הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת החינוך התרבות והספורט
16/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 534 >
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, כ"א בטבת התשע"ב (16 בינואר 2012), שעה 12:30

הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): תיכון מקיף חדש אקראא בלקייה פועל זאת שנה שנייה בתנאים בלתי נסבלים של חה"כ מסעוד גנאים וג'מאל זחאלקה

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר
ג'מאל זחאלקה
מסעוד גנאים

טלב אלסאנע

>
עלי אלקרנאוי - מפקח ע"יס במגזר הבדואי במחוז דרום, משרד החינוך

כאמל עטילה
–
דוברות, משרד החינוך

שמוליק דוד - יועץ, שתי"ל

איה בן עמוס - קרן אברהם

מוסא אלרבידי - הורה, מוזמנים נוספים

מרעי אלסאנע - יועץ מס, מוזמנים נוספים

סלימאן אלסאנע - הורה, מוזמנים נוספים

פתחי קרנאוי - הורה, מוזמנים נוספים

יהודית גידלי

קובי סימן טוב
<תיכון מקיף חדש אקראא בלקייה פועל זאת שנה שנייה בתנאים בלתי נסבלים>

צהריים טובים לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך. התאריך – 16/1/12, כ"א בטבת תשע"ב. הנושא: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תיכון מקיף חדש אקראא בלקייה פועל זאת שנה שנייה בתנאים בלתי נסבלים – של חבר הכנסת מסעוד גנאים.

וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

זה מה שכתוב לי.

לא, זו היתה טעות - - -. התקשרו להתנצל.

בסדר.

זו לא פעם ראשונה שהמזכירות טועה – זו פעם שנייה – וזה מעצבן.

אבל שהיושב-ראש יזכיר, לפחות.

מפאת תקלה במזכירות, אכן - - -

טוב, אז גם של חבר הכנסת זחאלקה.

רבותיי, תקנו אותי אם אני טועה, היתה תכנית בגלי-צה"ל שבה שמעתי על הנושא הזה.

נכון.

מי התראיין שם?

הוא לא נמצא, הוא לא הגיע.

הוא לא נמצא. ראש העירייה נמצא כאן?

לא.

גם הוא לא נמצא. הוא הכריז שם על העניין הזה, שמהראשון בספטמבר אמור להיות מבנה חדש – יש קבלן שנכנס; יש תקציב שעומד לרשות העניין הזה כבר כמה שנים, לדעתי, אם אני לא טועה.

כך אמר ראש המועצה?

כן. אנחנו מדברים על זה, רבותי?

כן, כן.

שמעתי שיש בעיה עם החשמל; שיש בעיה עם הכיתות; שיש בעיה שהתלמידים נמצאים במבנים יבילים; ובעיה עם הביוב – זה הנושא, נכון?

ועוד, ועוד.

בסדר גמור, כנראה שאנחנו מדברים על אותו עניין. בבקשה, חבריי, חברי הכנסת, אני אתן לכם להציג את הנושא: חבר הכנסת גנאים, ואחריו חבר הכנסת זחאלקה וכל מי שרוצה להתייחס, אנחנו - - -

תודה. אדוני היושב-ראש, תחילה ברכות לאורחים שבאו לדיון.

ממה שהגיע אלינו; ממה שקראנו; וממה ששמעתי מוועד ההורים ומכולם – אזי אלה תנאים שלא יכולים לקיים בהם חינוך, לימודים והוראה. ראשית, אנחנו רוצים שהתלמידים ילמדו באווירה, באקלים ובתנאים אנושיים. שנית, באקלים חינוכי שייתן להם ללמוד.
ממה שאני קורא על החטיבה שנהפכה לתיכון ואחר-כך למקיף – שהתחילה כחטיבה עם 950 תלמידים: הכול שם קרוונים, דחוס, צפוף, אין חדר מחשבים, אין מעבדות, אין ספרייה, מה יש? – אין גדר מתאימה, אין חצר מתאימה.

אני לא אאריך כדי לתת לוועד ההורים לדבר. אני חושב שעלינו, כוועדת החינוך, התרבות והספורט, לצאת מכאן עם מסקנה וקריאה למשרד החינוך, למועצה המקומית, לכל הנוגעים בדבר ולרשויות הנוגעות בדבר – לתקן את המצב הזה, ובמהירות; גם את עניין הצפיפות בכיתות – 43 תלמידים, 42 תלמידים.
אני מסתפק בזה בכדי לשמוע מה אומרים ועד ההורים והנוגעים בדבר.

