PAGE
21
ועדת הכלכלה
23/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 725>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בטבת התשע"ב (23 בינואר 2012), שעה 14:10

התנהלותה הבעייתית ותיקי הפינוי הרבים שמנהלת חברת "חלמיש" ביפו

חברי הוועדה: >
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
דב חנין

חנא סוייד

חנין זועבי

>
עמירם כץ - מנכ"ל המישלמה ליפו, עיריית תל אביב-יפו

סמי אבו שחאדה - חבר מועצת העיר תל אביב

מוטי בלנגה - מנהל מחלקת גביה, חברת "חלמיש"

גולן שמש - מנהל מחלקת פינויים, חברת "חלמיש"

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת "ידיד" - לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

דוד קשני - יו"ר הפורום לדיור הציבורי בישראל, חברת קול בשכונות

ריסה אלזם רימון - יועמ"ש מחוז ת"א, מינהל מקרקעי ישראל

ג'וני ג'מבזיאן - נציג תושבים

נואל חורי - נציגת תושבים

לינה חימל - נציגת תושבים

קמאל מסרי - נציג תושבים

באסם כנאענה - מנהל תחום שירותים שוויוניים, יוזמת קרן אברהם

אור עמית - פעילת המשמר החברתי

דוד דהן - פעיל המשמר החברתי

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון
<התנהלותה הבעייתית ותיקי הפינוי הרבים שמנהלת חברת "חלמיש" ביפו>

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום דיון מהיר שאישרה נשיאות הכנסת בבקשתם של חברת הכנסת חנין זועבי וחנא סוייד, בנושא: התנהלותה הבעייתית ותיקי הפינוי הרבים שמנהלת חברת "חלמיש" ביפו.
אנחנו מתנצלים על האחור בפתיחת הישיבה בגלל הנושא הסוער שקדם לה, בעניין הסעות חיילים ברכבת. בבקשה, חברת הכנסת חנין זועבי.

אני מקווה שיש לנו לפחות שעה כי אנחנו באיחור של 40 דקות, אז יש לנו שעה לדיון, בסדר? תודה רבה, קודם כל, על קיום הדיון בנושא מאוד חשוב. אנחנו מקיימים את הדיון בנוכחותן של כמה משפחות שסובלות מתפקודה של חברת "חלמיש".

אני אציג פה כמה טיעונים, בעיקר בשני מישורים: המישור הראשון, אנחנו נטען שהוא ניהול לא תקין מבחינת החברה, גם מבחינת שקיפות. למשל, בעניין רשימת ההמתנה של האנשים שחלק מהם מחכים 10 שנים או 14 שנה לדיור ציבורי, כאשר לחלק מהם יש קריטריונים של מחלות, של מצב קשה, של מצב הדיור הקשה שהוא נמצא בו, כאשר מזיזים את רשימת ההמתנה ממקום שני למקום 18 ואחר-כך למקום 28. הדיירים לא יודעים למה יש את ההזזה הזאת. ברשימת ההמתנה אין שקיפות ואין נימוקים ואין כל הסבר.
הנקודה השנייה היא ברמת הניהול התקין: אנחנו חושבים שיש ניגוד אינטרסים בעניין עורך דין שהוא גם מייצג את החברה וגם פועל כיועץ משפטי לחברה. וזה, אני חושבת ניגוד אינטרסים מאוד מסוכן לדיירים. ההשלכות של ניגוד האינטרסים ברור לכולנו, כאשר יש אינטרס – בתור יועץ משפטי אתה לא נותן חוות דעת משפטית, ניטראלית והוגנת, אלא יש לך כבר אינטרס שאתה תמשיך בפרוצדורה של להוציא תביעות נגד הדיירים. זה המישור הראשון של ניהול תקין של החברה.

עכשיו המישור השני, שהוא הסבל של האנשים, שהוא הסבל של האזרחים. אנחנו חושבים ש"חלמיש" היא חברה ללא מטרת רווח וזה צריך להשתקף בדרך שבה מתייחסים לאנשים, בדרך שבה מנהלים משא ומתן עם האנשים, בדרך שבה מגיעים להסדרים עם האנשים. כלומר, ערכים וגישה והשק]ת עולם של חברה ללא מטרת רווח מאוד שונה מאשר חברה עם מטרת רווח.
יש לנו פה כמה טיעונים מאוד קשים, למשל, על גישה שמסתכמת בכך שהם קודם כל לא נכנסים למשא ומתן עם האנשים בשביל סידור החובות שלהם, מוציאים צווי פינוי – 129 צווי פינוי ביפו – על טענות כמו: בלוני גזים שהדיירים מכניסים לדירה מחשש שייגנבו להם את בלוני הגזים. ההסדר של תיקון או לשים את בלוני הגזים בכלוב על-מנת שאחרים לא יגנבו אותם הוא הסדר של 500 שקל, אבל החברה מוציאה – אני לא יודעת את המספרים אבל יש פה גם את הנציג של עיריית יפו-תל אביב שגם הוא יציג את הדברים – במקום להסדיר דבר פשוט, במשא ומתן של חצי שעה, של שעה, "חלמיש" מוציאה כבר צווי פינוי.

אפילו לקחת את רשימת הדיירים שנתקלים בבעיה הזאת, רשימה שמית, אין ביכולתנו. היינו צריכים להגיש שאילתא. מר סמי אבו-שחאדה, נציג העירייה, היה צריך שאילתא – בשביל להגיע להסדר צריכים לדעת מי האנשים, בשביל לדעת מי האנשים, צריכים שאילתא בעירייה.

יש לנו בעיה שגם כאשר יש נכונות מצד הדיירים להגיע להסכם והם אומרים: אנחנו רוצים להתחיל ולשלם את החובות – אין אופציה בפני הדיירים להגיע להסדר כזה. יש מסלול מהיר, מזורז, של תביעות משפטיות. מסלול דורסני שבו הכוונה, המסר שמגיע מ"חלמיש" לדיירים הוא: גם אם יש לכם כוונה להסדיר את החובות, אנחנו לא רוצים להסדיר את החובות, אנחנו לא מעוניינים בהסדר חובות, אנחנו מעוניינים בתביעות משפטיות.
חלק הארי של התביעות המשפטיות הוא כמובן – זה לא חלק הארי, זה הקריטריון השני. כאשר הבעלים המקוריים נפטרים אז יש זכויות לדור השני שקוראים לו דור המשך. גם לפני ש"חלמיש" מגיעה להסדר שמצריך תהליך ביורוקראטי, תהליך ארוך, תהליך ממושך, אז גם לפני סיום התהליך לא נכנסים למשא ומתן ומיד מעבירים את התיקים לתהליך משפטי.
כמובן, חלק הארי הוא על חובות, הצטברות של חובות. נכון, הדיירים לא שילמו, זה נכון. אנחנו לא באים לטעון: לא, הדיירים כן משלמים. קודם כל, אין להם את היכולת, אני חושבת שמי שיש לו את היכולת אז כן משלם כי אחרת, או שיזרקו אותו או שיתבעו אותו ויקנסו אותו, יערבו אותו בתהליך לא נעים.
אבל גם כאשר מגיעים להסדר, וגם כאשר משלמים חלק מההסדר, פתאום גם אין שקיפות. יש לנו מקרה של ג'וני, שאני בכלל לא רוצה לספר את המקרה שלו, על אדם החוב שלו 7,000 שקל. הוא נכנס בשביל לסדר את החוב של 7,000 שקל, אז אמרו לו: אוקיי, שילמת, יש עוד 4,000 שקל ריבית. אז הוא מתחיל להסדיר את ה-4,000 שקל. אחר כך הם מגלים לו שיש עוד שכר טרחה של עורך דין בסך 13 אלף שקל. מיד הוא מתמוטט, ומיד הם מזעיקים לו את האמבולנס, את מד"א, והם לוקחים אותו לאיכילוב, לבית חולים ושם הוא מאושפז לשבועיים.

