PAGE
12
ועדה משותפת

לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך התרבות והספורט

לדיון בהצעת חוק רשות השידור
07/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 13 >
מישיבת הוועדה המשותפת
לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך התרבות והספורט

לדיון בהצעת חוק רשות השידור
יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ב (07 בפברואר 2012), שעה 13:00

<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן-היו"ר

ישראל אייכלר
אלכס מילר

נחמן שי
ראלב מג'אדלה
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אופיר אקוניס
אבישי ברוורמן

>
עידו אציל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרים מלכין - מרכז בכיר אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באג"ת, משרד האוצר

יונתן רזניק - משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, משרד האוצר

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

ירמיהו קדושי - מפיק ותסריטאי, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

יעקב לזוביק - גנז המדינה, גנזך המדינה

שירן שושנה - יועמ"ש, גנזך המדינה

נילי בן גיגי – וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

אלי פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

רות אלמגור-רמון - יועצת הלשון ברדיו, האקדמיה ללשון העברית

טלי בן-יהודה - מנכ"לית האקדמיה, האקדמיה ללשון העברית

דורון קרני - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

עלאא עבדאללה - יועץ משפטי, מרכז אעלאם

חני לוז - מנהלת, מרכז תדמי"ת

אמיר גילת - יו"ר, רשות השידור

ערו הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

חנה מצקביץ' - יועצת משפטית, רשות השידור

תומר קרני - עו"ד לשכה משפטית, רשות השידור

פאני ביטון - ועד מטה, רשות השידור - ועדי עובדים

גדי בן יצחק - חבר ועד אגודת העיתונאים, רשות השידור - ועדי עובדים

דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור - ועדי עובדים

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים, רשות השידור - ועדי עובדים

שגב משה - יו"ר ועד טלוויזיה טכנאים, רשות השידור - ועדי עובדים

ענת עוזרי - יו"ר ועד משולב טלוויזיה, רשות השידור - ועדי עובדים

יצחק שבו - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור - ועדי עובדים

משה זמיר - עורך תכניות בקול ישראל, רשת מורשת

משה בר - יו"ר עמותת הנכים

דריאל גלילי - עוזר יו"ר עמותת הנכים

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

צהריים טובים, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת חוק רשות שידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010. יש מספר הצעות ובקשות לדיונים מחדש. מה הראשון שאנחנו עוסקים בו?

אני מציעה להקדים את סעיף 2ג, מאחר וחבר הכנסת נחמן שי צריך לצאת מהישיבה.

זה צוות הדה-לגיטימציה.

זה מה שאני ואתה, לא?

כן, כן, זה צוות של..

מדובר בבקשה לדיון מחדש לסעיף 23(א) לחוק העיקרי, סעיף 13 להצעת החוק, בעניין ביטול הצורך באישור הממשלה למינוי מנכ"ל.

חבר הכנסת נחמן שי, תציג בבקשה את הבקשה שלך.

זה ואני והוא?

כתוב רונית תירוש ונחמן שי.

לא, זאת חברת הכנסת תירוש. ברוויזיה הבאה תהיו שותפים, שזה סעיף ד' שעל סדר היום.

