן, לתיקונים ונעבור אחד לאחד, סעיף-סעיף, כפי שאתם רוצים.

יש מישהו שמתנגד לתקנות?

אני.

מי גברתי?

אני מאיגוד לשכות המסחר ואנחנו כרגע מייצגים גם את קובי בר-לב ואת כל המגזר העסקי.

הבנתי שתיאמו אתכם, הכול היה בתיאום מרבי.

לגבי מה היה תיאום מרבי?

תיאום מרבי לגבי גיבוש - - -

אנחנו כמגזר העסקי פה עכשיו, גם בוועדה הקודמת עם היושב-ראש הקודם הצגנו.

מי אתה?

חברת חשמל.

חברת חשמל? אני עדיין חושב שאתם נמצאים במגזר העסקי, לא? אתם לא משהו נפרד במדינת ישראל, כמדומני.

הם מגזר עסקי?

אני לא יודע מה הם. תלוי איך אתה מסתכל.

הם מגזר ציבורי.

אם הם מגזר ציבורי אז יש להם משרד ממשלתי שמייצג אותם.

נכון.

אדוני היושב-ראש, רק הבהרה לגבי ההערה שלו. אם אתה מכין חוק - - -

זה לא חוק, אלו תקנות.

תקנות. ואתה לא שואל את המעורבים, זה לא - - -

שואל.

אגב, אני לא מסכים למה שהוא אמר מכיוון שאם תשאל את הגברת - - -

רגע, אשר, תן לי.

רק רגע, הוא מנהל את הישיבה, אם אתה רוצה לנהל את הישיבה צריך - - -

צודק.

אשר בסדר. בבקשה, גברתי.

אני רוצה להחזיר אותנו שנה-שנה וחצי אחורה. בכל הדיונים – והיתה שקיפות מלאה בין הצוות הבין-משרדי לבינינו – עמדה אבן נגף מאוד מרכזית שקוראים לה "מפרטים אחידים". לכולם ברור שהרפורמה הזאת, וגם עוד קובי, שהיה פה ב-2005, הבין שללא מפרטים אחידים – אין רפורמה. צריך להבין שלפני כחצי שנה התקיימה ישיבה במשרד האוצר, בזמנו עוד עם חיים שני כמנכ"ל משרד האוצר, שבה למעשה נוכחנו לדעת שאנחנו רחוקים מהמפרטים האחידים מרחק של שנים. זה לא עניין של חודשים. כי מה שקורה כרגע, אפילו אם כל המשרדים יעבירו את כל המפרטים שלהם, צריך לעשות סוג של טיוב בין המשרדים ולהבין איפה יש חילוקי דעות בין המשרדים.
אדוני היושב-ראש, ברגע שימצאו את ההבדלים בין המשרדים, צריך לעשות דיונים בין המשרדים כדי להחליט מה מוציאים החוצה. כלומר, אנחנו במרחק של שנים מהמפרטים האחידים. זאת אומרת, שאנחנו הולכים פה לרפורמה שחלקה הרב תכביד על המשק – גם תכביד על המגזר הציבורי דרך אגב, גם על המשרדים אבל גם תכביד עם המשרד העסקי – מבלי שיש לנו את הדבר הבסיסי שלשמו הוקמה הרפורמה הזאת שזה המפרטים האחידים. אז השאלה היא כרגע, אנחנו נתקדם בתקנות, נמשיך בצו רישוי עסקים שגם הועבר אלינו, אבל בפועל, המהות לא - - -

על הנקודה הזו התלבטתי עם הייעוץ המשפטי שלי בחדר, ישבתי ואמרתי: אנחנו נתקין ונאשר תקנות אבל אם אין מפרט אחיד ויבוא המשרד להגנת הסביבה על פי בחינה שלו – סתם אני הולך על משהו היפותטי – ויגיד: עובי הקיר של העסק צריך להיות 20 סנטים. יבוא הכיבוי אש ויגיד: תשמע, מבחינה בטיחותית צריך 30 סנטים. יבוא משרד הבריאות ויגיד: לא, 10 מספיק העיקר בריאות הציבור. אז מי יכריע? מי יכריע? אני שואל: מי יכריע?

בדיוק. אז חזרנו לבלגן. חזרנו לבלגן הקודם רק עם יותר - - -

אני התלבטתי עם עצמי ולכן אמרתי: בוא נשים על השולחן, נתלבט ביחד ואז יגיד לנו אשר איפה עומד נושא המפרט האחיד ומי הרפרנט הזה של ממשל זמין ומה סמכויותיו. אם כל אחד מתחפר בעמדתו שהעובי שהוא קבע הוא האחיד והוא הכי חשוב, מי יחתוך? ראש הממשלה? אני אומר את זה כי היה לי פה דיון בנושא תכנון ובנייה ואמרו שבנושא מסוים מטפל שר הפנים, אחר כך אמרו משרד המשפטים, ואם יהיה ויכוח ביניהם? ראש הממשלה. אז אם אנחנו ניתן את ההיררכיה ונדע בסוף – או תגיד לי: אמנון, תתחיל להתקדם בתקנות, לדיון הבא אני כבר מביא לך את המפרט האחיד ולכן נביא הכול ביחד. אנחנו צריכים שזה סוף סוף יצא לדרך, כי איפה זה יתקע? בסוף יבוא אזרח ולא יידע מה לעשות, למה? כי ההוא יגיד לו: אני רוצה עובי כזה וההוא יגיד לו: אני רוצה עובי כזה. מה לעשות? לא הגענו להבנה אבל בואו נתקדם. אני מצדיק את מה שאת אומרת. אשר, בטח שתענה אבל בסוף. אנחנו עדיין ברמת המאקרו, עוד לא נכנסו לתקנות. חברת החשמל, בבקשה.

בנושא של תקנות רישוי עסקים וחוק רישוי עסקים יש לנו הרבה מה לומר מכיוון שאנחנו מרובי עסקים. אנחנו גם עסקים גדולים, לצורך העניין, תחנות כוח, ואנחנו גם עסקים קטנטנים, כמו בית מנוחה או איזשהו מחסן או חניון. למרות שהיינו בקשר עם אשר גרנר, ואנחנו ביקשנו להיות מעורבים בכל התהליך, אנחנו לא עורבנו והופתענו לגלות שהיום יש דיון והחומר אפילו לא הופץ. כלומר, הנושא של השקיפות פה - - -

לא הופץ למי? זה מופץ באינטרנט.

לא הופץ לכל מי שעלול – לא נקרא לזה "להיפגע" – אבל להיות מושפע מהחקיקה הזו.

אדוני היושב-ראש, אתה תיתן לחבר הכנסת היחידי פה, חוץ ממך, לדבר?

כל הזמן, תוך כדי אפילו, מתי שתרצה.

לא, ניתן לה לסיים, אחר כך.

יש כאן תיקון של סעיף שבעצם מכניס אותנו לתוך העניין, גם בהיבטים של תחנות הכוח, של קצובת תוקף רישיונות עוסק – שבכלל לא נתנה לנו הבמה – למרות שאנחנו כבר ניסינו לעשות את זה בתהליך - - -

איפה בתקנות?

בתקנה מספר 20. התקנות האלה מפנות לצו משנת 2012, שרק אתמול ראינו אותו ויש כאן לדעתנו - - -

המדינה עובדת.

המדינה עובדת וזה נהדר. אנחנו רוצים שיקלו עלינו בכל הנושא של הרישוי, העבודה מול הרשויות ושהדברים יעשו בצורה זורמת וקלה, אנחנו רוצים.

אנחנו נגיע לסעיפים הספציפיים ותגידי.

אבל אנחנו חייבים לומר שאנחנו חושבים שנעשה כאן מהלך שהוא לא שקוף ולא מוסדר - - -

אבל אנחנו יושבים בוועדה עכשיו, הכול שקוף.

כשלא ניתנה לי בכלל ההזדמנות לשבת לקרוא וללמוד את - - -

עכשיו את פה. גם אני עכשיו קיבלתי, קורא ולומד. הכול בסדר. אנחנו נתקדם ונראה ונשתדל לבוא להבנות עד כמה שאפשר. למעשה, התקנות בוועדה – אני לא יכול לדעת אם זה הגיע לכל בעל עסק – אבל התקנות הופצו לכל דכפין. כל מי שרצה.

אבל הצו לא.

הצו לא אצלי, הצו זה לא אולי. זה משרד ממשלתי.

נכון אבל התקנות האלה שולחות לצו שעוד לא אושר, מישהו דן בו? אני לא יודעת.

הממשלה סוברנית גם לקבל החלטות בדיוניה שלה, במחלקה שלה, במחלקה המקצועית. הם מחליטים איזה סוג החלטות יבואו בצו, איזה בתקנות ואיזה בחוזר מנכ"ל. אנחנו כרגע דנים בסוג של החלטות שהן תקנות שאנחנו צריכים לאשר. בעקבות החוק שעבר כאן בוועדה צריך להתקין תקנות. אבל אנחנו נשמע את ההערה הספציפית הנקודתית כשנגיע אליה וניתן את דעתנו. אנחנו רוצים שהתקנות יאושרו בצורה כזו שהן יתנו מענה מידי. אתה צריך לעבוד כבר עכשיו לדיון הבא, שיהיה קרוב מאוד, שבוע הבא, להביא את המפרט האחיד.

אפשר?

תכף, חבר הכנסת ביבי יושב כאן, הוא היה גם ראש עיר ממונה שמכיר את הדברים מקרוב והוא ייתן את חלקו ותרומתו. בבקשה, אדוני.

עד שנגיע לשבוע הבא יש כמה דברים ששייכים לשבוע. סך הכול, מה אנחנו רוצים לעשות? אנחנו רוצים לעשות תקנות על מנת שיקלו. אני למדתי קצת, הייתי בכוחות הביטחון ולמדתי: ככל שאתה מביא דברים יותר פשוטים, יותר מובנים – זה מה שאנחנו צריכים. לכן, אדוני, במטותא ממך, תשב עם חברת חשמל. למרות שהיא גוף יותר קטן ממכולת, שב אתם. נכון שאתה יושב רק עם הגדולים אבל גם חברת חשמל, שהיא קטנה מאוד, שב אתם ואם יש עוד גוף כזה - - -

לא, היא התכוונה עסקים קטנים בהיבט המסחרי.

אני חושב, אני יודע, אני מבין, תאמין לי. אני יודע שאתה יושב רק עם הגדולים, בסדר. אבל יש גם גופים בתוך אלה, כמו חברת חשמל וגופים אחרים שהם גדולים. שב גם עם אלה וגם עם אלה על מנת להבין את הבעיות שהן ספציפיות לאותן חברות, חברות גדולות ואסור לנו לזלזל בהן.

מי יישב עם בעל הקיוסק?

כשאנחנו באים וקובעים בתוך התקנות – סתם דוגמה אני נותן את חברת חשמל, כי אני מדבר גם על חברות אחרות. אדוני היושב-ראש, אנחנו אומרים להם: תשמעו, מהיום תתחילו כל 10 שנים, לא ניתן לכם רישיון, לצמיתות מה שהיה, ניתן לכם כל 10 שנים. אני רוצה להגיד לך שיש ויה דולורוזה שחברה עוברת. ויזה דולורוזה שאתה צריך ללכת לאחראים על הגנת הסביבה ואתה צריך ללכת למשרד התחבורה ולמשטרה ולהוא ולהוא, שזה לבד לוקח שבע שנים, שש שנים, יש מקומות ארבע שנים. אם אני טועה תתקנו אותי אני פשוט זוכר את זה מהזיכרון.

שמה?

למשל, אתה נותן לחברת חשמל 10 שנים. פעם זה היה לצמיתות, עכשיו אתה מגביל אותם ל-10 שנים ואתה אומר: כל 10 שנים תחדשו רישיון, כמו רישיון נהיגה.

למה לא?

אני אגיד לך למה לא.

אבל זה המחוקק קבע. אתה קבעת את זה.

חבר'ה, דקה. דרה תסבול אותי.

אני מנסה להבין, אני לא רציתי לשנות.

תאמין לי, כשאתה תדבר אני אשב בשקט.

לא, אתה אומר משהו שאתה ישבת כאן וקבעת. אתה קבעת יחד עם היושב-ראש הקודם.

בסדר, לכן אני אומר - - -

אתה רוצה לשנות את השנים? שזה יהיה לכל החיים, לצמיתות?

לא רוצה לשנות. אם אפשר היה לעשות לצמיתות זה היה מצוין, אבל אני רוצה - - -

אנחנו רוצים להפריט את חברת החשמל.

זה החוק, זו הכנסת אישרה.

דקה, אדוני היושב-ראש, תרד לסוף דעתי. אתה לא יורד לסוף דעתי ואתה יורה.

לא יריתי כלום. התחמושת אצלי עדיין.

תשמע, אני אומר שאם הם ישבו אתם זה יכול לפתור לנו את הרבה בעיות בדרך. אני לא נגד המחוקק, אני אומר: המחוקק קבע 10 שנים - - -

אתה המחוקק.

אני אומר: המחוקק קבע 10 שנים, כן? בואו נבדוק איך ב-10 שנים אנחנו גם לא נשים להם קרשים בדרך. זאת אומרת שלא יהיה מצב שרישיון אחד – רישיון ממשרד הבריאות לדוגמה, ייקח שלוש שנים, רישיון מהמשטרה שנתיים, רישיון מפה ארבע שנים, ואתה מגיע ל-10 נשים כשצריך להיות לך רישיון נקי. וכל פעם חידשת את הרישיון ואתה צריך עוד הפעם.

15 שנים.

יש 15 ויש גם 10, תלוי בגודל.

כן, אז אני אומר זה תנאי סביר. מה עושים עסקים בעיר שכל שנה צריכים להביא רישיון? מסכן האזרח, כל שנה צריך להביא.

אתה יודע מה? בשביל זה אנחנו פה. בשביל זה אנחנו צריכים לעשות רפורמה. הרפורמה צריכה להטיב עם האזרח הפשוט או עם זה שיש לו עסק שאנחנו לא נטרטר אותו. לא לבוא ולהגיד – סליחה, במטותא ממך – שחברת חשמל זה גוף כזה "קיוסק", לא נדבר אתו. אני כן הייתי מדבר אתם, אלא אם אתה אומר - - -

בסדר, חבר הכנסת ביבי, הבינו. אבל לגבי חברת החשמל, יש לי בדיוק מכתב על השולחן שאתם מטרטרים את האזרחים. יש לי פה מכתב.

אנחנו מטרטרים את האזרחים?

כן, רוצים להתחבר לחשמל, העבירו בקשה, שילמו את כל האגרות – במקרה כשהוא אמר חברת חשמל הוא הזכיר לי אז אמרתי: תביא את הפניה אלי אני בדיוק אמסור לכם שתטפלו בזה. אזרח מסכן פנה אלי שחצי שנה הוא רוצה להתחבר לחשמל, היום-מחר, היום-מחר, חצי שנה. לכן צריך לחדש להם רישיון כל חודש. כמו שהם מטרטרים את האזרחים, כל חודש יבואו ויקבלו. אשר, תענה ברמת המאקרו.

