PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 490 >
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ח בטבת התשע"ב (23 בינואר 2012), שעה 12:30

<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הלנת שכר לעובדי המועצה המקומית ג'סר א-זרקא
של חה"כ ג'אמל זחאלקה>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר):אי תשלום משכורות לעובדי מועצת ג'סר א-זרקא
של חה"כ רוחמה אברהם בלילא>

חברי הוועדה: >
זאב בילסקי – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה
טלב אלסאנע
ג'מאל זחאלקה

>
סיוון להבי - אגף התקציבים, משרד הפנים

רביע מקלדה - ממונה רשויות, משרד הפנים

יוסף בנישתי - אגף התקציבים, משרד הפנים

עז אלדין עמאש - ראש המועצה ג'סר א-זרקא

איה בן עמוס - יוזמות קרן אברהם

יחזקאל סיבק - עו"ד פרטי

תומר רוזנר

יפה שפירא

יעל, חבר המתרגמים
1. <הלנת שכר לעובדי המועצה המקומית ג'סר א-זרקא>
2. <אי תשלום משכורות לעובדי מועצת ג'סר א-זרקא>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת הפנים והגנת הסביבה. התכנסנו היום ברוב עם והדר בעקבות פנייתו של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני אבקש מחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה להסביר מדוע ביקש לכנס את הוועדה שהתכנסה ברוב מכריע של שלושה חברי כנסת, בדרך כלל ההצבעה שלהם היא ביחד, כך שאם נזדקק להצבעה אנחנו מנצחים היום.

כבוד היושב ראש. כנציגי ציבור, אנחנו צריכים לדאוג באופן מודרג לאנשים החל לאנשים שמצבם קשה יותר עד שנגיע למעמד הביניים ועד לאנשים בעלי יכולת. ג'סר א-זרקא היא דוגמה מובהקת ליישוב שצריך השקעה רבה, חסרים בו דברים רבים. לדעתי וועדת הפנים והגנת הסביבה צריכה לערוך סיור בג'סר א-זרקא כדי לראות את המצב ולראות כיצד ניתן לסייע. אני אפילו מציע שוועת הפנים והגנת הסביבה תאמץ מספר ישובים בארץ שמצבם קשה כדי לעזור להם.

הסיבה הישירה לדיון היום בעקבות שביתה כתוצאה מאי תשלום משכורת במשך חמישה חודשים, העובדים לא קיבלנו הפקדה לקרנות במשך שנה וחצי. לפני מספר ימים הגיעו לאיזו הבנה ונתנו להם תשלום שכר עבור החודש האחרון, אבל קיזזו את ימי השביתה תוך שתיקה מבישה של ההסתדרות. אני חושב שבמקרה זה ההסתדרות בגדה בתפקידה בכך שהיא לא הגנה מספיק על העובדים.

אנחנו נמצאים כאן לא נגד המועצה המקומית, להפך, אנחנו בעד המועצה המקומית. לדעתי מאז כניסתו של ראש המועצה לתפקידו הוא עושה מאמצעים רבים כדי לשפר את מצבו של היישוב ואנחנו כפרלמנטרים צריכים לעודד אותו ולתת לו עזרה. כאן כולנו בצדו האחד של העניין, ראשית כדי שהעובדים יקבלו את משכורתם באופן מסודר, כדי שהעובדים יקבלו את חסכונותיהם באופן מסודר, כדי שלא יקזזו מהם קיזוזים לא הוגנים ולא צודקים.
הייתי רוצה לשמוע מראש המועצה כיצד הגענו על הלום. אני יודע וגם חושב שחלק גדול מחברי הכנסת מכירים את המצב בג'סר א-זרקא וגם מכירים את הפרויקטים התקועים במשך שנים רבות. ביניהם פרויקט הנמל ופרויקטים אחרים שהיו עשויים לשדרג את היישוב ולהקפיצו קפיצה גדולה מאוד. צריך לנצל את המצב, ש"מעז יצא מתוק", אני מקווה שכתוצאה מהשביתה ומהדיון היום נשמע את משרד הפנים אומר שהוא מתכוון להשקיע במיוחד באזור ג'סר א-זרקא הנמצא בעשירון השני. יקומו הגיאוגרפי של הישוב נפלא, אבל חוסר ההשקעה וההזנחה של השלטונות בישוב הזה זועקים לשמיים.

תודה רבה. למען הפרוטוקול, אני רוצה לציין שגם חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא הגישה הצעה לסדר. נבצר ממנה להגיע, בשל תאונת דרכים שהיא עברה, הוועדה שולחת לה בשם הרופאים שבחבורה וגם האחרים, החלמה מהירה. גם מעורכי הדין, הרוקחים ומהמוניציפאליים נשלחות ברכות להחלמה מהירה ואיחולים להצטרפותה אלינו במהרה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מצטרף לברכות לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שהעלה נושא חשוב זה. יצא לי לבקר לא פעם בישוב ג'סר א-זרקא ולדעתי הוא אחד הישובים שמצבו מחייב אותנו להירתם, לעזור ולסייע. אי אפשר להטיל את האחריות רק על ראש הרשות כאשר הוא זועק למישהו שיושיט לו עזרה וסיוע. אם הוא הגיע לכנסת בכוונתו זה לא רק למצוא אוזן קשבת, אלא לגלות נכונות לפתרון הבעיות. לא יתכן שעובדים בסופו של חודש לא יקבלו את משכורתם. הם קיימו את חובתם וחובתו של השלטון המרכזי למלא את חובתו ולהעניק את הראוי ואת מה שמגיע להם. לכן אני מצטרף לדרישה שמשרד האוצר ומשרד הפנים ידאגו להעברת המשכורות לעובדים.

