PAGE
28
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 501>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, י"ט בשבט התשע"ב (12 בפברואר 2012), שעה 10:00

<סיור בנציבות כבאות והצלה בראשל"צ וסקירה על מערך הכבאות וההצלה>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
אריה ביבי

זאב ביילסקי

>
יעקב גנות - מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

שחר איילון - נציב כבאות והצלה ראשי

שמעון בן נר - סגן נציב כבאות והצלה ראשי

אורי שובל - ראש חטיבה, מפקד תחנת תל אביב

חיים תמם - ראש חטיבה, נציבות כבאות והצלה

יואב גדסי - יו"ר ארגון העובדים בנציבות הכבאות הארצית

אסי לוי - נציג כבאים

שמואל חן - דובר הוועדה

איתי פידלמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורית משה - עוזרת לח"כ אריה ביבי

יפה שפירא

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בנציבות כבאות והצלה בראשל"צ וסקירה על מערך הכבאות וההצלה>

בוקר טוב לכולם, אנחנו צריכים להתחיל את הסיור של ועדת הפנים והגנת הסביבה. בהמשך לדיונים של הוועדה שנערכו בכנסת, אנחנו דנו בסוגיות רבות לגבי מערך כיבוי והצלה, לגבי הצטיידות, לגבי כוח חדש, לגבי קליטת עובדים, לגבי רכישות וכמובן כל הנושא של מעמד העובדים. אני יודע שיש הצעת חוק ממשלתית שעדיין מתגלגלת בממשלה ואנחנו כמובן נהיה קשובים לכל הצדדים, ודאי וודאי שפעם אחת ולתמיד גם נסדיר את מעמד העובדים כאשר היום הם עובדים לפי איגודים, כל אחד באזור בתחום השיפוט וזה צריך לקבל מעמד אחר לפי החקיקה. אבל כמובן הכול פתוח, אחרי הדיונים בממשלה זה יגיע לאחר קריאה ראשונה לוועדה שלנו ואנחנו בוועדה שלנו כמובן נמצא את האיזונים והבלמים. המטרה שלנו כמדינה שמערך כיבוי והצלה ייתן מענה לכל תרחיש שיכול להיות, הן מבחינת שרפה כזו או אחרת, הן מבחינת כל מה שקורה מבחינה ביטחונית באזורנו, ולכן אנחנו חושבים שאם כבר הממשלה נכנסת לעובי הקורה, שתיתן מענה ראוי והולם לכל תרחיש שיהיה. לצורך כך אנחנו לא נרצה לקבל רפורמה שתהיה כאילו, אלא רפורמה אמיתית וטובה שתשנה מהיסוד את כל התפיסה והיא תיתן ללוחמים האלה את הכלים שבמידה שצריך לבצע משהו שיעשו את זה על הצד הטוב ביותר.
בדיון בוועדה דיבר איתנו ואמר נציב שירות הכבאות, שנבחר אז חדש, שהוא בונה את הכוח והוא ביקש מאיתנו לבוא לסיור ללמוד את הדברים מהמקום. ככה עברנו וראינו שכל המקום הזה מקבל תפנית מבחינה חזותית, גם מבחינת השיפוצים. אני לא יודע איפה זה עומד, הוא יעדכן אותנו. לנו חשוב כחברי כנסת ללמוד את הדברים, לראות אם באמת מערך כיבוי והצלה הולך לכיוון של בנייה מחדש וקליטת עובדים מחדש, בניית הכוח לצורך תרחישים, אנחנו במדינה מוקפת אויבים מצד אחד, ומצד שני גם בעת שלום אנחנו צריכים לתת מענה, כמו שהיה אסון הכרמל, שלא יחזור, אם יהיה אסון שני חס וחלילה, שנהיה מוכנים מבעוד מועד, כולל כל מה שקשור במערך הטיסות. אנחנו קיבלנו את בקשתו של יושב ראש הנציבות ובאנו לכאן כוועדה. היום בעיקר אנחנו רוצים ללמוד, לראות את הכשלים, לראות את הבעיות, ואתה, זה המקום, תגיד לנו לאחר מכן איפה עדיין יש לך צורך בשיתוף הפעולה שלנו, בעזרה שלנו מול הממשלה, מול האוצר, מול המשרד לביטחון פנים. יושב פה המנכ"ל החרוץ שבאמת משתדל לנווט את הדברים האלה, והוא קיבל מהממשלה סמכות, ממש הוא אישית מטפל בזה. אני מכיר אותו גם בתפקידים הקודמים שהוא מוכר כאיש ביצוע, וכמובן אנחנו נותנים סיוע במידה שאתה תצטרך גם מול משרדי ממשלה כאלה ואחרים ואנחנו באמת רוצים לצאת עם בשורה שאנחנו הולכים לכיוון הנכון שבסופו של תהליך, אחרי שתעבור את כל מה שצריך, הצטיידות, למידה, הכשרה, שניתן את המענה הראוי לכל תרחיש שיהיה במדינת ישראל.

מרגע זה, כבודו, אנחנו לרשותך, תן לנו סקירה, תגיד לנו ואנחנו לרשותך, ובסוף נעשה סיכום עם חברי הכנסת לאחר שנתרשם מכל מה שיש. בבקשה, אדוני.

נמצאים איתנו כאן חברי כנסת הפעילים בתוך הוועדה, גם לגבי נושאים אחרים, אבל הנושא הזה קרוב מאוד ללבם ואפילו שיש להם סיורים אחרים, הם אמרו 'יש סיור כזה', ביטלו את כל הסיורים האחרים והגיעו לכאן לתת את היוקרה שלהם בעזרת ה' ואנחנו רוצים את שניהם בחמישייה הפותחת בקדימה.

המנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. באתי כדי לייצג את המשרד במסגרת הביקור הזה.

חשבתי להיפרד.

יכול להיות שאתה מקווה, אל תדאג, הנושא לא על הפרק.

כשיש איש מוכשר וכולם רוצים אותו, אז אומרים לו תלך למשרד רם אחר.

במסגרת הביקור אני באתי להודות לחברי הכנסת שטרחו והגיעו לביקור. מבחינתנו מדובר בביקור היסטורי במערך הכבאות, אני בטוח שלאחר שנציג לכם את ההתפתחויות שחלו בשנה האחרונה תבינו את גודל המשימה, גודל השינוי ואת הצורך בשינויים נוספים. אני באמת רוצה לאחל לכם ואני ארתום אתכם לעזור לנו לקדם בכמה שיותר את החקיקה, מפני שללא חקיקה מסודרת לא נוכל להמשיך לקדם את מה שהתחלנו בו. אני רוצה להדגיש שלוח הזמנים שלנו כזה כרגע, שהנחנו על שולחן הממשלה את תסקיר החוק, התסקיר אושר עקרונית, קיבלנו שבועיים מיושב ראש הוועדה כדי לקדם, לתאם ולסכם נושאים שעל הפרק, הן מצד משרדי הממשלה השונים והן מצד נציגות העובדים, ובהמשך ותוך כדי קידום החקיקה, ברור לכולנו שנצטרך להמשיך לעשות שינויים כמתבקש, דבר שלא נעלם מעינינו. עד כאן.

בוקר טוב לכולם. ראשית כבוד היושב ראש, אני מודה על ההגעה בעקבות ההזמנה לביקור כאן של חברי ועדת הפנים של הכנסת, זה מאוד מכובד וחשוב לנו. נמצאים איתנו קודם כל חברי הנציבות, הסגן שמעון בן נר, ראשי החטיבות, אורי, צ'יקו, חיים תמם וכמובן גדסי, יושב ראש ארגון העובדים. יש כאן גם כבאים נוספים מכל מיני מקומות וכל מיני איגודים בארץ, כמובן התקשורת ועובדים נוספים. אני מתנצל, המקום צר מלהכיל ולכן חלק מהאנשים יצטרכו לעמוד, לצערי.

החזון שלנו זה להקים מערך כבאות ארצי, מקצועי, ערכי, יוזם ומצויד. מצב קיים היום שיש לנו 20 איגודי ערים, 4 מחלקות עירוניות, בסך הכול יש לנו 103 תחנות כיבוי ואחת בנמל התעופה בן גוריון. זאת הפריסה הארצית. תחנות המשנה הן תחנות שפרושות במקביל לתחנות העיקריות.

סך הכול מערך הכבאות כולל 2,140 ומתוכם החלק המבצעי הוא 1,850. הוקמה מנהלת להקמת מערך הכבאות בראשותו של מר גנות, מנכ"ל המשרד, אושרה תוספת של 50 משרות לנציבות וגויסו 250 לוחמי אש. אושר גיוס של בני מיעוטים וחרדים במסגרת שירות לאומי ושובצו מדריכים להכשרה במתכונת ועדה ארצית.
סך הכול בית הספר עשה השנה הדרכות ל-1,200 איש ובשנה הבאה, 2012, השנה הזאת, מתוכננים 1,600 איש לעבור הכשרות.

סך הכול אירועים לשנת 2011, אני מדבר על עשר השנים האחרונות, מערך הכבאות וההצלה עוסק ב-80,000 אירועים בשנה. זה פחות או יותר מה שקורה. התקן העולמי אומר שיש על כל 1,000 תושבים שלוש שריפות. תבדוק בספרד, תבדוק באיטליה, תבדוק בארצות הברית, תבדוק בישראל, שלוש שריפות ל-1,000 תושבים לשנה. בסך הכול בשנת 2011 ירדנו ל-79,000 אירועים כאשר המגמה שלי בשנים הבאות, תוך חמש שנים, להגיע גם ל-60,000 אירועים באמצעות מניעה, מודעות, בנייה נכונה וכו'.