ברשותכם, חבר הכנסת אריה ביבי והיושב-ראש, אני רוצה להסביר. ראשית, חברת חשמל כפופה לשר מסוים ואנחנו עובדים גם מול משרדי הממשלה. אז אל"ף, החומר - - -

אז אם אתה אומר ככה אז לא הבנת את מה שאמרתי.

דקה, אני אסביר הכול, ברשותך.

קודם כל הוא אומר את העובדה, שהם כפופים לשר, מיניסטר.

אני יושב גם עם ארגונים. לצורך העניין, אני טוען שהתקנות כן עברו אליהם, אבל עזוב, זה לא העניין. הנקודה היא במקרה הנוכחי חידוש רישיון וחשוב לומר שהוא שונה מאשר קבלת רישיון. אני פשוט אומר את זה לפורום. מה זה אומר? בקבלת רישיון זה באמת ויה דולורוזה עד שאתה מוציא ומקבל את הרישיון. בחידוש זה שונה. כך זה כתוב מהבחינה הזו. למה המחוקק החליט לקבוע תקופות קצרות יותר מצמיתות? מהסיבה הפשוטה, הוא קיבל רישיון לצמיתות, לעומת זאת כשנכנסו לתוך מפעל מצאנו שפשוט התחלפו הבעלים, התחלף המפעל הזה וזה בכלל לא אותו מפעל. לכן, יש פה איזשהו היגיון שהמחוקק קבע שהוא רוצה לקבוע זמנים ולא לתת יותר היתרי רישיון לצמיתות. אגב, הוא גזר את זה גם מהעולם, גם בעולם אין יותר רישיונות לצמיתות, נכון, תומר?

נכון מאוד.

אני מזכיר לך את הדברים. אני כרגע מייצג את המחוקק. אף על פי, אגב, שמשרד הפנים ומשרדי הממשלה התנגדו לביטול הצמיתות. אני אומר פה בקול רם: התנגדו.

אני לא דיברתי על זה. אם אני הובנתי ככה אז אתה חי בסרט אחד ממה שאני.

בסדר. אני רוצה עכשיו לתקן עוד משהו. נראה לי משהו לא תקין. מפרט אחיד היום – יש מפרט אחיד. התקנות היום של משרד הבריאות ושל המשרדים האחרים זה מפרט אחיד, צריך רק לסדר אותן. לכן אני לא רואה את זה כמו שציינה ישראלה מני.

אני רואה את זה ככה. אשר, אני חיכיתי הרבה זמן לתקנות האלה, התקשרתי כל הזמן ומנהלת הוועדה הוציאה אינספור מכתבים למנכ"ל ולשר וביררה איפה עומדות התקנות. הנושא חשוב, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה מושלם. כל עוד המפרט האחיד החדש לא יהיה מושלם, התיאום בין המשרדים, התקנות לא יוכלו להיכנס והטרטור ימשיך.

ההפך, אם לא נעשה את התקנות אנחנו לא נוכל להתקדם. יש לתקנות חשיבות רבה בשביל לקדם את התהליך.

תוך כמה זמן המפרט האחיד יהיה בתקנות?

אנחנו נסביר. אם ניכנס לתוך המערכת בצורה מסודרת נוכל להסביר את זה ואיך זה עובד, מפני שאי אפשר לקפוץ לפני. אני אומר: בואו נראה לכם איך אנחנו עושים את זה ואיך אנחנו בונים את זה בשביל להביא את כולם לקו האחרון.

פריימריז במרצ מחר, לא היום. פרופסור ברוורמן, מה נשמע?

כל עוד שאני רואה אותך – אני אמרתי: כל עם ישראל שרואה כהן כזה יושב - - -

אבל תראה, יש פריימריז ואני רגוע.

לא אצלך, יבוא יומך גם. אני אעזור לך.

היתרון שלכם הוא שיש לכם מספרי ברזל.

אין שום דבר ברזל.

כמו בצבא. אני זוכר כשהייתי בצניחות היה אחד בסדר, שניים בסדר - - -

השלישי, איפה?

השלישי נפל.

השלישי לא הגיע. טוב, אנחנו מתחילים לקרוא את התקנות, בבקשה, ותוך כדי ניכנס להסברים. מי מתחיל לקרוא תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)(תיקון) התשע"ב-2012?

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6א1(ג) ו-(ו), 6ב, 7א(ב), 7ג1(ב) ו-(ג)(3), 7ג2(א) ו-(ג), 7ג5(ג) ו-(ד), 13, 38ב ו-39 לחוק רישוי עסקים".

מה סעיפים?

אני אקרא את כותרת ההסכמה ואחר כך אסביר.

בבקשה.

"לאחר התייעצות עם שר הביטחון לפי סעיף 29יא לחוק עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ושר הבריאות לפי סעיף 7ג1(ב) לחוק, באישור שר האוצר לפי סעיף 7ג5(ד) לחוק ולפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:"

כמה שרים הוא עבר?

זו בדיוק הסיבה למה הבאנו את זה לפה אחרי שנה.

ואני עוד צריך להיפגש עם בעל הקיוסק גם.

קודם כל, אנחנו מבקשים להתקין את התקנות האלה מכוח חוק רישוי עסקים, כאשר ההפניה כאן היא להמון המון סעיפים קטנים בחוק רישוי עסקים, מאחר וכל סעיף עוסק בנושא אחר. יש את הסעיף הכללי של חוק רישוי עסקים שמדבר על סמכות שר הפנים להתקין תקנות. יש פה הפניה לסעיפים שמדברים על סמכות שר הפנים לאור תיקון 27 שעבר בכנסת שנה שעברה לקבוע את המפרטים האחידים, לקבוע את ההוראות, לקבוע את מסלולים עכשיו של ההיתר המזורז, לקבוע את כל אגרות ההשגה ואת הוועדות. לכן באנו ומאוד דייקנו בסעיף ההסמכה הזה וציינו את הסעיפים המפורשים בתיקון 27 שהסמיכו אותנו להתקין את התקנות האלה. זו הסיבה. אחר כך אנחנו רואים את הרשימה המאוד ארוכה של השרים שהתייעצנו אתם, כולל שר הביטחון וכולל שר האוצר, בשביל לקבל את האישורים שלהם.

למה צריך ביטחון ברישוי עסקים?

סעיף 29, מפעלים ביטחוניים.

בגלל שיש את התקנות האלה בנוגע למפעלים ביטחוניים, אז גם בשביל שלא ייווצר חלילה מצב שיבואו ויגידו לנו שלא קיימנו היוועצות הלכנו גם לשר הביטחון. באמת עברנו את כולם. זו אחת הסיבות שאין ספק, לקח לנו שנה להגיע עם התקנות לכאן. בסופו של דבר אנחנו מבקשים את אישור הוועדה כי ללא אישור כזה אין תקנות.

אני מבקש רק להעיר שעל שולחן הוועדה הונחו מכתבי אישור וההתייעצות עם כל אחד מהשרים שמצוין כאן. עם חברי הוועדה מעוניינים, בהנהלת הוועדה מצוי עותק של כל אחד מהמכתבים, לרבות מכתב שר האוצר שהגיע הבוקר.

הבוקר.

טוב ששמתי את זה על סדר יומה של הוועדה, אם לא זה לא היה מגיע. בבקשה, תיקון תקנה 1.

"תיקון תקנה 1

1.
בתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות) –




(1)
אחרי ההגדרה "בעל מקצוע מוסמך" יבוא:
""הוראות לצד המפרט האחיד" – כמשמעותן בסעיף 7ג2(ג) לחוק;";




(2)

""היתר מזורז" – היתר שניתן בהליך מזורז לעסוק בסוגי עסקים טעוני רישוי, שנקבעו לפי סעיף 6א1 לחוק, לתקופות הקבועות בתקנות 3ד ו-3ה;";




(3)
בהגדרה "רישיון תקופתי", במקום "כמפורט בתוספת הראשונה." יבוא "הקבועות בצו;";




(4)

""תנאי נותן האישור" – התנאים שקבע נותן האישור לפי סעיף 7 לחוק ובהם התנאים שפרסם במפרט האחיד וכן תנאים שפרסם בהוראות לצד המפרט האחיד."."


<הייעוץ המשפטי, תגידו לי אם לעצור. >

פה אני רוצה. תתחילי להסביר לנו מה יהיה, זאת אומרת מה הן "הוראות לצד המפרט האחיד"?

קודם כל, על פי תיקון 27 לחוק אנחנו נדרשים להתקין לכל סוגי העסקים מפרט אחיד, נותני האישור יצטרכו לבוא ולומר אלו תנאים הם דורשים מכל עסק. הוראות לצד המפרט האחיד הן לדוגמה מסמכים נוספים שצריך לבוא ולהוסיף, או למשל חקיקה.

אנחנו צריכים להגיע למצב שהאזרח קיבל א המפרט לגבי עסק שהוא רוצה לפתוח, אם זה מזנון, אם זה קיוסק, אם זה מכולת, לא חשוב מה. אומרים לו: אם אתה רוצה לפתוח מכולת, להלן פירוט הדברים שאתה צריך להכין. אבל אחרי זה, לא יבוא כל פקיד דהוא ויגיד: עכשיו תביא לי כך ועכשיו תביא לי כך.

זה מעוגן בחוק.

פעם אחת?

כן.

כן.

טופס אחד, פעם אחת, אני יודע מההתחלה ועד הסוף מה אני צריך להביא ונגמר הסיפור. אין פרשנויות.

כן.

אני רואה את זה היום בתכנון ובנייה גם. גם ברפורמה שיש בתכנון ובבניה יהיה שאם אזרח רוצה לפתוח מרפסת, יהיה ברור לו מה הוא צריך למלא ולבדוק, אבל אחרי זה אין יותר דרישות. למה? לייעוץ המשפטי יש מה להגיד, לבודק התוכניות יש מה להגיד, למהנדס יש מה להגיד, לכולם. תגיד פעם אחת ואל תטרטר את האזרח כל פעם.

נכון. ולכן, אדוני, קבענו בחוק עצמו – שזה החוק שעבר – בסעיף 7(ג)(2), אחד, נותן האישור יצטרך לקבוע את התנאים מצד אחד, כמו: תשים שני כיורים, כיור אחד, מרחקים ודברים כאלה. בנוסף, הוא יצטרך לקבוע גם את כל המסמכים שהוא רוצה, מסמכי בקשה, מסמכים לפי - - - אחר.

זה המפרט האחיד, למעשה? אתם עוד צריכים להכין את זה?

חלק ישנו, חלק מהתקנות ישנן היום. אנחנו צריכים להשלים, לבדוק אם אין סתירות וכל הדברים האלה, אבל חלק ישנו.

אבל אם יש סתירה בין משרד כזה למשרד כזה, כמו שאמרתי כדוגמה לגבי קיר: הוא אמר 20 סנטים זה מספיק, השני אמר שחייבים 30 סנטים, מי יכריע? זה יכול לתקוע את העסק, לתקוע את כל המדינה. זו רק דוגמה, יכול להיות כל נושא מהותי אחר.

הכוונה האם יש לכם מפתח אחיד שאומר מ- עד, כך וכך צריך לעשות, מ-עד, כך וכך צריך לעשות, יש מפתח כזה? זה מה שהיושב-ראש מנסה להגיד בשפה שלו.

התשובה שלי היא שכל משרד ממשלתי, מבחינת האחריות שלו, צריך לקבוע את המפתח שלו, מפני שהסמכות היא של המשרד - - -

אני מבין אבל יש סתירה, יש סתירה בין משרד הגנת הסביבה לבין משרד הבריאות.

אתם צריכים להוציא מפתח שיחייב את כולם. זאת אומרת שהאדם מקבל את זה, נניח אם אני פותח מכולת – אם אני לא מבין נכון אז תעיר לי - - -

כן, התשובה היא כן.

האדם מקבל את זה, הוא יודע שבשביל לפתוח מכולת הוא צריך ללכת לאשר, ללכת לשמחה ולהוא ולהוא - -

לא צריך ללכת לאף מקום, הוא ממלא טפסים באינטרנט.

- - ואז הוא יודע שעם זה הוא סיים. הוא בא אליכם לאחר כל החתימות האלה, הוא אומר: תיקח, יש לי מכולת.

התשובה היא כן.

זו משמעות המפרט האחיד, זו המשמעות. זה מה שהיום אנחנו מנסים לקבוע.

זו המשמעות. מה שאמרת כרגע, זו המשמעות.

לא אמרת מי מטפל כשיש מחלוקת.

בדיוק, אתה צודק.

זה מה שיתקע בסוף את הכול.

אני אקפוץ קדימה.

רק תסבירי, לא צריך לקפוץ קדימה. רק תגידי לי האם יש מנגנון כשיש מחלוקת בין שני משרדים או בין שני גופים, בין כיבוי אש לבין עירייה או בין משרד כזה או אחר, יש גוף שהוא – עד שיצא עשן – תוך שבוע מקבל החלטה? תוך יומיים מקבל החלטה? יש דבר כזה?

אני אסביר.

את לא צריכה להסביר. יש מנגנון?

רגע, אני אסביר.

אני לא רוצה שתסבירי לי. יש מנגנון? כן או לא?

יש מנגנון.

יש.

יש מנגנון, יש מנגנון השגה.

אני מנסה להסביר את המנגנון.

לא השגה, החלטה. לא השגה. להשיג, כולנו משיגים כל פעם, כל אחד מביא הערות ובסוף מישהו צריך להחליט.

לשאלה שלך, חוץ מוועדת השגה, להערות שאתה מעלה יש גם נוהל מסודר כאשר יש סתירה בין לבין. יש קודם כל התדיינות בין משרדים.

כמה זמן זה יימשך, שנתיים?

זאת הבעיה.

יש התדיינות בין משרדים, כאשר השיטה מדברת על כך שגם היום בכל דבר מגיעים עד רמת מנכ"ל כשיש ויכוח בין משרד למשרד.

כתוב בתקנות מי הגוף שהוא בר-סמכא בסוף?

אתם תוחמים את זה בזמן, או יש הדיינות ואז אתם אומרים לו: נגמור להתדיין ונבוא אליך?

אשר, באיזה סעיף מופיע שאם יש מחלוקת באים להכרעתו של מנכ"ל?

וכמה זמן זה ייקח?

קודם כל אם יש הכרעה כזו.

