PAGE
22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
22/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 230 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, כ"ז בטבת התשע"ב (22 בינואר 2012), שעה 11:00

<סיור בקריית מלאכי בשכונת המחלוקת עם יוצאי אתיופיה>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

דניאל בן סימון

רוברט טיבייב

שלמה מולה

>
דוד יאסו - מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

חנניה מרמור - מנהל מרחב אשדוד ואשקלון, המשרד לקליטת העלייה

אדמסו אללי - יועץ ליוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

מוטי מלכה - ראש עיריית קרית מלאכי

יוסי פרץ - דובר, עיריית קרית מלאכי

גדעון - חבר המועצה, קרית מלאכי

שמעון חזן - נציגי הגרעין התורני של קרית מלאכי

יעקב תנא - הגרעין התורני בקרית מלאכי'

הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבה

נפתלי קנדלר - מנהל המכינה, מכינת 'אור מאופיר'

בניהו יורב - ראש מכינת 'אור מאופיר'

גילי דניאל - תלמיד בישיבת 'אור מאופיר'

אברהם לאי - ישיבת 'אור מאופיר'

משה באטה - מנהל קשרי עולים ומגשר במע' אתיופיה, הסוכנות היהודית

אילן פינטו - יו"ר ועד בית מס' 1, קרית מלאכי, נציגי ועדי הבתים ברחוב פינטו

יוסי מנגיסטו - מ"מ מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

איילה הנדין - עוזרת מחקר בכירה, מכון ברוקדייל

אבי לרנר - מוזמנים שונים

שי תובל - מנכ"ל ארגון קרן קהילות

אלישע וישליצקי - ארגון קרן קהילות

משה סלומון - מנכ"ל ארגון גרעינים תורניים ליוצאי אתיופיה

דוד מהרט - מנהל המרכז, מרכז ההיגוי של קהילת יוצאי אתיופיה

קסה בייסין - דוברת, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

פסיל לגסה - מנכ"ל הערוץ, ערוץ אתיופי ישראלי

דבורה דסטה - שתי"ל-שירותי ייעוץ ותמיכה לארגונים

יעקב קסאי - רכז תכנית 'אופק לבגרות' קרית מלאכי ופעיל

אבי ילאו - פעיל חברתי

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בקריית מלאכי בשכונת המחלוקת עם יוצאי אתיופיה>

בוקר טוב לכולם. ועדת העלייה והקליטה הגיעה היום לקרית מלאכי, לבתים שזכו לכינוי של 'בתי המריבה'. אנחנו קיימנו דיון בכנסת בנוכחות ראש העיר, רבים מחברי הכנסת הגיעו לדיון ואנחנו היום באנו על מנת שנדבר עם נציגים של התושבים, לסייר וגם לראות את שיתוף הפעולה הקיים בקרית מלאכי בין יוצאי אתיופיה לאנשים שהם לא יוצאי אתיופיה. אני רק רוצה לומר שאני מצטער שאנחנו צריכים להגיע בנושאים כאלה ולא לראות את הדברים החיוביים. הגזענות היא תופעה קשה בחברה הישראלית, תופעה מגעילה, אנחנו צריכים לפעול יחדיו על מנת להוריד את הראש לאלה שמתחילים בתופעות גזעניות, ואם צריך לשנות את החוקים במדינת ישראל, אנחנו נשנה את החוקים, כמו שלפני 20 שנה יצרו חוקים מיוחדים על מנת למנוע אפליית נשים, כנראה שאנחנו צריכים היום ליצור חוקים מסוימים שימנעו אפליה של יוצאי אתיופיה, בגני ילדים, בבתי ספר, במכירת דירות ובמקומות תעסוקה. ראינו דוחות מזעזעים על גובה ההשתכרות של יוצאי אתיופיה באותם תפקידים של אנשים שאינם יוצאי אתיופיה, וראינו שגם במגזר הציבורי, למרות חוק שעבר בכנסת, עדיין אין ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה, לכן אנחנו פה בקרית מלאכי, במקום שיש לו אחוז גבוה מאוד של יוצאי אתיופיה ויש שילוב יפה מאוד, אדוני ראש העיר, בקרב העיר והתושבים, אבל בגלל התופעה שהרימה את ראשה, של הגזענות, של הרצון שלא למכור דירות ליוצאי אתיופיה, אנחנו באים לפה ומעבירים מסר שלא ניתן לדגל האדום הזה להמשיך ולהתנוסס.
אני אבקש מראש העיר לומר מספר מלים ומחברי הכנסת וגם אני אבקש נציג של התושבים, לשמוע את דבריו. בבקשה, אדוני ראש העיר.

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקבלים בברכה את ועדת הכנסת. אנחנו מגנים מכל וכל כל אמירה גזענית מכל סוג שהוא וקרית מלאכי לא כזו. צר לי שיצא לה כזה שם בימים האחרונים על לא עוול בכפה, כי קרית מלאכי עושה את המרב והמיטב מבחינתה לקלוט את העלייה בצורה הטובה ביותר, יש פה חיים, חיי שגרה, חיים נורמטיביים לחלוטין מכל הבחינות, אין לנו גנים לאתיופים ואין לנו בתי ספר לאתיופים, כולנו חיים ביחד, באווירה טובה, וחבל שאמירה של מספר אנשים בלתי אחראים הביאו אותנו למצב כזה שאנחנו היום צריכים לעמוד כאן, עם כל הפעילות שעשינו. פה תושבי קרית מלאכי הם מקיימי הציונות האמיתית לשמה, של קליטת עלייה אמיתית בצורה יוצאת דופן, של 20% מעולי אתיופיה שנמצאים איתנו ואנחנו גאים, גאים על כך שהם איתנו. קהילה מצוינת, מעורה מכל הבחינות איתנו כאן בעיר ואנחנו חיים בהרמוניה ובצורה שבאמת מעוררת כבוד ואני מאחל לכל הערים האחרות בישראל שככה יפעלו.

אני רוצה לומר שאנחנו, כמו שאמרתי בהתחלה, מגנים כל אמירה כזאת, אנחנו עושים את הכול על מנת לגדוע, או לעקור מהשורש, את כל העשבים השוטים שצמחו לנו בגינה, ואני בטוח שהקהילה, יחד עם התושבים הוותיקים, ימשיכו לחיות כאן בצורה טובה ביותר וזאת הדרך שאני מתווה אליה ולזה אני מכוון ואני שמח שגם חבריי, חברי מועצת העיר, מהעדה האתיופית, שגם נמצאים איתנו היום פה, שותפים לתחושה הזאת וגם חבר הכנסת שלמה מולה שמלווה את הקהילה הזאת כמעט מהיום שנבחרתי, הוא מגיע אחת לשבועיים לכאן לראות איך שהדברים האלה פועלים. אני יודע שגם כל משרדי הממשלה, ללא יוצא מהכלל, משבחים את הקליטה כאן ואומרים שקרית מלאכי היא מודל וחיקוי לקליטת עלייה. אני רוצה שנמשיך להיות כאלה ואנחנו נעשה הכול על מנת שנמשיך להיות כאלה.

מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב?

צריך את העיר הזאת לעשות עיר מבחן לקליטת העלייה בישראל. זו לא גבורה גדולה לקלוט ברעננה או בהרצליה או בתל אביב, אלא דווקא פה, עיר שקלטה עלייה במשך 50 שנה ועל הכתפיים הצרות של העיר הקשה הזאת, המדינה צריכה לקחת את קרית מלאכי ולהתמקד בה בישיבות ממשלה, לשאול כל הזמן מה צריך לעשות ולשפוך פה... אני שומע שמטוסים חגים פה, יכול להיות שמטוס אחד פחות יכול לשנות את המצב פה. זאת אומרת להשקיע בכל תלמיד שנכנס לכיתה, בא מאתיופיה או ממרוקו או מהקווקז ולתת לו תחושה שהוא שייך. המבחן שלנו הוא שייכות לחברה הישראלית. מפה, זה הפתח, ואם ניכשל פה, אני אומר לך, ניכשל בכל הארץ.

אני רוצה לשאול שאלה, ראש העיר דיבר על עשבים שוטים, על אווירה שהיא לא בקרית מלאכי, אם כך 50% מהמדינה הם עשבים שוטים כי בכל מקום זה נמצא, השאלה מה עושים עם דבר כזה? באמת להגיד קרית מלאכי, זה לא פתר שום דבר, כי זה קיים בכל מקום.