ארגון לאומי – 2011 שנת ההתהוות, 2012 שנת ההקמה, הוגש תסקיר החוק וב-2013 שנת מישוג והתאמה. יש לנו למעשה ארבע חטיבות שהקמנו כאן בנציבות; בטיחות אש, וזה חיים תמם, חטיבת מבצעים. אחד הדברים העיקריים שדוח מבקר המדינה מדבר עליו, וגם לאורך השנים הייתה חולשה של הנציבות, זה שלא הייתה כאן מערכת מבצעית מתכללת שיכולה לחבר בין מערכות הכיבוי לכל הארץ ולא יכלה לראות את התמונה המבצעית הארצית ולתגבר כוחות. מינהל משאבי אנוש – עם הגידול בכמות האוכלוסייה ובכמות הכבאים, וכמובן חטיבת ההדרכה שהיא חטיבה מאוד חשובה לשיפור רמת ההדרכה של כלל המערך בכל הארץ ובתוך בית הספר עצמו.

המבנה הארגוני ברמה הלאומית – אנחנו רואים שהממוצע של המבנה הארגוני הוא למעשה שבעה מחוזות שמקבילים למחוזות משטרת ישראל, מקבילים למחוזות אחרים של משרד הפנים ואחרים, מתחתם תחנות עיקריות שמהם מתפצלות תחנות המשנה.

ההיערכות המבצעית – אפשר לראות למעשה את המפות הללו. מה אומרות המפות הללו? באנו לחברות חיצוניות ולטכניון ואמרנו להם; אנחנו רוצים להגדיר לכם זמן תגובה רצוי. זמן התגובה הרצוי בנוי למעשה משני זמנים, הזמן הראשון זה שלוש דקות שאין מה לעשות בכל העולם לגביהן, דקה ראשונה לקבל את הטלפון, דקה שנייה לכבאים לעלות על הכבאית והדקה השלישית שהכבאים מגיעים לשטח להתארגן בשטח. שלוש הדקות האלה הן שלוש דקות אבודות בכל העולם. הן שלוש דקות קבועות שאין מה לעשות, אפשר לשפר פה ושם בכמה שניות, אבל בגדול זה קשה מאוד. אלה שלוש הדקות שאנחנו אומרים שאי אפשר לבוא בטענות לאף אחד. השלב הבא זה באמת הקרבה של הכבאי אל האש עצמה, אל האירוע עצמו. ככל שהתגובה מיידית ומהירה יותר אל האירוע, ברור שהיכולת של הכבאים להשפיע על האירוע היא טובה יותר. כל מודל של התפתחות אש מראה שככל שאתה נותן לאש להתקדם מעבר ל-12-14 דקות, האש מגיעה למצב שבו קשה מאוד אחר כך לעצור אותה, נזקים והיא גם יכולה לצאת מהבניין, מהדירה הנוגעת בדבר לשאר הבניין ולסכן אחרים. לכן אנחנו קבענו שאנחנו רוצים להגיע ב-4 דקות, ואחר כך אנחנו רוצים להגיע ב-8 דקות וב-12 דקות ואמרנו בואו נראה מה המשמעויות, כמה תחנות כיבוי אנחנו צריכים להקים במדינת ישראל כדי שנעמוד לא רק ב-4 דקות האלה להגעה בזמן, אלא שאנחנו גם נגיע עם צוות מלא. היום בחלק מהצוותים, בגלל חוסר בכמות כבאים, הוחלט בכבאות להקים צוותים קטנים יחסית שאמנם יהיו קרובים, אבל הם קטנים יחסית. שני הכבאים במשמרת הם צוות קטן מדי משום שהם לא יכולים לתת את כל המענה המבצעי בזמן הגעה לאירוע ולכן מינימום צוות כבאים כפי שאנחנו רואים אותו הוא ארבעה, כאשר אני אומר, לפי תקני ה-NFPA ולפי הצורך האמיתי ומה שקיים בארצות הברית או במדינות אירופה, צוות הכבאים הוא אפילו גדול יותר, שבעה כבאים ואפילו יותר.

שאלה, אם הזמן הוא חשוב מאוד וקריטי לגבי התפשטות, לכן אתה אומר בתכנית שאתה מגבש כרגע, דיברנו על דקה, שתיים, שלוש, לאחר מכן בא הצוות, אתה מציע ארבעה, ואז הוא רואה שיש קושי להשתלט עם מה שיש להם, רוצים להביא תגבור נוסף, כמה זמן ייקח בתכנית שאתה מציע?

התגבור ההדדי, הצוות הראשון מגיע בזמן הקצר ביותר ואחר כך בהינתן מפקד המשמרת, שהוא האחראי למה שקורה במשמרת שלו, על פי שיקול דעתו, על פי הידע והניסיון שלו הוא יכול לקדם את הצוותים כבר בקריאה הראשונה. זאת אומרת הצוות הראשון מגיע בדרך כלל אחרי 4 דקות והצוותים האחרים יכולים להגיע תוך 6, 7, 8, 9 דקות, הם צובר כוח.

זה ארבע פלוס שלוש.

יש חשיבות של המקצועיות של מפקד המשמרת, הוא יודע לנווט והוא שומע את האירוע, הוא מכיר את המקומות הוא יודע לפעמים להקדים ולהזרים כוחות מתוך התחנות הקרובות ולתת סיוע הדדי.

ונושא החיבור בין כוחות ההצלה האחרים, משטרה, מגן דוד אדום וכל האחרים? הוא מגלה שאנשים מעורבים, זה מגורים, איך? כאילו הייתה בעיה גם אז, לא היה סנכרון בין הכוחות, לא ידעו אחד מהשני, פה יהיה? מה אתה מציע?

יש הרבה מאוד השקעה בכל מה שקשור למערכות הקשר, מערכות קשר מודרניות שנוכל לעבור לדבר גם עם מערכות וארגונים אחרים, יש איכון של רכבים ואנחנו יודעים איפה הרכבים שלנו ונוכל לעדכן אותם ולאכן אותם ולהכווין אותם לאירוע. יש מה שנקרא מרכז שליטה. מרכז השליטה יכול לדבר עם המערכות המקבילות אליו, מגן דוד אדום, כיבוי, משטרה. התרגול, כל הזמן צריך לעשות תרגולים משותפים כי בסופו של דבר באירוע גדול מי שאחראי בשגרה זה המשטרה ובחירום כמובן זה פיקוד העורף ולכן המערכות האלה צריכות להיות מתורגלות איתנו ביום יום ולמעשה התרגול המשותף הוא זה שייתן בסופו של דבר את המענה של המערכות האלה. אם אתה לא מתרגל, אז אתה---

וזה בנוי שיהיה תרגולים?

ברוב המקרים המשטרה מקבלת את הדיווח הראשוני, לכן המשטרה תמיד תגיע למקום.

לגבי מרכז שליטה – הקמנו מרכז שליטה זמני. זה אחד הדברים שחוזרים גם בדוח מבקר המדינה, שלמעשה לא היה מרכז שליטה ולא היה אפשר לכוון את הכוחות ולא היה אפשר לאסוף את האינפורמציה ולקבל את התמונה של האירוע. אתה יכול לראות שם, זה נראה כמו מחנה הרוס שם, כי שם אנחנו בונים בתוך החצר מרכז שליטה מודרני עם כל הפלזמות ועם כל מערכות התקשורת האפשריות, גם לעורף---

השאלה, אם אני יורד לסוף דעתו של יושב הראש, אם קצינים מכיבוי אש הולכים גם לקורס קצינים של המשטרה, או אם יש איזה אינטגרציה בין המשטרה לבין כיבוי אש בזה שמשאילים קצין אחד מכיבוי אש שילמד קצת גם על מערכות הקשר ואז יהיה לך שילוב, לא רק שילוב של מערכות קשר, אלא גם שילוב אנושי.

קודם כל אי אפשר להגיד על מערך הכיבוי שהוא לא מערך שמשתף פעולה או שהוא לא מערך ש---

הוא משתף פעולה, אבל ברגע שיש אנושיות בין אחד לשני, הדברים הם הרבה יותר מתחילים לתפוס מבחינת קשר. אוקי, אז אתה מביא את מערכת הקשר, אני מעביר תדר ואני עובר לכיבוי אש, אבל אם הצד השני, זה שבכיבוי אש, הוא גם קצת מכיר את המשטרה ועושה איזה השתלמות ומהמשטרה באים קצת לכיבוי אש, זאת האינטגרציה הכי טובה.

אבל ברור שאנחנו משתתפים עם העורף בכל הקורסים, אנחנו נמצאים בקורס מג"דים (מפקדי גדוד) של---

אז בסדר, אין לי בעיה. תסביר את זה.

אוקי. בכל אופן מרכז השליטה הזה הוא בהקמה ומושקעים בו כספים רבים.

ויש כרגע, או בעצם היה---

הוא לא היה טוב. זה לא היה טוב, אני רוצה שהוא יהיה טוב.

לא לזה התכוונתי, לא היה.

לא היה, זה היה חסר.

תגיד לא היה, זה יותר טוב.

היה חסר והוקם זמני וכרגע יש לנו לַקָּבוּעַ השקעות גדולות מאוד, כאשר הוא יהיה מוכן בעוד חודשיים.

אני מבקש להדגיש את זה, דוח מבקר המדינה הדגיש שאחד הכשלים האדירים שהיו; חוסר יכולת שליטה ופיקוד של נציב הכבאות. על רקע זה, עם קבלת האחריות, הוקם מרכז שליטה זמני, פחות מודרני, אבל שבכל זאת הוא מתאם בין כל הכוחות---

ובעוד חודשיים יהיה המשוכלל יותר.

יהיה המשוכלל. בינתיים זה נותק.

נותק לגמרי? הזמני גם נותק?

