PAGE
44
ועדת המדע והטכנולוגיה
23/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 117>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ח בטבת התשע"ב (23 בינואר 2012), שעה 11:00

<ביקור הוועדה במערך ממשל זמין>

חברי הוועדה: >
<רונית תירוש – היו"ר>

>
השר מיכאל איתן - השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור

נועה ימין - תקשורת ודוברות, משרד ראש הממשלה

כרמלה אבנר - מנהלת ממשל זמין, משרד האוצר

זיו סלייטר - סגן מנהלת ממשל זמין, משרד האוצר

יובל כמראן - CTO ממשל זמין, משרד האוצר

אופיר בן אבי - מנהל יישומים ממשל זמין, משרד האוצר

טל הרמתי - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

מיכל לוי - פיתוח עסקי, ממשל זמין, משרד האוצר

בני חוג'ה - מנהל IT ממשל זמין, משרד האוצר

שלומי מוסרי - אבטחת מידע, ממשל זמין, משרד האוצר

גל שוקרון - ניהול לקוחות, ממשל זמין, משרד האוצר

דוד פורשה - מנהל תחום מוצרים, ממשל זמין, משרד האוצר

דרור לוין - מנהל מערך שירותים מקצועיים, ממשל זמין, משרד האוצר

קרן קציר שטיבל - מנהלת שיווק, יחסי ציבור ופרסום, ממשל זמין, משרד האוצר

אביבה ורנר כהן - יבמ

רועי גולדשמיט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נירה לאמעי- רכלבסקי

ענת לוי

ש.י. חבר המתרגמים
<ביקור הוועדה במערך ממשל זמין>

בוקר טוב, לכבוד הוא לנו לארח אתכם אצלנו כאן בבית ממשל זמין והציג לכם את ממשל זמין שהיו הרבה מאד שיחות ופגישות וכולי, אבל אין טוב כמראה עיניים ולבוא ולחוות ולראות מה אנחנו עושים כאן.

אני אשמח גם להציג את חברי ההנהלה שנמצאים פה כדי שתכירו את האנשים מאחורי השמות ומאחורי המעשים ומאחורי האינטרנט ומאחורי הווב. יש לנו כאן את דרור לוין – אחראי על מה שאנחנו קוראים ל -professional services , שהוא בעצם אמון לקחת את השירותים שאנחנו עושים ולשים אותם בצורה חוזרת על עצמה והפיק אותם ולהרחיב את השירותים השונים שלנו. הוא חלק מצוות שירות הלקוחות ואנחנו עובדים בצמוד עם משרדי הממשלה השונים כדי להנגיש כמה שיותר שירותים, שאנחנו נתאר אותם בהמשך. יש לנו כאן את דוד פורשה, שאחראי על פיתוח המוצרים והמערכות הבסיסיות, מערכות הליבה שלנו. יש לנו את גל שוקרון, שהיא בצוות ניהול לקוחות, מחליפה, ממלאת מקום את שרון קראוסר, שהיא מנהלת שירות הלקוחות. יש לנו את שלומי מוסרי. שלומי מוסרי מצוות אבטחת מידע והוא מחליף את שוקי פלג, שהוא מנהל אבטחת המידע שמבלה כרגע באנטארקטיקה.

יש לו הרבה עבודה.

יש להן הרבה עבודה. אושרת, שעזרה לנו לארגן את כל הפעילויות. קרן שהצטרפה אלינו לאחרונה, ומסייעת לנו בכל התהליכים של המצגות, של שיווק, של לארגן את הקשרים ואת המשך פרסום של המוצרים ומה שאנחנו עושים, כי יש הרבה מאד עשייה בממשל זמין, אבל אם לא מכירים אותה ולא יודעים מה העשייה, אז פשוט לא משתמשים בה. עינת מדוברות האוצר שהצטרפה אלינו. אביבה תציג את עצמה. יש לנו פה את בני. בני, מנהל התשתיות והוא יארגן לנו אחר כך את הסיור. אחראי על כל ההפעלה של מה שאנחנו קוראים ה – data center. זיו סלייטר, סגן מנהל ממשל זמין, ואחראי על הגורם המאשר, שאנחנו נרחיב ונגיד מילה בהקשרים האלה. מיכל לוי, אחראית על כל הנושאים של פיתוח עסקי ושל ניו מדיה, כל מה שקשור בפייסבוק, בטוויטר, ברשתות החברתיות בעולם. כמובן טל הרמתי שהוא מנהל חטיבת הטכנולוגיה בממשל זמין, הוא חלק ממנה. יובל כמראן, הוא ה – CTO שלנו, ועוזר לנו בעצם למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים הנכונים ביותר, ולשמר אותנו ברמה החדשנית והעדכנית. לידי נמצא אופיר בן אבי, שהוא אחראי על מערך היישומים והוא יציג כאן חלק מהפתרונות שלנו.
מה אנחנו נראה היום? אני אציג בצורה קצרה מהו ממשל זמין? מהם הפעילויות שלנו, מהו החזון ומה הקונספט. אופיר יציג את שירותי ממשל זמין ואת ערוצי ההפצה של ממשל זמין. אי אפשר שלא לדבר מילה אחת על הנושא של מהו הגורם המאשר? מה זה? וכל הסיפורים של תעודה חכמה, תעודה לזהות ותעודה לחתימה, כי אנחנו ... הרבה מאד שירותים תלויים בפעילות הזאת. אבטחת מידע, אני אציג את התחום הזה של אבטחת מידע. גם לאחרונה היו לא מעט אירועים, כולל דיון שהיה בועדת המדע בכנסת על הנושאים האלה. אנחנו גזרנו מיידית כבר מספר פעולות שאנחנו נציג אותם היום. חלקם היה איזון קודם, וחלקם אנחנו האצנו את הפעילויות שלהם בעקבות האירועים, ואנחנו נציג את זה. ונקנח בסיור בחוות השרתים, שתיראו קצת מה המשמעויות ומה זה, לראות ממש את אותו ... ואת אותם דברים שעוברים ברקע, אז לראות אותם איך זה נראה, כי בסופו של דבר יש להם גם הוויה פיזית.

תרגישו חופשי לשאול שאלות. זאת אומרת, אני מקווה שזה יהיה דיון שהוא דיון פתוח. זה צריך להיות פחות מעונב, ולראות פשוט, המטרה היא מטרה של היכרות.

ממשל זמין, ככה, בסנפשוט, לראות מה אנחנו מאתרים. אנחנו מארחים למעלה מ – 300 אתרי ממשלה, כולל אתרים ביטחוניים. זה אומר שאת אתרי האינטרנט שלהם פיזית הם נמצאים כאן, ומכאן אנחנו בעצם מנגישים אותם לעולם. אנחנו אמוּנים על תהליכים ופורטלים בין משרדיים. כלומר, ישנם תהליכים, כדוגמת: doing business, צומת שירותים, my gov. שבעצם אנחנו הגורם שמסתכל באותם תהליכים בין משרדיים. אנחנו לא מחליפים את המקום של כל משרד ומשרד, אבל באותם מקומות שיש תהליך שהוא חוצה מספר משרדים, אנחנו בעצם אותו גורם מרכזי שיכול לשמש ולתת את אותם פתרונות.
אנחנו נותנים שירותים מרכזיים שונים שהם עומדים לטובת הפורטלים האחרים, המשרדים השונים, האזרחים, והעסקים, כגון: גלישה למשרדי הממשלה, תשלומים, שרת תשלומים, המספר פה 13.8 מיליארד שקל הם נכונים לשנת 2010. ב – 2011 הגענו קרוב ל – 19 מיליארד שקלים מעבר דרך שרת התשלומים שנמצא כאן. יש לנו כ – 1,800 טפסים. אנחנו הגדלנו את המספר השנה בעוד כ – 340 טפסים ועוד כ – 100 ומשהו טפסים שבפיתוח.

ה – 19 מיליארד זה לא כולל מע"מ ושע"מ.

יש שם איזה שהוא סכום אחד של כמיליארד או שני מיליארד שהם חופפים לשע"מ. אבל הרוב כאן זה אותן פעילויות שנעשות, אגרות שמעבר לשע"מ.

איך אתם יודעים כמה עוברים לשע"מ?

אנחנו שאלנו גם את שע"מ.

מה זה שע"מ?

שע"מ זה רשות המסים.

יש בעצם שני סוגים: כל מה שקשור להעברות בנקאיות זה דרכנו. זה עדיין נעשה דרך שירות התשלומים. כל מה שקשור לכרטיסי אשראי נעשית בסליקה שלהם.

של שע"מ.

ישירות של שע"מ.

אבל ישנן אגרות שונות, יהיה לנו אחר כך פירוט קצת על שרת התשלומים. אנחנו בעצם ... אותן אגרות שמעבר לשע"מ. יש לנו איזה שהיא חפיפה עם רשות המסים.

למשל?

אגרות, אגרת טלביזיה, לדוגמה שאני יודעת שצריך לשלם.

זה גם אצלכם?

כן. כל האגרות המכוונות. כל האגרות של הממשלה שאת יכולה לשלם אותם באינטרנט עוברים דרכנו.

אנחנו ניגע בזה מאוחר יותר.

גם רישוי? כל משרד התחבורה?

כן. הכל פה.

כן. כן.

יש למעשה 1,120 שירותי תשלום שיש היום בשרת התשלומים.

קנסות?

אני יכולה לפרט את זה.

קנסות? משטרה?

הכל. הכל.

הטפסים האלה הם מכוונים, או שזה טפסים להורדה?

גם וגם. אנחנו נראה לכם את המספרים ואתם תיראו. יש לנו בעצם 3 רמות של טפסים: יש לנו טפסים רק להורדה, שאחר כך ממלאים בעט ונייר ושולחים. טפסים מקוונים שממלאים אותם ושולחים אותם. ממלאים אותם בווב, ממלאים אותם. הרמה השלישית זה טפסים שכל התהליך הוא תהליך מקוון עד כדי בעצם שילוב עם מערך המידע הפנימי של המשרד עצמו.

לגבי הנגישות לאנשים שלא כל כך מתמצאים בעבודה עם מחשב, אתם גם הגדלתם לעשות ויצרתם איזה שהם עמדות שירות שמשרתות אנשים כאלה?

כן. אנחנו ניגע בזה.

ביישובים השונים, אולי אפילו יותר ספציפית בפריפריה הגיאוגרפית, שכונות.

זו בדיוק הכוונה, אנחנו נפרט בהמשך. אבטחת מידע – אנחנו מתמודדים ... זה מספר שהוא מספר ... אנחנו מתמודדים למעלה מ – 5, אנחנו לא מספרים בדיוק את המספרים, אבל של תקיפות בשנה. אנחנו נוכל לבוא ולראות את זה גם בסיור. ישנה טלביזיה שמצלמת.

צריכים לתת את הקונטרה הזאת.

סליחה?

כולם נבהלו ממתקפה. חשבו: מתקפה ראשונה כבר נפלנו.

לא, לא, א' – משרדי הממשלה לא נפלו. היו כאן לא מעט ניסיונות ואנחנו לא נפלנו. טיפלנו בזה, הדפנו, עצרנו. היתה כאן פעילות מאומצת. אנחנו נתאר את זה בהמשך. עוד פעם, צריך להתמודד עם זה כאל גלים. בפעילות הזאת, הפעילות מאז שממשל זמין קיים, אנחנו נתייחס לזה, בעצם ההתייחסות שלנו לאבטחת מידע היא כאל אורח חיים. כך אנחנו רוצים להתייחס. אנחנו רוצים בעצם, כל התהליך, גם מה שאנחנו ניגע בהמשך, הוא בעצם לבוא ולראות שאנחנו חייבים ללמוד לחיות בסביבה מאובטחת ולא להתייחס לזה פעם אחת באירוע.

שירות לקוחות – יש לנו שירות לקוחות שבעצם נמצא כאן, שנותן את השירותים.

טלפוני?

טלפוני, בפייסבוק, בטוויטר, ודרך הווב. כלומר יש לנו כאן ערוצי הפצה שונים שאנחנו נענים. יש לנו כולל קריאות טלפוניות לאזרחים שמתקשים, נגיד, בשירות התשלומים, בשירות הטפסים, לא יודעים לאיזה משרד ממשלתי לגשת. יש להם בעיות שונות.

באיזה שפות?

בעברית. בכל הנושא של השפות אנחנו לא מאד מפותחים בו. יש מעט מאד משרדים שבעצם מדברים יותר מאשר שפה אחת: משרד הקליטה. אנחנו היום מנסים למפות ולראות איך אנחנו מרחיבים את נושא השפות עצמן.

ממשל זמין – בואו נראה רגע, בואו נחזור למקורות ונבין מהו ממשל זמין. ממשל זמין זה מהלך מקוון שמתבטא בנגישות רבה יותר את אזרחים ועסקים למידע ממוסדות שלטון, פישוט וקיצור של תהליכים בירוקרטיים, מתן שירותים מקוונים ואימוץ של טכנולוגיות מתקדמות על ידי הממשל לטובת האזרחים והעסקים. אני חושבת שהמשפט הזה הוא מאד ממצה בעצם את הרזון דה אתרה שלנו: מי אנחנו, למה אנחנו ולמה?

מיכאל, אולי אתה רוצה טיפה להיכנס, לספר טיפה על ההיסטוריה של החלטת הממשלה בשנת 96'?

אני לא יודע אם זה, עכשיו יש לנו כאן מפגש של נוסטלגיה. אבל אני אתבטא אולי, אני חושב שאני דווקא הייתי רוצה לגעת בהגדרה הזאת מהו ממשל זמין? לגעת פחות בהיסטוריה, ולנסות להבין במושגים שלנו, של היום, מה זה ממשל זמין?

בעצם ממשל זמין זה מושג מאד מאד רחב, שאפשר לתפוס אותו בתחום השירותים, ואפשר לתפוס אותו בתחום הרבה יותר רחב של מערכת היחסים בין האזרח לבין הממשל, או חלק מתפיסת הדמוקרטיה המודרנית.

