PAGE
23
הוועדה לזכויות הילד
13/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 166 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), שעה 9:00

יום השלטון המקומי: בדיקה והערכת תפקוד הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות

חברי הוועדה: >
זבולון אורלב – היו"ר

>
טובה בן ארי - הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

הדרה רוזנבלום - מנהלת מועצת תלמידים ונוער, משרד החינוך

שיר ווגמן - ע. מפקחת ארצית, משרד הבריאות

מרדכי וינטר - סמנכ"ל, משרד הרווחה ושירותים חברתיים

ורד כרמון - מפקחת ארצית גיל רך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל כרמל - מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר בחינוך- אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העליה

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת העליה

אסא בן יוסף - מרכז השלטון המקומי

שולה מנחם - מנהלת רווחה, עיריות ומועצות

חיים געש - ראש מועצת פרדס חנה כרכור ויו"ר ועדת הרווחה

אריאלה אשל - מנהלת היחידה לגיל הרך, עיריית ירושלים

גבריאלה בר זכאי - סגנית ומ"מ ראש העיר יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית מעלה אדומים

רומן פרס - סגן ראש עיריית יוקנעם

יעקב מימון - יו"ר הוועדה להגנת הילד, עיריית מגדל העמק

סמדר אהרוני - יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית נס ציונה

אריאלה למר - עוזרת חברת מועצת עיריית נס ציונה

כוכבה חזן - מנהלת מחלקת רווחה, מעלות

ענת מונשרי - אחראית ו. החלטה, עיריית חולון

אתי בנימין - יו"ר ארגון ההורים

אביטל אפל פנקס - מנהלת תחום מדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

דני רביד - מנהל בטיחות אזורי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גלית וידרמן - מנהלת פעילות ציבורית וסנגור, יוניסף

ונסה סדלצקי - יועצת, יוניסף

לילי הלפרין - תוכנית אמ"ת

מור פינקלשטיין - יו"ר הועדה האתית משפטית, מועצת התלמידים

אופק הרניק - יו"ר המועצה, מועצת התלמידים

איתי כהן - סיו"ר המועצה, מועצת התלמידים

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע

רבקה קנריק - דוברת הועדה

עו"ד נירה למאעי רכלבסקי – היועצת המשפטית

רחל סעדה

ד.ש. – חבר המתרגמים

בדיקה והערכת תפקוד הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הכנסת מציינת היום את יום השלטון המקומי, לכן, וועדות הכנסת התבקשו לטפל בנושאים הקשורים בסוגיה זו ואנו נקיים שתי ישיבות בנושא.
הישיבה הראשונה, תדון על בדיקה והערכת תפקוד של הוועדות בקידום מעמד הילד בעיריות, הוועדות האלה מחויבות לקום על פי חוק. ושמענו הערות שכנראה ברשויות מקומיות לא, במספר לא קטן, עדיין הוועדות לא קמו ובמקומות שקמו הן לא מתפקדות בצורה מסודרת. אנחנו רוצים להבין מה תמונת המצב ולמה זה קורה ומה ניתן לעשות.
הישיבה השנייה, תדון על הטענה שעל אף שקיים חוק של פעוטות בסיכון, יש פעוטות בסיכון שלא מגיעים למעונות בגלל בעיות של תשלומים.

לשני הדיונים האלה יש מסמכים של מרכז המחקר והמידע, אחת של אתי ואחת של מריה, תודה לכן על המסמכים. אנחנו גם מקדמים כאן בברכה את גברת ונסה סדלצקי? שלום welcome, שהיא האורחת של יוניצף ישראל, אשתדל לאפשר לה לומר את דברה במהלך אחד משני הדיונים.
אני מציע, שאתי וייסבלאי תפתח בסקירה מאוד קצרה על ממצאי מרכז המחקר והמידע, ביחס לפעילות הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות.

נאמר פה, שלפי פקודת העיריות, הוועדה לקידום מעמד הילד היא ועדת חובה בעיריות וועדת רשות במועצות מקומיות או במועצות אזוריות. בועדה יושבים לפי החוק, החוק קובע את הרכב הוועדה שיהיו חברים בה נציגים מהרבה מאוד גופים, שעוסקים בילדים ובני נוער ברשות כולל רווחה, חינוך, משטרה, נציגי ארגון המורים ומה שהכי חשוב מבחינתנו זה בעצם נציגים גם של בני הנוער, של תנועות הנוער ושל מועצת הנוער הישובית וזה מאפשר לבני הנוער, אני חושבת שזה אחד המקומות היחידים, אם לא המקום היחיד, שמאפשר לבני נוער להשמיע את הקול שלהם בהקשר, ברמה של, ברמה העירונית, ברמה הישובית ולהשתתף בהחלטות שנוגעות להם.
זו הפעם השלישית שאנו בודקים, את קיומם ופעילותם של הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות. מהמידע שאספנו וגם מהמידע שנאסף ומצוי בידי מנהלת הוועדה רחל סעדה, ראינו שקיימות בערך חמישים וחמש ועדות לקידום מעמד הילד, מתוך שבעים וחמש עיריות. כשניסינו לבדוק יותר לעומק, גם את הרכב הוועדה וגם את הפעילות שלה, ראינו שבחלק מהוועדות ההרכב חסר. כלומר, לא חברים בה כל הגורמים הרלוונטיים, כאשר הכי חשוב ומשמעותי זה שלא חברים בה בני נוער, דבר שמונע ממנה למלא את תפקידה בהקשר הזה. לעיתים קרובות, גם מורים וגם הורים.
הוועדות פחות פעילות מאשר מה שנקבע בחוק. החוק קובע שועדת חובה בעירייה תתכנס ארבע פעמים בשנה לפחות וחלק גדול מהוועדות מתכנסות פחות מזה, חלקן לא התכנסו בכלל ב2011, שזה כמובן מעיד על כך, שאם הן לא התכנסו אז אין להן אפשרות להיות פעילות.

דוח מבקר המדינה, שפורסם בשנת 2011, בדק את התפקוד של ועדות לקידום מעמד הילד בשלוש עיריות רמלה, חולון וקריית מלאכי בהקשר לתפקיד שלהם להגנה על קטינים נפגעי התעללות והזנחה, והוא מצא כי אין להם תפקיד משמעותי והעירה לעיריות על כך. אבל יש כמה וכמה ועדות שפנו אליהם - - -

מי הן הוועדה והעירייה המצטיינות?

אני לא מחלקת ציונים, אבל קיבלנו תגובות גם מאריאל גם מכפר סבא גם מלוד גם ממעלה אדומים, מרמת גן, שמעיד על זה שיש במקומות האלה ועדה פעילה, שבאמת, לפי התחושה של היושבים בה, היא תורמת מאוד לקידומם של ילדים ובני נוער ברשות ואנחנו מקווים שועדות אחרות ייקחו את הדוגמה הזאת.

תודה רבה.

כפי שאמרתי, אנחנו מתכבדים, מאחר שאנחנו מקיימים את היום הזה לכבודה של המערכת של השלטון המקומי, אני חושב שהוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות מבטאות את התפקיד החשוב שיש לשלטון המקומי בכל, הטיפול בילדים, בזכויותיהם, בשמירת האחריות שלהם.

השלטון המקומי, מקיים בתוכו ועדות לנושאים שונים ובין יתר הנושאים זה, כמובן הוועדה לרווחה. אני, השר בוז'י הרצוג שינה את השם של המשרד 'רווחה ושירותים חברתיים' אז גם אתם ועדה לרווחה ושירותים חברתיים.
נמצא איתנו מר חיים געש, ראש מועצה מקומית פרדס חנה כרכור. אני לא בטוח שאני האישיות הכי פופולארית שם, כי לפני כמה שנים התגלה, שבמשך חמישים שנה שכחו לעדכן שם את גובה הקנסות וראש המועצה רצה להטיל קנס, על תושב שהוציא גז מחוץ לחצר שלו והניח את זה ברחוב, אבל התברר שהקנס שהמועצה יכולה להטיל זה כמה לירות. חבריי במועצה המקומית, בעיקר נחמיה מנצור שקישר בינינו, ביקש ממני להיות היוזם של תיקון החוק, כדי שהקנסות בפרדס חנה יהיו מעודכנות. אכן, המהלך הזה הצליח. אני יודע שאני חביב של ראש המועצה המקומית, אבל אני לא בטוח שאני חביב התושבים.

אתה חביב התושבים.