הנושא של מינוי מנכ"ל בראשות היושב-ראש היה ונשאר אחד ההישגים החשובים של אותו חוק שהוכן בטרחה גדולה ובשקדנות גדולה. הוא נועד לשחרר את הרשות, לתת לה עוד מימד של חופש, שהוא חיוני, ולעשות את זה דרך מינו מנכ"ל.
העובדה שהיום התמנה המנכ"ל על ידי הממשלה, וכך יהיה גם בעתיד אחרי שהחוק חוזר אלינו, אומרת שהממשלה מסרבת לוותר על בעלות הבית שלה, היא רוצה להמשיך ולנהל את הרשות באמצעות המנכ"ל, יהיה אשר יהיה. היא עושה את זה היום בדרך של שינוי החוק מחדש. מי שרוצה בעצמאות השידור הציבורי במדינת ישראל, בחופש הפעולה שלו, בפעילות שלו על פי אמות מידה מקצועיות - אני חושב שיש פה רבים מעובדי רשות השידור שיודעים היטב למה אני מתכוון - צריך לתמוך בהחזרת המצב לשלב החוק. לא הממשלה צריכה למנות את מנכ"ל רשות השידור. אין שום סיבה בעולם. המועצה הזאת, הכלים שיש בידיה, הדרכים שהיא תבחר לעצמה – חלקן מפורטות בחוק, חלקן היא תגבש לעצמה - יכולה וצריכה למנות את המנכ"ל. היא יכולה גם לפטר אותו, כמו שמקובל במקומות שפועלת מועצת מנהלים. זו מעין מועצת מנהלים. העובדה שהחוק חוזר אלינו במתכונת הזאת אומרת את מה שכולם יודעים בחדר הזה, שהממשלה היא בעלת הבית ברשות השידור, שהיא רוצה להיות בעלת הבית. היו דברים מעולם, אני לא מתכחש לזה. חשבנו שהרשות יוצאת פה לחופש, אבל התשובה היא לא. אני מבקש להחזיר את הסמכות לידי המועצה.

גם עכשיו המועצה ממנה, לא?

לא, עכשיו שינינו את זה לממשלה.

המועצה, באישור הממשלה.

בסדר, זה אותו דבר.

השר לא יכול למנות בלי המועצה. זה המצב. תסתכל מהכיוון הזה.

לא השר, הממשלה.

הממשלה או השר.

.. תמנה באישור הממשלה.

באישור הממשלה. הממשלה לא יכולה למנות בלי המועצה. המועצה היא שלב הכרחי במינוי.

אתה רוצה שזה לא יבוא למליאת הממשלה?

לא צריך את הממשלה. מספיק.

אפשר לשאול שאלה את משרד המשפטים? האם היא יכולה לתת לנו כמה דוגמאות למינויים שנדרשים באישור מליאת הממשלה, כמו למשל שגרירים, יושב ראש חברת חשמל, מפעל הפיס או מקורות בשירות הציבורי, כדי שלא יבואו ויגידו אחר כך..?

ולא חברות ממשלתיות, אלא גופים ציבוריים אחרים?

יש רשימה שלמה שמביאים אותה לאישור הממשלה.

שורה ארוכה.

רשות השידור היא לא חברה ממשלתית.

דנה לא ענתה.

זאת הייתה שאלה מנחה. התשובה ניתנה.

לא שאלה מנחה, שאלה חדה. האם את רואה בהסדר הקיים שהוועדה הגיע אליו הסדר שלוקה בחסר מבחינת..?

היא לא יכולה לענות על שאלה כזאת, אדוני היושב-ראש.

מבחינה משפטית.

זאת גם שאלה מנחה.

היא לא יכולה לענות על זה, היא מייצגת עמדה ממשלתית. מה שאתה יכול לשאול אותה, אדוני היושב-ראש, זה שתתן לנו דוגמאות שבהן..

זה בדיוק מה שביקשתי, גברתי היועצת המשפטית.

היא לא יכולה לצאת נגד עמדת הממשלה.

לכן היא גם אמרה שהשאלה היא חדה.

צריך לציין רק שיש תהליך איתור שקבוע בהצעת החוק. תהליך האיתור הזה לא מאפשר איזה שהוא שיקול, כמו שנרמז עליו, פוליטי במינוי מנכ"ל.

הוא לא נרמז, הוא נאמר בצורה מפורשת.

יש תהליך איתור מקצועי שקבוע בהצעת החוק, אחרי זה זה מובא לאישור המועצה, כשהאישור הסופי שנדרש הוא של הממשלה.

נכון, כמו למשל מנהל רשות המסים שבג"ץ ביקש מהממשלה לאשר ביום ראשון הקרוב. האם הממשלה תאשר או לא תאשר את מינויו אינני יודע. אני מניח שכן. הוא בא לאישור של מליאת הממשלה.

