PAGE
19
ועדת משנה של ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

לקשרי ישראל והקהילות היהודיות בעולם
24/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 3 >
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לקשרי ישראל והקהילות היהודיות בעולם
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ב (24 בינואר 2012), שעה 14:00

<בחינת התקציבים המושקעים בחיזוק הקשר בין ישראל ליהודים בעולם, שאינם מיועדים לעלייה וקליטה>

חברי הוועדה: >
עינת וילף – יו"ר

>
חגי אליצור - מנהל תחום בכיר תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

שמואל בן שמואל - ראש חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ

לילך אלמקיאס - מרכזת אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

אשר פרדמן - מרכז בכיר תפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים

זאב חנין - מדען ראשי, המשרד לקליטת עלייה

יעל וייס גדיש - מנהלת היחידה בישראל לחויות ומסלולי עלייה

ג'וש שוורץ - סמנכ"ל קשרי ממשל ותפקידים מיוחדים, הסוכנות היהודית

משה עשירי - מנהל חטיבת השירות והתפעול, הסוכנות היהודית

יוגב קרסנטי - המכון למדינות העם היהודי

דב מימון - ד"ר עמית בכיר, המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

מלה תבורי - ד"ר, ראש תחום בכיר מידע ומחקר, "נתיב"

אריאל בארי - מנכ"ל עולמי, קבוצת פרזנטס

יונה היילמן - מנהל קבוצות בינלאומיות, תגלית ישראל זכות מלידה

אביעד בקשי - ד"ר, מנהל מכון ברלינר, הקריה האקדמית אונו

עמיחי בנעט - מנהל חינוכי - מפגש תפוצות, מלי"ץ

דורון קרני - סמנכ"ל שיווק בינלאומי, תגלית

ג'אן שרל זרביב - מנכ"ל FSJU ,JEWISH FESERATION OF FRANCE

הרב מאיר ואן דן ברג -

מרגלית ליפשיץ - מנהלת תפעול, מסע

ג'פרי דאובה - ראש ארגון ציוני אמריקה בישראל

יעקב בצלאל חרר - ראש לשכת הרב הראשי לישראל שלמה עמאר

איילת זליג-טישלר - מנהלת תכניות הוועד היהודי אמריקני, AJC

תקוה שיין - עמיתה בכירה תקשורת וקשרי מדיה, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

דנה גורדון

יעל, חבר המתרגמים
<בחינת התקציבים המושקעים בחיזוק הקשר בין ישראל ליהודים בעולם,
שאינם מיועדים לעלייה וקליטה>

צהריים טובים, אני מתנצלת על האיחור, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה השלישית של ועדת המשנה ליחסי ישראל והעולם היהודי.
המטרה היום היא לעסוק בכסף. אנחנו לוקחים את אמירתו של יאיר לפיד ושואלים איפה הכסף, היום נשאל איפה הכסף ביחסי ישראל והעולם היהודי. אם ניקח את שני הדיונים האחרונים שהיו לנו בהם ביקשו לשים דגש על הפרדיגמה החדשה, החוזה החדש, עיצוב חדש של יחסי ישראל והעולם היהודי, אנחנו יודעים שאין דרך יותר טובה לדעת מה סדרי העדיפויות של חברה, של מדינה, של גופים מאשר לבדוק היכן הם מקצים את הכספים שלהם.
ביקשתי היום לקבל הצגה, על מה מושקעים הכספים שהמוקדשים לנושאים שהם לטובת חיזוק הקשר שבין ישראל לעולם יהודי ושאינם קשורים לנושאי עלייה וקליטה. כלומר, שלא קשורים לנושאים ההיסטוריים, אלא משקפים בתקווה ככל הניתן, את הכיוון אליו אנחנו חושבים שרצוי ללכת.
נתחיל עם הצגה, שהכין המכון לתכנון מדיניות. הסוכנות היהודית תציג כמובן גם את תקציביה, משרדי הממשלה וגם אנשים שביקשו להציג רעיונות ופרויקטים. אני מקווה שבעקבות כך שיהיו לנו הנתונים, המטרה, תלוי בבסיס מה שנלמד היום, אולי להוציא קריאה לממשלה ולגופים לתת עוד. בבקשה דב מימון מהמכון לתכנון מדיניות.

תודה רבה כבוד היושבת ראש. במפגש הקודם, הזכרנו את הפרדיגמה, בגדול זה פרויקט רב-היקף, מאמץ לאומי של העם היהודי שכולל שישה מאמצעים גדולים. אתם זוכרים שיש חשיפה לישראל – חוויה ישראלית, זהו הדבר הגדול ביותר שיכול לחזק את הקשר בין יהודים מהארץ לבין יהודים מחו"ל. אם הדברים היו ברורים לפני דור אחד שהיהודים היו עם אחד, הדברים פחות ופחות ברורים וחשוב להשקיע כמה שיותר מהר כסף כדי לשמר את המשאב האסטרטגי הזה למדינת ישראל, מה שנקרא 'יהדות התפוצות' להשקיע משאבים בקשר. ככל שעובר הזמן אנחנו בעצם צריכים להשקיע הרבה יותר כדי לשמר את הקשר כדי שלא ילך לאיבוד.
הדבר הראשון הוא 'חוויה ישראלית'. הדבר השני שהזכרנו הוא הפצת תרבות יהודית וישראלית בתפוצות. חשוב שהיהודים יבואו לארץ, אבל אם רק מגיעים לארץ ואחר כך חוזרים לטקסס אוניברסיטי ולא משמרים את הקשר בזמן ולא מפיצים להם תרבות איכותית ולא משמרים להם את הקשר עם תכניות של E-learning ודברים אחרים. אם לא נעשה את זה האנשים יאבדו ואנחנו נבזבז את המאמץ שהשקענו בהם. הדבר השלישי, חיזוק החינוך היהודי - שהוא בעצם עם אוכלוסיית הגרעין של הקהילות – הדבר חשוב מאוד, כי זה מה שמחבר את היהודים בארץ ואת היהודים בחו"ל וזה כמובן יהדותם. ככל שיש יותר יהדות יש יותר קשר לישראל. הדבר הזה לא צריך להיות רק בחו"ל, הוא צריך להיות גם בארץ בתכניות משרד החינוך ובבתי מדרש.
במפגש הקודם, גם הזכרנו שישנם עוד דברים נוספים והוא מאמץ מקביל שיכול להיות בשיתוף וכן פרויקטים ל"תיקון עולם, – אתם זוכרים שהזכרנו שאנחנו רוצים שאף יהודי לא יישאר מאחור. זאת אומרת שיש אוכלוסיות שאולי מתחברות לישראל, אבל יש כאלה שלא אוהבים כל כך את הקטע השבטי, ולכן רוצים פרויקטים של נסיעה לסומאליה או למקום אחר שהוא הרבה יותר הומניטארי בממדים אחרים של היהדות שלא קשורים דווקא למדינת ישראל. אפשר שישראלים ויהודים מהתפוצות ייסעו יחד לשם ואולי בחיבור קודם, הכשרה ב"משאב" או בדומה, ניתן לעשות אולי משהו הרבה יותר יעיל. המאמץ השישי שהזכרנו הוא מפני שאנחנו רוצים שיהיה מחר ולא רק "תגלית" של היום אלא גם פרויקטים אחרים, זה לעשות קרן יזמות כדי לקדם פרויקטים – זה מאמץ שממש צריך לעשות. כל הדברים האחרים היום מתבססים על פרויקטים קיימים וצריך להגדילם בסדרי גודל כדי להפוך אותם למאמץ לאומי של העם היהודי.
מבחינה תקציבית, תראו שיש השתתפות של מדינת ישראל בכל מאמץ ומאמץ, השתתפות של העם היהודי, תורמים מהארץ ומחו"ל ובנוסף לזה ארגונים והקהילות. השתתפות המשתתף, זה די הרבה כסף. בדקנו שכדי לקחת כסף מצעירים מירוחם, נתיבות, דימונה, תל אביב או מזוגות צעירים, כדי להשקיע בילדים הטובים שלנו בחו"ל, צריך גם להצדיק שאנחנו גם תורמים למשק הישראלי בכסף הזה.