חבר הכנסת זחאלקה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מברך את תושבי לקייה שהגיעו לכאן – ההורים והאחראים, הפעילים בחברה האזרחית.
אנחנו, בוועדת החינוך, התרבות והספורט – אני חבר הוועדה משנת 2003 – ערכנו עשרות ישיבות, וכל יושבי-הראש וחברי הוועדה יצאו מנקודת מוצא פשוטה, כאילו אקסיומטית, אבל היא חשובה: שעל החינוך אחראי משרד החינוך, כבוד היושב-ראש.
משרד החינוך צריך לדאוג – אנחנו יודעים שיש גורמים שונים שמשפיעים לטובה או לרעה על מצב החינוך. אבל איך אומרים? בכל מקום, בכל מוסד, לא משנה מי מפעיל אותו: אם זה מופעל על-ידי השלטון המקומי, או על-ידי גורם פרטי – משרד החינוך אחראי על החינוך. בכל פעם שיש בעיה בחינוך אני קופץ למשרד החינוך, וככה צריך - - -. אחר-כך נטפל בעניינים האחרים, אבל בוא נסכים לעיקרון הזה.
כל נציגי משרד החינוך ושרי החינוך שהיו בשנים האחרונות, הסכימו לעניין הזה, כלומר שאנחנו כשרי חינוך אחראים על החינוך, וככה צריך לטפל בבעיה שלפנינו. כי היא בעיה פשוטה, איך אומרים? רואים אותה בעין: יש בית-ספר במצב בלתי סביר – לא רק קרוונים, אלא קרוונים במצב רע; חצר שמתמלאת בשלוליות בחורף; יציאה וכניסה לא מוסדרות – יש ילד שנדרס ונותח, ויש לו שברים באגן; אין אבזור מינימאלי; בעיות חשמל; ריצוף לא ראוי; בעיות בטיחות – בית-הספר לא בטיחותי. כל אלה דברים שאסור שיהיו.
אנחנו יודעים, כבוד היושב-ראש, שאין בעיה תקציבית במשרד החינוך. כלומר, הבעיה היא לא תקציב. כך אני מתרשם, וכך אומר לנו שר החינוך שיש כסף לבניית כיתות. אז למה לא בונים? – יש עיכובים בירוקרטים פה ושם. אני חושב, כבוד היושב-ראש, שהוועדה צריכה להתערב: אם הבעיה ברשות המקומית, במשרד הפנים או במינהל מקרקעי ישראל – אני לא יודע היכן הבעיה, אבל אנחנו צריכים לצאת היום בהחלטות שאנשים שבאו הרחק מהדרום יחזרו הביתה עם בשורות; שוועדת החינוך, התרבות והספורט היתה להם לסעד, והחליטה להתערב ולשפר את מצבם של מאות תלמידים.
אתה יודע? – ההורים מעניינים אותי פחות, מה שמעניין אותי זה הילדים. לא יכול להיות ש-560 ילדים לומדים במצב כזה, כאשר אפשר לפתור את הבעיה; לא שיש אוזלת יד, ואסור שהדבר הזה יימשך.
תודה רבה.

תודה לאדוני.

נמצאים איתנו ההורים, נכון?

כן.

מי מדבר בשם ההורים?
בבקשה אדוני, שִמְךָ.

אני אלסאנע מרעי, יושב-ראש ועד ההורים המרכזי בלקייה.

- - - כמה זמן?

אנחנו התאגדנו בשנה האחרונה - - -

אתה מכיר את כל הסיפור?

אני מכיר את כל הסיפור; אני חי את הסיפור; אני מרגיש את הסיפור.

ספר לנו בקצרה מה העניין שם.

בית הספר נמצא בקשר עין עם הבית שלי, אז אני יודע, בדיוק, מה קורה שם. מדובר בבית-ספר שנמצא בכפר לקייה, שמצבו קשה מאד: אין שם אווירה לימודית, אין שם אקלים חינוכי – ילדינו לא יגיעו לשום מקום מבית-הספר הזה. הם לא לומדים שום-דבר בבית-הספר הזה, כי התנאים בבית-הספר אינם תנאים.