היום יש זרם מעשי ואידיאולוגי שעוקב אחרי התפיסת עולם של אובמה, שאובמה מוביל בארצות הברית, הוא הולך גם בשיתוף פעולה בינלאומי עם מדינות נוספות, שנקרא: ממשל פתוח. ממשל פתוח הוא ממשל, זה קונספט מסוים, שמתבסס על 3 עקרונות ופלטפורמה. זה נגישות שמכוונת בעיקר להרחבת המידע הממשלתי. יותר שקיפות, יותר נגישות למידע, יותר הנגשת המידע לא רק בצורה שאם אזרח שואל אתה נותן לו את המידע, אלא אתה ביוזמתך דוחף את המידע. אתה ביוזמתך פותח מאגרי מידע, על מנת שהאזרחים, גם באקדמיה, גם בסקטור הפרטי וגם אנשים בודדים יוכלו לפתח, מהמידע שאתה נותן, שירותים נוספים, ולהעשיר את המידע.
כלומר, אנחנו תופסים היום את המידע כנכס כלכלי, שאם אתה, גם כלכלי וגם דמוקרטי, שאם אתה פותח אותו ומשתף ומוציא אותו לאוויר העולם, הוא מעשיר את עצמו ומעשיר את המדינה. אם אתה שומר אותו לעצמך, הוא מחמיץ, מתיישן והולך לאיבוד.

בגדול, ממשל זמין, אם אנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה ביותר, התפקיד של היחידה הזאת בתוך המושג הזה ששמו: ממשל זמין, זה להיות הזרוע הממשלתית כיחידת מטה, שמשפיעה על כל הארגון הזה ששמו: ממשלה להתקדם בקונספט של הנגשת השירות הממשלתי, בקונספט של פתיחת המידע. בקונספט של עיקרון נוסף של ממשל פתוח – שיתוף הציבור, ובקונספט שלישי של ממשל פתוח – יכולת להיות יותר אחריותיות, לפתח אחריותיות,accountability , על ידי הנגשת המידע על ידי יצירת עבודה בצורה של קביעת אמות מידה, פרמטרים ויכולת של מעקב ויצירת כלים טכנולוגיים שאתה תוכל לראות כיצד הממשלה עובדת, מה היא מבצעת, מה היא לא מבצעת, וכל זה כרוך היום בפלטפורמה טכנולוגית חזקה.
היכולת, וזה הפן, או המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו, זה המקום שבו הממשלה מפתחת את הפלטפורמה הטכנולוגית המרכזית, כאשר העבודה, בסופו של דבר, מתבצעת פה, בכלים המרכזיים, אבל צריכה להתבצע בכל המשרדים ומתואמת.

אני אגיד שני משפטים ובזה אני אסיים את החלק שלי כאן בהקדמה הזאת. המשפט הראשון: שלא תהיה שום טעות, הממשלה לא צריכה להיות בחזית הטכנולוגיה. חזית הטכנולוגיה זה מקום שבו יש הימורים, שבו יש סיכונים גדולים והממשלה לא צריכה להיות שם. אבל הממשלה כן צריכה להיות צעד, או שני צעדים מאחור, לא יותר מזה. כלומר, אם היום אנחנו נמצאים כבר 10 שנים, או יותר מכך, לאחר שאדם יכול להיכנס לבנק שלו ולברר מה מצב החשבון, אז הגיע הזמן, זה היה צריך להיות אולי אחרי 5 שנים כשראו שהדבר הזה עובד, שהטכנולוגיה מוכחת, שיש כלים טכניים, שהדבר הזה יהיה בשימוש הממשלה. אותו דבר הזמנת תורים, אותו דבר כלים אחרים, שהוכיחו את עצמם וקיימים מספיק זמן על מנת שנאמת אותם. זאת הערה ראשונה.
הערה שניה – יש לנו קושי גדול מאד, אני אגיד חצי משפט, העניין של הזיהוי האישי הוא בעיה שאני לא אגע בה כרגע, אני רק אומר היא בעיה שמעכבת אותנו. כלומר, אין לנו יכולות היום להביא לכך שאזרח יוכל להיכנס לפרטים האישיים שלו. למשל, הוא רוצה לדעת כמה נקודות יש לו במשרד התחבורה.

אנחנו ניגע בזה.

אז יש לנו בעיה בזיהוי האישי של האנשים ולכן זה תקרת זכוכית שמונעת שירותים.

טכנולוגית אפשר.

כי אנחנו צריכים לשמור גם על הפרטיות. ויש דברים שצריך לשמור עליהם.

אנחנו ניגע בזה ונפרט.

והמשפט האחרון, שהוא בעיה קשה מאד שאני מאתר אותה, היא נוגעת לתרבות שלנו כארגון, הממשלה היא אוסף של ממלכות. כל משרד שומר בקנאות רבה על העצמאות שלו, או נגיד, על האוטונומיה לפחות. וגוף כזה, כמו ממשל זמין, שהוא גוף שצריך להשפיע על כל הארגון, נתקל בקשיים עצומים ביכולות לקבוע הליכים, ואת האזרח זה לא מעניין. הוא רוצה לראות את הממשלה כממשלה אחת, כמקום אחד שבו הוא מקבל את כל השירותים, והגוף הזה שמקדם ועושה ומייצר כלים מרכזיים, יש לו המון, המון בעיות של תיאום, שנובעות מהדברים שכולנו מכירים בממשלת ישראל.

אז הנה, בדיוק בהמשך לדברים של דברי השר, כל משרד בעצם משקף, רואה את כל האזרחים אל מול האחריויות המשרדיות שלו. כלומר, משרד הבריאות מסתכל על כל האזרחים בנושאים שלו, משרד המשפטים, משרד התחבורה. מה שממשל זמין מספק הוא בעצם מספק את אותה אספקלריה מהצד של האזרח או העסק, אל מול הרשויות והממסדים השונים, החל מהשלטון המקומי, והמשך במוסדות השלטוניים השונים. אנחנו, היה לנו אחד הדיונים בעצם מי הלקוח של ממשל זמין. הגענו למסקנה שהלקוח שלנו משרדי הממשלה, והצרכנים שלנו הם הלקוחות, האזרחים והעסקים, ולכן אנחנו מספקים כל דבר שאנחנו בוחנים, וכל תהליך של הנגשה אנחנו מסתכלים בעיניים של מי שבסופו של דבר יצרוך אותם, וגם לתת את כל המידע. כי היום העולם הוא מאד מורכב. כמו שהשר תיאר, יש הרבה מאד משרדים, אבל התהליכים הם תהליכים שהם חוצים באירועים של האזרחים ושל העסקים, ואנחנו בעצם מספקים את אותו flow, את אותה זרימה בין המשרדים, גם זרימת ידע וגם תהליכים.
דבר נוסף שאנחנו כאן מסתכלים עליו, וכאן זה מתחבר גם כן לנושא של בעצם גם הטכנולוגיה, אבל גם הנושא של פתיחות, של ממשל פתוח, וזה מה שאנחנו קוראים לו: חוכמת ההמונים, הוא לנצל בעצם את כל הידע שקיים היום בחוץ ונמצא, ולרתום אותו לטובתנו. בואו נסתכל על זה, על מה שאנחנו קוראים: קוד פתוח, לדוגמא. היום יש בחוץ הרבה מאד אנשים שמוכנים לפתח ולתרום בלי כסף. יש המון ידע. ידע לא נכלל, ולא נמצאות בחדר הזה. יש הרבה מאד ידע בחוץ שאפשר לשתף, אפשר לקבל, אפשר ללמוד, אפשר להשכיל, ואז ליצור תהליכים הרבה יותר סינרגטיים. אנחנו נתאר גם כן מה אנחנו עשינו כאן בנושא הזה של "חוכמת ההמונים" ושל "הממשל הפתוח".

אין לנו כאן משפט אחד של מטרות וחזון. יש לנו כאן הרבה מאד נקודות והרבה מאד - - -

היום כל המשרדים נמצאים תחת ממשל זמין?

לא כל המשרדים, הרבה מאד משרדים נמצאים. אנחנו בתהליכי מיפוי גם יחד עם - - -

השאלה היא: מה זה המילה "תחת"? הם עצמאיים, הם בדרך כלל, ב – 99 אחוז מהפעילות הם עושים, צריכים לשכנע אותם, הם צריכים להיות נחמדים ולהסכים.

או.קיי. אבל יש מצב, יש משרד שלא מנגיש את עצמו באופן מקוון?

שלא מנגיש בכלל מקוון? לא.

אין כבר?

היום כבר לא. הם לא חייבים אבל לעבוד בסטנדרטים ובפלטפורמות שלנו, אם כי עכשיו ביחד - - -

אז תעשו תחרות.

היה דיון בנושא הזה בועדת ההיגוי להגנת מערכות ממוחשבות, שהוקמה לפי החלטת הממשלה, מה שנקרא: שמטה הסייבר מחליף אותו, את הועדה הזאת התקבלה החלטת מדיניות עקרונית שאומרת שלמעט חריגים שיידונו על ידי הגוף שיהיה אחראי על הנושא הזה, כתפיסת עולם הגלישה, שירותים של גלישה דרך, ושירותי אירוח, יבוצעו בממשל זמין כדיפולט. זאת החלטת מדיניות. זאת אומרת, ממשל זמין צריך להיערך לתהליך הזה, הוא לא תהליך פשוט.

אנחנו באים ואומרים להם: בואו נפתח טפסים.

טפסים זה כבר - - -

הם עושים מה שהם רוצים, כי זה קשור לניסיון שלהם. אנחנו אומרים להם: תעשו כך, הם עושים מה שהם רוצים.

ברובד של אבטחת המידע, מה שנקרא, של האירוח, וכך הלאה, כי זה ענייננו בדיון של שבוע שעבר, החלטת המדיניות אומרת: ממשל זמין הוא הגורם שהממשלה משקיעה בו הכי הרבה תשומות בנושא של אבטחת מידע, ולכן אתרי הממשלה יהיו בממשל זמין. למעט אותם חריגים שיצטרכו להוכיח - - -

איזה תמריץ אתם נותנים כדי לעודד משרדים?

מספר תמריצים תקציביים. אנחנו היום גם בנושא של מי שמתארח אצלנו אנחנו שמנו תו תקן, שהוא התארח בממשל זמין, כיוון שכל הדומיין שנקרא: gov.il הוא לא בהכרח נמצא אצלנו, בהמשך למדיניות ... תיאר. בכל יום כל ממשל שכן מתארח אצלנו הוא מסומן. לגבי תמריצים – בחלקם אנחנו קיבלנו בעצם תקציבים כחלק מתקציב הבסיס שלנו, שאני תיכף אתאר, ואנחנו נותנים את השירותים האלה כשירותים בעצם - - -

נעשה תחרות שנתית.

אני חייב להגיד שיש גם דעה שניה. את צריכה גם את זה להביא בחשבון. אני לא מעמת את הדעות, אני רק אומר.

שמה?

צריך לדעת שיש גם דעה שניה. דעה שניה אומרת: המשרדים אומרים – אתה תקבע לי מה תקן האבטחה, ואני ארכוש, אני אעמוד בתקן שאתה רוצה, תן לי אפשרות להתמודד גם מול ספקים פרטיים שיחזיקו אותי, וזה מגביר את התחרות.

זה גם מאתגר אתכם. אבל אני מציעה לך לעשות, כמו שאנחנו במשרד החינוך עשינו, פרס חינוך יישובי, למשל. אז תעשה פרס משרדי לשירות מקוון למשל. מידי שנה, נאמר שהמשרד הזה הוא מצטיין בשירותיו המקוונים.

אנחנו עושים את זה.

יש את דו"ח ממשל זמין שבו אנחנו - - -

לא דו"ח. תעשו טקס. אני אומרת לך. זה מדבר אליהם.

עושים דו"ח, עושים טקס.

נותנים גביע.

נותנים פרסים, גביע. כן.

אנחנו עושים את זה כל שנה.

זה לא הולך בכוח. זה לא הולך בכוח.

לא, לא בכוח. תחרות.

לא, היא אומרת: צריך לחייב.

אי אפשר, אי אפשר.

זה קשה מאד.

אני ראיתי כשנכנס ממשל זמין רק איזה בעיות היו במשרדים.

את יודעת, רונית תספר לך מה קורה במשרד החינוך. יש שם אגף הטכנולוגיה, מינהל הטכנולוגיה ... אגף שני, והם ביניהם לא מתאמים ומלחמות עולם.

בתוך הממשלה? זה לא יכול להיות.

לא הממשלה. זה בתוך אותו משרד.

בתוך אותו משרד.

מטרות וחזון – לתת שירות מקוון יעיל. אני מתחילה דווקא עם זה, תג שירות 24/7, כי אם אנחנו לא נותנים ערך ואנחנו לא נותנים שירות, אז זה מאד נחמד החזון, אבל אנחנו לא נהיה שם. ויש מקום להשתפר. בכל המקומות האלה תמיד יש מקום להשתפר, בטח במקום שבו הוא מוקם מתוך המקום הטכנולוגי, אז לכן אנחנו היום עובדים חזק מאד עם שירות לקוחות, אנחנו בונים, מה שנקרא: SLA – service level agreement – וכאן זה אחד המקומות שאנחנו שמנו לנו כיעד להשתפר וזה אחת הנקודות שאנחנו צריכים באמת לעשות שם הרבה יותר ולתקשר את זה. אנחנו פלטפורמה לניהול תהליכים בין משרדיים. אנחנו כן רוצים לקדם את המשרדים לקדמת הטכנולוגיות, אנחנו לא ב – state of the art, אנחנו לא מעבדת הניסוי של הטכנולוגיה, אבל אנחנו בפירוש לומדים ועוקבים אחרי הטכנולוגיות לראות איך אנחנו יכולים לרתום אותם לטובת האזרחים, העסקים ומשרדי הממשלה.
אנחנו מדברים על שיפור תדמית הממשלה. אני חושבת שאנחנו ה – good news של הממשלה. כלומר, אין לנו שום אג'נדה. אנחנו לא גוף פוליטי. אנחנו בפירוש הגוף שבא להקל, לפשט ולשפר את התקשורת בין האזרחים, העסקים, המגזר השלישי לבין גופי הממשל השונים.

אנחנו כן חושבים שבאמצעים טכנולוגיים אפשר לשפר תפוקות בתוך ממשלה, ברגע שמשפרים תפוקות בפנים. זה בוודאי ובוודאי ישירות מואצל על השירותים החיצוניים. לתת שירותים מקוונים חדשים ובאמצעות הפעילויות שלנו לצמצם בעצם את הבירוקרטיה.