מה זה שייך? מסים ורשות השידור זה לא אותו דבר. יש פה עוד סעיף. הלא גם הפסקת הכהונה..

למה? מסים זה קצת יותר רגיש מרשות השידור.

לא. ממש לא.

זה קצת יותר רגיש.

ממש לא. אתה, כי אתה בא מהמגזר של..

אוי לנו אם לא.

אותו דבר הפסקת כהונה.

עם כל הכבוד לרשות השידור.

אגרה זה גם מסים.

הוא בא מהמגזר של משלם מסים כמו כולנו.

יש פה גם הפסקת כהונה. זה אותו דבר. התהליך דומה. כרמל, אתם מדברים על המינוי, אבל גם הפסקת כהונה היא באותו תהליך.

המועצה תמליץ לממשלה על הפסקת כהונה.

לא. לאחר ששמעה את טענותיו של המנהל הכללי לפנות בעניין הממשלה להמליץ על הפסקת כהונתו של המנהל הכללי בשל טעם מהטעמים הבאים.

על איזה סעיף אתה מדבר?

זה אותו דבר.

זה הגוף הממנה. הרעיון הוא שהגוף הממנה הוא גם הגוף..

נכון, אז הממשלה יכולה גם לפטר מנכ"ל. אם זה נראה לכם נכון, אז..

בלי אישור המועצה?

אולי נשאל את מר אולמרט איך הוא פיטר מנכ"ל.

אל תתגעגע.

אני ממש לא מתגעגע. זה ראש המפלגה שלך לשעבר.

אבל עשינו חוק.

להיפך. אני רואה שהמועצה גם בלי השר יכולה להפסיק את כהונתו.

נכון.

נכון, אבל השר יכול..

יש תהליך לפני כן שקובע שהשר צריך לפנות למועצה רק אם המועצה לא דנה. זה תהליך..

לא. למה? המנהל הכללי יחדל בלי קשר לממשלה.

המועצה יכולה על פניו להפסיק את כהונתו..

זה בסדר.

אם התקיימה אחת העילות להפסקת הכהונה והמועצה לא דנה בכך, אז השר ולא הממשלה גם רשאי לפנות.

נכון.

אני רואה הסדר מאוזן מאוד.

ההסדר הזה משאיר את הכוח בידי הממשלה, כרמל, זה ברור לך. תשווה את זה לנוסח הקודם, תשווה את זה לנוסח הזה. זה משאיר את הכוח..

איזה נוסח קודם?

היא דיבר על תיקון 18, הצעת החוק שהייתה..

היא לא הונחה בפנינו.

ב-2005.

שעברה בכנסת.

היא עברה קריאה ראשונה בכנסת. עדיין לא הוחל עליה רציפות.

נכון. היא נגנזה.

אנחנו שינינו את הנוסח שהוצג בפנינו לכיוון שאתה מדבר עליו.

אני לא רואה את הבלמים פה.

יש המון בלמים, חבר הכנסת שי. יש בלמים ואיזונים.

יש לכם רוב, אז מה זה משנה מה אני אומר בסוף. אם אתם חרדים לשידור הציבורי במדינת ישראל, אל תשוו אותו..

חבר הכנסת נחמן שי, היה לנו גם רוב לפני 10 דקות. עובדה שאנחנו מדברים. זה לא שחיכינו שאנשים יגיעו לחדר.

לא אמרתי כך.

זה שמקשיבים ומדברים.. למרות שהגיע חבר בכיר ועוד חבר בכיר.

מנקודת ראותי, הבנתי והיכרותי את הנושא אני רוצה לנתק את הממשלה מרשות השידור, אני רוצה לתת לרשות השידור להתנהל על פי אמות מידה ציבוריות, בכפוף לאותה מועצה שאנחנו ממנים פה, שהממשלה ממנה. עזוב, לא ניכנס לתהליך.

עדיין אני חושב שהמנכ"ל פה כפוף למועצה בצורה די ברורה.

זה בסדר.

