הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
40
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 618>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"א בטבת התשע"ב (16 בינואר 2012), שעה 10:30

<הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח-2008, של חה"כ דב חנין, חה"כ שלי יחימוביץ, חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ חנא סוייד (פ/1230)>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שלי יחימוביץ
אורלי לוי אבקסיס

>
חבר הכנסת דב חנין
ענבל רונן - הלשכה המשפטית אגף השכר, משרד האוצר

רן רידניק - משרד האוצר

איריס שלו-טל - עוזרת ליועמ"ש, משרד החינוך

דליה מזרחי - מנהלת גף תנועת עובדי הוראה, משרד החינוך

דן אורן - משרד המשפטים

פריד מחאג'נה - משרד המשפטים

דבורה ספיר-אליעזר - עו"ד לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכל שמואלי - רשות התאגידים

ערן גולן - חבר הנהלה, "קו לעובד"

לינור דויטש - יועצת משפטית, התאחדות האיכרים

ישי פולק - סמנכ"ל, התאחדות האיכרים

שני אלוני - תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

דן כרמלי - עו"ד איגוד לשכות המסחר

סיגל סודאי - עו"ד מנהלת אגף יחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר

ורד וייץ - עו"ד באג"מ בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

אלי יריב - ההסתדרות

מיכל חילי-וקסמן - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

אורי מיכאל - דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

נועה בן-שבת

וילמה מאור

אושרה עצידה
<הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח-2008, של חה"כ דב חנין, חה"כ שלי יחימוביץ, חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ חנא סוייד (פ/1230)>

בוקר טוב. חבר הכנסת לשעבר רן כהן, בוקר טוב. עדיין יום שני בשבוע, כ"א בטבת, ה-16 לינואר 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח-2008, של חבר הכנסת דב חנין ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ. רשומים פה עוד כמה חברי כנסת, אבל אני לא אקריא את שמם משתי סיבות. קודם כל, הם לא פה. שנית, כנראה שגם החיבור שלהם לחוק הוא בדומה לזה שהם פה, ואני אתייחס לזה כך.
אנחנו כנראה צריכים לעשות פיצול בשביל לקדם את הצעת החוק הזאת, אם המציעים יסכימו. יש לפצל את הצעת החוק לפי סעיף 84 לתקנון, כך שהנושא של ביטחונות מסוג התחייבות ימשיך להיות בעתיד, וההבטחות לכסף או שווה כסף יידונו היום.

אני מסכימה לפיצול שני החוקים. אבל, אני לא מוותרת על קידום החוק של - - -

לא. את יודעת, זה תלוי ביו"ר הוועדה.

אנחנו יודעים שאתה שליט כל יכול.

לא, סדר הדיונים. קודם אנחנו רוצים לפצל את זה, ולהעביר את החקיקה. וגם חבר הכנסת דב חנין מסכים. אם כן, אני מצביע עכשיו על הפיצול לפי סעיף 84.

לפי סעיף 84 לתקנון, נדבר על הפיצול. אם אנחנו מדברים כרגע על הנוסח שעבר בקריאה ראשונה, אנחנו מדברים על השארת ההוראות שנוגעות לביטחונות, פסקה (1) להגדרה "ביטחונות". מה שלא יעלה זה הרישא לסעיף 3: התחייבות לפי פסקה (2). סעיף 4 שהיה בנוסח המקורי לא יעלה. סעיף 7 לא ייכלל בהצעת החוק, ובסעיף 9, פסקה (ב) תימחק. הם לא יימחקו. הכוונה היא שזה לא יימחק. הם כמובן יישארו.

אני מקווה שעד סוף המושב הזה אנחנו נסיים גם את החלק השני.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה
בעד – פה אחד

ההצעה לפצל את הצעת החוק אושרה.

תודה רבה. אתה מצביע במקום עפו אגבאריה.

במקום עפו אגבאריה.

וכל חברי הכנסת שנמצאים פה תמכו.

אדוני היושב-ראש, אני רואה שחתומים כאן חברי כנסת לשעבר, אפשר גם להצטרף?

אתה תהיה עמית של כבוד להצעת החוק.

הצעת החוק פוצלה. אנחנו נתחיל לדון עכשיו במה שאנחנו מנסים לקדם היום לקריאה שנייה ושלישית.

כמובן שהפיצול דורש אישור הכנסת. אבל, אנחנו ממשיכים לדון ולאשר לקריאה.

כן. תביאי את זה היום ושיאשרו את זה במליאה. בלי נדר, בשבוע הבא נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, ונמשיך לטפל בחלק השני של החוק.

חבר הכנסת דב חנין, אם אתה רוצה להגיד משהו, אז בבקשה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ ביקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזאת היא אחת הצעת החוק החברתיות החשובות, ואחת ההצעות החשובות העוסקת בהגנתם של עובדים ושל זכויות עובדים בישראל.

המערכת הזאת שבה מעסיקים לוקחים ביטחונות מעובדים היא מערכת מאוד מאוד בעייתית. היא פוגעת במעמדם, היא פוגעת בזכויותיהם של עובדים, ובמיוחד במעמדם ובזכויותיהם של עובדים מוחלשים.
כל השיטה הזאת שבא אדם לעבוד בבית-קפה כמלצר או באה אישה לעבוד בבית-קפה כמלצרית והיא צריכה להפקיד בטוחה כספית – והדבר הזה קורה במציאות כמה שזה נשמע לכם משונה ומזעזע – זו שיטה שפוגעת מאוד מאוד קשה בחופש של העובדים, ביכולת שלהם להגן על עצמם, ביכולת שלהם להיאבק על זכויותיהם, ובחופש שלהם גם להחליט לעזוב את מקום העבודה וללכת למקום אחר. ולכן, הצעת החוק הזאת שעוד התחילה את דרכה בקדנציה הקודמת, ואנחנו נאבקים עליה מאבקים ארוכים וקשים עם הרבה מאוד ויכוחים ששותפים להם חלק מהגורמים שנמצאים פה מסביב לשולחן, היא מאוד מאוד חשובה. אנחנו חייבים להתגבר על הבעיה הזאת. אנחנו צריכים להתגבר על הסדרי כבילה בפועל של העובדים למקומות עבודתם. זה המצב במציאות. אנחנו מדברים רבות על כבילה כשמדובר בעובדים זרים. אבל, הנה, כבילה כשמדובר בעובדים ישראלים באמצעות מערכות הביטחונות לעובדים.
כאשר הגשנו את הצעת החוק הזאת, ולאורך כל ההליך של הקידום שלה - - -

אני רוצה שנסיים אותה היום.

כן, אני רק אומר משפט להסבר. אנחנו הסברנו שאין לנו שום כוונה לפגוע במנגנונים שמאפשרים למעבידים להכשיר עובדים ולהגן על ההכשרה, על ההשקעה הריאלית שלהם בהכשרה באמצעות איזשהו מנגנון. ולכן, חשוב שהדברים ייאמרו גם כאן.

הסיבה לנכונות שלנו לפצל קשורה לכך שבנושא של ההתחייבויות עדיין ההידברות עם הגורמים מתמשכת. אני מקווה שאנחנו נצליח להשלים אותה ולהגיע למנגנון מוסכם על כולם גם בהיבט הזה. אבל, כיוון שלגבי ביטחונות, לפחות, נדמה לי שכל הגורמים סביב השולחן הגיעו למסקנה שאכן זה דרוש, אכן זה חיוני, אכן זה חשוב, אז בואו נעשה בינתיים את הצעד הראשון. תודה רבה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

קודם כל, מילה לפיצול. אומנם הצבענו בעד הפיצול, אנחנו מבודדים את איסור קבלת ביטחונות מעובד מביטחונות מסוג התחייבות. אבל, אני רוצה לומר מילה לפני שאנחנו נפרדים מאיסור ביטחונות מסוג התחייבות.

נפרדים זמנית.

נפרדים זמנית כי אנחנו לא מוותרים על קידום החוק.
ברור לחלוטין שיש היגיון מסוים, בוודאי במפעל שמכשיר אדם לעשות עבודה מסוימת. דיברתי על זה רבות גם עם תעשיינים, וגם עם עובדים בתעשייה. אדם שרוכש הכשרה ולוקח זמן להכשיר אותו וללמד אותו מקצוע, יש סבירות מסוימת לבקש ממנו להתחייב להישאר במקום העבודה, וגם היא מוגבלת. כי בסופו של דבר, בעולם קפיטליסטי, לצערי – כי אני לא קפיטליסטית – אנחנו מדברים תמיד על חופש המיקוח. חופש המיקוח קיים גם לעובד. אחרי שהוא רוכש הכשרה מסוימת הוא יכול ולהתמקח על שכרו. אבל, אני אפילו מבודדת את עניין התעשייה, ואת העניין של ללמד עובדים מקצוע אמיתי. אני מדברת על השתלמויות סרק, השתלמויות בזק בחברות סלולר, ב- Call Center, ובכל מיני מקומות כאלה שעושים לעובדים השתלמות בת יום או חצי יום או יומיים, והחל מהרגע הזה הם כבר אסירים של מקום העבודה.לכן, גם בעניין של ביטחונות מסוג התחייבות יש מקום כאן לבידול ולהצעת חוק קצת יותר מתוחכמת.