"אִקְרָאא". אקראא בערבית זה תלמד, תקרא.

מה?

תקרא.

תקרא.

לא תקרה. תקרא.

לא בה', אלא בא'.

אין שם אקראא, ולא תכתוב ולא כלום.

לא עם א', ולא עם ה'.

שום דבר.

ילדינו נמצאים, בכל יום, בסכנת חיים. אני חושב עליהם בכל יום. אני בכל יום מודאג - - -

בית-הספר לא היה אף-פעם?

מה?

בית-הספר היה לפני זה?

לא היה בית-ספר. בית-הספר הזה הוקם – לפי דעתי, ולפי דעת הרבה אנשים בכפר לקייה –במחדל.

מתי המבנה היביל הראשון - - -?

המבנה הזה הוקם לפני שנה וחצי, עם הבטחה - - -

שנה וחצי, בגלל שהיה חוסר בבתי-ספר אחרים לקלוט את הילדים.

זאת הטענה שאנחנו שומעים. אני לא יודע אם יש דברים אחרים.

אתם הייתם מעדיפים שהם יהיו במקומות אחרים, מה שהיה לפני שנתיים?

950 היו בבית-הספר הראשון. יש פיצול של בית-הספר.

אדוני היושב-ראש, אני מעדיף שהילדים שלנו יהיו במקומות אחרים וטובים יותר מהמקום הזה. גם לא בבית-הספר ההוא.

אבל יש הגיון – כמו שחבר הכנסת זחאלקה אומר – כאשר בבית-הספר יש 950 איש ומפצלים בשביל שלא תהיה צפיפות בכיתות - - -

אבל לפצל לבית-ספר, לא לפצל למכלאה.

אדוני היושב-ראש, אני בעד לפצל בית-ספר לטובת הילדים, אבל לפצל בית-ספר לשני בתי-ספר ולא לבית-ספר ולקרוונים. אני עם הפיצול, אין לי בעיה: זה טוב לרווחת הילדים והתלמידים, וגם המורים.

אוקיי, בוא נתחיל לסדר את זה: לפני שנה וחצי החליטו לפצל, ואז העבירו. כמה תלמידים לומדים היום במבנים - - -?

בקרוונים לומדים היום כ-560 ילדים.

באיזה כיתות?

איזה כיתות, מר סלימאן אלסאנע?

זו חטיבת ביניים.

מכיתה ט' ועד כיתה י'.

מכיתה ט' ועד כיתה י'.

סליחה, ז'.

ז' עד ט'.

מדובר על חטיבת ביניים.

חטיבת ביניים צומחת.

ולאן הם ממשיכים משם?

אדוני היושב-ראש, מדובר בחטיבת ביניים צומחת.

לאן הם ממשיכים משם?

אין להם לאן להמשיך.

למה? אין תיכון?

עכשיו אין.

מה זאת אומרת?

מה שהם צריכים לעשות עכשיו זה להוסיף קרוונים ועוד קרוונים.

אבל אין תיכון?

אין תיכון.

אמור להיות תיכון. זה בית-ספר - - - צומח לתיכון.

צריך להיות תיכון. יש תיכון אחר.

רגע, לאיפה הלכו כל התלמידים שבשנה שעברה סיימו ללמוד בכיתה י'?

זה בית-ספר צומח, הם נשארים באותו מקום.

זאת אומרת, - -

- - -

- - -. - - - בונים, עד י"ב.

- - זאת חטיבת ביניים שממשיכה לתיכון?

נכון.

זאת אומרת, הוסיפו עוד קרוונים?

אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, הבעיה שלנו היא שמדובר בבית-ספר תיכון שהתקציבים לבנות אותו מוקצים משנת 2006. משרד החינוך הקצה בשנת 2006 את התקציב למועצה בסך של 6,500,000 שקל. יש בעיה, שאותי לא מעניינת: הכסף הגיע ממשרד החינוך למועצה וחזר למשרד החינוך בגלל שלא השתמשו בכסף. שוב פעם החזירו את הכסף למועצה ולא השתמשו בזה, ושוב החזירו למשרד החינוך.
ילדינו סובלים ומחכים לבית-ספר תיכון למעלה משש שנים. בשש שנים ניתן להקים עיר שלמה, ולא בית-ספר של 20 כיתות.

מי נמצא כאן ממשרד החינוך?

אני מייצג את משרד החינוך.