משפט אחד קצר, אני חושבת שבתפקיד שלי כשאני נכנסתי, רשום לי שאני מנהלת ממשל זמין ופרויקט תהיל"ה. כלומר, עדיין אנחנו ... מה ההגדרה של פרוייקט? כי הסתכלתי גם באחת מהחלטות הממשלה, טל, נכון, היתה החלטת ממשלה שמרכבה ותהיל"ה הם פרויקט שצריכים להסתיים עד שנת 2006, כמדומני. אלה פרויקטים שהם בעצם לא מסתיימים. זה לא פרוייקט. לפרויקט יש התחלה, סוף, ואחר כך אפשר לפזר אותו. זה מערך. זה מערך שאי אפשר לפזר אותו, כיוון שהשירותים הם שירותים כברש שאי אפשר בלעדיהם. ראינו מה קרה באותו אירוע שבו היתה לנו תקלה תפעולית ולא היתה זמינות של מספר אתרים. אז השימושים האלה הם כבר הפכו להיות חלק מהתהליכים היום יומיים. חלק מאורח החיים ומנוחות החיים, ה – well being שלנו.

המושגים "תהיל"ה" ו – "מרכבה" נשארו?

אז אנחנו עכשיו עומדים, אחת מתכניות העבודה שלנו באמת, מה שמיכל עושה, זה לנושא של המיתוג. תהיל"ה התחיל בעצם ממה שנקרא: חוות השרתים, האירוח. אז אנחנו ממשיכים עם שני המושגים.

לא כולם ... ממשל זמין?

הכל זה ממשל זמין. תהיל"ה הוא חלק, בעצם, ממשל זמין. אנחנו הולכים, רוצים יותר להעצים את השם ואת המונח: ממשל זמין, כי אנחנו מאד אוהבים את המשמעות שלו. השם בעברית, לטעמי, הוא גם הרבה יותר יפה מאשר השם בלועזית שזה government e. אנחנו לא רק ... זאת אומרת, המשמעות היא לא לעשות ממשל מקוון בשביל עצמו.

... בשנת 90', זה התרגום, אני רק תרגמתי מארצות הברית. היו מושגים כמו - - -

מה שאנחנו רואים כאן ... אנחנו רואים בעצם את ההתפתחות של ממשל זמין להסביר, עוד פעם, למה זה לא פרוייקט? גם השירותים הראשונים שנתנו אז הם הולכים ומתפתחים, בואו נסתכל אפילו על אירוח אתרים. אז כל הנושא של אבטחת מידע הולך ומתחזק, זה משהו שצריך ללכת ולהשתכלל. כל נושא השירותים. נושא השירותים שפיתחנו אותם לאורך השנים. מידע ממשלתי, סטנדרטים, תקשורת שקיפות, רב ערוציות, doing business שזה פרוייקטים בין משרדיים והתהליכים של הפרסונליזציה, אנחנו ניגע בדברים האלה, אבל מה שאנחנו רואים בעצם זה התפתחות גם השירותים, וגם בתוך שירות לאורך השנים עצמם.
תקציב הבסיס, שאלת מה אנחנו, בעצם מה ה – incentive? זה הנתונים כאן נכונים ל – 2011. תקציב הבסיס של 2011 היה 70 מיליון שקלים, שזה בעצם התקציב שאושר בכנסת. יש לנו עוד כ – 17 מיליון שקלים שזה תקציב שמותנה בהכנסות. אנחנו בעצם נותנים פה שירותים למשרדי ממשלה ואנחנו גובים כנגדם כספים. יש לנו עוד כ – 25 מיליון שקלים שלא נרשמו כאן, כנגד פרויקטים. כלומר, אנחנו עובדים, לדוגמה, עבור היתרי בניה, ... ממשרד הפנים. משרד הפנים רצה את הפרויקט והעביר לנו תקציבים מהתקציב שלו לטובתנו, לטובת ביצוע הפרויקט. אז בעבור פרויקטים כאלה יש לנו עוד 25 מיליון שקלים. יש לנו כאן למעלה מ – 250 עובדים. היחידה מנוהלת על ידי בסיוע של זיו, סגן מנהל היחידה, תחת האחריות הישירה של טל, של סגן בכיר לחשב הכללי, ואחראי בעצם על כל הטכנולוגיות באוצר ובממשלה.
אחד הדברים שכן ציינו כאן, אנחנו מבוקרי, או מונחי רא"מ – רשות אבטחת מידע, החל מתחילת 2011. בעצם אנחנו שמה עובדים, אנחנו מסתכלים על הרבה מאד מהנהלים שלנו וההסתכלות תחת ההנחיה של רא"מ.

ממשל זמין – יש כאן רק דוגמה אחת. אנחנו בעצם מודדים את עצמנו אל מול מדידות עולמיות שקיימות בתחום. ישנן 3 מדידות שהן רלוונטיות: זה האו"ם, זה הבנק העולמי ו – OECD. אחד הדברים שאנחנו בונים זה לבוא ולראות את אותם אלמנטים שבונים את הדירוגים של ישראל ולראות איך אנחנו מצליחים להשתפר בהם כדי לקדם את המקום של ישראל.

ממשל פתוח – השר דיבר על הנושא של ממשל פתוח – אנחנו מדברים בעצם על אותה פלטפורמה לתקשורת עם אזרחים ועסקים בכל הרמות ובכל הערוצים עצמם, גם ברשתות החברתיות, גם דרך הסלולר ששמה זה, אנחנו עדיין לא במקום שאנחנו רוצים להיות, אבל אנחנו לא בכדי שם, כי כמו שנאמר, אנחנו לא רוצים להיות ראשונים בטכנולוגיה. העולם הזה עדיין טכנולוגית מתפתח ואנחנו עדיין לומדים אותו, והתפקיד שלנו כממשל זמין הוא לא רק להנגיש אפליקציות, אלא לבנות בסלולר, אלא גם לבנות את אותה פלטפורמה ואותם סטנדרטים לרשות המשרדים כדי שהם יוכלו לפתח את האפליקציות שלהם שם.

למה יש לכם רק סוכנויות בפייסבוק?

ו – 13,000 פניות טלפוניות?

הטלפונים עדיין הם יותר קיימים. בפייסבוק אנחנו שמה ... יש לנו יותר פניות בפייסבוק. אנחנו בטוויטר עלינו ל – 4,000 פניות. אני לא יודעת למה זה רשום 168.

לא, אבל 4,000 עוקבים זה כמו פניות ... אנחנו לא מפרסמים ... אנחנו עושים את זה, מה שנקרא, ... ויראליות. עוברים מפה לאוזן. עוד לא פרסמנו את המדיה החברתית. לאנשים, מכיוון שהשירות הטלפוני שלנו הוא בין היתר ... במיוחד כשמדובר בבעלי כרטיסים חכמים, מסוגל לתת גם טיפול פרטני, מה שלא ניתן לעשות ברשתות חברתיות, אנחנו בפייסבוק שמה.

יש עוד דילמה. אחת הדילמות שלנו בכל הנושא של הרשתות החברתיות אנחנו מאד קשה לנו להציע קופונים ולהציע תהליכים אחרים, לייקים אחרים. אז כן יש לנו לייקים. אנחנו - - -

אולי תשנו את פלח האוכלוסייה שבכלל מתקשר אתכם. אולי הצעירים פחות מתקשרים? אני לא יודעת אולי יש להם פחות עניינים עם משרדי ממשלה. למבוגרים יותר – יש יותר, והם יותר מחוברים לטלפונים.

לא, אבל אנחנו יכולים לעקוב אחרי מהלך של שנים. אז תמיד היו מבוגרים.

נכון.

כמה "לייקים" יש?

יש לנו 1,400 "לייקים"

צריך לעשות הבחנה יש מישהו שכולל שירות לקוחות, דרך הפייסבוק לבין "לייק". "לייקים" יש כמובן הרבה יותר.

התגובות אבל הן מאד מעניינות. אנחנו מקבלים תגובות מאד מעניינות.

אני יודעת, אני חושבת שעיריית תל אביב ... חסמו שם את הפייסבוק.

יש מקומות שבחרו, זה עניין של התמודדות. ההתמודדות עם רשתות חברתיות היא לא פשוטה, מכיוון שאתה בעצם עונה לאזרח, או לעסק, או למי שפנה אליך וכולם רואים. חלק מהמקומות סגרו. אני לא יודעת לגבי עיריית תל אביב.

המשרד להגנת הסביבה.

בוודאי.

המשרד להגנת הסביבה ואגד. היה להם צרות עם זה. ומשטרת ישראל, לעומתם - - -

משטרת ישראל, לדוגמה, השתמשו ברשתות החברתיות כדי לתת מענה ומידע לציבור בזמן השריפה בכרמל. עיריית חיפה פתחה מוקד שירות לקוחות.

משטרת ישראל בשוטף.

בשוטף כן, כן, בהחלט. זה היה המקום שבו צריך לתת מענה מעכשיו לעכשיו, כי באתר אינטרנט כל פעם לעדכן אותו זה הרבה יותר מסובך ולכן זה עובד כל כך יפה. אנחנו משתמשים בזה כדי לתת מידע לע שירותים. אנחנו מידי פעם מעוררים מודעות של הציבור אל מול תקופה. לדוגמה: לקראת היציאה לחופשת הקיץ אנחנו מעבירים מידע על עבודה של נוער. אנחנו מפרסמים מידע גם של אזרחים אחרים. באיזה שהוא מקום קצת פחות מעונב לתת מידע קצר וענייני בלי להציף את הציבור, וזה מאד מוצלח.

אחד הדברים, לדוגמה, משרד החינוך – נתנו הנחיה למורים לא להשתתף בפייסבוק עם התלמידים.

נכון.

אז אנחנו ... את הערכים למה כן ומה לא. אני חושבת באיזה מקום שזה פספוס, כי אפשר לפתוח גם פרופילים שונים, לבחור באיזה קבוצות ומה רואים גם בפייסבוק, ואני חושבת שאנחנו כהורים, אני מדברת על שכבת גיל אחרת, חייבים לדעת ולהכיר את העולם הזה שבנוער בו הולך ומשתמש בו הרבה יותר.

אז יש כאן המון יתרונות, יש כאן גם ללא ספק המון סיכונים. בפייסבוק צריך לדעת להתנהל וזה נכון. זה יכול להיות מנוף, אבל זה יכול להיות גם הרסני. אז אנחנו היום, מיכל מובילה את זה. אנחנו מנהלים גם פורומים. אנחנו מסתכלים ואנחנו עושים את זה במינונים הנכונים ואנחנו ממשיכים עדיין להתלבט מה המקום הנכון.

data gov. – data gov. בעצם זה אחד הדברים שיופיעו, תיכף ירחיב, זה אחד הדברים שאנחנו מאד, מאד, מאד מאמינים בו. זה התחיל לפני שנה ומשהו, עם הנגשה של המשרדים, לפני חצי שנה, שהועלו המשרדים השונים, ובעצם החשיבה מאחורי זה: מידע צריך להיות נחלת הכל. כל אחד צריך לעשות בו את השימוש במידע, זה לא שאנחנו יודעים כל אחד מה הוא צריך לעשות בשימוש ולפתח את האפליקציה בשביל מישהו אחר, אלא זכותו של כל אחד לקחת את המידע ולפתח סביבו את האפליקציות. אולם צריך גם בזה להיות זהיר, כי כשאנחנו מנגישים הרבה מאד מידע צריך להיזהר מאותן קורלציות שאפשר לעשות, את אותם נושאים. כלומר, צריך גם לבחון בצורה נכונה מה אנחנו מנגישים ואיך מנגישים. לוודא שעדכניות המידע, נכונות המידע, שלמות המידע, כי אם לא זה יכול להוביל אותנו למקומות וצרות אחרות. אנחנו התחלנו ממש בהנגשה של מאגרים סטטיים, אפילו בלי סטנדרטים, כשהכוונה שלנו היא ללכת להוסיף הרבה מאד סטנדרטים ככה שאפשר יהיה לעשות גם פיתוח של אפליקציות סביב המידע הזה, וגם אנחנו מחפשים היום כלים שכל אזרח יוכל לעשות בהם שימושים במידע. אנחנו מנגישים אותו בשלבים הראשונים באקסלים, בהמשך זה יהיה ברמה של XML שזה טכנולוגיה שאפשר לפתח שם אפליקציות.

אני רק רוצה קצת שנבין את הפרופורציות. האתר הושק לפני כחצי שנה, כולל 64, זה לא בדיוק מאגרים, זה חלקי מאגרים, אבל נגיד רגע אחד 64 מאגרים,

ורשימות.

רק שיהיה לך מושג, בארצות הברית מדובר בעשרות אלפים, אולי יותר מעשרות אלפים. מאות אלפים. בבריטניה מדובר בעשרות אלפים. אנחנו בין המדינות שבכלל מתעסקות בזה, אין הרבה כאלה עדיין. אבל הדוגמאות ואיפה שזה קיים בצורה יותר שימושית, מדובר גם כאן, אנחנו מצפים להגיע לאלפים. זאת אומרת, אנחנו רק בתחילת הדרך, וזה עוד פעם נוגע גם ליכולת שלנו לשתף פעולה עם המשרדים ולהתחנן שהם יעמידו כי המאגרים אצלם. אנחנו יודעים לייצר את הפלטפורמה, אבל המידע הוא בידיים שלהם.

אתם ממש יוצרים מאגר חדש.

לא, אנחנו לוקחים את המאגרים ומנגישים. אנחנו עכשיו התחלנו גם, בעקבות המינוי של רבקה דבש למנהלת יחידת חופש המידע, בעצם לעבוד גם איתה. כי בעצם דרך אותם 300 אנשים נאמני מידע שיש לה, אנחנו יכולים בעצם לחבור ולראות איך אנחנו בעצם מעצימים ומחזקים את הקשר.

מה למשל את מכניסים שם כרגע?

אנחנו נציג את רשימת המידע שיש לנו. עוד פעם, המידע הוא לא שלנו. צריך מאד מאד לחדד את זה.

ברור.

ממשל זמין הוא לא הבעלים. אין לו את האחריותיות על המידע. אנחנו בעצם מאפשרים להנגיש אותו ויוצרים את אותה פלטפורמה שאפשר יהיה לעשות בה את השימוש.