קודם כל, אני רוצה פשוט להסביר את התהליך מאחר ואנחנו מבינים לאור ההערות שיש כאן אי בהירות מה נכנס לפני מה. מה שאנחנו רוצים לבוא ולומר הוא שהמטרה של התקנות האלה היא שמרגע שהן יפורסמו, תוך מספר חודשים – על המועדים אנחנו יכולים לדבר, אנחנו בהתחלה חשבנו תוך 30 יום מפרסום, אחר כך אמרנו, בעקבות דיוני הוועדה, אולי תוך שלושה חודשים. הכוונה היא שתוך, נניח, שלושה חודשים, משרדי הממשלה יצטרכו להעלות טיוטה, קודם כל טיוטה, של מפרט אחיד, כל אחד עם התנאים שהוא בא ומבקש, להעלות אותם לפורטל של ממשל זמין, לאינטרנט וזה יהיה פתוח להערות של הציבור. אז, במשך 45 ימים, הציבור, שזה כל מי שימצא לנכון, כולל משרדי הממשלה האחרים, כולם - - -

וגם חברת חשמל.

אתה מתעקש להתעסק שלי, אה?

זו חובה של משרדי הממשלה האחרים. כמו שהיום מתנהל לגבי תזכירים של הממשלה – שזה עולה לאינטרנט וכל הציבור רשאי ומשרד הממשלה מחויבים להתייחס להערות.

הלאה, התקדמנו.

45 יום, מקבלים את ההערות ואז יש - - -

שלושה חודשים, 45 יום, מה אחר כך? עוד 120 יום?

ואז יש למשרדי הממשלה 120 יום לדון באותן הערות שהם קיבלו.

ואחר כך?

120 יום. בעצם, באותם מועדים, כאשר משרדי הממשלה קיבלו הערות שבהן הם רואים שיש אי התאמה עם משרדי הממשלה האחרים לצורך העניין, הם צריכים, אחד, לבוא בדין ודברים עם משרדי הממשלה ולראות כיצד מיישבים את המחלוקות האלה. כמו שיש לך, עם כל הכבוד, בתזכירי חוק שבאים ומתדיינים עם משרדי הממשלה.

כמה תזכירי חוק – אם את רוצה אני אראה לך – ש-10 שנים לא מגיעים להסכמות? אם את רוצה אני אראה לך עכשיו ארבע-חמש, עם מספר פ'. הכול אני אגיד לך. תעני לי תשובה: ישבתם, לא הגעתם להסכמות – מי מכריע? את זה אני רוצה לדעת.

יש נוהל במשרדי ממשלה.

יש נהלים בין משרדי הממשלה.

איפה כתוב?

יש נהלי עבודה בין משרדי הממשלה, כאשר ישנה איזושהי מחלוקת בין משרדי הממשלה באים ומוצאים את הפיתרון. זה יכול להיות שפונים לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, או לפני כן – זה הרבה פעמים לפני כן – מתברר בין רמת המנכ"לים של משרדי הממשלה. אני יכולה לבוא ולומר לך מהניסיון שכן היו לנו דוגמאות של מקרים של מחלוקות בין שני משרדי ממשלה, הרבה פעמים זה הגיע להכרעות אצל היועץ המשפטי של הממשלה.

זה לא משפטי פה, מה קרה? היועץ המשפטי עמוס, יש לו מלא תיקים.

גם. אני יכולה לומר לך שבעניינים האלה - - -

אתה לא יכול להמציא - - -

מנכ"ל אמרת. מנכ"ל משרד לא יכול?

זה הנוהל. מנכ"ל ומנכ"ל זה עדיין אומר שהעבודה של משרדי ממשלה - - -

ראש הממשלה.

עזוב, אתה אמרת ראש הממשלה, אני לא אומר את זה. אבל זו שיטת העבודה. אגב, יכול להיות שזה יגיע גם להחלטות ועדות שרים.

שניה, אשר. אנחנו נדבר כמה שאתה רוצה, אתה תגיד: ייעוץ משפטי, אני אגיד: מנכ"ל, שר, ראש הממשלה, לא משנה. זה חייב לבוא לידי ביטוי בתקנות האלה, אני חייב להסדיר את המנגנון הזה פה. אם אני מסדיר אותו פה אני רגוע. אני אדע, כפי שהיא אמרה: שלושה חודשים, או חודש – נחליט, עוד 120 יום? 120 יום.

מה מציע כבוד היושב-ראש?

לא, אני אתך. אני נותן לך להחליט, אם לא אני אכריע. אני אגיד: ראש הממשלה, מה אכפת לי? אבל אני אומר שצריך לזרז את העניין, לא הייעוץ המשפטי לממשלה. אני חושב שבגלל שזה רישוי עסקים, מי שאחראי על הנושא הזה זה משרד הפנים. אני חושב שמנכ"ל משרד הפנים ירים טלפון לעמיתיו במשרדים האחרים ותוך פרק זמן שאנחנו נקבע בחוק, אנחנו נגיד: יש לו פרק זמן והוא חייב להכריע.

אני מתנגד מהסיבה הפשוטה: בתוך תהליך רישוי עסקים משרד הפנים לא - - -

יש פה 80 משרדים, לא יצא לו שם אף אחד.

לצורך העניין, בתוך תהליך רישוי עסקים, משרד הפנים הוא לא חלק מנותני האישור ולכן הוא גם לא יכול להתערב בהיבט המקצועי כשיש ויכוח.

אשר, אני בטוח. אני אמרתי את מה שאני ראיתי ובאתי עם זה, אבל אם תגיד שהשר להגנת הסביבה יותר מוכשר, ניתן לו. אבל אחד, אחד שיכריע.

תן לי להסביר. אי אפשר אחד מהסיבה הפשוטה, כשאתה שם את משרד הבריאות ואת המשרד להגנת הסביבה, כל אחד מקצוען - - -

התקנות לא יעברו. אם לא יהיה לי מישהו שיכריע במחלוקת, לא יהיו תקנות. מראש אני אומר.

אז מי שמצביע יגיד לממשלה מה לעשות, זה נוהל עבודה.

מי?

הממשלה.

תביא לי מי, מי בממשלה.

הממשלה, זו ממשלה.

אני צריך לוח זמנים, מועד ומי מכריע. אני אומר שכרגע אנחנו מתקדמים, אבל אם לא תביא את זה התקנות לא יאושרו פשוט.

רשמתי לעצמי.

אני לא אאשר סתם תקנות, שזה שוב יהיה עוד 30 יום, עוד 45 יום, עוד 90 יום, אחרי זה עוד ויכוח ולעולם הוויכוח לא נגמר. נתתי נושא אחד לוועדה הבין-משרדית שלכם, נושא אחד שפנה אלי אזרח לגביו, ישבתי ב-80 דיונים ואין שום פתרון. למה? זה אומר: זה אצלי, ההוא אומר: זה לא אצלי, זה אומר: זה כן אצלי, זה לא אצלי. לא זז. אם אין גוף מכריע זה לא יהיה. לא יהיה. זה א'-ב' שלנו, מהניסיון הקטן שלנו בכנסת.

המטרה שלכם היא שיהיו יותר עסקים, נכון?

מאוד, כן.

יופי, אז אם אתה לא קוצב זמן ולא עושה מפתח כמו שצריך – מה שאמר היושב-ראש בדיוק, מה שאנחנו צריכים פה. כי אחרת, מה עשינו? אנחנו מפילים הרבה אנשים בין הכיסאות וזאת הבעיה. זאת הבעיה.

הופך אותו לעבריין כי הוא כבר התייאש מכם.

אם אתה לא תתחם את המשרדים בלוח זמנים ולא תיתן בורר באמצע, לא עשינו כלום.

אוקיי. סעיף (2), תסבירי לנו לגבי היתר מזורז.

היתר מזורז הוא בעצם שאנחנו נקבע בצו רשימה של סוגי עסקים שבהם מצאנו – לאחר בדיקה עם משרדי הממשלה – שהסיכון הבטיחותי שם הוא סיכון נמוך יותר ולכן אפשר לבוא ולתת למבקש הרישיון היתר מזורז, כאשר הוא באמת בא ומתחייב ומציג אישורים שהוא עומד בתנאים מסוימים, שהם התנאים שנקבעים במפרט האחיד. העסקים האלה הם אך ורק עסקים שיש לגביהם מפרט אחיד גם. אז באמת אנחנו קבענו בתקנות את כל מה שנקרא בהמשך, את כל המנגנון: איך הוא מגיש את הבקשה, אילו מסמכים, תוך כמה זמן צריך לענות לו, אם לא עונים לו נותנים לו היתר לשנה, אם שוב לא עונים לו הוא יכול לקבל היתר לשנתיים.

אחרי שיש לכם את המפרט האחיד, הוא כבר מילא את הטפסים, הגיש את זה לרישוי העסקים של העירייה, נותן תצהיר שהוא עומד בכל התנאים ומקבל את ההיתר המזורז?

כן, בתוך 28 שנים הוא צריך לקבל את ההיתר המזורז לשנה שלמה.

זה כמו היתר זמני?

בהיתר זמני צריך לקבל אישור של נותני האישור.

עד שנה ואז תוך שנה הוא ממשיך להסדיר את הדברים?

לא, במשך השנה אמורים משרדי הממשלה כולל הרשות לבוא לבקר אותו ולבדוק אותו. אם הכול בסדר אז מנפיקים לו קבוע, אם למשל לא הגיעו משרדי הממשלה, יש ענישה כנגד משרדי הממשלה. הוא נותן הצהרה שוב ואז הוא מקבל עוד שנה היתר מזורז.

מה זה "קבוע"? כמה זמן זה "קבוע"?

קבוע תלוי לפי סוג העסק. אם זה ל-10 שנים אז הוא יקבל אחרי זה קבוע ל-10 שנים, אם זה ל-5 שנים אז הוא יקבל 5 שנים, או ל-15 שנה. תלוי.

אוקיי, סעיף (3).

אני מבקש להעיר כאן שלמרות שהצו שבו נקבעים סוגי העסקים שיקבלו את ההיתר המזורז הוא בצו שאינו לאישור הוועדה, אני חושב שראוי וכדאי שהוועדה תדע על איזה עסקים מדובר. לכן אני סבור שראוי שיניחו את זה לידיעת הוועדה.

אין בעיה, אנחנו נראה לכם.

לא לנו.

תכתוב.

נראה לכם, לכם זה הוועדה, מה לעשות?

תעביר את - - -

כשנרשום את זה בצורה מסודרת אנחנו נעביר.

בסדר. סעיף (3), רישיון תקופתי.

רישיון תקופתי מופיע היום חקיקה.

לא, תסבירי, אני מבקש.

רישיון תקופתי זה מה שהיום קבוע לשנה, שלוש שנים וחמש שנים, כאשר אנחנו באנו להקל על בעלי העסקים והוספנו תקופה נוספת שהיא 10 שנים, תקופה מאוד מאוד ארוכה. בנוסף, זה לפי המחוקק שהיום אי אפשר יותר לתת רישיונות לצמיתות וניתן יהיה לתת ל-15 שנה מקסימום. לכן בצו – שכבר בסוף הדיון אני אעביר אותו לחברי הוועדה – אנחנו בהחלט קבענו רשימה ארוכה של עסקים שחלקם מקבלים לשנה, לשלוש, לחמש, לעשר ולחמש-עשרה. 15 שנה זה לאותם עסקים שאנחנו סבורים שהסיכון בהם הוא פחות ומאחר, שוב, שהחוק קובע שאי אפשר לתת כבר רישיון לצמיתות הם עוברים ל-15.
אין ספק שאחרי שעשינו בחינה מאוד ארוכה ישנה רשימה – ואני גם אוכל להציג נתונים מספריים – ישנם עסקים שבאמת היה להם רישיון תקופתי והחלטנו להאריך להם את תוקף הרישיון. זאת אומרת, פה מדובר בהקלה עם בעלי עסקים. ישנם עסקים שהיו לצמיתות בעבר וכיום הם יעברו לתקופות קצובות, אין ספק שהרבה מהעסקים האלה הם עסקים הקשורים במנהל הגז.

למשל תחנת דלק, זה היה לצמיתות. אתה חושב שזה נכון לתת לתחנת דלק רישיון לצמיתות? לא. בגלל זה הורדנו לחמש שנים.

אבל בחידוש אתם הקלתם?

החידוש זו אחת הנקודות – אגב, האחריות לחידוש היא לא על בעל העסק היא דווקא על הרשות המקומית, היא זו שצריכה. גם כתוב בחקיקה שאם הרשות המקומית התרשלה ולא טיפלה בחידוש, יש לו באופן אוטומט היתר זמני לשנה. זאת אומרת, נתנו גם זכויות לצורך העניין.

בנוסף, מצאנו שיש עסקים שאין מקום לשנות את התוקף שלהם ולכן הרישיון התקופתי שלהם נותר ללא שינוי. אנחנו נציג כיצד רואים בצו כל מיני מגמות, חלקן, אין ספק, מיטיבות עם בעלי העסקים, אנחנו באים ומאריכים להם את תוקף הרישיון, וחלקן, אין ספק, מטיבות מבחינתנו עם הציבור בזה שכבר אין צמיתות, עוברים לתקופות קצובות לאור הסיכונים שנתגלו במהלך השנים באותם עסקים, שזו גם הסיבה שהכנסת בעצמה אישרה לבטל את הצמיתות.
בנוסף, אנחנו איחדנו הרבה מפרטי הרישוי גם לטובת בעלי העסקים. לדוגמה, אם היה אז איזשהו מפעל עץ היית צריך לקבל רישיון גם על האחסנה, גם על העיבוד וגם על הייצור, וכל פעם לשלם אגרה נפרדת לפי פריט אחר, לעבור את כל המסכת הזאת, איחדנו הרבה מהפריטים. לבעל העסק זה הרבה יותר טוב.

בוודאי. יפה מאוד. על זה אנחנו מברכים.

מתי אפשר להעיר הערות על הצעד הזה?

קודם כל, שיהיה ברור, הצו הזה עבר לכל משרדי הממשלה, כולם, משרד האנרגיה, משרד התשתיות, עבר לארגונים.

הוא מופיע באינטרנט?

לא, אבל אין לנו בעיה גם להפיץ אותו באינטרנט.

אז תפיצו באינטרנט.

הוא גם עבר לארגונים הכלכליים כי אני יודעת שאנחנו גם קיבלנו הערות של הארגונים הכלכליים ושל הסוכנות לעסקים קטנים. קיבלנו את ההערות.

אדוני, יש לי בקשה: האם אפשר לעלות את טיוטת הצו לאתר האינטרנט של הוועדה או של משרד הפנים?

משרד הפנים, אנחנו לא עובדים שם. משרד הפנים, תעלו את זה לאתר שלכם?

העיקר שיהיה נגיש.

אין לנו בעיה להעלות את טיוטת הצו לאתר של משרד הפנים.

אין בעיה אז תרשמו לכם, אחרי הדיון תעלו כדי שתהיו מוכנים לדיון הבא אם יש לכם עוד הערות.

להעביר הערות לנושא הזה?

בוודאי, הנה הייעוץ המשפטי של הוועדה, בשמחה. סעיף (4), בבקשה.

סעיף (4), תנאי נותן אישור.