מר גנות, עם כל הכבוד למבקר המדינה, הוא לא הכי גאון בעולם, אנחנו גם עבדנו קצת בשטח, לכן נציב הכבאות הוא לא זה ש... אוקי, הוא אחראי, אבל השטח צריך לתפקד, לא רק הנציב. השטח הוא זה שייתן את התגובות הראשוניות. הנציב, עם כל הכבוד, עד שמגיע הנציב, לפעמים הוא בחוץ לארץ, לפעמים הוא בכלל במקום אחר.

המערכות גם צריכות לעבוד.

בטח, המערכות צריכות לעבוד.

ואני יכול לומר לך, כפי שאמרתי, הכבאים בכל הארץ משולבים, משתפים פעולה עם המשטרה---

בסדר, אין לי טענות נגדם, אני אומר שזה הבסיס ומפה צריכים לצאת.

אוקי. אנחנו מדברים על הרבה מאוד שרפות, אבל הכבאים ולוחמי האש מטפלים גם בתחום של חומרים מסוכנים, תחום מאוד מורכב, ונושא של חילוץ. יש 17 יחידות חילוץ, יש יחידות של חומרים מסוכנים. אלה יחידות ברמה העליונה ביותר. אני רוצה לומר לחברי הוועדה, שרמתן של יחידות החילוץ ורמתן של יחידות החומ"ס (חומרים מסוכנים) של כיבוי אש הם ברמה הגבוהה ביותר שאני מכיר. באמת הם מושקעים, הם מצוידים והם עושים עבודה מסוכנת והם עושים אותה בצורה טובה מאוד.

יחידת הכיבוי מן האוויר – הוקמה במאי על ידי חיל האוויר, הטייסת כוללת היום 5 מטוסים, עוד 3 עכשיו מכשירים את עצמם, בקיץ יהיו לנו 8 מטוסים. בסך הכול אלה מטוסים מסוג אייר טרקטור, 3 קוב מים יכולת נשיאה, וחברת אלביט מפעילה את הטייסת. יש לנו היום כ-300 טון חומר מעכב בעירה. להזכירך שבזמן השריפה היו 20 טון. אנחנו נמצאים בכמות סבירה, אבל אנחנו לא מרוצים מזה, יש מכרז בינלאומי כרגע שמתנהל שיהיו 1,600 טון בארץ ושתהיה עוד אפשרות להביא עוד 1,400 טון במיידי.

בנושא הזה הייתה ביקורת אז בדיון שהמטוסים לא כל כך מתאימים לאופי של המדינה ולא יכולים גם למלא מים מתוך הים. איך היום, השתפר?

מה שקורה הוא ככה, זמן התגובה של המטוסים הוא סביר, הוא מהיר, אנחנו שומרים על זמן כוננויות ואנחנו למעשה---

בחנתם אותם בעבודה?

השתתפנו בלמעלה מ-1,000 גיחות. בסך הכול, אני אומר, התוצאה של המטוסים הללו והפעילות שלהם הייתה משביעת רצון ואנחנו היינו מרוצים. יש לנו עבודת מטה עם חיל האוויר, אנחנו רואים תוספת של מסוקים. למסוקים הללו יש כמה משמעויות, יש להם משמעות גם של שליטה מן האוויר, של איירבוס, לראות את כל השטח ולדעת מה קורה כתצפית, יש לנו יכולת של עבודה בלילה עם מסוקים וגם כיבוי כתמים. לכן נעשית עבודת מטה כאשר אנחנו חד משמעית רואים ודורשים כנציבות הכבאות תוספת של מסוקים, תוספת של יכולת למערך האווירי שהוא מערך טוב.

מערך המתנדבים – יש לנו מתנדבים מאוד מסורים, באמת אנשים שנמצאים בכל תחנות הכיבוי בארץ. אנשים שלפעמים תורמים מזמנם, מהונם, קונים בעצמם חליפות, ויש לנו עוד הקמה של 20 יחידות כיבוי מתנדבים, יש לנו הוצאה של רכבים מתוך הקיים אל יחידות המתנדבים. אם יש מישהו שגר במקום רחוק, קשה להגיע אליו, הוא יכול להקים יחידת מתנדבים בסיוע שלנו, עם אימונים שלנו. הוקמו שתי יחידות מתנדבים, לדוגמה, בכרמי יוסף ובכפר חב"ד, אתה יכול לראות את הרמה המקצועית שלהם, החבר'ה השקיעו והושקעו יפה מאוד על ידי הדרכה והגיעו לרמה גבוהה מאוד.

אלה רכבי הכיבוי שלנו – אתה יכול לראות את הסוגים של כלי הרכב. יש לנו את הארסנל שהוקם בכל העולם. הרכב העיקרי שלנו, טנק המערכה העיקרי שלנו נקרא סער. יש 206 סער תקניים כרגע בארץ. כשאני אומר תקניים זה אומר שהם בני 20 שנה, מעל 20 שנה יש כבאיות כאלה, הן קיימות, קיימות יותר מדי, אבל אנחנו לא קוראים להם תקניות. בסך הכול 206 כבאיות. אתה יכול לראות הסער, זה רכב שיש לו קבינה כפולה, יכולים להיות שם בתוך הקבינה מספר כבאים, יש לו 3 קוב מים, עם יכולות לערבב קצף עם כל היכולות של כלים טכניים לפריצה, לפתיחה, לחילוץ. זה הכלי העיקרי, בדרך כלל הוא 4 על 4, בערים יש לפעמים 4 על 2, אבל זה כלי עביר, חזק ובחלק גדול מהכלים הללו אתה יכול לראות את פסגת הטכנולוגיה שקיימת בתחום הכיבוי.
כמובן מנופים, אלמוגים, זה נקרא רכב שהוא מטפל בחומרים מסוכנים. רכבים ייעודיים – כל התחום הזה הוא תחום מאוד מאוד יקר. אין דבר כזה לבוא ולקנות רכב מתוך המדף, אתה צריך להשקיע בזה, יש מכרזים על סער, על אשד, שזה רכב אספקת מים, 12-13 טון אספקת מים. יש לנו חוסר גדול מאוד ברכבי אשד מודרניים, זריזים ומהירים, ויש כרגע מכרז.

איפה עומדת ההצטיידות? כל מה שהזמנתם אז?

הזמנו עד היום וקיבלנו 90 כלי רכב. חלק גדול מהם זה אלון. אלון זה רכב 4 על 4, קצר. תפתח רגע את האלון, תראה את ההבדל, האלון הוא חד קבינה, יש לו קצת פחות ציוד חילוץ ויש לו 4 טון מים והוא בסך הכול זריז יותר, הוא קצר יותר והוא משמש יותר לכיבוי ביערות. פה היו ארבע עד שהייתה ההזמנה האחרונה ועכשיו יש למעלה מ-24 או 25 כבר בשטח. זאת אומרת בסך הכול יש הצטיידות של 90 כבאיות אבל אנחנו חושבים שעדיין הרבה מאוד ציוד הוא ישן, מנופים ישנים, סולמות ישנים, יש הרבה מאוד ציוד שצריך להשקיע בחמש השנים הקרובות בתכנית מסודרת השקעה גדולה בציוד וביכולת של רכבי הכיבוי.

שאלה אינפורמטיבית, בתקינה החדשה, ברפורמה החדשה, אנחנו נעמוד לפחות לפי המדיניות של ה-OECD? איך שם, לפי נפש, כמה רכבים מגיעים, כמה כבאים מגיעים? אנחנו נתקרב לזה?

נתקרב, כן, בטח. ככל שהמשרד לביטחון פנים והממשלה והאוצר ייתנו יותר כסף ותקציב, יהיה לנו---

אדוני יודע כבר על מה מדובר? עוד לא הראו את הטבלאות, הם יראו את הטבלאות.

שאלתי שאלה.

הוא שאל שאלה, מותר לו לשאול.

1,700 ערכות כיבוי ומיגון ו-700 ערכות למיגון שריפות ביער. ערכות מיגון שריפות ביער לא היה לנו ולכן גם הכבאים היו חשופים בשריפה בכרמל. אי אפשר לרוץ עם ערכת תקיפה. מצד ימין אתה רואה ערכת תקיפה לדירה, שזו ערכה כבדה יותר, קשה מאוד לרוץ ביערות עם הערכות הכבדות הללו ולכן יש גם ערכות מיגון לשריפות שטחים פתוחים ויערות לאיגודי ערים שנמצאים קרוב יותר לשם. הזמנו את הציוד הזה.

יש לנו הרבה מאוד פעילות בבטיחות אש ומניעה. אני אתן לך דוגמה, אנחנו רוצים למנוע עוול לאזרחים. יש אדם שיש לו רפת, למשל, בצפון, ויש לו רפת בדרום, או שהוא בונה בניין בדרום ובניין בצפון, ואז הוא אומר, 'איך יכול להיות שרשות כיבוי כל פעם באים אלינו עם דרישות אחרות?' אנחנו רוצים ליצור אחידות בעזרת מערכת מחשוב ותנאים קבועים ולכן אנחנו שוקדים על תקנות אחידות ושלמות לכל הארץ.

עד כאן הסקירה, אם יש שאלות.

לגבי לוחמי האש שאנחנו מדברים כאן, אמרתם לי שכרגע בסך הכול כוח האדם 2,140 מתוכם 1,750 ביצועיים, לכמה אנחנו נגיע לאחר שתעבור הבדיקה? זה בנוי שיהיה יותר כוח אדם ולכן שאלתי גם עד כמה נהיה קרובים למדינות ה-OECD פר נפש, פר כמות אוכלוסייה ושזה ייתן מענה ראוי לכל תרחיש שיהיה.