ומה עם שמירת המידע בסגנון ארכיון לעתיד? כמו ארכיון המדינה?

תיראו, בואו נעשה את ההבחנה, האחריות של הממשלה לשמור את המידע בתוך מערכות המידע הפנימיות שלו, וכך הלאה, נשמרת ולא קשורה לדיון הזה. הדיון הזה, ולא רק זה, גם האחריות של הממשלה לחשוף את המידע בהרבה מאד מערכות מידע שקיימות באינטרנט קיימת. זה לא הסיפור הזה. הסיפור הזה מדבר על נקודה שבה מידע ממשלתי נחשף בצורתו הגולמית, כשאחריות המשרדים היא לחשוף אותו בצורתו הגולמית ולתת לציבור את היכולת לבנות על גבי המידע הגולמי הזה מערכות מידע, פתרונות, עסקים יכולים לקחת את המידע הזה ולעשות בהם שימוש צפוי, וזה מה שקרה גם בארצות הברית. צפוי סביב הנושא הזה להתפתח, מה שנקרא, אקו סיסטם שלם של גורמים שירצו לעשות שימוש ומחקר בנתונים האלה, והממשלה תשתף פעולה במה שנקרא, בחשיפת המידע בלי פילטרים.

אולי אני אתן דוגמה מאד מוצלחת: יש לנו תוכנה היום באייפון של waze, עכשיו, אני כשאני צריך לנסוע לכנסת אני פותח את התוכנה של ה - waze, לא בגלל שאני לא יודע איך להגיע, היא מראה לי את הדרך, אבל היא מראה לי גם באיזה דרך יותר כדאי להגיע ולחסוך זמן. התוכנה הזאת חוסכת למשק של מדינת ישראל, היא שירות לציבור שהממשלה היתה צריכה בעצם לתת אותו. פעם, בימי קדם, עמדו שוטרים וכיוונו תנועה לאיפה שיותר מהר. היום זה נעשה על ידי גורם פרטי שחוסך המון כסף למדינה, לתוצר, כי אנשים מבזבזים פחות זמן בדרכים, פחות פגיעה באיכות הסביבה, פחות דלק ויכולים לייצר בינתיים ולשלם מיסים. זה מכניס מיליונים.

אבל מה? אם הממשלה לא תיתן את המידע המעודכן איפה הדרכים פתוחות, איפה הם נסגרות, איפה יש כל מיני דברים שקורים בדרך, אז הפרויקט הזה לא יקום. עכשיו, ברגע שמנגישים את המידע, אנשים לבד חושבים על שימושים. למשל, שאלת מקום מה? למשל, סתם, רשימת בתי ספר, אולי זה דווקא דוגמה לא הכי חיובית. אבל רשימת בתי ספר, או רשימת עבירות שמתבצעות לפי אזורים גיאוגרפיים.

זאת בעיה. הנהלת בתי המשפט והמשטרה זה המאגרים הכי גרועים.

אז אני אומר, אנשים יכולים להחליט, בזמן שהם רוצים לעבור דירה, חשוב להם לקבל מידע על מה קורה בסביבה. הם יכולים לקבל מידע מרוכז. מישהו יעבד את זה כבר לתכנית, איזה חברת נדל"ן, או מישהו יעשה, ולציבור יהיה יותר קל לחיות. עכשיו, זה הכל תלוי, זה מתחיל בזה שהמידע קיים בממשלה, אם הם שומרים עליו הוא מחמיץ שם. אם הם יפתחו אותו ואנחנו כאן, זה תפקיד היחידה הזאת, לייצר את הפלטפורמה שהופכת את המידע הזה למשהו שאפשר להפיק ממנו תועלת. היחידה הזאת לא תעשה את השימוש האחרון. היא תעמיד אותו ויהיו מפתחים פרטיים, חברות ציבוריות, אנשים מתנדבים שיאפשרו אותם.

אתם בעצם משמישים את המידע הזה כדי שאפשר יהיה לעשות איתו - - -

מנגישים אותו. תגידי: מנגישים.

מנגישים כדי שאפשר לעשות עליו כל מיני אפליקציות, מניפולציות, וכו'. השאלה שלי: אתם עושים את זה דרך פילטר מסוים? זאת אומרת, אתם בודקים עד כמה המידע הזה מדוייק?

קודם כל הפילטר הראשון זה נושא של פגיעה בפרטיות או בביטחון המדינה. זה פילטר בסיסי. זה חייב להיות. כי המידע הזה אסור לו שיהיה שם נתונים שיכולים לפגוע בפרטיות בצורה כזאת או אחרת.

אז זה פילטר ראשון.

זה פילטר ראשון. אבל הנקודה פה - - -

דיוק בנתונים.

זאת נקודה שחייבים להדגיש אותה. ממשל זמין מספק את הפלטפורמה. הוא לא מספק, האחריות על כל אחד ואחד מפרטי המידע, ממאגרי המידע הזה, היא מלאה של המשרד - - -

אבל אני כאזרחית מה אני יודעת? אני יודעת זה ממשל זמין ואתם פישלתם. מה מעניין אותי - - -

אנחנו באמת מתחילים לעבוד גם עם ... כדי לבוא ולבדוק את כל הנושא של המאגרים. אנחנו כן מתחילים עכשיו להיכנס וללמוד איך אנחנו בעצם עושים את ה – data integrity זה לא תהליכים פשוטים, ואנחנו צריכים כאן גם לבחון באמת את המקום - - -

אתם נותנים למשרדים סטנדרטים, הנחיות.

כן, בדיוק. זה המקום שלנו.

בדיוק. ממשל זמין קבע סטנדרטים, קבע דרכים, קבע את הפורמטים שבו זה עושה. קבע את המקום, נותן את הפלטפורמה שבה כל הנושא הזה, מבחינת האזרח, מגיע למקום אחד מאוחד. למרות שכל משרד מעלה את שלו. זה כן. זה בדיוק תפקידו של ממשל זמין.

בוא ניתן דוגמה של אתר מזג האוויר, וכאן כן היה, דרך אגף תקציבים. אתר מזג האוויר בעצם נתן את השירותים של מזג האוויר. ביקש אגרה, והוא נתן בעצם את השירותים מה יהיה מזג האוויר ועוד שירותים מטאורולוגיים בכל נקודת זמן, על פי כל מיני אפליקציות שהם קיימות.

אגף תקציבים הודיע להם שהם יותר לא יכולים לקבל, הם לא צריכים לתקצב את עצמם מתוך הכנסות, זה אומר שהם לא יכולים יותר לגבות. המשמעות היא שהם צריכים להנגיש את כל מאגרי המידע.

אני חייב לתת קרדיט לאגף התקציבים. אגף התקציבים אמר להם: אתם גובים מהציבור בערך 2, 3, מיליון שקל בשנה, אנחנו ניתן לכם את ה – 2, 3 מיליון שקל, ותנו את זה חופשי. בלי קבלות ובלי בקשות.

איזה עניין, אגב, היה להם להיות נחמדים?

זה מייעל את המשק. אוצר חכם רוצה שהמשק ירוויח כמו ה – waze .

ליצור כאן איזה שהוא סוג של תחרות.

בשביל 3 מיליון שקל לא שווה לי ואני יכול לייצר - - -

ואז מה שקרה אנחנו בעצם הנגשנו, ישבנו עם הרשות המטאורולוגית ובנינו איתם בעצם איך הם מנגישים את כל ה – data basic שלה. הם עשו סקר ספקים והודיעו שהאתרים - - -

איך אני מגיעה לדף? איך אני מגיעה?

זה יושק רק בעוד כמה ימים.

ואז איך זה ייקרא?

זה למעשה יהיה באותה דוגמה שהראינו פה.

כשאני מקישה בגוגל: מזג אוויר, זה יביא אותי לשם?

כן. זה נקרא אתר ims.gov.il.

בעתיד את תעשי: מזג האוויר וזה יוביל אותך לשם. זה מה שיקרה. כשיתחילו עוד שימושים וזה יעלה בטבלה של גוגל, אז לאט לאט זה יתפוס מקום ראשון.

יש לנו גם יכולת גם לקדם את זה גם בגוגל. אנחנו עושים שבוע לקמפיינים.

או שאני ארד עד למטה, ומה אני אראה? Gov.il?

Gov.il כן.

או.קיי.

אולי נגיד מילה כאן על מפ"י – מרכז מיפוי ישראל - על שיתוף הפעולה עם מפ"י. אופיר, בוא תגיד מילה על שיתוף הפעולה עם מפ"י גם. כי זה גם חשוב פה בכל הנושא של - - -

כל הנושא של הנגשת מידע בצורה הזאת של מאגרים, החלק של מידע גיאוגרפי הוא חלק מאד מרכזי. אותם דוגמאות שהשר הזכיר בארצות הברית וגם בבריטניה עושים שימוש נרחב במידע גיאוגרפי ואנחנו מתכוונים לאפשר את זה גם בקרוב, ... שיתוף מידע עם מפ"י, לייצר בעצם שכבות מידע גיאוגרפי שהציבור יוכל לעשות גם בהם שימוש. זה בעצם התכנית.

זה בצד של הפלטפורמה.

נכון.

בצד של ההוראה – ניתנה הוראה על ידי, לפני כחודש, שאומר שכל המידע הגיאוגרפי שקיים במשרדי הממשלה יועמד לציבור ללא תשלום, באמצעות אתר המפות הממשלתי, שזה אתר של מפ"י. מדובר פה על מאות של שכבות של מאגרי מידע, למעט מקרים, כמובן, של ביטחון המדינה, וכך הלאה. אנחנו מניחים שהתהליך הזה יקרה במהלך השנה, שנה וחצי הקרובות.

אנחנו כבר משלבים אותם בפרויקטים. הם חברו אלינו ואנחנו בעצם היום מנחים כמעט כל פרויקט שקיים ואנחנו למעשה משלבים אותו, כך שכל הממשק בעצם יהיה גם ממשק ... גיאוגרפי.

בוא תמשיך מכאן.

למעשה, העניין של פרסום מאגרי המידע זה מתקשר למה שהשר אמר בהתחלה. זה עניין פה של ביצה ותרנגולת. קודם כל קבלת שיתוף הפעולה וה – attention של אותו משרד – אנחנו כרגע רוצים לייצר איזה שהיא מסה של מאגרים רשימון, ואני מניח שהטיוב של המידע, והמסה של המאגרים יגיעו גם בהמשך.
יש פה דוגמאות לשיתופי פעולה ויוזמות שעשינו עם השר בחודשים האחרונים זה אתר שיתוף הציבור, בעצם אתר שמאפשר העלאת נושאים לדיון. בעצם שיתוף הציבור לקבלת הדעה שלו. יש כאן, מספרית אפשר לראות, אני מניח שהם כבר התעדכנו מאז, מאז המצגת שהכנו, אבל בהחלט היה כאן תגובות ושיתוף פעולה של הציבור סביב הנושא של גוגל סטריט וויו, ואפשר גם לחבר את זה לנושא של שיתוף הציבור, ועדת טרכטנברג, שהוא מודל, שוב, שהיה ביוזמת השר. היו מספרים מדהימים: היו 3,500 תגובות. זה לא באמת תגובות, חלקם היו הרצאות ארוכות ומנומקות.

דברים מדהימים ברמת השיתוף. מפליא עד כמה אנשים ממש השקיעו - - -

ואיך זה עבר לטרכטנברג?

אנחנו העברנו את החומר.

חלק מהאנשים, חלק קטן אומנם, אבל חלק גם הוזמנו להעיד בפני הועדה בעקבות הפניות שלהם.

בועדת היגוי של ממשל זמין עלה רעיון לעשות את "שיח החודש", כלומר, לנצל את הפלטפורמות האלה ולקחת בכל פעם נושא ממשלתי אחד, לפתוח אותו לתקופה מסויימת לדיון, לקבל תגובות בפורום ולהמשיך ולהעביר אותו לקובעי המדיניות,

לבעל העניין.

לבעלי העניין. בדיוק.

עכשיו נמצא באתר כל נושא קיצור שבוע העבודה, שזה גם כן דיון די חזק.

אבל כמה, אבל יש דיונים שמשתתפים בהם רק 40, 50 איש, 30.

לא, דווקא בקיצור שבוע עבודה - - -

ויש כאלה שהם מאות ובודדים זה מגיע לאלפים. בודדים.

קיצור שבוע העבודה זה מהאלפים?

קיצור שבוע העבודה – 120 תגובות. זה דיון שעומד שבוע, והוא כ – 120 תגובות. ליתר דיוק – 117. אנחנו מדברים על בין 15 ל – 17,000 ... רק החודש. זאת אומרת רק כניסות של אנשים שנכנסו. סטטיסטיקות מאד טובות יש לאתרים האלה.

אפשר בכלל לעשות דרך קבע כל יוזמה, רפורמה שהממשלה מתכווננת אליה.

נכון. נכון.

להעלות את זה לדיון, כי מה? יזמינו ציבור? פה זה וירטואלי, אפשר לעשות את זה בקלות, ואז הציבור ירגיש שאולי יש מי שמקשיב לו.

הדבר הבא שנמצא בקנה וזה באמת הגיע מהכיוון של ... זה כל הנושא של תעריפי החשמל.

כל הדיון שעלה זה בא ביוזמה של מנכ"ל האוצר.

אנחנו צריכים עדיין לבחון עם חברת החשמל אם זה באמת תהליך שאפשר לעשות באיזה שהוא תהליך של שימוע - - -

מה שם?

יש איזה שהוא תהליך.

מה שם בלתי צפוי? זאת אומרת, על מה הדיון? ברור שזה יקר.

את נותנת אפשרות לממשלה להסביר. את יכולה לקבל הערות. למשל: היה משרד הבריאות כשהוא ראה את הפלטפורמה, ביוזמתו הוא פנה אלינו ואמר: אני רוצה לקיים דיון, ואחר כך הוא בעצמו הזמין אליו לשיחה, לדיון, את אלה שבלטו עם דעות קצת יותר - - -

אז זה נושא שאנחנו בוחנים אותו האם זה באמת אחד הנושאים שאפשר לעשות או להשתמש - - -

באתר של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל אין את התעריפים?

אנחנו בודקים את זה כרגע איתם. זה רק דוגמה לאחד הנושאים שיכול להיות פוטנציאלי להעלות.