טוב, תודה.

אני רואה שבאותה הזדמנות, אתה תיקנת את כל חוק השלטון המקומי, בהתאם למאה העשרים ואחת.

זה שלושה מנדטים והם מספיקים, יש לכם הזדמנות לתקן את זה בפעם הבאה.

בוקר טוב ותודה על ההזדמנות והכבוד לארח את השלטון המקומי. אנו בעצם נציגי שבעה וחצי מליון תושבים, נציגות יותר אותנטית מהנציגות בבית הזה, בבחירה ישירה.

הסוגיה של הוועדה למעמד הילד היא מעניינת, משום שהיא מאירה את סוגית הוועדות בכלל, ברשויות המקומיות. אם תשימו לב, יש פה דיכוטומיה. זאת אומרת, העיריות הן כאילו ועדות חובה ואילו, המועצות המקומיות שגם אם הן גדולות בהיקף התושבים שלהם מעירייה, וזה יכול להיות, הן ועדות רשות.

יש הצעת חוק.

כן. עד שיעבור חוק הרשויות המקומיות, כבר עברו עשר שנים.
מלבד העובדה שהיא מתחלקת בין העיריות, בין המועצות המקומיות ובין המועצות האזוריות, היא מעירה סוגיות נוספות של הפעלת ועדות ברשויות המקומיות, כולן ועדות על בסיס וולונטרי, כי חברי מועצות הערים ומועצות מקומיות, אינם מקבלים שכר. החוקים רבים ומחייבים הרכב רב של ועדות מסוגים שונים, חלק ועדות סטטוטוריות, ועדות חובה, חלק ועדות רשות. יש מלחמה עזה על הצטרפות כחבר לועדה לפני התהליך הבחירה, אולם לאחר מכן זה נרגע.
שמעתי בפתיח שלפני הישיבה, התרשמויות של כמה אנשים שנרתמו לפעילות ציבורית והם מופתעים מזה, שאנשים רוצים להיות חברי ועדה, אבל, כשצריך לבוא לוועדה, הם לא תמיד מופיעים. כשמעיינים בסקר הזה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רואים שיש התפלגות נוספת, שבה אפשר לראות את עוצמת פעילות הוועדה החשובה הזאת.
בהמשך נדבר על ההיבטים שבה היא עוסקת, גם בהתייחס למצב הסוציו-אקונומי של הישוב. אני חוזר שוב לשלטון וליחסי השלטון המרכזי והשלטון המקומי, כי החזקות מתחזקות והחלשות נחלשות, אז כשהרשות חזקה יותר היא יכולה להיות ערנית יותר ולקיים בצורה מלאה יותר את מה שהתכוון המחוקק וככל שהיא חלשה יותר, יש פה, נדמה לי, שבמגזר הערבי הכמות קטנה יותר של הוועדות הפעילות, נכון?

אחת הבעיות של רוב המגזר הערבי, באמת רוב רשויות המועצה הם לא - - -

אבל בעיריות זה פחות פעיל.
נושא ילדים ונוער, מטופל ברשויות המקומיות הוא מטופל בועדות חובה אחרות, דובר פה על מועצות תלמידים. מועצות תלמידים ברוב הרשויות שאני מכיר, אין לי פה מחקר, אבל רוב, אני יכול להגיד מהרשות שלי, שמועצת התלמידים מאוד פעילה.
היא פעילה והייתה פעילה גם לפני החוק, כי יש מערכת חינוך מאוד חיה ותוססת עם ועדת חינוך שהיא חיה ותוססת וסוגיה של הקטינים בסיכון מטופלת בכלל במקום אחר, בנושא הרווחה. והיא עם רמת פיקוח אחרת. זאת אומרת, יש פה ועדה שקיבלה תחום מאוד הטרוגני.

ועדת חינוך היא ועדת חובה, נכון?

ועדת חובה.

יש ועדת רווחה?

ועדת רווחה ברשויות, היא ועדת רשות.

ועדת חינוך היא חובה רק בעיריות?

חובה רק בעיריות, לא חובה במועצות מקומיות.

ועדת זכויות הילד זה רק בעיריות, חינוך הוא בכל המקומות.

לא, הוא אומר שועדת חינוך היא חובה רק בעיריות לא ברשויות המקומיות.

לפני שלוש שנים שהיינו מועצה מקומית- - -

נמצאת פה יועצתנו המשפטית והיא תבדוק את הנושא.

הנושאים של הילדים ברמות שונות של תנועות הנוער, הן מטופלות בתחום ועדת החינוך או בפעילות הלא פורמאלית. כל רשות עם הזרוע הביצועית שלה ורק לאחרונה עברה פה חקיקה שמחייבת לנהל מחלקת נוער, שיהיה בתוך העירייה ולא במתנ"ס. הוועדה הזו, כשהוקמה, כשהחוק חוקק בשנת 2000 נראה לי, כנראה היה מול עיני המחוקק איזושהי סיטואציה שיצרה את הצורך ויכול להיות שמחייב בחינה מחדש. אמרתי, ולו רק כדי לא לעשות את ההפרדה זו בין עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, כי יש. המועצה המקומית שלי, מספר התושבים יותר גדול מחלק גדול מהעיריות. אני עם שלושים וחמישה אלף תושבים.

אתה עדיין מועצה מקומית?

כן, טוב לי עם זה.

טוב לך?

זה חסר משמעות כמעט לחלוטין, אבל זה לא הדיון, זה דיון אחר.

במשכורת.

לא. כל השלטון המקומי מנוהל על פי מצב סוציו אקונומי ומספר תושבים. ילד בעיר לא מקבל יותר מילד בכפר וקשיש בכפר לא מקבל פחות מקשיש בעיר. יש, זה בעיקר הכבוד של אשת ראש העיר, אבל אשתי אמרה, שהיא לא זוכרת שהיא עמדה לבחירה, אז זה לא חשוב.

מאחר וחוק הוא חוק, אנחנו נגביר את ההסברה במרכז השלטון המקומי, כולל הפצה של הדיווח של המחקר שלכם. נעיר את תשומת לב הרשויות, שזה חוק כמו כל חוק אחר וצריך לקיים אותו. במקביל, אני חושב שפה צריך לעשות חשיבה מחדש על המבנה של החוק ולראות, הוא מאוד הטרוגני בפעילויות שלו, הוא נוגע בפעילות של ועדות אחרות, שחוקקו על פי חקיקה אחרת.

לפי דעתך, צריך לחדד יותר את התפקידים?

נכון, כן.

שלא תהיה חפיפה?

נכון.

טוב, נטפל תיכף בדבר הזה.
נמצאת איתנו גם גבריאלה בר זכאי, יושבת ראש הוועדה למעמד הילד במעלה אדומים.

תודה.

את חברת מועצת העיר?

אני סגנית ממלאת מקום.

את גם מחזיקה את תיק הרווחה, עם חברנו אוריאל גנץ?

החזקתי עד השנה, השנה העברתי לאוריאל.

טוב. ספרי לנו על הוועדה, על פעילותה, על נחיצותה. האם באמת יש חפיפה בינה לבין ועדות אחרות.

אני באמת רוצה להתייחס לדברים שאתי אמרה. היא עשתה עבודה יפה מאוד על הסקירה הארצית, אבל באמת - - -

זה "הפינלה" שלה. אתי עברה לועדת החינוך. היא התקדמה מוועדה לא קבועה לוועדה קבועה. אני הראשון שצריך לומר, שזה עלייה בקודש.

אני לא חושבת שזו התקדמות. היום, הוועדה הזאת יותר חשובה מועדת חינוך, היא עושה עבודה יותר טובה.

אם תציעי לי להחליף, אני חושב שאני אשמח וזה הסימן הכי טוב.

לגבי הוועדה לקידום זכויות הילד. ברשויות המקומיות, יש תחלופה וצריך לטפל בנושא הזה של חפיפה, על ידי העברת הדברים לרשויות המקומיות. כי מבחינה וולונטרית יש לנו ועדות נוער. ובועדת הנוער באמת נמצאים נציגי תנועות הנוער ונציגי מועצת הנוער וכו' כך שיש בהחלט דברים שהם חופפים, ואני חושבת שההנחיה לאחד את הדברים היא חשובה ונכונה.

במעלה אדומים קיימת הוועדה הזאת כבר כמה שנים טובות ובאמת עושה עבודת קודש בנושא הזה, אבל ישנם מספר דברים שיש בעייתיות בטיפול בהם ואני חושבת שכדאי למקד אותם.