לסוגיית איסור קבלת ביטחונות מעובד שזה החוק שאני מקווה שהיום אנחנו נצביע עבורו ונעביר אותו – כאן מדובר באמת בחוק שהוא הרבה יותר מחוק טכני. אנחנו לא סתם אומרים: לא יילקח צ'ק ביטחון מעובד. אנחנו משמידים בזה תופעה שהיא סוג של צמיתות, של עבדות, של לקחת מעובד כסף ששייך לעובד, להחזיק אותו אצל המעביד, והכסף הזה שהוא באמת כבשת הרש משמש שוט נגד העובד, בין אם הוא מאבד ציוד, אפילו ציוד קל ערך, בין אם הוא נוהג שלא כהלכה לפי שיפוטו של המעביד, ובין אם הוא בוחר לעזוב באופן לגיטימי את מקום העבודה. כאן אנחנו עוקרים מהשורש סוג של כלי של עבדות ושל לרצוע את העובד למקום עבודתו. לכן, זהו חוק מאוד מאוד חשוב. אני שמחה שהוא סוף סוף מגיע לידי גמר. אנחנו הגשנו אותו לראשונה לפני ארבע שנים, בכנסת הקודמת.

אני מבקשת להוסיף תוספת מסוימת. כשאנחנו מדברים על עונשין, אנחנו מדברים על מאסר שישה חודשים. אנחנו יודעים שההיתכנות של הדבר הזה לצאת לפועל היא קלושה מאוד.

תורידי לחודש, זה יבוצע.

לא.או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3). זה קרוב ל-150,000 שקל.

תורידי לחודש, זה יבוצע.

בסדר. אבל, אני רוצה להוסיף משהו שכבר השתמשנו בו בחקיקות אחרות שלנו: פיצוי לעובד בנוסף לאיסור שימוש בפיקדון. אם לוקחים ממנו ביטחונות, פיצוי מסוים, נמוך יותר. אם מממשים ביטחונות, פיצוי יותר גבוה. אם מממשים ביטחונות ליותר מעובד אחד אז להכפיל את הפיצוי הלא ממוני במספר העובדים שנלקח מהם הביטחון שלא כחוק ושלא כדין. זאת ההצעה שלי. וכן, להוסיף לחוק תובענות ייצוגיות, כך שאפשר יהיה להגיש תובענות ייצוגיות במקרה של הפרת חוק, כי אני מניחה שמעסיק שעושה את זה לעובד אחד עושה את זה כבר להרבה מאוד עובדים. ואז, אם עובד אחד מתלונן, אני חושבת שנכון יהיה לאפשר תובענה ייצוגית. זה מנגנון שהוא פשוט. הכנסנו אותו בהרבה חוקים אחרים, ואני מציעה להכניס אותו גם בחקיקה הזאת.

מאה אחוז, תודה רבה.

נציגת התמ"ת, לפרוטוקול שם ותפקיד.

עו"ד דבי ספיר-אליעזר, הלשכה המשפטית במשרד התמ"ת.

קודם כל, גם הממשלה רואה חשיבות רבה בהצעת החוק הזאת. הסיבה שאנחנו גם תומכים בפיצול זה עצם העובדה שלא הצלחנו להגיע לאותו קו הפרדה בין התחייבויות שהן לגיטימיות להתחייבויות שהן לא לגיטימיות. כאן הדיון בין כל הגורמים המעורבים היושבים בשולחן הזה. לכן, אנחנו תומכים בפיצול.

יחד עם זאת, משרד התמ"ת חושב שיהיה ראוי כן להמשיך ולחוקק את נושא ההתחייבויות הפסולות, ושזה כן יבוא לידי ביטוי בחקיקה. נכון להיום, אין הסכמה רחבה סביב הנושא הזה. אנחנו כמובן חושבים שיהיה ראוי כן לפחות לחוקק את החלק שקשור לבטוחות שכולם מסכימים שהן פסולות.

ההערות בכלל להצעת החוק מבחינתנו ומבחינת הממשלה הן כאלה.

את זה תגידי כשנקריא את הצעת החוק.

אוקיי. לעניין הפיצוי לדוגמה שמציעה חברת הכנסת יחימוביץ – כמובן שמשרד התמ"ת היה שותף לחקיקת החוקים שקשורים להטלת פיצויים לדוגמה. יחד עם זאת, אין נכון להיום הסכמה בממשלה בקשר להוספת הפיצוי האמור. על זה חברי ממשרד המשפטים ירחיב. על כן, אנחנו ניאלץ להתנגד לעניין הזה.

חברי ממשרד המשפטים.

דן אורן, משרד המשפטים.
אני אקדים ואומר שאנחנו היינו חלק להסכמה לפצל את הצעת החוק כדי להתקדם במה שמוסכם, כך שאנחנו שותפים עם חברנו בתמ"ת ובאוצר, והכנסת כמובן, להמשך החקיקה. כפי שאמרה פה חברת הכנסת יחימוביץ, אנחנו לא מדברים פה על נושא טכני. אנחנו מדברים על החופש הבסיסי של העובד, ועל זכויות יסוד שלו. לכן, אנחנו רואים חשיבות רבה גם במה שמקדמים היום, וגם במה שנשאר לחקיקה.

בקשר לפיצוי לדוגמה ולתובענה ייצוגית – כמו שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, הדבר נעשה בחוקים שונים, כולל בחוקי עבודה. בהחלט מדובר במנגנון שיש בו יעילות. אבל, צריך להבין שמבחינה משפטית ומבחינת הגורמים שמופקדים על הנושא הזה במשרד שלי, במשרד המשפטים, שני המנגנונים האלה, שני הסעדים האלה, הם סעדים שהם ייחודיים, אפילו חריגים. לכן, לטעמנו, מבחינת עמדת משרד המשפטים הם מצריכים חשיבה. זה לא דבר שאפשר להעלות, לטעמנו, ולחוקק. אנחנו מוכנים להתייחס לנושא בהמשך החקיקה. בהחלט אין לי מנדט להסכים, והצעת החוק הזאת מותנית בהסכמה עם הממשלה.

על מה אתה מדבר עכשיו?

אני מדבר על שני הדברים שהעלתה חברת הכנסת.

עזוב, עכשיו אנחנו מדברים על הפיצוי. תשמור לך את הנאום.

אם לא מדברים עכשיו על פיצוי לדוגמה ועל תובענה ייצוגית וזה נשאר להמשך החקיקה, אין לנו בעיה. בהחלט יש לנו התנגדות שזה ייכנס ככה מבלי להגיד שיש לנו התנגדות מהותית. אבל, כיוון שאלו דברים שמצריכים בדיקה, כיוון שבתוך המשרד שלי יש התנגדות לפיצויים לדוגמה ולכן זה דורש בדיקה, והגישה לגבי תובענות ייצוגית היא שזה דבר שהוא לא מובן מאליו, אלא זה כלי ייחודי שצריך לבחון אותו לעומק, אז השורה התחתונה – אין לנו שום בעיה ששני הדברים האלה: פיצויים לדוגמה, תובענה ייצוגית, יידונו בהמשך החקיקה. אם מאשרים את מה שפוצל לקריאה שנייה ושלישית, יש לנו התנגדות שזה ייכנס עכשיו.

דן, אני לא מבינה למה אתה מציג את זה כמנגנון כל-כך נדיר שמחייב התייעצות מיוחדת. להיפך, זה נעשה מנגנון מאוד שכיח. אני יכולה להיזכר בשלושה חוקים שלי שהמנגנון הזה הוכנס בהם: זה חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות, חוק הזכות לעבודה בישיבה, וחוק הזכות ליציאה לשירותים. המנגנונים האלה קיימים שם. ואם אני זוכרת שלושה חוקים שלי, אני מניחה שיש עוד הרבה חוקים כאלה. לכן, מדובר כבר בשגרה ולא במהלך שהוא חריג.

מבחינת המשרד שלי, גם אם זה נכנס לכמה חוקים זה לא עניין שהוא בשגרה. התפקיד הקלאסי של המשפט האזרחי זה לפצות ולא להעניש, אלא אם כן מדובר בזדון. אין פיצוי לדוגמה. זו העמדה הבסיסית של המחלקה האזרחית במשרד המשפטים. כאשר אנחנו באים לשלב את הגישות השונות גם בתוכנו, זה בא לידי ביטוי בכך שעמדתנו היא שאף פעם זה לא נעשה בלי בדיקה ובלי דיון, ולא ברגע האחרון. לכן, אין לי מנדט לזוז מהעמדה הזאת לדיון הזה.

תודה רבה. האם יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

עו"ד ורד וייץ, ההסתדרות החדשה. אני רציתי להציע שני דברים. האחד, נראה לי שיש פה מקום להוסיף אולי אחריות נושאי משרה בתאגיד, כמו שזה גם מקובל בחוקי עבודה אחרים מהסוג הזה כשיש איסור מפורש. נראה לי שזה יהיה ראוי. כמו כן, הייתי מציעה אולי לתקן תיקוף עקיף את חוק הגברת האכיפה, ולהוסיף את ההוראה הזאת לתוספת השנייה והשלישית. נראה לי שזה מתאים לחלק ב' של התוספת השנייה.

אם הם מסכימים.

לא, לא, לא.

זה מאוד נפוץ בתחום השמירה, ואנחנו יודעים את זה. זה תחום שהחוק הזה עוסק בו.