היתה יוזמה שלך לפרסם מכרזים של דרושים ... בעיתונות.

זה כבר היסטוריה. ענת, את זוכרת את הימים שאני הייתי פעיל בועדת המדע. זה כבר זה. עכשיו, אנחנו מממנים, יש הרבה מודעות בעיתונות לא בגלל שהם שוות משהו, לא בגלל שלעומת האינטרנט, באינטרנט זה תמיד מסודר, אתה יכול להגיע לזה. זה לא רק באותו יום בעיתון ספציפי. כמות החשיפה היא יותר גדולה מאשר עיתון "הארץ" בעמוד כזה או אחר. יש סיבה אחת בלבד: זה רצון לתמוך בעיתונים ולממן סתם את כל העמודים האלה. במקום לתת להם תמיכה אז כותבים באותיות שאף אחד לא רואה. מי מתעניין בזה? אותם אלה שמתעניינים בקלות יכולים להגיע לאינטרנט. זה לא נעלם להם אם הם לא פספסו בעיתון. זה פשוט אבסורד. אבל רוצים לעזור לעיתונים.

כמו שנתנו מכרזים ב"הצופה". "המודיע", "הצופה" וסיימנו את המחויבות שלנו.

לא, זה בדרך כלל חייבים. בדרך כלל מציינים - - -

צריך עיתון בתפוצה - - -

אבל החקיקה, זה מה שאני אומר. היו לנו דיונים. הופיעו נציגי העיתונים ואמרו במפורש, הם הודו.

אני יודעת. הייתי.

בועדת המדע. את זוכרת? הם הודו, אמרו: תצילו אותנו. היו חברי כנסת עם רחמים.

רחמנים.

יותר חשוב שיפרסמו כל ה – 15 מיליארד כספים שמסתובבים ללא בעלים, שקרנות וקופות גמל לא מפרסמות. זה הרבה יותר חשוב לנו.

הנה, יש לכם אתגר.

יש איזה שהיא הצעת חוק של שטרית, לדעתי, בעניין הזה.

כן. זה היה בשבוע שעבר כבר.

כל הכספים הצפים.

שמעת מה שהיא אמרה?

כספים אבודים כאלה.

תחשוב על זה. זה רעיון מעולה. באמת הטכנולוגיה יכולה לעזור כאן.

אני רוצה לעבור בזריזות קצת על פעילויות שאנחנו עושים ונתונים. הנושא הראשון זה שירות הטפסים. למעשה המטרה שלנו לאפשר לכל אזרח, בסופו של דבר בלי לצאת מהבית, למלא ולהגיש טופס ממשלתי, וזה המטרה של הפרויקט הזה. אנחנו היום כבר 660 טפסים מאפשרים בעצם מילוי ושליחה. השאר עדיין מצריכים מהאזרח שליחה פיזית אחרת. עדיין אפשר למלא באינטרנט, מה שמקל, חצי הדרך, אבל ההמשך הוא נעשה בשליחה.

אפשר לראות פה נתונים, נתוני 2010. את כמויות השימוש בשירות. בצד אפשר לראות 4.2 מיליון הורדות בשירות הטפסים. זה פשוט מספרים מדומים.

עכשיו, המספר הזה הוא חשוב לומר, זה לא רק, אנחנו אומנם הוספנו ופיתחנו טפסים נוספים, אבל כמו שאמרנו גם, חדירת האינטרנט לכל האנשים הפכה להיות יותר ויותר מובנת. כלומר, לאנשים יותר מקובל לבוא ולהשתמש, לעשות שימוש. פחות מפחדים לעשות לחיצה באינטרנט ומבינים שזה באמת מגיע ליעד שלו ולא צריך לשים דווקא איזה שהיא מעטפה, לשים בול ולשלוח. והחדירה הזאת גם, והדרישה מראה ומסבירה גם את הגידול הזה של המספרים.

אני רוצה לשאול כמה טפסים יש מתוכם, שאתה נכנס לאתר, רואה את הטופס, ממלא את כל הפרטים, שולח, ונגמר העניין.

אני אסביר.

בדיוק. זה שהם הורידו זה לא - - -

בלי, לא בדואר ולא בפקס. כמה כאלה יש?

660 טפסים בדיוק עושים את התהליך שתיארת: נכנס, ממלא ושולח. 660.

וכמה הם מכלל השימוש בטפסים?

את הנתון הזה אין לי פה ב"שלוף",

אתה לא יודע.

אבל אני יכול לאתר אותו. יש לנו את הנתון הזה, הוא פשוט לא נמצא אצלי כרגע.

אני אעריך ככה, כ – 20 אחוז?

אני חושבת שיותר.

אני חושב שיותר, כי חלק גדול מהטפסים הם טפסים של רשות האוכלוסין, ואלה טפסים שנמצאים בשימוש מאד מסיבי. כל נושא של מתן שם ושינוי כתובת, והזמנת ספח, והדברים האלה הם טפסים של רשות האוכלוסין שנעשים בשליחה, בלחיצת כפתור.

מה החסם המרכזי למעבר ליותר טפסים מקוונים? העניין של החתימה האלקטרונית?

כן.

יש בעצם שני חסמים עיקריים: 1 – אותה חתימה אלקטרונית, הזדהות בעצם. לאו דווקא חתימה אלא יותר הזדהות. והדבר השני זה המוכנות של המשרד בצד השני לקלוט את הטפסים האלה. זה בצורה מקוונת, בעצם מערכות פנימיות שיכולות לקלוט את הבקשות האלה.

תראה למשל, אני אתן לך דוגמה: טופס לבקשת רישיון רכב, או רישיון נהיגה. ברגע שאתה מזמין את הטופס ואתה מקליד את השם, נכנסת לעולם של פרטיות. מדוע? כי בא שם גם כתובת, באים שמה נתונים נוספים. אז אפילו חשיפת הטופס אתה צריך לעבור שלב של הזדהות.

אחד הדברים, אנחנו נגיע לזה ב – doing business, החסמים שמה כדי להשלים את התהליך ולהפוך אותו למקוון לחלוטין זה שניים: 1 – הזדהות. 2 – חתימה אלקטרונית. עכשיו, ברגע שאפשר יהיה לעשות אז זה בעצם יוכל להוריד או לבטל את הצורך של הגעת האזרח ממש ללשכת השירות. כל עוד שני החסמים האלה קיימים אנחנו יכולים ... את התהליך עד גבול מסוים ועד רמה מסוימת.

דרך אגב, בעולם יש כבר הרבה מדינות שיש להם, בגלל שיש להם תעודות ואמצעי זיהוי דיגיטליים הם כבר הרבה יותר מתקדמים מאשר אנחנו. ראיתם את המקום הלא מעודד שלנו בטבלה של האו"ם. אני לא יודע עד כמה זה משקף, אבל זה בטח לא המקור לשמחה.

אבל אתה לבד אמרת שלא צריך להמציא גלגל. אז אם זה כבר קיים בעולם אמצעי זיהוי מאובטחים, למה לא נעתיק?

אנחנו העתקנו. עוד מעט תהיה תעודת זהות חכמה, ואנחנו מקווים - - -

התעכבנו, במדינת ישראל יכולה היתה להיות תעודת זהות חכמה כבר לפני 5 שנים, 6 שנים.

למה עיכבנו?

בגלל המאגר הביומטרי.

קודם כל היו תהליכים מכרזיים שעיכבו אותנו במשך שנים. זה היה בתי משפט. זה הסתיים.

זה אחד מייתר את השני, זאת אומרת? אם ... ביומטרי אז לא - - -

אם אתה רוצה גם מאגר ביומטרי אז אתה, הבעיה שמה זה שאם אתה תעשה רק מאגר ביומטרי אף אחד לא יבוא לתת את הטביעות אצבע ואת תמונת הפנים. אבל ברגע שאתה עושה את זה תוך מעבר להחלפת תעודת זהות, באותו זמן שהוא בא להטביע על התעודה, כי אנחנו בעד הטבעה על התעודה.

אבל שהיא תהיה אצלך.

הויכוח הוא רק שיישאר על התעודה ושלא יעתיקו את זה לשם. וכל המעבר הזה זה היה משנת 2000.

אבל שום דבר לא זז. אני כבר אומרת לכם, כי הנושא של מאגר ביומטרי אמור להיכנס לניסוי של שנתיים.

בחודש הבא.

לא, הם לא הכינו את עצמם, אבל אין גם מי שיאשר כרגע, כי יש ריב בין הועדות מי בכלל יאשר את זה. דוד רותם רוצה שזה יהיה אצלו. אמנון כהן רוצה אצלו, ואני רוצה אצלי.

לאשר מה? את הפיילוט?

את הניסוי. את צריכה להביא את הניסוי לאישור לאחת הועדות. יש ריב בין הועדות וזה תקוע. אמרתי לאלי ישי: ביום שתרצה להביא את זה, לא יהיה לך אצל מי. תפתור את הבעיה. אבל זה ויכוח בין - - -

יש ועדה משותפת לפי החוק. כשהיא התכנסה בפעם האחרונה לאישור תקנות, מי שהיה יושב ראש, היה - - -

מי אישר את זה? מי העביר את החוק הזה?

העביר את החוק שטרית, בגלל שהוא היה יושב ראש ועדה מדע וטכנולוגיה. once הוא יצא משם אמרו: לא, זה יצא לועדה אחרת. ופה יש ריב, וועדת כנסת אם אין הסכמות היא לא - - -

לכנסת יש סמכות פיקוח כללית מעבר למה שקבוע בחוק. ולכן זה יהיה טבעי לגמרי שאחת מועדות הכנסת, לפני שמתחילים, תקיים על זה דיון, רק הם צריכים להחליט מי.

זה לא יעזור. החוק הוא מאד אופרטיבי ויש בו הוראות מאד ברורות מי מאשר מה. יש ועדה מיוחדת לעניינים של אבטחת מידע, שזה ועדת משנה לשירותים חשאיים.

לא משנה.

יש מי שמאשר את העניין - - -

זה לא משנה, עם כל הכבוד. החוק הוא חוק. אבל לכנסת יש, גם מעבר לחוק, סמכות לקבל.

נכון. ... אבל זה לא עוזר לצו המבחן עצמו.

לא, יכול להיות שיש, לפני שיוצאים לציבור, יש מקום לבדוק כיצד מתנהל הניסוי הזה.

רק בועדה ...

מי אמר את זה?

החוק.

מה פתאום?

הפיילוט כבר אושר.

הפיילוט אושר בועדת מדע.

אבל רונית מעלה כאן סוגיה מי מאשר את ביצוע הפיילוט? נכון? מי הגוף ... מלווה את הפיילוט? זה הדיון?

היה אמור להיות ב – 1 בנובמבר, היה עיכוב בגלל נושאים טכנולוגיים, אבל זה הושלם. בחודש הבא כבר יש - - -

הם היו צריכים לבוא להציג את הניסוי. אז אלישע אמר שאנחנו עוד לא מוכנים, אנחנו מבקשים דחייה. בינתיים מתקיים ויכוח בכלל איפה, למי הוא יבוא? וזה תקוע.

חוקית הם יכולים להתחיל. כשהם ירצו לבוא לכנסת באמצע ... אז אין להם באמת למי לפנות.

עם כל הכבוד עוד פעם לגישה החוקית, מעבר לעניין של החוק, הכנסת יש לה סמכות פיקוח על פעולות הממשלה. עולות הצעות לסדר. עולים דיונים בועדות על כל מיני דברים מגוחכים ומקיימים על זה דיון, ובאים פקידי ממשלה ומסבירים לכנסת מה קורה. כשהולכים לפיילוט כזה לא יהיה דיון מוקדם בכנסת?

אתה צודק.

למה לא? על כל דבר קטן יש דיון. אני לא רוצה להגיד את הדוגמאות.

הם לא חייבים עקרונית.

הם לא חייבים.

אנחנו יכולים לדרוש.

הם לא חייבים. אני לא אמרתי שהם חייבים. אני אמרתי שזה נושא שראוי לדיון.

בוודאי לדיון מחודש, עם כל מה שקורה.

את יודעת מה אני אומר, רונית? בסדר, שיעשו את הפיילוט. כשהם הולכים לעשות את הפיילוט שהציבור יידע האם יש ועדה אקדמית שבודקת? מה עם הפיילוט הזה, יש לו סיכוי להצליח? בעיות ציבוריות, לא בעיות של מה שכתוב בחוק. מה שכתוב בחוק הם יעשו.

אתה יודע שהחוק נכתב בכוונה מאד מאד מפורט כדי לכבול אותם. הם צריכים להביא את כל המדריכים.

זה לא היה בכנסת. לא היה על זה דיון בכנסת.

הם אמורים להביא את הדברים האלה לועדה ... של הכנסת.

לאיזה ועדה?

הועדה המשותפת של פנים, חוקה ומדע שכרגע יש בעיה ... שמאיר שטרית הוא כבר לא חבר ועדת המדע. זה המצב.

בסדר.

יש גם מינוי, מינוי חדש שכן הגיע, של הממונה על המאגרים הביומטריים במשרד ראש הממשלה.

מינהל היישומים הביומטריים.

על המאגר הביומטרי?

על היישומים ... בכלל, שחלק מזה זה המאגרים הביומטריים.

טוב, בזמן שהיה הדיון הזה אז אני קיבלתי תשובות בזמן אמת לשאלות שלך. סך הכל, חוזרים לטפסים, סך הכל ב – 2011 היו 4.2 הורדות של טפסים. מתוכם 1.3 זה טפסים שנשלחו. זאת אומרת, שליש מהטפסים שהורדו, זה טפסים ... הגיעו למשרד הממשלתי. נשלחו און ליין למשרד הממשלתי. זה המספרים.