גם כאן מצוין, שהוועדה צריכה לעסוק בבחינת השירותים הארגוניים וכל הנושא של שירותים למען ילדים ובני נוער ובמיוחד מעקב אחרי גני ילדים והגיל הרך.

הפרטיים.

לא רק.

נושא מעונות היום, למשל. אין מספיק דחיפה. אני יודעת שזה שייך לתמ"ת ואני חושבת שמכאן צריכה לבוא קריאה לתמ"ת לענות לצרכים של ישובים לבניית מעונות יום. מה שקורה היום, שלפחות במעלה אדומים, שזאת עיר מאוד צעירה ויש בה הרבה מאוד ילדים בגיל הרך, אין לנו מקומות. עבור למעלה מחמישים אחוז מהילדים, לא מוצאים מענה בתוך הישוב, כי אין להם מספיק מעונות יום והתמ"ת לא מספיק להכין צוותים כדי לפתח את זה, כך שנוצרת בעיה מאוד חריפה.
אני יודעת היום, שעבור נשים העובדות מחוץ לבית, אין מענה בעניין מציאת מסגרת לילדים שלהן. הן פנו לכנסת ואני חושבת שאם מכאן, מהוועדה הזו, תצא קריאה הן לתמ"ת והן למקומות אחרים, נוכל למצוא פתרון לבעיה שהיא די פעוטה.
כמו שאמרתי, מאחר והיא עוסקת בתחום המאוד רחב של צרכים של ילדים ונוער גם הנושא של שיתוף פעולה וארגון המשאבים מול הפרויקטים הלאומיים, כמו מניעת אלימות שזה פרויקט לאומי מאוד חשוב.
גם כאן צריך להורות על שילוב של התחומים האלה, כדי למנוע כפילויות ובוודאי למנוע מסרים שונים. גם כאן, אנחנו במעלה אדומים, בחנו את הדברים האלה ועסקנו הרבה ובאמת, כמו שאתי ציינה, בעיקר בנושא של מניעת שתיית אלכוהול בקרב בני נוער, שזו תופעה - - -

בדיוני הוועדה, עולה הרבה פעמים הסוגיה, שהילדים נופלים בין הכסאות של משרדי הממשלה. הילדים מטופלים על ידי שישה או שבעה משרדי ממשלה, באינטנסיביות כזאת או אחרת. אגב, הנחנו הצעה על שולחן הכנסת, להקמת או נציבות זכויות הילד, שזה איזשהו גוף מתאם. יש איזושהי ראייה אחת כוללת לגבי הילדים שנמצאים בנוער וחינוך ורווחה ובכל מיני מסגרות אחרות. את לא רואה את זה כחלק מתפקידי הוועדה למעמד הילד?

אני רואה את זה, בפועל זה לא כל כך מתקיים. הוועדות האחרות, לא קיבלו את המסר שהוועדה הזאת היא "ועדת על", שבעצם צריכה לרכז את כל הוועדות. אני חושבת, שצריכה לבוא איזושהי אמירה מאוד ברורה בנושא הזה. זאת באמת המטרה, כי אני חושבת שצריך להתייחס ספציפית לילדים ונוער. אם אקח דוגמא מהתחום שלי, הרפואה, כמו שרפואת ילדים שהיא התמחות ספציפית - - -

את רופאה?

אני אחות במקצועי. יש רפואת ילדים, זאת התמחות ספציפית. כך זה גם נושא של ילדים ונוער, זאת התמחות ספציפית בקרב הרשות המקומית וככזו, צריך לתת לה באמת מענה מאוד ייחודי עם גג, עם ועדה אחת שמרכזת את כל הוועדות האחרות. לצערי, זה לא. אני בדקתי גם בערים אחרות, אני בקשרים עם ערים אחרות בגלל הפרויקט של "עיר בריאה", אני בודקת מודלים כאלה וזה לא קיים.

כי יש חפיפה עם ועדות אחרות. אתה בא לועדת חינוך והוא לוקח לו סמכויות. אז הוא אומר, מה פתאום? יש ועדת רווחה או וועדת קליטה.

הרעיון הוא לא לקחת סמכויות.

אלא לתאם.

קודם כל, שתהיה ראייה עירונית אחת, שרואה איפה נקודות התורפה, איפה הבעיות, איפה ילדים נופלים בין השולחנות, איפה הילדים נופלים בין מחלקת החינוך למחלקת הרווחה. כי לחינוך יש כללי הסעה כאלה ולרווחה יש כללי הסעה אחרים והילדים שגומרים בחינוך המיוחד בשעה שתיים וזכאים למעונות יום שיקומיים, למועדונית יום ארוך, אבל משרד החינוך אומר, אני אסיע אותו בשעה שתיים והרווחה אומר, לי אין תקציב, יש בעיות שתורמים.

אתה מציין לבד את הבעייתיות בחפיפה.

לא. אז לכן אני אומר, צריכה להיות איזושהי בעיה, אני לא יודע אם צריכה סמכות על, אבל לפחות למועצת העיר יש איזושהי ועדה, שיכולה לטפל. לקרוא לשניהם, למשוך להם באוזניים ולהגיד להם, חבר'ה תראו, הילדים פה נופלים ביניכם, בואו נראה מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתקדמים ופותרים את הבעיות בין שניהם, או גם בהחלט מציפים בעיות עירוניות. כגון, שיש מחסור וטיפול בילדים בגיל הרך מאפס עד שלוש, שראש העיר שהולך לדבר עם שרי הממשלה יש לו תמונת מצב מה קורה פר עירייה. בהיבט הרחב של הילדים שלו, איפה הדברים האלה עומדים. זה לא צריך לגזול פרנסה, לא מועדת החינוך ולא מועדת הרווחה ולא מועדת נוער. ואני מבין שאלה שלוש הוועדות החופפות, נכון? ועדת הנוער ועדת הרווחה, וגם קליטה ובריאות, זה גם ועדת בריאות, יש גם את המשטרה המקומית יש הרבה חפיפות.

טוב, נלך למשרדי הממשלה, נתחיל עם משרד הרווחה. נמצא איתנו מוטי וינטר מנהל האגף לשירותים חברתיים, הסמנכ"ל.

בוקר טוב.

הוועדה הזאת, בעצם משנת 2000, היתה יוזמה של המשרד לביטחון פנים.

טוב, תיכף משרד החינוך ידבר.

יש כל מיני יוזמות, או פרויקטים. היום ברשויות המקומיות, שאמורות לנסות לעשות את התיאום הזה בין השירותים. יש את התוכנית הלאומית, יש 'מוכתב יחדיו' שמוביל הג'וינט, יש 'קדימה' שאנחנו בזמנו פיתחנו ו'עיר ללא אלימות', כמו שהגברת הזכירה. מה שבדרך כלל מאפיין את כל התוכניות האלה, שיש משרד אחראי שמוביל אותם או איזשהו גוף, שיש לומר שווים במקרה דנן, נחקק החוק מבלי שאף אחד היה אחראי עליו מבחינה מיניסטריונית ואף אחד לא הקצה משאבים לטובת העניין ולכן הוא בעצם כזה בן אבוד ברשויות המקומיות.

מה זה משאבים?

מכיוון שאף אחד לא אחראי, ראש הרשות לא בדיוק יודע מה לעשות איתו, אין לו אחריות והוא נשען על ועדות חזקות יותר כמו זו.

אבל כל הוועדות, גם הסטטוטוריות בעירייה, לא השר המיניסטריאלי האחראי עליהם, אלא ועדת החינוך.

לא, אבל תקציב החינוך והרווחה של הרשויות הוא הולך בmatching הרשות המקומית והמדינה, גם פעולות וגם תקנים.

כנ"ל רווחה. אבל, אם יש לך יו"ר ועדת חינוך וועדת רווחה, הוא עושה בקרה על המדיניות שם.