עכשיו הוא צריך לשלם על האמבולנס.

כן. ואחר כך, אדוני היושב-ראש, הוא לא יכול לעבוד. כלומר, הם שינו את החיים שלו. זה לא רק חוב שאתה משלם או לא משלם. עכשיו הוא חי על קצבת נכות – אני רוצה להיות מדויקת - - -

הוא בתביעת נכות.

בתביעת נכות, כלומר, זה שינוי דראסטי, טוטאלי, דרמטי של חיים של בני אדם. על תחזוקה ירושה אני לא רוצה לספר ירודה, אני אתן לחבר הכנסת חנא סוייד לספר. על תחזוקה ירודה אנחנו לא נספר הרבה. על רשימות המתנה – אנחנו רוצים שקיפות ברשימות ההמתנה. גם יש העניין – אני לא חושבת שזה מול "חלמיש", אני חושבת שזה גם מול משרד השיכון – קביעת שכר הדירה.

לפי מה שכר הדירה נקבע? נכון שזה לא ב"חלמיש" אבל יש ועדה שאין גישה אליה. אני רוצה לדעת אם מה שאני משלמת הוא אכן הוגן או שמגיע לי סבסוד או שמגיע לי לשלם פחות, אין לי דרך לדעת, אין לי גישה לוועדה הזאת שמחליטה על גובה שכר הדיור.

עכשיו, אנחנו באים כאן לוועדה, לא בשביל להציג את הסבל של האנשים אלא בשביל להגיע להמלצות, ויש דרישות מאוד ברורות, מאוד מובנות מאליהן. אני חושבת שלא היינו צריכים, הדיון הזה מיותר, אם לחברה הזאת הייתה אוזן קשבת לתושבים.

תביעת הפינוי לא צריכה להיות אקט ראשוני. אחרי תהליך ממושך, אז אתה צריך להגיע להחלטה שאתה תובע את הדיירים האלה. במקרה שלנו, של השנים האחרונות – גם הדיירים אמרו שזה לא היה ככה לפני כמה שנים. ה-Attitude, הגישה, הייתה אחרת.

כנראה שגם החברה נכנסה לגישה של חברת נדל"ן. הפרויקט היחידי שעשתה בתקופה האחרונה הוא פרויקט של נדל"ן – למרות הצורך בדיור ציבורי – ורק אחרי ישיבה במועצת העיר תל אביב-יפו, הם קבעו, על-ידי החלטה של מועצת העיר, שמשקל נכבד או חלק נכבד מהפרויקט הזה יועבר כדיור ציבורי. מה החלק הנכבד הזה היה? 5%.
קודם כל, תביעת הפינוי אינה אקט או צעד ראשון. אנחנו רוצים הסדר והאזרחים מעוניינים בהסדרים מחוץ לבתי המשפט. כלומר, עכשיו למחוק את כל התביעות – תביעות בלוני הגז זה משהו מגוחך – אנחנו מבקשים למחוק. אנחנו מבקשים להקפיא את כל ההליכים המשפטיים, גם בעניין דור ההמשך וגם בעניין הסדרת הזכויות, כאשר האזרחים הדיירים אומרים: כן, אנחנו רוצים לשלם אבל תתנו לנו הקלות, בואו נסדר את זה – אז צריכים להקשיב להם. אחרת מה המשמעות של דיור ציבורי? מה המשמעות? אם המשמעות היא: אם יש לך אתה תשלם ואם אין אני אזרוק אותך לרחוב – בואו לא נקרא לזה דיור ציבורי. דיור ציבורי משמעו להתחשב ביכולות של האנשים. א

אנחנו מבקשים ואני רוצה גם לפנות לנציג של העיר: להקים ועדה ציבורית שמורכבת מנציגים של החברה, מנציגי משרד השיכון, גם הרווחה. זאת גם דרישה: אין פינוי בלי לערב את נציגי הרווחה. מדובר באנשים, מדובר בילדים, מדובר בחולים. מדובר באנשים שאו מיד נכנסים למחלות או מיד נכנסים לדיכאון.
אז להקים ועדה ציבורית, שגם חברי מועצת העיר ייקחו בה חלק, גם הוועדה העממית וגם העירייה. ואני מבקשת גם שמר עמי כץ יגיד מה הדעה שלו להקמת ועדה כזאת. אנחנו ניתן לוועדה שלושה חודשים ואז חוזרים לוועדת הכלכלה ואז הם נותנים לנו דיווח איך התקדמו, האם התקדמו ומה ההסכמות שהגיעו אליהן. כמו שאמרתי, למחוק מיד את מקרי הפינוי בגלל בלוני הגז, במיוחד שנציג העירייה אמר להם: אנחנו מוכנים לשלם את הכלובים של בלוני הגז. זאת לא עילה לפינוי.
יש משהו בשם "מקדמת רצינות". אני לא כל-כך מכירה את העניין אבל אולי סמי והדיירים לינה וג'וני ואחרים יספרו לנו מה זה.

היות ויש רשימת המתנה ארוכה ויש פרויקט חדש אז משקל הגיור הציבורי בפרויקט החדש של החברה, שאולי היא חושבת שאם היא תתחיל להתנהג כמו חברת נדל"ן ולא כמו חברת דיור ציבורי, המשקל של הדיור הציבורי לא יהיה 5%. זה מגוחך. לפחות יהיה 20%.

אם אני הייתי מספר שתיים ברשימת ההמתנה לפני חודש, אדוני היושב-ראש, לפני שלושה שבועות אני במקום 28. אני שואלת: למה הורדתם אותי ממקום שני למקום 28? אין תשובה. אני לא יודעת למה. אולי יש אנשים זכאים יותר ממני אבל תסבירו לי, תשכנעו אותי. ואז, שבוע אחרי – היום אני במקום 34. לפני חודשיים שאני במקום שני.