תודה רבה. חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה.

אני מבקש לומר תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, על העלאת הנושא. לגבי ג'סר א-זרקא, דנו בזמנו כבר פעם בנוגע להפסקות המים שחברת מקורות ביצעה. דנו כאן על מצבו הקשה של הישוב הזה, הפגוע. בזמנו אמרנו שזה אולי בגלל שהוא גובל בישובו של ראש הממשלה, ישוב שאולי נחשב לישוב הכי עשיר היושב ליד הישוב הכי עני. היו לנו צפיות לקדם את עניין ג'סר א-זרקא ולצאת בתכנית הבראה של הממשלה כדי לתמוך בישוב זה.
לכולם ידוע שהיושב הזה סובל גם ממצב סוציו-אקונומי מאוד גרוע, גם המצב הבריאותי, תברואתי והחברתי בישוב מאוד גרועים. לכן, עצם העובדה שראש הישוב או ראש המועצה לא יכול לשלם עבור המים קל וחומר שהוא לא היה יכול לשלם עבור העובדים שלו. זו לא הבעיה של ראש הישוב עצמו, למרות שאני מאוד מעריך את עבודתו ואת העשייה שלו במועצה, הייתי וביקרתי מספר פעמים בישוב ואני לא מוצא היד המושטת מצד הממשלה. למרות שעברו כבר מספר חודשים מאז הדיון האחרון. עד היום אנחנו לא רואים את תוצאות הדיון ההוא, כולנו עדיין בתקווה שיתנו דחיפה נאותה למועצה הזאת.
מי כמוך אדוני היושב ראש יודע ומכיר את הבעיות של הרשויות המקומיות בנושאים אלה, במיוחד כאשר מדובר ברשות מקומית מאוד חלשה.

תודה רבה. אני מציע שנעבור לראש המועצה, שיספר לנו איפה היינו, איפה אנחנו נמצאים ואיפה נהייה בעתיד, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה שחברי דוקטור ג'מאל זחאלקה העלה את הנושא, אבל אולי אני קצת אאכזב את חברי הכנסת שדיברו.

אנחנו נשמח בפעם הראשונה להתאכזב.

אני מצטער שכאשר חבר הכנסת דוקטור ג'מאל זחאלקה, איתו יש לי קשר אישי, החליט להעלות את הנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה לא דיבר איתי. ניסיתי לדבר איתו ולא הצלחתי. אני לא יודע איך חבר כנסת יכול לעלות נושא הקשור למועצה כאשר ראש המועצה לא נמצא בעניין עצמו.

ג'סר א-זרקא הוא אחד הישובים היפים ביותר, אם לא בעולם אז בארץ, אנחנו הישוב הערבי היחידי הנמצא לאורך חוף ים התיכון. לישוב עצמו יש חוזקים וחולשות. החוזקים של ג'סר א-זרקא: רצועת חוף ים מדהימה, כפר דייגים, חוף רחצה, נחל תנינים, שמורות טבע, גן לאומי, ארכיאולוגיה ואפילו קרבתו לקיסריה, שמבחינתי היא נקודת חוזק. כולנו יודעים שקיסריה הוא ישוב חזק מבחינה חברתית-כלכלית וגם פוליטית. לצערי הרב, יתרונות הישוב לבד לא נוצלו באופן מלא, אומנם יש לנו חוף רחצה שהוכר לפני שש עשרה-שבע עשרה שנה. ניסינו לשקם את נחל תנינים והקמנו טיילת לאורכו של הנחל ובתאום המועצה הוקם גן לאומי בצפון הישוב – והמלאכה עדיין מרובה.
בין השנים 1989-2000 כיהנתי כראש המועצה, לפני כן הייתי מנהל מחלקת החינוך וגם מורה מחנך כך שאני בקיא בתחום המוניציפאלי טוב מאוד. בזמן כוהנתי אז, בערך כשתיים עשרה שנה, הדבר הראשון שידעתי לשלם הוא קודם כל משכורות ושנית את התשלום לחברת מקורות. לפני כשלוש שנים חזרתי למועצה וגילתי שמערך השכר כולל התשלומים לקרנות הפנסיה נוהל לצערי באופן לא תקין – לא תקין! אני בעצמי ערכתי מיפוי מקצועי וארגוני למערכת המועצה. ניצלתי את הניסיון והכישרונות שיש לי וגם את ההשכלה ובעצמי ערכתי מיפוי ארגוני ומקצועי. מצאתי המון ליקויים בניהול המועצה. אני לא אכנס לעניין זה. מצאתי שהמועצה מפגרת בתשלומים של אחד עשר חודשי שכר לעובדיה, כולל עובדי החינוך, אני מדגיש שכולל עובדי החינוך. עובדי החינוך מקבלים ממשרד החינוך את השכר לחשבון נפרד ויש חובה על ראש הרשות לשלם את שכר עובדי החינוך והם לא עשו את זה.