לדעתי, לא הושקעה מספיק מחשבה בנושא הזה. לא פה ולא בכנסת ולא במשרדי הממשלה. זאת אומרת, אף אחד לא הבין בעצם מה הוא רוצה להשיג מהחוק הזה ולכן, הוא כמו שהדוח הזה מביט, גם כשאני מסתכל על תחומי העיסוק של אותם רשויות שעוסקות, רובן עוסקות בנושאים שוליים ולא בנושאים המרכזיים של ילדים וילדים בסיכון, לדעתי.
ולכן השאלה, יכול להיות שצריך תיקון של החוק, יכול להיות שצריך להיות חוק חובה, מבחינת חוק חובה לאור החשיבות של הנושא של זכויות ילדים היום בישראל, השנה. בשנת 2000 המצב הוא שונה לעומת היום כן? ונגיד, הוועדה הזו, לדוגמה, כשהיא נולדה היה לה מעמד אחר והיום יש לה מעמד אחר וחשיבות אחרת. אותו דבר, אם אתם רוצים שהכנסת כאילו תהיה זרוע מסוימת של הוועדה לזכויות הילד אז צריך לעשות משהו, צריך להרחיב אותה, להפוך אותה לחובה. לראות איזה ממשרדי הממשלה יעשה משהו, כי אם תיקח לדוגמה, שעובדת טוב במסגרת התוכנית הלאומית, יש ועדה מהסוג הזהה, כן? שיש לה משאבים והיא עובדת וכל משרדי הממשלה, או לפחות חמישה משרדי ממשלה, שותפים בה והעסק עובד יפה, בכל מקום. אנחנו עכשיו מתקרבים, יהיה מאה שישים וארבע רשויות, העסק עובד עם חמישה משרדי ממשלה.

הוא עובד גם ברמה של הרשות המקומית?

רק ברמה של הרשות המקומית, יש ועדה וכולם שותפים בה והיא מתכנסת .

ועדת שמיט, כן?

כן. התוכנית הלאומית. לכן, צריך פה לעשות תיקון דרסטי משמעותי, אם אתה רוצה שיהיה לזה ערך, כי אחרת נדבר ולא יצא מזה כלום.

משרד החינוך, הדרה רוזנבלום, שהיא אחראית על מועצות תלמידים במשרד החינוך, במינהל חברה ונוער, שעדיין מחפש מנהל. איך קוראים לזה?

היום זה "מנהיגות צעירה", אני אחראית על כל המנהיגות הצעירה, אבל זה בסדר. אני אוהבת את מועצות התלמידים והנוער.

אנחנו קוראים מה שהילה פאר שולחת לנו. צריכים להעיר ללשכה. אנחנו מקבלים רשימות מלשכות השרים, מה שמות הנציגים ומה התואר שלהם ואנחנו רק קוראים את מה שמשרד החינוך שולח לנו.

אוקי, בוקר טוב לכולם.
בשנת 2000 הייתה יוזמה, וזה באמת היה בשיתוף. זה היה יחד, עוד הייתה אז פעילה וכן דני נווה, שהיה אז חבר כנסת נענה לבקשת מועצת התלמידים והנוער הארצית והחליטו להוציא את התיקון הזה לחוק פקודת העיריות. כי הרעיון היה לנסות להציף בעיות של נוער ברשויות המקומיות.
החליטו שזה מתאים יותר לערים, כי כשזה בישובים ובמקומות קטנים יותר, אז ישובים ביחד, גם החינוך וגם הנוער וכבר דברים האלה עולים פחות או יותר בערים, יש יותר ועדות ולכן זה רק בערים. באמת בהתחלה היו דברים מאוד יפים, היו עושים שולחן עגול והיו מציפים בעיות של נוער. יש לנו דוגמאות מחמש ערים שאפילו יו"ר, ראש המועצה, בזכות זה הפך להיות יועץ ראש העיר לענייני נוער. לצערי, מאחר שאין אכיפה לנושא הזה וכמובן גם לא דרבון, למרות שפעם בשלוש שנים יש איזושהי ישיבה בנושא, באמת ירדו וכמעט נגוזו כל הישיבות האלה, אבל בזכות, אני מקווה, שבזכות החוק החדש של השלטון המקומי בנושא חוק הרשויות המקומיות, ששם כן ישבו וימשיכו עם שולחן עגול כל הנושאים שקשורים לבני הנוער יעלו גם נושאים---

איזה חוק חדש?

יש את חוק הפקודה. יש את חוק הרשויות המקומיות, שיש כאלה שקוראים לזה החוק הבלתי פורמאלי, מה שאתה דיברת עליו, שיש מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער רשותי. אז, זאת אומרת, אני מקווה שככל שבאמת יותר מועצות תקמנה את מועצות התלמידים והנוער הרשותיות ושם יהיה יותר מגוון של אנשים, שיהיו שותפים מבחינת מייצגי הנוער, יוכלו גם להציף ולהעלות את הדברים האלה. אבל המטרה הייתה אחרת, המטרה הייתה בפירוש לנסות וללקט את כל הגופים שבעיר בנושא זכויות הילד.

איך את רואה את עתידן של הוועדות האלה למעמד הילד?

אני חושבת, שאם אנחנו רוצים למקד סוגיה זו ולחזק אותה, צריך לעשות על זה איזשהו מעקב, מה קורה עם זה? למרבית הרשויות, אולי יש ועדה אחת כזאת ולנו יש רשימה, פונים אלינו נציגי בני הנוער, יש לנו רשימה של עשרים ואחת רשויות שהן עושות את זה פעמיים שלוש בשנה. יותר לא עושים עם זה שום דבר.

תודה.
טובה בן ארי, ממונה על יישום חוק זכויות הילד במשרד החינוך.

תודה רבה.
אכן אני רוצה להשלים את מה שהדרה אמרה, בעקבות החוק הזה הובלנו תהליך איזשהו, שקראנו לו 'בונים הסכמות בחינוך' והתחלנו לקדם את רב שיח בין הגורמים העוטפים כל ילד בכל מקום. ועשינו את זה. מחוז תל אביב בזמנו לקח את זה כדגל והוביל את זה ברשויות המקומיות, בהמשך הדרך אני התלוויתי לועדות ברמה האישית. אני רוצה קצת, רמה אישית מקצועית כמובן, התלוויתי לכמה ועדות, כל שנה אני מתלווה לשלוש-ארבע וועדות ואני מלווה אותם בהתלבטויות.
אני חושבת, שהדבר החשוב ביותר הוא, שגם מרכז המחקר והמידע מזכיר את זה, זה סעיף שתים עשרה ושלוש עשרה לאמנת זכויות הילד, שזה הזכות להישמע ולהשתתפות. לכן, אנחנו צריכים באמת לבנות מבנים רבים יותר להשתתפות בני נוער בקבלת החלטות, לא רק בעניינים הנוגעים להם אלא גם בעניינים הארגוניים, בהתייחס למה שאמרו פה החברים, התקצוב, אני ראיתי ברשויות אחרות ויעיד רומן שיושב לימיני, רומן הוא מעיריית יוקנעם, שאני שותפה לועדה שלו בשנה האחרונה, אני שותפה גם ביהוד אני גם שותפה בעוד ערים שונות, במבנים, איך ליצור את המבנים ואת הפעילויות עם הנוער ולמען הנוער, שזה נכון שאין תקציב לרשויות, אבל כשרשות מוצאת לנכון, שזה קו מוביל אצלה, אז יש גם תקציב לועדה הזאת.

אני חושבת שהוועדות האלה מאוד חשובות ואני מקווה שבעזרתך אנחנו נעלה מדרגה.

אני אגיד לך את האמת, אני עד עכשיו נבוך.

אז אני אעזור לך, אחר כך אנחנו נשוחח על זה.

אני עד רגע זה נבוך. כלומר, יש הרבה כוונות טובות. חשבתי שהיא צריכה להיות הוועדה הרואה את התמונה הכוללת של מעמדם של ילדים, בעיותיהם, זכויותיהם, רמת הרשות המקומית יושבים בה נציגים מכל הגורמים ויכולה לזהות בעיות, יכולה לתאם בעיות, יכולה לקבוע את סדרי העדיפויות של הישוב או לתת כלים בידי מקבלי ההחלטות ומה שמתברר ככה, קודם כל, יש חוק חדש שיזם שר החינוך גדעון סער, שבעצם מקים מועצות תלמידים ישוביות על פי, בתוקף חוק, שכבר יש במה לילדים, לצעירים, לקטינים, איך שנקרא להם, לילדים יש להם במה לדבר.

אבל צריך גם להחליט לא רק לדבר, גם להיות שותף לקבלת החלטות, זאת המהות.

השאלה היא, האם הוועדה למעמד הילד היא הבמה, ששם מתקבלות ההחלטות?

צריך לדאוג שזה יהיה כך.