אנחנו נותנים שירות לחברת החשמל, חברת החשמל תיתן שירות טוב לאזרחים גם.

יש לך אור פה, זה כבר שירות.

אני לא יודע, ליושב-ראש יש איזה שכן שיש לו בעיה עם חברת חשמל ומאז הוא - - -

לא שכן דווקא, אזרח שפנה במקרה. לא ידעתי שהם יהיו פה היום וזה פשוט הגיע אתמול. כיוונו לדעת גדולים. בבקשה.

לי למשל אין בעיה, לתנור בבית יש לי נפט, אני לא צריך את חברת חשמל לתנור.

הוא עושה ריח, לא?

לא

אתה משלם יותר.

אתה בטח משלם 7.33.

7.50, אם לא אכפת לך. הנפט הוא יותר יקר.

אז סידרו אותך.

בבקשה, סעיף (4).

תנאי נותני אישור – התנאים שקבע נותן האישור הם בעצם התנאים שקבעו משרדי הממשלה בהתאם לסעיף 7 לחוק, שאותו סעיף 7 לחוק מדבר על כל המפרטים האחידים, שמעכשיו נותן אישור לא יוכל לשנות את התנאים שלו מתי שמתחשק לו אלא הוא מוגבל בזמנים.

ואיך הטכניקה? למשל, אחרי 10 שנים יש מצב שצריך לשנות תנאים מסוימים, מה הדרך? ממי הוא צריך לקבל אישור?

התקנות האלה מסבירות איך מפרסמים את המפרט האחיד הראשון, איך מקבלים את הערות הציבור, איך אם וכאשר נותן אישור רוצה לשנות את המפרט האחיד, שוב הוא יצטרך לפרסם הצעה לציבור ויצטרך לקבל הערות ולדון בהן.

העיקר צריך להיות בנוי כך שלא יהיה מצב שברגע שהאזרח צריך לחדש את הרישיון, רק אז יגידו לו להביא אישורים. אלא קודם כל נותנים לו ואומרים לו: משנה הבאה תדע שיש פה נהלים חדשים.

3 שנים.

3 שנים, יפה.

אתה רואה, חשבנו על האזרח, הבנו את הנושא.

עליתם על דעת חכמים.

כן.

הלאה, תקנה 2.

תיקון תקנה 2
בתקנה 2(ב) לתקנות העיקריות, המילים "כשהיא נושאת חותמת על תשלום אגרה" – יימחקו, ובמקום "המסמכים" יבוא "אישור על תשלום אגרה והמסמכים".


זה בעצם יותר שינוי טכני. המטרה היא שאם בעבר היתה לנו חותמת הבנק כי אנשים נהגו לבוא ולחתום בבנק, פה בעצם אנחנו רוצים ללכת לקראת חידוש, לקראת תשלום באינטרנט, אז אנחנו אומרים שיהיה מספיק להביא את אישור על תשלום האגרה.

לעשות את זה דרך מערכת מקוונת, שלא צריך להטריד את האזרח.

אוקיי, הלאה, תתקדמי.

3.
אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:
"פרק ב'1: היתר מזורז



בקשה להיתר מזורז
3א.
(א)
בקשה להיתר מזורז תוגש לרשות הרישוי לפי טופס 2 שבתוספת ותיחתם ביד המבקש; הבקשה תוגש בחמישה עותקים בצירוף אישור על תשלום אגרה.






(ב)
לכל עותק של הבקשה יצורפו מסמכים כמפורט להלן, לאחר שנחתמו ביד בעל מקצוע מוסמך:





(1)
תרשים סביבה;





(2)
מפה מצבית;





(3)
תכנית עסק;"



אני כבר אומרת שלגבי תקנה (4), משרד הפנים מבקש להעיר הערה.





"4)
אישור שלפיו מבנה העסק והשימוש בו כמתואר בבקשה תואמים את היתר הבניה שניתן למבנה ואת תנאיו, לרבות היתר לשימוש חורג ככל שניתן; לאישור יצורפו ההיתרים האמורים."



לעניין זה אני פשוט אבקש לומר שאנחנו מבקשים שלא לאשר נכון לעכשיו את הנוסח הזה, מאחר ואנחנו עדיין רוצים לקיים דיון עם משרד המשפטים ולהוסיף גם את האישור לגבי תוכניות בניה.




"(ג)
לכל עותק של הבקשה יצורפו המסמכים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד ולפי ההוראות לצד המפרט האחיד, אלא אם כן נדרש בהם מספר עותקים אחר.






(ד)
רשות הרישוי רשאית לדרוש מספר עותקים אחר של המסמכים המפורטים בתקנות משנה (ב) או (ג), בכפוף לפרסום לפי סעיף 7ג3 לחוק לעניין סוג מסוים של עסקים.



קבלת בקשה להיתר מזורז
ב.
(א)
קיבלה רשות רישוי בקשה להיתר מזורז, תיתן למגיש הבקשה אישור בכתב על הגשת הבקשה לפי טופס 3 שבתוספת; באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו.





(ב)
רשות הרישוי רשאית שלא לקבל בקשה להיתר מזורז ולא ליתן אישור על קבלתה, אם לא נכללו בה כל הנתונים הדרושים לפי טופס 2 שבתוספת ולא צורפו כל המסמכים כאמור בתקנה 3א(א) או (ב); רשות הרישוי תנמק את סיבת אי קבלת הבקשה להיתר מזורז."

אפרופו, נימוק, אדוני היושב-ראש. זה הנימוק שאתה תמיד ציינת, זו נקודה מאוד חשובה.

בסדר.

"(ג)
רשות הרישוי תודיע בכתב למבקש ההיתר המזורז בתוך 21 ימים מיום קבלת הבקשה לפי טופס 4 שבתוספת, על דחיית הבקשה או על מסמכים שעליו להגיש ותנאים שעליו לקיים, כאמור בסעיף 6א1(ד) לחוק."

אני רוצה לשאול כאן האם זאת אומרתש בכל מקרה, מכול גוף שהוא, הוא צריך לקבל את הנימוק למה לא נותנים לו את האישור?

לא, רק מהרשות המקומית.

קודם כל, לא. הוא מגיש את הבקשה לרשות הרישוי.

זה עוד לא מגיע בכלל לנותני אישור, הכול נמצא ברשות המקומית.

אוקיי. אם למשל יש עסק שטעון אישור של המשטרה, אני רוצה לשאול אתכם - - -

שניה, ברשותך. זה עדיין לא מגיע למשטרה, אני מדבר כרגע על היתר מזורז. הסיבה היא פשוטה מפני שאם יש לו את כל המפרטים האחידים הוא יודע מה נדרש. נגיד מספרה לצורך העניין, הוא יודע מה משרד הבריאות דורש, מה הכיבוי דורש ואת זה הוא מביא ובודק את זה גם בהיבט של תכנון ובניה ואם אותה מספרה עומדת בכל הדרישות, כולל המסמכים הנדרשים, אז הוא מנפיק לו. אחרי ההצהרה הוא מנפיק לו. זה עדיין לא הגיע לשום משרד ממשלתי. אחרי שהוא מנפיק את ההיתר המזורז אז הוא שולח את זה לנותני האישור. זו הפרוצדורה. אז הוא יכול לבוא, בהמשך, להגיד: אני מסרב. משרדי ממשלה יכולים לסרב גם אם הוא לא עומד בדרישות החוק.

נגיד והמשרד להגנת הסביבה עשה בדיקה, הפקח שלו בא, רואה שהוא לא עמד באמות המידה על פי מה שנדרש שם והוא כתב שהוא עומד.

אז יש פה שלבים.

הוא יכול לבטל? זה זמני, אתה אומר.

אני אסביר. אל"ף, כן, הוא יכול לבטל. אבל יש לנו גם אפשרות נוספת, אנחנו נותנים גם קנס. הכנסנו את קנס.

אם הוא שיקר "תן לו בראש". אין בעיה.

בדיוק, זו בדיוק הנקודה. הוא יקבל קנס, הוא יתקן ואז מבחינתנו זו גם אפשרות לפני שאתה מבטל לו את הרישיון. זאת אומרת, איזשהו תהליך להיתר המזורז. זה מה שנקרא "רישוי עצמי", יותר אמונה באותו אחד שעושה את מה שנדרש ממנו.

כמה פעמים אתה נותן לו קנס על אותו דבר?

מבחינת החוק אתה יכול לתת לו בכל פעם.

אז זה לא טוב ואני אגיד לך גם למה. יש אנשים שמעדיפים לקבל את הקנס כל שנה או כל פעם שהם מחדשים כי זה יותר משתלם להם, כי אותו דבר שהוא צריך לעשות אצלנו עולה לו, נניח, 20,000 שקל, והקנס הוא 250. אז הוא יעדיף לשלם את הקנס, אלא אם תגביל אותו, אחרי פעמיים שהוא מקבל קנס, שלוש פעמים, אז - - -

הקנס לא מבטל את העבירה, אפשר להעמיד אותו במקביל לדין.

בואו נעשה סדר, התקנות עכשיו לא עוסקות בקנסות. על פי תיקון 27 ניתנה גם סמכות לשר הפנים ולשר המשפטים לקבוע בצו עבירות קנס. נכון, אנחנו גם הכנו צו עבירות קנס והוא קיבל אישור מקדים של משרד המשפטים. אנחנו, נכון לעכשיו, לא מביאים אותו לוועדה מאחר ואנחנו נביא אותו אך ורק אחרי שנאשר את התקנות, שיפורסם צו רישוי עסקים, ואז נביא את הצו הזה לוועדה. זה לא עכשיו.

לא, ביחד. כל הכבוד. צו הקנסות, כמו שאמר אשר ובצדק, זה חלק אינטגראלי מכל המהלך.

זו עסקת חבילה.

זו עסקת חבילה ולכן אתם צריכים להביא את זה ביחד.

בסדר, אנחנו נעמוד בדברים.

אני רק רוצה לשאול שאלה. זאת אומרת שבהליך המהיר האזרח מילא את הטופס, קיבל את ההיתר המזורז ואז בא גוף ממשלתי כזה או אחר, בוחן שהוא לא עמד באחד הפרמטרים שלו, מודיע לאותה רשות הרישוי באותו מקום: תשמע, בעסק מספר כזה וכזה במקום כזה וכזה, אנחנו מגלים שיש בעיה מבחינתנו ואז באה ההתראה.

זה מופיע פה. אנחנו נתקדם ומופיע הסבר בדיוק על אותו נוהל שאתה אומר.

רציתי לשאול משהו בנוגע למשטרת ישראל. היה איזה עסק באחת הערים, דווקא קיוסק, עמד בכל הפרמטרים למעט אישור של המשטרה.

לא צריך אישור משטרה.

אני מדבר איך זה יהיה היום. גם היום, יבוא ויגיד: יש לי מידע מודיעיני - - -

גם היום קיוסק לא צריך.

גם היום לא צריך אישור משטרה.

הוא מדבר על בעל עסק, יש טענות מודיעיניות לגבי בעל העסק.

לא רשום שזה קיוסק, בהנחה שמדובר בעסק שהוא טעון אישור משטרה.

נגיד, כן. אז אני אומר שבא אזרח ואומר לרישוי עסקים: תנו לי את הרישיון.

אני פותח חברת אבטחה.

לא צריך אישור.

לאן הלכת? אבטחה? תן לי לסיים נושא אחד.

לא, אני עוזר לך.

אני בקיוסק עדיין. הבן-אדם רוצה לפתוח עסק, קיוסק, בא לרישוי עסקים, עמד בכל התנאים והביא את כל האישורים תקינים למעט אישור משטרה, המשטרה אומרת שיש לה מידע מודיעיני לגבי אחד מעובדי הקיוסק ולא נותנים לו רישיון, הוא לא יכול לעבוד. הבן-אדם לא יכול לעבוד ולא נותנים לו גם נימוק. דיברתי עם אשר אז אשר אומר: הוא יכול לתבוע בבית משפט אבל הם לא כותבים שום דבר, לא נותנים נימוק.

חלק תנאי הרישוי של משטרת ישראל, זה חלק מהמפרט האחיד לצורך העניין, עוסק בנושא של הרישום הפלילי והמידע המודיעיני לגבי בעל העסק, ולעיתים, בעסקים מסוימים שאנחנו חושבים שזה נדרש, גם על ידי המועסקים בעסק. למשל, במקום שבו אנחנו חושבים שיש גישה לעובד למקומות שאנחנו חושבים שאם יש לו גישה צריך לדעת מי האיש הזה, אז אנחנו מתנים את התנאי הזה גם כן. לגבי הפרשנות: לגבי הרישום הפלילי – אין בעיה, לגבי המידע המודיעיני – אנחנו בדרך כלל נותנים תשובה כשהתשובה היא בעצם פרפראזה. אנחנו לא חושפים מידע, אנחנו לא יכולים. הדרך היחידה לחשיפה מלאה של החומר במידת הצורך היא בבית משפט.

נגיד והוא רוצה ללכת לבית משפט, אין לו נימוק על מה לא נותנים את האישור.

הנימוק שאנחנו נותנים הוא בדרך כלל, כמו שאמרתי, פרפראזה. אם מדובר במידע מודיעיני אנחנו נותנים פרפראזה על המידע המודיעיני. זה הנימוק שאנחנו נותנים.

מעורבות בסוג כזה.

חשיפה ומעורבות. מעורבות של האדם.

אתה מבין? הבנת מה היתרון של המשטרה? לערפל דברים.

אבל הוא לא קיבל רישיון עסק.

החנות ירקות בהרצליה, תיתן דוגמאות לדברים האלה.

יש דוגמאות היום לדבר הזה. למשל, עסק של אחסון מתכות שהיה בחיפה והעסק הזה - - -

אני מדבר על קיוסק קטן, אתה הולך לי על הפשע של המתכות וכל מיני גניבות.

לא, הוא מוכר סמים, למשל.

נכון, יש קיוסקים שהן תחנות סמים.

נכון, פיצוציות.

אדוני, אני יכולה להפנות את הוועדה לפסיקה ארוכה רק לעניין מכירת סמי פיצוציות. באמת.

לא, שם, במקום הזה לא היה.

אני לא יודעת מה היה באותו מקום.

אתה חותם?

כן.

אצל החבר שלו היה משהו אחר.

אני שואל ברמה העקרונית האם המשטרה צריכה לתת נימוק כמו שאמרת, אבל לא כותבים כלום, שום דבר.

אנחנו נותנים נימוקים. כמו שאמרתי, לגבי המידע המודיעיני זה פרפראזה.

לפחות להגיד את זה למנהל רישוי עסקים של אותה עיר. להגיד: שמע, חביבי, הבחור הזה או העסק הזה, יש לנו חשש סביר. כותב לו מספר 2.

אנחנו כותבים את זה.

הוא מועבר.

הוא מועבר? אוקיי. פשוט היתה לי תלונה אז רציתי לבדוק. אמרו לי שלא נתנו תשובה ואין לו רישיון עסק.