יש לי ואני השגתי – אני מדברת על לינה – אישורים של מחלות ואישורים של מצב רפואי, גם שלי וגם של הבעל שלי – במקרה של לינה. אני חושבת שגם אפשר שהוועדה הזאת תמליץ על סף של המתנה, כלומר, אפשר להמתין שנה-שנתיים אולי שלוש שנים, אבל אנשים של 14 שנה ואנשים של 10 שנים ממתינים בשביל דיור ציבורי.

אז שקיפות, העניין של השקיפות. ואנחנו צריכים להציג חוות דעת של הוועדה בעניין ניגוד האינטרסים של עורך דין שהוא גם משמש כיועץ משפטי וגם כעורך דין שמייצג את החברה. ושעות קבלה: כלומר, אני אמרתי שאין שקיפות, אין גם גישה. שעת הקבלה היא כמו שאני יודעת, כמו שדווח לי, היא יומיים.

כאשר רוצים לשאול את החברה, לקחת אינפורמציה ככדי לדעת מה המצב שלהם אז שעות הקבלה מאוד קצרות , יש לחץ קבוע – תמיד יש את הנימוק הזה של לחץ קבוע. אז זה תיאור מצב מאוד כללי וגם דרישות מאוד ספציפיות וברורות. תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת זועבי שהציגה את הנושא בתמציתיות. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה.

רציתי לדעת, אדוני היושב-ראש, אם יש נציג של "חלמיש" כאן כדי שלא נעשה פול גז בניוטרל.

יש, כן.

אדוני חבר-הכנסת, אנחנו ביקשנו שיגיע המנכ"ל, כמו גם עורך דין ליאור עמידור, והודיעו לנו שהם לא יוכלו להשתתף בדיון. מטעם "חלמיש" רשומים לדיון מר גולן שמש, מנהל מחלקת הפינויים ומר מוטי בלנגה שהו מנהל מחלקת גבייה.

אלו בעצם הפנים של "חלמיש", כנראה – פינויים וגבייה. בכל אופן, אדוני היושב-ראש, קשה לדבר אחרי חברת הכנסת חנין זועבי. אני מרגיש שאני צריך לתת עכשיו הרצאה על תורת היחסות אחרי איינשטיין, זה כמעט בלתי אפשרי, או על המבול אחרי נוח – אי אפשר, קשה.

בכל זאת, אני חושב שהפתיח לדיון הזה הוא ההגדרה והשליחות של "חלמיש". האם "חלמיש" ודומותיה כמו "עמיגור", "עמידר" וכל החברות אלו, האם מדובר בחברות עסקיות במובן המקובל או בעסק חברתי? יש הבדל ניכר בין חברה עסקית, שבעצם פועלת על-פי כללי השוק החופשי ורוצה למקסם את הרווח שלה בכל שיטה אפשרית, לבין עסק חברתי.
עסק חברתי רואה בעצם מי הקליינטורה שלו, מה המצב החברתי-כלכלי שלהם ובעצם השליחות שלו זה לעזור להם ולא לחלוב אותם. אני חושב שיש טעות ניכרת או יש טרנספורמציה קשה בשליחות של "חלמיש" – במקום להיות עסק חברתי הם הפכו להיות חברה עסקית פר-אקסלנס.
אני לא רוצה, כמובן, לחזור על הפרוט שהציגה חברתי, אבל אני רוצה לקטלג את זה. יש לנו בעיקר שלושה נושאים שאנחנו רוצים לשמוע התייחסות רצינית אליהם. הדבר הראשון: העניין של קביעת שכר דירה לפי קריטריונים שקופים ולא קביעת שכר דירה בחדרי חדרים או בקריטריונים מאוד לא שקופים. אנחנו רוצים לדעת מה המדיניות בעניין.

הנושא השני, וכאן אני מניח שיש לנו נציג שמטפל בזה ישירות, העניין של פינויים – כנראה שהיד מאוד קלה על ההדק בעניין של הפינויים בהתנהלות של "חלמיש", לרבות העניין של הסדרת המעמד של בן ממשיך או בת ממשיכה. בתפר הזה או בהתנהלות, שבדרך כלל כנראה ארוכה, של קביעת המעמד של בן ממשיך – כאן נכנס ומתגנב עניין הפינוי. כפי שאמרתי, ההרגשה היא שהיד מאוד קלה על ההדק בעניין של הפינוי.
העניין השלישי, העניין של התחזוקה – בכל זאת, אני חוזר לנקודת המוצא, מדובר באוכלוסיה חלשה מבחינה חברתית-כלכלית, אין ביכולתה, על פי הגדרה, לתחזק את הבית שלה כפי שצריך בנורמות מקובלות. פה בדרך כלל יש שתי בעיות: בעיה אחת היא שלפעמים החברות כופות איזשהו סטנדרט מסוים של תחזוקה שהתושבים והדיירים לא יכלים לעמוד בו כי הוא מאוד יקר. ואם הם מבקשים שהם יעשו את התחזוקה – אז החברה אומרת להם: לא, אנחנו נעשה ואתם תשלמו. שזה בעייתי.

זה מגיע, אדוני היושב-ראש, עד כדי כך שגם בטיפול או בחיזוק בניינים, שהם בניינים, כמובן, ישנים, בניינים רעועים אפילו בהרבה מקרים, שמבקשים מהדיירים לחזק את הבניינים נגד רעידות אדמה. תראה, מדינת ישראל כמעט ולא עושה כלום לחזק בניינים נגד רעידות אדמה והדיירים של הדיור הציבורי מתבקשים על ידי "חלמיש" לחזק את הבתים שלהם נגד רעידות אדמה. איזה אבסורד יש כאן בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להאריך. יש פה קצת אבסורד בכל העניין הזה. התנהלות קשוחה ונוקשה כלפי אוכלוסייה שלא יכולה לעמוד בפני ההתנהלות הזו. מתבקש שינוי יסודי בהתרת התנאים והקושי הזה בהתנהלות מול האוכלוסייה.
כמובן נשמע התייחסות מצד החברה, אולי גם נשמע גם מצד התושבים, הדיירים שבאו לכאן לשטוח את טענותיהם בפנינו.

קודם החברה, בבקשה.

אני מנהל מחלקת גבייה ב"חלמיש". חברת "חלמיש" עוסקת בנושא אותן תביעות במהלך שלושת השנים האחרונות כנגד 340 משפחות, שחלקן תושבי יפו. התביעות הן בגין בלוני גז שאנשים מכניסים – הוזכר פה הנושא של בלוני גז – בתוך הדירה. זה מהווה סכנה בטיחותית.

כמה דיירים כאלה יש לכם?