כמו שאתם רואים, לחשיפה לישראל יש די הרבה כסף, מדובר על מיליוני דולרים לשנה לפרויקט שמגיע לבשלות שלו. אתם רואים שמול הכסף של ישראל יש גם כסף של matching של הקהילות – זה מאמץ לאומי אדיר. בנוסף לזה עם "תגלית" זה לגמרי חינם. ברור שמי שבא למרכז הבין-תחומי ללמוד שישה חודשים הקמת סטארט-אפ הוא ישלם כסף מכיסו, ישקיע כסף או יבזבז כסף בזמן שהותו כאן. בסך הכל מדובר בתקציב אדיר. מתוך הסכום שמופיע כאן 647 מיליון דולר, זה סכום ענק אם הפרויקט מגיע לכל הקיפו, אנחנו רואים שמדינת ישראל משקיעה רק 20% מהכסף, אבל התרומה למשק הוא 3.89%, זאת אומרת שעל כל דולר שמשקיעה מדינת ישראל התרומה למשק היא כמעט 4 דולר כנגד כל דולר של מדינת ישראל. זאת אומרת שלא רק שאנחנו משקיעים בעתיד, באותה שנה תקציבית ההשקעה גם כדאית. יש חשיבות לניתוחים האלה שעשינו בהמלצה של מנואל טרכטנברג שהיה בזמנו במשרד ראש הממשלה והמליץ לנו לחזק את הקו הזה כדי להצדיק את ההשקעות האלה.
מאמצים אחרים בנויים גם בצורה הזאת, כמו שאתם רואים שלא תמיד ההשקעה של ישראל היא כדאית כל כך. יש פרויקטים שרוב הכסף מושקע בחו"ל ולכן אין הרבה כסף. "תיקון עולם" הכסף מגיע, אבל לא כל כך מגיע לארץ, קרן היזמות וחיזוק היהדות בארץ כמובן שהכסף מושקע בארץ.

מה זה אומר מבחינת הכסף? היום, כמו שאתם רואים, פרויקטים כמו סיורים חינוכיים "תגלית", אכן הם יושמו כמעט לפי התכנית. 90% מהתכנית יושמה. יש מאמצים אחרים כמו תיכון למשל או פרויקטים אחרים שעדיין לא יושמו. כלומר, חלק מהפרויקטים יושמו ופרויקטים אחרים לא נוספו. רואים בשקף שמתוך הפרויקטים השונים יש פרויקטים שהתרומה למשק הרבה יותר גדולה כי מדינת ישראל תשקיע פחות כסף ובעצם תקבל הרבה יותר כסף.

אתם מציגים את ההמלצות?

אלו ההמלצות. אנחנו נראה בהמשך, את הביצוע ואת יישום ונוכל להבין את הפער ונוכל לראות מאיפה הוא נוצר.

סליחה, בסיורים החינוכיים ב"תגלית", המספרים לא ממש מדויקים.

לא. כי זה היה בתכנית שכתבנו וזה לא מה שקורה בפועל. זאת אומרת שאם אנחנו נעשה את כל המאמצים לפי המספרים האלה נגיע ל- 105 אלף שהוא המספר בכל שנתון של יהדות מחו"ל, וכל אחד מגיע לפחות פעם אחת לאר, זה המאמץ האינטגרטיבי. אם אנחנו עושים את כל המאמצים האלה נגיע בסך הכל למצב של להפוך את המגמות השליליות שאנחנו רואים כאן. לכן כשמדובר על מאמץ כמו "תגלית" זה כמו זריקת תרופה כי לא השקענו במשך השנים ובנוסף לכך הרבה פרויקטים אחרים כדי שלא להגיע למצב שצריך להציל את האנשים ברגע האחרון כשהם כבר התרחקו.

אני גם מדבר על השתתפות הממשלה, זה לא היחס.

בהמשך נציג את השתתפות הממשלה, המספרים שהיו בשלוש השנים האחרונות.

אנחנו הולכים להציג עכשיו, נתונים שנאספו באדיבות אגף התיאום, תיאום מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה באדיבותה של לילך.

מבחינת תקציבי הממשלה לפעילות בתפוצות, אנחנו רואים שבעצם התקציב גדל ב- 54 מיליוני שקלים בין 2009 לבין 2011. עלינו מ- 330 מיליון שקל ל- 384 מיליון שקל. כשאנחנו מסתכלים איזה משרד, איפה מפוזרת ההשקעה הזאת בין המשרדים השונים אנחנו יכולים לראות שעיקר ההשקעה נעשתה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. כעת ניכנס ליתר פירוט איך נראים התקציבים במשרד ראש הממשלה.

סליחה, כשאתם לוקחים למשל את משרד החינוך, שעות התקצוב של שיעורי התנ"ך במשרד החינוך, זה מה שכתוב כאן? כלומר, כשאתם אומרים חיזוק הזהות היהודית בישראל' אתם לא סופרים למשל חלק גדול מתקציב משרד החינוך שמשרד החינוך יגיד 'זה חיזוק היהדות בישראל'.

לא, כאן זה לא נכנס. כאן מדובר, רק על קהילות יהודיות בתפוצות.

אנחנו יכולים לראות שעיקר התקציב הולך ל"תגלית" ל"מסע" ול"נתיב". ב"תגלית" יש לנו בעצם אופק תקציבי עד לשנת 2013 שאז התקציב אמור להגיע לשיא של 142 מיליוני שקל. אלו המספרים הנכונים. כשאנחנו מסתכלים על סיכום תקציבי הממשלה המוקצים ליהדות התפוצות, רואים שבשנת 2011 אנחנו עומדים על סך של 384 מיליוני שקלים. התקציב משקף עלייה של 10% ביחס לשנה הקודמת ומתוך זה הקצאה לתכניות שאנחנו זיהינו אותן כתוכנית לחיזוק הקשר זה 264 מיליוני שקל מתוך ה- 384 מיליון שקל, לא כללנו את "נתיב" "נעלה" ו"נפש בנפש" את התקציבים שהוקצו להם.

זו עלייה כאן?

גם עלייה וגם שבחלק מהגופים האלה, אין לנו באמת את הפילוח התקציבי הפנימי שלהם.

תחום החינוך, שם נעשית הרבה מאוד עבודה אבל יש מקום לעבודה נוספת, הפצת תרבות ישראלית והיהודית, היום מוקצים - - -

איך אתם מגדירים את החינוך? כהשקעה של מדינת ישראל בחינוך - - -

מיד אגע בכך ואני אבדוק אם יש לי אפשרות להראות. זה מה שנכלל בתקציב משרד החינוך: חינוך יהודי בתפוצות – סיוע לבתי ספר בארצות הברית, דרום אמריקה, צרפת ומזרח אירופה – 15.5 מיליוני שקלים, "חפציבה" – 12 מיליון שקל – זה כולל בתוכו אחזקת מורים, שליחים וסיוע ל- 44 בתי ספר במדינות חבר העמים, תנועות נוער עולמיות – 500 אלף שקלים, "נעלה" – 54 מיליוני שקלים ועידוד הגשמה" עוד כ- 20 מיליוני שקלים. זה מה שנכנס לתחום החינוך.

קיבלתם את הנתונים ממשרד החינוך?

לא, ממשרד ראש הממשלה.

סך תקציבי הממשלה לפעילויות קהילות בתפוצות, עמדו על 384 מיליון שקל, זה משקף עלייה של 10% ביחס לשנה הקודמת. מתוך זה 264 מיליוני שקלים הוקצו לתכניות לחיזוק הקשר. התחומים בהם זיהינו פערים הם תחום החינוך, שבו כמו שהראנו נעשית עבודה מצוינת, אבל עדיין יש תחומים שאפשר להוסיף עליהם, כמו ההמלצות שאנחנו נתנו להכשרת מורים לקהילות, מורים מטעם הקהילות בישראל והחזרתם לקהילות, הפצת תרבות ישראלית – היום יש 15 בתים ישראלים בתקציב של 2.5 מיליון שקל. בפרדיגמה המלצנו על משהו גדול יותר שתואם את בתי התרבות שמפעילות גרמניה וצרפת עם איזו ראיה מאוד רחבה וחוויה ישראלית ויהודית מאוד רחבה.
הקרן עתיד העם היהודי, עליה דב מימון דיבר קודם, זה גם פרויקט שלא קורה היום, "תיקון עולם" – אנחנו יודעים שהסוכנות מתכוונת להיכנס לתחום הזה, גם משרד החוץ נכנס לתחום הזה. אנחנו מאוד מקווים שזה יצליח ויצא לפועל. חינוך תפוצות לישראל – אני מקווה שאם יש כאן נציגים של משרד החינוך הם יוכלו להגיד לנו מה המצב, הייתה תכנית לשתי יחידות בגרות, איפה זה עומד, מה מספר התלמידים שלומדים. הדבר המרכזי שזיהינו זה שפרויקטים שהיו מוכנים ופרויקטים שהייתה בהם תשתית גם של הפקה וגם של ביקורת, הם פרויקטים שממשיכים להיות מתוקצבים. לעומת זאת, פרויקטים שצריך להקים – כאן אנחנו מזהים קשיים.