בתחילת הקדנציה שלי פניתי למשרד הפנים בדרישה לתת לי מענק אם לא הלוואה. אכן קיבלתי אישור לתשלום השכר שהיה בפיגור. שילמנו, כך שעובדי החינוך, אני לא יודע אם דוקטור ג'מאל זחאלקה יודע שכל עובדי מערכת החינוך שהם כ- 120 עובדים, קיבלו את שכרם עד לחודש האחרון. לעובדים המוניציפאליים, כולל אני וכולל פרסונל נוסף של 22 עובדים, בממוצע אנחנו חייבים היום שלוש-ארבע משכורות לעובדים. אם נעשה חישוב פשוט תמצא שהמועצה שילמה כמעט 50 מיליון שקל בתוך שלוש שנים כשכר לעובדים, כולל אחד עשר חודשי שכר שלא קיבלו משנת 2008, שנה לפני שהגעתי. אנחנו משלמים היום כל חודש בחודשו שכר, כל חודש.
ידידי רביע יכול להעיד על כך שהמועצה משלמת כל חודש משכורת לעובדים ויש גם עובדים שמקבלים מפרעות ויש כאלה שבהסכמה או בחצי הסכמה שלי, לא משלמים עבור המים שהם צורכים. עשינו חישוב שהיום אנחנו חייבים לעובדים כמעט מיליון שקל נטו ובמקביל הם חייבים 1.2 מיליון שקל – עובדי המועצה. אם אהיה גס בעניין הזה אני אומר שמי שחייב למועצה הם למעשה העובדים ולא המועצה חייבת לעובדים. למרות זאת התפשרתי איתם והם הכריזו על שביתה שבסופה של השביתה התקיים דיון של ארבע-חמש שעות והגענו לסיכום - סיכום בין ההסתדרות לבין וועד העובדים לבין נציגי המועצה.
אני מצהיר בזאת שהמועצה משלמת כל חודש בחודשו שכר. עם הקרנות יש לנו הסדר – שלוש שנים משלמים לכל הקרנות ולרשויות, המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה משלמים על פי חוק, כי החוק מחייב אותנו לשלם ומי שלא מעביר את הסכומים המנוכים זה עבירה פלילית - אני מעביר. כעת אנחנו נשארנו חייבים תשלום של שנתיים ויש הסדר תשלומים עם הקרנות ועם המוסד לביטוח לאומי ועם מס הכנסה.

לדעתי השביתה שפרצה, אמרתי את זה, מאחורי העובדים עומדים גורמים זרים. לכן בסופו של דבר כשהעובדים הבינו שכשהם פתחו בשביתה, לדעתי לא חוקית כי עד עצם היום זה עדיין לא קיבלתי שום הודעה מוועד העובדים, העובדים התכנסו וחתמנו על הסכם. בהסכם יש סעיף שאנחנו הולכים לחתום על תכנית הבראה. דוקטור עפו אגבאריה אמר שמשרד הפנים מאז כחודשיים לא עודכן, אני מעדכן אותך -ביום חמישי אנחנו מאשרים תכנית הבראה במליאת המועצה - - -

הכוונה שהוא לא עדכן אותנו בגין ההטבות, אני לא אמרתי שאתם לא עדכנתם.

לגבי ההטבות, אני יכול לומר שאני הצלחתי לגייס מכל משרדי הממשלה כמעט 175 מיליון שקל. מי שעיכב את ביצוא הפרויקטים היו אלה חברי המועצה של ג'סר א-זרקא שהתנגדו לכל דבר. העובדה שמשרד הפנים בסופו של תהליך פיטר את כל חברי המועצה ומינה חברי מועצה מחוץ לג'סר א-זרקא. הם לא אישרו את תכנית ההבראה שאני הכנתי לפני כשנה. שר הפנים היה בג'סר א-זרקא לפני שנה ובמקום הוא אישר להגיש את תכנית ההבראה שבתקציב 2011 לא אושרה על ידי חברי המועצה. אגב, גם בתקופתו של המנוח יצחק רבין, הכנסנו תכנית לטיפול נקודתי עוד לפני 1997, אז כל משרדי הממשלה נתנו לג'סר א-זרקא אישור תקציבי בגובה של כמעט 50 מיליון שקל שבסופו ג'סר א-זרקא הפסידה את הכסף הזה בגלל חברי המועצה.
אי אפשר כל הזמן לזרוק את האשמה על משרדי הממשלה כי גם אנחנו אשמים - אלו עובדות. אלו עובדות! עובדה שאני בשנת 2001 התפטרתי מהתפקיד שלי בעקבות כך שלא הצלחתי לאשר תקציבים בתוך המועצה. חזרנו על אותו סיפור גם עכשיו לפני שנה, לא אישרו אותה ורק עכשיו המועצה החדשה מאשרת תקציבים. עד שלא באו אנשים מחוץ מג'סר א-זרקא, 99.9% מהם יהודים , שאישרו פרויקטים כולל הקמת מסגד בג'סר א-זרקא, כולל הקמת שני בתי ספר, כולל פרויקט הביוב, כולל פרויקט המים. סמי ידידי שמלווה אותי כמעט שלוש שנים יודע שחברי המועצה עצמם לא אישרו תקציבים. אגב, הם חייבים 1.1 שקל. הכסף שהמועצה חייבת לעובדיה נמצא אצל חברי המועצה שסירבו לשלם בכל תקף.
אי אפשר כל הזמן, אני אומר לכם את דעתי ואני מנוסה, אני שלושים שנה מתחום המוניציפאלי לא יכול להיות שכל הזמן אנחנו נאשים את המדינה, אני מדבר על ג'סר א-זרקא ואני לא מתייחס לעניינים אחרים, ולהגיד שתושבי ג'סר א-זרקא וחברי המועצה הם בסדר? הם לא בסדר! מי שתוקע פרויקטים בג'סר א-זרקא אלו הם חברי המועצה. כעת בשתי ישיבות אישרנו פרויקטים. כמו שאמרתי תכנית ההבראה תאושר, משרד הפנים הולך להעביר לנו חלק גדול כמענקים וחלק הלוואות ובכך תסתיים הפרשה של המצוקה הכספית של המועצה והכסף יזרום. בג'סר א-זרקא יש בעיה של גבייה ואני התחייבתי להגדיל את שיעור הגבייה. לפני כשלוש שנים באתי למועצה לבצע בדיקת הגבייה, פחות מ- 10% נגבו. לא יתכן שהתושב שותה מים ואינו משלם, את זה אני לא מבין, לכן היום אני מפעיל חברת גביה. שיעור הגביה עליה לכמעט 40%. על רקע הגביה, העיקולים והיחס שאני עושה אני מאוים דרגה 6 פלוס, אני צריך להסתובב עם שני מאבטחים ואני מסרב. אני מסרב! אנחנו מועצה במצוקה.