זה שתי שאלות נפרדות. מה שמוצע פה זה להחיל איסור על מזמין השירות בעצמו לדרוש את הביטחונות כלפי העובד של קבלן שמועסק אצלו. שם מדובר באחריות. אם אנחנו מכניסים את זה לחוק הגברת האכיפה לתוספת השלישית, מדובר באחריות של המזמין על הפרה של הקבלן כלפי עובדו. זה משהו אחר לגמרי.

עו"ד סיגל מלשכת המסחר. לעניין ההצעה של הגברת ורד וייץ, אנחנו מתנגדים להצעה להטיל אחריות על מזמין שירות ביחסים שבין הקבלן לעובד. אפשר לשקול בצורה חיובית את האחריות של מזמין השירות כשהוא לוקח בעצמו את הביטחונות מהעובד של הקבלן.

תודה. כן, אדוני.

עו"ד ערן גולן, "קו לעובד". יש לי מספר הצעות לתיקון. ראשית, בסעיף 2 זה ברור לא רק יקבל מעביד, אלא גם לא ישתמש בבטוחה.

כשנקרא את הנוסח תגיד את מה שאתה חושב.

בסדר. אני בעד הרחבה של האחריות למזמין השירות.

אם אתה בעד אז תצביע. היום זה במודה. תחפש לך פלטפורמה, תוכל אחר כך להצביע חופשי.

אדוני, מספיקה לי לשכת עורכי-הדין כרגע. הכנסת גדולה עליי.

ערן, אל תגיד כך.

לגבי אלמנט ההרתעה – אנחנו מדברים על מעשים שנעשים במודעות. הרי בוודאי שכאשר בא מעסיק ומבקש בטוחה, הוא עושה זאת במודעות שלמה. הוא מודע לחלוטין שהוא מבקש מהעובד כשהוא עושה את זה.

אתה רוצה להוסיף את זה כתנאי?

לא, לא. מבחינת היסוד הנפשי, ברור שהוא עושה את זה. זה לא משהו שהוא היה בהיסח הדעת. כך גם לגבי השימוש בעניין. חברי שלומי לויה מאיגוד לשכות המסחר פרסם מאמר. הוא אמר: כל הזמן הכנסת מחוקקת לנו חקיקה פלילית. ואני אומר, אולי הגיע הזמן להגיד שהמקום פה הוא לא חקיקה פלילית, אלא פיצוי לא ממוני. אנחנו לא צריכים להוסיף דווקא כל הזמן עוד איסורים פליליים.

לא. הפיצוי הוא ממוני, הנזק הוא לא ממוני.

כן, כן. פיצוי לנזק לא ממוני.

פיצוי לנזק לא ממוני – אני מניחה שגם לתמ"ת לא תהיה התנגדות. אני מניחה שכן תהיה להם התנגדות לפיצוי לדוגמה.

אנחנו מדברים על הפיצוי לדוגמה. אנחנו רוצים מנגנון שבסוף עובד.

פיצוי לא ממוני זה דבר שאפשר להכניס אותו, ואני לא חושבת שמישהו יחלוק עליו. פיצוי לדוגמה זה משהו שמעורר מחלוקות. גם עמדתנו היא להתנגד לזה.

אנחנו רוצים מנגנון שעובד. לא מנגנון שתלוי באיזה פקחים מקריים שמגיעים לאיזושהי ביקורת, ובהליכים שהם מורכבים, אלא משהו שהעובד יכול להגיע איתו לבית-הדין.

גם עם פיצוי לא ממוני העובד יכול להגיע לבית-הדין.

את אחרונת הדוברות, ואחר כך אנחנו עוברים להקראה – שלא יגידו לי הדרת נשים.

שני אלוני, ההסתדרות הרפואית.
רק שאלה. אני יודעת שבדיונים קודמים כבר נאמר שהנושא הזה של קבלת ביטחונות והתחייבויות קיים גם מרופאים, ולא רק מעובדי קבלן. הרבה פעמים כיוון שמדובר בתקופת העסקה מאוד ארוכה אז גם ההתחייבויות הן הרבה יותר נכבדות בסכום שלהן.
בדיונים קודמים עלתה פה שאלה. היתה אמירה כלשהי לגבי החרגה של דברים שהתקבלו במסגרת הסכמים קיבוציים, ואני לא רואה. רציתי לדעת איפה זה נמצא.

זה דבר שאפשר לדון בנושא של ההתחייבויות. אבל, כרגע כשמדובר בבטוחות לא הציעו את האפשרות הזאת לאשר. להיפך, אני חושבת שהכיוון פה הוא להגיד שהעובד לא יכול לוותר על זכותו זו. אם יראו אחרת, אני לא רואה מי ירצה. אני לא רואה שאפילו ההסתדרות מעוניינת. אתם הסתדרות אחרת. אבל, אני לא רואה שהם מעוניינים. האם אתם מעוניינים באפשרות כזאת, בהסכם קיבוצי להגיע להתחייבויות כאלה?

זה יותר רלוונטי באמת לנושא התחייבות כספית מאשר לבטוחות. כל עוד זה נמצא על השולחן וזה יעלה ביחד עם ההתחייבות, אני לא חושבת שזה - - -

כן, גברתי. שמך לפרוטוקול.

מיכל חילי-וקסמן התאחדות התעשיינים.

לעניין מה שהעלתה חברתי עו"ד ורד וייץ לעניין התוספת השלישית - - -

חברתך באמת?

האמת שכן.

בחוק להגברת האכיפה, התוספת השלישית – הוראות החוקים שבתוספת השלישית שחלות על מזמיני שירות הן הוראות חוקים שקל באמת למזמין השירות לבדוק אותן. ברובן, מדובר בהוראות כספיות שמופיעות בתלושי השכר. אפשר לבדוק את תלושי השכר, בודק שכר יכול לבדוק את זה, ובאמת הצענו מנגנונים שמסייעים למזמין השירות. אבל, כשמדובר כאן בקבלן שירות שלוקח את הבטוחה, אין לו דרך לפקח על זה. לכן, לא נכון להכניס את זה לתוספת השלישית בחוק להגברת האכיפה. אני מדברת כרגע על מזמין השירות. זו גם שאלה שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה כאן בנוסח.

כמה בודקי שכר יש לנו כבר בארץ?

עדיין אין, זה עדיין לא נכנס תוקף. אבל, יהיו.

כמה זמן נתנו לזה?

שנה.

האם אתם כבר פותחים משהו, מגבשים תוכניות?

אנחנו מגבשים תוכניות, כן. התחלנו לעבוד על זה.

אהבתי לשמוע את הביטוי "בודק שכר". זה נראה לי מוכר מאיזשהו מקום, מכנס שדרות.

סך-הכול לא הרבה זמן. התאריך היה 29 בנובמבר, וזה תאריך שקל לזכור אותו.

למה 29, ולא כ"ט?

כ"ט בנובמבר.

נכון, כ"ט בנובמבר. בגלל זה היה קל לזכור.

אני רוצה לחדד לעניין הפיצויים לדוגמה. פיצויים בגין נזק שאינו ממוני שונים לגמרי מפיצויים לדוגמה. פיצוי בגין נזק ממוני – אני לא חושבת שמישהו מאיתנו כאן יתנגד. אבל, לפיצויים לדוגמה כן. אנחנו פירטנו בעבר את הסיבות להתנגדות שלנו, של התאחדות התעשיינים, המעסיקים. חלק מהדברים נאמרו כאן, ואני לא אחזור על זה. אם, בסופו של דבר, כן יוחלט על פיצויים לדוגמה אז כן צריך לדאוג לכך שלא תהיה כפילות בענישה. שלא יהיה גם עונשין, וגם פיצויים לדוגמה.

שלא יהיה גם כליאה וגם כיסא חשמלי.

שזה יהיה מידתי.

זו בקשה מוצדקת. אני בעד פיצויים ולא כלא. זה הרבה יותר יעיל, והרבה יותר ישים.

לגבי ריבוי החוקים שבהם יש הוראות של פיצויים עונשיים – הפתרון הוא באמת בהגברת אכיפה טובה יותר במסגרת האכיפה הפלילית. זאת אומרת, זה לא יכול להיות פתרון באמצעות פיצויים עונשיים בגלל שהאכיפה הפלילית, אולי יש מי שטוען, שלא פועלת ברמה שהיא היתה צריכה לפעול.

תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה.

"הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012
הגדרות 1. בחוק זה –


"ביטחונות" – בטוחה בכסף או בשווה כסף, לרבות שיעבוד, משכון או פיקדון, לרבות שטר חוב או שיק, הנמסרת מעובד למעביד להבטחת הישארותו של עובד בעבודה, או כתנאי לקבלתו בעבודה;"

אני רוצה להעיר פה. חברת הכנסת יחימוביץ, את דיברת על השוט שמופעל כנגד העובד במקרים של נזקים כספיים. כרגע זה לא נמצא פה בהגדרת ה"ביטחונות", כי הביטחונות ניתנו להבטחת הישארות בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה. יכול להיות שכתנאי לקבלה לעבודה זה אומר: תן לי צ'ק, כדי שאחרי זה אני אשתמש במהלך חיי העבודה לגביית כל מיני סכומים. אבל, כרגע, כשלעצמו צ'ק להבטחת כיסוי נזקים כלשהם לא נמצא כרגע בנוסח.