שִמְךָ, אדוני.

עלי אלקרנאוי. אני מפקח כולל לחינוך העל-יסודי במגזר הבדווי.
ברשותכם, אדוני היושב-ראש וכל הנכבדים, אני אעשה קצת סדר בכל מה שנאמר כאן, כי נאמרו דברים וחצאי דברים שלא נתנו תמונה נכונה ומדויקת כל-כך: במשך כל הזמן היה בית-ספר תיכון אחד בישוב לקייה, שלמדו בו תלמידי י'-י"ב. בנוסף, היתה חטיבת ביניים עצמאית אחת שלמדו בה תלמידים מכיתה ז' ועד כיתה ט'. הצפיפות, בחטיבת הביניים הזו, היתה מאד קשה, והרבה תלמידים למדו שם – הוזכרו 950 תלמידים; הם הגיעו, אפילו, ל-1,000 ול-1,100 תלמידים.
אדוני היושב-ראש והחברים הנכבדים, בעקבות הצפיפות הכיר משרד החינוך בהקמת בית-ספר על-יסודי נוסף בשנת 2006. הוקצה לזה כסף – נאמר כאן 6,500,000 שקל, והכסף הזה עומד לרשות הישוב עד היום.

זאת אומרת, לא העברתם כסף לרשות; זה אצלכם במשרד.

לא, לא – זה עבר בהרשאה תקציבית לביצוע, לניצול.

אתם יודעים מה קורה עם הכסף? הכסף נכנס לחשבון העירייה?

הכסף לא נכנס; המועצה קיבלה - -

יש הרשאה.

- - הרשאה תקציבית על-מנת שתיקח קבלן ותתחיל לבנות.

אז ההרשאה קיימת, אבל - - -

ההרשאה קיימת, הכסף קיים והרשות לא בנתה, משנת 2006 ועד לשנת 2009. בדקנו, עקבנו וביקשנו כל הזמן. יש בעיות; קיבלנו תשובות של בעיות קרקע.

בסדר, הבנו.
שאלה: שמעתי כאן שזו חטיבת ביניים שממשיכה להיות תיכון?

בית-הספר הזה צומח למקיף שש-שנתי. לומדים בו היום כ-100 תלמידי כיתה י'.

התחילו ללמד שם תיכוניסטים, או שעדיין מלמדים כחטיבת ביניים?

הקרוונים הוקמו במטרה לצמצם או להוריד את עומס התלמידים בחטיבת הביניים, ובמטרה נוספת שב-1/9/12 יתחילו בבניית בית-ספר חדש – מבנה – והכסף קיים.

חכה רגע, אני שאלתי שאלה ואתה עונה על משהו אחר.

האם התחילו ללמד תיכוניסטים בבית-הספר?

בקרוונים אנחנו לא מלמדים תלמידי תיכון. - - -

אז מה קורה עם תלמידי כיתה י' שסיימו ללמוד בשנה שעברה?

כיתה ט'.

לא סיימו עדיין כיתה י', - -

עדיין לא - - -

- - היום יש כיתה י' בבית-הספר. הם אמורים להיכנס למבנה חדש, הבנוי בניית קבע, ב-1/9. היו אמורים להיכנס ב-1/9 הזה – עוד פעם לא נכנסו, ועוד פעם הכסף משוריין. יש קבלן, ויש - - -

אז איפה הם נמצאים?

בבקשה.

איפה נמצאת כיתה י'?

הביאו קרוונים.

היום לומדים בקרוונים.

זה מה שאני שואל: התיכוניסטים התחילו ללמוד שם - - -

התחילו ללמוד בקרוונים, דבר שאנחנו לא - - -

ומי מלמד אותם?

מה זאת אומרת "מי"?

משרד החינוך הקצה מורים המתאימים ללמד בתיכון?

מי שמלמדים את כיתות ז'-ט' הם מורים שמועסקים על-ידי משרד החינוך, ומי שמלמדים את כיתה י' הם מורים המועסקים על-ידי הרשות המקומית, ורשת סכנין במקרה הזה.

ובדקתם - - - שאמורים ללמד בתיכון?

כן, מהבחינה הזאת אין שום בעיה.

ומה קורה עם כל הציוד שאמור להיות לאותם התלמידים? בדקתם מה קורה מבחינת הנושא הזה? – על הספריות נֶאֶמָר כאן.