היא יכולה להפסיק את כהונתו. היא יכולה גם לפטר אותו. הממשלה צריכה למנות אחרי שהמועצה ממליצה. המועצה יכולה באופן בלעדי להפסיק את כהונתו.

רק בהתקיים אחת מהעילות.

זה מוגבל רק לאותן עילות שמפורטות..

סיום עבודתו הוא לא באישור הממשלה.

רק אם השר פונה למועצה.

כתוב שהמועצה קבעה ברוב של שני שלישים מחבריה שאינו ממלא את תפקידו כראוי ושהיא מפטרת אותו.

אני לא לוקח מהמועצה את תפקידה.

אם היא רוצה היא מפטרת.

אני לא חושב שראוי להכניס את הממשלה לתוך התהליכים, הן של המינוי והן של..

המועצה פה יותר מהממשלה בתהליך. הממשלה לא יכולה לפטר בלי מועצה.

בסדר. אני לא אומר שלא חיזקו.

המועצה יכולה לפטר בלי ממשלה. מי יותר חזק פה? תגיד לי. זה המצב, תקרא את החוק.

אני אקרא את החוק.

מליאת המועצה זו הממשלה.

גם אלוהים ברא את כולנו. אין לזה סוף.

זה לא נכון.

זו תשובה למה שאתה אומר. המועצה לא יותר חזקה מהממשלה.

במועצה יש תהליך של איתור מקצועי. רק בסוף התהליך אתה..

המצב הוא כזה: הממשלה לא יכולה למנות בלי המועצה, המועצה לא יכולה למנות בלי הממשלה, המועצה יכולה לפטר בלי הממשלה והממשלה לא יכולה לפטר בלי המועצה. מי יותר חזק? תסביר לי.

הממשלה.

הוא סתם זרק.

הוא מדליק אותך סתם.

אני לא מדליק אותו. אני אומר לך, אל תיתמם. אגב, אני פה ממלא מקום של עמיר פרץ.

אדוני לא יכול למלא את מקומו של עמיר פרץ, מאחר ואנחנו מדברים על ועדה משותפת לכלכלה וחינוך. חבר הכנסת פרץ איננו חבר.

אני חושב, חבר הכנסת שי, שיש פה איזו שהיא פרנויה סביב..

חבר הכנסת שי, אתה עדיין עומד בדעתך שנצביע..?

בטח. זה יגיע אליכם. רק עוד שנתיים, עוד 4 שנים תגידו פרנויה. בסדר.

לא אמרנו פרנויה.

גם לפרנואידים יש לפעמים פחדים אמיתיים. הפחדים שלי מבוססים על הניסיון. הייתה פה הזדמנות - אנחנו מחמיצים אותה - לשנות את דרכה..

הניסיון שלהם.

נחמן, תן להם..אנחנו בעוד שנתיים..

מספיק. אני לא רוצה לטלטל את החוק זה. אם פעם אחת עושים חוק רשות שידור חדש ועושים בו שינויים, אני לא רוצה להחזיר אותו לשולחן הזה כל פעם, לגזול את זמנם ואת תשומת ליבם של כל האנשים הטובים האלה. אני אומר, בואו נלמד מהלקחים לאורך ההיסטוריה.

חבר הכנסת אופיר אקוניס מצביע במקום חבר הכנסת דני דנון בוועדה המשותפת, חבר הכנסת יעקב כץ איננו יכול להצביע, חבר הכנסת מג'אדלה איננו יכול להצביע וחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ - אם היא תיכנס, כי היא אמורה להיכנס בכל רגע - מצביעה במקום חברת הכנסת נינו אבסזדה.

מי נציג העבודה במשותפת?

אין נציג העבודה, יש נציג לעצמאות, חברת הכנסת וילף.

מתמטיקה קואליציונית.

צריך לעשות סדר במדינה הזאת. ל-4 יש נציגות ול-8 אין?

5.

החמישי בדרך לסין.

מי בעד בקשתו של חבר הכנסת נחמן שי לדיון מחדש?