דן, דבי, מה אתם אומרים?

אנחנו מעדיפים שלא להוסיף, נכון להיום, את ה-"לרבות". יש שאלות בקשר למה זה שטר חוב. האם זה כולל התחייבות, לא כולל התחייבות? יש חשש בקרב הגורמים שדיברנו איתם בקשר לפיצול, שבעצם נכון להיום, כשאנחנו מפצלים את החוק, יובן שביטחונות זה כולל גם התחייבות. לדעתנו, מה שצריך לעשות בפסקה (1), נכון להיום ועד שתמשיכו לחוקק את החלק השני, הוא להבהיר בסעיף הזה, בדיוק כמו שהיתה ההגדרה עד היום, ולבוא ולומר שזה לא כולל התחייבויות.

רגע, דבי. יש כאן דבר נורא פשוט – שעובד לא ייתן צ'ק כשהוא בא לעבודה, נקודה. למה להתפלפל?

אולי צ'ק, כן. אולי השאלה היא בשטר חוב? שם הבעיה?

שטר חוק הוא בעצם צ'ק.

מה פתאום שעובד ייתן כסף למעביד?

אנחנו מסכימים על הצ'ק ועל העיקרון. היה חשש בין הגורמים, לאחר שהיתה התייעצות של משרד האוצר עם משרד המשפטים, שאולי השימוש במילה שטר חוב יכלול גם התחייבויות למיניהן שזה לא הכוונה כאן.

דבי, האבחנה ברמה הרעיונית היא בין מצב שבו אנחנו מדברים על כסף בצורתו הזאת או האחרת - - -

צ'ק לא, המחאה כן.

צ'ק לא, מזומן כן.

בדיוק. אם אנחנו מאפשרים שטר חוב, החשש הגדול שלנו, ואני חושב שגם חברותי וחברי חבר הכנסת כץ יסכימו איתי, שאנחנו מייצרים מנגנון שכן מאפשר לתת משהו שווה כסף, כי שטר ביטחון הוא לחלוטין שווה כסף. זה לא התחייבות רעיונית, זה משהו ריאלי.

נכון. מה פתאום שהוא ייתן למעביד כסף? הסעיף כאן הוא חד-צדדי, הוא לא דו-צדדי.

אנחנו מסכימים עם העיקרון.

את מסכימה עם העיקרון, תגדירי אותו.

העיקרון, המהות, מקובל עלינו. כולנו מסכימים שלא ניתן לקבל מעובד שטר חוב וצ'ק במובן שכולנו מבינים אותו. אני חושבת שהחשש שעלה – ואולי משרד האוצר יוכל להרחיב – זה בעניין מהו אותו חוב. אבל, כמובן שהעיקרון מקובל עלינו, ושטר חוב שכולנו מבינים אותו שאנחנו מדברים על צ'ק, על ניירות, כמובן זה מקובל. אני מדברת רק על שאלה של הגדרות שהן ניסוחיות יותר.

אז בואו נתקן את זה בהתאם.

אדוני, המונח "שטר" מוגדר בפקודת השטרות, וההגדרה של משטר חליפין, לרבות צ'ק. כאשר אנחנו כותבים פה, אפשר להפנות למונח בפקודת השטרות, ופתרנו את הבעיה אם זו תהיה התחייבות או אם זה יהיה שטר.

הוא צודק.

מקובל עלינו.

את רוצה להוריד את המילה - - -, ולהישאר במילה שטר. בסדר, שטר.

מי גברתי?

ענבל רונן, הלשכה המשפטית לממונה על השכר.
מבחינתנו, קו פרשיית המים הוא בין בטוחות בעין או בטחונות קנייניות או מעין קנייניות, לבין התחייבויות. אני חושבת שזו גם לעת הפיצול כוונת המציעים. אלא מאי? ערכנו בדיקה עם הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים שאמונים על הגדרות בקניין. להגדרה בטוחה אין מושג אחד חוצה חקיקה. יש לה כל מיני קונוטציות. כתבו על זה מאמרים מאוד מאוד רציניים. לעת הזאת, בטוחה כפי שהבנו מהם, כוללת, למשל, גם קיזוז אם התחייבת מראש שאפשר לקזז.

קיזוז של מה?

את מתכוונת לניכוי משכר, למשל?

לניכוי משכר. כמובן שאני אומרת שזה כולל גם את זה, כשזה לעת הזו - - -

לניכוי של מה משכר? תני לי דוגמה.

צוער של משרד החוץ או מי שמתקבל לשורות באחד משירותי הביטחון, עובר הכשרה של ארבע שנים. במסגרתה הוא עושה תואר ראשון. הוא מוחתם על התחייבות.

את זה פיצלנו.

הכוונה של כולנו אחת היא. הניסוח הוא לא הרמטי מבחינת הניסוח הקנייני באופן שהוא לא סובל, למשל, כפי שהוא מנוסח עכשיו, בטוחה בכסף או בשווה כסף. בטוחה בכסף או בשווה כסף זה משהו מאוד מאוד רחב.

האם היית מציעה להוריד את המילה בטוחה, ולהגיד בטחונות זה בכסף או בשווה כסף, לרבות שיעבוד? מה היית מציעה?

אולי אפשר להשאיר את זה לניסוח משותף בין הגורמים.

לא, לא. היום אנחנו מסיימים, אין עוד דיונים.

לא. יש לפעמים שהוועדה מסמיכה את היועצים המשפטים.

הוועדה תסמיך אתכם לנסח את המשפט ברוח הדברים שאמרו.

הכיוון הוא למעט אותן התחייבויות שהיו בפסקה - - -

היועצות המשפטיות ישבו וינסחו את זה.

אני בכל זאת מוטרד מנקודה אחת בהיבט הזה. אני מוטרד קצת מהרעיון שבחוק הזה יהיה כתוב: למעט. אני חושב שהרעיון של למעט הוא בעייתי. אנחנו מתכוונים במלוא הכוונה והמרץ לנסות להסביר גם את ההיבט הזה. גברותי, נראה לי יותר נכון שתשקלו את הרעיון שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה. אולי המילה "בטוחה" לא נדרשת פה, ואז ביטחונות – בכסף או בשווה כסף. אם המילה בטוחה היא הסיפור, אז לא פה העניין.

ולהפנות לפקודת השטרות כמו שערן הציע. זה פתרון מצוין.

אם זה מקובל על דעתה של חברתי – פשוט לא היה סיפק בידינו לנוכח - - -

אפשר בשתי דרכים. אם ה-למעט נראה לכם בעייתי על רקע זה שהחוק פוצל, ואתם מתכוונים לקדם גם את חלקו השני, לנו אין התנגדות שנבוא כל הפורום, דברים עם היועצת המשפטית של הוועדה, וגם הגורמים במשרד המשפטים האמונים על הגדרות של בטוחה, שטר, עירבון, ושנכתוב במפורש את כל סוגי, מה שאנחנו קוראים, בטוחות שהן קנייניות או מעין קנייניות, ומפקידים אותן מראש באופן שהמעסיק יכול בסופו של דבר ללכת ולהיפרע - - -

אנחנו רוצים שזה יעלה, ושבסוף המושב הזה שזה יהיה כבר מוכן לשנייה שלישית.

לא, בוא נצביע עכשיו, והם - - -

כן. אני צוחק כשאני אומר "בסוף המושב".

את רוצה לעשות פה רשימה של סוגי הבטוחות. לא להגיד פה: לרבות שיעבוד, משכון, אלא להגיד: שיעבוד, משכון, פיקדון, שטר חוב וכו' וכו'.

זאת אומרת, כל מה שלא ציינת בחוק. ברגע שאת באה ברשימה כזאת גדולה, הכול בפנים.

זה נשמע סביר. אבל, אנחנו צריכים לראות את הרשימה כמובן.

אני אגיד לך מה החשש במקרה כזה, שאז ימציאו את ההמצאה ה- - -

אם הבעיה שלכם היא המילה "בטוחה", בואו נוותר עליה.

האופציה שמעלה ענבל, היא משהו שאני אתמול פחות אהבתי, כיוון שהעדפתי למעט את ההתחייבויות שכולנו כבר יודעים מה זה - - -

דבי, סליחה. נגמר הקטע הזה. אנחנו נותנים לכם לעשות את הדיון אחר-כך, אל תעשו אותו עכשיו. אם אתם רוצים עכשיו, אז אנחנו נוריד את המילה "בטוחה", ונלך הלאה ונצביע על זה, וגם לא צריך את הדיון שלכם. תורידי את המילה "בטוחה".

לא, לא. אנחנו לא - - -

סליחה, גברת. אני לא שואל אותך. את יכולה להגיש הסתייגויות. מה זה "לא, לא"? האם אנחנו עובדים אצלך.

סליחה, סליחה. לא הבנתי את הצעתו של אדוני, ואם אפשר.

תקריאי מחדש.

זה לא דבר שייקח הרבה זמן. הייתי מציע שהוועדה תקבל את ההחלטה שאמרת קודם להשאיר את המילה כעת, ולהסמיך את היועצת המשפטית לנסח, ולסיים את הדיון עכשיו. כמובן שחברי הוועדה יראו את הנוסח שיוצא מהדיון המשפטי הזה.