אני חושב שגם אתה יודע ואני חושב שכל הציבור שנמצא פה יודע שמערך הכבאות של מדינת ישראל הוא קטן, קטן בכל קנה מידה על גודלה של המדינה. בכל העולם המערבי יש כבאי אחד ל-1,000 תושבים, אצלנו כבאי אחד ל-6,500 תושבים. זאת אומרת איך שלא תהפוך את זה כל אחד מבין שכמות הכבאים במדינת ישראל, לוחמי האש, הקו הקדמי שלנו, שאמור לענות לכל אירוע הוא קטן מול מדינות המערב.

כמה יהיה אחרי החוק?

בשלב זה אנחנו קיבלנו אישור לגיוס 300 תקני לוחמי אש. גייסנו 250 ועוד 50 בדרך. אנחנו רואים לנכון שכל שנה בתכנית מוסדרת הממשלה תאשר לנו לגייס כמות כבאים שבסופו של דבר, כמו שנאמר, ארבע, חמש, שש שנים, אנחנו רואים ב-2030 את מדינת ישראל נמצאת ברמה של ה-OECD. בחמש השנים הקרובות, אם יאשרו לנו לגייס כל שנה מאות כבאים, אנחנו נלך ונסגור את הפער לאט לאט.

יש לכם הערות לגבי הסקירה? תיכף נלך גם לשטח לראות דברים.

הערות? נדבר.

יש עוד מצגת עם הפערים ונוכל לראות את הפערים ולהתרשם.

בבקשה, אנחנו אורחים שלכם. אני רוצה להיות משוכנע שהכול בסדר, שיוצאים לדרך חדשה ויש מענה לכל דבר ואז נשמע את יושב ראש ועד העובדים.

כמו שראינו זה היה חצי הכוס המלאה ועכשיו חצי הכוס הריקה.

זה חשוב לנו.

היו ארבע ועדות שבדקו וכולם תמימי דעים ואומרים אותו דבר, אנחנו שכרנו, למרות שעשינו לבד, צוות מהטכניון שהלך ובדק מה קורה בעולם לעומת מה שקורה בארץ. הדבר היחיד שאנחנו תמימי דעים עם העולם זה שגם אצלנו יש שלוש שריפות לכל 1,000 תושבים וזה הנתון היחיד שהוא זהה אצלנו ובעולם. מפה והלאה אנחנו שונים שוני מהותי. אצלם יש 7 דקות זמן תגובה לשריפה, אצלנו זה 17 דקות, בעולם מגיעים 4 לוחמים ומפקד, אצלנו מגיעים 2 לוחמים. בעולם יש תחנת כיבוי לכל 30,000 נפש, אצלנו על כל 75,000 נפש, בעולם יש עד 1,500 כבאים לכל 1,500 אצלנו זה ל-6,000. הפערים הם אדירים. אנחנו עשינו איומי ייחוס בחירום, אני אעבור מהר כי יש פה תקשורת ואני לא חושב שאפשר להציג את זה אבל הפערים אדירים.

הטכניון קבע מפתחות והמפתחות הם כדלקמן; עד 30,000 איש תחנה קטנה עם 12 לוחמי אש, בין 30,000 תושבים ל-60,000 תחנה בינונית עם 34 לוחמים. המספרים האלה צומצמו, הם היו בהתחלה הרבה יותר רחבים והם צומצמו. מעל 60,000 תושבים, 61 אנשים ועוד יחידות אזוריות. תראו למה זה מגיע, זה למעשה השטח המרכזי, אם אנחנו הולכים על 7 דקות---

קיבלנו את זה מהטכניון?

כן.

לא ידעתי שאתה ישבת עם הטכניון.

תן לי.

הוא יושב ראש, אתה מנכ"ל, שב בשקט.

אבל אני מבקש ממנו.

עוד דקה, עוד לא שאלתי את השאלה.

אדוני, צריך להציג את האמת, זה עוד מקוצץ.

שמעון, כשנבנה החוק, עכשיו יש חוק רפורמה, אנחנו רוצים להסדיר את כל מערך הכבאות במדינת ישראל, הנתונים החשובים האלה, הם הוטמעו בהצעת החוק?

מה פתאום?

אני שואל.

יש פה נציג של האוצר? הוא לא הוזמן, אז הוא לא יהיה פה. למה אין נציג של האוצר פה?

למה אתה צועק?

זה סיור לימודי.

סליחה, אדוני היושב ראש, משפט אחד.

אני רואה פה נתונים קשים.

אני באתי לממשלה ונשאלתי על ידי חברי הממשלה לנושא התקינה, אני חוזר ואני מדגיש פה בצורה ברורה וחד משמעית שעוד לא קיבלנו אפילו לא טיוטה של הטכניון, שזו ועדה שביוזמתי מונתה, כדי להגיע סוף סוף לתקינה במדינת ישראל בנושא כוח אדם, אמצעים, זמן תגובה, פריסה, כשלכל דבר יש השלכות. קיבלנו את החומר שהוא עוד גולמי ולא סופי, סיכמנו עם הנציב והנציב קיבל את האחריות לקחת ולתרגם את הנתונים של הטכניון לתכנית חומש. התחייבתי ואני מתחייב גם כאן, יחד עם הנציבות, השר לביטחון פנים יניח על שולחן הממשלה את תכנית החומש שתקדם את נושא כיבוי אש שנות דור בכל מה שקשור בנושא פריסה, זמן תגובה, כוח אדם. ברגע שנניח על שולחן הממשלה מה מספר הכבאים הנוספים שאנחנו רוצים לצרף לארגון נקבל את האישור ואני משוכנע שלאחר שנציג את הנימוקים ואת ההשוואות נקבל ונלמד את הנתונים, מפני שיש פער גדול בין הפעילות ביום, יש פער גדול בלילה, יש פער גדול בעומסים על הכבישים שמשפיע על מצב המהירות וזמן התגובה, לאחר שנלמד את הכול, נתרגם את הכול לתכנית, אני מתחייב פה שהתכנית תונח על שולחן הממשלה, תאושר ותיהפך ל---

לוח זמנים.

אין.

גדסי, אתה כבר יכול להחליף אותי.

אם אתה תעזוב אני אגיש מועמדות. קודם כל אתה מתאים.

לוח זמנים.

אדוני, אני מניח שתוך חודש ימים אנחנו מניחים תכנית חומש על שולחן הממשלה.

אז אתה אומר כרגע, בהצעת החוק הממשלתית לרפורמה, בתסקיר הצעת החוק שמתגלגלת בממשלה, אין לו שום---

היא לא מתגלגלת.

לא, אבל מחברים תגובות, זה נקרא מתגלגלת, מתבשלת עדיין. אתה אומר ששם עדיין לא התייחסת לנושא של התקינה.

ההיפך, התייחסתי מאוד. בחוק לא יכול להיות ואי אפשר לכתוב מה התקינה אלא בתכנית רב שנתית.

למה לא?

למה? מפני שאין במדינת ישראל אף חוק---

ואיך עשו עם האחיות, שלקחו מדדים לפי מיטות? יכולים. אם רוצים יכולים.

אבל אני מסביר---

ואיך עשו עם המצילים? לפי סוכות הצלה ו---

בוא נסיים. כן, בבקשה.

אז אנחנו רואים את הפערים בתחנות ותיכף תראו גם את ההמלצות שלנו, כי בסך הכול זאת הגדרה שאנחנו שוקדים פה בנציבות, אז אם אנחנו מדברים על זמן תגובה---

תעמוד על זה רגע, זה חשוב לי, זמן התגובות חשוב לי.

לזמן התגובה 7 דקות, חסרים לנו 121 תחנות. בזמן תגובה של 11 דקות חסרות 90 תחנות ובזמן תגובה של 15 דקות חסרות 64---

אבל דיברנו על 3-4 דקות.

זה בנוי על 4 דקות פלוס 3 שעות נסיעה. 8 דקות פלוס 3 ההתארגנות. זה ביחד.

אז גם המטוסים לא יעזרו בשריפה הזאת. אחרי רבע שעה חבל לך על הזמן.

נכון. אבל צריך---

לא צריך גם מטוסים, לא צריך כלום.

זה הפער בתחנות. בוא תראה את הפער בלוחמי---

אתה יודע מה? המנכ"ל הוא רומני, על זה נאמר ברומנית הבית נשרף והסבתא מסתרקת.

פתגם רומני ידוע.

אז מה אתה רוצה, לשרוף את המדינה? לא הבנתי.

לא, הוא אומר 3 דקות ועוד 3 שעות, 4 דקות ועוד 3 שעות.

הוא אומר עובדתית מה שיש. בבקשה, אדוני.

אם נלך ל-15 דקות, שזה כמו אמרת, היושב ראש, זמן לא סביר, זה 2,310 לוחמי אש וזה לא כולל תקורות. צריך להוסיף על זה בין 15% ל-25%.

כמה צריכים כדי להיות אופטימלי לוחמים בשביל להגיע---

נדרשים 4,581, זה ל-15 דקות. ב-11 דקות 6,644 ול-7 דקות 6,873. ואני מדגיש למטה, זה לא כולל תקורות ולא כולל חומרים מסוכנים, לא כולל חילוץ.

חבר'ה, כל מספר זה נכון, כל מה שתגידו.

שילמתם 650,000 שקל בחינם?

זה לא סופי.

מילא בלי מכרז.

יואב, אל תזרוק פה, מה זה 'מילא בלי מכרז'? רגע. לא, זה דבר חמור מאוד מה שנאמר כאן.

גדסי, תן לנו ללמוד את הנתונים.

יש לי עוד הרבה דברים.

יואב, אנחנו באנו לסיור.