ה צ ב ע ה

בעד – 1


מי נגד?
נגד – 3


הבקשה לא התקבלה.

אני מבקש להגיש הסתייגות. אנחנו נחזור לזה.

יהיה דיון ארוך במליאה בנושא החוק הזה.

עכשיו אני רוצה לעבור להסתייגות אחרת שהצעתי. עכשיו לגבי הסעיף על הטאלנטים, נדמה לי בסעיף 24.

סעיף 24(ב), שזה סעיף 14 להצעת החוק.

מאותה נקודת ראות שהנחתה אותי קודם, שרוצה לתת בידי ההנהלה והמועצה הציבורית את היכולת לנהל את ענייניה הכספיים והאחרים. משום מה נקבע פה – אם אני צודק, זה מופיע למטה. הרבה שינויים חלו פה – שאם רוצים לתת הסכמים מיוחדים וכן הלאה, צריך לקבל את אישור שר האוצר. כתוב שיותקנו תקנות וכן הלאה. פתאום נכנס לי שר האוצר. הוא יחליט על מידת הכישרון ושיקול הדעת של הדרג המקצועי של רשות השידור.

זה הנושא של שנינו?

כן.

אני חושב שאם מדינת ישראל מחליטה להטיל על מועצה ועל הנהלה מקצועית לנהל ארגון - יש ותהיה לנו תמיד ביקורת - צריך לתת לה את חופש הפעולה לבחור. אני לא רוצה ששר האוצר יחליט אם אמן מסוים צריך לקבל משכורת כזאת או אחרת, או לגבי מה שנקרא טאלנט - כשרון בעברית. אני לא רוצה את המעורבות של שר האוצר בענייני רשות השידור. אני אומר את זה בכל מקום שאני יכול. אני חוזר על זה גם עכשיו.

הכוונה היא הממונה על השכר, אדוני היושב-ראש?

אני יודע? הוא יעצים את זה.

היועצת המשפטית, זאת שאלה נבונה. דווקא בעניין הזה אפשר להבין את הרציונאל. אגב, גם בקודמת אפשר להבין את הרציונאל, רק לא הסכמנו. כשאתם כותבים באישור שר האוצר לקביעת תנאי עבודתם, האם מדובר על הממונה על השכר?

כן.

כך מקובל גם היום?

כן.

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שסעיף קטן (ב) מדבר על התפקוד של עובדי הרשות.

אני לא רוצה את זה. אני אומר שלא צריך את זה. אני לא רוצה פקיד באוצר שישב עליהם ויחליט בשבילם אם נכון לתת חוזה מיוחד או לא לתת חוזה מיוחד. אם הם לא טובים הם ילכו.

לא בזה מדובר, חבר הכנסת שי. סעיף 24(ב) מדבר על התפקוד של עובדי הרשות, תקן השכר, הגמלאות ותנאי העבודה של עובדי הרשות. סעיף קטן (ג) הוא הסעיף שמדבר על טאלנטים, על החוזים המיוחדים, כאשר בו אין התייחסות של שר האוצר.

אם אין התייחסות של שר האוצר אני מושך את ההסתייגות. לפי מיטב ידיעתי הייתה, לכן העליתי.

ב(ב) יש.

רק ב(ב) על עובדי המדינה, לא על הטאלנטים, לא על החוזים המיוחדים.

אם זאת ההבהרה, ואם..

גם היום חוזי הכוכבים מאושרים על ידי הממונה, לא? הכל מאושר על ידי הממונה.

אז למה זה לא יוצא?

וכי למה? אם זה עצמאות רשות השידור, למה?

גם עובדי הרשות.. למה שר האוצר צריך?

לא שר האוצר.

כתוב שר האוצר.

עובד מדינה.

אם עובד מדינה, למה..?

למה שר האוצר? אתם רוצים את שר האוצר על הראש?

לא רוצים.

לא רוצים את שר האוצר.

זה ברור שהם לא רוצים את שר האוצר.

נמחק את שר האוצר מהסעיף.

אם אפשר, מעכשיו למחוק רטרואקטיבית.