באופן חריג הוקצו ארבע כיתות יבילים על-מנת להקים מעבדות לאור הסוגיה שנוצרה, והרשות המקומית לא סיפקה את זה, עדיין, למרות שהיא קיבלה הרשאה תקציבית.

אדוני, מתי בפעם האחרונה היית שם?

אני נמצא שם בכל שבוע.

אדוני, האם כנציג משרד החינוך אתה יכול להגיד שזה המנגנון שקרוב ל-500 תלמידים צריכים ללמוד שם?

מה זאת אומרת "המנגנון"? הם לומדים בכיתות. אגב, נאמר תחזוקה – הכיתות מאד יפות ומאד מתוחזקות: יש אישור בטיחות, אישור בריאות ורישיון לתפעול בית-הספר – אין שום בעיה מהבחינה הזאת. הכיתות חדשות, בזה אין בעיה.

אבל, שוב, השאיפה שלנו כמשרד היא שכל תלמיד ילמד בבית-ספר בנוי, ושהבנייה תהיה ברמה גבוהה. הקצנו לזה כסף; אנחנו רוצים שבית-הספר ייבנה; אנחנו דורשים את זה; מנהלת המחוז מצויה בקשר עם משרד הפנים בתחום הזה, על-מנת להביא לבניית בית-הספר. זו המטרה שלנו.

אוקיי. מי נמצא כאן מטעם העירייה?

יש היום שביתה.

מה "שביתה"?

יש היום שביתה. מה שאתה שומע.

זה לא מעניין אותם.

חבר הכנסת מילר, אני אתייחס, ברשותך: אני חושב שוועד ההורים צודק. זכותם של ההורים - - -

למען ההגינות תגיד: אני תושב לקייה.

אני אגיע לזה.

לי ולחבר הכנסת גנאים יש זיקה לעניין, אבל זה לא ייפגע בגישה העניינית - - -

אני האובייקטיבי היחיד.

- - - איזו זיקה בדיוק - - -?

- - -

אני תושב היישוב, ואני מכיר את בית-הספר, ואנחנו קיימנו פגישה עם משרד החינוך וגם המפקח השתתף, ומלווים את העניין. חבר הכנסת גנאים מסכנין, והרשת שמפעילה קשורה לסכנין – באיזשהו מקום שנינו מעורבים.
הבעיה היא שלפעמים יש מציאות קשה שמביאה לפתרונות גרועים, והסובלים הם התלמידים.

לא, אני אגיד לך איך הביטוי הזה נאמר: רצינו כמה שיותר טוב, יצא כרגיל.

אפשר להגיד כרגיל גם בלי הנקודה - - -
לכן, יש צפיפות - - - עד שייבנה בית-הספר הקבוע שאמור להיבנות, שיתוקצב על-ידי משרד החינוך וצריך לאשר. זו עובדה שמשרד החינוך מילא את חובתו, תיקצב, נתן הרשאה תקציבית, - - -

אז למה אין בית-ספר? - - - שנשמע, אנחנו במתח.

בגלל ויכוח בין המחזיק בשטח לבין הרשות - - -

שהוא מי? מי מחזיק בשטח?

תושב המקום.

קרקע פרטית.

בגלל הוויכוח זה התעכב, ובכדי לקדם את הפיתרון המועצה הכניסה קרוון באופן זמני עד שבית-הספר ייבנה.
אבל גם את הקרוון - - -

האם זה נכון שאף קבלן לא מוכן לבנות שם כי יש לחץ - - -?

לא, אני מבין שזה לקראת פיתרון, אני חושב ומקווה שזה נפתר. אנחנו, כולנו, נרתמים לעניין בעקבות הישיבה שהיתה במשרד לקדם את הפיתרון. אבל עד שיהיה פתרון, התלמידים זכאים למערכת חינוך ראויה. לא סוכם אז – בישיבה שהיתה במשרד החינוך – שיעבירו ויבנו עוד ארבעה מבנים יבילים. עד היום, ארבעת המבנים הללו לא הוקמו למרות שמדובר בישיבה שהיתה לפני חודשיים.

ויש הרשאה תקציבית.

- - - אפשר להגיד הרשאה.