שירות התשלומים – זה בעצם השירות הוותיק שלנו. הוא בעצם הוקם ב – 2001. השנה אנחנו עוסקים בעצם בבחינה לחלופה טכנולוגית שלו. אפשר לראות פה בצילום מסך את סוגי התשלום והחלוקה שאנחנו עושים באתר gov.il אבל כמובן שניתן להגיע לתשלום מכל אתר ממשלתי.
בדומה לטפסים, פה כמובן היעד הוא לאפשר לכל אחד לאפשר תשלום מהבית, או העברה בנקאית. שתי אפשרויות שיש היום: תשלום בכרטיס אשראי מתאפשר עד 15,000 שקלים, למעט לאומי כארד, ששמה עד 25,000. סכומים שמעבר לזה מתבצעים בהעברה בנקאית. יש סך הכל 170 חנויות. אנחנו קוראים לזה: חנויות תשלום, שבתוכם יש 1,120 סוגי תשלום. כל אגרה ואגרה, מה שדיברנו קודם זה בעצם סוג תשלום. כמות העסקאות, כמות הטרנזקציות שיש, ואת העלייה.

אחד הדברים המעניינים פה שכמויות הטרנזקציות לא עלתה בהיקף של סכום הטרנזקציה. זה אומר שכל טרנזקציה האזרח משלם יותר.

אם הייתם לוקחים עשירית אחוז, רק עשירית אחוז.

אני רוצה לרוץ, אני ארוץ ... פורטל gov.il – זה בעצם שער הממשלה המסורתי. מציג את כלל השירותים. אנחנו כרגע פועלים שוב יחד עם השר איתן על הקמת קטלוג לשירות הממשלתי. החזון הוא באמת ליצור קטלוג אחיד של כל השירותים הממשלתיים בצורה מובנית, שכל אזרח יוכל למצוא את השירות הרלוונטי בצורה קלה.

אולי תחזור על ... מה שאנחנו רואים גם ויזואלית ... מה שאנחנו רואים פה גם ויזואלית יש לנו את מעגל החיים, עוד פעם, אנחנו מדברים פה על אירועים בחייו של אזרח, וכל האינפורמציה שנדרשת מתוך אירוע, והוא לא צריך לדעת מראש לאיזה משרד לגשת, ומה הוא צריך לעשות. כל הנגשת המידע היא מהזווית של האזרח.

אם כי הקונספט המרכזי היום שהכל קיים בגוגל. זאת אומרת, אתה בונה את המערכת שלך בצורה כזאת שהאזרח אפילו לא צריך לדעת להגיע למעגל החיים, אלא הוא מקליד בגוגל: איך אני מוציא רישיון נהיגה? ואז הוא צריך להגיע למקום, מבחינתנו, שהוא במקום הראשון הוא יקבל את המקסימום מידע במכונת חיפוש.

בקיצור, הכי ידידותי בעולם.

בנוסף לזה אנחנו מאפשרים, מה שאנחנו קוראים: gov.2 על משקל ווב. 2. בעצם יישומים שמאפשרים דו שיח עם המשתמש, עם הגולש. אם זה פורומים, בלוגים. יש כאן, בצד השמאלי העליון זה בלוג של התמ"ת. קונים כחול – לבן. זה איזה שהוא בלוג את משרד התמ"ת – תעשייה, מסחר ותעסוקה, בפלטפורמה שאנחנו פיתחנו.

doing business – אנחנו שותפים לועדת doing business שבראשות הממונה על התקציבים. זה עוד מדד שבעצם בחן ב – 183 מדינות ... רב מדדים. ההבדל הוא בין דברים אחרים שפה בעצם doing business בא והגדיר 10 תחומים, או 10 נושאים שבהם נדרש לטפל כדי להתקדם במדד. וגם ... אנחנו במקום 29 מתוך 183 מדינות. אנחנו, אפשר לראות פה ... האחרון, מעורבים ב – 5 פרוייקטים שזה נושא של תהליך פתיחת עסק, מערכת של היתרי בניה, רישוי עסקים, יבוא, ... מסלול, ורישום נכס.
כמובן שתהליכים כאלה צורכים גם תהליכי ... מקדימים, כדי לנתח את התהליך ולהבין איפה הבעיות והכשלים פה, ואיך אפשר לצמצם את הנטל. השלב הראשון, אני אגיד את זה הפוך, המטרה שלנו שיהיה אפשר לעשות את ההליך הזה בצורה ממוכנת מלאה. שאני אשב בבית ואוכל לקבל את רישיון העסק שלי בצורה ממוכנת. אבל התהליכים הם תהליכים מאד כבדים ומסובכים, ולכן השלב הראשון שהגדרנו בצעם תהליך שאינו דורש הזדהות וחתימה. זה הנגשת המידע. ברוב המקרים המידע והתהליכים לא קיים בצורה מרוכזת ומסודרת, זה השלב הראשון. השלב השני הוא רישום.
אפשר לראות פה כמה דוגמאות. זה תהליך של פתיחת עסק, זה כבר משהו שקיים והושק במרץ שעבר. בעצם לקחנו 3 גופים שזה רשם החברות, רשות המסים והביטוח הלאומי, שאזרח היה אמור לעבור בכל אחד מהם בנפרד ויצרנו תהליך אחד. מאחורי הקלעים מתבצעת העברת נתונים ואינטגרציה בין הגופים האלה, אבל האזרח רואה חלון אחד. אותו דבר מערכת מסלול, זה מערכת של יבוא מול המכס.

דיברנו קצת על סטנדרטים, אז אנחנו כתבנו לפני מספר שנים מדריך סטנדרטים. הוא מעודכן מעת לעת, שבו המשרדים עושים שימוש בהנגשת שירותים והקמת אתרי אינטרנט שלהם. על בסיס מדריך הסטנדרטים ובליווי טכנולוגי - - -

הם מחויבים לעבוד לפי הסטנדרטים?

לא. ... האכיפה פה, דיברנו עליו - - -

נכון. דיברנו עליו קודם. אבל למה בעצם אי אפשר לאכוף עליהם איזה שהם סטנדרטים? מילא לחייב אותם לפעול דרככם – אפשר להבין אולי למה לא, אבל אם אתה מגדיר סטנדרטים, מה הערך שלהם אם אתה לא יכול לחייב את הגופים לפעול לפיהם?

אחד המהלכים הוא למנות לממשלה CIO ממשלתי שהוא צריך לשמש סמכות גם מוסרית, גם מקצועית, וגם ארגונית כלפי המנמ"רים – מנהלי מערכות מידע ראשי - בכל היחידות, ואנחנו מקווים שזה גם יביא - - -

מתי זה יקרה הדבר הזה?

של הסטנדרטים.

כבר שנתיים, נראה לי, מדברים על זה.

שנתיים זה לא הרבה זמן בממשלה עד שממנים מישהו. הועדת איתורים פועלת בימים האלה, והיא צריכה לסיים את תפקידה תוך שבועות אני חושב.

פרויקט נוסף ... צומת השירותים זה פרויקט שאין לו משהו ויזואלי לראות, זאת אומרת, הוא לא איזה שהוא אתר אינטרנט, אבל הוא בעצם, אפשר לדמות אותו לאיזה שהוא צומת, זה השם שלו, שבעצם מעבירה מסרים מגוף ממשלתי אחד לממשלתי אחר. היא בעצם מאפשרת העברת מידע.

הנושא של רב ערוציות – המטרה שלנו גם כמו שאמרנו קודם, להנגיש את המידע במספר ערוצים, בכל מקום בכל זמן. עמדות השירות שדיברנו עליהם קודם זה פרוייקט שאנחנו שמים עליו דגש בשנה הנוכחית. פרשנו למעלה מ – 40 עמדות.

איפה? לא באיזה יישובים, באיזה מקום זה יושב?

גם ברשויות מקומיות. יש רשויות שבחרו לשים את זה אפילו בקניון. בערד זה נמצא בקניון בערד. אנחנו רוצים, בסופו של דבר, להגיע למצב שהוא נמצא במקומות מרכזיים, אפילו בתחנות דלק.

יושב שם בן אדם שעושה לך?

לא, המטרה היא לעשות את זה לשימוש עצמי. זה שימוש עצמי.

אבל אני מדברת על אלה שלא כל כך יודעים לעשות.

זהו, אחת המסקנות שלנו בעיקר לשלטון המקומי,

או מפאת שפה, או מפאת גיל.

אחת המסקנות שלנו באמת זה שלא יכול להיות ... אלא צריך לעשות כאן באמת איזה שהוא גיבוי באמצעות איזה שהיא דיילת. אנחנו צריכים להוסיף גם שירותים כדי שזה יהיה יותר אטרקטיבי של השלטון המקומי וחברנו למספר עיריות כדי לפתח כאלה שירותים כדי להגביר את האטרקטיביות של אותן עמדות. אנחנו רוצים להוסיף את אותם הדברים שמאד קלים לעבודה, כמו נציג וירטואלי, כלומר, שאת לוחצת ואת יכולה לדבר עם מישהו, גם אם הלשכה לא - - -

אני רוצה להביע עמדת מיעוט. אני מאד אשמח שזה יצליח, ואין לי שום דבר נגד הפרויקט הזה, להיפך, אבל, הלוואי וזה יצליח, אבל בגדול אם אנחנו חושבים על מה המשמעות של זה, זה לקחת מחשב, לשים אותו שם, עם צג. אז למה אני לא יכול לעשות מהבית?

כי אין לי מחשב בבית.

הדור הזה ייעלם. תחשבי, הדור הזה של: אין לי מחשב, ייעלם. זה מהר מאד יקרה.

טוב, אני לא התכוונתי למחשב עצמו, אני התכוונתי לדיילת שהיא לא נמצאת בבית.

בסדר. אני אומר ההשקעה, השאלה היא האם ההשקעה פר משתמש שווה, כמה זה יעלה לנו הפרוייקט. עוד פעם, אני מביע דעה אפיקורסית כאן, או דעה הפוכה, הלוואי וזה יצליח. צריך בזהירות רק, לא לשים - - -

יש בקניון - - -

אחד הדברים שיש בעמדה זה נייר ממשלתי של הדפסה.

סליחה רק שניה, איפה זה צמח לזה? כשהמשרד מקים את זה, שמה ביטוח לאומי יצר לעצמו, משרד התחבורה לעצמו. כמובן שזה צריך להיות של כל המשרדים. אבל הם יצרו את זה מצורך עצמי שיש להם תורים, אז הם אומרים לאנשים: בואו נשים מכונה, נחסוך את התור. אז זה בא מצורך שלהם. אנחנו לא דחפנו אותם לעשות את זה. אז שמה יש לזה סיכוי גדול להצליח, כי שמה תורים גדולים.

כבוד השר, יש המון שירותים שהם שירותי המשך. זאת אומרת, אתה מגיע ללשכה, אתה מקבל שירות מפקיד ואז שולחים אותך לשלם את זה. במקרה הזה זה מצויין, כי אתה רוצה ללכת הביתה. אתה הולך ומשלם.

הוא אשר אמרתי.

קיצור תורים.

במשרדים שבהם יש למשל תורים.

לא קיצור תור. במקום שתלך הביתה.

אותו דבר. זה אותו דבר. אתה במשרד, באת לבצע פעולה מסוימת. אתה גמרת אצל הפקיד, אומרים לך: עכשיו לך למכונה, תשלם שם. מצויין. אתה במשרד. השאלה מה יקרה בקניון שאתה שׂם שׁם מכונה שאף אחד לא יודע בדיוק, הוא לא בא לשם, הוא בא לקנות במבה, אני לא יודע מה, בא לסרט בקניון, אז הוא רואה איזה מכונה, הוא לא - - -

אנחנו צריכים להרחיב את השימושים של זה.

להכניס את זה למודעות של התושבים זה יצטרך להיות ברמה שהוא יענה ל – 80 אחוז לפחות מהפניות למכונה. זאת אומרת שאתה תדע שהמכונה היא כבר מפורסמת, ואתה כבר בעצמך היית שמה, ולמרבית הממשלה, למרבית השירותים בממשלה, יש שמה תשובה כבר. כי אם זה מפורסם ואנשים לא יקבלו תשובה לשירות מסוים, הם יותר לא ייגשו לזה, אז זה לא יצליח. אם זה מפורסם ויש לך שמה את מרבית השירותים הממשלתיים, יש לזה סיכוי. אנחנו עדיין לא במצב הזה שיש לנו אפשרות לשים שמה את מרבית השירותים הממשלתיים, או יותר נכון את השירותים שנותנים מענה למרבית הפניות. זה הגדרה יותר נכונה.

אבל אתה יכול להסתכל פה בחדר, דוגמה לייצוג של האנשים שיש להם, שכולם צעירים, תעשה פה ממוצע גילים, כולם פה נגישים למחשב, אבל תחשבו על כל אלה שאין להם את היכולות האלה. זה עדיין שכבה מאד גדולה של האוכלוסייה שלא קל להם להסתדר עם מחשבים, והם לא פה בחדר.

יהיה להם קשה להסתדר גם עם המכונה. מה יהיה עם המכונה?

מה שאמרה - - -

אה! יעמידו דיילת. אז כבר היא תלך לפקיד יותר טוב. מה הסיפור כאן? יעמוד פקיד וייתן לה כבר את השירות. היא לא תלמד מהדיילת הזאת. היא, האישה או האיש, תמיד אנחנו אומרים: האישה. האיש, המבוגר שיבוא לשם, והוא לא יודע מימינו ומשמאלו ומחשבים, הוא לא יודע להפעיל את זה, ותעמוד שם דיילת ותעשה עבורו את העבודה, מעולה.

תעשה עבור כל - - -

אחרי זה הוא יוכל לעשות מהבית? לא יוכל אחר כך לעשות מהבית? הוא לא יוכל לעשות גם מזה. לא חשוב, בואו לא נהפוך את זה לחזות הכל. החיים הם לא פשוטים.

לשר קשה להבין שגיל זה גורם מעכב.

בבקשה?

אמרתי שקשה לך להבין שגיל זה גורם מעכב. אז אתה לא אינדיקציה.

הערך המוסף שממשל זמין נותן בזה זה באמת בפלטפורמה רוחבית, גם המשרד מפתח את זה לעצמו, אנחנו מנגישים ... יכולים להנגיש את שאר משרדי הממשלה. כמו שאמרנו, זה מאד מקל. זה מוריד עומסים, זה כן מנגיש את השירותים גם מעבר לשעות הפתיחה ואנחנו רואים פה שבאמת במספר חודשים ספורים גבינו כבר 9 מיליון שקלים. זאת אומרת, יש בזה איזה שהוא שימוש. אנחנו לחלוטין לא נמצאים במקום שאנחנו היינו רוצים.
אנחנו נעשה כאן, במקום להציג לכם את my gov. אנחנו נציג לכם את גידי גוב. מה שאנחנו עושים פה ופה זה ... ואת הנושאים ... תעודת הזהות החכמה ואת האפשרויות של החתימה. איזה עולם חדש בעצם נפתח בפנינו לצורך הנגשה של שירותים ופרויקטיביות של השירותים.