אבני דרך שהיו ליישום הפרדיגמה בספטמבר 2008 – החלטת הממשלה לגבש תכנית לחיזוק הזהות היהודית בקהילות בתפוצות ולחיזוק הקשר בין הקהילות בתפוצות לבין מדינת ישראל, ההחלטה הזאת נתקבלה. בנובמבר 2009 הגשנו את ההמלצות לממשלה. מה שלא התקבל זה הצהרת הממשלה לאימוץ התכנית. עדיין לא קרה - בניית כלים ליישום התכנית, ראינו שזה נעשה חלקי בפרויקטים כמו "תגלית" כשהכלים היו קיימים התקציב מובטח עד 2013. בפרויקטים אחרים המצב שונה ואין אבטחת אופק תקציבי. מה שצריך לקרות עוד, מבחינת כלים ליישום התכנית, זה הקמת פורום משותף לממשלת ישראל ולנציגי הארגונים, התורמים והקהילות שיכלול גם אנשי רוח, שיהווה וועד מנהל לתכנית – יפקח על המאמץ הזה, הוא יפקח גם על המטה המקצועי, יתקצב ויבצע את התכנית, בחירת גורמי הביצוע כמובן ובסוף גופי מחקר והערכה שנדע האם התכניות האלה מוצלחות, האם הן עומדות ביעדים והאם כדאי להמשיך ולהשקיע בהן. תודה רבה.

תודה רבה. זה בהחלט נותן לנו בסיס טוב לדיון, נתחיל עכשיו את הסבב של הארגונים ומשרדי הממשלה. בבקשה הסוכנות היהודית, ג'וש שוורץ, בבקשה התייחסותך.

תודה רבה. אנחנו מברכים שוב על הדיון, אנחנו חושבים שזה מהלך מאוד חשוב. עליית השיח הציבורי בנושא הזה שהוא כל כך קריטי לאבטחת העתיד של העם היהודי, וכמובן מברכים את המכון. כפי שציינתי בישיבה הקודמת המחקר שהמכון והציג הוזמן במשותף על ידי הסוכנות והממשלה. אנחנו כמובן שותפים לחלק מאוד גדול מהתכניות כאן. חלק מהתכניות מבוצעות על ידינו וחלק מבוצעות על ידי צד שלישי או בשיתוף עם הממשלה.
בסוכנות תקצבנו יותר ויותר כסף ואנחנו רואים עלייה מתמדת בתקצוב הסוכנות ב"מסע", ב"תגלית" ובתכניות אחרות ושונות. אנחנו גם מאוד מברכים את הממשלה, לדעתי גם המספרים שהוצגו כאן וגם המעשים של הממשלה הקודמת ובמיוחד הממשלה הנוכחית ובמיוחד מזכיר הממשלה צביקה האוזנר, אנחנו רואים שיש גידול בתקציבים. ציינתי בפעם הקודמת דוגמה ספציפית של הגידול המאסיבי ב"תגלית". אנחנו מברכים על כל המהלך הזה.

מה התקציבים היום של הסוכנות עצמה, למה שאינו עלייה?

אני יכול לומר שההשקעה של הסוכנות היהודית היום בתחום של עלייה עומד על כ- 80 מיליון דולר וסך כל התקציב של הסוכנות היהודית עומד על 330 מיליון דולר. זה היחס. הגידול בתחום של פרויקטים של חינוך וחיבור הדור הצעיר לזהות יהודית כפלטפורמה לשני דברים: אחד, משאב לעלייה עתידית – ליצור משאב של צעירים שירצו לעלות מתוך בחירה בעתיד. שנית, בניית מנהיגות בקהילות. אני חושב שכל הפרויקטים פה מיועדים לשני הדברים האלה שהם כל כך קריטיים גם כדי למנוע התבוללות ולהבטיח קהילות חזקות בעתיד וגם להבטיח שתהייה כאן זרימה של עלייה ממדינות המערב בעתיד.

אנחנו חושבים שיש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו נמצאים כרגע בדיאלוג עם מזכיר הממשלה ועם לשכת ראש הממשלה ליישום הפרדיגמה גם על הדברים האלה וגם על נושאים אחרים ואנחנו בטוחים שנצליח ביחד עם הממשלה עוד יותר להגדיל. לדעתנו ברגע שהממשלה תרתם לעוד יותר העמקה זה גם ירתם גורמים מהתפוצות לאותם נושאים. כלומר, יש כאן עניין של matching ורתימה משותפת. כמו שאמרתי אנחנו נמצאים בדיאלוג, ממש עכשיו, עם מזכיר הממשלה בנושאים אלה.

יוגב, אתה יכול להחזיר את השקף של אבני הדרך?
ג'וש, הדיונים שאתם מקיימים היום קשורים לנושאים האלה, כלומר שהממשלה תצהיר על אימוץ התכנית, שהיא תבטיח אופק תקציבי? או שזה מנוהל בכיוון אחר?

אני חושב שהממשלה הקודמת והממשלה לפני כן והממשלה הנוכחית כולם מחויבים לנושא, כולם פועלים בנושא. ההמלצות האלה הוגשו לוועדה לתיאום בממשלה ולסוכנות שזו וועדת שרים. הממשלה הנוכחית גם דנה בנושאים האלה. אנחנו לא ביקשנו איזו הצהרה פורמאלית מהממשלה אלא זה דיאלוג שמתמשך כבר על פני שלוש ממשלות, ביחד הסוכנות בין היתר, על ההמלצות שבגדול מתבטאות בפרויקטים האלה.

כלומר, מבחינתכם, פחות מעניין אתכם שתעבור החלטת ממשלה שתגיד שהיא מאמצת את התכנית ויותר מעניין אתכם לעבור, לצורך העניין, כל סעיף וסעיף ולראות את מה מתוך הדברים האלה ניתן להביא ליישום. זה מבחינתכם לא הנושא העיקרי?

אני חושב שהדוח של המכון הוא דוח מאוד חשוב. נעשתה כאן עבודה יסודית מצוינת ששמה את הנושא על השולחן. הדוח הוצג לממשלה. הממשלה בגדול אימצה את הדוח. בעיניי חשובות התוצאות. אני רואה תוצאות, הממשלה הזאת רצינית מאוד ומחויבת לנושא זה. אנחנו דנים איתם גם על תכניות ספציפיות ודנים איתם על הנושא בכללותו. אני לא בטוח שכל דבר שכתוב כאן אנחנו חייבים ללכת איתו. צריך לזכור שגם עבר זמן רב מאז הדוח, ארבע שנים – ואנחנו נמצאים כבר בנקודה אחרת. אני משוכנע שהממשלה מחויבת ועובדת בצורה רצינית, לדעתי המספרים מדברים בעד עצמם ומראים שהממשלה הזאת מובילה את הנושא של יישום הפרדיגמה.

תודה. נתחיל עם משרדי הממשלה, בבקשה, משרד ההסברה והתפוצות.

תודה. כמו שג'וש אמר קודם, לעניין הרעיונות של הדוח, הוא דוח יפה ואני מברך עליו. אני חושב שעשו כאן עבודה מאוד טובה ומאוד חשוב להגדיר את החזון לעתיד ובסוף המבחן הוא מבחן הביצוע. אנחנו עובדים גם עם הסוכנות וגם עם עוד גורמים ברוח הדוח הזה פרויקטים שונים הקשורים לנושאים אלה, לאו דווקא בכל דבר. למשל, אנחנו לא עובדים בכיוון של "תיקון עולם" , אבל בהחלט חינוך יהודי, קשר עם התפוצות, בכל תחום העולם החינוכי, פיתוח מנהיגות - - -

תוכל להציג בכמה מילים, מהם התקציבים שלכם לצד התפוצות ועל אילו דברים עיקריים מוציאים את התקציבים?

בפעם הקודמת, נאמר שלפרויקטים עצמם הסכום עומד על כ- 12 מיליון, כאשר זה מתחלק בין פרויקטים שקשורים לדברים קצרי טווח וארוכי טווח. קצרי טווח זה לקחת סמינר חינוכי שנותן איזו זריקה לפעילות בתפוצות עצמן. זה פרויקט שמתעסק בזהות היהודית קצת וחלק מזה גם על הקשר עם מדינת ישראל בהסברה - מעצם ההגדרה של המשרד. הסוג השני של הפרויקטים הם דברים הרבה יותר ארוכי טווח של תכניות שנמשכות על פני שנה, אלו פרויקטים עם בני נוער וגם עם סטודנטים שקשורים לפיתוח מנהיגות עתידית בתפוצות. החלק השלישי - - -

לאלו תכניות אתם מצטרפים אליהן? תכניות של ארגונים אחרים עושים ואתם תורמים - - -

אנחנו לא תומכים, בדרך כלל אנחנו עושים מיזם משותף. זאת אומרת שיחד איתם בונים את התכנים ואת התכנית ועושים משהו משותף יחד.

תן לי בבקשה דוגמה.

למשל, לפרויקט של מנהיגות צעירה שיש לנו דווקא בקרב תלמידי תיכון, סוף תיכון, שמתעסק דווקא בקהילות הקטנות באירופה שם יש משבר מנהיגות יותר רציני יחסית, כדי להאכיל את החבר'ה שם כבר מהגיל הצעיר למחשבה שהם צריכים להשתלב בקהילות.