ההצעה לפתרון היא שאם אנחנו נתוקצב, אנחנו עושים תכנית לחמש שנים, כמו שהמנכ"ל אמר, אז התמחור הוא במיליונים ואתם רואים את הסעיפים המרכזיים ולמערך הזה נחוץ משהו כמו 220 מיליון תוספת בכל שנה כדי לגשר על הפערים המיידיים. יש לנו משמעויות והמשמעויות רשומות פה, אנחנו צריכים לקלוט בחמש השנים הקרובות כ-300 עד 400 לוחמי אש בכל שנה, צריך לבנות פה את בניין ההדרכה, צריך לאפשר לינה פה ל-200 חניכים כדי לגשר על הפערים, צריכים לבנות בכל שנה בין 10 ל-15 תחנות, צריך לצייד ב-30 רכבי כיבוי בכל שנה. את המערך של פיקוד העורף, גם אותו צריך להשלים. יש להשלים פה מערכת שליטה ובקרה וצריך, כמו שנאמר, לעשות שיתוף פעולה יותר טוב בין הארגונים.

המנכ"ל אמר שהוא לומד את הנושא של התקינה ותוך חודש הוא יביא המלצות לממשלה, תכנית עבודה מסודרת שתיתן מענה כל שנה כמה הצטיידות, כמה כוח אדם, כמה זה וכמה זה. אנחנו נוכל, כשנקבל את החוק בוועדה, עד אז החודש יעבור, ואנחנו---

ברשותך, לנו יש הצעה בנציבות ואנחנו מבינים שלמדינה זה גדול, בניית מערך של 7 דקות במכה אחת ולכן אנחנו אומרים את זה בשלוש פעימות. ההצעה שלנו היא לעשות שלוש פעימות וכל פעימה של חמש שנים, שמ-2012 עד 2016 נגיע ל-15 דקות תגובה, מ-2017 עד 2021 11 דקות תגובה ומ-2022 ל-2026 - 7 דקות תגובה, ואז באמת בתוך 15 שנה במדינה יהיה מענה סביר. אנחנו מדברים על זה בראייה---

שמעון, אלה נתונים שאי אפשר לקלוט אותם.

אבל בעוד חמש שנים זה להגיע לכפול במערך.

לבית הספר. לנציבות פה יש תכנית אב, תכנית האב מונחת בפניכם. הקטע הוורוד זה הקטע הקיים, אנחנו רואים פה באזור הזה שכתוב 1, מתקן האימונים מתקדם והמנכ"ל אישר 12 מיליון לעשות אותו ואנחנו כבר הצענו דגם ואנחנו לקראת היתרים ואנחנו בונים פה תחנה כדי שלמרחבים לא יהיו בעיות של מים, יחידה מרכזית ממש בחצר פה ממול. אנחנו רוצים להקים פה אולם ספורט, לינה לעוד 100 מקומות, מרכז מבקרים. הדברים האלה מתואמים עם עיריית ראשון לציון, זה רק תקצוב ולצאת לשטח, אין שום מניעה.

זה בחוק או זה בתקינה?

לא חוק ולא תקינה, פשוט צריך לצאת ולעבוד.

לתקצב.

פשוט לתקצב ולעבוד.

זה בתלת מימד. אני אעצור פה, כי באמת בפורום הזה זה קשה להכניס פה... אנחנו מסודרים, יודעים מה התכנית הסכמתית של בית הספר---

השאלה, שמעון, היא איך אנחנו רואים את כל מה שהצגת כרגע, כולל מה שאתה לא יכול להראות לנו, במשרד הממשלתי הייעודי, המשרד לביטחון פנים, שהם ייכנסו לעובי הקורה. גם אם אמנם מנכ"ל רציני שאומר שבתוך חודש הוא יביא תכנית עבודה מסודרת לשנים הבאות, אני מאמין לו, כי עד היום מה שהוא הבטיח הוא השתדל לעשות עד כמה שאפשר, כל מה שתלוי בו, ו---

אדוני, מי שהיה צריך להכין את התכנית זה---

נכון, זה מה שאני רוצה להגיד, אני מכין את התכנית תחת ההנחיה שלו. הוא נתן לי הוראה.

אני מבין, בסוף צריך להגיע אליו, לעבד, להביא לשר, לממשלה, אוצר אמרת, כסף, בשביל לסגור... כי בדיבורים אי אפשר לגמור.

אנחנו קיבלנו מטלה מהמנכ"ל, כמו שהוא אמר, המטלה שלי מוכנה, אני עומד בה, אני אכין את זה לנציב, הנציב יעביר את זה למנכ"ל ונגיש. הוא אמר תוך חודש, תוך חודש יהיה.

לא, תוך חודש יהיה כבר בממשלה.

מה שהוא אמר, יתקיים.

יושב ראש ועד העובדים המכובד, אתם שובתים עדיין?

לא, אנחנו מינוריים.

אני רוצה לתקן, אדוני. יש כאן מעשה חמור שנעשה, אני רוצה שחברי הוועדה יידעו. דוח מבקר המדינה אומר---

הוא עוד לא אמר, הוא פורסם?

הם יודעים כבר.

הוא עוד לא פורסם.

הכבאים שילמו בדמם על המחדלים שהיו ולא אנחנו---

דוח מבקר המדינה הקודם וקודמו והוועדות הקודמות אמרו, לנציב הכבאות וההצלה במדינת ישראל אין יכולת מבצעית, אין יכולת לראות תמונה אמיתית מה קורה במדינה, בחירום ובשגרה. הכבאים, איגוד הכבאים וההסתדרות כעסו מאוד שאנחנו הנחנו את הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה והם טענו שזה מעשה חד צדדי. זאת הייתה הטענה, וזה נכון. השר אהרונוביץ קבע שהוא מרגיש שהדבר הזה נגרר ונגרר ונגרר וביקש---

והוא התחייב בנובמבר כבר לשים הצעה. הוא לא הצליח.

נכון. הוא לא התחייב, הממשלה קבעה לו. ב-9 לינואר קבעה הממשלה שתונח הצעת החוק. ארגון הכבאים כעס שהנחנו את הצעת החוק והחליטו לנתק את הנציבות ממערך הדיווח המבצעי, את המדריכים שהיו כאן ואת האנשים שנמצאים כאן שהם מושאלים למעשה מהתחנות החזירו לתחנות, למעשה כל הפעילות של המערך משותקת ובפעילות שלי, כנציב הכבאות, אני עיוור, אני יכול לשבת פה עם השולחן ועם המזכירה, אין לי שום יכולת לדעת מה קורה במדינה, איך לתאם. זה מצב הרה אסון, זה בניגוד לחוק, ואני נותן לגדסי את רשות הדיבור, אבל אני כבר אומר, אני מאוד מאוד כועס, הוצאתי מכתב אזהרה למפקדים, אף אחד לא התחבר לשלהבת, זאת מערכת הדיווח המבצעי, אין לי מושג מה קורה היום במדינה ואני לא יכול ככה לנהל את מערך הכבאות.

ואתם רוצים שהמפקדים ינהלו את העניינים? אם אתה נותן להם הוראה והם לא עושים את זה---

בבקשה, מר גדסי.

והיות שיש לנו כאן מספר מפקדים ואני מפקד תל אביב ואני גם רוצה להתייחס בהתייחסות אחת לפני שיתייחס מר גדסי. בחוק היום, עם כל הכבוד, אני היחידי שאחראי על מה שקורה בתל אביב. אני היחידי שם. אני לא כפוף פיקודית לנציב, בחוק הקיים. לא סטיתי מהחוק מהפרומיל, אם יהיה איזה אירוע הנציב יקבל ממני דיווח, כמו שקרה עד היום. חמש שנים אני שם, וואלה, לא סיכנתי בשערה. השלהבת היא כלי, היא לא המטרה, במקומות שמפקדים חשבו שהשלהבת היא מטרה ברמה המבצעית לא ניתקו אותה. בגליל מערבי, באזור יהודה ושומרון, לא ניתקו אותה, שאף אחד לא ישים פה על השולחן שהמפקדים רשלנים, הם רחוקים מלהיות שם. שני מפקדים משלמים בראשם על הסיפור של הכרמל, אני אומר לכם גם פה, השרפה של הכרמל יכולה לקרות לי מחר בתל אביב, אני יודע שראשי על הגיליוטינה ואני אשים אותו, כי זה התפקיד שלי. אף אחד לא מסכן שערה מראשי הכבאים ומהאזרחים כאן. ואני יודע מתי, באיזה שהוא שלב, להגיד גם למפקדים שלי וגם לארגון העובדים, 'ידידיי, עד כאן'. אז גם בסיפור הזה של כל סוגיית ההתארגנות הזאת אני אומר לכם באחריות, לפחות מבחינתי בעיר תל אביב, לא סיכנו בשערה את האזרחים.

אז למה הנציב לא יכול לקבל את המצב?

מי אמר שלא?

הוא.

בתל אביב כשהיה אירוע, אם יידרש לקבל דיווח הוא יקבל.

ואם אין אירוע?

אז אין לו מה לקבל דיווח. תפתחו את החוק. מה החוק דורש מהנציב נכון להיום? מה דורש?

על פי החוק זה בלגן אחד גדול. אני אומר לך. אני בתור אחד שהיה גם---

על איזה חוק אתה מדבר? על החדש?