שאלת מי פוגש את בעלי הקיוסק בוועדה, אני הוא זה שפוגש.

גם אנחנו פוגשים אותם, קונים סיגרים מדי פעם, אני לא מעשן אבל - - -

לא, בתהליך הרישוי. מה שאשר התייחס, לעניין של דיני תכנון ובניה, מאחר והיתר מזורז מיועד כמו שאמרת לעסקים קטנים, לאנשים שרוצים להקל עליהם, הדרישות פה הן מקסימליות. הוא בעצם צריך להיות מהנדס ומומחה לתב"ע ולכן יש מחשבה לנסות לבחון עוד הפעם אם אפשר להקל בזה.

הם רוצים להחמיר, הם לא רוצים להקל, רק לידיעתך.

מי?

משרד הפנים.

לא, לא, הוא רוצה להקל.

אז אני אומר, לידיעתך, הבקשה של משרד הפנים היא מתוך כוונה להחמיר ולא להקל.

אוקיי, אז אני אומר, הרעיון המקורי של הרפורמה היה שהיתר מזורז יקל על העסקים הקטנים, שלא יצטרכו לשכור מומחה בעלויות גדולות שיוציא את התב"ע ויביא חוות דעת. לכן ביקשו לבדוק עוד הפעם אם אפשר להקל קצת בדרישה הזו, כי רשות רישוי ממילא בודקת את זה והיא יכולה לבדוק את זה היום מהר מאוד. לכן יש מקום לבדוק, כדי שזה לא יהיה מכשלה גבוהה מדי שהעסקים הקטנים פשוט יעזבו.

מה אתה מציע?

כפי שאמרו, אנחנו רוצים לבחון את זה עוד הפעם, את החלק של המסמכים שמצורפים לבקשה להיתר מזורז. בעל העסק ידחה ויגיד: כל כך הרבה בדיקות? עזוב, אני אגיש בקשה לעירייה, היא תבדוק את זה לבד ותוך 30 יום - - -

יכול להיות שהחבר'ה של תכנון ובנייה ינסו, כמו שאתה אומר, להכביד ואז באמת זה יקל.

אני חושב שמה שאומר מר משי הוא נכון מאוד. יש לנו ניסיון מר בנושא הזה, עם הניסיון ליצור רישוי עצמי בתכנון ובנייה, שכאשר הטילו נטל כל כך כבד על מגיש הבקשה אמרו מגישי הבקשה: עזבו אותנו, לא רוצים, שהוועדה המקומית תבדוק בעצמה, אנחנו לא רוצים לבדוק, לא רוצים לקחת על עצמנו אחריות.

כן, לזה הכוונה.

בהצעה המקורית של משרד הפנים אכן היתה הכבדה יתרה בנושא הזה, הצלחנו לשכנע אותם להקל ועכשיו, כנראה, יש מחשבה שנייה בעניין הזה.

אוקיי, יש הערות נוספות עד סעיף 3ג? תמשיכי לקרוא, בבקשה.

כן, אדוני. יש משהו מהותי אז הייתי רוצה להעיר.

בבקשה, באיזה סעיף?

סעיף 3א(4), במסגרת האישורים והמסמכים.

אמרו שעדיין יש הערה של משרד הפנים, הם רוצים להביא ניסוח אחר. מה יש לך להגיד?

אז אולי כדאי שבמסגרת הבדיקה מול משרד המשפטים גם הנושא הזה שאני רוצה להעיר עליו יילקח בחשבון. תראו, קשה מאוד למצוא עסק או בכלל מבנה במדינת ישראל שמבחינת דיני תכנון ובנייה – אני לא מדבר רק על עסקים, גם בתים פרטיים – הוא מושלם מהתחלה ועד הסוף. נטל גדול יותר הוא לבקש מאיש מקצוע לאשר את העמידה בהוראות תכנון ובנייה.

על זה דובר, בדיוק על זה דובר.

הוא מצטרף להערה.

כן, אני מצטרף להערה, אני רוצה לחדד.

אבל הוא מרחיב את זה. אני אפרש אותו, הוא אומר שלמעשה לא תמצא היום שום קיוסק שאין לו איזושהי חריגה מסוימת, אז אפשר – יש זוטי דברים, הבנייה הישנה, את הדברים האלה – אפשר להכניס לתוך מערכת שיקולים, לוותר, להקל בעניין הזה.

אני לא יודע אם להקל זו המילה אבל אני מבקש שגם הנושא הזה יילקח בחשבון בתקנות, כיוון שיכול להיות באמת עסק – ובעיקר אני מתייחס לעסקים הקטנים כי הם אלה שיגישו את ההיתרים המזורזים – שלמטבח שלו אין היתר לבנייה - - -

אז הוא לא יוכל לקבל את ההיתר.

הוא לא יכול לקבל את ההיתר המזורז.

הוא לא יוכל לקבל. היתר מזורז לא יבוא ויכשיר עבריינים לפי חוק תכנון ובנייה, עם כל הכבוד.

אני לא מבקש שהוא יכשיר עבריינים, אבל יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שמתייחסת לסוגיות שבהן - - -

זו בקשה רגילה, זו באמת בקשה רגילה.

כן, לזה בדיוק אני מכוון וזה צריך לבוא לידי ביטוי איכשהו בתקנות.

סליחה, אני שמה את זה על השולחן. מי שאין לו היתרי בנייה, שזה הדבר המינימלי, שלא יגיש בקשה במסגרת היתר מזורז, שיגיש את הבקשה במסגרת ההיתר הרגיל ושם הוא יצטרך להיבחן על סמך כל הפרמטרים.

כן, זה מקובל.

תשימו את הדברים על השולחן. אתם רוצים להחמיר על המצב הנוכחי?

לא, לא.

אני מחמירה על המצב הנוכחי - - -

לא, לא, את לא מחמירה על המצב הנוכחי כי אין מסלול של היתר מזורז היום. המסלול של היתר מזורז הוא מסלול נוסף, חדש שבא להקל עם בעלי עסקים שהם שומרי חוק.

באיזה אופן זה בא להקל עם בעלי עסקים?

אם יש לנו מישהו המקיים את עסקו במקום שהוא בעל היתר בניה כדין, הוא יכול לפנות במסלול ירוק ולקבל היתר מזורז. אם הוא פועל במקום שאין לו היתר בניה, יש בהחלט מקום ולגיטימיות שהעירייה או רשות הרישוי, לצורך העניין הזה, תבוא ותאמר: אנחנו לא רוצים שאדם שפועל במקום שאין לו היתר בניה ילך במסלול המזורז ויקבל היתר מזורז בלי שבדקו אותו בכלל. במקרה כזה פתוחה בפניו הדרך, כפי שהיא פתוחה בפניו, היום, להגיש בקשה רגילה.

תמשיכי, בבקשה, הלאה.

"תצהיר
ג.
(א)
קיבל מבקש ההיתר המזורז הודעה לפי תקנה 3ב(ג) או חלפו 21 ימים מיום אישור הגשת הבקשה ולא ניתנה למבקש הודעה על דחיית הבקשה, יגיש המבקש תצהיר לפי טופס 5 שבתוספת, בחמישה עותקים; לכל עותק של התצהיר יצורפו מסמכים שדרשה רשות הרישוי בהודעתה; ציין המבקש בתצהירו כי בנוגע לעניין פלוני ניתן תצהירו לפי אישור שקיבל מאיש מקצוע, יצרף את אישור איש המקצוע לכל עותק של התצהיר.





(ב)
רשות הרישוי רשאית שלא לקבל תצהיר אם לא נכללו בו כל הנתונים הדרושים ולא צורפו כל המסמכים כאמור בתקנת משנה (א); רשות הרישוי תנמק את סיבת אי קבלת התצהיר.



היתר מזורז
ד.
(א)
רשות הרישוי תיתן למבקש היתר מזורז לפי טופס 7 שבתוספת או תדחה את הבקשה בהחלטה מנומקת לפי טופס 4 שבתוספת, בתוך 7 ימים מיום קבלת התצהיר.





(ב)
להיתר המזורז יצורפו המסמכים שצורפו לבקשה לפי תקנה 3א, התצהיר והמסמכים שצורפו לתצהיר לפי תקנה 3ג, המהווים כולם חלק בלתי נפרד מן ההיתר המזורז; לא ייעשו כל שינויים במסמכים האמורים או שינויים מהותיים בעסק מן המצב שהוצג במסמכים האמורים ללא אישור רשות הרישוי.





(ג)
רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן ההיתר בתוך 21 ימים מיום מתן ההיתר המזורז לפי טופס 6 שבתוספת; רשות הרישוי תצרף לטופס העתק מן הבקשה ומן ההיתר המזורז, עם כל מצורפיהם; את הבקשה להיתר המזורז יראו כבקשה לרישיון עסק, ויחולו לעניין זה הוראות פרק ג'.





(ד)
היה מתן רישיון לעסק טעון, לדעת רשות הרישוי, בדיקה של גורמים נוספים על נותני האישור, כגון איגוד ערים לכבאות או איגוד ערים לאיכות הסביבה (להלן – גורם נוסף), כדי להבטיח בעסק מטרה מן המטרות הקבועות בסעיף 1 לחוק, תודיע רשות הרישוי על מתן ההיתר כאמור בתקנת משנה (ג) גם לגורם הנוסף, ותעביר לו את המסמכים הנוגעים לעניין.





(ה)
הודיע נותן אישור על סירוב לתת אישור לפי תקנה 7, תודיע רשות הרישוי לבעל ההיתר המזורז על סירוב לתת רישיון לפי תקנה 8(א)(4) ועל ביטולו של ההיתר המזורז לפי סעיף 7ב1(א) לחוק בתוך 7 ימים מן המועד שבו קיבלה את ההודעה, ובלבד שנתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; רשות הרישוי תעביר עותק מן ההודעה לנותן האישור באותו מועד."

אנחנו מבינים כאן שיש פה מפרט אחיד ולאחר מכן יש עסקים שלגביהם צריך אישור נוסף, למשל אישור של איגוד הכבאות או של המשרד להגנת הסביבה. אז זו תוספת, כן? תסביר לי איך זה יהיה.

לא, לא, זה חלק מההליך היום. לא עשינו שינוי, לקחנו את מה שקיים היום. גם היום, כיבוי אש, היות ואנחנו מסתכלים עליו ברמה מוניציפאלית - - -

לפי העניין.

לא, אין לפי העניין. כל עסק במדינת ישראל חייב לקבל אישור של כיבוי אש, אין לפי העניין. רק אולי משאיות וזה שמקבל לא בפנים, אבל כל עסק, למשל בניין, או כל דבר צריך אישור כזה.

זאת אומרת שזה יהיה אחיד, הכול בפנים, כולל כיבוי אש, כולל איכות הסביבה.

התשובה היא כן. לגבי יחידה סביבתית, כמובן שיש גם הסמכה של המשרד להגנת הסביבה ליחידות סביבתיות בתחומים מסוימים. יש דברים נוספים שהרשות גם רוצה לבדוק בעצמה, למשל ביוב.

ביוב, מים, אשפה.

כן.

יש הערות לסעיפים האלה?

כן.

על כך סעיף יש לך הערה?

מותר לי הערה אחת לכל סעיף, לא?

מותר לך. בשביל זה אתה יושב פה, תצדיק את לחמך. מי גברתי שיושבת בסוף? הרמת את היד, רצית לדבר.

מהמשרד להגנת הסביבה.

מה, לא תיאמו אתכם?

תיאמו, אני רק רוצה להבהיר את הנקודה שאשר אמר.

בבקשה, תבהירו.

>
לגבי ההערה שנאמרה פה, אשר, אמרת שזה מתוקף סמכותם כנותני אישור והסעיף הזה לא מתייחס להסמכה כנותני אישור.

נכון, אמרתי שגם.

>

רק לדייק.

הכובע שלהם כרשות מוניציפאלית.

כן, נכון.

אז?

אין להם סמכות לבטל את הרישיון.

הבנתי. בבקשה, אדוני.

על זה בדיוק ההערה שלי. יש נותני אישור שחוק רישוי עסקים מגדיר אותם, ופה, מה שמציעים הוא להקנות סמכות - - -

לא, אין סמכות. חד-משמעית.

לא, לא.

אבל תנו לי לסיים.

חד-משמעית. בטיוטת התקנות אכן היתה כוונה לכלול, בעקבות הערה שלנו הדבר הזה הושמט, אין סמכות.

תיקנו את זה.

שלטון מקומי בלבד, רישוי עסקים לא.

הוא כן קשור אבל הוא לא גורם נוסף.

התייעצות.

הוא לא יהווה נותן אישור?

לא.

בסדר, אבל עדיין נותן האישור יוכל להעביר אליו את הבקשה לרישיון והוא יוכל להעיר את הערותיו.

הוא יכול להעביר כמה שהוא רוצה.

כן, להתייעץ.

לא נותן האישור, רשות הרישוי.

אני רוצה לשאול מתוקף מה בא איגוד ערים לאיכות סביבה, או איגוד ערים לכבאות, ולא גורמים אחרים לדוגמה.

הוא מייעץ לרשות.

הוא מייעץ.

לא הבנתי מה הבעיה.

תראו, איגוד ערים לאיכות סביבה, כל ההערות שיהיו לו – ואת זה אני אומר מתוקף ההיכרות שלי עם הגוף הזה – הן הערות בתחום של איכות הסביבה, אלה הערות שהמשרד להגנת הסביבה יכול לתת מתוקף היותו נותן אישור. אני לא רואה את הסיבה לבוא לתת לאיגוד ערים לאיכות סביבה או לאיגוד ערים לכבאות פתח פה, דווקא בהיבט של היתרים מזורזים, ולאפשר לשנות.

לתת משנה תוקף.

אנחנו רוצים לייעל את התהליך, למה לסבך אותו?

למה באמת הכנסתם את זה?

זה קיים, זה לא מסבך.

זה היועץ המקצועי של הרשות המקומית, זה חלק מהרשות המקומית.

היועץ המקצועי, בטח.

היועץ המקצועי של הרשות המקומית. מותר לרשות להתייעץ עם היועצים המקומיים, גם עם הביוב, גם עם רשות המים.

למה לא כתבת אותם פה?

גם אם אתה לא תכתוב, יתרה מזאת, זו החובה.

למה לא כתבת "רשות המים" למשל?

אמרנו "גורמים נוספים, כגון".

"כגון".

אז תכתוב "גורמים נוספים" וזהו, בלי "כגון".

לפי העניין, אולי אין מים במקום הזה.

אדוני, זה גם מוגדר היום בתקנות הקיימות, זה לא משהו חדש.

אשר, אם נכתוב "בדיקה של גורמים נוספים של נותני אישור"? או שאת "נותני אישור" גם הורדנו?

לא, אני מציע "בדיקה של גורמים נוספים לפי העניין". אדוני, לפי העניין. אם אתה מוסיף "לפי העניין" אתה סוגר את הבעיה הזאת.