אין סיבה בעולם שארבע כיתות לא ייבנו. אין סיבה בעולם שבית-הספר לא יהיה מחובר למערכת החשמל. משרד החינוך התחייב לפנות למשרד הפנים – אז מר ניר שמואלי אמר: אני אפנה למשרד הפנים, אני אסדר את העניין; בגלל ההתנגדות של משרד הפנים; בגלל שמדובר במבנים זמניים. משרד החינוך התחייב, והדבר הזה לא נעשה.
לדעתי, צריך לעשות שני דברים באופן מיידי: א. ארבע כיתות יבילים. ב. חיבור בית-הספר. ג. להמליץ שבהקדם האפשרי תתחיל בניית בית-הספר במבנה קבע כדי לתת מענה בתחילת שנת הלימודים הבאה.

העירייה לא נמצאת כאן, אז אני אשאל אותך – נציג משרד החינוך: אם אתה מבקר שם בכל שבוע, מה הסיכומים האחרונים עם השלטון המקומי?

אני לא אחליף אותם, - -

ברור.

- - אבל אני אגיד מה סוכם, ובהמשך למה שנאמר על-ידי חבר הכנסת טלב אלסאנע: באותה ישיבה סוכם שתונפק הרשאה תקציבית לרכישת ארבע כיתות יבילים. ההרשאה הונפקה, על-פי הסיכום ועל-פי ההבטחה של משרד החינוך, והיא נמצאת ברשות המקומית מה-7/12.

ומה הם עושים עם זה?

לא עשו שום דבר. עד עכשיו, בשטח, לא נעשה – - - - אני לא יודע, אבל בשטח לא נעשה דבר.

לפני הפגישה שוחחתי עם ראש המועצה. הוא אמר שהוא קיבל את ההרשאה - - -

גם אם הוא לא הגיע היה לו קשה להוציא לנו מכתב הבהרה?

אני לא יודע.

אני רוצה להגיד - - -, ואני רק מעביר את הדברים – במקרה הזה, לא לצורך הדיון. כי שוחחתי איתם: מה הבעיה? למה הנושא לא התקדם מאז הישיבה שהיתה במשרד החינוך? הוא אמר שהוא קיבל את ההרשאה; הוא קיבל אישור ממשרד הפנים לצאת למכרז; יוצאים למכרז, כי יש סכום של 380,000 שקל – מדובר בארבעה מבנים יבילים, זה מחייב מכרז. לכן, ההתחייבות שלו, וזה מה שהוא אמר לי – אני לא לוקח על אחריותי שום-דבר – שעד סוף החודש יהיו ארבעה מבנים יבילים.
אני חושב שזה צריך להיות מתחילת השנה, זה צריך להיות מה-1/9.

כן, אבל לפי מה שאני שמעתי אז, הם מתחילים לבנות שם בתוך תקופה קצרה של חמישה חודשים - - -

המבנה הקשיח ייקח זמן, יש הבדל. לבנות מבנה קבע ייקח תקופה ארוכה.

מתחילים – מתי מתחילים? אנחנו רוצים לראות התחלה.

מבנים יבילים צריכים להעביר באופן מיידי.

כן אדוני, מי אתה?

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה שנבין איפה אנחנו עומדים, - -

חבר הכנסת זחאלקה, סיימת.

- - מחבר הכנסת אלסאנע: האם יש סיכומים אמיתיים על התחלת הבנייה?

אדם שמחזיק את השטח - -

אתה אמרת שיש שיקולים - - -

- - צריך לפנות את השטח, וברגע שהוא מפנה הם מתחילים להכשיר את השטח לבנייה. הוא כבר מתחיל לפנות - - -

מתי הוא יְפָנֶה?

הוא מתחיל לְפָנות.

בסדר, זה לא יעזור, זה שמועות.
בבקשה, מי אדוני?

אני אלסאנע סלימאן, יושב-ראש ועד ההורים בבית-הספר.
בית-הספר הזה מבחינה בטיחותית – גם הרחבה בפנים היא מאבנים גדולות שיכול לשמש נשק גם לילדים קטנים. לפעמים יש ריבים בין הילדים והם משתמשים באבנים, - - - זה מסוכן.

אדוני, אני אגיד לך: אנחנו מתעסקים במשהו שאין אדם אחד שיכול לענות על הסוגיות האלה. כל מה שקשור לחשמל ולמסביב זה עניינה של הרשות המקומית, והם לא נמצאים כאן.

זה לא מעניין אותם.