גזענות היא לא נחלה רק של קרית מלאכי, ראינו את התופעה הזאת בפתח תקוה, שמענו על גנים במבשרת ציון, גם לשם אנחנו מתכוונים להגיע ולפרק את המחדלים האלה, בבית שמש ובכל רחבי הארץ, אבל אנחנו צריכים פה לצאת עם מסר שאומר שאנחנו לא מוכנים שיהיה נפרד אבל שווה. אם רוצים שוויון אמיתי, יוצאי אתיופיה צריכים להיות עם ילדי ישראל, שהילדים שלי ילמדו עם הילדים של שלמה בבתי ספר ולא ייפגשו בפעם הראשונה בצבא. כדי שזה יקרה, צריך להתחיל בגני הילדים, בבתי הספר ולכן אנחנו אומרים שזה לא בקרית מלאכי, התופעה של הפרדת הגנים, זה קיים בכל הארץ.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

אני חושב שהבעיה הזאת היא לא בעיה של קרית מלאכי. כמו שראש העיר אמר, דווקא קרית מלאכי קלטה את עולי אתיופיה על הצד הטוב ביותר, במגבלות התקציבים הקיימים. אני רוצה לומר לכם, התחושה שלי בשבוע האחרון, מה שאנחנו ראינו זה דבר מזעזע, שכל מי שהוא יוצא אתיופיה הרגיש פעם ראשונה שמדינת ישראל מפנה לו גב. דני דיבר, שני הדנים דיברו, אני הגשתי הצעת חוק לפני שלושה שבועות, הממשלה הזאת דחתה את הצעת החוק כנגד גזענות ואפליה, זה צריך להיות שאמות הסיפים צריכים לרעוד כדי שבמדינת ישראל אנשים יוכלו ללכת בלי שישפטו אותם על פי צבע עורם או המבטא שלהם או התלבושת שלהם. יש גזענות ממוסדת, שזה עובר דרך הרבנות הראשית, הממסד הדתי, עבור במערכת החינוך, כלה בקבלת יוצאי אתיופיה במקומות עבודה ותעסוקה ויש כאן משהו שצריך לשנות מהיסוד. אין לי ספק שהעלייה מאתיופיה, הקבוצה הזאת של הצעירים, עשתה שירות אדיר למען החברה הישראלית, מה שהיה בשבוע שעבר זה התחלה בלבד, זה יימשך בעוד שבוע, בעוד שבועיים ובעוד שלושה שבועות. בעוד יומיים אני מגיש הצעת חוק להקמת רשות למלחמה בגזענות ואפליה, אני רוצה לראות אם הממשלה הזאת וחברי הכנסת ירימו את ידם בעד. אם אנחנו לא נודה שבמדינת ישראל יש גזענות, לא נוכל לטפל בזה. גזענות זה סוג של אלימות, גזענות ואפליה זה סוג של הדרת בני אדם בגלל צבע עורם ומוצאם, הדבר הזה חייב להיפסק, כי בסופו של דבר המאבק של יוצאי אתיופיה הוא על דמותה של מדינת ישראל, על החברה הישראלית, איך היא תיראה, איך היא צריכה להיראות. לפיכך זה לא מספיק לבוא רק לגנות את הדיירים שכאן שהם יתאחדו ויתעגנו כדי להפלות את עולי אתיופיה, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה מן היסוד. 63 שנים מדינת ישראל הכחישה שיש גזענות, שאין גזענות, אין אפליות. הנה לכם, יוצאי אתיופיה הביאו את הדבר היפה ואת הפנים היפות שלהם, את הצבע היפה, שמו על הפרצוף של החברה הישראלית, אמרו 'תתמודדו', לכן הכול יוצא. אני לא מסכים, אני לא מטאטא, לא מתכוון לטאטא ולכן אנחנו נצטרך לשנות מן היסוד וזה המבחן של הכנסת הזאת, המבחן של הממשלה הזאת וכל אחד מאיתנו כנבחרי הציבור לבוא ולהגיד שנגמרו לנו המלים, עכשיו הגיע הזמן של המעשים.
דרך אגב, אני רוצה להודיע לכם שבמדינת ישראל כמעט אף אדם לא נידון בבית משפט על מעשה גזענות ואפליה, כמעט לא נידון. איך זה יכול להיות? לכן נהג שבא ומשפיל בנות וילדות שעולות ונוסעות עם ילקוט על הגב, היום בבוקר הוא היה צריך להיות מאחורי סורג ובריח, היום.

אני רוצה לבקש מאילן, זה הבניין שלך?

כן.

קודם כל, הבניין יפה, אני חייב לומר. אני ראיתי את זה בטלוויזיה, הבניינים יפים מאוד. כמה שנים אתה גר פה?

אתה גם בין אלה שחתמו לא לקבל אתיופים?

אני גר בבניין כשמונה שנים, אני יושב ראש ועד הבניין הזה בלבד.

מה עם שני הבניינים הנוספים?

בארבעת הבניינים האלה אין ועד מרכזי, אין ועד שכונתי, כל אחד מתנהל בפני עצמו. שמונה שנים אני פה, לא היה, לא קם וגם לא יהיה דבר כזה שמישהו אפילו המציא את המלה הזאת 'אתיופי לא יקנה פה', או 'לא יגור פה'.

אז איך זה התחיל?

אני אגיד לך איך זה התחיל; בתקשורת אמרו שהוועדים החתימו אנשים וגם זה שהתראיין פה אמר שהוועדים... קודם כל אין ועד מרכזי, זה אחת. שתיים, בבניין מספר 4 גר אתיופי, בבניין מספר 2 יגור בעוד חודשיים אתיופי.

רק רגע, האתיופי שגר, את הבעלים שמכרו את הדירה קנסו ב-3,000 שקל. אתה יודע את זה?

זה גם לא נכון. בבניין מספר 2 יגור בעוד חודשיים אתיופי.

אז איך בחורה טוענת שהיא באה לקנות פה דירה ולא מכרו לה כי אמרו שהוועד יקנוס.

נכון.

אז למה לא שמעו עליה, למה שמעו על אדם שבכלל לא קשור? היו שואלים את ההיא. מביאים את המצלמה הנסתרת למי שרצה למכור והיא אמרה שהיא לא מוכרת לאתיופים, אותה הביאו לתקשורת.

אילן, זה עלה בדיונים של הוועד? הנושא הזה עלה? דיברתם בישיבות ועד ואמרתם---

אף פעם לא וגם התקשורת לא שאלה אותנו, אף אחד לא פנה אלינו.

עזוב כרגע את התקשורת, אני שואל אותך כאדם.

אז למה לא פנו אלינו, כאדם, קודם כל---

אני שואל אותך כאדם, מישהו בכלל מעלה על דעתו, תעזוב כרגע אם המצלמה מצלמת או לא, גם האדם שמתחלף ברחוב, כששואלים אותו האם אתה מקבל אתיופי, גם בלי מצלמה, גם אם המצלמה פתוחה או לא פתוחה, הוא בא ואומר 'אתיופי טוב אתיופי בקבר'. זה לא מישהו, הוא בא ואומר, 'גם אם יהיה רמטכ"ל, לא אתן לו להיכנס לכאן'. זאת אומרת אלה דברים כנראה עמוקים מאוד שכל אחד גדל איתם, זו הבעיה שלנו.

נכון, מה שאמרו זה חמור מאוד, אני מסכים איתך, זה לא יפה, ואני חושב שאני הראשון בארץ שדיברתי עם הבן אדם הזה שנייה אחרי השידור, ואני ירדתי עליו, חבל על הזמן. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו, אני גר פה שמונה שנים, שבע שנים לפני כן גרתי בבניין שהוא מאחורי הבניינים האלה, בכניסה היו שישה דיירים, מתוכם שלושה אתיופים, ביניהם חברת העירייה שלנו בלאניש. שבע שנים גרתי עם שלוש משפחות אתיופיות שאני באתי אחריהם, לא הם באו אחריי. אז אין לי בעיה בכלל, לא עם אתיופים, אין לי בעיה, לא עם ריח, לא עם צעירים ולא עם מבוגרים.

אתה בסדר, אבל יש בעיה בעיר הזאת?

שמעת, יש פה אחד, יש פה שניים שמדברים, זה נכון, אף אחד לא יכול לברוח מזה.

אחד או שניים, לא תופעה?

אבל אני רוצה להגיד לך עוד משהו, יש לי ילד בגן חובה, בגיל חמש, הוא נמצא בגן שיש בו 50% אתיופים, כל פעם שאני הולך להוציא אותו אני רואה אותו מחובק עם ילד אתיופי ואין לי בעיה עם זה.

לך אין בעיה, האם יש בעיר הזאת תופעה?

אני לא חושב שבבניין הזה...

האם קיבלתם החלטה בבניין?

אין לנו החלטה כזאת, אין החתמה כזאת של ועדים, לא היה. לא היה נייר.

הבעיה היא כללית, אין בעיה בקרית מלאכי.

חברים, הוא יושב ראש ועד של הבלוק הזה, הוא לא של העיר. אל תשאלו אותו על העיר, הוא גם לא מבין בזה.

אני מבקש מחבר המועצה גדעון לומר מספר מלים. גדעון גם היה איתנו בכנסת ומלווה את העניין.