אחד הדברים שחשוב, כי נכון להיום האזרח צריך לדעת שהוא צריך לקבל את השירותים והוא ניגש ומושך אותם. אחד הדברים שאפשר יהיה לעשות זה הפרויקטיביות של השירותים שהממשלה, או באמצעות אותם מאגרים יגידו: רגע, הגיע זמן התשלום שלך, בוא, אתה צריך לעשות את הפעולה הזאת והזאת.

לשלוח להם sms.

כן. אפשר לעשות הכל, רק צריך לדעת שאתה זה אתה.

יש פה סרטון שמציג את הקונספט ואת החזון שלנו ל – my gov..

[הצגת סרטון]

הסרטון הזה נועד למשרדי הממשלה. כלומר, לעשות להם בעצם את הקידום, ולבנות עוד יותר ויותר שירותים סביב הנושא של תעודת הזהות החכמה.

אחרי זה כל אחד יקנה מחשב כבר.

פעם שעברה שעשינו את הקמפיין של גידי גוב כמות הכניסות והתשלומים באותם חודשים כמעט הכפילו עצמם. זה היה פשוט, חלק מהסיבה זה שהציבור לא יודע, לא מודע לכל השירותים האלה והקמפיין הוכיח את עצמו כבר.

זה מיועד רק למשרדים?

בינתיים. בינתיים.

אני מניח שזה, תשמעי, זה כל כך אטרקטיבי.

אנחנו בזכויות יוצרים, אנחנו צריכים לראות.

לא עניין של זכויות יוצרים.

... למשרדים ולא לציבור? זה לא הופיע בטלביזיה?

זה מיועד שהמשרדים ירצו להקנות את השירותים האלה כדי - - -

בדיוק.

כרגע המשרדים לא רוצים - - -

אם אנחנו מכוונים את זה לאזרח, האזרחים ילכו לחפש את זה ... זה לוקח זמן עד שנכניס את השירות.

בהמשך אנחנו רוצים לתת את השירות הזה גם לאזרחים, כזה - - -

My gov. זה פרוייקט מאד חשוב. הוא יהיה בסיס, בעתיד - - -

כן, אבל שוב, זה גם מותנה בתעודת זהות.

גם במשרדים ובתיאום.

אבל זה מותנה בתעודה.

גם בתעודה. בואי נגיד כך: אפשר למצוא פתרונות חלופיים בינתיים. הבעיה היותר מרכזית שהמשרדים יסכימו להיות שותפים לפרויקט וישקיעו את המשאבים הנדרשים מבחינתם להיכנס לפרויקט. אם זה את זה היינו עושים, היינו יכולים לפתור חלק מהבעיות של ההזדהות כבר היום.

שזה מפתיע שלא, כי היום בבנק הפועלים אתה נכנס, אתה עושה הכל, כל התשלומים שהצגת אפשר לעשות היום. אני יכולה לעשות דרך - - -

כי יש לך הזדהות ראשונה. עשית תהליך הרכשה ראשונית ... זיהו אותך באופן אישי.

בבנק את מוגבלת ב – 6,000 שקל. גם הבנקים מבינים שההזדהות ... היא חלשה, ולכן את לא יכולה ... הם מבינים את זה.

[מדברים ביחד]

לכן גם הבנקים מצפים לתעודת זהות חזקה, כי באמצעות ההזדהות החזקה שם הם יכולים לתת שירותים - - -

אנחנו נעבור ביעף רק על רמת הכותרות. אנחנו מפרסמים פעם בשנה את דו"ח ממשל זמין, שיש שם פרמטרים שונים שבהם אנחנו מודדים, על ידי מה שנקרא: הצהרה עצמית של המשרדים השונים על המקום שלהם.

תעודת זהות חכמה – אנחנו דיברנו. התפקיד של ממשל זמין בתחום הזה הוא להיות הגורם המאשר. זיו מנהל את הפרויקט הזה. מילה אחת על ממשל זמין, [בתגובה להערה שלא נשמעה] לא, הדו"ח מפורסם בעיתונות.

הדו"ח מתפרסם באינטרנט. הוא גם בשנה שעברה, בועדת המדע למעשה הצגנו אותו, עשינו את הפרסום הראשון בשנה שעברה בועדת המדע. הדו"ח כל שנה זה תהליך איסוף מידע מאד מאד עמוק שעושה הממשל זמין אל מול כל המשרדים. שנה שעברה זה הוצג לראשונה, פורסם לראשונה בועדת המדע. אנחנו כבר יכולים לקבוע מעכשיו קדימה כמה חודשים ישיבה בועדת המדע, ונהיה גם שם.

אפשר לציין איזה יום בינלאומי כזה - - -

לא, יש חופש המידע. 29 לספטמבר, ... חופש המידע.

אפשר להתלבש על תאריך כזה, להזמין את כל המנמ"רים של משרדי הממשלה.

אנחנו בדרך כלל עושים את זה בעוד 3, 4, חודשים.

ולהציג להם את my gov..

את יכולה לעשות, לקחת את זה תחת חסותך ותעשו טקס, ואולי תעניקו גם פרסים יותר משמעותיים. יהיה דיון בועדת המדע, ואחר כך יהיה טקס ששמה יכריזו, או קודם טקס ואחר כך דיון. לא חשוב.

צריך ללבן ולראות בדיוק מה המטרה, ואיך עושים משהו המשכי גם.

זה באמת שווה, היושבת ראש צודקת. אולי אפשר לעשות משהו מעבר לגביע. לתת להם משהו יותר אטרקטיבי, שהצוות ייסע לאילת ליומיים.

מיכל, בואי תיקחי את זה את, אם אפשר לעבוד על זה. אנחנו נגיש איזה שהוא סוג של הצעה איך אפשר לעשות משהו. ענת, אנחנו נביא את זה אליך, איזה שהוא סוג של הצעה.

כל שנה, השנה השישית ברציפות, או השביעית שאנחנו עושים את זה, המשרדים מאד מאד מתאמצים להיות שם. הנושא הזה הוא מאד - - -

תן להם סוף שבוע באילת תראה יתאמצו פי מאה.

מילה אחת כאן על מרחב הסייבר – אני חושבת שאי אפשר לסכם את המפגש הזה בלי מילה אחת על כל הנושא של מרחב הסייבר. זה בעצם מה שאתם רואים כאן זה הגדרה של אבטחת מידע ללא שום קשר לאירועים האחרונים. זה התפיסה שלנו של מערך המידע. זה חלק מפעילות הליבה של ממשל זמין. מוֹבִילוּת טכנולוגית בתחום אבטחת המידע. כן, אנחנו רוצים להיות מובילים טכנולוגיים בתחומים של אבטחת המידע ולהכניס את הדברים החדשים ביותר, כי הגנה הוא תחום מאד מאד קשה. אנחנו תמיד מגנים. תפיסת העבודה שלנו זה שמנסים להתקיף אותנו, ותמיד מתקיפים אותנו בכלים ובטכנולוגיות חדשות, ולכן אנחנו תמיד צריכים להיות צעד אחד קדימה, אבל הגנה היא בהגדרה צעד אחד אחרי שכבר ניסו להתקיף. אנחנו רוצים להיות מרכז ידע וגורם מכוון במגזר הציבורי בתחום אבטחת המידע, ... טכנולוגיות אבטחת מידע ישראליות.

אני לא אכנס לזה, זה פרזנטציה שלמה שבעצם האיומים שמול ממשל זמין ובכלל מהרמה של מתחילים, עד הרמה של מומחים, ועד לרמה של אינטרסים לאומיים.

ההתקפות האחרונות, לצורך העניין, רק שנבין, שדיברנו בועדה ואמרנו שזה מה שנקרא: ב - level הכי נמוך, ואמרו את זה כל המומחים, אז אפשר לבוא ולהגיד, כמעט בביטחון מלא, שהרמה של התקיפה וההתקפות שהיו שם, היו אי שם, אני לא אטעה אם אני אגיד שהם היו בין, מה שנקרא, ברור שזה היה בתחום החובבני, וזה היה אי שם בתחומים הירוקים. זה בוודאי לא עלה לרמות שכבר אנחנו מכירים, שהם הרמות - - -

כשדיברתם על ... של 4.7 שאתם מתמודדים איתם.

זה בכל הלבלים.

רק מילה אחת, יחד עם זאת, זה נכון, אבל בוא נזכור "חוכמת ההמונים". "חוכמת ההמונים" עובדת גם כאן, ובצד השלילי. כי ברגע שזה רק אוקסמר, אז זה בסדר. זה היה בריבוע הראשון. ברם, מה הבחור עשה? או החמאס? החמאס קרא בעצם לכל ההאקרים של העולם לבוא ולעשות בצורה ממוקדת איזה שהוא סוג של התקפה על האתרים של מדינת ישראל. כאן כבר זה לקח איזה שהוא עומס בעצם, ויצר איזה שהוא עומס בכלל על האתרים. ראינו מה קרה לאתר הבורסה ואתר ... וכו'. נוצר כאן איזה שהוא עומס. כמו שטל אמר, זה היה חובבני. זאת אומרת, זה לא היה משהו נורא, נורא מתוחכם. אבל מה שיצר פה בעצם את הלחץ זה פעם אחת שהוא הודיע ומימש. כלומר, הוא נתן אתרעה ועשה את זה. ו – ב' – היה כאן כבר משהו שהגיע מהרבה מאד מקומות, וכאן בעצם היערכות שלנו צריכה להיות גם היערכות למסה, לא רק לתחכום. וזה בעצם משהו שהיה כאן שונה.

מה שאנחנו רואים פה ואנחנו נראה את זה תיכף בסיור, איך אנחנו מנטרים, משהו מאד ויזואלי, את אותם אזורים של אזורי התקפה, וכאן ממש רואים אותם. זאת אומרת, את ההתקפות הוירטואליות אנחנו ממשיכים בצורה פיזית.

אנחנו עושים כבר משהו, שהוא עוד פעם, הוא לא קשור לאירועים האחרונים בכלל, ואנחנו מעצימים אותם בעקבות האירועים האחרונים, זה שיתופי פעולה עם גופי ביטחון בארץ, חברות טכנולוגיות, אוניברסיטאות, מיזמים ממשלתיים, מכוני מחקר וארגוני CERT שונים ואחד הדברים, כמובן, עכשיו ... מטה הסייבר שהוקם במשרד ראש הממשלה וועדת ההיגוי שקדמה לו.

מעניין העניין של ה - CERT זה ארגון שהוקם כבר בשנות ה – 90' במטרה לשתף פעולה נגד וירוסים וכל מיני פגעים ברשת. הוא לא כך התפתח. למה? כי זה הכל הפך לסקטור הפרטי. קמו חברות אנטי וירוס והן מתריעות, והן אוספות והם גדולות ויש להם כל כך הרבה מנויים שהם מקבלות את המידע און ליין. הם בתוך המחשבים של כולנו.

מה זה CERT? מה פירוש המילה CERT? זה computer emergency response team, כלומר: אומר שכשיש משהו בתחום המחשוב, אז מרימים צוות לשעת חירום. מה שאנחנו רוצים לעשות זה להרחיב את זה ולא רק לשעת חרום, אלא לעשות מערכת, של פלטפורמה של שיתופי מידע וודאי וודאי בשעת התקפה כזאת, או איזה שהיא פריצה, כי הנושא של להעביר אינפורמציה, מה המקורות? מהיכן מתקיפים? מה סוג ההתקפה? מאפשרת מיידית לבנות אמצעי הגנה משופרים. בזה אני מסיימת.
רק מה היוזמות? וזה השקף האחרון, מה היוזמות שלנו בתחום אבטחת המידע שעשינו בעקבות האירועים והאצנו? יש לנו מיזם שהתחלנו אותו כבר לפני מספר חודשים שנקרא: אזרחות דיגיטלית, בשיתוף גורמים שונים: רמו"ט - רשות משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, הרשות השנייה, איגוד האינטרנט, מטה הסייבר. אנחנו כרגע נטשנו את כל ההתנהלות ואת כל ... ואנחנו משיקים אותו כבר בשבוע הבא עם חומרי הסברה וידע, גם לאזרחים וגם לעסקים הקטנים מה צריך לעשות בעת מתקפות כאלה? איך הם יכולים לבדוק מה המחשבים שלהם? לדעת מהו המינימום הנדרש. מהם הדברים שהם המינימום הנדרש כדי לשמור לא רק על המידע שלהם, אלא גם על הפרטיות. כי אחד הדברים, אנחנו צריכים להבין כאן, זה נוגע גם לעולם הפרטיות וגם לעולם המידע.

מתי זה?

זה תוך שבוע שבועיים אנחנו מעלים את האתר הזה.

זה בדיוק מה שביקשתי לחשוב על תעודת זהות.

זה בדיוק מה שהיושבת ראש דיברה.

בדיוק. אז ישבנו מיידית כבר עם רמות. אנחנו ישבנו גם מטה הסייבר. אנחנו גם אמורים להיות ערוצי הסברה של מטה הסייבר שיעברו דרכנו, ואנחנו בעצם מנגישים הרבה יותר מהר את הכל השירותים האלה.

השלב הבא שאנחנו מתכננים, ופה זה לבחינה, עדיין אנחנו לא יודעים לגמרי איך אנחנו נעשה את זה, אנחנו רוצים לבחון, מה שנקרא, שירותי self service, כלומר, שיהיו מקומות באתרים שאזרח או עסק קטן יוכל לעבור לאיזה שהוא אתר, והאתר עצמו יוכל להפעיל שם כל מיני כלים כדי לסרוק את המחשב שלו, את האתר שלו ולדעת אם הוא נקי, לא נקי, איזה בעיות ואיזה נושאים צריכים להיות.