למחוק לגבי הכל.

איך את עומדת למחוק את שר האוצר?

סעיף 24 דן בקבלת עובדים ותנאי עבודתה של רשות השידור.

אני מקבל את מה שמתיישר עם המקובל בשירות המדינה.

סעיף קטן (א) לא רלוונטי לצורך העניין. סעיף קטן (ב) אומר –אני אקרא אותו בנוסח אחרי החלטות הוועדה – שהתפקוד של עובדי הרשות, התקן, השכר, הגמלאות ותנאי העבודה יהיו כשל עובדי המדינה למקצועותיהם, בהתחשב באופיים המיוחד..

גם לזה יש היסטוריה.

..של תפקידים מיוחדים לרשות בלבד, ובשים לב לכך הם ייקבעו על ידי המועצה באישור שר האוצר.

למה אישור?

בסעיף קטן (ג) כתוב: "אין האמור בסעיף זה גורע מסמכות הרשות לחתום על חוזים מיוחדים". כאן סעיף קטן (ג) הוחלף, אני אקרא את הנוסח החדש: "הרשות רשאית להתקשר לתקופות מוגבלות או למשימות מוגבלות עם אדם אם קיימת בנסיבות העניין הצדקה..

מתחום התוכן והיצירה, לא?

לא, זה שונה. "..אם קיימת בנסיבות העניין הצדקה מיוחדת להתקשרות - אתה צודק - בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם". כמובן אני חייבת לומר שמה שאני קוראת כרגע זה לא הנוסח הסופי שיונח על שולחן הוועדה, אבל זה קובע את העקרונות. בסעיף קטן (ה) כתוב: "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הרשות להתקשר בחוזים מיוחדים במקרים או לפי תנאים שבהם ניתן להעסיק עובדים בשירות המדינה בחוזה מיוחד, וכן עם סוגי עובדים שקבעה המועצה". זה מה שרלוונטי לעניין הזה.

השאלה אם התוספת הזאת לא נכנסת בגדר סעיף (א). האם זה עצמאי? האם הרשות יכולה להתקשר ולקבוע? כמובן שאני מדבר על היגיון, לא על דברים פרועים. השאלה אם העניין של שר האוצר לא נמשך לאורך כל הסעיף הזה. מזה אני חושש. לא הייתי רוצה ששר האוצר יהיה מעורב בהחלטות המקצועיות.

מי קובע את הסכום עצמו?

עד 90% קובע המנכ"ל, מעבר לזה האוצר.

זה לטאלנטים.

אבל הטאלנטים מרוויחים הרבה יותר משכר מנכ"ל, פי 2 משכר מנכ"ל בשירות..

זה בסדר. צריך לתת להם את הגמישות. צריך לתת להם לנהל את הרשות. אם הם לא טובים אנחנו יודעים מה עושים, אבל צריך לתת להם גמישות ניהול.

אני מסכים איתך.

המצב הנוכחי הוא פתח להתערבות פוליטית בטאלנטים, בניהול. מה שהיום קורה זה קטסטרופאלי.

הרשות בלי זה הצליחה יופי.

זה נכון, אבל השאלה אם החוק הזה מתקן את המצב.

כל המעורבות של האוצר בתוכן..

האוצר לא יכול להיות מעורב בתוכן.

האוצר לא קשור לתוכן. חוק יסודות התקציב קובע שבכל התאגידים הסטטוטוריים - בכללם רשות השידור - תנאי השכר כפופים לאישור שר האוצר. משם הסמכות של האוצר לפקח. בגלל שתיקון החוק הזה מאוחר לחוק יסודות התקציב רצו שהוא יהיה באותה הרוח. הדבר הזה לא מרחיב את סמכותו של שר האוצר, הוא מרחיב את האפשרויות של רשות השידור להעסיק לצורך העניין לא רק אנשים בתנאים של עובדי מדינה אלא גם אנשים שהם טאלנטים בכל מיני חוזים מיוחדים. החלות של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב חלה בכל מקרה, גם אם ספציפית יורד סעיף כזה או אחר. זה לא משנה שום דבר.