לדעתי, בזכות הניסיון, והכישרון שלי ידעתי לנהל את המשבר על הצד הטוב ביותר, העובדה שאני שורד בלי מענקים, בלי הלוואות ובלי כלום. לכן אני חושב שהיות ויש הסכם עם וועד העובדים – אנחנו נכבד את ההסכם. תכנית ההבראה תאושר סופית על ידי משרד הפנים תוך חודש ימים ואז נשלם את הפיגור של שלושה-ארבעה חודשי משכורות. במסגרת תכנית ההבראה למועצה יהיה כסף נזיל שתוכל לשלם לא רק את המשכורות אלא גם ל"מקורות", לקבלנים ולספקים שהמועצה חייבת להם. יש פגיעה רצינית בשירותים לתושב כמו מתנ"ס סגור, מועדון נוער סגור, מגרש הכדורגל נסגר, מגרש הכדורסל נסגר, היחידה לקידום נוער נסגרה.

התקווה והישועה יגיעו רק עם אישור תכנית ההבראה, שמשרד הפנים לוחץ אותנו באמת. לפני פחות מחודש ימים היה אצלי סיוון להבי, ממתינים שהמועצה תעביר את התכנית הבראה כדי שתאושר כמה שיותר מהר.

תודה רבה לראש המועצה. בהערת אגב אני רוצה להגיד שתדע שאנחנו חברי הכנסת בסך הכל רוצים שיהיה טוב. בשביל זה אנחנו מעלים הצעות לסדר, ויש כאן דיון ואם הכך בסך הכל טוב אז טוב. אנחנו לא אנשים שעושים איזו התחשבנות.

אני מציע שסיוון להבי ידווח לנו מה קורה.

אולי קודם מהמחוז.

שלום לכולם. ממונה הרשויות במשרד הפנים. כידוע לכם המועצה, כפי שאמר ראש המועצה, התפזרה בעקבות גלישות תקציב. שר הפנים מינה וועדה ממונה. מאז שהוועדה הממונה קיימת ובשיתוף פעולה עם ראש המועצה שולמו ארבע משכורות לעובדים ונשאר הפער של שלוש-ארבע משכורות. הממונה באופן אישי מעורב בכל מה שקורה בג'סר א-זרקא. ישבנו עם ההסתדרות והסברנו להם את המהלכים הבאים לגבי תכנית ההבראה.
לדעתי, אחד הגורמים לשביתה היא תכנית ההבראה. כמו כן, הממונה על המחוז קיים מספר פעמים מפגשים עם כל מממוני משרדי הממשלה כדי לתמוך בג'סר א-זרקא. אנחנו הגדרנו את הנושא כאתגר לאומי שמחייב את מעורבותם של כל משרדי הממשלה. אני חושב שראש המועצה ציין שחלק ממשרדי הממשלה כן עובדים - - -

זה עבד, עוד בזמנו של יצחק רבין.

גם היום. הטיפול המידי , השלב המידי בג'סר א-זרקא, זו תכנית ההבראה, סיוון להבי ידבר עליה. ראש המועצה וגם העובדים יודעים שאבני הבוחן הם שני דברים חשובים: צמצום בהוצאות - - -

האם אתה יכול להאיר את עינינו בעניין תכנית ההבראה ובאילו ממדים מדובר? האם מדובר בפיטורי מחצית העובדים, 10% , 5%? כמו כן, האם כשהעובדים שבתו זה סימן שיש משהו? אני לא מכיר את העניין הזה ואני אשמח לשמוע.