מ-2008 ועד היום היו 140 משפחות שהכניסו בלוני גז בתוך הבתים. מה שנותר היום, לאחר כל ההליכים, נותרו 17 דיירים. זה הוכיח את עצמו ואנשים מקבלים את אותה פניה כתובה לפני התביעה לבוא ולהסדיר. מן הסתם, הגז היה מחוץ לבית. הם לקחו לעצמם את הדין ועשו שינוי, כדי להוזיל את העלויות, ושמו את בלוני הגז בתוך הבית – זה מהווה סכנה בטיחותית לכלל המבנה, שבחלקו לא שייך לחברת "חלמיש". ישנם מבנים שרק דירה אחת שייכת ל"חלמיש" ויתר הדירות הן בבעלות פרטית, אז מן הסתם, זה מהווה סיכון לכלל הדיירים.

זה המניע? הם מתאהבים בגז? הם רוצים להריח גז בתוך הבית? מה גורם לכך? האם ניסיתם לחקור למה? מי רוצה לחיות עם בלון גז בבית?

זה נגד גנבים. פשוט גונבים בחוץ את הבלונים.

בסדר, אז צריך לטפל בזה - - -

אז להוות סכנה לכל הבניין זה יותר טוב?

זה לא רצון קרימינאלי אצל אנשים להכניס אליהם גז, אתה מבין? צריך לטפל בזה לא בשוט.

ד"ר סוייד, אתה צודק לחלוטין שפתרון הבעיה היה עולה הרבה יותר זול מההליכים המשפטיים, הרבה יותר זול.

אני מתאר לעצמי.

תגיד לנו מי אתה.

אני חבר מועצת העיר תל אביב-יפו. סליחה על ההתערבות בדיון.

ישנן תביעות נוספות בגין חייבים. אנשים פשוט לא משלמים תשלומי שכר דירה. גובה השכירות נקבע על-ידי משרד הבינוי והשיכון. חברת "חלמיש" לא קובעת את המדיניות. משרד השיכון בודק לפי אותם שאלונים שהדיירים ממלאים. הם ממלאים את כמות המשפחה, גודל המשפחה ואת ההכנסות שלהם. לפי אותם נתונים קובעים את גובה השכירות וכמובן, לפי איזשהו ותק, כמה שנים הוא גר וכן הלאה. השכירות נקבעת על-ידי משרד הבינוי והשיכון

לפני שאנחנו מתחילים בתביעה לפינוי, אנחנו פונים למשפחות לבוא ולהגיע לאיזשהו הסדר.

סליחה, האם ידועים לכם, אתם כ"חלמיש", הקריטריונים לקביעת שכר הדירה?

קיימים קריטריונים של משרד הבינוי והשיכון, כן.

אתם מכירים אותם?

כן.

הציבור גם מכיר אותם?

אני מאמין שזה באינטרנט.

אני מניח שאתם צריכים לוודא את זה.

זה כנראה מופיע באתר האינטרנט של משרד השיכון. אין פה נציג של משרד השיכון.

לא. הוועדה ביקשה שיהיה נציג של משרד הבינוי והשיכון ונאמר לנו שאתם מייצגים את משרד הבינוי והשיכון. לפיכך אנחנו מבקשים למסור לנו את הקריטריונים.

אנחנו נעביר את אותו עדכון קריטריונים. זה לפי מבחן הכנסות ולפי גודל המשפחה. לפני שאנחנו מגיעים לתביעה, אנחנו פונים למשפחות להסדר. ישנם נהלים, יש ועדה להסדר חובות. הוועדה דנה בכל מקרה לגופו ומאפשרת תשלומים כאלה ואחרים לפי מבחן ההכנסות.

גם כאשר אדם נמצא בתהליך של תביעה משפטית, גם בשלבים שנמצא בפני הוכחות כאלה ואחרות, אנחנו מאפשרים לו בכל התהליך לבדוק את עצמו, למדרג, למלאות שאלון, להגיש בקשה לוועדה להסדר חובות. לא הולכים ומבצעים – עד היום לא ביצענו – פינוי של משפחות שנמצאות בתהליך.

במהלך 2010 ו-2011 בוצעו רק שני פינויים למשפחות שבכלל לא זכאיות על-פי קריטריונים, הן נדחו על-ידי כל הוועדות של משרד הבינוי והשיכון. במסגרת ההליכים המשפטיים היו פסקי דין והם פינו את הבתים שלהם במסגרת אותם הליכים.

יש פה תופעה – הוזכר פה הנושא של דיירים ממשיכים – יש נוהל מסודר של משרד השיכון בנושא של דיירים ממשיכים. מצד אחד ממתינות בתור משפחות רבות שאין להם פיתרון בתל אביב-יפו ומנגד מחזיקים דיירים ממשיכים או פולשים שאשר הם לא משתפים פעולה. על פי נוהל הם צריכים להגיש בקשה מסודרת, על פי מה שקבע משרד השיכון, לאחת החברות, לבדוק את זכאותם.

כמה ממתינים בתור?

חברת הכנסת זועבי. אני רוצה למקד את הדברים. כי יש הרבה דברים היא נגעה והציגו חברי הכנסת, שנוגעים לבעיות רוחב שיש בדיור הציבורי, לאו דווקא ב"חלמיש" ולאו דווקא רק ביפו, הוועדה מנסה לקדם ולפתור אז זה דבר, לצערי, מורכב, כבד ומסובך.
אבל יש נקודה שעלתה, שהיא מאוד ספציפית לחברת "חלמיש" והיא יורדת לשורש העניין: הסיפור של ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי. מציגה כאן חברת הכנסת זועבי שהיועץ המשפטי הקבוע של החברה הוא גם זה שנותן שירותים חיצוניים פרטיים לחברה, לרבות הליכי פינוי. איך אתם מתמודדים עם המציאות הזו?

ישנו פאנל של מספר עורכי דין שמטפלים בתביעות הפינוי במסגרת ההליכים המשפטיים והוא אחד מהם.

זה נבחן פעם בביקורת שיפוטית? מישהו פעם עתר נגד המצב?

אני לא בקי בתחום הזה, זה לא בתחום שאני עוסק בו.

הוא אחד מהם אבל הוא המרכזי כאן.

גם אם הוא עושה תיק אחד זה לא בסדר. זה דבר שאני בטוח שאם מישהו יתקוף אותו משפטית – בין אם ליועץ המשפטי לממשלה, רשות החברות או בית משפט – אין לי ספק שהמצב הזה יפסיק. מצב שבאמת חותר תחת דברים הכי בסיסיים.

לא יכול להיות אדם שמחזיק שני כובעים, כמו שאומרים בכדורגל: מרים קרן ורץ לנגוח. צריכים להיות איזונים בין הייעוץ המשפטי הפנימי לבין קבלן חיצוני שכל מטרתו זה להגיש – בין היתר וזה כך צריך להיות – כמה שיותר חשבוניות וכמה שיותר גדולות. כמה שיותר הליכי פינו מפרנסים אותו ומצד שני הוא זה שנותן את הייעוץ הפנימי אם לגת לפינוי או לא לגשת לפינוי, האם לעכב הליך, להתפשר, לא להתפשר.
הנושא הזה עלה, אני רוצה להגיד לך נציג חברת "חלמיש", עלה בפני גם בזוויות אחרות, לא רק תלונות של תושבי יפו אלא גם של אזורים אחרים בעיר תל אביב.