לכן אתה לא צריך את זה.

כל הסעיפים האלה מרחיבים בחוק של הרשות את האפשרות שלה להעסיק עובדים בתנאים שהם יוצאי דופן בגלל כל הטאלנטים.

לעניין כל ההתערבות בתוכן. האוצר אף פעם לא מתערב האם לתת תנאים כאלה לאדם כזה או אחר. הוא אומר שיש 30 איש שאפשר לתת להם 20, 30 או 40 אלף שקל. הוא לא נכנס אם לתת לא' , ל-ב' או ל- ג'.

רק 30? למה לא 40?

יש גם יותר, לא?

לא חשוב. זה עצם העניין.

אתה מדבר על טאלנטים.

כבוד חבר הכנסת, בעצם זה ברור. האוצר יקבע לרשות השידור איך היא תעסיק את עובדיה. חוק יסודות התקציב – אמר טוב נציג האוצר – קיים. סעיף 29(ב) לא נותן לאף גוף ציבורי לעשות מה שהוא רוצה בעניין הזה. יש פיקוח - אין ויכוח על זה - כל עוד אנחנו חיים במדינה מסודרת. רמת הכניסה לתוך הקרביים של רשות השידור, שעכשיו הכנסת, ובצדק, סוף סוף רוצה לעשות אותה עצמאית, היא בלתי נסבלת. הוא רק אמר: "אנחנו נקבע כמה. במקרה גם נקבע את רמת ההתעסקות שלהם". אנחנו מוגדרים בחוק הזה כעובדי מדינה, אבל היחידים בכל השירות הציבורי שעוד לא קיבלו פיצוי על שחיקה של 5% לפני 3 שנים ו-7%. עכשיו זה אנחנו. בגלל זה יש היום עיצומים. מתייחסים אל עובדי רשות השידור – עדיין לא עצמאיים על פי החוק - כעבדים. מה שהאוצר רוצה זה מה שיקרה איתנו. זה מה שקורה גם היום. אתם מדברים עוד מעט גם על למכור את הנכסים שלנו. מישהו לקח בחשבון שיום אחד העובדים לא ירצו סתם שייקחו אותם for granted? לפי הסעיף שלכם, מישהו שבא היום לעבוד ברשות השידור אפשר לגביו לעשות דלת מסתובבת ולהכריז עליו כעובד קבלן. זה נכון שאתם מדברים על סכום גבוה לטאלנטים, אבל הטאלנט הכי גדול שהיה ברשות השידור - על פי השכר לפחות - קוראים לו חיים יבין. הוא היה מוגדר כעובד קבלן. הוא נתן שירותים לרשות השידור כדי לעקוף את העניין הזה.

עובד קבלן בתנאים לא רעים. לעובד הקבלן הזה היו תנאים מצוינים.

אבל אתה אומר שהממשלה נותנת לאנשים שהיא בוחרת בצורה זו או אחרת, כמו המנכ"ל, כמו היושב-ראש, אפשרות להעסיק אנשים. למה להגיד להם איך ולמה? אם הם חרגו יש את חוק יסודות התקציב. אמר נציג האוצר שהוא רוצה כאן אזיקים על אזיקים.

לא, ממש לא.

יש לו את סעיף 29(ב). מספיק.

אדוני לא מבין. זה מרחיב את האפשרות של רשות השידור להעסיק עובדים, נותן להם אפשרות להעסיק ביותר. חוק יסודות התקציב חל בכל מקרה.

איך?

בלי פיקוח.

הוא חל בכל מקרה.

היא הנותנת.

עקרונית אני תומך במה שאמר גדי בן יצחק ובמה שאמר חבר הכנסת שי. הוא אמר דברי טעם. מה לעשות שאחד הכוכבים הגדולים שלכם נבחר למפקד גלי צה"ל. אני מברך אותו. אני חושב שזאת בחירה טובה לגל"צ, אובדן גדול לקול ישראל. אתם רוצים טאלנט. האם אתם יכולים להציע לו – אני שואל גם אותך, אבל יותר את רשות השידור – 100 אלף שקל, 120 אלף שקל? מי ישים את הלימיט? אני מסכים שלא צריך לפקח. כל הפיקוח הזה הוא קצת דבר סובייטי. אני נגד דברים סובייטים.