אוקיי, מאה אחוז. אנחנו מצביעים היום, ומשאירים את האפשרות לנסח.

עכשיו השאלה שקודם שאלתי לגבי הבטחת תשלומים במהלך חיי עבודה שהם לא תנאי לקבלת לעבודה לכאורה. יכול להיות שהם ניתנים אחרי שהאדם התקבל לעבודה, אבל הם נועדו להבטיח תשלומים במהלך חיי העבודה, כגון: קנסות. את ציינת את זה בדברייך. זה כרגע לא נמצא בנוסח. כרגע מדובר לא כספים שהתקבלו לפני קבלה לעבודה. יכול להיות שזאת מטרת שימושם, כל מיני קנסות ודברים כאלה. אבל, הם לא נמצאים פה בתוך הנוסח. השאלה היא האם יש מקום להוסיף אותם, ולהגיד: להבטחת הישארותו של עובד בעבודה, להבטחת תשלומים במהלך חיי העבודה, או כתנאי לקבלתו לעבודה?

לאיזה תשלומים את מתכוונת? האם לקנסות?

כן.

לדעתי, קנסות כבר מוסדרים בסעיף 25 לחוק הגנת השכר. יש עבירה פלילית, יש פיצויים לדוגמה לגבי זה. אני לא חושבת שזה יהיה נכון להכניס את זה כאן.

בסדר, בסדר.

אנחנו עוברים עכשיו להגדרה הבאה: "עובד" – לרבות מועמד לעבודה אצל מעביד;

"השר" – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

2. איסור קבלת ביטחונות – ואנחנו נוסיף פה את המילה ומימושם. זה יהיה (א): לא יקבל מעביד במישרין או בעקיפין ביטחונות מעובד. (ב) לא יממש מעביד ביטחונות שקיבל בניגוד לסעיף קטן (א).

זאת אומרת, הוא כבר עובר על החוק.

אסור לו לקבל אותן. ואם הוא קיבל אותן בניגוד לסעיף קטן (א) הוא יממש.

לא מצאתי את (ב) בסעיף 2.

אנחנו נוסיף את זה.

אם הוא קיבל הוא עבריין, ועכשיו שהוא גם לא יממש אותה. אבל, אם הוא עבריין למה שהוא לא יממש?

האם זה עבירה כפולה?

זה שתי עבירות נפרדות.

זה לא עבירה כפולה. המטרה היא לבוא ולהגיד שאסור לו לממש בטוחה.

האם אפשר להקריא את זה שוב?

כן. "(א) לא יקבל מעביד במישרין ובעקיפין ביטחונות מעובד. (ב) לא יממש מעביד ביטחונות שקיבל, בניגוד לסעיף קטן (א).", ביטחונות שקיבל מעובד כמובן.

כדי שסעיף 2 ידבר על ההקשר של סעיף 1(1), ולא על סעיף 1(2).

כן, השאלה של הפיצול.

(2) מחוק.

סעיף 3 – בעקבות שיחה לפני הדיון. המטרה של סעיף 3 היא לבוא ולהגיד שאסור לקבוע בהסכם שהעובד בכל זאת מסכים לתת ביטחונות.

הוא לא יכול.

אנחנו רצינו במקום הנוסח הזה, כיוון שעלה חשש שוב עם הנושא של התחייבויות כן, התחייבויות לא, להוריד את סעיף 3, ובמקומו לכתוב נוסח שקיים בהרבה חוקי עבודה. להוסיף את זה באחד הסעיפים שזכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור, במקום סעיף 3.

לזה הם גם מסכימים.

אבל, יש לי שאלה. כי לפי הנוסח כרגע, יש כאן גם ביטול רטרואקטיבי של מה שכבר התקבל. מה שאת הוספת בסעיף 2(ב): לא יממש מעביד ביטחונות שקיבל בניגוד לסעיף קטן (א), זאת אומרת שאם הוא קיבל את זה לפני כניסתו של החוק אז זה תקף. אנחנו כן רוצים שיהיה כאן איזשהו ביטול רטרואקטיבי לכל מה שהתקבל עד היום. איך אנחנו מבטיחים את זה?

אם אנחנו אוסרים עליו לממש, אנחנו יכולים לכתוב בהוראת תחילה שזה חל גם על ביטחונות שניתנו לפני תחילתו של חוק זה. אבל, אנחנו צריכים לדעת שמדובר פה על משהו רטרואקטיבי.

היא רשמה בניגוד לסעיף קטן (א). אבל, אם הוא קיבל את זה לפני שנכנס החוק, אז זה לא בניגוד.

אבל, אם היא לא תכתוב: בניגוד לסעיף (א), אז הוא יכול לקבל.

אני חושבת שצריך לחשוב על נושא הזה של התחילה. דן, אתה מבקש תחילה שתחול גם לפני, וגם על פיקדונות שניתנו לפני תחילתו של החוק.

לא, ממש לא.

גברתי, אני לא אוהב את הרעיון של הרטרואקטיביות. אבל, אני חושב שכן החוק צריך לייצר מנגנון שחל לגבי הביטחונות שניתנו, ומחייב להשיב אותם באיזשהו אופן. זה לא מה שהיה עד עכשיו הוא בסדר. מעכשיו ואילך יש חובה לפעול כדי להחזיר ולטפל במה שצריך.

זה בפיצוי שייתן בית-הדין. כלומר, זה כלול בפיצוי.

לכאורה זה לא מעשה שבכלל אפשר יהיה להגיע אליו לבית-הדין, כי זה ביטחון שניתן לפני - - -

החוק הזה בא וקובע כלל חדש. נכון שהוא מסתמך על דברים שהיו בעבר. הוא קובע כלל חדש ומכוון התנהגות. המחוקק לא מחוקק אחורה כאשר הוא מנהיג נורמה חדשה. כמובן שאפשר להצטער על מה שהיה עד עכשיו. אבל, אי-אפשר להגיד שדברים כאלה שנכנסו לחוזים יהיו בטלים כאשר לא היתה הוראה כזאת בחקיקה. זה לא נראה לנו בכלל.

אדוני, הייתי מציעה שהחוק הזה יחול על ביטחונות שניתנו מיום פרסומו אפילו של החוק, אני מניחה שזה יהיה גם יום התחילה. אבל, אני חושבת שצריכה להיות זהות בין יום הפרסום ליום התחילה, ולהחיל את זה על ביטחונות שניתנים מכאן ואילך.

ניתנים או ממומשים.

ניתנו.

אסור לממש.

אסור לממש.

האיסור לממש נראה לי סביר. אנחנו אומרים שלא ראוי היה לקחת את הביטחון הזה. מכאן ואילך אנחנו לא רואים מקום לקבל ביטחונות כאלה.

נגמר. לא ניתן לממש גם ביטחונות שקיבלו בעבר, נקודה, מיום תחולת הזה.

יש לזה היבט רטרואקטיבי כי אתה אומר : אומנם לא קיבלתי. אני לא נותן להם תוקף, - - -

הוא לא רטרואקטיבי - - -

החוק הזה נולד בגלל חטא שעשו אנשים כשהם לקחו ביטחונות. החוק הזה בא ואומר: מי שלקח, לא מממש. לא מימשת עד היום, לא מממש.

נלך הלאה, אנחנו לא נגמור היום. להסתדרות זה יכול לקחת שבע שנים. אנחנו רוצים לקדם את זה.

חיים, לערן יש תמיד הערות מאוד אינטליגנטיות ותורמות. אני מציעה לשמוע אותו.

החוק שלך. כן, בבקשה.

אדוני, אני רוצה כן להציע הצעה ברוח ההצעה שחבר הכנסת חנין העלה לגבי ביטחונות שכבר נלקחו. בעבר אם הן נלקחו, זו לא היתה עבירה פלילית. ולכן, אין תוקף רטרואקטיבי. אבל, כן אפשר להגיד - ופה אין שום אלמנט של רטרואקטיבי – בטוחה שכבר נמצאת, יתכבד המעסיק ויחזיר אותה. אנחנו לא נותנים את הפסול המוסרי, ו- - -

זה לא משנה אם יחזיר, הוא לא יממש. אם לא יממש, דינה כהחזיר.

זה מקל.

אבל, לעובד זה חשוב כי לא כל עובד מכיר את החוק. מרגע שהוא מחזיר - - -

גברתי, קיבלת רשות לדבר? צריך להיות סדר במגרש.

ולכן, ברגע שאנחנו לא מחילים, ברגע שאנחנו מסירים את הפסול המוסרי - - -

ברגע שאתה לא יכול לממש, מיום תחילה יראה כאילו החזרת. האם אתה רוצה לגרוס, לקרוע? כאילו החזרת. אתה סתם מתווכח. זה אותו הדבר.

איך אנחנו מיידעים את העובדים שרועדים מפחד שיממשו להם את הצ'ק? הם מרגישים שהם כלואים בידי המעסיק.

לא יממשו להם, יש חוק.

לגבי סעיף 3 – זה בסדר לקבוע שלא ניתן לוותר ולהתנות, וכן הלאה. אבל, אני חושבת שצריך להשאיר בכל מקרה את היעדר התוקף של התניה שכן ניתנה, או בטוחה שכן - - -

אנחנו מדברים רק על בטוחות כרגע, לא על התניות, ולא על התחייבויות.