גם תושבי כפר שלם סובלים מאותם - - -

אני אמרתי. התושבים האלה לא למדו משפטים אבל כל מי שלמד קורס בסיסי במשפט מנהלי, יודע שזה מצב שלא יכול לחיות אפילו רגע ולא יכול להיות לו שום צידוק ושום הסבר וזה פשוט מורח את כל ההסברים האחרים שלכם בצבעים לא ורודים, בלשון המעטה.

אתה אולי לא הכתובת, אתה מנהל מחלקה או אגף בחברה ואין לך אחריות רוחב, אבל המנכ"ל והיושבת-ראש שהתמנתה ובטח מי שצריך לפקח מלמעלה על הדברים האלה, ראוי שיתקן את המצב לפני שיכריחו אותו. זה עניין של זמן עד שמישהו יתעשת ויגיש הליך כנגד הנושא הזה, כי זה לא יכול להיות. אין לזה תקדים. אני לא יודע איך זה הגיע בכלל למצב כזה? מה הוא היה קודם? הוא היה קודם חיצוני או קודם פנימי?

הוא היה קודם חיצוני.

הוא היה קודם חיצוני ועבר להיות פנימי?

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שיש מחסור בעורכי דין בתל אביב.

דווקא לא.

דווקא לא. אני בטוח שלא. לא בכל הארץ.

יכול להיות שהוא מוכשר מאוד, יכול להיות שיש לו ידע ספציפי בגלל ההתמחות שלו בתחום אבל זה לא יכול להיות.

אז שיזרוק כובע אחד.

זה משהו שמתנגש בצורה הכי ברורה וחדה וזה יהיה במסקנות שלנו שיונחו על שולחן המליאה בצורה ברורה. הראשון שירים את הכפפה, לדעתי, יכריע את הסוגיה הזו.
אני רוצה לעשות 10 דקות הפסקה בדיון. אנחנו נמשיך אותו עוד 10 דקות, בסדר? פשוט אני משעה 10:00 כבר יושב פה בגלל שהדיונים נכנסו אחד לתוך השני, אבל אנחנו נסיים את הדיון. 10 דקות הפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 15:15.)>

טוב, אנחנו ממשיכים מהנקודה בה עצרנו. אני מתנצל על העיכוב, זה עיכוב ראש הממשלה.

ראש הממשלה התערב בענייני "חלמיש", זאת חדשה טובה.

לא. בעניינים קצת יותר חשובים.

"חלמיש" זה מאוד חשוב.

גם חשוב, בוודאי, דנים בו.

לא פחות, לא פחות. אדוני היושב-ראש, תן לי להבהיר משהו בקשר לעניין של הייעוץ המשפטי וניגוד האינטרסים שאתה דיברת עליו. אני רוצה להבהיר כאן, על מנת שאנחנו לא ניפול במסקנות שאנחנו נציג: אני עשיתי אנלוגיה למה שמקובל כאן ב"חלמיש", עם הייעוץ המשפטי והתביעה בוועדות תכנון ובנייה.

בוועדות תכנון ובנייה יש יועץ משפטי, שהוא בעצמו גם תובע של הוועדה, כך שהמודל הזה הוא לא ייחודי רק ל"חלמיש" אלא הוא קיים במקומות אחרים.

אל תשווה את זה בכלל.

אני רוצה להבין. אני רוצה לשמור עליך ועל עצמי.

לא, לא. אני מכיר את המבנה של ייעוץ המשפטי של ועדות מקומיות. שם הוא פעמיים פועל בכובע ציבורי על אותה משכורת שלו. אין לו שום מניע ותמריץ אחר.

אין ניגוד אינטרסים.

פה, מה המצב? פה היועץ המשפטי פעם אחת עובד בשכר כיועץ משפטי של "חלמיש", מניע תהליכים פנימיים ופוסק בתהליכים פנימיים, כאשר הוא יודע – בכובע השני שלו, כמפרנס של הבית שלו, כמשרד הפרטי – הוא יודע שהאינטרס שלו שם הוא לא מכיר את "חלמיש". הוא מכיר רק את שורת ההכנסות שלו, הוא רוצה כמה שיותר פעולות, כמה שיותר מימושים, כמה שיותר הכנסות.

פה יש ניגוד אינטרסים.

יש ניגוד ברור, ניגוד מובהק. זה לא דומה להסדר שבו יועץ משפטי של גוף אחרי זה גם תובע בשם אותו גוף, זה דבר טבעי.

ללא תוספת.

ללא תוספת, ללא קשר לשכר. והוא עדיין תחת אותו כובע. פה הוא עובר לכובע פרטי. משהו פה התערבב לגמרי, מישהו לא שם לב - - -

או שאולי שם לב.

אלא אם כן אנחנו טועים בעובדות. אבל מאחר ואני שומע את זה לא בפעם הראשונה - - -

לא, לא. העובדות הן נכונות.

העובדות נכונות? גם נציגי "חלמיש" לא סתרו אותן.

לא רק. אדון ג'וני ג'מבזיאן שיושב פה נתבע על-ידי משרד עורכי הדין שאנחנו מדברים עליו.

מר סמי אבו שחאדה, חבר מועצת העיר תל אביב, עכשיו רשות הדיבור שלך.

תודה רבה לכם על הזימון ועל הדיון הזה החשוב. אני רוצה לדבר על כמה דברים. אל"ף, אני חבר במועצת העיר תל אביב-יפי מזה חצי שנה ואני קיימתי ישיבה עם מנכ"ל חברת "חלמיש", מר גיל סער, בחודש אוקטובר, גם לגבי שאלת בלוני הגז שהיא אבסורד, וגם לגבי שאלות אחרות לגמרי.

מאז שלחתי למנכ"ל כבר כמה מכתבים. מחודש אוקטובר לא קיבלתי תשובות לגבי השאלות שנשאלו במשרדו באוקטובר.

למי שלחת?

למנכ"ל חברת "חלמיש", מר גיל סער. אני גם לא קיבלתי שום תשובה לגבי דברים הרבה יותר קטנים שאני שולח אליו. יש התעלמות טוטאלית מהדבר הזה. לכן גם בשאלת בלוני הגז הייתי צריך לעשות שאילתא לראש עיריית תל אביב-יפו, מר רון חולדאי, כדי לדעת כמה משפחות כאלה יש.