אני אומר ששני אבני הבוחן הם: צמצום בהוצאות ושכר וזה כולל עובדים וגבייה גבוהה. אמר ראש המועצה שיש לנו בעיה רצינית עם הגבייה, ראש המועצה מודע לכך ועובד על זה. לגבי צמצום בעובדים, תחילה אנחנו נוגעים בעובדים שנקלטו שלא כדין במועצה, כשמונה עשר עובדים נקלטו שלא כדין במועצה, זה השלב הראשון. כמובן גם צמצום הוצאות של הרבה מאוד דברים מסביב, כולל שכרם של בכירים וגם של ראש המועצה.

נכון שבעיית הגביה הייתה גם אז זה? כעת אתה אומר שיש חברי מועצה, אם כך מה עם הכספים שאמרת שהוקצבו ובטלו בגלל שחברי המועצה לא הצביעו? כעת אתם תקבלו את הכספים האלה?

לא בוטלו תקציבים.

כעת אתם תקבלו את הכספים האלה?

חמישה פרויקטים זזים בג'סר א-זרקא. חוף הרחצה בישוב לא נפתח בגלל התנגדות של חברי המועצה לקבל 1.2 שקל ממשרד הפנים לשיקום חוף הרחצה. חוף הרחצה לא נפתח בשנה שעברה.

והשנה הוא יפתח?

כן.

אני מאגף התקציבים במשרד הפנים. הטיפול בג'סר א-זרקא התחיל כבר לפני כשנה כשראש הרשות עמד בסיטואציה קשה של מועצה לאומית, לאחר שנערכו שימועים פוזרו חברי המועצה וכרגע מתקיימת וועדת חקירה לתפקוד ראש המועצה. הוועדה צריכה להגיש את המסקנות שלה בנוגע לתיפקודו של ראש המועצה בעניין זה.

מבחינה אובייקטיבית, ניתן לראות שהנתונים של ג'סר א-זרקא מצד אחד מאוד קשים ומצד שני מאוד מעודדים. זאת אומרת, שיש להם גירעון מצטבר של כ- 60%, יש עומס מלוות גבוה, מדרג סוציו-אקונומי נמוך - - -

60% ממה?

מסך ההכנסות של המועצה.

זה הגירעון השוטף?

לא. המצטבר, סך הגירעון של הרשות.

בכמה מיליונים מדובר?

בשנת 2010 הרשות סיימה בגירעון שוטף של 15%, גירעון של 10 מיליון ב - - -

40 מיליון שקל.

הגירעון נכון לדוח מבוקר של סוף 2010, לרשות יש חוב מצטבר של 29 מיליון שקל, בשנת 2011 היא צברה עוד 10.5 מיליון שקל שחלקם נובע כתוצאה מתביעות והפרשות שנעשו במהלך שנת 2010 לאור מעורבותו של חשב מלווה שמצא גם דברים נוספים שהיה צריך לדווח עליהם.

תכנית ההבראה מתקדמת. קיבלנו מהרשות בשבוע שעבר טיוטה ראשונה. יש דיון במליאה כמו שעדכן ראש הרשות, כבר ביום חמישי. אני כבר מחזיק בידי טיוטה שהיא הבסיס להתקדמות. אני מעריך שבסופו של דבר סך הכל הגירעון לטיפול בג'סר א-זרקא יהיה בסביבות פלוס מינוס 30 מיליון שקל. חצי ממנו יהיה מענקים וחצי בהלוואות. כמובן שמשרד הפנים מקדם בשנים האחרונות תכנית הבראה שהיא תכנית הבראה רב-תחומית. אני רוצה לשים את הדגש כי אמרנו קודם שיש פוטנציאל גדול בג'סרא-זרקא. מה שעשו בתכניות הבראה בשנים קודמות היה טיפול רק בצד הכלכלי ולא הסתכלו קצת לטווח ארוך.

היום אנחנו עובדים בספקטרום יותר רחב. אנחנו רוצים לתת פתרונות גם בצד התכנוני שבסמכותנו, וגם בצד הארגוני של הרשות: מבנה ארגוני חדש לרשות ונהלי עבודה מסודרים, גם בצד האסטרטגי לגבי מנועי צמיחה – איך יוצרים בג'סר א-זרקא מחוללי צמיחה כלכליים שמגדילים לה לרשות את ההכנסות ומוציאים אותה מהמקום שהיא נמצאת.

בשבוע שעבר, היינו אצל אהוד פרבר שכינס את כל משרדי הממשלה לשמוע בנוגע למגזר המיעוטים בנושא איך אפשר להתקדם. כל משרד היה צריך להגיד על רשות אחת שהוא מציע לראש הממשלה לבקר שם. מבלי לתאם, כולם אמרו לו לבקר ג'סר א-זרקא. למה? – כי ג'סר א-זרקא הוא באמת המקום שעם סיוע נקודתי ממשלתי ותכנית נקודתית למקום ניתן להפוך את המצב ב- 180 מעלות.