מנהל בית-הספר נמצא כאן? – מישהו מבית-הספר, מהנהלת בית-הספר. אתה לא יודע?

טוב, בסדר, רבותיי תראו מה אנחנו עושים: - - -

אדוני היושב-ראש, ברשותך, רק עוד מילה - -

מילה.

- - – אם כבר הגענו מהדרום, ואנחנו פה – אתם המקלט האחרון שלנו כי אנחנו לא יודעים לאן להגיע מפה. אני רוצה להביא את צעקת הילדים בבית-הספר, את צעקת התושבים; אנחנו נמצאים בבית-ספר, לא בית-ספר. יש משפט שאומר שהדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות: כוונות המועצה טובות, כוונות משרד החינוך טובות – אז אני מאמין שכולם ילכו לגהינום. מה שאולי יש לנו זה - - - של הכוונות הטובות ביישוב.
מדובר בבית-ספר שאתה אדוני, היושב-ראש, וחברי הוועדה, לא יכולים להגיע אליו ברגל. מדובר בבית-ספר שחוצה אותו ואדי שמלא בזבל, חרקים, נחשים – כל מה שאתם מעלים על דעתכם.
לפני כמה ימים נדרס ילד בגלל שאין חנייה לאוטובוסים. אין מעבדות בבית-הספר; אין ספרייה; אין אינטרנט, אדוני היושב-ראש – איך אדם בכיתה י' - - -

אם אין חשמל, אין אינטרנט.

אין חשמל, אין אינטרנט.

אין חשמל תקין.

איך תלמיד בכיתה י' יכול לגשת למבחני בגרות? אנחנו עוצרים את ילדינו; הם לא יכולים ללמוד, אפילו, מקצוע אחד במדעים.
תודה רבה.

רבותיי, אני אסכם – אני אעשה סיכום ביניים: קודם כל, צר לי על כך שלא היה כאן נציג פורמאלי של השלטון המקומי. אני חושב שבעניין הזה אין שום קשר לנושא השביתה. אם יושב-ראש השלטון המקומי מוכן להיפגש בכל שעה ובכל רגע עם ראש הממשלה כדי לפתור סוגיות ובעיות, כך גם כל נציג של השלטון המקומי, כל עוד מדובר על נושאים חשובים ביותר למועצה שלו: אם זה נושא החינוך, ואם זה נושא הבינוי העולים על סדר-יומה של הכנסת, ונמצאים כאן שלושה חברי כנסת שבאים לדון בעניין זה, מן הראוי היה, לפחות, לשלוח נציג שמטפל בסוגיה זו.
בכך אני יכול להגיד שכל הטענות שנשמעו על-ידי ההורים שנמצאים כאן – ואף-אחד לא בא להגיד שהטענות לא נכונות – הוועדה מקבלת אותן, כמו שנאמר כאן.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מודיעים פה חגיגית - -

לא צריך. שנייה, אדוני.

- - שאם הפתרונות שלנו לא - - -

סליחה, אדוני, אני באמצע סיכום.

אנחנו נביא את כל הכפר ב-25 לחודש, שכולם יידעו את זה.

קודם-כל, זו לא חגיגה. צריך ללמוד שכשיושב-ראש מסכם, - -

הם עשו עלינו חגיגה.

- - אף-אחד לא מתערב.

אני מבקש מחברי הכנסת לפנות אליי מייד אחרי שהשביתה מסתיימת, ולבקש ממני דיון נוסף על הסוגיה. אני כבר אומר לכם שברגע שכל העניין של השלטון המקומי מסתיים, אנחנו נקיים כאן דיון.

אני פונה למשרד החינוך ומבקש לעשות בדיקה מקיפה לתנאים הבלתי נסבלים – כפי שנשמע כאן מההורים – במיוחד כאשר מדובר על תלמידים שצריכים להיות בדרכם ללימוד מקצועות הבגרות. כמובן שכל אותם התלמידים שלא מקבלים תנאים כדי ללמוד מקצועות הקובעים את עתידם, בסופו של דבר משרד החינוך צריך לקחת את זה כנורית אדומה ולהפיק לקחים. אם יש צורך בהטלת סנקציות, כאלה ואחרות, על כל מי שמקבל החלטות, אז צריך לעשות את זה.
אם הוצאתם את כל ההרשאות, אז צריך לפנות לגופים האחראים: גם לשלטון המקומי אם זה משרד הפנים, ואם זה מבקר המדינה אז גם מבקר המדינה. לא יעלה על הדעת שיש הקצאה משנת 2006, ועד היום אף-אחד לא מזיז שם אצבע בצורה כזאת שהדברים יתקיימו בפועל.
דרך אגב, אני לא מאשים את ראש העיר אם הוא מתמודד עם הבעיה של שטח פרטי, אז כמובן שהפתרון הזמני שצריך להיות, צריך להיות פתרון זמני אבל לא זמני רק במשהו אחד, אלא פתרון זמני מקיף: אם שמים מבנים יבילים אז צריך להיות חשמל, ביוב וכל מה שצריך להיות. אם צריך להציב ספרייה אז תביאו מבנה אחד שישמש כספרייה.