אני רוצה לציין שאני הצעתי למנכ"ל החברה לפתור את בעיית בלוני הגז של המשפחות הנזקקות האלה בתרומות ולהוריד מהן את כל התביעות של הפינויים. אני עדיין מחכה ממנו לתשובה מאוקטובר בשנה שעברה. את הדבר הזה היה אפשר לפתור אותו בהרבה יותר זול מהתביעות המשפטיות שהיו שם.

רק למען הבנת אדוני היושב-ראש. מה שמר שחאדה אומר זה שהוא הציע למנכ"ל "חלמיש" שהוא יארגן מסע של תרומות כדי שהבעיה תיפתר – לא ש"חלמיש" תארגן את התרומות. תאורגנה תרומות כדי לפתור את הבעיה ולמרות זאת לא התקבלה שום תשובה ושום התייחסות עד היום.

בחודש דצמבר הוא אמר לי שהוא איבד את הפרוטוקול של הישיבה, לכן אני פניתי בשאילתא לראש העיר. נאמרו פה המון דברים לגבי חברת "חלמיש". אני חושב שבשולחן המכובד הזה תתקבל ההמלצה של חברת הכנסת זועבי לגבי "שולחן עגול". עלי גם מקובלים גם האנשים שהיא הציעה שיישבו שם מטעם המשרדים השונים, כדי לקדם את כל הדברים שנאמרו פה לגבי החברה, אני אשמח להשתתף בשולחן כזה שיצרף גם את משרד השיכון.
אחת הבעיות שלנו בפנייה לחברת "חלמיש" היא שלאחר שהם מקבלים את הטענות שלנו הם אומרים: כן, אבל הבעיה היא במשרד השיכון. כשאתה פונה למשרד השיכון – משרד השיכון מחזיר אותך לחברת "חלמיש". בגלל חוסר השקיפות שצוין פה ובגלל כל הדברים האחרים אנחנו פשוט לא מגיעים לשום תשובה בשום נושא רציני מהחברה הזאת.

אני רוצה להגיד, ודיברנו על זה גם במועצת העיר, חברת "חלמיש" מתכווננת ככה – כנראה שהדירקטוריון שלה עכשיו בראש הזה והמנכ"ל שלה באותו ראש – להיות חברת נדל"ן. זה עושה הרבה יותר כסף. יפו בשנים האחרונות היא פנינת נדל"ן שכבר כולם שמעו עליה, והחברה, במקום להמשיך להתנהל כחברת דיור ציבורי, ראתה שזה הרבה יותר משתלמם לעשות כסף בנדל"ן וזה גם ירצה אולי אנשים אחרים.

עכשיו יש ל"חלמיש" פרויקט גדול בשכונת נווה עופר ביפו. הפרויקט הגדול הוא ל-300 יחידות דיור. חבר המועצה שהיה לפני, מר עומר סיקסיק, ביקש שחלק נכבד מהדירות האלה שייבנו בפרויקט החדש יעברו לדיור הציבורי כי ברשימת ההמתנה יש מאות משפחות, שחלקן מחכות כבר הרבה מעל 10 שנים.
הייתה הסכמה בתוך מועצת העיר תל אביב-יפו לגבי בקשתו של סיקסיק, ומהשלושים אחוזים שדובר עלים בישיבת המועצה, אנחנו עכשיו מדברים על חמישה אחוזים.

לאן אמורות ללכת הדירות. "חלמיש" מוכרת - - -

לשוק הפרטי.

כן, אבל היא מקבלת את הכסף וזה משמש אחרי זה לדיור ציבורי, בהגדרה.

אין טיעון כזה. הם לא אומרים דבר כזה. הייתי רוצה לחשוב שההכנסות - - -

מה הם יכולים לעשות עם ההכנסות אם לא זה? מציפים דיבידנד לממשלה?

אני לא יודע, אני באמת לא יודע. אפשר לעשות עוד פרויקט ועוד פרויקט ועוד פרויקט.

אבל לפי מה שאתה מתאר, הפרויקטים האלה רווחיים, 300 יחידות דיור,.אז מה, הם מעבירים רווחים לעירייה ולמדינה?

מה פתאום? זה כמו כפר שלם. מוכרים את זה לכל המרבה במחיר.

כן, אבל מה עושים עם הכסף?

הכסף נשאר אצלם.

מה אצלם? עושים איתו קומפוט?

אתה יכול לשאול.

אולי זה הכסף שהלך לסוכנות.

לא. זה לא קשור.

באמת. למה לא?

כי היא לא חברה סוכנותית. "חלמיש" סוכנותית? "עמיגור" סוכנותית.

עוד משהו מאוד חשוב. אם חלק גדול מתביעות הפינוי של המשפחות זה עניין החובות, לדעתי, ב"שולחן העגול" – אם יקום ואני אשמח מאוד שהוא יקום – יהיה אפשר להחליט על מבצע חיסול חובות .

יש לנו בעיה לרדת לפרטים – יש לנו את זה גם בכפר שלם – לתביעות, לפרטים שלהן ולנסיבות, יש בעיה. אם זה עובר לעולם המשפטי, מספיק שפעם אחת תוכיחו שיש שם תביעה שהיא לא סבירה, אני מאמין שזה יעיד על הכול.

האם מישהו ניסה לתקוף את אחת מהתביעות הכי קיצוניות שלהם, הכי לא סבירה? ניסיתם לתקוף את זה בבית משפט, בעתירה?

עדיין לא.

אני חושב שיהיה טוב אם תבוא עם דבר כזה עם Case כזה אלנו ביד. ככה לבוא ולהגיד – מה שאמרתם לגבי ניגוד עניינים הוא בולט והוא ברור והוא מצריך התערבות של הכנסת. אבל להגיד לגבי התביעות – קשה לנו, כי אתה תגיד ככה ועורך הדין יגיד התביעה היא בסדר גמור. חברי הוועדה עכשיו, לא משנה מי נמצא כאן ומי לא, לא יישבו עכשיו ללמוד תביעה, ללמוד את הנסיבות, לקרוא כתב הגנה.

גם אין לה את הכלים המקצועיים.

אין לה את הכלים ולא בנויה לזה – בדיוק.

אבל בעניין בלוני הגז – זה מובהק.

תביעת פינוי רק בגלל שבלוני הגז היו בפנים? זה נכון, היה כזה דבר?

זה אחוז מאוד קטן.

זה היה 200. אתה אמרת יותר מ-100.

אחד מהם זה אני, סליחה שאני קוטע אתכם.

אבל זה אחוז מאוד קטן מכלל התביעות.

אתה אמרת 100 תיקים, 100 משפחות, מה זה אחוז קטן?

זה ירד. אנחנו מדברים על משפחות שיכולים להציג את המקרה שלהם, הן בישיבות אצל המנכ"ל. ישנם חברי מועצה שמגיעים יחד עם התושבים לפחות פעמיים בשבוע לפגישות אצל המנכ"ל.

אבל אין למשפחות האלה חובות אחרים של שכר דירה? רק עניין בלוני הגז?