השאלה, איזה החלטות. כי לכאורה, יש בכל תחום ועדה סטטוטורית או לא סטטוטורית, שמקבלת החלטה. ועדה לועדת החינוך מקבלת החלטה בתחום החינוך. ועדה לרווחה ושירותים חברתיים מקבלת החלטה בשירותים החברתיים. ועדת הנוער מקבלת החלטה בתחום תנועות הנוער, בתחום הנוער, שזה גם עם תנועות הנוער.
עכשיו, יש מועצות תלמידים, אז יש עוד.

יש גם קבוצת נוער של יוניצף, שבהמשך הם ירחיבו על זה.

זה לא סטטוטורי, זה גוף וולנטרי. מצד שני, אני יושב כאן בועדה ורואה ישיבה אחרי ישיבה את הבעיה, איך ילדים נופלים בין כל השולחנות האלה.

לכן הייתה הרעיון של הוועדה לזכויות הילד, שיהיה לפחות פעמים שלוש בשנה מפגש עם כל הגורמים, אבל זה לא מתקיים.

אבל זה לא ישים פעמיים שלוש. גם אם זה יתקיים, הדרה, עדיין, במה הם עובדים בפועל? במה הם שותפים בפועל?

זה הוועדה תחליט, כל מקום לגופו.

נכון, אבל זה בדיוק מה שלא קורה.

זה הרעיון של הוועדה לזכויות הילד הזאת. אם ענייני חינוך יכולים להיות נידונים בוועדת חינוך, ענייני רווחה בוועדת רווחה, וכן הלאה, הכנסת חשבה שכדאי להקים ועדה לזכויות הילד, שחותכת את כל הוועדות. אני רק שנה ומשהו חבר בועדה הזאת, אולם לצערי, לא הייתי אף פעם חבר בוועדה הזאת ואני חייב לומר שיש לה הצדקה מלאה. כלומר, באמת הבעיה חמורה ביותר כשילדים נופלים בין הכסאות, היום זה עיקר הבעיה לפי דעתי, של הילדים בישראל.
נמשיך עם משרדי הממשלה ואני מבקש לקצר. משרד הבריאות, בבקשה.

בתוך הרכב הוועדה, יש גם היבט של בריאות הציבור ומשרד הבריאות לא משתתף בועדה הזאת של זכויות הילד.

יש לי חדשות בשבילך. לשר הבריאות, יש סמכות להגיש תיקון לחוק. לא צריך בשביל זה חברי כנסת. תגישו תיקון לחוק, זה בסדר גמור.
משרד התמ"ת, בבקשה. מיכל כרמל מהמעונות?

נכון. קודם כל, אני רוצה להגיב לדברי הגברת ממעלה אדומים ולהדגיש, שהתמ"ת לא בונה מעונות. התמ"ת תומך ועושה היום באמת הרבה מאוד בנושא של תמיכה למי שיוזם להקים מעונות. עכשיו, במה מתבטאת התמיכה הזאת? יש גם במבחני התמיכה, הם מפורסמים באתר שלנו, אפשר, יכולה להיכנס ולראות. את יכולה גם לשוחח איתי אחר כך, אז אני אסביר לך יותר טוב. מה שהתפקיד שלנו---

אם אפשר רק לקצר בדיון הזה, משפט אחד ותו לא.

אז אני אגיד את התמיכות שיש. יש תמיכה של עד שבעים אחוז לבניית מעונות יום חדשים, שזה הרבה מאוד. הרחבת מבנים קיימים, זאת אומרת, אם יש מעון שהוא קטן אפשר להרחיב אותו וגם לקבל עליו תמיכה בהסבת מבנים פרטיים או אפילו ציבוריים שרוצים לייעד.

יתר הפרטים יימסרו לך באופן ישיר, גם תוכלי לראות באתר.

עוד משפט אחד קטן. בהיעדר החוק שעבר רק בקריאה ראשונה, אנחנו מחכים ומאוד מצפים שחוק הפיקוח על מעונות יום יעבור - - -

אני מצפה?

אנחנו מאוד מצפים.

פני לממשלה הנמרצת שלך, שסוף סוף תדאג שהקואליציה תצביע בעד החוק, אז אנחנו נעביר את זה.

הדבר שבאמת אותנו מאוד מדאיג, זה מסגרות מסכנות.

זה הדיון הבא. בסדר?

רק להשלים, יש החלטת ממשלה על ביצוע המלצות טרכטנברג, שמשדרגות באופן דרמטי את כל בינוי המעונות. מדובר על תוספת של עשרות אלפי מקומות. תקציב של למעלה ממיליון שקלים כדי לבנות מעונות חדשים.

אתי בנימין, הנהגת הורים ארצית, בבקשה.

אנחנו גם כן, גם משרד הקליטה רוצים. עברת את משרדי הממשלה, דילגת עלינו.

בסדר, אני אתן לכם. לא דילגתי, אני אחזור אליכם.

תודה.

מאוד עצוב לי להיות כאן היום. אני מבינה גם מהדוח של מרכז המחקר והמידע, שאתי עשתה פה עבודה נפלאה, וגם מהשטח, שאי קיום הוועדות ברשויות המקומיות או אי התכנסות הוועדות, מסביר את מקומו של הילד בעיניהם של הרשויות.

בדוח של מחלקת המחקר, אנחנו רואים כמה רשויות בכלל החזירו את הטופס שנשלח אליהם, את השאלון שנשלח אליהם על מנת לענות על, איך אומרים, כמה התכנסו ומה הוועדות עשו.
אני רוצה להתייחס למשהו שקרוב לליבי, ירושלים, כי אני גם יו"ר ארגון ההורים בירושלים. ועדה למעמד הילד בירושלים, התכנסה בשנתיים האחרונות ארבע פעמים, בדקתי את זה באתר העירייה. היא התכנסה ארבע פעמים, אולם היא לא עשתה דבר. החלטות לגבי ילדים והחלטות רבות לגבי ילדים בעיר ירושלים, מתקבלות בכלל בלי לשתף את הילדים וזה פשוט נורא. לא יכול להיות שעיר כמו ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, תתנהג בצורה הזאת. אני חושבת שהגיע הזמן, שתצא קריאה מהוועדה הזאת לכל ראשי הרשויות, להתחיל להתייחס לילדים, לשים את הילדים במרכז, לשתף את הילדים בתהליכי קבלת החלטות, לפחות אלה שנוגעים להם.

תודה רבה.

נחזור למשרד הקליטה, ד"ר שרה פייר.

כן. אני אתן קודם את רשות הדיבור לשרה.

התכוונת שאני אתן את רשות הדיבור.

כן.

שרה כהן, מנהלת מחלקת רווחה במשרד הקליטה, בבקשה.

נושא הקליטה בזווית של ילדים ונוער בסיכון מוסדר היום פורמאלית רק במהלך אחד, שהוא של התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שם השותפות של משרד הקליטה בזירה הישובית מעוגנת בהחלטת הממשלה ואנחנו חלק מתוך הועדת השיבה, מה שנקרא, ברשויות המקומיות, שנוטלות חלק בתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון.
המקום של הקליטה לא מוסדר במסגרת החקיקה הזו. באופן כללי, נושא הקליטה בשונה מהנושא של החינוך והרווחה, לא מוסדר ברמה סטטוטורית ומתקיימות ועדות קליטה כוללניות, שלא עוסקות רק בילדים ונוער בסיכון, אלא באופן כללי בקליטה בישוב. הן לא מוסדרות סטטוטורית אלא עוסקות באופן כללי על בסיס של שיתוף פעולה בין המשרד לקליטת עלייה לבין הרשויות המקומיות. סטטוטורית, משרד הקליטה הוא זה שאחראי באמצעות הלשכות שלו למתן השירותים לעולים ויש פונקציה, שהיא פונקציה מקומית של מחלקת קליטה מקומית. אבל שוב, זה חלק מתוך התהליך שהוא לא מוסדר והוא לא רק רלוונטי לנושא של ילדים ונוער בסיכון.

לפי מה שאני ראיתי, רק אחד עשר אחוז מתוך הנושאים עסקו בועדות לקידום מעמד הילד ברשויות המקומיות עסוק בנושא של הקליטה ואני חושבת, שמה שכרגע בעצם ניתן ללמוד, זה מהתהליך שמתקיים עם התוכנית הלאומית, שלטעמי היום, בראיית רוחב של מה שקורה בנושא של ילדים ונוער בסיכון הוא בעצם התהליך היחיד, שנותן לנו תמונת מצב אמיתית, שמבוססת על מיפוי צרכים של ילדים ונוער בסיכון על בסיס מיפוי מסודר, שלפיו אנחנו יודעים מה קורה באותן רשויות, שכלולות בתוכנית הלאומית. מה המצב של הילדים ושל הנוער בסיכון.