קודם כל הגזענות הסמויה מתפשטת בעיר, זה לא סוד. ראיתם אנשים שבראש חוצות ובאופן גלוי דיברו. לא סתם זה בא, אלא מעשה של שנים שהייתה גזענות סמויה מתפשטת בעיר. קודם כל קבלן שבנה את ארבעת הבניינים האלה, הוא גם בנה מסביב לעיר, אף אתיופי לא קנה שם. אותו קבלן שבונה, כדי שהערך, לפי המשנה שלו, לפי התורה, הערך של הדירה---

אבל אם יוצא אתיופיה רצה לקנות, הוא לא יכול היה לקנות מהקבלן?

הוא לא יכול לקנות, יש לו שלוש-ארבע סיבות, אחת, מחר תבוא, מחרתיים תבוא. שנייה, אתה לא יכול---

מי זה הקבלן הזה?

המחיר לא בשבילך, שלישית, יכול להכפיל את המחיר ב-200,000-300,000 שקל ביחס למה שהוא מוכר לישראלים. כל מיני דרכים הוא ממציא כדי לא לקבל אותם. זה דבר אחד. הקבלן זה משפחת וקנין, שהוא בונה מסביב לעיר, שהוא לא מוכר באופן שיטתי, וזה מה שקורה, הילדים והחברים שאחרי צבא שבאו והתלוננו, 'אנחנו לא יכולים לקנות'---

אתה הלכת בעצמך או ששמעת על זה?

חברים הלכו. אני לא יכול לקנות, כי התנאים לא עונים לדרישה שלו, אבל חברים אחרי צבא שהלכו, לא קיבלו אותם מסיבות שונות ומשונות. זה מה שקורה וזה ידוע. גם הדייר שסיפר להם, אחד קנה, קודם כל הדייר שהיה פה בגד בהסכם הפנימי של הוועד והוא מכר וזה מה שקרה להם. עדיין לא מדברים איתו, כי האתיופי גר פה. אז צריך לשים את הדברים על השולחן ולומר את האמת.

לא עירבתם את ראש העירייה בנושא הזה, שהקבלן---

לפני ארבעה-חמישה חודשים הייתה לנו שיחה, ב-7 באוקטובר, חברים שהתאספו וביקשו עזרה מראש העיר, וגם סיפרו לו שיש גזענות ו'לא נותנים לנו לקנות, מה עושים, אדוני ראש העיר?', הוא נתן להם את התשובות שנתן, השותפים שהשתתפו בישיבה היו---

ההסכמים האלה קיימים בעוד בתים?

המשנה המסוכנת הזאת התפשטה בעיר, בכל העיר, כשאנחנו הולכים, ממציאים לנו סיבה אחרת לא למכור, והסיבה יכולה להיות שונה ולא יכולים לקנות. אחד הדברים המעליבים 'לא בשבילכם, אתם לא יכולים לקנות פה', 'לא בשבילכם', יודעים שאנחנו משתכרים בשכר נמוך והשכר שלנו לא משהו, יודעים, אבל הצעיר שרוצה לקנות, יאפשרו לו, ידברו איתו... לא יכול להיות שמראש 'לא בשבילך', מה זה לא בשבילך?

מוטי, אתה מכיר שהקבלנים לא מאפשרים?

זה הובא לידיעתי ומיד כשזה הובא לידיעתי, אני הולך להעביר החלטה במועצה. הזמנתי דיון במועצה בעניין הזה שאני הולך לומר באופן חד משמעי, בגיבוי של כל חברי מועצת העיר, שכל קבלן, אני לא מדבר על אנשים פרטיים להשכיר בית או לא להשכיר בית, כי על זה אין לי שליטה, אבל כל קבלן שמקבל היתרי בנייה בקרית מלאכי לבנות והוא מדיר את האתיופים, או כל סוג אחר של בני אדם, אנחנו נפסיק לו לאלתר את היתר הבנייה ונגיע איתו לבית משפט על העניין הזה, כי אין לי שום כוונה לעבור על הדברים האלה בשקט. אני חשבתי שהדברים האלה לא קיימים, אבל משזה הובא לידיעתי ניסיתי לברר, אז אף אחד לא בא ואומר לי 'אני', אלא ההוא אמר לו, זה סיפר לו, היה לי קשה לטפל בעניין הזה, אבל היום אני אומר שאנחנו הולכים להוציא החלטה במועצת העיר וביום ראשון הקרוב, בעוד שבוע, יש לנו את הישיבה במועצת העיר ואנחנו נקבל החלטה כזאת, חד משמעית.

מי שמדיר יוצא אתיופיה, מקומו בבית הסוהר. לא חשוב אם הוא בעל דירה אחת או שהוא קבלן שבונה אלפי דירות בקרית מלאכי. אני רוצה לבקש מאחד ממארגני המחאה הצעירים, יעקב קסאי, בבקשה. אתה גר בקרית מלאכי?

כן.

בן כמה אתה?

אני בן 26, גר פה כבר כמעט 16 שנה ולדעתי כל הסיפור הזה, אני חושב שהגזענים, אנחנו נתמודד איתם, הם לא מעניינים באמת, הבעיה הגדולה היא הלגיטימציה שנותנת המערכת לכל הסיפור הזה. זו הבעיה הכי גדולה שלנו ועל זה נילחם, עד שהדברים האלה ייפתרו, כי לא יכול להיות שבמדינה שאנחנו אזרחים שווים בני שווים ומשרתים בצה"ל, משלמים מסים ותורמים למדינה הזאת, לא יכול להיות שהמערכת, כולל העירייה, כולל---

איפה אתה הרגשת את זה בעצמך?

אני מרגיש את זה בכל מיני צורות, גם בבית כשאמא שלי חוזרת הביתה ואני שומע סיפורים על משכורת שהיא מקבלת נמוך, או שלא מגיע לה מספיק, או הגינויים שהיא מקבלת מכל מיני אנשים ואלה סיפורים שאני שומע כמעט כל יום. לפעמים זה חוסר אונים, של 'וואלה, הדברים האלה עוברים לסדר היום ואף אחד לא מטפל בזה'. גם אחרי המקרה הזה לא שמענו גינוי מספיק חזק מצד המערכת וזו בעיה גדולה. כשכולם שותקים, שהמערכת שותקת, זה נותן לגיטימציה לאותם אנשים קטנים גזעניים לעשות מה שהם רוצים ולהיות גאים בבגדים הקרועים האלה. זו הבעיה הכי גדולה שלנו.

אנחנו ממשיכים מפה לראות מקומות שבהם יש שילוב של יוצאי אתיופיה בצורה חיובית, גם בגרעין התורני וגם בישיבה של הרב דרוקמן.
אדוני ראש העיר, הסיפור של הקבלן הטריד אותי מאוד ואני אשמח אם תעלה את זה בישיבת מועצת העיר ביום ראשון, כמובן בכלים ובכוח שלך להעביר מסר חד לכל קבלן שרוצה לבנות פה, זה דבר חשוב מאוד. אני מזמין את כולם להצטרף אלינו. תודה.
סיור בישיבת אור מאופיר

אנחנו הגענו לפה מוועדת עלייה וקליטה של הכנסת לבקר את הכולל ולראות את הגרעין התורני בקרית מלאכי והייתי רוצה לשמוע מהחברים מה בדיוק קורה פה.

אני לומד בכולל 'מרכז נריה', מנהל גרעין אדווה בנוסף, עובד ביחד עם מרכז מוריה.

אתה גדלת בקרית מלאכי?

ארבע שנים בתוך קרית מלאכי, אבל עשר שנים בערך הייתי באור עציון, בישיבת הסדר.

בצבא מה עשית?

בצבא הייתי ביחידה קרבית, ביחידת שמשון.

מה אתה עושה פה בכולל?

בכולל אנחנו משלבים לימודי קודש עם עזרה לחבר'ה צעירים מאיתנו, כמו נוער, מבוגרים. כבוד ראש העיר גם ראה את כל העשייה של החבר'ה.

אם בן סימון רוצה לבוא לכולל, כמה שעות הוא לומד בבוקר, כמה הוא מתנדב? מה סדר היום שלכם?

תלוי איזה מסכת אתם עכשיו.

סדר היום מתחיל אחרי התפילה, קמים מוקדם בבוקר, בשעות המוקדמות, פייטרים ממש.

מה זה מוקדם?

מוקדם, יש כאלה קמים בשבע, חמש, שמונה, ובתשע צריך להתייצב פה בזמן ומתשע עד אחת וחצי לומדים פה, אחת וחצי יש תפילה ואחר כך חוזרים לפה בשלוש וחצי, ממשיכים עד רבע לשבע לימודי קודש ואחרי זה כל אחד בתוך הגרעין פה, יש אנשים שתורמים, כמו שאמרתי, לנוער בקהילה, בשעות הפנויות שלהם, בזמנם---

לנוער, לכל הנוער, או ליוצאי אתיופיה לחוד?