אני מכיר את המצב של ג'סר א-זרקא הרבה מאוד שנים. אני באמת שמח. במעט מאוד פעמים יש לי את ההזדמנות לברך את משרד הפנים על יוזמה רב-מערכתית. זה נכון לעשות, זה מקום עם פוטנציאל בלתי רגיל. תמיד הייתי מגרד את הראש ואומר 'אך, אם רעננה הייתה ג'סר א-זרקא, תראה יש שם חוף ים כזה מדהים על כביש ראשי, איך אפשר ששם אין כמה מנועי צמיחה שיכולו לפטור את התושבים מארנונה רק מכספים שיקבלו מתעשייה, מתיירות, ממסחר ועם קצת ראש גדול לפתח ולעשות שם משהו'. אני שמח שאתם עושים.

גם פרויקט הנמל תקוע משנת 1989 לדעתי.

אני רוצה גם לברך את ראש המועצה. אני רוצה להגיד לכם, בתור מי שבא מהתחום, להעלות אחוזי גבייה ממספר חד-ספרתי ל- 40%, כרוך בהרבה מאוד התנגשויות עם תושבים. אף אחד לא אוהב לשלם את מה שהוא שילם שנים. זה קשה מאוד. אני מקווה שהאיום על ביטחונך ילך ויוסר כי אני מעריך שהתושבים יבינו שאתה בסך הכל עושה טוב לכולם. גם הפעילות של העובדים, שבאישון לילה עם שרשראות ברזל סוגרים שערים, לא נותנים לראש העיר להיכנס, לא נותנים לחברת הגבייה וכדומה. לדעתי אין מקום לכל הדברים האלה. העובדים צריכים לקבל משכורת -אדם שבא לעבודה צריך לדעת שהוא מקבל. בסך הכל הלב של הרשות המקומית הוא העובדים שלה ואם העובדים לא יתנו יד להבראת הישוב בחיים היא לא תצליח. אני באמת מקווה שאנחנו בדרך הנכונה.

צדקת סיון להבי שכולם אמרו ג'סר א-זרקא כי זה מקום כמשל. אנחנו יודעים שזה אחד המקומות עם המדרג הסוציו-אקונומי הכי הנמוך. מדרג 2. כמה ישובים יש של 1?

כולם בפריפריה. במרכז הארץ אין 1 ואפילו 2 אין במרכז הארץ.

אם יהיה אפשר לעשות בתכנית הרב-מערכתית עליה אתם מדברים, להתחיל לייצר מקורות הכנסה כדי שהרשות תוכל לעמוד על הרגליים ולא תצטרך לפשוט יד כל פעם, לפשוט רגל ולהגיע לאן שהיא הגיעה.


אם יש כאן מישהו מהנוכחים בבקשה.

אני עורך דין פרטי. אני מייצג ספק של המועצה. אני מבקש להציג בקצרה קול של קבוצה נוספת שנפגעת מהמצב הזה. ליבי עם העובדים, ליבי עם ראש המועצה, אבל במקביל ישנם ספקים לא מעטים של המועצה הזאת שמחכים לכסף שלהם הרבה מאוד זמן. לא רק שהסיכוי לקבל אותו בטווח הזמן המידי הוא קטן, אלא שהמועצה הכניסה את עצמה לתיק איחוד, למי שמכיר, בהוצאה לפועל. בעצם המועצה פרסה תשלומים לספקים לפרק זמן של 36 עד 48 חודשים. אנחנו מדברים על ספקים שסיפקו בתוך התקופה האחרונה סחורות. הוציאו חשבוניות, שלמו מע"מ (מס ערך מוסף), שילמו מיסים על המכירות, שילמו תשומות לעובדים שלהם, שילמו חומרים ויצטרכו להמתין עכשיו פרק זמן ארוך ובלתי סביר לחלוטין.

גם לעכב שכר של ספק זה סוג של הלנת שכר. כשמדברים על הלנת שכר צריך לזכור שגם לספקים יש משפחות וגם עליהם צריך לתת את הדעת במסגרת כל התהליכים המתוארים כאן. אני מתריע כי הסכנה לפעמים בתהליך פתירת בעיית עובדים - בעיה שאין ספק שחייבת להיפתר – יש נטייה שהיא "סקסית" יותר שיעשו פיתרון על חשבון ציבור שאין לו קול – שהוא לא קול מאורגן. תודה.

מישהו מכיר את הנושא שהועלה כאן?

חובות הספקים הם חלק מהגירעון המצטבר של הרשות. הוא מטופל במסגרת תכנית ההבראה. אנחנו גם מעודדים את הרשות לבוא ולבצע הסדרי נושים וולונטריים עם הספקים - - -

אסור להם היום, הם בתיק איחוד. נושה שהוא בהוצאה לפעול אסור, למרות שהם - - -

בסדר, הוא יכול לצאת מהתיק ולבוא להסדר וולונטרי.

אסור להם. אין דבר כזה. אסור חוקית! זה שהרשות עושה את זה בפועל היום, והיא עושה את זה בפועל היום - - -

בהסכמה הוא יכול.

התשובה היא לא.

ברגע שעושים איחוד תיקים ומכניסים את זה לסל אחד, אתה לא יכול לצאת. כל הרעיון שכולם ביחד.

יש לרשות פיגור לתיק האיחוד?

לכן הבג"צ לא אישר הקמת חשבון בנק מוגן. זה העדפת נושים.