אחת לשנתיים, משרד הקליטה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד, מוציאים את השנתון 'ילדים עולים בישראל', שהוא האח הקטן של השנתון הכללי של ילדים בישראל והוא נותן רזולוציה מאוד מחודדת של המצב של הילדים והנוער בסיכון, גם ברמה הישובית. זאת אומרת, ישוב, נכון להיום, אם הוא מקיים איזושהי ראייה ישובית כללית ובאמת יש לו אינטרס גם לבדוק מה קורה עם הילדים בסיכון, פשוט יכול לעבור על החוברת הזאת ולדלות ממנה ברמת רוחב מה קורה במצב של הילדים העולים בכמעט כל תחומי החיים שלהם.

לדעתי, המודל של התוכנית הלאומית הוא מודל שנותן לרשות המקומית, בהחלט נקרא לזה, ואני לא, אני, זאת אומרת, הוא נותן לו כוח. זאת אומרת, מוטי היה מאוד צנוע, אבל אני כמשרד שותף יכולה לבוא ולציין את המשמעות של מה שהתרחש בעקבות הפעלה של התוכנית. שהמרכיב הנוסף, שבהחלט חשוב מאוד להוסיף אותו, זה הנושא של השותפות של בני הנוער. שותפות של בני הנוער ושל ההורים שהוא כרגע קצת התמוסס. אני חושבת, שצריך לתת לזה הרבה יותר מקום ובולטות. לטעמי, מה שהיום חסר ביותר בשיח הישובי זה המקום של בני הנוער.

רומן פרס, יו"ר הוועדה למעמד הילד ביוקנעם.

שלום לכולם. אני לא אתייחס לכל אותן נקודות, שחשבתי. לגבי שותפות, אדוני היו"ר, הרכב הוועדה כמו שזה הוגדר בחוק. מאוד קשה לכנס אותם מאחר ויש גופים ארציים שונים, המשמשים כחברים מן המניין בוועדה, שאפילו לא עונים על הזימונים, על מכתבים עם בקשה לשלוח אלינו נציגים. לא משנה מי, אני לא רוצה להכנס לזה כרגע. יש שם ארגוני מורים וארגונים ארציים כאלה ואחרים. הוצאנו פעם, הוצאנו פעמיים וסתם בזבזנו זמן. השנה, אפילו לא השקעתי בזה, כי אני חושב שחבל על הזמן של כולנו.

לפי החוק, לפניי. אבל גם למעשה מקומיים, אני לא מבין איזה- - -

לא, יש שם כל מיני גופים ארציים ש- - -

שלושה עד חמישה חברי מועצה, מנהל אגף חינוך, מנהל אגף רווחה, אחד מנהלי בתי הספר, נציג ארגון המורים העל יסודיים, ייצוג ארגון מורי אגודת ישראל, נציג הסתדרות המורים. זה הכול מקומי. יו"ר מועצת תלמידים עירוני, יו"ר ועד ההורים העירוני, מפקד תחנת המשטרה, נציג תנועות הנוער, נציג ארגון התנדבותי.

זה מצוין אותם ארגונים ארציים, שנכון שזה צריך להיות- - -

איזה ארגונים ארציים?

תוכל בבקשה לחזור שוב על הרשימה שהקראת אותה?

אתה מדבר על נציג ארגון המורים העל יסודיים, ארגון ארצי?

גם.

יש מקומי.

מה זה מקומי? אבל אנחנו פונים לגוף ארצי, אנחנו לא יכולים- - -

אל תפנה לגוף ארצי.

למי יש מנדט למנות נציג שלהם, אצל מי, אצל ראש העיר?

יש לך לפי מחוזות ויש לך לפי ערים, כל אחד חבר ארגון.

אתה רוצה להגיד לי שיש פה שני ארגונים ארציים, הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים?

אדוני היו"ר, עיריית יוקנעם פנתה לגופים האלה, כבר לפני כמה שנים ועד היום, לא קיבלנו נציגות. לכן, אנחנו עובדים היום- - -

אתה לא יודע מי יו"ר הסתדרות המורים ביוקנעם? אתה רוצה שאני אגיד לך בטלפון אחד?

לא, אני לא צריך לדעת מי היו"ר. אותו יו"ר הסתדרות, צריך למנות נציג או הוא או מישהו אחר מטעמו. ברגע שפונים ולא ממנים, אני ממשיך.

כשאתה פוגש אותו ברחוב, תגיד לו: "משה, תגיד לי מה העניינים, למה אתה לא עונה לי?" אמרת נציגים ארציים, אבל זה לא, כולם מקומיים. המחוקק לא התכוון שרן ארז יבוא מאשדוד, הוא גר באשדוד.

לא רן ארז, אבל מישהו מהנציגים שלו, שאחראי על זה. הוא מן הסתם צריך להתייחס לפנייה ולמנות את הנציגים שלו, כך אני חושב.

לא צריך למנות, יש מקומיים. חבר'ה אל תסבכו את זה, יש מקומיים. כל הרעיון הוא ועדה מקומית.

אני מבין שנגעתם פה בנקודה של צירוף עוד משרדי ממשלה כאלה ואחרים, שוב, כמה שיותר גופים ארציים.

אין פה משרדי ממשלה. שלושה עד חמישה חברי מועצה, מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הרווחה או מנהל מחלקה לשירותים ציבוריים. אני לא יודע מה זה שירותים ציבוריים.

בועדה לקידום מעמד הילד ביוקנעם, משתתפים הרבה מעבר לאותן פונקציות שהקראת עכשיו. במקום מנהלת בית ספר אחד, משתתפות אצלנו כל מנהלות בתי הספר. מעבר לנציג של תנועת הנוער אחד, כל תנועות הנוער כולל בנות שירות לאומי, כולל הגרעין, כולל כולם.

מועצת תלמידים?

בוודאי, בוודאי.

בבקשה, הצג את עצמך.

דני רביד, מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

פתרנו את בעיית הבטיחות.

לגבי השותפות, אין לנו בעיה, כולם שותפים, כולם מתכננים וכולם גם שותפים לכל העשייה.
נכון שיש ועדת חינוך ונכון יש ועדת רווחה וועדת קליטה ועוד אלף ואחד ועדות אחרות, אבל לוועדה לקידום מעמד הילד, אדוני היו"ר, יש משמעות אחת. למרות שיש ישובים שזה עוד לא התקדם וגם אצלנו, אני חושב, שעוד לא התקדמנו כמו שהיינו רוצים, אבל בגלל אותם דיונים, בגלל אותן ישיבות ובגלל אותה מודעות שאנו מצליחים להעלות בקרב אנשי חינוך, מערכת החינוך בישוב קודם כל, מערכת החינוך הפסיקה לפחד מהמושג זכויות הילד, זכויות התלמיד. זה לא סוד, לפני כשלוש שנים, בכל פעם שהתחלנו לדבר על נושא הזכויות, התגובה הראשונה היתה, ואני מדבר על מערכת החינוך, "עוד פעם על הזכויות"? "יש להם גם חובות, אבל מישהו זוכר על החובות?"

אנחנו מתייחסים לזה כחלק אינטגראלי של כל התהליך. קודם כל, שיפסיקו לפחד מהמושג הזה זכויות, שיתחילו להבין שזכויות מביא אחריות וחובות זה הולך ביחד. ואני אומר לכם, יש בזה התקדמות מאוד משמעותית ויש לא מעט תוכניות ולא מעט פרויקטים, שכבר פיתחנו אותם יחד עם טובה ועם המנגנון שלה ואני מזמין את כולם ליוקנעם לראות איך זה מתפקד.

תודה רבה. כמה פעמים התכנסה הוועדה בקדנציה הנוכחית?

הקדנציה הנוכחית, עוד לא.

בשלוש השנים האחרונות?

בין חמש לשש פעמים.

שזה, פעם או פעמיים בשנה.

כן.

מר מימון ממגדל העמק, בבקשה.

תודה. אני שמח להיות פה, אני חושב שמכל מפגש אפשר עוד ללמוד. אני מציע שכל יו"ר ועדה להגנת הילד, יקבל יום הכשרה, שבו יגידו לו מה הוא צריך לעשות ומה מצפים ממנו.