יש כאלה ליוצאי אתיופיה בייחוד ויש כאלה בשילוב של שניהם. זה המון דברים ביחד.

אני לא תושב קרית מלאכי, תושב קרית גת, אבל מנהל את עמותת 'הנני' שלמעשה מפעילה גרעינים קהילתיים בקרב יוצאי אתיופיה ויש כאן גרעין גדול שנקרא 'גרעין נריה' שהוא גרעין תורני ויש כאן גרעין נוסף שנקרא 'גרעין אדווה' שהוא מוכוון לקהילה האתיופית שלמעשה פועל בשכונה שיש בה ריכוז גבוה של הקהילה, יש פה 29 משפחות בתוך הגרעין הזה והגרעין הזה רואה את העוצמות והחוזקות שיש בקהילה האתיופית ואת זה מנסה לשדר החוצה כלפי החברה הישראלית, ולא רק את ה---

כמה יוצאי אתיופיה נמצאים בעצמם בכולל?

בין שישה לשמונה אברכים. אני מנהל את הכולל, הרעיון פה הוא לא השילוב של בני העדה עם החבר'ה הישראליים, שגם הם ישראלים, זה קיים בכל העיר שלנו ברוך ה', בכל בתי הספר שלנו, ראש העיר פה, אנחנו יודעים על העשייה הברוכה שלו, וגם לבני העדה בפרט וגם לעיר בכלל, על כל העשייה שלו בעיר, ואין פה משהו מוזר. הדבר המדהים שיש בכולל שלנו, שבעצם האברכים בני העדה עושים פרויקטים חינוכיים בעיר. בלי חינוך לא יהיה שום דבר, זה ברור לכולם. רק עם חינוך אפשר להביא את האנשים לעשייה חיובית בעיר, להחדיר בהם ערכים והדברים שהחבר'ה האלה באו איתם גם מישיבת אור עציון, גם מה שהם לומדים בכולל. זה פשוט ללמוד וללמד, זו העשייה שלנו פה וזה מה שחשוב. זה שיש פה אינטגרציה בין כולם, יש את זה בכל בתי הספר שלנו ובכל הפרויקטים ובמועדוני נוער, מה שחשוב פה זו העשייה של החבר'ה האלה, שהם ממש עושים פה פרויקטים חינוכיים, גם עם בני העדה, וגם לא עם העדה. יש פה מועדון נוער שעובד אחר הצהריים, שלוש פעמים בשבוע, שיעקב תנא מרכז אותו, יש פה מדריכת כלות שהיא בת העדה, שכל כלה שמגיעה למועצה הדתית עוברת דרך המדריכה הזאת כדי להכשיר אותה לקראת החתונה שלה. יש פה הרבה מאוד עשייה של בני העדה.

דרך אגב הם נרשמים פה למועצה הדתית לרישום נישואים?

בוודאי שכן. כן.

אתה בטוח?

בוודאי שכן. יש את הרב שלמה סהלו.

רגע, הרב שלמה סהלו הוא אתיופי. רב אחר רושם נישואין, מוכן לרשום נישואין? עזבו אותי, תוציאו אותי מהאתיופים, כן או לא?

אני חושב שכן.

אני שואל אותו שאלה אמיתית, חבר'ה, לא מטאטאים פה, אני רוצה שתגידו לנו את האמת.

אני חושב שכן, חבר הכנסת מולה, אני לא דובר המועצה, עד כמה שאני יודע, אין בעיה. עד כמה שאני יודע, לא צריך לחפש בעיות.

אני מודיע לכם שלא.

אני לא בטוח, אבל בסדר, אפשר לבדוק את זה.

הוא הולך גם לאישור של הרב עדני יוסף.

אחר כך הוא הולך לאישור של הרב עדני יוסף.

חבר הכנסת מולה, אנחנו רוצים להראות את החיוב. אם אנחנו רוצים עכשיו לחפש את השלילה, זה לא בעיה, אנחנו רוצים להראות את החיוב.

מי מהמועצה הדתית?

הרב שלמה סהלו, הוא עובד המועצה.

השאלה שלי היא כזאת, האם כל האתיופים מכוּונים ללכת לרב האתיופי או שהוא יכול ללכת להירשם לנישואין לכל רב בכל מקום?

חבר הכנסת מולה, אני לא דובר של המועצה הדתית, אני יודע שהתלמידים שלנו, שהם לומדים פה בבית הספר התחתנו, הלכו למועצה הדתית להירשם. אצל מי, אני לא יודע בדיוק. למה צריך לחפש את ה... במועצה הדתית, בוודאי. הם מקבלים את כל השירות שם, מצלמים אותם, בדיוק כמו שאני בא, ואני חושב, חבר הכנסת, רק מלה אחת, אני חושב שיש פה הרבה מאוד עשייה חיובית.

זה לא נכון.

בבקשה, אדוני.

זה לא נכון. אני במקרה התחתנתי פה ובכל התהליך שעשיתי, איך שהגעתי לשם כיוונו אותי אוטומטית לרב שלמה סהלו. חיכו עד שהוא יגיע ומישהו אחר לא יכול לטפל בי. כל מי שרוצה להתחתן שהוא בן העדה האתיופית, קודם כל צריך להגיע אליו, הוא עובר פשוט ייסורי גיהינום עד שהוא מתחתן. למה זה לא יכול להיות יותר פשוט?

נכון.

למה הוא לא יכול להתחתן כמו החבר שלו שהוא ישראלי, שכל התהליך הוא קצר?

נכון, זאת השאלה. חברים, זאת השאלה. זה לא פה במיוחד, זה בכל הארץ. מתחתנים אתיופים בכל מקום, זה אחד המחדלים הגדולים.

אז אתה צריך להילחם ולהפסיק את זה לאלתר. זו בעיה של כולנו לעבוד על זה.

לצפות את זה ולבוא ולהגיד שאין פה בעיות.

לא אמרנו את זה, בכלל לא.

לא, אני דרך אגב לא---

לא, חס ושלום, ברור לי.

אנחנו באנו לפה לראות עבודה יפה של הגרעין התורני ועבודה חיובית של שיתוף פעולה ושל חינוך ויש לנו הרבה עבודה, אנחנו מתעסקים בהרבה מאוד נושאים בקשר ליוצאי העדה ואנחנו נמשיך לעשות את זה. אני רוצה לשאול לגבי הנושא של הדרת יוצאי אתיופיה בבתים, באנו מהבתים עכשיו, איך אתם התייחסתם לזה עם בני הנוער, מה עשיתם בנושא הזה?

לגבי הדרת האתיופים שהייתה בבניין שם? התייחסנו לזה בחומרה רבה מאוד, זה דבר גזעני ביותר ודבר שצריך לגנות אותו בכל תוקף והיינו שותפים מלאים גם בהפגנה בשביל שהדברים יהיו יותר טוב ולא להיפך. כרגע אתם מדברים על העניין של להראות את הצד הטוב, ואם נדבר על הצד השני, יש גם דברים אפלים שהם עוולות מאוד גדולות, אם זה בתחום של היהדות או בתחום של הנישואין, שדיברתם כרגע, וגם בתחומים אחרים, ברור. מצד שני אמרנו גם בפגישות שלנו בפורום של המארגנים של ההפגנה, יודעים שיש דברים שאנחנו בעצמנו צריכים להשתפר בהם, לתת מענה לקהילה, ובאמת הקבוצה שנמצאת שם מאחורה, הצעירים פה, שהוציאו את ההפגנה הזאת ביחד ועשינו דברים מדהימים, אבל אמרנו גם שנסתכל על הצד החיובי, מה אנחנו יכולים לתת לקהילה בעצמנו. אם אנחנו מדברים על הצד הלא טוב, ברור שקיימת אפליה וגזענות בכל מיני תחומים שונים, יכול להיות שהדבר שלא נגוע הכי הרבה בגזענות אפשר להגיד בצבא, אולי שם שווים בני שווים, אבל בגזרות אחרות ברור שאפשר למצוא גזענות וכו'. אבל זה תלוי, אם אנחנו מתערים ומשתלבים אחד בתוך השני אפשר למצוא את הדברים הטובים. גם אנחנו צריכים לשאוף להראות את הדברים הטובים שיש בתוך הקהילה הזאת, ומי שמתקרב לקהילה הזאת יכול רק להתאהב בה ולא---

מבחינת הבתים, אתה מכיר את התופעה במקומות אחרים, שאי אפשר לקנות בתים אצל קבלנים מסוימים או באזורים מסוימים?