מי הם השותפים שלכם?

במקרה הזה אנחנו עושים את זה עם "אורט העולמית". אנחנו מחלקים את התכניות שהן קצרות טווח - דברים שאתה עושה כדי להיחשף להרבה אנשים לעומת הדברים, כמו למשל הפרויקט עליו דיברתי כעת, שהם ארוכי טווח ואתה בוחר בצורה מאוד מושכלת את האנשים שאתה עובד איתם לטווח הארוך.

יש לכם במשרד הגדרה של מטרות, סדרי עדיפויות?

בוודאי. יש לנו מטרת על והיא חיזוק שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לתפוצות, בסופו של עניין אנחנו גוף שאמון על התפוצות כמו שהן לא בהקשר של עלייה או של חינוך - כמו שהן. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים שהם לאו דווקא פרויקטים בתחזוק הקשר הזה ובהרבה דברים ליצירת קשר עם אנשים, Networking שאתה לא בהכרח עובד עם פרויקטים. הדבר השני שאנחנו עושים אלו פרויקטים וכאן אנחנו מחלקים: לזהות יהודית – עורכים ימי תרבות בעולם, למשל הוזכר כאן שעבדנו הרבה במדינות חבר העמים, שאתה לוקח משהו בבסיסו אמנותי ומציג את ישראל מצד האחד ועל בסיס זה עורכים תערוכות ודברים אחרים, כך אתה יכול לבנות על תרבות ישראלית, הרצאות, דיונים שמתפתחים וכדומה.

יוגב, את התקציב שלהם כללתם תחת תקציב משרד ראש הממשלה?

בנפרד. 8.7 מיליון.

תודה. משרד החוץ בבקשה, שמואל בן שמואל ראש חטיבת תפוצות ודתות.

תודה. כספים ישרים שמשרד החוץ מפנה, ראשית במסגרת החטיבה עצמה שזה לא הכסף הגדול. עיקר המאמץ מכוון בעיקר למנהיגות צעירה ובמסגרת זאת - - -

מהו התקציב של החטיבה?

התקציב של מחלקת קהילות יהודיות בתוך החטיבה עומד על 660 אלף שקל. התקציב מכוון ספציפית לקיום סמינרים דיפלומטיים למנהיגות צעירה. מדובר בסמינרים עם ניסיון למעלה מעשר שנים, של דור מנהיגים צעיר, דהיינו, אנשים שהם כבר אחרי הלימודים האקדמיים כשהם מתחילים להיות פרופסיונאליים במדינותיהם ולאו דווקא במערכת היהודית. אנחנו עובדים עם אנשים שהם מעבר למערכת היהודית, כמו אנשי פרלמנט, אנשי עסקים וכדומה. מביאים אותם לארץ לסמינרים ואחר כך ישנם סמינרי המשך עם הרעיון שלפחות חלקם יהיו אקטיביסטים הן מבחינת המערכת היהודית ומול נציגי ישראל ברחבי העולם. עד היום השתתפו בסמינרים האלה במשך עשר שנים קרוב לאלף איש. מדובר באנשים איכותיים. אנחנו עורכים כנסים. השנה נערוך כנס לכל הבוגרים, לפני כשנה ערכנו כנס לבוגרים בכנסים אזוריים .

בנוסף לזה, יש פעילויות משותפות עם פרויקט "מסע", הרי גם פרויקט "מסע" הוא כסף ממשלתי, יש נציג של משרד החוץ שיושב בדירקטוריון של "מסע". מתפתח כעת פרויקט בסדר של 2 מיליון שקל שבמסגרתו מכשירים את החבר'ה של "מסע" שנמצאים בארץ לישראל. יש סט של סמינרים שמטרתם להכשיר בשנה זו כ- 500 מפעילי "מסע" כמסבירנים עתידיים. בנוסף לכך מתחיל פרויקט המתוקצב גם מתקציבנו וגם מתקציב "משאב, בסדר גדול שעדיין לא סגור, לנושא של "חיל שלום יהודי" אנחנו נותנים חשיבות ראשונה במעלה.

שזה הפרויקטים עם הסוכנות היהודית.

למעשה, הסוכנות היהודית היא היוזמת של הפרויקט ואנו מצטרפים אליה. הרעיון הוא להרוויח מכל הכיוונים, גם מהכיוון של "משאב" ותדמית ישראל באותן מדינות, בעיקר מדינות שנקראות 'עולם שלישי', חלקן כבר מעבר לזה. כמובן לחבר'ה צעירים יהודים וצעירים ישראלים יחד כדי לחזק את הזהות דרך הכשרות בארץ. זה עדיין בפיילוט ומדובר בחמישה מרכזי פיילוט. מבחינתנו יוקצבו לפיילוט זה לפחות מיליון שקל מבחינתנו ונראה איך הדבר מתפתח.

המיליון שקל, הוא בעצם להכשרות בארץ?

גם להכשרות בארץ וגם לפעילויות, שיכולות להיות פעילויות "משאב" באותן מדינות.

בנוסף לכך, יש סט של סמינרים בעניין מורשה. מדובר כאן בסכומים יותר גדולים, לא מתקציב החטיבה, אלא מתקציב המשרד ותקציב ההסברה של כ- 10 מיליון שקל. המטרה להכשיר את פעילי אותו ארגון, מדובר בכ- 1,000 איש בשנה כמסבירנים לישראל, מביאים אותם לארץ ואחר כך הם הופכים להיות מסבירנים בחו"ל, רכזים וכדומה. אלו הסכומים הישירים. בנוסף לכך יש סכומים אחרים שנבלעים בתקציבים אחרים של משרד החוץ, כמו תקציבי הסברה ותקציבים אחרים שהם במיליונים רבים לפעילות הנציגים שלנו בשטח מול הקהילות היהודיות בכל הפרמטרים. כמובן שזה כולל גם פעילויות תרבות. אין לי כאן את האומדנים, אבל מדובר על הכסף היותר גדול של משרד החוץ. אלו תקציבי ההסברה של כל נציגות ונציגות וכאשר בנציגות יש ציבוריים יהודים גדולים חלק נכבד מתקציבי ההסברה הולך לפעילויות מול הקהילות.

האם יש כרגע דיונים במשרד החוץ, יוזמות, כיווניים שמדברים, יש מחשבות אולי להקצאת תקציבים שונה, מבנים, נושאים, פרויקטים?

האסטרטגיה היא להשקיע בדור הצעיר. מבחינת העבודה הזאת שמים את הכסף הגדול בדור הצעיר. האסטרטגיה המסורתית היא קשרים מכל הסוגים והמינים עם הקהילות היהודיות דרך הנציגויות. כאן ניתן למעשה בעשרות פרויקטים כמו: משלחות, סמינרים אזוריים וכדומה. "חיל שלום יהודי" שאם הוא יתפתח אולי יוכל להיות פרויקט דגל מהבחינה הזאת.

הרי כל שגרירות בונה תכנית עבודה ומגדירה לעצמה יעדים. איפה ואיך נמצאים היעדים ביחס לקשר עם הקהילות היהודיות? האם יש יעדים למפות או למצוא מנהיגים שהם דווקא לא מוכרים? האם יש יעדים בנושא הזה?

משרד החוץ בגדול מגדיר בתכנית העבודה שלו מספר יעדים מרכזיים לפעילות כל הנציגויות, כל נציגות על פי מקומה, בתחום המדיני, כלכלי וכדומה. אחד מיעדי המשרד המרכזיים הוא הקשר עם הקהילות היהודיות. התפריט שעומד בפני השגריר הוא סדרת יעדים שאחד מהם הוא הנושא של הקשר עם קהילת היהודיות, תלוי במקום וכדומה.

מה הייתה השאלה?

רציתי לדעת, תחת היעדים האלה כשהם נפרטים ליעדי משנה בשגרירויות, אלו דברים הם מתבקשים לעשות?

אנחנו מגדירים כאן לנציג. לפני שהוא יוצא לחו"ל הוא מקבל מאיתנו את תפריט העבודה מול הקהילות היהודיות, מה אנחנו מצפים. בחלקם אלו דברים שקיימים כבר בתוך עבודה מסורתית. כאן נקבעת סדרה שלמה של יעדים כאשר הדגש שאנחנו שמים כחטיבת תפוצות ודתות זה בעיקר על נושא הזהות והמשכיות/דור צעיר. יחד עם זאת יש דברים כלליים כמו זיהוי בקהילות היהודיות, השתלבות של הנציג שלנו ברלוונטיות של הקהילה, הוא צריך להיות שם, לתדרך, להציג מה ישראל מבקשת ומה ישראל יכולה לתת. לדעתי זה השינוי שעשינו בשנים האחרונות, מה ישראל יכולה לתרום לסדר היום היהודי, לא רק מה אנחנו רוצים מהקהילות אלא מה אנחנו יכולים לתרום.