לא, הישן, מה שהוא פועל על פיו. כל אחד בכבאות יכול לעשות מה שהוא רוצה, באו ורוצים להקים משהו טוב, הרי כולנו אמרנו שהדבר הקודם הוא לא טוב וצריכים להקים משהו טוב. אני מודיע לך שאני, כחבר כנסת, כל חקיקה שתהיה בכיוון הזה, לבנות מערך כבאות שיהיה זהה לצה"ל או למשטרה, אני אתן לו יד. כל מערך קיים בסגנון הקודם, אני לא אתן יד. אבל, וזה אבל גדול, צריכים לקחת את העובדים הקודמים יחד עם יואב גדסי, לשבת איתו עם החבר'ה שלו, לסכם דברים, אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים, האנשים האלה עבדו ללא תנאים, לפעמים גם לא קיבלו שישה ושבעה חודשים משכורת. כראש עיר אני אומר לך את זה, וגם הוא. לא אצלך ברעננה, כי ברעננה נתנו משכורת, אבל יש מקומות שלא נתנו משכורת כי לא היה להם. לשבת איתם, להגיע למצב שכל דור המדבר, יש ביניהם צעירים שהם לא דור המדבר, אבל אני קורא לו 'דור המדבר', לשבת ולסכם איתם, שגם הם צריכים להיות שבעי רצון וגם ביטחון הפנים צריכים להיות שבעי רצון, אבל לגמור את זה כמה שיותר מהר.
למשל דבר כזה לא יכול להיות, אני אומר לאורי בפניו, זה לא יכול להיות. יש נציב, יש/אין, הוא חייב לדווח לי דיווח בוקר, כי אחרת אנחנו הולכים למצב יותר גרוע ממה שהיה, לא מה שהיה, יותר גרוע ממה שהיה. לכן חייבת להיות מערכת היררכית מסודרת, בלי להזניח את הקודמים. ואני עוד פעם אומר, צריך לשבת עם גדסי ועם כל החבר'ה האלה ולסגור איתם את העניין אחת ולתמיד, אבל לסגור. לשבת עד שייצא עשן לבן. אתה שקל, אני שקל, אתה שקל, עד שייצא... גומרים איתם, לעשות מערך, לשלב אותם במערך החדש, אבל לעשות מערך כמו שצריך.

דבר שני, אני לא סתם אמרתי, כשדיברו על פערים, ממש נרגעתי. מה זה נרגעתי? הייתי בהיי. אני אומר לך, יש פערים רציניים מאוד שאנחנו צריכים לסגור אותם, כי הבא שיהיה על המשמרת, אם זה שר פנים ואם זה נציב ואם זה מנכ"ל, הוא יאכל אותה, כי בשיטה הזו הוא תמיד יאכל אותה. אי אפשר להגיד 3 דקות ועוד 14 שעות, 3 דקות ועוד 20 שעות. אנחנו חייבים לקרב תחנות לבסיסים ואפילו אם צריכים לעשות תחנות יותר קטנות, אופרטיביות. מה שיש לעשות על מנת שיגיעו בזמן למקום.

והנושא האחרון שאני רוצה לומר, אנחנו יכולים להביא את כל המכשירים הטובים בעולם, מכשירי הקשר הכי טובים, להיות בשיתוף פעולה, אני בשיתוף פעולה עם זה, ההוא בשיתוף פעולה עם זה, אני אקים חפ"ק (חדר פיקוד קדמי), ההוא יקים חפ"ק, הכול טוב ויפה, כשאני רציתי את גנות, יכולים להקים 20 חפ"קים, הייתי אומר, 'גנות, תשלח לי מחלקה' וזה היה הדבר הכי... קודם כל האנשים צריכים להכיר אחד את השני, בינם לבין המשטרה, בין המשטרה לבין ביטחון, לבין... צריכים לעשות את זה וזה אפילו לא יזיק לקחת קצין מכיבוי אש, לשלוח אותו שלושה חודשים להשתלמות במשטרה וההיפך, ואז אתה יוצר אינטגרציה טובה ומצוינת. ואל תשכחו את החבר'ה הקודמים שהם עברו את כל החצץ.

תודה.

חבר הכנסת בילסקי, אתה תסיים. אתה לא יכול לא לדבר, ראש עיר לשעבר, שותף בשלטון המקומי.

ועוד דבר שאני חייב, גדסי, אני מבקש שתתנצל או שתחזור בך, כי שני החבר'ה האלה, אני מכיר אותם שנים, נושא המכרז, אל תיכנס---

חוזר בי.

בדיוק. עכשיו אני רגוע.

עכשיו חבר הכנסת בילסקי.

האמת היא שאני נמצא פה---

באת ללמוד.

אני לא באתי ללמוד, יש לי הרגשה קשה ואני רוצה להגיד לך שאני מכה על חטא, אני הייתי שם קרוב ל-17 שנים, כשידעתי שהדברים לא בסדר, וסגני, אללה ירחמו, היה שם וחשבתי שזה בסדר וזה לא היה בסדר ולא היה כיבוי ומה שקרה בכרמל יכול היה לקרות גם אצלנו ולכן כולנו, ראשי הרשויות, שהיינו כאילו אחראים על נושא שאין לנו מושג בו, שאנחנו לא מבינים בו, שאני לא יודע איך עושים ואיך מתחילים ואיך שום דבר, היינו זה וזה היה מצב בלתי נסבל. ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, אתה מכיר אותי טוב, אם אתה שואל אותי, 'זאביק, תמנה חלק מהכשלים שלך', זה היה כשל שאני הייתי צריך לעשות יותר. נכון, שלחתי מכתב, עשיתי פה, עשיתי שם, זה לא מספיק. זה לא היה בסדר. ואני מכיר את האנשים האלה טוב, אני עברתי איתם מספיק ואני פונה ומבקש מכם, פה מדובר בחיי אדם. אני באמת פונה אליכם, אני מכיר הרבה מאוד את הנציב מתפקידיו הקודמים, גם את המנכ"ל מתפקידיו הקודמים ואני באמת פונה ומבקש מכם, ואדוני מפקד תל אביב, אתה יודע בדיוק מה יש לך ביד וכמה דברים יכולים בשנייה אחת לקרות וחשוב מאוד שהדבר הזה שאנחנו מדברים פה, זה לא עניין של איסוף אשפה, זה לא עניין של רכבת נוסעת/לא נוסעת, כל זה בשנייה אחת הופך לחיי אדם וראינו את זה, ואני מבקש ופונה לכל אחד מכם, תעשו הכול כדי להעביר את זה בצורה חלקה. הנושא הגיע למקום הנכון, הוא צריך להיות מטופל בצורה של שירות חירום שמציל חיי אדם, וכל הדברים האחרים, אני חושב שחברי אריה ביבי אמר את זה נכון, ופה אני פונה אליכם, אדוני המנכ"ל, אתה לפעמים מאוד קשוח, אבל פה יש אנשים שבסופו של דבר הם אלה שמסכנים... אתה רוצה שאני אפרט למה אתה קשוח? אתה יודע. האנשים האלה הם אלה שמסכנים את החיים שלהם בשעה שקורה משהו. החיים שלהם שם נמצאים ולכן באמת היחס אליהם צריך להיות כזה שאנחנו נעבור את ה... יש לך, ראיתי, תכניות ל-2030, אז לפחות את השנה הזאת תעשה בצורה כזאת שנעבור אותה חלק.

ודבר אחרון, בתכנית שתוגש לממשלה חייב להיות סעיף שם שהתכנית הזאת מוחרגת מהקיצוצים הרוחביים. אנחנו מכירים את הסיפור הזה, עד שהגשת תכנית, אחרי שנתיים כבר לא נשאר לך שום דבר כי כל רגע, קל מאוד, רוחבי, רוחבי, רוחבי ואנשים לא מבינים מה זה רוחבי. תהיה היענות של הממשלה. אם לא, אנחנו בוועדה נדאג שיוסף סעיף שם, ישנם סעיפים בתקציבי ממשלת ישראל שהם מוחרגים מקיצוץ רוחבי.

קודם כל שתהיה תכנית.

אני שמח, כנראה קלענו לדעת חכמים, גם היום תקציבי כיבוי אש מוחרגים מבחינת קיצוצי רוחב. ועוד משפט אחד, אדוני, אמרנו ב-9 לינואר 2011, עם כניסתי לתפקיד, הטלת התפקיד על המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר התחייב לא לפגוע במשכורתם ובתנאי העסקתם של הכבאים, דור א', ב' ו-ג'.

רק בתסקיר החוק כתבתם אחרת.

מעולם לא.

אדוני היושב ראש, אנחנו מאוד ברורים שצריכים ללכת למהלך של הרפורמה. יש פה שלושה מפקדים שעושים שני תפקידים קרוב לעשרה חודשים, מתוקף ההבנה שאנחנו חייבים ללכת למהלך הזה. אף אחד לא חושב שאנחנו לא צריכים להיות שם, אנחנו בתקופת ביניים, לצערי הרב יותר מדי זמן, וצריך לקצר אותה, אנחנו כבר שנה אחרי השרפה ומפקד בני ברק מאפריל הוא סגן ומפקד בני ברק, עם האחריות של בני ברק, יש מפקד הרצליה, מאפריל הוא מפקד הרצליה, כולל רח"ט מבצעים פה, ואני, שרק מסוף ספטמבר, גם מפקד תל אביב וגם מתעסק בפן ההדרכתי. אנחנו באנו לפה לא מתוך כוונה לא להרוויח קופון כזה או אחר, אלא מתוקף האחריות וההבנה שזה המהלך שצריך לעשות, ואם מישהו הבין מנימת דבריי שאנחנו לא רוצים להיות שם, אנחנו פשוט לא בכיוון, זה בדיוק המקום שאנחנו צריכים להיות שם.

אוקי.

בבקשה, יושב ראש ועד העובדים.