לא קבלנים, אבל אני מכיר, כי חבר'ה שסיפרו לי נתפסו על הבניין הזה כאל אנשים שהם כאלה... אבל יש מקומות כאלה שלא רוצים לקבל פה ושם דייר או שני דיירים, סיפרו לי אנשים. אפשר להגיד על מישהו, חבר טוב, אשכנזי, שהלך לאיזה בניין ואמרו לו 'תשמע, אם אתה קונה דירה, אתה לא מוכר לאתיופים'. אפשר להאשים את כולם, אבל אני אומר שצריך לעשות את האינטגרציה ואת השילוב הזה של בני הקהילה ומעורבות בתוך העשייה בקרית מלאכי וכל הערים השונות.

אתם תמשיכו בפעילות החינוכית, אנחנו נראה בקטע החוקי איך אנחנו הופכים את זה לפשוט לא חוקי להדיר את יוצאי אתיופיה ואנחנו מגנים את זה. בהחלט שילוב של פעילות חינוכית, כמו שאתם עושים, של לימוד ועשייה, יחד עם פעולה נחרצת שלנו, בטוח שתשפר את המצב.

אתה רוצה להוסיף, אדוני ראש העיר?

כמו שאתם רואים פה, יש המון תחומים שאנחנו מובילים בהם, יש המון תחומים שאנחנו צריכים להשתפר בהם, וזה רק ביחד עם בני הקהילה כמובן והתושבים וההנהגה הפוליטית וההנהגה הצעירה. צריך לפעול ביחד, וגם חוקים בכנסת, שצריכים לחדש על מנת לנסות ולמגר את התופעה הזאת, כי אני חושב שזאת תופעה שהיא אסון לחברה הישראלית בכלל, אסון למדינה שלנו בכלל, ואם לא נתעשת היום אנחנו יכולים מחר בבוקר להתעורר לפני שוקת שבורה שאלוהים יודע מה יהיה אחרי זה. אני חושב שאין שום סיבה בעולם ואסור שתהיה סיבה בעולם שתהיה גזענות ולו הקטנה ביותר, מול הקהילה הנהדרת הזאת, כי אני חושב שהם עושים את החובות ואת המטלות והם מצוינים בכל התחומים וחבל שבגלל אנשים כאלה ואחרים, שלא מבינים את העניין הזה, אנחנו חוזרים לשנות ה-50 וה-60. אנחנו צריכים לעשות הכול, מבחינתנו, גם אני כראש עיר, גם התושבים כתושבים, גם הקהילה כקהילה וגם אתם כחברי כנסת, על מנת שיהיה משהו כוללני שיוכל לטפל ולמגר את הבעיה הזאת אחת ולתמיד.

אפשר להוסיף דבר אחד?

כן, בבקשה.

אני לא פוליטיקאי או משהו כזה, אבל ברגע שמחוקקים חוקים לטובת הקהילה הזאת בכל מיני דברים, אני חושב שצריך לראות ברמה יותר, לבדוק מעשית שזה בא לידי ביטוי בפועל, כי מחוקקים למעלה ועד שזה מגיע למטה לך תדע איפה זה נופל, בין הכיסאות.

אתה צודק. עבר חוק של שילוב יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי בתעסוקה ואנחנו עשינו דיון וראינו שמשרדי הממשלה, ברוב המשרדים, אין איוש לפי החוק. אנחנו הולכים לעשות מעקב כל מספר חודשים, מתי הישיבה הבאה, דנה?

במרץ.

וכל משרד ידווח על מספר יוצאי אתיופיה שהוא מעסיק. אבל אתה צודק, לא מספיק לחוקק, צריך לאכוף את החוקים האלה.

לא רק בחוק הזה, בכל החוקים שיש לטובת הקהילה, כי הרבה פעמים שאלו אותנו איפה הקהילה הזאת, היא לא באה לידי ביטוי, יש עליה הרבה פרויקטים והרבה דברים, ובתכל'ס בשטח, אם זה בא לידי ביטוי או לא, קשה לדעת. זה לא בגלל שהקהילה אשמה, גם מלמעלה ברמה המעשית, צריך לבדוק.

תודה.

יש פה ביטול זמן של תורה, אדוני ראש העיר, זה בעייתי, נחזור להלכות. תודה רבה לכם, תודה ויישר כוח לגרעין ולכל העושים.

המשך סיור במכינת 'אור מאופיר'

באנו מוועדת הקליטה והתפוצות, שמענו רבות על הפעילות בשילוב ישיבת ההסדר. אני קודם כל מודה לרב דרוקמן שמארח אותנו ולתלמידים שנמצאים. אנחנו באנו מסיור בקרית מלאכי, שם ראינו גם את הצדדים הבעייתיים בנושא של כל הדירות והדרת יוצאי אתיופיה וגם ראינו פרויקטים חינוכיים יפים של גרעינים תורניים ואנחנו מסכמים את הסיור במשכנך. אני קודם כל מודה לך מאוד, כבוד הרב דרוקמן, ונשמח מאוד לשמוע ממך, רוב האנשים פה שמעו ומכירים, אבל בכל זאת לעשות איזה שהיא סקירה ולהציג את הפעילות המבורכת שלכם.

הייתי מבקש מראש המכינה שלנו שיספר לנו על המכינה.

מכינת 'אור מאופיר' הוקמה לפני כ-15 שנה, ביוזמתו וברעיונו של הרב דרוקמן בתוך ישיבת ההסדר אור עציון, כשהיא שמה לעצמה מגמה לפתח מנהיגות רוחנית לקהילה האתיופית. לפני שבע-שמונה שנים המכינה הוכרה גם כמכינה קדם אקדמאית, אנחנו משלבים במכינה גם שיפור והשלמה של בגרויות, עם הכנה לצבא, וכמובן הפיתוח האישי והרוחני של התלמידים להמשך החיים. המכינה מיועדת לתלמידים יוצאי הקהילה האתיופית. המסלול של המכינה מונה כארבע שנים, שנתיים לפני הצבא, שבהם עושים את החלק העיקרי של השלמת הבגרויות וכמובן הכנה לצבא בפיתוח הרוחני, שנה וחצי בצבא כשמתגייסים ביחד עם תלמידי ישיבת ההסדר אור עציון וכמובן שאר תלמידי ישיבות ההסדר משרתים, היום יש לנו כ-30 חיילים בצבא, מתוכם בגולני, בכפיר ובשאר היחידות האחרות שמתגייסים. כשחוזרים חזרה מהשירות הצבאי, הם חוזרים לחצי שנה הכנה לחיים, שוב, יעדים להמשך, מה כל תלמיד יעשה בהמשך, הבנייה האישית, גם לקראת הקמת משפחה, בחירת מקצוע, בכלל היציאה לחיים, כאשר אנחנו ממש בימים אלה עובדים אפילו על פיתוח חדש ונוסף, שנוכל לשלב, אנחנו מקווים, גם תכנית הנדסאים בשלב של החזרה אחרי הצבא, שיהיה פה בתוך המסגרת.
המכינה היום מונה כמעט 100 תלמידים, כמו שאמרתי 30 מתוכם בצבא, כ-40 בשנה א', כ-10 בשנה ב' ועוד כ-15 בשנה ד', אחרי שחוזרים מהצבא. יש לנו קבוצה לא קטנה שאחרי זה משתלבת גם בלימודים בתוך ישיבת ההסדר בהמשך, לתעודת רבנות ולימודי הוראה. כרגע לומדים בישיבת ההסדר כ-15 תלמידים, שחלקם לומדים לתעודת רבנות.

לאורך השנים יצאו מפה הרבה חבר'ה לכמה כיוונים, אבל כמובן גולות הכותרת המשמעותיות, יש לנו בוגר שסיים בהצטיינות את מבחני הרבנות הרגילים לחלוטין של הרבנות הראשית, הרב גיל ביצ'ה, הוא מלמד היום בישיבה התיכונית פה באור עציון, יש לנו את הרב אהרן ברקולי, שהוא רב בעציונה , הרב רבירו הוא רב צבאי בצה"ל, כיום הוא הרב של כלא 4 וכמובן בוגרים שיצאו גם לאקדמיה, לימוד במכון לב, מקצועות חופשיים.

המכינה בשנתיים-שלוש האחרונות עברה התפתחות מאוד גדולה ומשמעותית. עד לפני חמש שנים היא היתה יחסית קטנה והמהפכה קרתה בשנתיים-שלוש אחרונות, כאשר אנחנו באמת שמים לעצמנו מגמה לראות איך אנחנו יוצרים מהפכה בתוך הקהילה. אני תמיד אומר לתלמידים, 'אני גדלתי בכפר הרואה, כשהרב נריה הקים אותה עם 13 תלמידים' והיום אנחנו יודעים מה זה מרכז ישיבות בני עקיבא, זו ממש אימפריה גדולה במדינת ישראל. זו המטרה של מכינת 'אור מאופיר', שבעוד 50 שנה בתוך הקהילה האתיופית יראו שפה צמחה מהפכה לתוך כל הקהילה.