כלומר, שגרירים יוצאים מישראל עם מסר ברור, שהם גם אמורים לבדוק מול הקהילה את אחריותה של ישראל, את תרומתה של ישראל לחיי הקהילה.

אין ספק. בשטח כמובן יש כאלה ויש כאלה, כולם מוצלחים.

תודה רבה. משרד ראש הממשלה, לילך אלמקיאס, יש לך מה להוסיף?

תודה. טבלת התקציבים שהעברתי ליוגב די מפורטת, חסר נתון של פרויקט ,מורשה" שהוא פרויקט שהתאמצנו עליו מאוד. זה פרויקט שהשר נהרי מתקצב ממשרד החינוך, פרויקט של 10 מיליון שקלים. זה נתון שצריך להוסיף.

איזה סוג של פרויקט זה?

זה פרויקט לחינוך יהודי בתפוצות עם שילוב סיור בארץ. זה קורס של שנתיים לימודים שחלק מחובת הקורס זה סיור בישראל. זה לא "תגלית" בישראל אלא חלק מהקורס עצמו, זה סיור לימודי-חינוכי בישראל. זה פרויקט משותף של משרד החינוך ויחד עם חברת הבת של הסוכנות היהודית שמפעילה אותו. זה תיקון לטבלה.
מעבר לכך, כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, ג'וש מציג את עמדתנו בכל פעם מחדש. יש באמת שיח בין משרד ראש הממשלה לבין הסוכנות היהודית לקידום פרויקטים כאלה ואחרים. כן חשוב לציין שבתוך כל הפרויקטים שהציגו בפרדיגמה, בתכנית הגדולה יהיה תעדוף פנימי, אומנם לא בכל הדברים הממשלה תחליט שהיא משקיעה.

באילו דברים, למשל, היא החליטה שפחות מעניין אותה?

אנחנו עכשיו דנים על זה.

תודה רבה. המשרד לנושאים אסטרטגיים בבקשה, אשר פדרמן.

תודה. אני מברך על העבודה, על הדוח. כמו שציינתי בפעם הקודמת אנחנו משקיעים מאמץ לחיזוק הלגיטימציה, שזה תחום מקביל, אבל לא אותו דבר.

במסגרת זו יש לכם תקציבים ייעודיים שפועלים בקהילות יהודיות, עם ארגונים יהודיים?

יש תקציבים, אני מעדיף לא לפרט כאן בפורום הזה.

תודה. המשרד לקליטת עלייה בבקשה.

אני המדען הראשי של משרד לקליטת העלייה. ידוע לכולם שהמנדט שלנו הוא בהחלט קליטת עלייה ובהקשר זה עידוד העלייה. באופן פורמאלי אין קשר ישיר עם הפעילות בקרב אלה שאינם מתכוונים לעלות לארץ. יחד עם זאת ברור לנו היטב שעידוד העלייה זה דבר שאינו נמצא בחלל ריק ובהחלט הוא קשור מאוד לכל מה שנקרא 'חיזוק הזהות היהודית' 'הזדהות עם מדינת ישראל', 'תרבות יהודית' וכל מה שקשור לזה. כמובן שבקרב הקבוצות שבתוכן הסוגיות האלה יותר מפותחות בהחלט הם חפצים ביותר אפקטיביים מבחינת זיקה לישראל ואינטרס לעלות.

ידוע לכולנו, שבין שלושת המטרות של עידוד העלייה של מדינת ישראל, זה למלא את תפקידנו לקיבוץ גלויות, לחיזוק החוסן של מדינת ישראל גם במישור הכלכלי, במישור התרבותי וגם במישור הדמוגראפי וכמובן שיחד עם זאת עידוד העלייה מחזק את הקשר של מדינת ישראל עם התפוצות. הייתי אומר שזה מגביר את הרלוונטיות של מדינת ישראל בעיני התפוצות היהודיות. אם מדברים על העלייה, ויש כאלה שעולים לישראל, זה בוודאי מעלה את האינטרס ואת המודעות של אלה שנשארים בתפוצות לישראל.
על פי מחקרים שונים, גם השתתפתי וגם ראיתי, כל עולה שמגיע לישראל מחזק ומגביר את האינטרס למדינת ישראל בין שלושה לשבעה שנשארים בתפוצות. זה הרבה יותר מפותח בתפוצות תת-אתניות מסוימות, בעיקר בתפוצה של דוברי עברית ודוברי רוסית, כלומר תפוצות שעיר הבירה שלהם לא בחו"ל אלא בארץ. זה די ברור שעיר הבירה של תפוצה דוברת עברית, ישראלים שנמצאים בחו"ל, היא ירושלים, היום העיר הבירה גם של תפוצה של יהדות רוסיה היא בירושלים ולא מוסקווה ולא בניו יורק. ברגע שאנחנו מדברים על המשפחות שנמצאות בארץ ובחו"ל, על חברים ועל קשרים ויחסים זה בהחלט מעלה את הרלוונטיות של מדינת ישראל בקרב תפוצות ישראל ותפוצות יהודיות. זה דבר לא מבוטל ובעיקר בימנו, יש ניתוק והניתוק הולך ומתעצם בין קהילות מסוימות בחו"ל לבין למדינת ישראל.
התקציב שלנו בתחום עידוד העלייה וכל מה שקשור לכך, עומד על 45.5 מיליון שקל. הסכום מתחלק לשניים, קצת יותר מחצי עבור תמיכה בארגונים וולונטריים כולל תנועות נוער שעובדות בתחום של עידוד העלייה וחיזוק קשר עם מדינת ישראל. בנוסף יש לנו כ- 15 מיליון שקל לתכניות לעידוד העלייה, כמו עלייה קבוצתית, שיפור תנאי הקליטה וכדומה . לא נשכח כמובן, את הפעילות בקרב תושבים חוזרים, בכאלה שהם באמת חוזרים ובכאלה ששוקלים לחזור מתישהו, כידוע כולם שוקלים לחזור. אלו תקציבים להפעלת בתים ישראלים בצפון אמריקה וגם לאחרונה במזרח אירופה שנעשה בשיתוף פעולה מלא עם לשכת ראש הממשלה, עם ארגון "נתיב" - - -

בתים ישראלים ממומנים ממשרד לקליטת העלייה?

כן, הם ממומנים על ידי המשרד לקליטת העלייה.

פרויקטים של קליטה מחדש של תושבים חוזרים בארץ. נראה לי שכל זה מחזק את הקשר גם עם אלה ששוקלים לעלות וגם עם אלה שישקלו לעלות מתישהו בעתיד. תודה.

במפגש הקודם, הצגנו את העניין של בית ישראל כשהמטרה היא הרבה יותר רחבה וכמובן שהתקציב שמופיע כאן של 25 בתים כאלה הוא הרבה יותר קטן ממה שאנחנו אומרים כשרוצים להפוך את התרבות הישראלית והיהודית כמרכזית.

גרמניה וצרפת בכמה הן מתקצבות כל בית כזה?

רשום לנו בדוח, אולי לא בדוח הזה, הן מתקצבות בהרבה מאוד כסף. היום זה נחשב כחלון הזדמנות לשפר את המעמד. אגב, זה מתקציב משרד החוץ של המדינות אלה.

שם זה תקציב של משרד החוץ.

בנוסף לכך, אם למשל את רואה את "צרפת 24" שמופיעים עכשיו בארץ זה גם תקציב של משרד החוץ הצרפתי. הם רואים את זה כדיפלומטיה לכל דבר עם תקציב לכל דבר בכדי לקדם את הדימוי של צרפת במזרח התיכון.

תודה. נעבור כעת לשלב הדיון הפתוח. כל מי שרוצה להתייחס או להעיר או להציג, בבקשה.

רציתי להביא בפניכם את בקשת הרבנות הראשית. הרבנות הראשית, נתמכת ומקבלת תקציב, שהוא לא תקציב גדול. כולם מבינים את החשיבות של הקשר של יהודי התפוצות לישראל, הקשר הזה מבוסס הרבה על דת ועל זהות לאומית. אנחנו מקבלים פניות רבות מקהילות שונות לביקורים בחו"ל. לצערנו אנחנו נאלצים להשיב פניהם ריקם, אלא אם לקהילות יש את היכולות לשאת את מימון הנסיעה לחו"ל ולהן אנחנו להיענות. לדוגמה – הייתה כעת אלינו פנייה מדרום אפריקה שביקשו שהרב הראשי יגיע. תקציבה של הרבנות לא מאפשר את הנסיעה הזאת היות וברבנות אין תקציב לכך ולקהילה לא הייתה היכולת לממן את הנסיעה.

היה חשוב להביא את הדברים בפניכם, כדי שתבדקו איפה ניתן לסייע, אולי ניתן להגדיל את התקציב. הנסיעות של הרבנים הראשיים מחזקות מאוד את הקשר בין יהודי התפוצות ליהודי הארץ. תודה רבה.