אני רוצה קודם כל שלא נשכח שארגון הכבאים בראשותי ב-14 השנים האחרונות מוביל ותומך ברפורמה ושלא יספרו לכם סיפורים שאנחנו מתנגדים לרפורמה. אני באופן אישי הסתובבתי בתחנות ואמרתי לעובדים ששינוי המבנה הארגוני הוא צעד הכרחי, עוד לפני אסון הכרמל. התרענו ואמרנו בדיוק מה הולך לקרות והנה בא אסון הכרמל. ישבנו, קיבלנו הבטחות, הסתובב אדוני המנכ"ל בתחנות באופן חופשי, הצהירו הצהרות, ניהלו איתנו משא ומתן על תסקיר חוק, ישבו, סעיפים כאלה נמחקו, סעיפים כאלה הוכנסו, וכשהגיע תסקיר החוק לוועדת השרים עבדו עלינו בעיניים. כל מה שהיה אמור להימחק, רוב הדברים שהיו אמורים להימחק, היו בפנים. מוחקים לנו את זכות ההתארגנות? באים ללמד אותנו מה זו אחריות? תאמינו לי שאנחנו יודעים מה זו אחריות. בחיים לא היה מצב שכבאי לא יצא להציל חיים. תסתכלו מה קרה בבריטניה, כבאים נטשו את התחנות, עד שלא נהרגו אזרחים, לא ישבו איתם.

על תוספות שכר הם נאבקו.

אנחנו לא מדברים על תוספות והטבות, מדברים על הגורלות של המשפחות שנמצאות פה, אנשים שנתנו מדמם והקריבו את החיים שלהם במערך הכושל שהיה, שלא היו אנשים, כשלשרפה יוצא אדם אחד. ומה אתם חושבים היום? יוצאים שניים. שלא יספרו לכם סיפורים על מצבות, הכול יפה, הכול קומופלאש, אסון ב' בדרך. אני מבקש ואני דורש שנושא התקינה יהיה בתוך תסקיר החוק, שיקבעו מדדים ושיהיה ברור כמה יהיה כוח אדם. כשאני עולה לשרפה אני רוצה להסתכל אחורה ולראות כבאים, סליחה, ולא פקידים של הבט"פ (ביטחון פנים). כל ההבטחות, אדוני המנכ"ל, אני לא יודע עוד כמה זמן תישאר, אולי המלה שלך היא מלה, אמרו לי שיש לך מלה, אבל אני לא סומך על זה. אני רוצה להיות בטוח שיהיה מבנה ארגוני שיענה על הדרישות ויהיה אמיתי ויהיה כן ומעמדם של הכבאים לא ייפגע. ופה הם נפגעים. יושבת פה היועצת המשפטית, ואם אתה רוצה היא תסביר לך למה הם נפגעים. לא הצגתם מבנה ארגוני, כל הטבלאות של כוח האדם, הקטסטרופה... ב-15 דקות אתם לא מסוגלים להגיע ולהביא את כוח האדם, וזה בלי תקורות, בלי מניעת דליקות, בלי חקירות, בלי מטות, רק לוחמי אש וזה 15 דקות. אז אתם הולכים לעשות רפורמה בשביל 2 דקות? כשהיום אנחנו ב-17 דקות מגיעים, אתם מורידים 2 דקות? זו הרפורמה? ועל הדרך לעשות תספורת לכבאים? נציגי האוצר אמרו לכם בפירוש שהם לא מוכנים לממן, תקציב 2012 לפיתוח הוא עד 10 מיליון שקל, כמו ב-2009 לפני האסון. אתם צועקים כל הזמן, יש כסף, יש תקציב, אנחנו עדיין מתאמנים פה על גרוטאות, על קונטיינרים. הבטיחו מתקן, עברה שנה, עברה שנה וחצי, איפה המתקנים? הבטחתם לנו שחדרים שהיו פה בתנאים של אסירים, שלושה בחדר, באתם כולכם מלאים באהבה וברצון טוב, נעשה שני חדרים של שניים, מה יש שם? חדרים של ארבע עשיתם, עם קומתיים, מה אתה מצפה? שאנשים בגיל 40, 50, שבאים לקורסים ולהשתלמויות יעלו בסולמות כמו באכסניות כמו בתנועות נוער? זו רפורמה? עשיתם שיפוצים ללשכות, מקלחות, שירותים, לזה יש כסף. לך תראה בתחנות איך אנשים ישנים, בתוך כוכים.

אתה חושב שאם תמשיך לצעוק---

אני אגיד כל מה שיש לי.

אתה חושב שאם תמשיך לצעוק אתה יותר צודק?

תן לו.

63 שנים לא עשיתם כלום בגלל ממשלת ישראל, זה הדם שלנו. שילמנו בדמנו וצעקנו ועצרתם אותנו עם הניידות שלכם, לא לעלות לירושלים.

מאז שהנושא הזה עבר לביטחון פנים---

מאז שעבר לביטחון פנים נתנו 50 תקנים למשרדים פה. זה מה שחשוב.

100 כבאיות חדשות, את זה אתה לא מזכיר.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש לדבר.

<
תגידו את האמת. >

רבותיי. מר בילסקי, היית ראש עיריית רעננה, אתה מכיר את תחנת הכיבוי שם, אתה יודע איך היא נראית. שקל אחד עוד לא הקצו לשפר אותה, איך הם חיים שם, אבל פה יש כסף לשיפוצים. לפני שנתיים השקיעו פה כסף בשיפוצים, למה עוד פעם? לכו תשקיעו בתחנות, במתקנים, בכבאים תשקיעו.

הכבאים האלה שנמצאים פה ועוד המעט שנמצאים בתחנות לא צריכים לשלם את המחיר של כסת"ח של דוח המבקר. מתוך הפחד של דוח המבקר רצו מהר עם תסקיר חוק, לא יכלו לחכות, שיישבו, שישמעו מה יש לנו להגיד, אבל לא יכול להיות שיושבים איתנו ומאחורי הגב הולכים ושמים תסקיר חוק שפוגע בנו ושמחסל אותנו. זכות ההתארגנות היא זכות לגיטימית, לא ניצלנו אותה, ואם שואלים אותי, סגרו פה את בית הספר, אז מה אתם רוצים, שנפגע בציבור? שנסגור תחנות? שלא ניתן אישורי בנייה? שהציבור ייפגע? אז מה השארתם לנו? תגידו, אולי אתם רוצים שנסגור תחנות, ננטוש תחנות. זה העתיד של האנשים. אתם לא מבינים שהאנשים נמצאים בחוסר ודאות על העתיד שלהם? מה אתם מצפים שהם יעשו? שיישבו בבית וימחאו כפיים כשהם שומעים שיש תסקיר חוק שמחר הולך לחסל אותם.
אני מודיע לכם, אם אנחנו נצטרך לשבת, אנחנו מושיטים יד, בואו תשבו איתנו. בואו תשבו איתנו, תסיימו את זה בצורה מכובדת ויפה, תכבדו את הכבאים, תכבדו את המעטים שעשו במשך השנים כל מה שהיה צריך לעשות במעט כוח האדם. וכל מה שראיתם פה, אלפי כבאים חסרים והאוצר לא מוכן ולא יהיה מוכן, ואני מודיע לכם, זה לא יעזור לאף אחד, האוצר לא מוכן שייכנס בתסקיר ושתהיה התחייבות של האוצר לכמות האדירה שחסרה פה. ואם אתם רוצים לקחת הצהרה ממקום אחד ולהעביר אותו למקום שני, זה מה שיקרה. זאת רפורמה ריקה מתוכן, אסון ב' חדש יקרה.

טוב, תודה. אנחנו נשמע את אסי לוי ולאחר מכן נסכם.

שלום לכולם. קודם כל תודה שבאתם לנציבות, חברי הכנסת בילסקי, אריה.

ראית, ישבת בשקט וקיבלת זכות דיבור בלי לבקש.

תראו, אני רוצה לדבר גם כן בנושא של הרשויות המקומיות. רבותיי, היום הרשויות המקומיות משלמות המון כסף, כל שנה התקציב של הרשויות לכבאות הולך וגדל. אני לא יודע להגיד לך לפרטים את הנושא הזה, אבל לא יכול להיות שכל הכסף וכל ההשקעות נופלים על הרשויות המקומיות, זה משהו לא אמיתי. אמרו שיביאו כסף, אני מאמין למנכ"ל, כל מלה שלו עד היום הייתה מלת קודש, בשבילי הוא אחד האנשים שאני מאוד מעריך, האיש הזה. הוא אומר מלה, הוא עומד בה. אבל לא יכול להיות שכל הכספים אנחנו לוקחים מהרשויות המקומיות היום, שהאוצר יבוא וייתן כסף, שמישהו פה יעשה משהו, אי אפשר לבוא ולעשות---

וברפורמה איך התקציב?

הממשלה לוקחת על עצמה את ה---

את כל ההוצאות? השלטון המקומי מתנתק?

7 שנים הם משלמים.

תנו לבן אדם להשיב. ב-7 השנים הראשונות את מה שהם מקצים היום הם ממשיכים.

הם ימשיכו. למה 7? למה לא 18? עד 2030. אני שואל.

אני אענה. עכשיו אתה לא משתיק אותם.

השתקתי, אף אחד לא מדבר. למה 7? למה לא 4, למה לא 12?

ישבתי עם מנכ"ל משרד הפנים ביום חמישי וסיכמנו שאני מזמן את משרד הפנים, משרד האוצר ואני, כדי שביום ראשון אחרי זה אנחנו צריכים להביא לממשלה שהנושא סודר.

אני חושב ש-7 השנים האלה... אתה לא יכול לדרוש מרשות מקומית, מילא, כשלפחות הייתי אחראי על זה אז אני צריך לשלם כדי שיהיו משכורות, עכשיו מצד אחד אתה מוציא את זה מהרשויות המקומיות ובצדק, למה 7 שנים? אין להם כסף, אז מה?

אף אחד לא מקבל שכר עוד פעם.

זה לא קשור בכם. אני מתחייב לתת את כוח האדם.

אם אתה תהיה.

יואב, אני רואה שאתה מאוד מודאג.

אני לא בטוח. אני מאוד מודאג.