אנחנו רוצים להרחיב את תפישת ה – CERT האזרחי והממשלתי לקונסורציום. כלומר, זה לא יהיה רק CERT ל –emergency אלא לבוא ולעשות שיתופי פעולה עם חברות בארץ. אחד הדברים, באותו יום שהיה סיפור של אל על והבורסה, אני ביקשתי מיידית להרים טלפונים, ללמוד מה היה, לעשות שיתופי פעולה. היה לנו קשה. הם לא ידעו לגמרי מי אנחנו, מה אנחנו, אולי אתם עיתונאים, מה קורה, ודווקא באותו רגע שהיה כל כך חשוב לשתף את המידע ולהבין מה קורה, לקח לנו זמן. זה אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות, שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, שיש להם לא מעט לתרום בתחומים האלה.
אחד הדברים שהיו לנו בתכנית העבודה, ועכשיו אנחנו נאיץ את זה, וזה גם באמת מותנה בתקציבים, זה להקים מעבדת מחקר, מעבדה פורנזית בממשל זמין, שיכולה לשפר את כל תחומי המחקר שלה והתחקור של האירועים. צריך לזכור שממשל זמין זה אחד הגופים הגדולים ביותר בארץ שיכול לעשות נתוני תחקור, עוברים דרכנו הרבה מאד טרנזקציות ומידע, כפי שראינו, והמחקר הזה הוא מאד קריטי. באים אלינו גם הרבה גופים ללמוד ולעבוד איתנו וללמוד מההתנהלויות האלה.

אז זהו, זה ממש בקצרה כדי לסכם. אני מאד מודה לכם על העניין והשאלות וההקשבה. ונשמח שנעשה איזה שהוא סיבוב כדי שתיראו את זה בעיניים.

סיור במרכז השליטה והבקרה.

אני אפרד ממך כאן, תודה רבה.

תודה.

סיור במרכז השליטה והבקרה של ממשל זמין

אנחנו נכנסנו בעצם לאזור שבו מרוכזים הצוותים הטכניים, התפעוליים שמתפעלים את חוות השרתים שבעצם מאפשרת את כל השירותים שהצגנו בחדר הישיבות. בחדר הזה, האזור הזה הוא נקרא: האקווריום. מבחינתנו כבר ראינו שהכניסה אליו היא ממודרת, רק לבעלי כרטיס חכם יש אפשרות כניסה. החברים פה הם ברובם טכנאים, מהנדסים שיושבים, עובדים כל יום על המערכות, בין אם תחזוקה שוטפת ובין אם שדרוגים וצעידה קדימה ברמת הטכנולוגיה.

ממשל זמין בעצם מתפרס במחצית מהקומה, איפה שהיינו זה אזור של ... ממשל זמין ויש לנו עוד חצי קומה למעלה.

לפני שאנחנו נכנסים למרכז הבקרה ולחוות השרתים, יש כאן איזה שהיא תמונת מצב ויזואלית עדכנית, עד כמה שאפשר בעניין של חצי שעה עדכון, לגבי כל התקיפות שכרגע מתבצעות על אתרי ממשלת ישראל שמתארחים כאן בחווה. כמובן על השירותים שלנו. אנחנו יכולים לראות שכל תקיפה בעצם מיוצגת על ידי להבה. ככל שהלהבה גדולה יותר ככה למעשה התקיפה היא יותר אינטנסיבית ויותר גדולה. סך הכל אפשר לראות עכשיו כ – 790 התקפות, או מה שאנחנו מבחינתנו מתארים כהתקפה,

חשוד כתקיפה.

עונה על כל מיני קריטריונים. לא בטוח שזאת התקפה. יכול להיות א' – שזה בעצם או עומס לגיטימי על איזה שהוא אתר. אנחנו יודעים, לדוגמא, שאתר השירות המטאורולוגי בזמן כזה שיש לנו מזג אוויר חורפי, אז הרבה מתעדכנים, אז יש עומס טבעי. מצד שני – יכולים להיות פה גם בדיקות שאנחנו עושים על האתרים שלנו, בדיקות אבטחה, בעצם מנסים לפרוץ את האתר בצורה מבוקרת, אז גם זה מתפרש פה כהתקפה.

הסיבה שזה נמצא כאן, ועוד מחוץ לחדר הבקרה, זה כמובן נמצא גם בחדר הבקרה. אנחנו נראה,

מה זה האדום הגדול?

האדום הגדול זה התקפות שמבוצעות מישראל, 656 מתוך 790. רוב ההתקפות, או מה שאנחנו חושבים כהתקפות כרגע מגיעות מתוך ישראל.

... שהוא אמר שחלק גדול מההתקפות זה ... חלק מזה, זה אחד הדברים שאנחנו מנסים להבין, שותלים, כאילו, כל מיני רובוטים. הם מתלבשים על מחשבים, בעצם יוצרים התקפת דמה בתוך המדינה.

חלק זה גם הרשות הפלשתינאית.

חלק זה גם בדיקות שלנו.

ביום של המשט המפה כולה היתה אדומה. כל המפה כולה היתה אדומה.

התוקפים, כמו שאמרה כרמלה, הם א' – משתמשים גם ברובוטים, ודרך אגב, הרובוטים האלה יכולים להיות על מחשבים תמימים של אנשים בבית, שלא יודעים בכלל שהם כרגע חלק מאותה התקפה. פשוט שותלים להם איזה שהוא קובץ שם על ידי השתלטות על המחשב שלהם.

בנוסף גם אני חייב לציין שזה מה שהמערכות שלנו מזהות כהתקפה, על פי כל מיני פרמטרים, חתימות ...

יש איזה תוכנה במחשב האישי שיכולה לזהות שמישהו משתמש לך במחשב?

אפשר. יש כל מיני תוכנות. מי שלא מעדכן ... בבית שלו ומחובר לאינטרנט, לא מעדכן אנטי וירוס, או אנטי מלאור, או דברים כאלה, לא משתמש באמצעי הגנה, בהחלט התוקפים משתלטים לו על המחשב, משתילים לו שם את הקובץ ומשם הם בעצם מבצעים את - - -

יתרה מזאת, אני רוצה להגיד שהסתבר לנו בניתוחים שעשינו, קיבלו את הדו"חות, הסתכלנו, אני לא אציין איזה שהוא שם של רשות, שהיה לה יקר להחזיק מנהל אבטחת מידע, פיטרה את מנהל אבטחת המידע ובניסיונות שאנחנו ראינו את כמות הוירוסים שיצאו מאותה רשות, שהיתה בצורה דרמטית שונה ממקומות אחרים. כלומר, זה הרבה מאד עניין של מודעות, של הבנה. נבין שזה לא לוקסוס. אומנם אנחנו לא רואים את זה בעיניים אבל זה אמיתי לחלוטין.

הסיבה שזה נמצא פה זה בעצם להזכיר לכל אחד שעובר פה, יושבים פה צוותים טכניים, אנשים טכנולוגיים מאד, להזכיר לנו איפה אנחנו חיים, לראות את הדברים האלה ממש ויזואלית מול העיניים בדרך לעמדת הקפה, בדרך לחדר הישיבות, וכמובן להיות איזה שהוא מנגנון של בקרה, להסתכל, לראות, ללכת, אם רואים פה להבה גדולה מידי אז נכנסים, בודקים אם מישהו מטפל, אם מישהו מכיר, אם מישהו יודע.

ניכנס לחדר הבקרה, עוד יותר ממודר.

אם יש מצלמות, אז רק בלי מצלמות.

גם מי שיושב פה בתוך האקווריום הזה, לא בהכרח מותר לו להיכנס לאזור הזה, שגם בתוכו הוא יותר ממודר. בואו ניכנס. חדר הבקרה של ממשל זמין. נכנסנו לתוך חדר הבקרה של ממשל זמין. המתחם הזה מחולק גם הוא ל – 3 חלקים: בחלק החיצוני כאן יושבים מעדכנים, בעצם אותם טכנאים, או מנהלי אתרים שרוצים לעדכן את התוכן באתר והם צריכים איזה שהיא נגישות לחוות השרתים, ממש להיות קרובים לשרת. עדיין הם לא נכנסים לחלק, מה שנקרא: קודש הקודשים מבחינתנו, לשם מורשים רק מספר טכנאים שלנו, שיכולים להיכנס. הם מגיעים לכאן, יושבים כאן, מקבלים גישה לשרתים שלהם ספציפית של האתר שלהם, של היישום שלהם, וממנה מעדכנים.
בחדר הזה יושבים הבקרים, צוות ENOC ... הם יישבו כאן 7/24, 365, כולל יום כיפור. החלק הזה מחולק למעשה לשני חלקים: החלק הזה שעושה את הבקרה ואת ... החלק הזה שנותן ... בעצם עונה לאותם משרדים שמקבלים מאיתנו שירותים, שירותי אירוח, שירותי גלישה וכדומה.

המסך שנמצא פה זה אותו מסף שמוזן מאותם מערכות שנמצאות בחוץ. פשוט פה כמובן מישהו מסתכל על זה ברמה של 7/24 ברמת בקרה. הצוות הזה עובד בעיקר מול מערכות שליטה ובקרה. אמרנו שאנחנו אחד, הליבה שלנו זה כל נושא של אבטחת מידע, אז רוב המסכים פה הם בעצם מסכים שמצביעים על נושא של אבטחת מידע.

הקונסול המרכזי כאן זה קונסול שבעצם ממנו אנחנו רואים זיהוי מכמה מערכות שמזהות תקיפות, וממנו גם הבקר כאן יכול בלחיצת כפתור לעשות בלוק להתקפה, לחסום אותה.
אני אציין גם שיש לנו עוד איזה שהיא שכבת הגנה, איזה שהוא מעגל הגנה שמתחיל כבר אצל ספקי האינטרנט. יש שמה ציוד שאנחנו מתפעלים במשותף עם ספקי האינטרנט. התקפה שמגיעה, המטרה שלנו היא לעצור אותה כמה שיותר רחוק מהחדר הזה, ואם אפשר לעצור את זה כבר אצל ספקי האינטרנט, לעשות את זה שמה, אנחנו עושים את זה שמה. הצוות הזה עובד, עוד פעם, סביב השעון מול ספקי האינטרנט שמחוברים אלינו. בעצם מחברים את משרדי הממשלה לאינטרנט מצד אחד ואת האזרחים לאתרים ולשירותיים של הממשלה מצד שני.
אנחנו לא ניכנס פנימה לחדר, אפשר, פשוט יהיה שם מאד צפוף וגם יש שם המון רעש. אני רק אציין שהחדר הזה הוא חדר שהוקם תוך דגש על מה שנקרא: חווה ירוקה. יש פה ארונות מקוררי מים. זה אומר שבעצם כל ארון מקבל את המזגן שלו. בחדרים סטנדרטים יותר מקררים את כל החדר. אז כאן אנחנו בעצם חוסכים את הקירור של השטחים שאין בהם מחשבים. אין צורך לקרר אותם. החדר הזה נבנה בדגש, ברמת האלקטרו מכניקה שלו עם דגש על שרידות ... של כוח החשמל וכוח המיזוג שיש כאן. אנחנו יושבים, הבניין הזה נקרא: בניין האנרגיה. זה בניין שמספק חשמל וגנרטור לכל קריית הממשלה. אנחנו יכולים לחיות פה משהו כמו מספר ימים, אני חושב, עד שבוע אפילו, ללא חשמל מחברת חשמל ועדיין המערכות פה יהיו זמינות מבחינת חשמל.

מבחינת רעידות אדמה, זה עדיין מיקום בעייתי?

מבחינת רעידות אדמה המיקום עדיין בעייתי.

כלומר, בניגוד למה? ... המשטרה נגיד?

אני לא יודע מה עשו במשטרה, אבל 3 קומות למטה זה אולי כן יש לך בעיה של רעידות אדמה.

לא הבנתי למה - - -

כי למעלה הבניין יכול לקרוס.

היום כל הבניה היא אמורה להיות - - -

רעידת אדמה, זה מה שאני מנסה להגיד - - -

היום יש תקן לבניה.

מערכות DRP לרוב ב – disaster recovery.

לא קשור ל – DRP. DRP יש לממשל זמין במקום אחר.

אני אתייחס לשני היבטים של נושא של גיבוי: יש גיבוי של ה – DATA עצמו. א' – יש פה מערכת שאנחנו מגבים לקלטות. הקלטות יורדות פה לקסטות למטה ויוצאות החוצה מהבניין אחת לשבוע, עם כל הגיבויים של כל השבוע. מצד שני – אנחנו עובדים גם על כל נושא של וירטואליזציה, זאת אומרת, משתמשים המון ברכיב אחסון אחד שנקרא: סטורג' מרכזית. הסטורג' הזה אנחנו עושים אפליקציה של כל המידע לאתר ה – DRP שנמצא בטירת הכרמל בחיפה. שאלת לגבי שריפות וכאלה - - -

... ישנן רמות שונות בהתאם לרמת האסון שיכול להיות כך רמת ההיערכות. תהליכים שמאד ... אנחנו עובדים על פי רמות שונות, כשהרמה הבסיסית היום אנחנו גם מעלים שירותים מסויימים לענן. כך שאם קורה משהו, אנחנו יכולים בעצם באפס זמן חלקים לתת ... אבל אנחנו בעצם מאפשרים איזה שהוא סוג של המשכיות.

באירועים האחרונים השתמשנו בשירות של ענן ... שרצינו בעצם לבודד את התקיפה מהאתר עצמו, העלינו את האתר לענן, התוקפים המשיכו לתקוף אותנו, התמודדנו איתם, למדנו אותם, בזמן שהאתר זמין דרך שירות ענן, כמובן מבוקר על ידינו. זהו. יש עוד פה עוד מסך אחד שדרכו אנחנו רואים בעצם את כל האתרים ויש פה איזה שהיא רמה של ויזואליות שהבקרים רואים את האתרים שמתארחים כאן ובמידה ונכנס איזה שהוא פורץ ועשה איזה שהוא, מה שאנחנו קוראים ... לאתר, שינה את התוכן שלו, שׂם שׁם איזה כתובת: אתר זה נפרץ על ידי אנונימוס, או משהו, אז הבקרים מיד רואים את זה. שאר המערכות, אם תירצו, אני ארחיב, אבל רובן הם מערכות ... בקרה, ניטור של אבטחת מידע. יש גם ניטור שהוא תפעולי, כמו המערכת הזו לדוגמה. כמה אירועים שהצוות פה מטפל בהם. אם את רוצה, אפשר להיכנס פנימה לראות.

אני רוצה, כן, לחוות לשנייה את המקום.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:46.>