אין בעיה, זה לא משנה.

זה יעבור באופן אוטומטי.

בסדר, סגרנו?

אבל זה אותו נוסח של היום.

זה אותו נוסח של היום.

אני אבוא לעזרת משרד הפנים בהקשר הזה.

לא חייב?

אני אנסה.

רק בגללי הוא בא לעזרתנו.

כן, זה פשוט בגלל אשר. הנוסח, כפי שהם הציעו כאן, הוא נוסח קיים לגבי רישיונות והיתר זמני. מבקשים להתיר את אותו מנגנון גם לגבי היתר מזורז.

נו, אז מה אם הוא קיים? יש הרבה חוקים מנדטוריים, תמיד אומרים: תיצמד לחוק מנדטורי, אבל אני מדינה עכשיו, מספיק.

ההצמדות לנוסח היא כדי למנוע ויכוחים פרשניים מיותרים אחר כך, בבוא השאלה למה פה כתבו ככה ופה כתבו ככה. כדי למנוע את הוויכוח הזה, אומרים את אותו נוסח שאין בו שום בעיה.

אז תביא את הנוסח ההוא ונמחק שם גם.

זה אפשר.

מה רע בזה אם אפשר "לפי העניין"?

"לפי העניין", זה מה שאני רוצה, בלי שמות ספציפיים. "לפי העניין" זה פותר את הבעיה, אם הוא צריך רשות המים, גם שם נתקן.

אפשר לפי העניין אבל לאור ההערה של תומר צריך לתקן גם במקום השני.

זה מה שיושב-ראש הוועדה אמר.

נתקן גם שם. הרי אנחנו עומדים לשירותכם תמיד, כל הזמן, המשרד להגנת הסביבה, שלטון מקומי.

אם מחר יהיה עסק חדש שיש בו איזה אלמנט שלא חשבת עליו? אז אם אתה כותב "לפי העניין" סגרת אותו.

אוקיי, "לפי העניין". אז נכתוב: "בדיקה של גורמים נוספים על נותני האישור לפי העניין" ונמחק את: "כגון, איגוד ערים לכבאות"?

כן, שם בדיוק.

כן, כן.

בשני התקנות אותו דבר.

עד סעיף 4 קראנו, נכון? יש הערות נוספות עד סעיף 4? בבקשה, גברתי, תמשיכי.

"הארכת היתר מזורז
3ה.
חלפה שנה מיום מתן היתר מזורז ורשות הרישוי לא קיבלה החלטה בבקשה לרישיון לפי תקנה 8, החלטה לפי סעיף 7ב1(ה) לחוק כי ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה או החלטה לבטל את ההיתר לפי סעיף 7ג(ד1) לחוק, תיתן לבעל ההיתר המזורז היתר כאמור למשך שנה נוספת, לפי טופס 7 שבתוספת, אם הגיש בחודש שלפני תום השנה תצהיר לפי טופס 5 שבתוספת, בחמישה עותקים; היתר כאמור יינתן בתוך 7 ימים מיום הגשת התצהיר; העתקי ההיתר המזורז והתצהיר יישלחו לנותני האישור ולגורם הנוסף."




כעת מדובר על מתן רישיון לבעל היתר מזורז בהיעדר החלטת רשות הרישוי בבקשה:

"מתן רישיון לבעל היתר מזורז בהעדר החלטת רשות הרישוי בבקשה
3ו.
חלפו שנתיים מיום מתן היתר מזורז ורשות הרישוי לא קיבלה החלטה בבקשה לרישיון לפי תקנה 8 החלטה לפי סעיף 7ב1(ה) לחוק כי ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה או החלטה לבטל את ההיתר לפי סעיף 7ג(ד1) לחוק, תיתן רשות הרישוי לבעל ההיתר המזורז רישיון עסק לתקופה כאמור בסעיף 7א(ד) לחוק, שתימנה ממועד מתן ההיתר המזורז אם הגיש בחודש שלפני תום השנתיים תצהיר לפי טופס 5 שבתוספת, בחמישה עותקים; רישיון כאמור יינתן בתוך 7 ימים מיום הגשת התצהיר; העתקי הרישיון ותצהיר יישלחו לנותני האישור ולגורם הנוסף.".

לא הבנתי כמה זמן, מה קורה אחרי שנתיים?

אתה מקבל אישור קבוע.

שהכול בסדר, משרדי הממשלה בדקו, היו להם הערות ועכשיו הכול בסדר והוא מקבל רישיון קבוע.? קבוע זה שלוש שנים או חמש שנים?

תלוי.

תלוי מה סוג העסק, לפי הצו.

תלוי באותו אחד, או שלוש, או חמש, או עשר או חמש עשרה.

ליאורה, מה את רוצה עכשיו?

אני רוצה רגע להעיר פה. לא יכול להיות מצב שחלפו שנתיים מיום מתן ההיתר המזורז כי החוק הראשי בתיקון אומר שהיתר מזורז הוא לשנה.

שנה ועוד שנה.

שנה ועוד שנה, אחרי שנתיים.

אבל גם שנה ועוד שנה, עדיין הוא צריך לעבור את הפרוצדורה הזו של מתן תצהיר?

עבר את הכול, היה צדיק. היה בסדר גמור, לא היו הערות. המשרד להגנת הסביבה בדק ואמר: אתה לעילא ולעילא, משטרת ישראל אמרו: אין שום דבר חריג, הכול בסדר.

זה בסדר, היא מקבלת את זה.

הלאה.

רגע, אדוני.

מה עכשיו?

עברנו סעיף.

זה דבר טוב.

זה בסדר, אני באמת מברך על זה.

אתה רוצה ל-20 שנה?

היושב-ראש, אם אתה רוצה לסיים תוציא אותו. אני הייתי מוציא אותו.

לא, הוא בסדר. כן, בבקשה.

אנחנו רוצים לקדם את הרפורמה אבל יכול להיות שאני לא הבנתי. מגיש בקשה להיתר מזורז צריך לצרף תצהיר, השאלה היא למה בחודש שלפני תום השנתיים הוא צריך להגיש תצהיר נוסף.

כך קבע החוק.

זה מה שהחוק קובע.

זה כתוב בחוק.

זה כבר בחוק, לא בתקנות.

זה בחוק? אוקיי.

הלאה, תיקון תקנה 4.

"תיקון תקנה 4
4.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות -



(1)
בתקנת משנה (א) המילה "השניה" – תימחק;




(2)
בתקנת משנה (ב), המילים "כשהיא נושאת חותמת על תשלום אגרה" - יימחקו, ובמקום "המסמכים" יבוא "אישור על תשלום אגרה והמסמכים";




(3)
בתקנת משנה (ג), במקום "(א)" יבוא "(ב), בכפוף לפרסום לפי סעיף 7ג3 לחוק לעניין סוג מסוים של עסקים";




(4)

"(ה) מגיש בקשת רישיון רשאי לצרף לבקשה מסמכים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד או לפי ההוראות לצד המפרט האחיד, וכן רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי כי מולאו תנאים מוקדמים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד או לפי ההוראות לצד המפרט האחיד.""

סליחה, יש לנו הערה לגבי תקנה 4.

לאט לאט. כל כך הרבה ישבו אתכם, עוד הערות? מילא הגופים, מילא חברת חשמל, מילא העסקים, הם לא היו בדיונים.

בכל זאת. בסעיף 4(ה) כתוב:" מגיש בקשת רישיון רשאי לצרף לבקשה מסמכים נדרשים לגבי אותו סוג עסק". אנחנו לא מבינים מדוע "רשאי". אם המסמכים הם נדרשים זה צריך להיות "יגיש" ולא "רשאי", כי אם הם נדרשו הרי צריך להגיש אותם.

הערה נכונה.

אתם בעצמכם אמרתם ש"רשאי" לפי ההלכה המשפטית – אני לא משפטן – אבל אתם אמרתם ש"רשאי" זה כאילו בא לביצוע.

עזוב, יש לך בעיה עם לשנות את זה?

יש לנו בעיה. אנחנו דווקא חושבים שזה משהו שהוא לטובת העסקים, ובייחוד לטובת העסקים הקטנים.

אין לטובת העסקים, הוא חייב להגיש. אלה מסמכים שפרסמו במפרט האחיד, הוא חייב להגיש כחלק מהבקשה לרישיון והוא חייב לצרף אותם.

מיכל, זה לא לטובת העסקים שהם לא יגישו את המסמכים שהם נדרשו.

בדיוק. הם ממילא פורסמו במפרט האחיד.

אנחנו לא נוכל לבדוק בקשב אם היא לא תבוא עם כל המסמכים הנדרשים.

זאת הסיבה שאנחנו מפרסמים אותם.

אוקיי, התקדמנו. הלאה.

רק הערה. זה מונע אפשרות מלהגיש בקשה מראש לעסק שעוד לא קיים, כי חלק מהמסמכים מתייחסים כיצד העסק כבר מתנהל. אם רוצים לייצר תרבות חדשה, שהוועדה הזאת אמרה שזה חשוב לה, שאנשים יגישו מראש לעסק עוד לא קיים כדי שהתהליך יהיה במקביל, לא ניתן יהיה לעולם להגיש את כל המסמכים שמאשרים שכבר העסק – פליטות עשן וכל מיני דברים אחרים.

עוד העסק לא עובד, אתה אומר?

לא, זה לא נכון.

זה לא סוג המסמכים שדרשנו.

אז איך פותרים את זה?

אני אפתור לך את הבעיה. כותבים שהוא יגיש את המסמכים ככל שהם קיימים וזמינים במועד הגשת הבקשה.

אוקיי.

זה מצוין.

זה טוב.

סליחה, אנחנו דרשנו מסמכים בעיקר לעניין התנאים המוקדמים שלנו.

אתם לא היחידים.

בסדר, אבל מה שחשוב לי לומר הוא שמבחינתנו זו דרישה מחייבת. מסמכים שנדרשו חייבים להיות. אנחנו לא נוכל לבדוק בקשות, זה לא לשיקול דעתו.

חייבנו, מה את רוצה? חייבנו אבל יש עסקים שאין להם כרגע את הנתונים, עד שיתחילו לעבוד.

אמנון, התיקון שהוא אמר הוא הכי נכון.

אוקיי, הלאה.

רגע, אני רוצה רק להשיב את להערה הזאת. אנחנו חשבנו כשהערנו את ההערה הזאת – למפרט האחיד יש שתי מטרות: ליצור ודאות לגבי בעלי העסקים, שאנשים יידעו מה נדרש מהם והכול וגם ליצור אחידות. זאת אומרת, היום אחת הבעיות היתה שאין אחידות והמפרט האחיד נועד ליצור אחידות. העניין הוא שאנחנו מתחילים פה באמת משטר חדש ונהלים חדשים לבקשת רישיונות, אז בהיתר מזורז אמרנו: תגישו הכול מההתחלה, כדי שזה באמת יהיה היתר מזורז. בעסקים אחרים, השאלה היא עד כמה אתה רוצה לחייב את הגשת כל המסמכים לפי המפרט האחיד, כשהדבר הזה הוא דבר חדש, כשאנשים עוד אולי לא כל כך יודעים. יכול להיות ששווה לחשוב על זה שוב.

הסוגיה הזו פתוחה עד הדיון הבא, תשבו כמה דקות ביחד, יש פה קפיטריה יפה, אפשר לשבת שם. בואו נתקדם, סעיף הבא. אני כותב לי שיש התייעצות עדיין לגבי סעיף 4.

בתקנה 5

יש הערות? תמשיכי הלאה.

"תיקון תקנה 5
5
בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, המילה "השניה" - תימחק.


תיקון תקנה 6
6
בתקנה 6 לתקנות העיקריות –




(1)
בתקנת משנה (א), במקום "טופס 4 שבתוספת השניה" יבוא "טופס 6 שבתוספת";




(2)
בתקנת משנה (ד), במקום "טופס 4" יבוא "טופס 6".

תיקון תקנה 7
7
בתקנה 7 לתקנות העיקריות –




((1)
בתקנת משנה (א) –
(1) בפסקה (1), במקום "והתנאים" יבוא "ותנאי נותן האישור";"

כל הדברים האלה הם יותר טכניים?

כן, כן. זה הכול טכני.

"(ב) בפסקה (2), במקום "והתנאים" יבוא "ותנאי נותן האישור";





(ג) בפסקה (3), במקום "תנאים מוקדמים" יבוא "תנאי נותן האישור המוקדמים" ובסופה יבוא "או מסמכים נוספים הדרושים, לצורך בדיקת הבקשה, לפי סעיף 6ג או 6ד לחוק";




(2)
בתקנת משנה (ב), אחרי "בתקנת משנה (א)" יבוא "או (ה)", אחרי "60 ימים מיום שקיבל את הבקשה" יבוא "או ההודעה לפי תקנת משנה (ה), ואחרי "90 ימים מיום שקיבל את הבקשה" יבוא "או ההודעה";




(3)
בתקנת משנה (ג), בכל מקום, אחרי "בתקנת משנה (א)" יבוא "או (ה)";




(4)
בתקנת משנה (ד), אחרי "מטעמים מיוחדים שיירשמו" יבוא "ובכפוף להוראות סעיף 7 לחוק";




(5)
בתקנת משנה (ה), בסופה יבוא "המבקש יעביר לרשות הרישוי העתק מהודעתו בצירוף אישור על תאריך מסירתה לנותן האישור".

יש הערות בנוגע לסעיפים האלה? הכול טכני פה. בבקשה, המשיכי הלאה.

"תיקון תקנה 8
8
בתקנה 8 לתקנות העיקריות -



(1)
בתקנת משנה (א) –
(א)"

מחקנו שם את סעיף (א).

אנחנו פשוט עוברים לסעיף (ב).

כן, בדיוק.

"(ב) בפסקה (3), בסופה יבוא "לפי טופס 4 שבתוספת";





(ג) בפסקה (4), בסופה יבוא "לפי טופס 4 שבתוספת";




(2)
בתקנת משנה (ב), בפסקה (2), בסופה יבוא "לפי טופס 4 שבתוספת";




(3)
בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "צירף מבקש לבקשתו חוות דעת מקדמית שהתקבלה כאמור בתקנה 3 וחוות דעת מאת בעל מקצוע כאמור בתקנה 4(ד) שלפיה עומד העסק בתנאי חוות הדעת המקדמית, תיתן רשות הרישוי למבקש רישיון או היתר זמני בתוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים, זולת אם החליטה, מטעמים מיוחדים שתפרט בהחלטתה ובכפוף להוראות סעיף 7 לחוק, כי יש להתנות את מתן הרישיון או ההיתר הזמני בתנאים נוספים, או שחוות דעת בעל המקצוע לא הניחה את דעתה מטעמים שתפרט";




(4)
בתקנת משנה (ו), במקום "מתן היתר זמני לעסק טעון" יבוא "מתן היתר זמני או רישיון לעסק הטעון", ואחרי "בתקנת משנה (ב)" יבוא "או בתקנה 3ו";




(5)
בתקנת משנה (ז), במקום "החלטתה בבקשה" יבוא "מתן רישיון או היתר בתוך 14 ימים מיום מתן הרישיון או ההיתר, ותצרף להודעה עותק מן הרישיון או מן ההיתר".