לעניין איחוד תיקים. רשות הולכת לאיחוד תיקים, כי היא לא מסוגלת לשלם את פסקי הדין או את השיקים החוזרים ביום במסוים ולכן ההוצאה לפועל אומרת לה 'בואי נעשה תשלום חודשי לכל הספקים וכל אחד יקבל קצת'.

אני מקבל את כל מה שנאמר כאן, אני זוכר שבזמנו גם ברעננה הייתה קצת בקשיים אז ישר באו החכמים ואמרו לי 'עזוב אותך הספקים ואת זה ואת זה, אמרנו שוטף פלוס 30, שיחכו 60, 90, עזוב אותך העיקר אנחנו'. אמרתי להם 'חבר'ה מה אתם מדברים? הוא סומך עליך, הוא עובד איתך ביושר, זכה במכרז, מאמין בך, יש לו עובדים, יש לו משפחות, מה זה שיחכה?'. לכן סיוון אני אבקש ממך לשבת אחר כך, לא יחד איתנו, ולראות איך אפשר לשלם לאותם אנשים שעבדו ביושר עם הרשות המקומית, האמינו בהם, סיפקו עובדים, סיפקו סחורות. לא נעים לי להגיד לפרוטוקול, הם נדפקים פעמיים. פעם אחת אתה חייב לשלם מע"מ כי הוצאת חשבונית וכבר ב- 15 בחודש אתה חייב לשלם 16%, אבל כשאתה משלם אתה כבר יודע שאתה בכלל לא הולך לראות את הכסף. גם סיפקת עבודה, גם עלה לך כסף, כבר שילמת את המע"מ ועכשיו תחכה שנים עד שתקבל את הכסף. אני חושב שיש כאן חוסר הגינות. אנחנו לא נכנסים כאן לשינוי חקיקה כי זה ייקח שנים, אבל סיוון, אני מאוד הייתי מבקש שאתה תבדוק את הנושא ותראה שכמו שדאגנו לעובדים, ראש המועצה הצהיר שמפיגור של 10,9,11 חודשים אנחנו מגיעים למצב שהעובד בסוף החודש יודע שהוא מקבל את שכרו.
אני חייב להגיד לך אדוני ראש המועצה, כעצה ידידותית, זה נכון שהחיים יותר חזקים מהכל, אבל אין שום הליך שאפשר לעצום עין מחוב של מים, על חוב של שכר. אדם חייב לשלם את חשבון המים שלו. אני מבין את מה שאתה אומר, 'כאן חייבים מיליון שקל, כאן חייבים 1.2 מיליון אז איך שהוא אנחנו מתקזזים' - אלו שני מישורים נפרדים. אין שום אפשרות, אין שום מקום בחוק שאנחנו יכולים למחול על אי תשלום חשבון מים. צרכת מים – אתה חייב לשלם!

אם אני אעשה את זה היום ואבקש מחברת הגבייה להטיל עיקול על משכורות העובדים, בסופו של תהליך הם יהיו חייבים מאה אלף שקל למועצה ואני לא יכול לעשות את זה.

לכן אני אומר, שאנחנו צריכים להשתמש בשכל, אני מקווה שאתה הולך ומצמצם את החודשים שהם לא מקבלים, אבל בסך הכל להביא למצב שהאנשים ידעו שאת חשבון המים הם צריכים לשלם והם גם ידעו שאת השכר הם מקבלים בזמן. היסוד של כל יחסי מעסיק-עובד הוא שהעובד יודע שבסוף החודש הוא מקבל את שכרו.

כבוד היושב ראש, פניתי לקיום הדיון הזה עם כוונות טובות, רק טובות, אני אפילו לא מכיר את הסכסוכים, אני שומע כאן דברים שהם חדשים בשבילי, למרות שהעוזר שלי הוא בג'סר א-זרקא, הוא לא מספר לי את הדברים ששמעתי מראש המועצה.
אני מכיר את הישוב, ביקרתי בו פעמים רבות יעז אלדין פגש אותי עשרות פעמים בישוב - - -

אף אחד לא חזר. שלוש שנים לא ראיתי אף חבר כנסת ערבי, חוץ מאחד שהוא במרחק של עשר דקות מג'סר א-זרקא.

לעניין הנושא של ג'סר א-זרקא.

אתה הוצאת אותו מחוט המחשבה. אני מכיר את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, תאמין לי שאלו אנשים שעושים הכל כדי שהציבור שהם מייצגים ירגיש טוב במדינת ישראל. אם הם לא באו זה לא אומר שהם לא דואגים ורוצים - - -

אני קורא לראש המועצה, לנצל את הכוונות הטובות של הוועדה – הוועדה רוצה לעזור לו ולא רוצה משהו אחר. להפוך דיסק ולהבין שהוועדה רוצה לעזור לו. אני רואה שחבר הכנסת זאב בילסקי וחבר הכנסת טלב אלסאנע וחבר הכנסת עפו אגבאריה ואני וראש הוועדה בוודאי רוצים לעזור לג'סר א-זרקא. בבקשה תנצלו אותנו, תנצלו את כוחה של הוועדה, את היכולות של הוועדה, את ההשפעה של הוועדה. אנחנו מוכנים לבוא לג'סר א-זרקא. נבוא, נבקר, נראה אילו פרויקטים תקועים, על מי צריך ללחוץ. אנחנו מושיטים יד לעזרה לג'סר א-זרקא. אני לא מחפש את ראש המועצה ואין לי שום דבר נגדו, להפך, אני מאוד אוהב אותו, יכול להיות שהיה טלפון תקוע בינינו ולא צריך לתת לזה פרשנויות מעבר - - -

מאז שלקחת את העוזר שלך, הכל התקלקל.