מאחר ואתה פה אני אנצל את זה כי תפקידנו גם לשאול שאלות פחות נוחות. אתה בוודאי יודע שיש רבים מקרב התפוצות שרואים ברבנות הראשית את ה-מחסום בפני חיזוק הקשר בין יהודים בעולם לישראל.

זה הזמן בדיוק לעזור כדי שהרבנים הראשיים יצאו ויסבירו להם שבאמת שהם לא המחסום. זה גם נובע מחוסר ביקורים ומחוסר הסברה - זה העניין שגורם לניתוק. כתוצאה מכך הציבור לא מכיר את הרבנות הראשית לישראל. אלו שמכירים ורוצים אינם יכולים, אלו שאינם רוצים זה בגלל שהם לא יודעים ולא מכירים.

אתה חושב שאם ליהודים בתפוצות תהייה האפשרות לקשר ישיר עם הרב הראשי לישראל ולשמוע את דבריו הם ישתכנעו שאין כאן מחסום בפני תחושת השייכות שלהם?

אני בטוח בזאת. שימשתי כרב קהילה בצרפת, היה קשר הדוק עם אנשים מכל הגוונים בדעת אנטי, בדעת לא אנטי, רפורמיים וכדומה. הכרתי גם אנשים מחוץ לצרפת כשעבדתי עם ציבורים רבים בחו"ל, פעלתי הרבה למען עלייה. אני חושב שאלו שאינם מכירים, עד לרמה שלא מכירים לגמרי, וניזונים משמועות. אני חושב שלרבנות יש הרבה כוח לעזור ולקדם כאן עלייה, לקדם הרבה נושאים שחשובים לנו הן בזהות הלאומית והן בקידום העלייה לארץ.

אריאל, אתה רוצה להתייחס?

אני אשמח. כידוע לך רוב יהדות ארצות הברית וקנדה, שהם התורמים הגדולים למדינת ישראל גם מכוחם הפוליטי וגם מבחינת כספם להרבה מהדברים שאנחנו מדברים כאן, לא רק שהם לא מוכרים על ידי הרבנות הראשית, בזמן האחרון הרבנות הראשית לוקחת מהם את היכולת להחליט מיהו יהודי, איך יהודי מצטרף לקהילת עם ישראל ובכך זכויותיהם של אנשים שעולים לארץ להתחתן כיהודים במדינת ישראל ולחיות כיהודים במדינת ישראל נפגעים.
אם הרבנות הראשית הייתה לוקחת על עצמה את הצד ההיסטורי שחשוב לה לקחת, להכיר שבמאות השנים האחרונות היו פלגים שונים של יהודים שלא רק יצגו את הדת היהודית וגם את הקהילה היהודית, כגון: אם הייתה אישה שהייתה יושבת במקומך ומייצגת את הרבנות הראשית ומחליטה כדיינת ומחליטה בסוגיה מיהו יהודי, אז היה לנו על מה לדבר. ממה שאני יודע, כאדם שפעיל ברחובות העולם וכנציג של ארגון שפעיל ברחובות העולם, לצערי זה לא נכון.

אני גם לא רואה במקומך אישה.

יש, המנכ"לית של הארגון שלי בארץ, היא אישה.

כעת זאת לא המטרה, העניין הוא לחזק את הקשר.

אבל זה לא מחזק את הקשר. אשתי לדוגמה, גוירה בגיור מסורתי בקנדה, גיור של התנועה קונסרבטיבית, אני מספר את זה כי נשאלתי - - -

זה לא כל כך שייך לנושא שלנו, אנחנו מדברים על חיזוק - - -

שייך לחלוטין. למה שהקהילה שלי כשהם מגיעים לארץ שאפילו כ שהם מקבלים את ההזדמנות לעלות לארץ ולשרת את הארץ, אומרים דברים נאמרים אחר כך על ידי המשרד שלך שהם לא יהודים - - -

המשרד שלי לא אומר על שום אדם שהוא אינו יהודי.

אתה אכן אומר, אתם אומרים, אתם קובעים שהגיור לא נחשב.

כעת אנחנו נכנסים למקומות שאני אשמח לענות עליהם.

שגורמות לשבר הכי גדול שהיה בעם ישראל, מאז הפלג של ממכלת יהודה וממלכת ישראל.

השאלה ברורה, זה לא המקום לענות עליה כאן. אנחנו עוסקים פה, בתקציבים של חיזוק הקשר בין ארץ ישראל לגולה. אני חושב שגם השאלות שלך, לו הרבנים הראשיים היו נוסעים יותר, היה יותר קשר, היה יותר דיבור ביניהם ואני חושב שהיו יכולים להגיע להבנה בנושאים רבים.

אם רק היו נותנים לך יותר כסף.

אני לא מחפש כסף, אני מחפש לחזק את הקשר עם הקהילה היהודית בעולם.

הסיבה שבכל זאת ביקשתי, אני רציתי לקיים דיון בנושא הזה, לצערי בשלב זה - - -

לצערי הייתי נשאר כאן, אני ביקשתי לדבר - - -

זה בסדר. אני לא מדברת היום, ביקשתי לקיים דיון בנושא הזה, לצערי בינתיים זה נחסם, אני מקווה שזה יתחדש. יש כאן בעיה חמורה ואי אפשר להתעלם ממנה. כולנו אנשים מאוד פעילים בקשר הזה של בין ישראל לעולם היהודי. אני חושבת שאין כאן איש מאיתנו שלא שמע שוב ושוב, שוב ושוב את הטענה שהרבנות הראשית בישראל במסרים שהיא משדרת, שהיא משדרת מתוך ישראל ועולה מסר שישראל רואה באנשים רבים לא יהודים. המסר הזה הוא מסר מאוד פוגע, מאוד בעייתי ומסר שנותן לאנשים את התחושה שדווקא מדינת ישראל היא גורם שמרחיק אותם מהשייכות שלהם לעם היהודי במקום להפך.
האתגר שאתה מעלה הוא מעניין, כי אנחנו מכירים תופעה ששליחים ישראל כשהם נוסעים להיות שליחים בחו"ל, הרבה פעמים הדבר המרכזי שאיתו הם חוזרים, זה דווקא הזהות היהודית וגם ההכרות שלהם עם הקהילות בחו"ל, הרבה פעמים חושבים שהם יסבירו ליהודים למה צריך לעלות ולבסוף הם מגלים שדווקא הם למדו לא פחות לגבי פנים שונות של יהדות.

האתגר שאתה מעלה למפגשים יותר דחופים של הרבנות הראשית עם קהילות יהודיות בחו"ל יעזרו לתהליך הזה – הוא אתגר מעניין. יכול מאוד להיות שאם אתם תתחילו לשמוע את האמירות האלה בקצב בו אנחנו שומעים אותו, ותבינו עד כמה החלטות שמתקבלות במדינת ישראל, שהן לכאורה החלטות פנימיות שלנו, נתפסות היום כהחלטות יהודיות שמשדרות מסר גם כלפי יהודים שבם אף פעם לא יעל לישראל, אבל כשאנחנו משדרים להם את התחושה שהם לא שייכים, יכול להיות שגם אתם תבינו שצריכות להתקבל החלטות שונות לטובת האחדות ובמה ונב קורה היום הוא בפירוש לא בכיוון הנכון. אני הקשבתי לאתגר שהצבת, הוא מאוד מעניין ואני אחשוב על מה ניתן לעשות.

אני מודה לך. אני רק רוצה לציין בשולי הדברים, ידועה לכולכם העמדה האמיצה של הראשון לציון בנושא הגיורים בצה"ל, כולכם ראיתם איך הוא עמד על הדברים. הניסיון הוא באמת, להביא לאחדות כמה שיותר ולקרב. תודה.

תודה רבה לך. בבקשה, התייחסויות נוספות.

לפני שש שנים וחצי חזרתי משליחות, אחרי שהייתי מנהל בית ספר יהודי בקנדה. אומרים שמי שנעקץ ביתוש השליחות בקשר עם התפוצות קשה לו להיגמל ממנו. בחמש שנים האחרונות אני עוסק בקשרים בין צעירים יהודים בארץ לבין צעירים יהודים בעולם. כמי שגדל בישראל אני חושב שהאתגר הגדול, אולי הגדול ביותר, כולנו יושבים ואומרים פה יהודי תפוצות, הוא צריך להיות בקשר עם ישראל, אולי יתרמו כסף, אולי יינטעו עצים ביערות קק"ל (קרן קיימת לישראל), אולי יעלו לישראל, אבל אחד האתגרים בנוסף לאתגר זה הוא האתגר של הישראלים. אצל הישראלים לא יושב במודעות בכלל נושא יהודי התפוצות. אם נעצור מישהו ברחוב, לא מישהו מהחדר הזה, וניתן לו חידון טריוויה על יהודי תפוצות ישראל, אנחנו נגלה שזה לא במודעות שלו ושלא נדבר על ידע - - -

מבחינתם, זה עדיין גלות דוויה.