ברשותכם אני אוסיף שלושה משפטים. כשזכינו קודם כל למבצע משה הוצאנו בחורים מישיבת ההסדר שיפעלו בקליטת העולים, ואחר כך מבצע שלמה. אנחנו מאושרים שאחינו מאתיופיה הגיעו לארץ וכואב לי שההתכנסות הזאת פה היא לרגל מציאות אחרת. ממש קשה להאמין שיש מציאות אחרת, אבל צריך להתמודד איתה, אסור להשלים איתה. אין ספק שהדרך האמיתית להתמודדות זה הדרך החיובית. ככל שייקלטו במוסדות טובים ויתחנכו ויגדלו אז יהיו ממש לתפארת, כפי שהם ראויים לכך. כשאני רואה אותם, אני מקיים שיעור פעם בשבוע לנשים של אלה שלומדים בישיבה, אין אצלנו הדרת נשים, ביניהן יושבות נשים מהקהילה האתיופית, אותו דבר כמו אחרות, מה ההבדל? מה קורה כאן? אז צריך להתקומם נגד תופעות כאלה, אין להן שום מקום וכמובן עד כמה שאפשר לפעול לבנייה.

תודה, כבוד הרב.

נמצאים איתנו מר קנדלר, שהוא מנהל המכינה, ומשה באסה מהסוכנות היהודית מאחורה. הייתי מבקש אולי מאחד התלמידים שיבוא ויספר באופן בלתי פורמלי על עצמו ועל החוויות שלו.

אני אספר.

מאיפה אתה בארץ?

אני גר בבנימינה ואני עכשיו שנה חמישית במכינה. מה שהמכינה תרמה לי זה שבסוף י"ב כשהתלבטנו לאן ללכת, בי"ב כל הזמן דחפו אותנו בפנימיות, 'אתה צריך ללמוד', 'אתה צריך לרכוש מקצוע' ו'העולם בחוץ הוא קשה', אז אחרי שהגעתי לפה הבנו שנכון שמקצוע זה חשוב, אבל יש ערך יותר גדול שזה לימוד התורה. ופה מה שקיבלנו זה שלפני שבאתי לפה לא הייתי אדם כמו שאני עכשיו, לא הייתי אותו דבר.

באיזה גיל הגעת לפה?

בסוף י"ב, 18, היום אני בן 23.

תתאר לי את החוויה, הגעת לפה בגיל 18, חברים שלך התגייסו ואתה הגעת לפה, מה עשית בחמש השנים האלו?

למדתי שנתיים, שיפרתי בגרויות, התגייסתי אחרי שנתיים, בגיל 20, לגולני.

הייתי מעדיף שהוא היה הולך לצנחנים, אבל...

לא, חס ושלום, לא צריך, הייתי בגולני, וחזרנו לפני שמונה חודשים ועכשיו אני מתחיל שנה חמישית.

בעצם אני רוצה להגיד את השינוי שחל בי בעקבות זה שבאתי למכינה. לפני המכינה הייתי עסוק רק בארבע אמות שלי, עכשיו יש לי כל מיני רעיונות בראש, אידיאלים איך לשפר את המצב, וזה בזכות מה שהרב פה מחנך, הרב דרוקמן, שזה עם ישראל וכלל ישראל ולדאוג תמיד לאנשים האחרים ורק להסתכל איפה אתה יכול לתרום ולא להגיד שיש אנשים בארבע אמות, יש לי את המשפחה שלי וזהו. אז זה מה שבעצם מחנכים פה וזה מה שקיבלתי ועם זה אני הולך מפה.

מה הלאה? מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

עכשיו אני התחלתי לימודי הוראה ובעזרת ה' לשפר את הקהילה ואת כל עם ישראל. המצב של הקהילה הוא לא כל כך מזהיר, אז לבוא ולשפר, וזה בא רק מתוך תורה. יש הרבה ארגונים שדואגים וזה, אבל אם זה לא בא מתוכנו, מתוך הקהילה ומתוך תורה, אז זה לא...

יצא לכם לדבר על כל הסיפור של קרית מלאכי?

כן, השתתפנו בהפגנה, כן.

מה אתה חושב על זה?

זה דבר שלא ייתכן, אדם שאומר שאתיופי טוב זה אתיופי בקבר, במה הוא יותר טוב ממני? מה, אני לא בן אדם? ההורים שלי, אבות אבותיי, היינו אלפיים שנה בגלות, אני פחות יהודי ממנו בגלל שהצבע שלי שונה? איך יכול להיות בכלל מצב כזה שבן אדם אומר לא להשכיר, למה, מי הוא? הוא בעל ה... לא, אני לא יכול לקבל דבר כזה. בדרך כלל אומרים משפטים כאלה על אנשים... איך יהודי יכול להגיד את זה על יהודי?

אני עדיין לא מאמין שמישהו אמר כך.

ראינו את זה.

אתה לא רוצה להאמין.

אני רוצה להצטרף לשאלה שלו, כשאמרת שאתה רוצה לרכוש חינוך ולהתקדם ולחזק את הקהילה של יוצאי אתיופיה, אתה חושב שהבעיה זו הקליטה של יוצאי אתיופיה או הבעיה של החברה הישראלית?

גם וגם.

תן לי נקודות איפה אתה חושב שצריך לחזק את הקהילה, שנראית לך חלשה.

קודם כל מה שמתחיל בחינוך, מה שמקבלים בבית, אם אתה מקבל בבית חינוך טוב, אתה גם תצא ככה טוב, למרות שאני לא מאשים את ההורים שלנו, הם נתנו לנו את החינוך הכי טוב שהם יכולים, אבל אתה יודע, בבית אין... אתה חוזר מבית הספר לבית ואתה לא יושב מול שולחן, לא כל המשפחה, האחים, זה לא אחים אחים, כי האחים אחים, זה כשיש לך בעיה ואתה יודע איך לטפל בה, אבל אצלנו אתם יודעים איך זה אחים. כשאתה צריך, הולכים לפה, יוצאים לפה ומדברים, אבל אצלנו אין את העניין הרגשי הזה, כל אחד בנישה שלו. אז זה מתחיל בחינוך, להסביר להם כמה חשוב הבית וכמה צריכים לדבר ואת זה עושים על ידי חינוך, לא על ידי דבר אחר. הטעות של המדינה, של הממסד, שתמיד קיבצו אותנו בגטאות ועכשיו יש גטאות ומהמצב הזה נוצר מצב לא טוב. יכול להיות שכל המצליחנים של העדה---

אבל אומרים, למה למנוע מאיתנו לקנות בקרית מלאכי, למשל היום יש בקרית מלאכי 20% מבני העדה האתיופית, אז אומרים, אוקי, אתם לא קונים, המדינה אומרת, לא תקנו בקרית מלאכי אלא תקנו במקומות אחרים, השאלה אם זו גזענות, איך אתה מתמודד עם זה? על מה אתה אומר 'שמים אותנו'?

תלוי ממה זה נובע, אם רוצים לעשות... למשל קראתי באיזה שהוא עיתון, היה שם אדם שאמר שהיה פעם חוק במשרד החינוך שהיו עושים מכסה של אתיופים בבתי ספר, אז ראו שבבתי הספר האלה האתיופים הצליחו. לא עשו את זה מתוך גזענות אלא מתוך זה שרצו שאנחנו נצליח, אז זה הצליח, אבל עכשיו כשאתה בא ודוחס תלמידים, אתה לא מבין ממה זה נובע, אם אתה בא להפריד אותי בשביל שיהיה לי טוב, זה בסדר, אבל אם אתה בא להפריד אותי מתוך זה בגלל שאתה לא רוצה אותי, זה משהו אחר. את זה לא צריך לעשות.

תודה רבה.

יש עוד מישהו שרוצה?

אני. למדתי פה במכינה.

מאיפה אתה, אברהם?

מקרית מלאכי.

קל"ב. בן כמה אתה?

אני בן 19. המכינה פה, באמת התלבטתי בסוף השנה אם להגיע לכאן או לא, כי בתכל'ס אני לא ידעתי מה אני אעשה אחרי הלימודים, הרוב הלכו התגייסו לצבא, אני הלכתי עם החברים שלי והרגשתי שאני רוצה להתקדם, אני רוצה לראות מה אני אעשה בעתיד, כי לא ידעתי מה זה, אז באתי לראות את המכינה, מאוד התלהבתי, זה גם יתרון שזה פה קרוב לבית וגם יש פה הרבה אנשים שאני מכיר אותם מלפני וזה עוזר, וגם אפשר לשפר פה בגרויות, במקום שאני אעשה את זה אחרי הצבא, כי זה יותר קשה, אז העדפתי לחסוך את כל הבלגן לפני כן. זה מה שאני עושה פה.

וחברים שלך שעכשיו בצבא, איך הם מגיבים, עשית צעד טוב או לא טוב?

אני לא יודע, אני שומע מהם שהם קצת... לא יודע, חלק נהנים בצבא, חלק סובלים בצבא, בעיה שלהם, מה...