לא, לא. זה מה שאני אומר, אחוז שולי מכלל התביעות הן בלוני גז.

14 תביעות.

אנחנו כרגע נמצאים עם 17 מקרים, דיברנו על זה.

17 מקרים? אתם רוצים למנות אנשים מהבית בגלל בעיה של בלוני גז?

אנחנו רוצים שיסירו את בלון הגז מתוך הבית.

אבל זה עילת פינוי או עילת פינוי של בלון הגז? עילת פינוי של האנשים או עילת פינוי של בלון הגז?

אני מבין שאתם לא רוצים שיקרה, חלילה, איזה אסון עם איזה בלון גז, זה ברור. אם אנשים לא מבינים את זה – צריך להסביר להם את זה. אבל פחות דרסטי זה להזיז את הבלון של הגז בצו בית משפט מאשר לפנות אדם מביתו. להקים לו את הלול הזה, לחייב אותו – ואם יש מישהו שמוכן לממן את זה אז אדרבא ואדרבא.

אני לא מכיר את העובדות שהוא הציג, אני מקבל את זה.

בתפיסה, כשאני שם דבר מול דבר: אם אני הולך לפנות משפחה – אם היא חייבת לי כסף ואני חייב לממש, קורה. זה קורה, לצערנו, במדינת ישראל, לא רק אצל "חלמיש". זה קורה אצל הבנקים, אצל גל מיני גופים. אבל בגלל נושא מאוד ספציפי שהפתרון שלו הוא כמה מאות שקלים או כמה אלפי שקלים בודדים - - -

500 שקלים.

500 שקלים. זה נראה לי ממש לא מידתי, בלשון עדינה, להוציא צו פינוי למשפחה שלמה.

הפניות האלה אחרי פניות וביקורי בית רבים.

כן, אבל תוציא צו משופט להוציא את הבלונים. אם את היודע לבוא להוציא אנשים בכוח מהבית, עם הבגדים שלהם והכול, הרבה יותר - - -

תסתכל עלי בעיניים. אתה יכול להסתכל עלי אחרי מה שגרמת לי?

מי אדוני?

אני אחד מהדיירים, סליחה שאני קוטע אתכם.

אתה בדיוק הדובר הבא. דבר.

אני רואה שהכול שקר וכזב מה שקורה פה.

תגיד מה שאתה יודע. אל תגיד מה שקר ומה לא.

אני יודע מה שעבר על בשרי. מה שעבר על בשרי הוא יודע טוב מאוד.

אבל אנחנו לא יודעים.

אני כבר דייר 27 שנים בבית הזה שהם נתנו לי אותו, לפני 27 שנים. אני רוצה לדעת אם יום אחד באו ושיפצו לי את הבית? אני, 27 שנים בבית הזה, שמתי מהכסף האישי שלי שמתי בבית 50 אלף דולר תיקונים. כל התיקונים שיש בעולם שמתי בתוך הבית הזה מהכסף שלי.

אתם באים לתבוע אותי עכשיו על 6,000 שקל משנת 2005 ונגררת ריבית עד 11,500 שקל, ואני בא לעורכת הדין – אין לי פה את השם שלה – שלושה עורכי דין שאתם שמתם אותם מחברת "עמידור", שהם כל אחד דואג לכיס שלו, ודרשו ממני 11,000 שקל מהשורה התחתונה. הלכתי ולקחתי באפור, כשאני בקושי חי, לקחתי באפור – כפול אני צריך לשלם עכשיו. ושמתי לכם את זה על השולחן. וכשהיא באה אלי ואומרת: יש לך עוד 13,000 שקל טרחה, חשכו עיני ומשהו עלה לי לראש. ביקשתי אמבולנס, תפתחו את החלונות ונהפכתי לאחור, אחרי יומיים בטיפול נמרץ. היום אין לשלם בשביל אמבולנס.
עשיתם לי עוול בחיים. אם שמי-שמים לא גזר עלי גזר דין מוות – אתם גזרתם עלי גזר דין מוות. סליחה שאני.

תרגיש טוב, תירגע. גב' לינה חימל.

אני אימא לארבע ילדים. אנחנו גרים בשכירות 14 שנים ואנחנו בהמתנה 14 שנים - - -

(נושאת דברים בשפה הערבית)

תדברי בערבית, נעזור לך.

ואנחנו בשכירות 14 שנה.

ואת חולה.

ואני חולה, ובעלי חולה, לא מרגישים טוב. היה המספר שלנו שבע.

ברשימת ההמתנה.

ברשימת ההמתנה. ויש לנו - - -

תדברי בערבית, היא תתרגם.

יש לכם זכאות.

זכאות, יש לנו זכאות. הלכתי פעם ל"חלמיש", אמרו לי מספר שבע. לפני חודשיים הלכתי עוד פעם, אמרו לי: את 29. היום בבוקר בעלי הלך ל"חלמיש", אמרו לו: 35 אתם. הם לא הסבירו לנו למה. אין לנו מכתב. לא דברו איתנו כלום. ביקשתי לדבר עם המנהל שלהם.

נעצור רגע פה. איך קורה שאדם מתדרדר ברשימה, במיקום?

סליחה, זה לא בתחום שלי ואני לא יודע. עד כמה שאני יודע זה נושא שקובע משרד השיכון. חברת "חלמיש" לא רשאית לקבוע מעמד כזה או אחר בתור.

זה הכול ממשרד השיכון?

הכול דרך משרד השיכון.

אין שקיפות בכלל לגבי רשימות המתנה והזזה.

חבר הכנסת מולה, זה לא הדיון על הקמח.

אני יודע שזה לא.

אני מסתכל על הזמן.

הזמן. מה נעשה? יום עמוס היום בוועדת כלכלה.

היום בבוקר בעלי הלך ל"חלמיש" ואמרו לו: 35. למה 35? ככה.

הדיירים גם לא מקבלים אפילו מכתב שאומר להם: הזזנו אתכם ברשימת ההמתנה בנימוק כזה או אחר.

יש להם את התמונה של הבית שלי: הרטיבות, המים, הכול. יש ל"חלמיש" את הדף שלי ולא עונים לי.

זה לא מקרה יחיד, זה מקרה מייצג.

התמונה ברורה. אין פה את כל מי שצריך לתת את התשובות. אנחנו נסכם את הדיון.

אפשר רק משפט?

כן, רק תתחשב במולה.

אני מאוד מתחשב. תודה אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לומר משפט אחד לסיכום הנושא הזה: גם אני מכיר, לצערי, היטב את פעולתה של חברת "חלמיש". אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שמשהו מאוד יסודי חייב להשתנות פה.

החברה הזאת מתנהלת לא כחברה שהמטרה שלה למצוא פתרונות לדיירים. היא מתנהלת כאילו שהמטרה שלה זה להילחם באנשים רעים שקוראים להם "הדיירים", למרר את חייהם, להקשות עליהם ולמצוא דרכים, בסופו של דבר, "לדפוק" אותם. זה מה שקורה.