לא, לגבי סעיף 3. אני מבינה שאת רוצה להחליף את הנוסח הקיים באיסור על ויתור: עובד לא יוותר, ולא יתנה על האיסור.

סליחה, אנחנו רוצים להגיד שזכותו של עובד לא ניתנת להתניה ולוויתור במובן הזה שהמעביד לא יכול לבוא ולהגיד לו: אבל, אתה הסכמת כן לתת צ'ק.

נכון. אבל, אני חושבת שצריך לשמור בכל מקרה על היעדר התוקף..

אם נאסר על מעביד לממש את הבטוחה, אז יש איסור על מימוש הבטוחה.

למה באמת שלא נשאיר גם את היעדר התוקף?

מה שכתוב היום בסעיף 3 זה לא היעדר תוקף לבטוחה, זה התניה בחוזה האומרת: אפשר לקחת בטוחה. אבל, לא הבטוחה עצמה, נשלל התוקף שלה. השאלה עכשיו היא האם אנחנו נגיד: ונשלל תוקף הבטוחה. אני לא יודעת איזה משכון זה, איך הוא כתוב. אני לא יודעת מה הנסיבות. אני חושבת שעדיף לנו לבוא ולהגיד: העובד לא יכול לוותר, ואסור למעביד לממש. אני חושבת שאנחנו מגיעים פה לתוצאה טובה.

האם אתם יודעים איזו הרגשה טובה זאת לעובדים שהם יקבלו את הצ'קים בחזרה? האם אתם יודעים איזו תחושת שחרור זו בשבילם? האם אתם יודעים אחרי שנחוקק ונרגיש נורא טוב, הם עדיין לא ידעו שהם משוחררים מהצמיתות הזאת, ומתן הצ'ק משחרר אותם?

אבל, אז תצטרכי לעשות מנגנון שהעובד בא ודורש את הבטוחה.

לא, ממש לא.

לא, החוק מחייב להחזיר.

מה אומרים בתמ"ת?

ההצעה נראית לי. אבל, אני חושבת שאם מבקשים החזרה של צ'קים, אנחנו צריכים לתחום את זה בזמן. אי-אפשר להגיד: כל צ'ק שיתקבל, צריך לתחום את זה למספר שנים אחורה. לא יודעת, שנתיים-שלוש.

בסדר, אחורה. שלוש שנים אחורה. מאה אחוז, בסדר גמור.

אוקיי, אנחנו מקבלים את מה שאמרת, שלוש שנים.

אבל, אם בטוחה של מתמחה ברפואה שניתנת ליותר שנים, ניתנת לתקופה ארוכה, אני לא יודעת האם - - -

הוא נותן את זה בתחילת ההתמחות. ארבע שנים התמחות, ואז הוא מתחייב לעבוד עוד ארבע שנים באותה קופה. זאת אומרת, זה יכול לצאת שמונה-תשע שנים מהרגע שהוא נתן את הבטוחה ועד שהוא משתחרר ממנה.

לא, אבל אנחנו לא נוכל לחייב להחזיר.

מתמחים הולכים עכשיו לפריפריה ומקבלים את התמריצים.

זה הוחרג כרגע.

הם לא יברחו מייד אחרי שהם יקבלו את הכסף, ואנחנו נישאר בפריפריה בלי כסף ובלי שירות רפואי – מה שהיום כבר קיים.

זה הוחרג, וזה משהו אחר.

אוקיי. למען הסר ספק. תודה.

שלוש שנים.

כשאומרים שיחזירו מה שניתן בעבר, זה כן הוראה רטרואקטיבית.

למה רטרואקטיבית? למה אם הוא לא מומש? תסביר לי. לא מימשת את זה, אתה לא עשית כלום.

הוא לא אומר שאסור לך לקחת באופן רטרואקטיבי. זה אומר: תחזיר מהיום ואילך.

נתתי לך משכון, למה? ה- - - אומרים באידיש. לפעמים לא צריך להגיד כל מה שחושבים. צריך לחשוב בשקט, לעשות חושבים אם זה נכון או לא נכון. זה לא רטרואקטיבי. לקחת רטרואקטיבי.

אבל, זה שיקול לאי-מימוש.

יחזירו שלוש שנים.

שלוש שנים? אבל, האמת היא - - -

לא, אבל. שלוש שנים יחזירו.

ומה במקרים שאין יחסי עובד ומעביד כבר?

אם אין יחסי עובד ומעביד, לא מדובר בכלל. מה זאת אומרת בטוחות?

ואם העובד קיבל את התמורה עבור ההתחייבות הזאת, ולא מממש אחר כך את ההתחייבות שלו כנגד? למשל, הוא כן קיבל הכשרה מאוד רצינית.

לא מדברים על זה, אנחנו לא בסעיף הזה.

אני לא מדברת על התחייבות, אני מדברת על בטוחה.

את רוצה שכן יאפשרו לתת צ'ק להכשרה? את הרי לא רוצה לאפשר מתן - - -

לא, אני לא רוצה. אבל, אני מדברת על משהו שכבר היה, נעשה. למשל, העובד נתן איזושהי בטוחה, והוא קיבל תמורת זה קורס. לא נגמרה התקופה שהוא התחייב לעבוד.

אבל, זה לא הסעיף הזה.

זה כן, כי יש צ'ק אצל המעסיק. ואז אתה אומר: לא. הוא כבר קיבל את ההכשרה, והוא לא מממש את ההתחייבות שלו כנגד זה. ואז מבטלים את הבטוחה.

את אומרת שהבטוחה היתה ראויה אז כשהיא ניתנה כנגד הקורס. אבל, אנחנו רוצים להגיד שהבטוחה תהיה אסורה בכל מקרה, גם כנגד קורס, וגם כנגד דברים אחרים. לא ייקחו בטוחה.

אבל, יכול להיות שזה הבטוחה היחידה שניתנה.

אני חושבת שיש פה עמדה של המעסיקים שאולי כדאי לנסות לברר אותה. הם לא רוצים אפילו להחזיר צ'ק גם שניתן לפני שלוש שנים. אני לא מבינה מה השיקול שלהם.

מי שואל אותם? אז מה אם הם לא רוצים? גם אני לא רוצה לשלם מס הכנסה.

אתם מתנגדים לזה?

רטרואקטיבית? כן. יש בעיה עם זה.

זה לא רטרואקטיבי.

כן, אדוני.

רן רידניק, משרד האוצר. בקצרה לגבי הסעיף הזה. לבד מההיבט הרטרואקטיבי שדיברו עליו, מדובר גם בצעד חריף מאוד כנגד המעסיקים. המשמעות של זה תהיה שמעסיק שלא החזיר משהו שהוא לקח כדין וכחוק לפני זה, תהיה לו אחריות פלילית.

עוד לא אמרנו את זה.

לא אמרנו את זה.

באותו טיעון אתם אמרתם שיכו להיות שהעובד לא ישמע על זה. יכול להיות שגם המעסיק לא ישמע על זה, ופתאום לא תהיה לו אחריות. הצעתו של היושב-ראש לגבי אי-מימוש, היא מקובלת עלינו. כל סוגיה אחרת - - -

תחזירי לאי-מימוש, נקודה. לא יממש. אני רואה לאן זה הולך. הנה, האוצר קיבל את שלו היום.

במקום סעיף 3 אנחנו נגיד שזכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור. זה נושא אחד שדיברנו עליו עכשיו. נושא שני, התחולה תגיד שסעיף 2(ב) לחוק זה יחול גם על ביטחונות שנתקבלו גם לפני חוק זה. איסור המימוש יחול גם על ביטחונות שניתנו לפני חוק זה.

דבי רוצה שתקריאי עוד הפעם.

בסעיף התחולה יבוא שסעיף 2(ב) לחוק זה יחול גם על ביטחונות שנתקבלו לפני תחילתו של חוק זה.

בלי הגבלת זמן?

על אי-המימוש את מדברת?

אי-המימוש, כן.

אין מימוש, אין זמן.

אז אין חובת השבה?

אין חובת השבה.

אין חובת השבה. אבל, יש איסור מימוש.

לפני סעיף העונשין, בעקבות הדברים שנאמרו פה על-ידי חברת הכנסת יחימוביץ, רציתי להציע שנכניס את ההוראות שמקנות סמכות שיפוט ותרופות לבית-הדין לעבודה כסמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2, והוא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. ו-(2), לתת צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה. ואז אנחנו נשארים במצב שאומנם אין פיצוי לדוגמה לנוכח ההתנגדות שעלתה פה. אבל, יש אפשרות לתת פיצויים על נזק לא ממוני. אני חושבת שזו פשרה ש- - -

חלף העבירה הפלילית?

בנוסף לעבירה. ואני רוצה להסביר גם למה. מדובר פה שהעובד לא צריך לחכות לכך שיגישו תלונה ויבוא הפקח ויבדוק. בתביעה אזרחית הוא יכול לבוא ולתבוע ולעמוד על זכותו באופן עצמאי בבית-הדין. הוא יוכל גם לקבל על זה פיצוי על נזק לא ממוני.