סליחה, גם פה יש לנו הערה.

שנייה אחת. את סעיף (6) הוספתם, מה זה מה שמסומן באדום?

"(6)
אחרי תקנת משנה (ז) יבוא:



"(ח) דרישת מסמכים ותנאים מטעם רשות הרישוי לעניין סוג מסוים של עסקים תהיה בכפוף לסעיף 7ג3 לחוק.""


אותו סעיף שמדבר על הפרסום.

כן, עד כאן. מה ההערה, המשרד להגנת הסביבה?

אנחנו מבקשים בתיקון לסעיף (ז) שהרשות המקומית תודיע לא רק על ההחלטה שלה לתת רישיון או היתר זמני אלא על כל שינוי. אם היא שללה רישיון, אם היא סירבה, אנחנו, בתור נותן אישור שנתן תנאים ונתן דרישות, חייבים להיות מעודכנים. אם בסופו של דבר העסק הזה קיבל רישיון או סורב לא - - -

התקנה הזאת מדברת על החלטת רשות הרישוי בבקשה, היא לא מדברת על ביטול.

היא לא מדברת על ביטול ושינוי, ביטול ושינוי זה בסעיפים.

אנחנו לא ראינו שהם מחויבים להודיע לנו על ביטול או סירוב במקום אחר. אם אתה יכול לפנות אותי אני אשמח.

עוד לא הגענו לזה.

אנחנו חושבים שצריך להיות שהיא צריכה להודיע על החלטתה בבקשה.

למי? היא צריכה להודיע לכל משרדי הממשלה?

לכל נותן אישור.

זה אין סוף הודעות.

לא, זו בירוקרטיה.

על ביטול רישיון היא מודיעה.

שמענו את ההערה, התקדמנו הלאה

תיקון תקנה 9
9
בתקנה 9(א) לתקנות העיקריות, במקום "טופס 5 שבתוספת השניה" יבוא "טופס 7 שבתוספת".



תיקון תקנה 10
1
בתקנה 10 לתקנות העיקריות –




(1)
בתקנת משנה (א), במקום "טופס 6 שבתוספת השניה" יבוא "טופס 8 שבתוספת";




(2)
בתקנת משנה (ג), במקום "רישיון העסק יפקע" יבוא "רשות הרישוי תבטל רישיון עסק לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו";




(3)
בתקנת משנה (ד), במקום "בטופס 6" יבוא "בטופס 8".

עד כאן. מה רצית להגיד?

רציתי להתייחס לסעיף 7, פשוט הסתכלתי בחוק ולקח לי קצת זמן להעיר. ההוראה מחייבת – מאפשרת יותר נכון – לרשות הרישוי לדרוש מסמכים נוספים.

לאיזה סעיף אתה מתייחס?

הוא מתייחס לסעיף 7 בחוק, אבל לאיזה סעיף בתקנות אתה מתייחס?

7(א)(ג), "או מסמכים נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה לפי סעיף 6ג או 6ד לחוק". החוק מאפשר לשר הפנים לקבוע בתקנות אלו מסמכים צריך, וכאן, שר הפנים אומר: אני לא אגיד איזה מסמכים, רשות הרישוי תגיד איזה מסמכים.

לא, זה בכפוף למפרט האחיד של הרשות.

לא, זה לא מה שכתוב כאן.

כן, זה כתוב. כתוב: "בכפוף לסעיף".

לא. כתוב: "תנאי נותן האישור המוקדמים ובסופה יבוא או מסמכים נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה לפי סעיף 6ג או 6ג לחוק".

ששם יש הפניה. בסעיפים 6ג ו-6ד לחוק כתוב שהם כפופים למפרט האחיד, גם של הרשות.

שם כתוב שהם כפופים למפרט האחיד.

אוקיי, אז שיתכבד שר הפנים ויקבע בתקנות אלו מסמכים אני צריך להגיש.

אבל, עוד הפעם, תסתכל על ההוראות של החוק.

של הרשות המקומית.

הוא אומר שזה מופיע בחוק.

לא, בחוק כתוב ששר הפנים רשאי לקבוע אלו מסמכים צריך, ומה שהוא עושה כאן בתקנות, הוא אומר: רשות הרישוי תקבע.

לא.

לא, זה לא זה. יש את ההפניה למפרטים.

זה מה שכתוב כאן.

תפני אותו.

אתה צריך לקרוא את תיקון 27 שבאמת עשה המון שינויים.

אני קראתי.

הוא מפנה גם למפרטים, ועכשיו אנחנו קובעים באמת את הסמכויות של נותני האישור שקובעים את המפרטים. גם לרשות רישוי יש סמכות וחובה לקבוע מפרטים.

סליחה, המטרה של המפרט האחיד היא מצד אחד להקנות גמישות לרשות הרישוי ולנותני האישור, ומצד שני, גם להקנות ודאות לבעל העסק כדי שהוא יידע בפני מה הוא עומד. הסעיף הזה – וזה החשש שלי, אני לא ממציא דברים, החשש שלי הוא שרשות הרישוי תבוא ותגיד: יש לי סמכות לקבוע מסמכים נוספים, בואו נקבע מסמכים נוספים כי השר לא קבע.

אבל בסעיף 6ד יש לו סמכות לקבוע מסמכים נוספים.

יש לו כבר סמכות בחוק ובתנאי שזה במפרט האחיד שלה.

גם רשות הרישוי חייבת לקבוע מפרט אחיד, זה תיקון 27.

אין בעיה, שתקבע מפרט אחיד אבל שלא תדרוש מסמכים נוספים.

לפי המפרט האחיד.

לפי המפרט האחיד, מה שכתוב לה, והיא חייבת גם היא לפרסם. גם משרדי הממשלה, גם רשות הרישוי, היא חייבת לפרסם את הכול. אם היא לא פרסמה היא לא יכולה לדרוש.

בסדר?

בסדר.

אוקיי, תתקדמי הלאה, תקנה 11.

מה לגבי ההערה, אדוני?

הכול ברור להם.

ההבהרה מספקת.

תקנה 11, בבקשה.

יש לי שאלה על סעיף שנדון קודם.

תקנה 11 עכשיו.

"תיקון תקנה 11
1.
בתקנה 11 לתקנות העיקריות -



(1)
בכותרת השוליים, במקום "ובהיתר זמני" יבוא "בהיתר זמני ובהיתר מזורז";





(2)
בתקנת משנה (א), במקום "או להיתר זמני" יבוא "להיתר זמני או להיתר מזורז, לפי סעיף 7 לחוק", במקום "כניסתם" יבוא "כניסתו" ובמקום "בסעיף 7" יבוא "בסעיף 7 או 7ג4";





(3)
במקום תקנת משנה (ב), יבוא:
"(ב) נותן אישור רשאי להוסיף תנאי לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז לפי סעיף 7 לחוק ולקבוע את מועד כניסתו לתוקף כאמור בסעיף 7 או 7ג4 לחוק, וכן רשאי הוא להוסיף תנאים כאמור לעסק שאינו טעון אישורו כאמור בסעיף 6א לחוק; הוסיף נותן האישור תנאי כאמור, יודיע עליו לרשות הרישוי, וזו תודיע לבעל העסק על הוספת התנאי ומועד כניסתו לתוקף, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה מנותן האישור, אלא אם כן קבע נותן האישור תקופה קצרה ממנה בהתקיים נסיבה מן האמורות בסעיף 7(א1) לחוק.";





(4)
אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב1) בהודעה לפי תקנה זו תודיע רשות הרישוי לבעל העסק על זכותו להגיש השגה על התנאי הנוסף לפי טופס 9 שבתוספת, על הגורם שיש להגיש לו השגה ועל המועד להגשתה, על האגרה שיש לשלם בעד השגה לפי תקנה 36א, ועל כך שהגשת ההשגה אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד הגורם שהוגשה לו ההשגה לא החליט אחרת, הכל כאמור בתקנה 11ד.".

יש למישהו הערה עד כאן? הלאה.

" הוספת פרקים

ד'1 וד'2
.
אחרי תקנה 11 לתקנות העיקריות, יבוא:
"פרק ד'1: המפרט האחיד"

את זה הוספתם?

כן, זה הכי חשוב.

אלה הערות כלליות שהיו לנו.

אלה ההערות שדיברנו עליהם קודם.

יישר כוח לייעוץ המשפטי של הוועדה. קודם כל תקראי.

"המפרט האחיד
1א.
(א)
המפרט האחיד וכן ההוראות לצד המפרט האחיד יתייחסו לכל אחד מסוגי העסקים טעוני הרישוי, לפי סיווגם בצו וסיווג נדרש נוסף.



(ב) נותן אישור, ולעניין שירותי כבאות - שר הפנים או מי שהוא הסמיכו

לכך "

ופה אנחנו מבקשים למחוק את " לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים" וזה בתיאום עם המשרד לביטחון פנים. זאת אומרת, אנחנו הגענו להסכמה אתם – אני לא יודעת אם הנציגים שלהם כאן – אבל אנחנו באמת הגענו להסכמה אתם שהם יעבירו לנו את שם הנציג שהם מעוניינים שיפרסם את המפרט האחיד, זה יהיה אחד מאנשי הכבאות, ושר הפנים יסמיך אותו. גם הנוסח עכשיו הוא לפי הנוסח שכתוב בחוק.


(
"(בפרק זה ובפרק ד2 – נותן אישור) - יפרסם, לפי סעיף 7ג2 לחוק ובכפוף לתקנה 11ב, מפרט אחיד של המסמכים והתנאים לפי סעיפים 6ד ו-7 לחוק הנדרשים מטעמו לגבי כל סוג עסק טעון רישוי; ואולם לגבי עסקים מסוג שנקבע בצו, שנותן אישור יפרסם לגביהם מפרט אחיד חלקי, הוא יכלול רק חלק מן התנאים והמסמכים הנדרשים מטעמו לגבי עסק מאותו סוג (להלן - מפרט אחיד חלקי); נותן האישור יציין בפרסום כי המדובר במפרט אחיד חלקי, ורשאי הוא לדרוש תנאים ומסמכים נוספים; יתר הוראות פרק זה יחולו גם על מפרט אחיד חלקי.





(ג)
נותן אישור יציין במפרט האחיד מועד פרסומם ומועד כניסתם לתוקף לפי סעיף 7ג4 לחוק של מסמכים ותנאים שפורסמו בו; קבע נותן אישור גורם שניתן להגיש לו בקשה של בעל עסק לערוך את השינוי במועד מוקדם יותר לפי סעיף 7ג4(א)(3) לחוק, יציין את הגורם במפרט האחיד וכן יציין שעותק מהבקשה יוגש לרשות הרישוי.





(ד)
נותן אישור יפרסם, לפי סעיף 7ג2 לחוק, הוראות לצד המפרט האחיד המפרטות את המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמו לגבי כל סוג עסק טעון רישוי, לצורך בדיקת בקשה או לצורך מתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז.





(ה)
כל המסמכים שדורשים נותני האישור לגבי כל סוג עסק הטעון רישוי לפי המפרט האחיד ולפי ההוראות לצד המפרט האחיד, ירוכזו בנפרד במפרט האחיד. הערה: לא ברור מי ירכז את המסמכים כך שיופיעו לגבי כל סוג עסק בנפרד.





(ו)
רשויות הרישוי ונותני האישור יעמידו עותק של המפרט האחיד לעיון הציבור במשרדיהם בעמדה ממוחשבת הנגישה לציבור."

בתחילת אחד הסעיפים לפרק ד' יש לנו הערה של הייעוץ המשפטי, אנחנו רוצים לקבל תגובה. אשר, תתחיל, וגם תתייחס להערה בסעיף (ה). לאחר מכן אני אתן לכל מי רוצה גם להתייחס. בבקשה.

לגבי המפרט האחיד, בראייה שלנו, המפרט האחיד יפורסם על-ידי כל משרד ממשלתי על פי אחריותו והוא מעלה את זה לאתר של ממשל זמין.

יותר מזה, זו גם דרישת חוק. פשוט החוק קובע בסעיף7ג1 את ההוראות לגבי התקנות, שמי שצריך לפרסם את המפרט הוא אותו נותן אישור. זה לא שר הפנים, זה לא היועץ המשפטי לממשלה, זה אותו נותן אישור.

רשות רישוי עסקים באותה רשות מקומית?

לא, לא. "נותן האישור" הכוונה המשרד הממשלתי. זה בעצם מה שקובע החוק, שנותן האישור יפרסם את המפרט המאחד, את כל המסמכים, את התנאים.

הוא לא מאחד.

הוא מפרסם מה שבא לו, לעצמו.

לא, הוא המפרסם.

אני אסביר משהו. עדיין החוק לא שונה ועדיין כל משרד ממשלה, על פי מטרות החוק - - -

מבחינתך החוק שונה.

לא, הוא לא שונה. אלה ההוראות שכתובות פה.

לא, שנייה אחת.

החוק כן שונה. אשר, זה לא נכון.

יכול להיות שאני טועה אבל לפחות תנו לי להשלים.

אבל שמעתי את זה כבר.

יש שש מטרות בחוק, מה לעשות? שר הפנים לא יכול לבוא ולהגיד למשרד להגנת הסביבה לצורך העניין, מה לפרסם מבחינת התכנים המקצועיים שלהם לכל עסק ועסק. אנחנו לא יכולים, אין לנו אפשרות וזה גם לא יהיה מבחינה מקצועית. אם לא אז אנחנו יכולים להחליף את כל משרדי הממשלה.

אתה צודק בכל נושא ועניין, אני גם התעסקתי בדוחות מבקר המדינה, כאשר דוח מצביע על נושא מסוים והוא מטופל בארבעה משרדי ממשלה יש כשלים, כי כל אחד זורק על השני. אמרתי לך, אני ניסיתי אתכם בדבר פעוט בשביל לראות איך אתם עובדים. אז אני אומר, כל אחד מתחפר בעמדותיו וזה תמיד יהיה, אבל האזרח בסוף צריך לקבל רישיון. אם לא יהיה עיקרון ומישהו שיכריע בסוף, זה לא יהיה.

אולי פה יש איזושהי טעות, אנחנו פה, בוועדה, לא הולכים לשנות סדרי בראשית של עבודת הממשלה. אני גם לא רוצה לתקן את עבודת הממשלה.