אני בתפקיד יו"ר הוועדה כבר ארבעה חודשים, ומאז שהתחלתי את תפקידי התכנסנו כבר פעם אחת, הפעם הבאה תהיה במרץ. אני חושב שכשראש העיר נותן מינוי למישהו לתפקיד יו"ר ועדה, צריך לזמן אותו למשרד ולתת לו דגשים מה הוא צריך לעשות, מהו החוק וכמובן את הזכויות, כי זו הפעם הראשונה שאני רואה את המסמך הזה.
אני התקשרתי למשרד, שם נתנו לי הצעות שונות איך לנהל וכו', אבל לדעתי, אני לא קיבלתי כלל הכשרה נאותה. מה שקורה הוא, שאתה מנהל ועדה עם "תותחי על" בעירייה, מנהל אגף חינוך, מנהל אגף רווחה וכל אחד אומר, "זה שלי וזה שלי, מי אתה ומה אתה מבין?" לכן, אני שמח שאני פה היום, אני בטוח שאני אנהל את הוועדה הבאה, יש לי פה הרבה חומר.
אני חושב, שצריך להפיץ את האמנה להגנת הילד לכל ההורים באופן אישי, לפרסם את זה בלוחות מודעות בבתי ספר, בעיריות, בתנועות הנוער, במועדוני נוער ובעוד הרבה מקומות.

מותר לך לעיין בבקשה.

אף פעם לא קיבלתי את זה. מגדל העמק לא יודעת מה זה, אני לא יודע מה זה. צריך להפיץ את זה בכל, כי אנחנו עשינו סיבוב בבתי ספר ובתנועות הנוער, זה לא נמצא שם. אולי ביוקנעם יש הרבה כאלה, במגדל העמק אין. זה לא נושא אישי, אחד הדברים החשובים, שהעלו בוועדה, שאנחנו רוצים להפיץ את המסמך הזה. אני אפנה בבקשה לקבל את החומר ולהפיץ את זה להורים, כי הם האחראים לזכויות הילד הראשוניים.

תודה רבה לך. דני רביד, בבקשה.

תודה רבה. אני נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שרואה באוכלוסיית הילדים כאוכלוסייה בסיכון להיפגעות בתאונות דרכים.
מאוד חשוב, שבכל אחת ממאתיים חמישים ומשהו רשויות במדינת ישראל, מאבו בסמא בדרום ומגדל העמק ויוקנעם ופרדס חנה וכל הרשויות כולן, מהקטנה ביותר, מאלונה ועד תל אביב וירושלים, יהיו מטות בטיחות בדרכים פעילים ובכל מקום יהיה מנהל מטה בטיחות עירוני או מועצתי שפועל ומשתף איתם פעולה. הרשות הלאומית גם מתקצבת פעילויות שונות בתחום הרשויות המקומיות וגם דרך תקציבים של משרד התחבורה, תקציבי תשתיות גדולים מאוד. השאר ראש הרשות פה, ב2011 ב'דרך חיים' הושקעו הרבה מאוד תקציבים ויש תוכניות ענפות מאוד, גם לעניין היפגעות ילדים ונשמח לשתף פעולה עם כל גוף עירוני, מדינתי, ארצי.

תודה לרשות הלאומית. סמדר אהרוני מנס ציונה, בבקשה.

תודה. אני חברת מועצה והממונה על הוועדה למעמד הילד. בכל פעם שרוצים לכנס את הוועדה בנושא מסוים, אם זה חינוך אז ועדת החינוך קופצת, הרווחה, זה הנושא שלי.
הבעיה המאוד משמעותית, שאין תקציב. כלומר, אפשר לשבת, מתכנסים, מדברים, מדברים, מדברים, מדברים, מביאים, מגישים תוכנית למועצת העיר ואז, אוקי, זה אנחנו עושים קצת בחינוך, קצת ברווחה, קצת בילדים בסיכון. ואז, בעצם אנחנו נשארים בלי שום עשייה. ואז פעם אחר פעם הוועדה מתכנסת ושום דבר לא קורה, אז אנשים מפסיקים להגיע. אומרים, אוקי, בשביל לבוא לדבר ולספר סיפורים, תעבירי לנו במייל מה סיכמתם. במילא לא קורה עם זה דבר. כלומר, אני אדבר בשמי, אין לי "שיניים" ליישם את מה שאנחנו מקבלים בהחלטות. אי אפשר לכנס אפילו פעם אחת, כי בכל פעם קופץ או יו"ר ועדת החינוך או יו"ר ועדת הרווחה, "זה שלי". מתחיל להיות פה איזשהו מאבק על הסמכויות של הוועדה ובצורה כזאת אי אפשר לקיים שום דבר. גם תקציב צבוע אין לעניין הזה, כי אני החזקתי את תיק הרווחה, היה תקציב, יכולנו לבצע, אבל היום אי אפשר לעשות כלום.

תודה רבה סמדר.

כפי שאמרתי, נמצאת איתנו אורחת שהיא יועצת של יוניצף העולמי, ונסה סדלצקי, לידה יושבת גברת וידרמן, גלית וידרמן, מיוניצף ישראל. אני מבין שהיא תדבר אנגלית, אז את תתרגמי אותה ואם אפשר, כמו שאמרתי, חמש דקות.

אז היא תדבר ואחר כך אני אתרגם בקצרה. בסדר?

אני מעדיף קטע קטע.

מה זה יוניצף, מה זה הארגון הזה?

מר מיימון, יוניצף הוא הארגון העולמי של האו"ם, שמופקד על טובתם וזכויותיהם של הילדים בעולם והוא יזם לפני שנים רבות, אמנה בינלאומית, שהגדיר מה החובות של המדינות, שחברות ביוניצף לפעול, כדי לשמור על זכויותיהם, מעמדם, בריאותם, רווחתם של ילדים. מדינת ישראל אישרה את הצטרפותה של האמנה הזאת בשנת 1991, עוד מעט כבר עשרים ושתיים שנה. משרד המשפטים, מדווח פעם בשנה למוסדות יוניצף העולמיים, איך מדינת ישראל מקיימת את האמנה הזאת. עד לפני שנה הדיווח של משרד המשפטים היה רק באנגלית, סוף סוף השפענו שהדיווח יהיה גם בעברית, בכדי שגם תושבי ישראל, באתר של משרד המשפטים יוכל לעקוב. זה חלק מהתפקידים של הוועדה הזאת, שאנחנו עוקבים אחר היישום האמנה הזאת, שמפוזרת על פני הרבה מאוד משרדי ממשלה, כמו שראית כאן, הרבה משרדי ממשלה קשורים לגורלם של ילדים, אז יש ליוניצף גם סניף בכל מדינה, יש גם יוניצף ישראל, שגברת גלית וידרמן היא מנהלת תחום הסינגור ביוניצף, אבל היא המייצגת בדרך כל את יוניצף בועדה הזאת. לפעמים גם בא היו"ר ולפעמים באה המנכ"לית.
הם שותפים איתנו בחוק לנציבות זכויות הילדים בישראל, ונמצאת אורחת מיוניצף העולמי, שביקשה הרבה זמן, אבל אין לנו הרבה זמן, יש לה גם להציג מצגת ואין לנו זמן, לצערי, אבל מפני הכבוד שועדה לזכויות הילד של הכנסת רוצה לתת ליוניצף העולמי ובמסגרת שיתוף הפעולה הבינלאומי, אנחנו מאפשרים לה לומר את דבריה, בסדר?

Please Ms. Sdelizky.

(דבריה מתורגמים מאנגלית על ידי גלית וידרמן).

אני מומחית לזכויות הילד ממכון אינאצנצטי באיטליה, ואדבר על הקונספט שפיתח יוניצף העולמי, מודל שנקרא עיר ידידותית לילדים, שמאפשר פיתוח לזכויות הילד.

הרעיון הוא שהרשות המקומית, היא המקום שהילדים גרים בו והסביבה שלהם היא משמעותית. ולכן חושב, שהאמנה לזכויות הילד תבוא לידי יישום ברשות המקומית.
מה שאנחנו רואים זה, בעצם כשאתה בא לישם את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ברשות, אתה לא יכול לקחת רק מרכיב אחד של האמנה וליישם אותו, אלא אתה צריך לקחת את האמנה כמכלול ולעבוד על מספר מרכיבים כדי להביא אותם לידי יישום.

יש לתוכנית של עיר ידידותית לילדים תשעה מרכיבים, שניבנו על סמך הניסיון העולמי של יוניצף.