הוא רוצה שתישאר. איך הוא יכול לסמוך, הוא אומר.

אתה היחיד שהמלה שלך היא מלה, אבל אם אתה עוזב---

נכון להיום כל התסקירים והכול זה דבר יפה ונחמד, כבאים צריכים להביא אוכל הביתה. הם עובדים קשה מהבוקר עד הערב, תאמין לי, הם עושים עבודת קודש. בזכותם, הם עושים את העבודה. כל אירוע הם רצים, לא שואלים שאלות, לא כלום, רצים. תשמע, נכון להיום הרשויות מביאות את הכסף, מחר יחליטו עם כל החוקים האלה שהרשויות לא ישלמו, מאיפה תהיה להם פרנסה? מישהו צריך לבדוק את הדברים האלה. נכון להיום זה ככה. צריך לבדוק את זה.

תודה.

אתה יודע מה המצב שנוצר עכשיו? נוצר מצב שהרפורמה מרחפת באוויר, הרשויות לא רוצות לתקצב עכשיו את האיגודים ולא רוצות להוסיף לפי הצורך את מה שצריך בגלל שהם יודעים שהם אמורים עכשיו להמשיך ולשלם עוד 7 שבע שנים וככל שהם יעלו יותר הם ישלמו יותר. עושים עיכובים בשכר, לא קונים ציוד ואין להם שום סיבה לעשות את זה.

לא רק אין סיבה, גם אין להם כסף.

תודה.

בשלב הזה אנחנו נסכם את הדיון ואנחנו נצא לכמה דקות לסיור, אני רוצה לראות את חדר השליטה, איך זה כרגע ואיך אתם הולכים לעשות את זה בעתיד ולאחר מכן כל מקום שתרצה להראות לנו, הוועדה תראה ותתרשם.

לגבי סיכום של החלק הזה, אין ספק שאנחנו מדברים על שירות של חירום של מדינת ישראל ואנחנו מחויבים גם לתת לו את כל הכלים הנדרשים, אנחנו מעריכים את עבודתם של אלה שעוסקים במלאכה, אלה שהולכים להציל נפשות כאן ובכל מקום. אתם חוד החנית של המדינה, אנחנו שולחים אתכם, לכן אנחנו נותנים לכם את כל הכבוד ואת כל הגיבוי הנדרש. זאת אומרת תסקיר החוק, איך שהוא יעבור, לא בטוח שזה יעבור בוועדה כמו שהוא נכנס. אף חוק במדינה לא נכנס לוועדה ויצא איך שהוא, אנחנו ניכנס לעובי הקורה של כל סעיף וסעיף, אנחנו נדאג שהתקציבים של שיפוצים לא יילכו רק לאזורים של המנהלה אלא הפוך, יילכו לכל כבאי וכבאי בשטח. אנחנו נעשה סיורים, אתם תראו לי את המקומות הכי גרועים שיש שאנחנו, כוועדה, נלך למקומות הכי גרועים ואנחנו רוצים לראות בתכנית העבודה במפורט מתי שם יבוא השיפוץ הראשוני. הם האנשים שישנו שם בתורנות ואלה שצריכים לצאת משם, הם צריכים לקבל את התנאים, המזכירים, המזכירות או המנהלה יכולים להסתפק בפחות, לכן התקציב הראשוני יילך לשם. אחר כך, ב-2030, תלכו לתקן את הדברים האחרים, את המנהלות. אז קודם כל מי שהולך בחזית, הוא זה שצריך לקבל.

כל הנושא של מעמד העובדים, אתם תעשו מה שאתם יכולים, בוועדה זה לא יעבור. חייב להיות הסכם קיבוצי חדש שייתן מענה. אנחנו עדיין נותנים לכם, לא תעשו, אנחנו נעשה. אנחנו נהיה גשר בין הממשלה לבין העובדים לבין ההסתדרות, אנחנו נביא הסכם. כל עוד לא יהיה הסכם קיבוצי חתום, החוק אצלי בוועדה לא יעבור.
אנחנו אומרים את האמת, אנחנו לא רוצים כותרות, לא אכפת לי ספינים. כמו שאמרת שאתה איש ביצוע, אנחנו בוועדה הוכחנו שאנחנו אנשי ביצוע, מה שאנחנו אומרים אנחנו מתכוונים וזה מה שיהיה ואם צריך להילחם מול מי שצריך להילחם, אנחנו גם נילחם.

כל נושא התקינה, כל מה שהראיתם לי פה מדאיג אותי מאוד מאוד מאוד, כנבחר ציבור, ואני היום רואה שאני שולח את האנשים שלנו לחזית בלי כלים, הוא הולך ערום. הוא הולך לתת מענה וגם, כמו שהוא אמר, הוא יחטוף גם על הראש, כי בסוף הוא לא יכול לתת את המענה.

זה חוד בלי חנית.

כנבחרי ציבור וכממשלה וכמשרד אחראי, אנחנו נרתמים יחד איתכם לעשות כל מה שניתן והתפקיד שלכם הוא רק להגיש את התקינה הזאת עם תכנית רב שנתית לממשלה ואני איתכם ביחד מול האוצר, כל מה שצריך. תצמצם בלוח הזמנים, שאנחנו נראה יותר תקציב.

וגם כל הנושא של הרשויות המקומיות, 7 שנים, צריך לבחון את הסוגיה הזאת. אני חושב שאם האוצר יכול לעשות את החשבון שלו, הוא יכול להגיד למשרד הפנים 'אני מקצץ לך קצת יותר כסף ואני אתן את זה ישירות לכבאות', אני לא צריך את הגלגל הזה, הרשויות ייתנו וזה ייתן, כשהוא עם שר הפנים, ניקח ממנו מה שמגיע גם ככה. היום אתם מתקצבים את הרשות המקומית, הרשות המקומית נותנת לכבאות, אז שמראש הממשלה תהיה אחראית, לא יהיה מצב שכבאי לא מקבל שכר בגלל שלרשות מקומית אין את הכסף. לא יכול להיות מצב כזה.

על זה אין ויכוח.

אם עושים רפורמה, צריך לעשות אותה עד הסוף. לכן אנחנו לא נכנסים כרגע לתוך הרפורמה, אנחנו רוצים לראות מה יעבור בסוף בוועדת השרים, כמובן בדיונים בוועדה אנחנו נשב ונלבן כל סוגיה וכל סעיף ואני בטוח שבסופו של תהליך הרפורמה ייתן מענה טוב וראוי ונהיה גם שווים בני שווים לפי המדיניות של OECD, כי בכל דבר אנחנו רוצים להידמות להם, גם הממשלה רוצה להיכנס לנושא של ה-OECD. אם משרד האוצר רוצה להיכנס לשם, בבקשה, תהיה שווה, תשימו כסף וזה רב שנתי, אנחנו לא מדברים על מחר בבוקר.

אני מודה לנציב. אתה תגיד גם, אם תרצה. המנכ"ל, אם תרצה להגיד משפט, ואני אגיד לך, אדוני, גם הנושא של הבינתיים, בנושא השביתה, יושב ראש ועד העובדים---

נגמרה השביתה במשק.

המשק לא מעניין אותי, מעניין אותי---

אנחנו מצפים---

תיתנו את השירות, תיתנו את הדיווחים לנציב.

כרגע התחנות לא בעיצומים, הם יוצאים לשרפות, עושים חקירות, עושים הכול, כרגע אם אנחנו הגענו למצב שפה זה הבית שלנו ואני צריך לעמוד בשער ויגידו לי אם אני ברשימה שיכול להיכנס, אז אדוני הנציב, איבדתם שליטה.

הוא לא נותן לנו להיכנס לבית שלנו.

אדוני, זה הבית שלנו פה, אנחנו בנינו פה את בית הספר.

אנחנו פה לפניהם.

חבר'ה, אני מבין הכול, אבל לא ככה מגיעים לשיתוף פעולה. כנס לנציב, מה שאתה מעלה זה דבר קטן, זה לא...

אריה, אם רוצים לשבת, לא... הם יכולים לעצור את התסקיר לשבוע, שבועיים, שלושה, כי הדוח של המבקר יצא, תשכנע אותו שיעצור את התסקיר, שיישבו.

אני מסכים איתך, צריכים להיכנס, עד שייצא עשן לבן לא ייצאו ולסגור את כל העניינים, גם הקטנים וגם הגדולים, אבל לסגור.

אוקי, מנכ"ל המשרד.

אני מבקש שיושב ראש הוועדה והחברים המכובדים ינחו את כל הגורמים שייכנסו מיידית להמשך משא ומתן כדי לקדם את ה---

לא עם אקדח ברקה.

קודם כל אני רוצה להגיד לחבר הכנסת אמנון כהן באמת תודה על הביקור שלך ושל הוועדה. אני רוצה להגיד לכל הנוכחים כאן, באמת התנאים קשים, חלקם בעמידה, הם התנהגו למופת ואני רוצה להגיד לכולכם תודה. הכבאים ותחום ההצלה והכיבוי בארץ חשוב לכולנו, אני חושב שלכל אחד ואחד, למרות טונים צורמים כאלה ואחרים אני חושב שהחשיבות של המשימה והמטרה היא משותפת לכולם. אני מאחל לכולנו בהצלחה ואני מאמין באמונה שלמה שאנחנו נגיע ליום שבו אנחנו נהיה ארגון חזק, מכובד, ושנעשה הכול כדי לעזור לעם ישראל ולמדינת ישראל יום יום, שעה שעה.

אנחנו נצא לסיור קצר, נראה את המשל"פ (מרכז שליטה לפינוי). חברי הוועדה לא מכירים, הכבאים מכירים את המשל"פ, מכירים את בית הספר, אז מי שרוצה שיתלווה, אבל קודם כל חברי הוועדה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>