אני מניח שמה שמציעה היועצת המשפטית זה נוסח שהוא דומה לסעיף 10 רישא לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שלא מדבר על פיצוי לדוגמה, אבל רק מבהיר את הדין. גם בלי סעיף כזה, הדין אומר שאפשר לקבל פיצוי עבור נזק שאיננו ממוני. בסעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נאמר: לבית-הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרות הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון- - -

על הפיצוי לנזק לא ממוני – אני לא בטוחה שתמיד יש אפשרות לפסוק אותו. אני חושבת שעדיף לכתוב את הפיצוי על נזק לא ממוני. אני חושבת שבלי שהיינו כותבים אותם, יכול להיות שהיתה בעיה לדרוש אותם, ולכן כדאי לכתוב את הנושא הזה של הפיצוי אף אם לא נגרם נזק של ממון.

וזה מה שכתוב בסעיף שציטטתי: אף אם לא נגרם של ממון, בשיעור שייראה לו.

בסדר, אז זה יתווסף – סעיף של סמכות שיפוט.

גם את זה אתם תנסחו ביניכם, אם צריך.

אדוני, אני מציע לפחות כאשר ממומשת בטוחה, כבר גם לקחו את הבטוחה, וגם מממשים אותה - - -

חזרת אחורה עכשיו.

לא, לעניין של הפיצוי. לפחות בסיטואציה הזאת של המימוש, כן יהיה איזשהו פיצוי לדוגמה. כי אנחנו לא מדברים כבר על עצם הבטוחה, אלא על שני הצעדים: גם לקחת צ'ק, וגם הפקדת אותו בבנק. זו כבר סיטואציה שהיא סיטואציה קשה, בייחוד כשאנחנו מדברים בעובדים מוחלשים.

כמה מקרים כאלה אתה מוצא ב"קו-לעובד"? כמה עולה מכנסיים ליתום?

יש לא מעט. זה כמה עשרות בשנה.

אני חושבת שהמטרה של מניעת הבטוחות היא למנוע את התחושה של כבילת העובד למקום העבודה. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב.
לגבי הפיצוי לדוגמה – אנחנו התנגדנו גם בעבר לפיצוי לדוגמה. אנחנו חושבים שהוא לא מתאים. הוא לא פיצוי פשוט גם ליישום.

למה? זה יושם מצוין.

אני אסביר מדוע. ראשית, אני לא חושבת שהוא מיושם בצורה כל-כך מצוינת, וגם ביישום בפועל. אני חושבת שקשה לשופט שעומד בפני מקרה לתת לתובע יותר ממה שהוא נפגע. קשה לו. יש פה גם איזושהי פגיעה. אנחנו צריכים לפתוח את - - -

נועה, אנחנו ראינו כבר כמה פסקי דין. את רוצה שניתן לך דוגמאות?

אוקיי, אז ראיתם פסקי-דין. זה גם קבוע בחוק בכמה מקומות. אבל, אני חושבת שהרבה יותר קל לשופטים לעשות שימוש בנושא פיצוי הנזק הלא ממוני, ואז אתה באמת אומר: נגרם נזק, אני קובע סכום מסוים כדי לפצות על הנזק הזה, מלבוא ולהגיד פיצוי לדוגמה שהמשמעות שלו שפיצוי שלא תלוי בכלל בנזק. יכול להיות שלא נגרם נזק לתובע, והוא אומר: אני נותן לך עכשיו מכיסו של המעביד סכום כסף, פי 4 או פי 5.

נועה, את פותחת עכשיו דיון מחודש על סוגיית הלגיטימיות של פיצויים לדוגמה.

אני פותחת, נכון. כי אם רוצים להכניס פה את המנגנון של פיצויים לדוגמה, צריכים להעלות את הנושא הזה.

פיצויים לדוגמה - כבר נחקק, כבר יושם, כבר יש פסקי דין.

מותר לנו להביע את עמדתנו שאנחנו חושבים שהפיצוי הזה, המנגנון הזה, הוא לא מתאים.

מי זה "אנחנו"?

הלשכה המשפטית חושבת שזה מנגנון שהוא לא מתאים לכל מקרה ומקרה. הוא לא מתאים, הוא יוצר מצב שבו אדם שלא ראוי לפיצוי, לא נגרם לו נזק, מקבל פיצוי. אנחנו מדברים פה על פגיעה קניינית. אנחנו צריכים לזכור, גם המעביד נפגע פה. הוא מקבל פיצוי שאנחנו יודעים שהוא בכלל לא תלוי בנזק שנגרם למעביד.

נועה, סליחה, סליחה. לא מקובלת עליי העמדה שאת מציגה עכשיו.

לא מקובל עלייך, אני מצטערת. אבל, זו העמדה המשפטית, אני מצטערת.

לא מקובל עליי שאת פוסלת עכשיו בחוות דעת משפטית חוקים שכבר נחקקו, והפכו לחלק מספר החוקים של מדינת ישראל.

אני לא פוסלת שום חוק. אני רוצה להציע לא לקבל.

שנייה, תני לי לסיים משפט בבקשה. ברוב של חברי כנסת נחקקו כאן שורה ארוכה של חוקים עם פיצויים לדוגמה. הדבר הזה כבר עבר את הפרלמנט, הוא נמצא בספר החוקים, הוא מיושם בפסקי דין. ועכשיו את באה ואומרת: אנחנו - - -

היא רק אומרת שזה לא מתאים לכל מקרה. היא לא מדברת על חוקים שנחקקו.

סליחה, לא. אני שמעתי פה הסתייגות גורפת מפיצויים לדוגמה, וזה לא מקובל עליי.

דבר ראשון, אמרתי שזה לא מתאים לכל עניין. אני גם לא פוסלת, ודאי אין לי שום סמכות לפסול חוקים קיימים.

תודה רבה.

אני אומרת שזו היתה עמדתנו לאורך כל הדרך.

זה לא נכון, אתם תמכתם בפיצוי לדוגמה. זה פשוט לא נכון. תמכתם בפיצוי לדוגמה.

בסדר, עמדתכם, עמדתכם. תשמעי, אתם לא מעל החוק.

אולי תיתנו לנו שורה של חוקים שלא מוצאים חן בעיני הלשכה המשפטית ונבטל אותם? באמת.

השאלה היא האם הוועדה דנה כרגע בביטול חוקים קיימים, או שמותר לנו להביע את עמדתנו כלשכה משפטית - -

מותר, מותר.

- - בסוגיה של להכניס לפה כלי של פיצוי לדוגמה שהוא כלי שנוי במחלוקת? הכלי הזה הוא כלי שנוי במחלוקת. לא סתם מתגלה פה מחלוקת.

פעם ראשונה שאני שומעת שהלשכה המשפטית של הכנסת מתנגדת לפיצויים לדוגמה. זה חדש בשבילי. מעולם העמדה הזאת לא הוצגה כעמדה של הלשכה המשפטית. הלשכה המשפטית תמכה בפיצויים לדוגמה בשורה של חוקים. ולכן, העמדה שלך, נועה, היא תמוהה, והיא לא מקובלת עליי. היא לא לגיטימית במסגרת הכללים פה.

שלי, אני לפחות יודע אחרת. יכול להיות שזה לא הובא לידיעתך. אני הייתי בדיונים בלשכה המשפטית, והבעייתיות של הכלי הזה הוצגה בפניי.

את כל זה אתם תלבנו בעתיד.

לא, אני נורא מצטערת. זה לא מקובל עליי כפרקטיקה של עבודה בוועדה, שבדרך אגב תישלף עמדה של לשכה משפטית לחוקים קיימים.

יש לי הצעה מעשית. אדוני היושב-ראש, קודם כל, לגופו של עניין, אני בדעתה של חברת הכנסת יחימוביץ. אבל, נוכח העובדה שאנחנו נמצאים פה כרגע בוויכוח, אני רוצה, גברתי היועצת המשפטית, לשאול את עמדתך או דעתך לגבי האפשרות. כיוון שאנחנו הרי ממילא מפצלים חלק מהחוק, גם את הסוגיה הזאת של הוספת אופציה של פיצוי לדוגמה, אנחנו נוכל להשאיר להמשך דיון.

להשאיר להמשך דיון. כמובן אי-אפשר לפצל אותה כי היא לא היתה בקריאה הראשונה. לפצל אותה אי-אפשר. אבל, להשאיר אותה להמשך דיון.

להשאיר אותה להמשך דיון במסגרת החלק השני.

אוקיי.

אני רק רוצה להבהיר לאור הדברים שנאמרו על-ידי היועצת.

את לא צריכה.

חשוב לי כן להגיד את הדברים האלה, לפחות לפרוטוקול. העמדה של הלשכה המשפטית מוכרת לנו היטב. יחד עם זאת, משרד התמ"ת חושב שהכלי של פיצויים לדוגמה הוא כלי חשוב. אמרתי שההתנגדות, נכון להיום, היא התנגדות כיוון שלא הצלחנו לדון יחד עם משרד המשפטים בקשר לכלי בקשר לחוק הזה. בית הדין הארצי לעבודה בא ואמר שהכלי, לפחות בקשר לחוק הזכות לעבודה בישיבה, הוא כלי חשוב כי מדובר בזכות שאינה ממונית. לכן, אנחנו מסתייגים מהעמדה של הלשכה המשפטית. אבל, העמדה הזאת וההסתייגויות שבינינו מוכרות, ואנחנו דנים עליהן רבות.

החלק העונשין.