אל תיקח אותי לשם, אני רוצה לדאוג לאזרח. אני רוצה שהאזרח יקבל רישיון, אם למשל דיברנו על עובי הקיר, שאחד אומר: 20, אחד אומר: 25, אחד אומר: 30 ואחד אומר: 40, בסוף, כל אחד צודק בנימוקיו. דרך אגב, יש ארבעה משרדי ממשלה, כל אחד בנימוקיו הוא צודק. בסוף האזרח לא מקבל את הרישיון כי הוא - - -

אבל סיכמת משהו. רק להזכיר לך, סיכמת שאנחנו בישיבה הבאה נבוא עם עמדה, סיכמת את זה. רשום אצלי שאנחנו צריכים לבוא בנושא הזה עם תשובות. מה שאני רוצה לומר הוא שמטרות החוק לא השתנו. המטרות והאחריות הן של משרדי הממשלה וזה לא השתנה.

אין בעיה.

מה שאתה מעלה עכשיו הוא עניין הויכוח בין מי למי. אז אל"ף, כפי שאמרתי, בהיבט הטכני יהיה בן-אדם מקצוען שהוא יעשה את האינטגרציה בין כולם ויבדוק את כל הדברים.

עמדתו תתקבל? הוא יהיה בר סמכא?

הוא לא יכול להיות בר סמכא – הוא רק יציף את הנקודות – מהסיבה הפשוטה: בר סמכא, המחוקק לא עשה את זה.

אני רוצה לתקן את זה.

אתה לא יכול לתקן.

אדוני, את זה צריך לבוא ולתקן בחוק.

לתקן. אם הוא לא טוב נמחק אותו ואם הוא טוב נשאיר אותו.

אבל היום החוק קובע שמי שצריך לבוא ולקבוע הוא נותן האישור.

אם יש איזשהו פיתרון, תצביעי שבסעיף כזה וכזה זה מופיע במוסדר, גמרנו.

אין, אבל זו בדיוק הנקודה.

אם אין אז בואו נעשה.

אבל זה בחוק.

זה בחוק.

סליחה, אשר, אני חייבת לשאול פה שאלה, אני ממש מצטערת שאני לא מבינה, אני בתהליך הזה כבר כמה שנים. מפרטים אחידים היו אמורים להגיע למצב שבו – אני עכשיו אזרח מן השורה, אני נכנסת לאתר האינטרנט של "ממשל זמין" ואני יודעת מה התנאים לפתוח חנות מכולת בכל עיר שהיא, למעט דברים מסוימים, כמו שאמרנו: חנות לאביזרים כאלה וכדו'.

בואי נגיד אקסטרות.

כן, בדיוק. עכשיו אתה בא ואומר לנו דבר כזה: יש מצב – סתם לצורך דוגמה – שהמשרד לאיכות הסביבה לא יראה עין בעין עם משרד הבריאות. עכשיו אתה אומר: יבוא בן-אדם ויציף את הבעיה שהם לא רואים עין בעין. אני האזרח עכשיו – מה אני אמורה לעשות?

קודם כל, יש בהמשך, אנחנו נראה לכם, תיקון שבו אנחנו אומרים שיש בסמכותו של נותן האישור אפילו להקל, או להקפיא את ההנחיה א', ב', ג'.

אבל, אשר, זה לא מפרט אחיד. אנחנו מגיעים לשורה התחתונה, כל הדיונים שעשינו כאן, אבל זה לא מפרט אחיד.

רגע, אתם רוצים לשמוע או שאתם רוצים להתווכח?

אתה חוזר על אותה מנטרה, אני לא רואה תשובות.

איזו תשובה אתה רוצה?

שיהיה לאזרח פיתרון מיידי והוא יידע. עשינו חוק, עשינו רפורמה, עשינו תקנות.

עוד לא עשינו כלום.

החוק עבר.

לא עשינו כלום, כשהכול יעבור אז נגיד: עשינו. כרגע אנחנו במצב של תהליך, עד שיהיה. מה שאני מנסה לומר הוא שבדרך שזה יהיה, זה לא יהיה מהיום להיום מהסיבה הפשוטה שאתה – כמו שגם ציינו פה אחרים – אתה משנה איזה שהם דפוסי מחשבה. לכן אתה לא יכול לבוא ולהגיד – כרגע, עזוב את הסתירות, בכוונה אני אומר, עזוב את הסתירות. כרגע, אם יש משהו שהוא ברמה והוא חושב – אני מדבר כרגע על האזרח הפשוט שיש לו כמו שאמרת קיוסק או משהו אחר, הוא מגיש השגה. ההשגה מופיעה פה. בחוק עצמו יש את ההשגה.

יש מנגנון מפורט והוא בסדר.

אבל התנאים הבסיסיים של החקיקה היו שיש מפרטים אחידים, עכשיו אתם באים ומשנים ואתם אומרים: אין מפרטים אחידים.

לא אומרים שאין.

את כל הזמן חוזרת על העניין הזה.

אז תגידו לי איפה המפרטים האחידים.

ישראלה, אני משתגע ממך. אני הסברתי לך שיש מבחינתנו מפרט אחיד כרגע בהיבט של תקנות. אנשים כותבים דברים נוספים. כרגע הסברתי שאי אפשר להכניס את זה גם - - -

אני מבינה שאי אפשר, זה לא שכרגע אין.

רגע, שנייה, את כל הזמן חוזרת על זה אבל זה בדיוק הנקודה.

אבל זו בדיוק הטיוטה. עוד פעם אנחנו חוזרים על זה, זו בדיוק הטיוטה של המפרט האחיד שתעלה, ושם כל משרדי הממשלה ובציבור יצטרכו לתת את ההערות שלהם, אבל זה בדיוק המקום.

3 חודשים, 45 יום, 120 יום.

זה בדיוק המקום לבוא ולומר: סליחה, יש פה סתירה בין משרד אחד למשרד אחר ואז יצטרכו לדון בזה.

מה עם ההערה פה שרשומה באדום, אשר? תענה עליה.

ההערה: חסרה התייחסות לכך שהפרט יפורסם בפורמט מסוים אחיד. לצורך העניין, זה בדיוק מה ש"ממשל זמין" הולך לעשות, ליצור מפרט אחיד מסודר ועל סמך זה, כשהוא יקבל את כל המפרטים זה בדיוק חלק מהמפרט שיוכנס.

נו, אז תכתוב את זה.

תכתוב את זה בתקנות?

מה צריך לכתוב בתקנות?

אני לא מבין, מה צריך לכתוב?

אז אני אסביר. צריך להיות ברור, כמו שמקובל בכל העולם ובכל הדברים האלה, שיש מתכונת אחידה שאם כותבים: 11.1.1 ולא 11ב23. שכל המשרדים כותבים באותו פורמט, באותה פרונט, באותו גודל אותיות, באותו מספור.

סליחה, עם כל הכבוד, תומר, זה לא עניין שלנו.

זה בדיוק התפקיד של משרד הפנים.

זה לא קשור לתקנות, לבוא ולכתוב בתקנות באיזה פורמט, באיזה גופן? זה לא יהיה בתקנות. אצלה, יכול להיות שהמפרטים בעיצוב גרפי, במשרד אחר - - -

גלעד, יש מקום למה שאתה אומר.

שנייה אחת, היא עכשיו בזכות דיבור.

אני באמת לא רואה מקום לבוא ולקבוע בתקנות את העניינים האלה, שמבחינתי אני גם רואה אותם – גופן, צורת מספור – כעניינים טכניים.

לא אמרנו שאתם צריכים לכתוב את גודל הכתב, אנחנו לא מציעים שתכתבו בתקנות מהו גודל התקנות שיהיה ואיזו צורת סעיפים. אתם צריכים לקבוע, כמו שאמרתם, שיהיה בן-אדם אחד – אל תקראו לו ב"ממשל זמין" – ששר הפנים יסמיך בן-אדם אחד שהוא יקבע את המתכונת, את כל הדברים והוא יעשה את התיאומים הטכניים. צריך לתת את הסמכות הזאת במסגרת התקנות, כמו שאתם רוצים לעשות, אגב. לא צריך לקבוע בתקנות את הדברים עצמם.

אם רוצים לדחות, זה ייקח שנים.

מה זאת אומרת? אמרתם שאתם ממנים מישהו.

את מה שאתה מבקש אני לא רוצה לקבוע במסמרות מהסיבה הפשוטה: כרגע, המישהו הזה הוא, לצורך העניין, ב"אאוטסורסינג", כך הממשלה החליטה, לא לקחנו דרך מזה. לכן אני אומר, אם אתה רוצה לקבע פה דבר, אני אומר לך שוב, אתה תדחה את כל התקנות האלו ואת המפרט עוד שנים. אני אומר שוב: אסור לקבע דברים כאלו ואני מקבל דווקא את העמדה של הלשכה המשפטית, שהדברים האלו לא צריכים להיות פה.

הלאה, ההערה הבאה.

ההערה: האם כל נותן אישור מפרסם לבד את המפרט, או שיש מישהו שמרכז? כל נותן אישור מפרסם מול ממשל זמין את המפרט שלו, כאשר יש את האדם שמרכז שם, שיושב אגב ב"ממשל זמין" והוא ירכז את כל הדברים. אבל כל אחד סוברני להחליט את הזמן שלו, כמו שמשרד הבריאות דיבר על "ממשל זמין" והכניס את המפרטים שלו, כמו שהמטרה הכניסה את הדברים, בדיוק אותו דבר.

זאת אומרת, אם אני בעל מכולת אני לא אראה מסמך אחד שאומר: בעל מכולת יקר, אלה המסמכים שאתה צריך להגיש. אני אצטרך ללכת למפרט של הגנת הסביבה - - -

התשובה היא לא.

קודם כל, אין לנו בעיה להראות בדיון הבא את המצגת.

התשובה היא לא והסיבה היא פשוטה. אני חוזר על עצמי כמנטרה, אמרתי שתפקידו של אותו אדם לקחת את כל מה שהוא יקבל מכל האחרים ולהכניס את זה לתוך איזשהו פורמט מסודר. התשובה היא כן, אבל זה יותר ברמת נהלים, לא ברמה של תקנות.

אז אנחנו חושבים שצריך לקבוע את זה בתקנות, שהפורמט יהיה בצורה אחידה.

אבל אנחנו, כממשלה, חושבים שלא צריך. גם משרדי הממשלה חושבים שלא צריך.

אבל זה כתוב בתקנה (ה), שלגבי כל סוג עסק ירוכזו כל המסמכים.

זה לא אומר שהפורמט יהיה אחיד.

נכון, זה ירוכז במקום אחד אבל יהיו - - -

לא אומרים מי ירכז את זה ולא אומרים מה הפורמט יהיה.

אחד-אחד. אני אתן לך אבל תתני לי למצות. חסרה התייחסות להערה האחרונה, לעניין התיאום הבין-משרדי שעליו דיברתי. תביא תשובה לזה בדיון הבא, שיהיה גוף מרכז או גוף בר-סמכא שיידע לקבוע.

אני אנסה למצוא אם יש לממשלה, חוץ מראש הממשל,ה מישהו כזה.

אמרתי, אם אתם לא תמצאו אני אמצא. עדיף שתביאו אתם, בסוף אני אכפה. אם לא, לא יהיו תקנות. תחליטו אתם. אני מבקש לגבי ההערות של הייעוץ המשפטי, כל אחת כבדה במשקל שלה, תעשו עבודת מטה עד לדיון הבא, תבדקו מה אפשר לעשות. אולי באמת, כדי שהדברים יהיו ברורים, נעשה את זה לא בנהלים אלא בתקנות. תביא איזה משהו שנוכל לשלב את זה בתוכו. תסתכל על זה בראש פתוח ותראה איך אפשר לטפל. המשרד להגנת הסביבה, מה רצית להוסיף.

רק רציתי לומר שהדרישה למושלמות יכולה להביא אותנו להפסיד את כל היתרונות של הרפורמה.

יכול להיות.

כי לא יהיה, פשוט לא יהיה.

כי אם הפונט יהיה כזה או אחר – מה שחשוב הוא השינוי המהותי שנעשה.

לא, תומר, אני לא מקבל את ההערה.

שקט, בואו נשמע, הבטחתי להגן עליה.

אני אומרת שלא יקרה שום דבר. זה יהיה עדיין יתרון עצום לעומת המצב היום אם בעל המכולת יכנס ויראה באתר "ממשל זמין" ארבעה קבצים שהם דרישותיו בנושא הגנה על הסביבה, הגנה על הבריאות וכו'. זה הרבה יותר טוב מהמצב היום. אם נחכה ליום שהכול יהיה ביחד, בדיוק באותו פורמט - - -

אבל על זה אומרים בעלי העסקים, מה זה מפרט אחיד? למה אני צריך להיכנס לארבעה מקומות?

לא, במקום אחד.

באותו מקום.

סליחה, אני מוכנה להביא את כל הקבצים של קובי הבר, שהם היו הביסוס לחקיקה, ואנחנו הולכים לשבת גם היושב-ראש הקודם שישב אתנו בחקיקה – זה לא מפרט אחיד. המפרט האחיד שאנחנו דיברנו עליו היה מפרט שאומר - - -

זה יותר טוב ממה שהיה, אבל זה לא מה שרצינו. זה לא מה שרצה המחוקק.

אם אני חנות ויש סתירה עכשיו בין המפרטים, בינך לבין זאב, אני עכשיו לא יודעת מה לעשות. אתם לא פתרתם את הבעיה.

בתקנות מסמסתם את החוק. אשר, תתייחס להערה (ה) שמופיעה באדום.

ההערה בעמוד הבא: לא ברור מי ירכז את המסמכים. זו אותה הערה, זה אותו צבע.

הבנתי, אותו צבע ואותו פיתרון.

אדוני, יש לי הצעה. אנחנו העברנו לייעוץ המשפטי של הוועדה מצגת ששם באמת הצגנו את הפורטל ב"ממשל זמין" ואיך זה אמור להיראות אז אולי לדיון הבא נראה את המצגת.

אין בעיה.

שמה?

להזמין את נציגי "ממשל זמין" שיציגו לכם את המצגת.

אתם צריכים לעגן את זה בתקנות.

הוא אומר שבנייר הכול יפה, אבל בפועל, בתקנות, זה לא בא לידי ביטוי.

לא, המצגת מראה את הפורטל.

מערכת שמראה את הפורטל.

מאה אחוז, תעגנו את זה בתקנות. זה הכול.

טוב, הגענו עד סעיף 11ב ועד כאן יש לנו עדיין חילוקי דעות, תעשו שיעורי בית. אני גם מציע – כמו שביקשו חברי הכנסת – שאם לחברת חשמל או לארגונים העסקיים יש עדיין שאלות או תיקונים כאלה ואחרים, אם עדיין המפרט האחיד לא ברור להם, איך הוא יעבוד, מה יהיה בו, או כל ממיני הערות אחרות, תכינו את עצמכם עד הדיון הבא. יש לכם הרבה עבודה גם לגבי המפרט האחיד, איך אתם רואים אותו, מי בר סמכא וכל הסיפור הזה שדיברנו עליו. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>