להפך. ג'סר א-זרקא על המפה.

הפשע, בעיות - - -

על זה דיברנו.

בשביל זה חשבתי שזומנתי - - -

אנחנו רוצים לדחוף. אני מקווה שעניין העובדים ייפתר על הצד הטוב, אבל זה לא יפתור את הבעיות של ג'סר א-זרקא, הרי אנחנו מכירים ויודעים שיש נוער בסיכון, אנחנו יודעים שיש במקום בעיה של פשיעה, אנחנו יודעים שיש בעית עוני, בעיות תעסוקה – אנחנו יודעים שיש בעיות רבות.

נמצאים בגירעון ולא יכולים לפתור אותו בגלל - - -

למשל המתנ"ס ודברים דומים. אני מציע שניקח את העניין הזה ונבקר בג'סר א-זרקא וניקח את הנושאים. נבדוק את עניין המתנ"ס ונדבר עם החברה למתנ"סים, נלחץ וננסה לגייס כסף ממשרדים ממשלתיים. אם הוצע לראש הממשלה להיות מעורב בנושא הזה אז בבקשה. זה מקום שצריך להשקיע בו. ההשקעה תניב תוצאות. כל שקל שיושקע בג'סר א-זרקא, לדעתי וכפי שאני מכיר את הישוב ואת תושביו, התוצאה תהייה רק לטובת כולם.

אני חושב, שראש המועצה צריך בסוף לברך שהתקיימה הישיבה הזאת, כי ישיבה הזאת תהייה טובה לג'סר א-זרקא.

יש לי עוד הצעה, אבל היא תלויה בערוץ המשפטי. יש לי ניסיון במוניציפאלי ואני מוכן להיות סגן ראש העיר שם, בהתנדבות. אני יכול לעשות את זה גם וגם?

לא.

אולי תחשוב.

אתם קבעתם את הכללים.

אתה תהייה הסגן?

סגן שלך, בהתנדבות.

אני לא מקבל את זה.

למה?

אני אבוא אליך לכנסת, למה אתה צריך - - -

לא. תאמין לי שיותר טוב אצלך. כאן מדברים ואצלך עושים, קמים בבוקר ועושים.

אגב, הוא עזר לי, הוא הפעיל את השיטור הקהילתי, באתי אליך והראית לי, אז פתחנו את השיטור הקהלתי הראשון במחוז חיפה שעובד עד עכשיו. למדתי את זה מרעננה.

יש תוצאות טובות מזה?

כן. תוצאות טובות, תלמידים ו- - -

שאלה ליועץ המשפטי, האם עבור ניהול הישיבה יש כניסה לחוף הים בג'סר א-זרקא חינם לתושבי רעננה?

עשרה שקלים.

סיפר לי חבר הכנסת אבי דיכטר, שבבחירות הקודמות הוא היה אחראי בקדימה על המתנדבים, היו הרבה מתנדבים שרצו לעזור, קיבצו אותם ואמרו אבי דיכטר אחראי על המתנדבים. הוא אסף את כלום ואמר להם: אתם מתנדבים, תעמדו בצמתים, תחלקו, תעשו וכו', נתן נאום להלהיב אותם. בסוף אחד אומר: "יש לי שאלה, כמה מקבלים?" אבי דיכטר אומר לו "אתה צריך להבין שכאן מדובר במתנדבים, אנחנו אספנו אתכם". לזה המתנדב ענה: "כן, התנדבות, אבל כמה מקבלים בשביל ההתנדבות"?

אדוני היושב ראש, לסיכום, אני מקבל את הצעתו של ידידי דוקטור ג'מאל זחאלקה. אני מזמין את וועדת הפנים והגנת הסביבה לקיים ישיבה, סיור של הוועדה בג'סר א-זרקא ולדון על בעיות הקרדינאליות ועל דברים תקועים - - -

אתמול ערכנו ביקור של השדולה בשני ישובים, אני לא רוצה לנקוב בשמותיהם, בצפון. אתם יודעים מה היה אתמול בצפון, שלג, גשם, קור, נכנסו לנו מים לנעליים. השדולה למען השלטון המקומי שאני עומד בראשה ערכה סיור, הגיעו שבעה חברי כנסת, הלכנו לישוב א' ולישוב ב', באמת טרחנו על זה. בישוב א' היינו בשעה 10:00-11:00 בבוקר ובשעה 11:30 הגישו ארוחת צהריים נפלאה. בסדר היום היה כתוב שבישוב השני יש גם ארוחת צהריים, אמרתי לכולם 'כדי שלא ייעלבו תאכלו קצת כזית, אבל הארוחה הגדולה מחכה לנו שם'. הם שמעו בקולי. אכלנו קצת בשביל הנימוס, הלכנו להוא ולא היה כלום. בדרך עצרנו ב"סונול" אכלו משהו.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:20.>