שמעתי פעם הרצאה, כששואלים את הישראלים איפה גרים יהודי התפוצות הם עונים: 'הם גרים בגולה שזה מקום אפור ומדכא ומסוכן'. לעומת זאת כשיוצאים לחופשה הם יוצאים לחופשה בחו"ל, אז זה מקום כיף ונהדר, נחמד ועשיר וכדומה.
יש אפילו מה ללמד את המודעות שלנו. דובר כאן האתגרים, על הבעיות. אחד הפתרונות שאנחנו מציעים זה אותו קשר ישיר בין הצעירים היהודיים שגרים בישראל לבין הצעירים היהודים שגרים בתפוצות, קשר ישיר שבו התלמידים, החל מתלמידים צעירים בכיתה ה' או ו' עד לסטודנטים בגילאי אוניברסיטה ומעלה, שיוצרים קשר. כל קבוצה בישראל או אפילו כיתה בישראל עם כיתה מקבילה בתפוצות. אתמול למשל עשינו שיחת וידאו של בית ספר בעפולה , חטיבת ביניים ממלכתית ,אורן" עם בית ספר מסצ'וסטס, כשנכנסתי לשער בית הספר, כמובן שאחרי הלימודים בשעה 16:00 שהשעה בארצות הברית היא 09:00, קידמו את פניי כל התלמידים והתלמידות 'יופי הגעת, אנחנו כל כך רוצים לראות אותם' כי הם בקשר מקדים.
זה לא רק "שלום" ולחצית ידיים, זה ממש קשר של בין שנה לשנה וחצי לפני המפגש שהולך להיות בעוד חודש ימים. זו הדרך הכי טובה ליצור את כל התוצאות והתוצרים הבאים בין בגילאים יותר גבוהים שזה הסברה ישראלית או לפחות הבנה לישראל, ואולי בין אם זה בעתיד גם עלייה – אנחנו כמובן לא יודעים. בדרך לפתוח את הדלת לקשר בין יהודי התפוצות לבין ישראל, תמיד יש לנו הפתעות. אני יכול להביא דוגמאות, אבל לפעמים אנחנו אומרים שאותם דברים שכאילו באים בעקיפין הם לפעמים המטרה הראשית של הקשרים.

עמיחי, אתה יכול לתאר קצת במספרים?

יש לנו כרגע 25 זוגות של בתי ספר שאנחנו פועלים איתם, כלומר 50 בתי ספר בישראל ובתפוצות. אנחנו פועלים בכמחצית בצפון אמריקה, שבעה מתוכם בברית המועצות לשעבר, וגם בדרום אמריקה, אוסטרליה, אירופה, גם ארגוני סטודנטים וגם תנועות נוער. אנחנו עם מאות תלמידים מדי שנה, כרבע מהם גם מגיעים בפועל לישראל, בחודש הקרוב תגיע קבוצה מארצות הברית ותגיע גם קבוצה מפרו.
שיתופי הפעולה שיש היום עם המשרדים והארגונים שיושבים מסביב לשולחן, גם שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, שותפות 2000, שבה בעצם ארגונים כמו הסוכנות היהודית, אומרים 'יש לנו את המטרה או מטרה מאוד דומה של מה שאתה מציג, בוא תהייה שותף שלנו או תעשה את זה בשבילנו', כל שותפות על פי האינטרסים שלה, תודה אני כמובן אשמח להרחיב את השיתוף הפעולה. גם תכנית "חפציבה" שהוזכרה כאן שהיא תכנית של משרד החינוך בברית המועצות לשעבר, יש לנו גם שיתוף פעולה מאוד פורה איתם. נשמח מאוד להעניק את הכלי, את הפלטפורמה שאנחנו - - -

כמה עולה הפרויקט?

התקציב השנתי הנוכחי שלנו, ל- 25 זוגות של בתי ספר, עומד על 160 אלף דולר לשנה. כשאני יושב עם אנשים הם אומרים 'נו מה הבעיה? שמישהו אחד יכתוב צ'ק וגמרנו'. אני מעביר את השאלה הלאה כמובן.

חגי, תכתבו צ'ק.

אני אכתוב את הצ'ק, אין בעיה.

תודה רבה. בזכות הטכנולוגיה הכל כך מתקדמת ויושבים אנשים בכל העולם ומקשיבים לדיון הזה, דבר שלפני שנים מעטות היה מדע בדיוני. כשאנחנו התחלנו את הפרויקט לפני חמש שנים החבר'ה מעפולה היו צריכים לנסוע לבית שאן כי שם היה את הציוד של שיחת ועידה. החבר'ה ממסצ'וסטס היו צריכים לנסוע לקולג' המקומי כי שם היה הציוד, ושלא נדבר על ההוצאות הכספיות לא רק של הנסיעה אלא של הציוד עצמו של עשרות אלפי שקלים או דולרים. לפני כחודשיים היינו בבית ספר בחיפה, בית ספר ממלכתי "נופים,, שהיה בטיול בירושלים, אנחנו פגשנו אותם בחצר בית המשפט העליון, הבאנו את המחשב הנייד, את האייפון ושדרנו בשידור חי חלק מהטיול שלהם בירושלים, כאשר בכיתה התאומה בווילנה בירת ליטא יושבים עם המכשיר ורואים בשידור חי, אחרי זה כמובן מאפשר ללמוד על המקומות שהם ביקרו, לקרוא, לכתוב, לצלם. היום הטכנולוגיה הרבה יותר זמינה ובאמת חבל שלא ננצל אותה. העלות מאוד נמוכה ונשמח מאוד לתת את הכלי הזה.

אני אציין, שפגשתי את עמיחי לפני מספר ימים, מאוד התרשמתי מהפרויקט שלכם ולכן גם ביקשתי שתבוא להציג אותו. אני חושבת שזה בדיוק הכיוון של העתיד כשאנחנו מדברים על אילו פעילויות צריך לעשות במדינת ישראל, כדי לחנך ישראלים לקשר עם היהודים בעולם. אני חושבת שאין כלי יותר חזק מהכלי של הקשר הישיר, במיוחד כשהטכנולוגיה עכשיו כל כך זמינה וזולה. בעיניי הצגתם כל מיני דברים שנראים לי כדברים היותר מעניינים ולכן היה לי חשוב שתחשפו אותם פה.

תודה רבה.

"תגלית", כוכבי ארץ נהדרת, בבקשה.

אני מבקש לומר על דברים שנאמרו כאן. חלק מהדברים שאנחנו רואים יותר בשנים האחרונות הוא חיזוק ההבנה של הישראלים שמצטרפים לפרויקט שלנו לעניין יהדות תפוצות. לכל קבוצה של "תגלית, מצטרפת קבוצה ישראלית בגילאים מקבילים לגילאים של המשתתפים. יותר מ- 55 אלף ישראלים הצטרפו לקבוצות. אנחנו רואים את החיזוק של הקשר שלהם לא רק לעמיתים שלהם בחו"ל, אלא איך זה משפיע על הזהות היהודית שלהם, על הבנה שלהם את העולם היהודי. אצל המשתתפים שלנו גם מהארץ וגם מחו"ל האור המוחלט מצוין כחלק החשוב - - -

התקציבים של הצד הישראלי של התכנית, יושב תחת צה"ל או תחת משרד ראש הממשלה?

החלק של הישראלים, זה בתוך התקציב הכולל של התרומה של ישראל של "תגלית".

תודה רבה.

כתבתי דוקטורט במשפטים על המשמעות של מדינת לאום יהודית. אני רוצה להציב שאלה, נדמה לי כלפי מי שלא נמצא כאן, נציגות של משרד המשפטים.

בחוק העונשין, יש סעיף שצריך להיות חוקר בתחום כדי לדעת שהוא קיים למרות שהוא נמצא בחלק הכללי, סעיף שנותן סמכות למשפט הפלילי של מדינת ישראל לעבירות שהתבצעו כלפי יהודים באשר הם יהודים. הסעיף הזה למיטב ידיעתי לא מומש מאז שנחקק, אני לא מדבר על נאצים או דברים קשים כאלה, אבל הרעיון שמדינת ישראל רואה את עצמה כמי שמסוגלת לשפוט פשעים אנטישמיים שמתבצעים ברחבי העולם היהודי, אקס-טריטוריה וגם כלפי מי שאינם אזרחים.
אני חושב, שהשימוש מבחינה תקציבית, צריך להיות אפסי, אפילו סימבולי, אפילו של שיפוט שלא בפניו. אירועים כאלה יכולים להביע מסר על האופן שבו מדינת ישראל רואה את עצמה אחראית כלפי יהדות התפוצות.
שאלה אחרת שצריכה לעלות, דברים שכן נעשים כמו יחידת ביצור במוסד, השאלה היא האם אלה מסוג הדברים שצריך לתת להם פומבי. אני מבין שזה מאוד רגיש מבחינת יחסי חוץ.