המרכיב הראשון, הוא הנושא של השתתפות ילדים. והעיר צריכה לוודא שלילדים תהיה את האפשרות לקחת חלק בתהליכים של קבלת החלטות ולהשתתף. זה יכול להיות מנגנון התייעצות, זה יכול להיות סקר. אבל הרעיון הוא, שלילדים תהיה את האפשרות להביע את דעתם ולהבהיר אותם בפני מקבלי ההחלטות.

המרכיב השני, הוא מסגרת חוקית לנושא של ילדים. וכאן המטרה היא, ליצור תיאום וחפיפה בין החקיקה הארצית לחקיקה העירונית וליצור ביניהם מכניזם של תיאום.

המרכיב השלישי, הוא למעשה אסטרטגיה שהוועדה לזכויות הילד צריכה להכיל, זה מאוד חשוב לכך שהוועדה תהיה יותר יישומית, אחד מהנושאים שאתם העליתם, וזה צריך לכלול מטרות, יעדים ולוח זמנים לביצוע. וזה גם צריך לכלול מי יפקח על איך זה ייושם.

המרכיב הרביעי, הוא למעשה יחידה לתיאום או אדם שיתאם מרכיב של תיאום ברשות המקומית שיעסוק בילדים. היא מבינה שזה אחד מהתפקידים, שיש לועדות למעמד הילד ברשויות המקומיות, אבל חשוב שזה גם יהיה אדם שמועסק על ידי הרשות המקומית ויש לו את היכולת לתאם בין היחידות השונות, שעוסקות בילדים ברשות המקומית. כך שהאדם הזה גם יתאם, אבל גם יקדם את נושא זכויות הילד ביחידות השונות.

מרכיב חמישי, של הערכה של כל מה שנעשה לגבי ילדים.

ישנו נושא של תקציב לילדים. התקציב צריך להיות גם מותאם למטרות שנקבעו ולהיות תקציב שיאפשר ליישם אותם וגם איזושהי צביעה של התקציב העירוני, שמוקדש לילדים, גם לרוחב, כדי שניתן לראות ושתהיה נראות למה מוקצה לילדים. יש רשויות מקומיות בעולם, שבתוך התקציב של הרשות המקומית, עושות סעיף של תקציב ידידותי לילדים ומראות אותו.

ידע ונתונים כדי לדעת איזה ילדים הם הנזקקים ביותר ושיהיה אפשר לטפל בהם.
להביא למודעות יותר גדולה לנושא זכויות הילד ברשות המקומית.

הנושא של רשויות מקומיות, שמחזיקות נציב לילדים וגם כמובן העבודה של עמותות וארגונים של מגזר שלישי ברשות המקומית, לטיפול בנושא של ילדים.

ברמה הארצית, חשוב שתהיה אחריות ברורה, סמכות ברורה, תקציב, העצמת הידע אצל הנותנים של השירותים ורשת להחלפת ידע של נטוורקינג בין מי שמטפלים בילדים, וברמה המקומית חשובים שלושה מרכיבים, תוכנית אסטרטגית מוסכמת ברשות המקומית, משרד שיתאם וירכז את העבודה עם ילדים והטיפול בנושא של זכות הילדים להישמע.

תודה רבה לגברת סדלצקי. אנחנו מאוד מודים ואנחנו שמחים על ההזדמנות שנציגת יוניצף העולמי יכולה להשתתף איתנו ותודה גם לגלית על התרגום ועל היוזמה.

אחרון הדוברים, נציג מועצת תלמידים ארצית, מור פינקלשטיין.

אני מנהרייה, תלמיד כתה י"ב.
שמעתי פה כמה פעמים שדיברתם על המועצות, בתוך כל הנושא של הוועדות, ועשינו מיפוי. באמת, מה קורה בשטח. אני רואה, רשום פה חמישים וחמש ועדות לקידום מעמד הילד בעיריות, מתוכם עשרים משותפות המועצות.

אתה תמשיך לדבר, אני יוצא שנייה בסדר?

בסדר גמור.

בכל אופן, אז בעשרים מתוך חמישים וחמש באמת משותפות המועצות. אנחנו כמועצות תלמידים מאוד מאוד רוצים את החלק של השיתוף פעולה בקבלת ההחלטות, כי אחרי הכול, אנחנו הגוף שמייצג את בני הנוער ברמה העירונית, אם זה במחוז או בארצית ולפעמים, אנחנו נתקלים בהמון בעיות. יש מועצות, יש, סליחה, רשויות, שלפעמים עושות את הוועדות בבוקר, יש כאלה שלא מקיימות בכלל.

זה לא לפי החוק בבוקר, מה זאת אומרת?

תשעים אחוז, עושים את זה בתשע בבוקר.

זה בניגוד לחוק.

גם את ועדות החינוך עושים כך, זה ברור מאוד למה.

הבאתי דוגמה ליוקנעם, אני באה בשש.

זה בניגוד לחוק בכלל. מה זאת אומרת? לפי החוק גני עיריות, אחרי, משמונה עשרה אפס אפס ומעלה כל הוועדות - - -

גם לפי החוק, אמור להיות נציג מועצת תלמידים בהמון ועדות וזה לא קורה.
זו בעיה מאוד מרכזית, שאנחנו נתקלים בה. וגם בכלל חוסר שיתוף הפעולה בין העירייה לבין המועצה, מעבר לזה, גם כמו שדיברנו, ההתכנסות לא תכופה מספיק וזה לא מוביל לתוצאות ובאמת להשפעה הלאה וצריך באמת לרענן את כל הנהלים, את כל השיתוף פעולה ואנחנו נשמח.

סליחה חברים, אני מתנצל. יש דברים שהם גם לא בשליטת יושבי ראש ועדות ואני מתנצל.

אני רוצה לסכם את הדיון ולומר, שהוועדה רשמה לפניה בדאגה את הממצאים שנמסרו במסמך שהכינה אתי וייסבלאי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, שלפיהם, לא בכל הרשויות, כל העיריות שבהם היה צפוי להקים את הוועדות למעמד הילד והוקמו הוועדות וכן ביחס לתפקוד הסדיר והעקבי של הוועדות האלה.

הוועדה סבורה, שאכן יש לשקול מחדש את ניסוח תפקידי הוועדה באופן, שהיא תדגיש יותר את הצורך בתיאום בין כל הגורמים המקומיים, שעוסקים בטובתם של ילדים, במעמדם, בזכויותיהם וכן תהיה הבמה המרכזית, המסגרת העיקרית לשיתוף ילדים והורים בכל אשר קשור להכרעות ולהחלטות שקשורות לילדים.

הוועדה, חיים אני רוצה לפנות אליך במסגרת לפני שאני מנסח את זה, כדי שנקיים כינוס משותף עם יושבי ראש הוועדות של הוועדות למען הילד, נעשה כינוס מיוחד במרכז שלטון מקומי לדיון ביחס, בסדר?

הוועדה פונה למר חיים געש, יו"ר ועדת הרווחה והשירותים החברתיים בשלטון המקומי, כדי לקיים כינוס משותף עם הוועדה במרכז השלטון המקומי, עם יושבי ראש הוועדות למעמד הילד על מנת לקיים את הדיון באשר לתפקוד, התפקוד והתפקידים הראויים הנכונים והמעודכנים של הוועדות למעמד הילד, רק איפה שיש.


הוועדה גם סבורה שיש לצרף לועדה הזאת את נציגי בריאות הציבור וכן את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הוועדה סבורה שיש להרחיב את החוק הזה גם לרשויות המקומיות במידת האפשר.


ואנחנו כבר אפילו ניסחנו הצעת חוק כזאת, שתרחיב את הוועדות האלה גם במועצות מקומיות.

הוועדה מקדמת בברכה את היועצת של יוניצף העולמי, גברת ונסה סדלצקי. היא שמעה בתשומת לב את הצעת התוכנית לקידומם, קידום מעמד הילד ברשויות המקומיות ומודה לה על השתתפותה בישיבת הוועדה.

הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח בישראל על היישום של האמנה הבינלאומית לשמירת זכויותיהם של הילדים.

הייתי מציעה, אם אפשר לצרף אולי לועדות גם את המפקחת ממשרד החינוך על זכויות הילד, טובה בן ארי.

לא. הקונספט של החוק הוא, לא לצרף משרדי ממשלה אלא רק המקומיים. אפשר להזמין אותה, אבל לא הייתי מחייב בחוק.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>