רבותיי, אתם תצטרכו להתמודד עם מאות תלמידים שבגלל שאין להם תנאים, הם לא מצליחים לקבל את השכלתם – אז מה עשינו בזה?
ועדת החינוך דורשת, קודם-כל, באופן חד-משמעי, לסיים את הסאגה עם אותם המבנים שאישרו אותם, והם צריכים להיות כבר בשטח. אותם המבנים שהקצתם עליהם הרשאה בדצמבר.

יש לי הצעה קטנה, - -

כן.

- - מתוך ניסיון: אני מציע – ברשותך, כמובן – שאנחנו, אני וחברי הכנסת אלסאנע וגנאים, נהיה ועדה שנלך לשם לבדוק ונביא דו"ח לוועדה. כלומר, נבדוק את העניין, ניכנס לעובי הקורה, כי חבל - - -

זה לא צריך להיות בסיכום. חבר הכנסת זחאלקה, אתה בכל רגע נתון – כמו שהכנסת נתנה לך את הזכות להיכנס לכל מקום – אתה יכול להגיע לשם, לעשות סיור ולישיבה הבאה להביא המלצות. כי אם אנחנו מקימים ועדה – אני אומר לכם: אם אתם יכולים להביא לדיון הבא חומר נוסף: אם אתם יכולים לגשת לשם ולעשות מצגת יחד עם ההורים.

אז אני מודיע שאנחנו נלך לשם, ניכנס לעובי הקורה - - -

בסדר גמור, - - -. אני לא רוצה לכפות, ואני לא רוצה שהישיבה הבאה תהיה כפופה לממצאים שאתם תביאו – אתם חברי כנסת, ולא גוף שאמור להביא לנו ממצאים.
אבל ממשרד החינוך, מהשלטון המקומי וגם בקשה להורים: אם אתם רואים לנכון להביא לישיבה הבאה תמונות או מצגת להמחשה על מה שקורה בשטח, אנחנו נשמח לראות את הסוגיות הללו ואנחנו, בוועדת החינוך, נוציא מכתב לראש העיר – מה שמו בישראל?

חאלד אלסאנע.

חאלד אלסאנע, - -

- - -

- - שקודם-כל אנחנו רואים שאין זה מכובד שוועדת החינוך דנה על סוגיה שאינה פשוטה בעניין השייך לרשות המקומית שלו, ולא נשלח לכאן אף נציג – זה דבר ראשון.
דבר שני, אנחנו קוראים ליישם את כל ההחלטות שהתקבלו בשנת 2011 סביב המבנים, וכמובן לנצל את ההרשאות שהתקבלו ממשרד החינוך. אנחנו מבקשים ממשרד הפנים לתת את כל האישורים הנדרשים – כמובן שבכפוף לחוק – להקמת המבנים, כי אחרת סביב הבירוקרטיה אנחנו נראה שמי שנפגע הם רק הילדים.
אנחנו נקיים ישיבה – בכפוף לבקשה של חברי הכנסת – בזמן הקרוב, ושם נבקש; אני מקווה שראש העיר יגיע ביחד עם נציגיו ועם החלטות ברורות.
כך או אחרת, אני קורא לשלטון המקומי בלקייה שמה-1/9/12 הילדים ילמדו במבנה קבוע, חדש. לדעתי, בתוך חמישה חודשים אפשר להרים מבנה אם יש תקציב ואם יש הכול, ולא צריך להתעסק בסוגיות בירוקרטיות כאשר מדובר על ילדים שצריכים לקבל את החינוך הטוב ביותר שמדינה יכולה לתת.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:04.>