לגבי השאלה הראשונה שלי, אני מעלה אותה לשולחן כאן כאפיק נכון.

נקודה מעניינית. כשנערוך דיון סביב נושא ביטחון קהילות יהודיות בתפוצות ואחריות של ישראל לנושא הזה נבחן.

אני רוצה להוסיף מבחינה מקצועית ולא מבחינה אישית, אני מצטער על ההתפרצות קודם. הארגון שלנו מתעסק ביזמות ברחבי העולם, אחד הדברים שאנחנו רוצים שיהיה על הפרק זה לזכור שהרבה מההתארגנות של הדור הצעיר שאליו מתייחס משרד החינוך בתכניות האלה, החשיבות לאפשר לאנשים לפתח את היוזמות שהם ירצו לפתח אותן ולהיות שותפים להן. הרבה מהיזמים החשובים המובילים בארצות הברית וקנדה הם מהקהילות יהודיות שפועלים הם לא בהכרח יהודיים. היכולת שלנו לבנות קשרים בין יזמים חברתיים ופעילים חברתיים בקבוצות עם פעילים כאן בישראל כדי לבנות קשר משותף של ערכים ושל פרויקטים, לדעתי ממשלת ישראל כגוף מוביל זה יכול להיות חשוב ורלוונטי.

אם אוכל להוסיף, דווקא כשמדינת ישראל שמה כזה דגש כמדינה שמעודדת יוזמה וחדשנות, דובר כאן על הרעיון של הקרן העם היהודי. קרן שמעודדת חדשנות בעם היהודי, אני מאוד מקווה שזה לא יהיה נושא שתשימו בצד כי אני חושבת שהנושא של השקעות ברעיונות חדשניים שנותנים לאנשים להרגיש שהם שייכים למרות שהם קצת שונים. אני חושבת שזו אחת ההשקעות שהכי ניתן לעשות. לכן אני מוציאה את הקריאה ומאוד תומכת במסגרת ההחלטות מה ליישם ומה לא, ההצעה לקרן העם יהודי שתעודד חדשנות, רעיונות חדשים, יישומן והבדיקה שלהן וגם הפצתן, לדעתי זה אחד הדברים הכי חשובים והמתאימים למדינת ישראל במיוחד.

אני אגיב על הדברים. הצגנו כמה פרויקטים. מה שניסינו לעשות בדוח שלדעתי חשוב, אחד הדברים היה על תחום על המשק הישראלי, כי בכל זאת חשוב שאם משקיעים כסף ישראלי לדעת למה אנחנו לוקחים כסף ממקומות אחרים כדי להשקיע פה.

לעניין האפקטיביות של פרויקט. יש לנו הרבה פרויקטים ואין לנו ארגון שמודד את הפרויקט. כל פרויקט כמובן מציג את עצמו כפרויקט הכי אפקטיבי – וטוב שכך כי צריך גאוות יחידה. כולנו יודעים עד כמה קשה להקים פרויקטים. הרציונל מאחורי זה, אני מחזק את הנאמר, זה בדיוק לתפוס את האנשים במקום שהם נמצאים ולהפגיש ישראלים ויהודים מחו"ל שהם באותו ראש. לא משנה באיזה ראש, יכול להיות שם הומוסקסואליים או שהם מעוניינים בשנוי חברתי. מבחינתנו העיקר שהם יפגשו. אמרנו גם שאז קורה תהליך וחיזוק שכל אחד מזהה בעצמו שהוא שותף יותר לצד השני. לקחת אנשים שהם באותו ראש ולבצע פעילות משותפת שהיא כמה שיותר יעילה מבחינה יהודית - גם על זה יש הבחנה. יש פרויקטים שאנשים מנגבים חומוס יחד ולא נשאר הרבה ויש פרויקטים שהם הרבה יותר יעילים – קשה למדוד.

אם אנחנו מדברים על מאמץ שיהיה מסוגל להפוך את המגמות צריך גם מאסה קריטית של מאמץ ובנוסף לזה לדעת כמה משקיעים, אני לא מבקר איזה פרויקט. כל פרויקט עובד בממימון עצמי ואין לנו קופה אחת שאנחנו מממנים את הכל, אבל כשמגיע כסף של העם היהודי ברור שאם יש כמה חבר'ה מלוס אנג'לס שנפגשים עם בית ספר בתל אביב, זה הרבה מאוד כסף בשביל קשר של עשרים תלמידים מפה ועשרים תלמידי משם, לא בטוח שזה תמיד הכי יעיל וצריך גם צריך לדעת באיזה שלב בחיים בהשוואה. לכן יש הרבה ומבחינתנו חסר המאמץ הגדול לבדוק את הפרויקטים השוואתית. זה אחד הדברים שהמכון מנסה לעבוד עליו - לנסות להקים גוף שיהיה מסוגל להעריך את הפרויקטים.

אני הנציג של הפדרציה היהודית של צרפת בארץ. אם אפשר לחזור קצת אחורה, כי היום אנחנו מדברים על תקציבים. למי שלא יודע הקהילה היהודית בצרפת היא הקהילה השנייה בגודלה אחרי ארצות הברית. תסתכלו מה קורה פה. עידוד עלייה מצרפת עומד על 25 אלף שקל, אחר כך למשל "נפש בנפש" 24 מיליון שקל, אנחנו מדברים כאן על עלייה מארצות הברית שהיא פי שתיים מעלייה מצרפת, על קהילה שהיא בערך 10% מהקהילה בארצות הברית. אנחנו מבינים כאן שאנחנו לא בדיוק משחקים עם אותם כלים. אולי כאן צריך צדק חברתי. בעצם אם אפשר לעבוד במושגים, אני לא אומר שצריך להוריד מ"נפש בנפש". קשה עוד יותר לעבוד כשרואים את הקושי לעלות חבר'ה מאירופה מהסיבות ששמענו –המספרים כאן על הלוח.
חבל שהנציג של הרבנות עזב, אם שמתם לב הוא הגיע לפגישה של וועדה שמטפלת בחיזוק בין קהילות יהודיות וארץ ישראל. אני רוצה להגיד לו שאני לא חושב שיש בעיה עם ארץ ישראל, אני חושב שהיהודים יודעים בדיוק איפה ארץ ישראל. כאן המושג הוא יותר מדינת ישראל – ישראל של היום. צריך לבדוק אותו כאן את הדגש. יש הרבה תכניות ומשקיעים הרבה כסף להביא קבוצות להיות בקשר עם בתי ספר וקבוצות מחו"ל, זה לא משרת את האינטרסים לא של המדינה כאן ולא של הקהילה שם. כי המפגש כאן הוא עם החלק הקטן של פלגים במדינה ולא משרת את האינטרס. אני לא מבקש מהכנסת לטפל בכל תכנית ותכנית, אך מאחר ואנחנו מדברים על עתיד ועל סכומים גדולים צריכים גם קריטריונים שמשרתים את שניהם ולא רק חלק מהמדינה הזאת.

בנוגע למה שאמרת. הייתי רב בקהילה באנגליה, הונג קונג וחזרתי רק לפני שלושה שבועות. כן נכון להשקיע בעתיד, אבל יש בעיות היום. אני רוצה לעלות שתי בעיות. אחת, יש הרבה אנשים באוניברסיטאות בעולם שהם יהודים, אבל מדברים נגד הארץ. רק לפני יומיים היה פורום של אמנסטי העולמי שהיו יהודים שדיברו נגד הארץ, זה נותן כוח לאלה שנגדנו. שנית, יש הרבה ישראלים שגרים בחו"ל שאין להם בכלל קשר עם הקהילות ויש את נקודת ההתבוללות של ישראלים שאינם קשורים.

תודה רבה לך.
בחלק מהדברים דנו ובחלק מהדברים נדון. בשבוע הבא נקיים ישיבה על יחסו של הדור הצעיר בעולם היהודי למדינת ישראל, על המגמות ומה ניתן לעשות.

אני רוצה להודות לכולכם היום. ניקח את הנתונים שהבאתם יחד עם הנתונים שהוספו לנו כאן, ניצור את התמונה המלאה. אני חושבת שחלק מהעבודה שלנו היא אכן לדאוג שהתמונה הזאת תוצג באופן סדיר כדי שיהיה ברור שיש עניין מצידה של הכנסת לראות את המספרים האלה עולים ועולים בהתמדה. כמובן שככל שיתקדמו הדיונים עם הממשלה ותחליטו באילו בפרויקטים, נשמח לשמוע את הדיווחים על כך, וכמובן שבעקבות זאת נוציא קריאה שתומכת בהקצאת תקציבים ובתהליך מסודר של פיקוח ובקרה על היעילות של ההקצאה לטובת המטרות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 15:30.>