כתושב קרית מלאכי, לגבי הנושא של הדרת יוצאי אתיופיה, הנושא שמדברים עליו בחודש האחרון, אתה, כמי שגדל ביישוב, אתה הרגשת את זה?

אני אף פעם לא הרגשתי בכלל בקרית מלאכי את הנושא של הגזענות, גם כשהייתי מסתובב עם החברים האתיופים ולא אתיופים, אז... כששמעתי את זה בנושא של הדירות, באמת התעצבנתי, כי זה נשמע פשוט לא נורמלי, זה לא נתפס שדווקא בקרית מלאכי, שכולם ביחד, אנשים ותיקים ואנשים חדשים שהגיעו מאתיופיה וגם אנשים שהם לא... אז אם אומרים דבר כזה, באמת הזדעזעתי, מה, כאילו, גזענות איפה שאני גר? זה יכול לקרות? למה זה יכול להיות, והזדעזעתי באמת. חשוב לי העניין הזה, שאנחנו צריכים להמשיך איפה שאנחנו נמצאים כרגע, כי אנחנו באמת מובילים בקריה, העדה שלנו מובילה בקריה, יש לנו אפילו גרעין תורני בציפורה ועוד הרבה דברים, ואפילו ב'אחריי', לשם הרבה אנשים מתגייסים, הולכים ליחידות קרביות.

רציתי לשאול את כבוד הרב, השאלה שלי היא שאלה קשה, מצד אחד אי אפשר להתווכח עם ההצלחה של המוסד הזה, מצד שני אנחנו בכל מקום באים ואומרים שאנחנו רוצים שילוב, רוצים לראות גנים מעורבים, רוצים לראות בתי ספר מעורבים, רוצים לראות הכול מעורב, אבל פה, הפרויקט היפה הזה והמוצלח לא מעורב, זאת אומרת כן יש פה את הבידוד. אני אתן לך דוגמה, הייתי בפתח תקוה, כשנאבקנו לסגור את בית הספר שם, 'נר עציון', שאלתי את אחת הילדות, 'את רוצה ללמוד פה? זה בית ספר מצוין, מושקע מאוד, עם תקציבים, ממש מושקע, או שאת רוצה ללמוד בבית ספר אחר?' היא אמרה לי 'אני רוצה ללמוד עם הפרנג'ים', הילדה הזאת, וזה נשאר לי טבוע חזק מאוד בראש. השאלה אם גם פה, מצד אחד יש את היתרון וההשקעה, מצד שני אין פה את השילוב המלא.

קודם כל יש שילוב מלא בכל מה שקשור לאורח חיים, זה לא בית ספר שהם באים מהבית ויש בית ספר נפרד, הם חיים פה בפנימייה, בפנימייה נמצאים כולם, בשבת כולם נמצאים, כולם נמצאים ביחד. תכנית הלימודים מותאמת, כדי שישלימו בגרויות, כמו ששמעתם, כדי שתהיה להם הכנה מתאימה לצבא, כי לבחורים ישראליים אחרים אין את ה... אני אפילו אתבטא, הפריבילגיה הזאת שהם יכולים אחר כך להמשיך, עוד לפני צבא, וכדומה. אז יש פה שני הדברים יחד, מצד אחד השילוב ומצד שני הלימוד המתאים להם, כדי שיתקדמו ואחר כך ישתלבו גם בלימוד יחד. הוזכר למשל הרב גיל ביצ'ה, שהצטיין אחר כך בלימודי רבנות רגילים, כי יש כיום לימודי רבנות מקלים, מה שקרוי לעולים חדשים, ויש לימודי רבנות רגילים, הוא הצטיין בלימודי הרבנות הרגילים, הוא למד פה עם אחרים במשולב הכול וכיום הוא רב מחנך בישיבה תיכונית רגילה במדינת ישראל. אז יש לנו פה את שני הדברים גם יחד. השילוב, כל מה שקשור לאורח חיים וליחס וליחד, ומצד שני התאמה. כמו ששיעור א' בישיבה לא לומד יחד עם שיעור ב', אלא כל אחד לפי הרמה שלו, אותו דבר יש התייחסות לרמה ולצרכים הלימודיים והכול משולב.

רציתי לשאול את הבחור, מי היה הגורם המכוון שתגיע לפה?

היה לנו בבית הספר פרויקט במשך שנתיים, קראו לזה 'מעגלים', זה כיוון אותנו למה אנחנו הולכים לפני הצבא, הראו לנו כל מיני מקומות, עשו לנו פעילויות במשך השנתיים, ובכיתה י"ב באנו לפה, הראו לנו ואמרו לנו שיש מכינה 'אור מאופיר', שקשורה לקהילת יוצאי אתיופיה, לקחו אותנו לפה וישבנו אפילו עם ראש המכינה, הוא הראה לנו את המקום ולאט לאט התחלנו לאהוב את המקום, כי זה גם קרוב לבית, כמו שאמרתי.

שאלה לכבוד הרב. אני שמעתי שזו מכינה קדם אקדמאית, כמה זמן המכינה? מכינה בדרך כלל זה שנה, אחרי זה יש את המסלולים השונים, למה זה חמש שנים?

קודם כל המכינה היא לא חמש שנים, אלא יש פה מסלול, המסלול הוא שיש להם קודם כל השלמה וכדומה, אחר כך הם מתגייסים במסגרת של ישיבת הסדר ואחרי שהם חוזרים מתקופת השירות הצבאי, מבחינת ההשלמה כאן יש חצי שנה שעוזרים להם בכל מה שקשור להכנה לחיים ולהדרכה לגבי בחירת מקצוע וכדומה. אמר קודם הרב בניהו שיש קרוב לוודאי ניסיון החל משנה הבאה להמשיך גם אפשרות של לימוד מקצוע הנדסאים גם במסגרת כאן, בשילוב עם מכללה.

ויש גם תעודת הוראה.

עוד מישהו מהתלמידים רוצה להתייחס?

אני מפתח תקוה, אני בשנה השלישית במכינה. קודם כל אני רוצה להודות להם באמת על זה שהקדשתם מהזמן היקר שלכם ובאתם לדבר ולשוחח איתנו ולשמוע את הדברים שלנו. באמת תודה רבה. יש לי בקשה, אבל אני אגיד את זה, התופעה הזאת בזמן האחרון אנחנו אומרים שזה רק בקרית מלאכי וההפגנה שהייתה עכשיו, אבל הדבר הזה לי אישית לא חדש, כי אני מפתח תקוה, אז אני מכיר אותה.

בפתח תקוה באיזה מוסדות גדלת?

אני עליתי לפני שלוש שנים לארץ.

זו בדיוק השאלה שלי, כי בפתח תקוה רובם הם חדשים.

אני גר בשכונת עמישב ואני מכיר את האוכלוסייה. אפשר להכות ולהילחם בגזענים ואפשר להפגין ולהתמודד, ויש עוד דרך אחת והיא להעצים את החבר'ה, לתת להם חינוך, לחזק אותם, לתת להם כלים, להשקיע בהם והם בעצמם יפתרו את הבעיות. זו הדרך השנייה. מה שאני רוצה לבקש פה, פשוט תעזרו לנו ואנחנו נחזיר את זה אחר כך. לדוגמה, המכינה. אני חזרתי לפני חודשיים מהשירות הצבאי שלי, נכון יש בעיות בצבא, גם החבר'ה שלנו, אחוז גבוה שלנו שם מתגייסים לקרבי ולא הרבה מסיימים, כאן אני רואה את המכינה, המכינה מתגייסת ומסיימת את הכול, כי גם לשם היא נותנת, יש לנו כוח. כמו שהוא אמר, הוא מחנך אותנו לאהבת עם ישראל וארץ ישראל וזה מה שגורם לכולם שם לתת כמה שהם יכולים. זו דוגמה. לכן תנו לנו את הכלים, אנחנו יכולים להחזיר את זה. מי שיישאר בצבא, גם בשירות הקבע שלו, אחר כך יכול לתרום למדינה ויכול לתת יותר.

למה אתה מתכוון 'תעזרו לנו', במה?

המדינה, למשל ככל שיהיו אנשים שהולכים למכינה, אם אנשים יתמכו בזה, אז נקבל את הכלי פה ואנחנו נצא לחיים ו...

כבוד הרב, או שאני אשאל את המנהל, נפתלי, על הממון, המימון פה הוא של משרד הביטחון, משרד החינוך?

התקציבים מחולקים לשניים, משרד הקליטה בקושי מימן, בעצם התלמידים הם חלק ממסגרת ישיבות ההסדר ולכן הם מקבלים מאגף החינוך התורני, כמו כל תלמיד בישיבת הסדר. במכינות הקדם אקדמיות מקבלים תקציב כמכינה קדם אקדמית דרך משרד החינוך, שזה בעצם השלמה של שני הסעיפים וזה עקרונית אמור להשלים את כל ה-100% שהייה פה של התלמידים. התלמידים לא משלמים שכר לימוד, הפוך, הם מקבלים מאיתנו מלגת קיום, בשונה מישראלים שמשלמים פה שכר לימוד. אם שני התקציבים מגיעים, עקרונית זה כמעט אמור לכסות את החזקת התלמיד בישיבה, ויש תורמים שעוזרים לנו.