אני אומר את זה בצר ובכאב כי זה בדיוק הפוך ממה שהיה צריך להיות התפקיד של החברה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה. בתום הדיון אנחנו מְצֻוִּים, על פי תקנון הכנסת, להניח על שולחן המליאה לכל אחד מחברי הכנסת את מסקנות הדיון המהיר שנקבע.

אני נציג עיריית תל אביב-יפו.אפשר להעיר הערה אחת, לפני שאתה מסכם, אדוני?

מה התפקיד שלך?

אני מנכ"ל המישלמה ליפו.

זה משהו מעין מרכז קהילתי?

כמו רובע?

לא כל כך. זה גוף שמתכלל את כל פעילויות העירייה ביפו.

רק ביפו. השלמה. ראיתי את זה במודעות על פרויקטים.

זה לא רובע, זה יותר מרובע. זה גוף שהוקם על-ידי ראש העירייה מר רון חולדאי, במטרה לעשות העדפה מתקנת ליפו בכל התחומים: תשתיות, חינוך, תרבות, קהילה, צדק סוציאלי ומה שביניהם.

זה מלשון להשלים, השלמה, כן? Compensate?

להשלים, שלם, גם Compensateוגם לעשות את זה שלם. שני דברים אני רוצה לומר: אחד, מאוד חבל לי שהחצי השני של הבעלים של חברת "חלמיש" לא נמצא פה.

הממשלה?

כן. אני חושב שזה לא ראוי וצר לי על כך. באותה מידה יכולנו להגיד ש"חלמיש" גם מייצגים אותנו.

אמרו ש"חלמיש" גם מייצגים את מנהל מקרקעי ישראל.

יפה. יש פה גוף רב ייצוגי.

הייתה פה נציגה של מנהל מקרקעי ישראל.

לאן היא הלכה?

חבל שאין לו את כל הכובעים האלה כשאנחנו פונים אליו.

אני רוצה להדגיש שמזכירות ועדת הכלכלה עשתה מאמצים רבים מאוד על מנת להביא לידי כך שיהיה נציג של משרד הבינוי והשיכון. היא לא הצליחה מול העוזר של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אליו הגענו לבסוף.

שני דברים: אחד – הנושא של הייעוץ המשפטי, אני אדבר גם עם יושבת-ראש הדירקטוריון החדשה, נבדוק את הנושא הזה, הנושא של ניגוד האינטרסים לכאורה. וצריך להדגיש: לכאורה. עלו פה טענות וצריך לבדוק את זה לעומק וברצינות. אם יש כזה דבר, צריך לטפל בזה. אין שום ספק שהחברה צריכה לנהוג לפי כל אמות המידה החוקיות של מנהל תקין ושקיפות, ואם יש פה, לכאורה, ניגוד אינטרסים – צריך לטפל.

אם וכאשר – חבל שהשותף השני לא נמצא פה אז אני לא יכול לדבר איתם – אבל אנחנו בהחלט נהיה מוכנים לראות הצעה כמו "שולחן עגול", אין לנו שום בעיה לקחת בזה חלק, לנסות לראות מה ניתן לעזור לתושבים שגרים ביפו ובתל אביב-יפו בכלל.

אני מהמשמר החברתי. אני רוצה לומר, לגבי כמה דברים שעלו כאן, לקבל סיכום ממצא, כמו שצריך, לא יכול להיות בגלל שנוכחות משרד השיכון לא נמצאת כאן. יש כאן אחריות בין כל החברות המשכנות, ביניהן גם "חלמיש", לבין משרד השיכון.

צריך להעביר את הנקודה הזאת באופן ברור כדי שתוכלו לקבל החלטה נכונה כאן, לגבי מה האחריות של משרד השיכון לגבי החלטות כמו בוועדות משרד השיכון, ששם מחליטים לגבי שכר הדירה או כל נושא אחר.

אני פעלתי ביחד עם עורכת דין מטעם מבקר המדינה מול הוועדות האלה. היא קיבלה את הפרוטוקולים של הוועדות אבל לא יכלה להעביר אלי העתק, אין לזה שקיפות ולא ידוע מה קורה כאן בנושא הזה. זה דבר שצריך לבוא לברור באופן ברור.
לגבי הפינויים – הפינויים הם דברים קשים מאוד. אפילו על-פי החוק הבינלאומי זה נחשב לפשעים חמורים באנושות - לקחת ילדים, לפנות אותם ולזרוק אותם לרחוב ולא מעניין אותם מה שקורה כאן.

במקום בלוני גז, במקום בלוני גז.

אלה דברים שקרו ואלה דברים שגם צפויים לקרות כי קרה הדבר הזה כבר, וממשיך לקרות, ואת זה צריך לעצור. תודה.

תודה. כמובן, נתחיל בפרוצדורה: הוועדה מותחת ביקורת נוקבת על העדר נציג של משרד השיכון בדיון. הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון להעביר אליה ולידיעת דיירי הדיור הציבורי את הקריטריונים לקביעת שכר דירה לדיירים. הוועדה מבקשת ממנכ"ל "חלמיש" לבדוק את העסקת היועץ המשפטי של החברה ופעולותיו, כעורך דין פרטי, מול דיירי "חלמיש", ובלבד שלא יעמוד בניגוד עניינים. הוועדה מבקשת שתשובה בעניין זה, מנומקת, תועבר לוועדה תוך 30 ימים - - -

נוכח החשש לניגוד עניינים, אולי.

רגע. ללא הנחת דעתה של הוועדה בעניין זה – יפנה יושב-ראש הוועדה למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הסוגיה הנ"ל.

הוועדה מבקשת מחברת "חלמיש" ועיריית תל אביב להגיע להסדרים כספיים עם הדיירים ולעשות ככל האפשר להימנע מפינויים, לרבות בגין הכנסת בלוני גז לדירות. אין ספק שפינוי בלוני גז הוא דבר הרבה יותר קל והרבה יותר מידתי מאשר פינוי משפחות מדירותיהן, מבתיהן.
הוועדה מבקשת לבחון את האפשרות שפרויקט הבניה שכונת "נווה עופר" ביפו, שחלק מיחידות הדיור, ייועדו לדיור הציבורי. מעבר ל-5% של הדירות לדיור ציבורי.

זה לא מנוסח טוב כי לא הספקתי.

זה "שולחן עגול"?

הוועדה ממליצה לעיריית תל אביב ולמנכ"ל המישלמה ליפו לפעול להקמת ועדה משותפת לנציגי העירייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, חברת "חלמיש" ונציגי התושבים. זה ה"שולחן העגול שדיברתם עליו".
בזה אנחנו מסכמים את הדיון. תודה רבה לחברי הכנסת היוזמים ולמשתתפים.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:40.>