מאחר ואנחנו גלשנו בזמנינו, ומחכים לנו בדיון בוועדה אחרת, אז תם ולא נשלם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

מה, אנחנו לא מצביעים?

לא. אנחנו לא שלמים, לא מוכנים, לא מצביעים.

אדוני היושב-ראש, אולי בכל זאת נשלים את החוק כמו שהוא? יש לנו עוד אפשרות, אדוני היושב-ראש, ואני מפציר בך בשם - - -

כל עורך-דין חושב שהוא חכם פה.

בואו נסיים את זה כמו שזה, יש לנו ממילא פיצול.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:46.)>

אוקיי, אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה.

נעבור לסעיף העונשין. "מעביד המקבל ביטחונות מעובדו בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) יופיע אחריות של נושא משרד בתאגיד. זאת אומרת, אם המעביד הוא תאגיד, אנחנו נצטרך לקבוע פה הוראה שיש חובת פיקוח על נושא המשרה, וייראו אותו כאילו הפר את חובת הפיקוח שלו במקרה שהמעביד באמת קיבל ביטחונות. אבל, השאלה היא מה יהיה עונשו של אותו נושא משרה בתאגיד?

מחצית מהקנס, כמו שקבענו בתיקון 24 לחוק הגנת השכר.

ובלי מאסר כמובן.

בלי מאסר.

עכשיו תחולה על מעסיק בפועל. אני מציעה להרחיב את הנושא של תחולה על מעסיק בפועל גם על מזמין שירות במסגרת זו. סליחה, רק רגע. אם תוכלי לא לסמן לי ביד. אני מציעה לתחולה למעסיק בפועל להגיד כך: הוראות חוק זה יחולו לעניין עובד או מעביד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות, ועל עובד של קבלן המועסק אצלו. אנחנו נגיד שבסעיף זה מעסיק פועל וקבלן כוח-אדם כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996, ומזמין שירות וקבלן כהגדרתם לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ב-2011.

שני דברים. לעניין מזמין שירות – אני חושב שאנחנו יכולים להיכנס סביב דברים שכבר נדונו בוועדה. כלומר, אם רוצים עכשיו לחתוך, זה סביב דברים שנדונו. העניין של ההחלה על מזמין שירות גם אם אני מבחינת אכיפת דיני עבודה, יכול לראות שיש בזה הרבה טעם, זה לא עניין של מה בכך. לכן, נראה לי שמבחינת עמדת משרדי הממשלה, לא נוכל להסכים לזה. במסגרת זו יש לנו עניין לקדם את המהלך שמתבצע עכשיו. יחד עם זאת, יש לנו אחריות.

אבל, אם הוא דורש בטוחה והוא אומר לו: תיתן לי.

ממי לוקח מזמין השירות? מהעובד?

כן, מהעובד. לא תהיה לו אחריות על זה שהמעסיק, תהיה לו אחריות שאסור לו עצמו לקחת את הבטוחה.

היא אמרה על המעסיק בפועל, רק אם הוא ביקש מהעובד.

המזמין.

כן, מזמין. אם הוא ביקש מהעובד בטוחה, יחול עליו כל זה.

מאוד הגיוני. אני לא רואה שום סיבה להסתייגות שלכם.

אם הוא לא ביקש בטוחה, הוא לא אחראי על מעשיו של הקבלן.

ראשית, אנחנו רוצים להיזהר מדברים שמתווספים פה ברגע האחרון. אין לנו התנגדות לדון בהם. אבל, אם רוצים לחתוך אז זה לגבי דברים שגובשו כשיטה.

שנית, לעניין התחולה הרטרואקטיבית שדוברה קודם, אני חייב - -

אתה לא חייב כלום.

-- מבחינת האחריות המקצועית, לשמור על הזכות לרשום הסתייגות.

אה, בסדר.

זה הכול. אני לא אומר שאנחנו נמליץ לרשום הסתייגות. אבל, אנחנו צריכים לבדוק את זה במשרד, וצריכים לשמור על הזכות לרשום הסתייגות.

אתה צריך להגיש את ההסתייגות עכשיו ונצביע עליה.

אני חושב שאם אני בא ואומר שאנחנו שומרים על הזכות לרשום הסתייגות, ואנחנו עושים את זה הרבה פעמים בדיונים, אז יש אפשרות להגיש את ההסתייגות בזמן קצר.

מה זה "זמן קצר"? שעה.

תוך כמה ימים.

יום או יומיים.

"תוך כמה ימים", זה יכול להיות אחרי ניחום אבלים.

יומיים-שלושה.

כי היא רוצה להניח את הצעת החוק אולי מחר, ואז אתה תבוא תוך יומיים-שלושה, אחרי שזה הונח, ואז מה עשינו? האם נתכנס עוד הפעם?

אנחנו מבקשים, כיוון שזה לא עניין של מה בכך, עד סוף השבוע.

עד יום רביעי בצהריים.

רק שאלה, כדי שיהיה ברור.

מי גברתי?

סליחה, עו"ד איריס שלו, משרד החינוך.

האם קיבלת רשות דיבור? לא.

אם בכל זאת יוחלט להכניס את הנושא של מזמין שירות, חשוב שזה יהיה ברור מבחינת הניסוח שמדובר בבטוחות שלקח המזמין. כרגע זה לא עולה באופן ברור מהניסוח, וזה בעייתי מאוד מבחינת המעסיק.

זה ברור.

את זה צריך מראש, ולא להעיר פה בעניין חדש.

ההערה הזאת לא היתה חדשה. ההערה הזאת הופיעה בהתכתבויות ובניסוחים קודמים. אבל, אם אתם לא מעוניינים להכניס את זה עכשיו, אז אפשר גם כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין. כיוון שהנושא של ההתחייבויות ימשיך להיות פה על שולחן הוועדה אפשר, גם את זה להכניס במועד מאוחר יותר.

את זה אפשר להכניס עכשיו. ואם הם יחשבו שזה מיותר, הם יבואו ויתקנו בעתיד. סך הכול, גברתי היועצת המשפטית, המנגנון שאת הבהרת אותו הוא מאוד מאוד נכון. מדובר בבטוחות שהמזמין בעצמו לקח.

כן, גברתי. לפרוטוקול שם ותפקיד.

עו"ד איריס שלו, לשכה משפטית, משרד החינוך.
רציתי לוודא את העניין הזה. חברתי ביטאה את הדברים. מאוד חשוב - כי באמת משרדי ממשלה, וגם משרד כמו שלנו נעזר במיקור חוץ - שהבטוחה כשהיא נלקחת - - -

זה נאמר. אם את צריכה בשביל להגיד שדיברת בדיון - - -

לא, חלילה.

אוקיי, תודה.

אדוני, אני רוצה להפנות להגדרה יותר פשוטה של מזמין שירות של חוק שעות עבודה ומנוחה של הזכות לשירותים. זו הגדרה שמאחדת ביחד בין קבלן כוח-אדם וקבלן שירותים ביחד, במקום להפנות לשני חוקים נפרדים. סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה עושה את ההגדרה הזאת בצורה יותר - - -

חוק הגברת אכיפה כרגע מצמצם לשירותים מסוימים.

לארבעה נושאים

חוק שעות עבודה ומנוחה לא צמצם.

אנחנו לא רוצים להגביל את זה פה רק לשמירה. החוק הזה הוא חוק כללי.

זה לא רק ניסוח, זה מהות. המהות היא שכל קבלן של שירות כלשהו, גם ייאסר עליו לקחת. לא רק שלושת השירותים.

רק אם הוא ביקש.

אוקיי. זה יתוקן בהתאם, בחוק שעות עבודה ומנוחה.

עכשיו אנחנו קוראים את תיקון חוק בית-הדין לעבודה. "בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-199, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: "חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012".
אנחנו מציעים גם לתקן את החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה, ולהוסיף בחלק ג' לתוספת השנייה שאלו הפרות שבגינן יש עיצום כספי חמור או גבוה ביותר, ובסופו יבוא גם: חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

לא החוק, אלא ההפרה עצמה, הוראת - - -

סעיף 2 בחוק איסור קבלת ביטחונות.

לגבי כל הניסוחים המשפטיים, הוועדה מסמיכה את עורכי-הדין של הצדדים. אנחנו מסמיכים אתכם לגמור ולסכם את כל הבדלי ניסוח ברוח הדברים שדיברנו פה.

ביצוע ותקנות – השר ממונה על ביצוע חוק זה. השר כבר הוגדר. הוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
סעיף התחילה – אני מציעה שלא תהיה תחילה מאוחרת, אלא תחילה מיידית. אבל, כמו שאמרנו, שהתחולה של סעיף 2(ב) לחוק זה תחול גם על ביטחונות שנתקבלו לפני תחילתו של חוק זה.

והתחולה 30 יום מיום הפרסום?

מיידית.

מיום הפרסום.

מי בעד הצעת החוק כפי שהיא הוקראה ירים את ידו? תודה רבה.

הצבעה
בעד – פה אחד

הצעת חוק הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח-2008, אושרה להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

וכל חברי הכנסת שהם ארבעה במספר, הצביעו.

ותודה לאדוני יושב-ראש הוועדה.

תודה רבה.

שוב, דב חנין מחליף את חבר הכנסת עפו אגבאריה.
תודה רבה, הישיבה נעולה, ובא לציון גואל.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:55.>