מה עם משרד הביטחון? כאשר הם משתחררים, הרי הם בטיפול של משרד---

במשרד הביטחון, על מה אנחנו מדברים, על המכינה הקדם אקדמית, או על התקציב של משרד הביטחון בתוך ישיבות ההסדר?

בישיבות ההסדר.

אז משרד הביטחון הוא חלק מתקצוב ישיבות ההסדר ככלל וכל תלמיד ישיבת הסדר, וביניהם תלמידי 'אור מאופיר'---

גם אחרי השחרור?

לא אחרי השחרור. תלמיד מכינה שסיים את מסלול ההסדר, הוא זכאי להטבות של משרד הביטחון כמו כל חייל אחר. המכינה מקבלת תקצוב דרך משרד החינוך בשיתוף משרד הביטחון כישיבת הסדר, אבל אין לנו תקצוב מיוחד ממשרד הביטחון עבור המכינה.

תודה.

הנושא השני זה שיש נושא הכי כואב בקהילה שלנו שזה נושא ההתאבדות. אני חושב שזה בא כי אולי לא קיבלנו את הכלי המספיק. עולים מגיעים לארץ, מגיעים למרכז קליטה ומשם רק לומדים יהדות, איך לעבור את היהדות וזה כל מה שיש. אנחנו לא מקבלים שם את הבסיס, לא מקבלים את ההכנה לקראת היציאה, איך להתמודד בחיים, גם אם זה בתוך הזוגיות. את כל זה אנחנו לא מקבלים שם. אני חושב שאם נקבל את זה, בעיקר השאלה הזאת מופנית לוועדת הקליטה, אם במרכז הקליטה ישקיעו באנשים האלה, אנשים שמגיעים, שאין להם שום מושג איך להסתדר פה. אם הם מקבלים את זה, אני חושב שהם גם יכולים להתמודד בחוץ.

השלישי, אפשר גם אולי לתת לנו עוד זמן ברדיו, בשידורי הרדיו של הקהילה, מה שיש לנו היום זה חצי שעה וזה לא מספיק.

אתה מקשיב לזה?

אני גם מקשיב. אני מקשיב ובגלל שאני מקשיב אז שואל את השאלה הזאת, כי אנחנו יכולים לדון בעצמנו שם ולפתור את הבעיות שיש בתוכנו וזה לא מספיק, חצי שעה. אני שומע אותם, אנשים מתקשרים כשיש בעיה של התאבדות, כולם רוצים להעלות את הנושא ולדון, ואחד הרבנים גם, אבל אין זמן. לכן אני מבקש אולי...

אני רציתי להציג בעיה שבדרך כלל קיימת בקהילה והיא לגבי חינוך. הבעיה תמיד קורית במציאות, יש בית ספר מסוים נגיד, זה שלמדתי בו למשל בלוד, יסודי, אז האחוז שם של האתיופים גבוה, בית ספר לידי שגם בו למדתי, אני הייתי תלמיד אתיופי אחד בכיתה. ההבדל בין שני המקומות האלה זה כמות המורים ואיכות המורים. איפה שכמות האתיופים גבוהה, יש מורה אחד לארבע הקבצות. בוא נגיד אני לוקח מתמטיקה, במתמטיקה יש את הטובים, יש את הבינוניים והלא טובים, הלא טובים כי הם מפריעים. המורה הייתה צריכה להתמקד בכולם. כשאני למדתי ביסודי בכיתה ו', היינו שואלים אותה, למה אין קבוצות? למה אין כמו שם? היא הייתה אומרת 'לא יודעת'. לא יודע של מי הבעיה, יכול להיות שזו הבעיה שבגלל שאנחנו אתיופים ואין לנו כוח מספיק, ההורים שלנו לא יודעים לדבר ואז לא לוחצים על המנהל ואז המנהל לא דורש שמשרד החינוך יביא לו מורים, או שכן המנהל דורש ומשרד החינוך לא נותן לו מורים. מה שקורה, המורה מנסה להתרכז בגרועים, מנסה שיסתמו את הפה, מנסה להשתלט עליהם, הצד הזה מוזנח, אוטומטית בית הספר הזה, הרמה הלימודית שלו יורדת. זה לא בגלל שפה יש רק אתיופים, הבעיה שאין מורים. רק רציתי להזכיר את הבעיה הזו.

אני חושב שהנושאים שעלו פה, חלקם מטופלים על ידי הוועדה, חלקם עוד צריכים להיות יותר מטופלים. יש לנו מחר בבוקר דיון בנושא של מקרי האלימות והתאבדות בקרב יוצאי העדה, מקרים קשים שאנחנו נחשפנו אליהם בכל הארץ. והנושא שהעלית עכשיו, התשובה לזה היא שילוב. אני לא מאמין שאומרים לי שיש בית ספר שיש בו מורים מצוינים ויש שם רק יוצאי אתיופיה, אני מאמין שברגע שמשלבים, שיש שילוב מלא, אז באופן אוטומטי הרמה עולה, מעורבות ההורים עולה וזה מה שצריך לעשות מבחינת השילוב. יהיה קשה לתקן היום את המקבצים של הדיור שבהם גרים יוצאי אתיופיה, אבל כאסטרטגיה כמובן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מפזרים---

אבל יש פה נקודה, כי לפעמים גם בתקשורת וגם בדיונים, שחלקם דרך ועדת העלייה והקליטה, יש תחושה שלפעמים להיות אתיופי לבד זה לא טוב. אני חושב שצריך לטפל גם במה שמנגסה אמר. אני אומר שכשהיינו באתיופיה לא היינו עם הלבנים, סליחה שאני אומר את זה, היינו לבד, נכון שהיו כאלה שהתקדמו והגיעו גם לרמות הכי גבוהות, אז לצייר לפעמים את המצב הזה שאם ילמדו לבד זה לא טוב, אני חושב שאנחנו צריכים ל... מה שבעצם הוא אומר, אם צוות המורים היה איכותי, גם החבר'ה האלה שנמצאים לבד היו מצליחים. דרך אגב, יש בתי ספר, שאתה בעצמך מכיר, שהם כמעט על טהרת יוצאי אתיופיה ובתי הספר מצליחים. איך יכול להיות? יש בית ספר עם 90% יוצאי אתיופיה ובבית הספר השני מצליחים ובבית הספר הראשון לא.

לא נפתח את זה כרגע, אפשר גם לא להסכים. בנושא הזה העמדה שלי, זה לא שהוועדה מחליטה, שלא צריך להיות נפרד. בארצות הברית אמרו שאי אפשר שיהיה 'נפרד אבל שווה', אני חושב שגם היום, ברגע שיש נפרד זה לא שווה. גם כחברה אני לא רוצה שהילדים שלי יפגשו את הילדים שלך פעם ראשונה בצבא, אז אני כן חושב שצריך לראות איך עושים את השילוב הזה מגיל הכי צעיר ובכל מקום, אבל את התפיסה שלך אני שומע הרבה, ובקרב העדה היא קיימת והיא חזקה, לגבי הנושא הזה.

לסיכום אני רוצה קודם כל לומר שאנחנו התחלנו את הבוקר במקום שראינו דברים שלא צריכים להיראות, את הנושא של הדרת יוצאי אתיופיה, ויש פה את החבר'ה הצעירים שהרימו את המחאה ושמענו את העדויות הקשות, ואנחנו מסיימים את הסיור דווקא במקום שאנחנו רואים מה כן צריך לעשות, כבוד הרב, באמת שהשקעה וחינוך והעצמה ומתן כלים, אני בטוח שהחבר'ה שאנחנו רואים אותם פה היום, נראה אתכם בצבא וקצינים ומחנכים וזה יהיה דור עתיד של מנהיגות חשובה, לאו דווקא לעדה אלא לעם ישראל כולו.

יש לנו עכשיו תלמידים בקורס קצינים.

יפה מאוד. ואני רוצה באמת לברך את הרב דרוקמן שמוצא את הזמן ואת הכוחות גם לעסוק בגיור וגם לעסוק בתרומה לעם ישראל ולארץ ישראל, וגם כמובן לעסוק בפרויקט החשוב הזה, ואנחנו מודים ומברכים אותו ואת כל הצוות שמסייע בפרויקט החשוב הזה.

אנחנו רוצים לאחל לכולם שיהיה לנו עוד הרבה גשם והרבה ברכה.

זה הוועדה הביאה את זה.

לא, המיקום שאנחנו נמצאים בו מושך גשמי ברכה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>