הפיקוח קיים בכל מקרה.

האם יש גבול מסוים שרשות השידור תעמוד בו, או שזה פרוץ לגמרי? כל זה בהנחה שאנחנו תומכים ברוויזיה.

אני אתן לך דוגמה שתפריך את כל מה שטוען פה האוצר. לקול ישראל חסר כתב מדיני. אנחנו לא יכולים למנות כתב מדיני בגלל האוצר.

למה?

כתב כלכלי במשך שנים.

זה קשור לחוזה האישי שלו מהאוצר. עד היום לא קיבלנו את החוזה.

וכתב כלכלי בגלל אותה סיבה.

למה אתם צריכים לאשר להם כתב מדיני?

זה ממש לא נכון. אם רשות השידור הייתה רוצה לקלוט עובד בתנאים רגילים, כמו כל שאר העיתונאים..

אין לך בעיה עם זה.

אין בעיה. ברגע שהם באים ואומרים, "שמע, הבן אדם הזה, רמות השכר שלו חריגות", אז האוצר נכנס לתמונה.

איך אתה יודע שזה חריג?

למה אתה צריך להיכנס לתמונה? שהוא יחליט את מי הוא רוצה לקחת.

אתה צריך לתת להם את היכולת להתחרות.

לא חשוב מה המצב כיום. אנחנו עוסקים עכשיו בחקיקה שעתידה לשנות את זה. אני שואל. לא קיבלתי מאתי תשובה מספיק זהירה בשביל להגיד לי שהיא בטוחה בכך שהחוק החדש לא מאפשר לכם לשים וטו על נושא כזה.

זה לא קשור לחוק החדש, כי בכל מקרה סעיף 29 חל.

חוק יסודות התקציב.

החוק הזה רק מרחיב את האפשרות של הרשות.

אתם צריכים להביא כל טאלנט אליו לאישור?

כל דבר חריג.

זו ממש בדיחה, אני מצטערת.

אם סעיף 29 בכל מקרה חל, למה הם צריכים את הסעיף הזה?

כדי לגור בבניין ולהגיד לנו מה לשדר. מה זאת אומרת, זה לא ברור?

מה זה חריג?

אני רוצה לשאול את נציג הממונה על השכר. אין מחלוקת שחוק יסודות התקציב חל. זאת נקודת המוצא. אם לפי חוק יסודות תקציב צריך את אישור שר האוצר לכל מה שמופיע בסעיף קטן (ג), כמו גם בסעיפים אחרים, בשביל מה לכתוב את זה כאן פעם נוספת?

העניין הוא שרצינו להרחיב את הסמכות של הרשות, שאומרת שמחר יבוא הממונה על השכר ויגיד שלצורך העניין כולם עובדי מדינה. אמרנו שנכתוב במפורש שלרשות, בגלל המאפיינים הייחודים, יש אפשרות להעסיק בתנאים חריגים. זה נועד להרחיב את מגוון האפשרויות של הרשות.

אז..

זה בדיוק הפוך.

אולי אתה יכול להסביר לי איך זה מרחיב. אני רואה שבסעיף קטן (ג) הקיים היום יש משהו די דומה. האם כי כאן יש התייעצות עם שר האוצר ועכשיו הורדתם את ההתייעצות? אני רוצה להבין איך זה הרחיב.

השאלה על איזה סעיף את מדברת. על סעיף (ב) או על סעיף (ג)? מה שהטריד את חבר הכנסת נחמן שי היה סעיף קטן (ג).

מה שהיה על סדר היום היה סעיף (ב) בפנייה שלו.

זה הפך ל-(ג).

לגבי סעיף (ג) זה רק מרחיב את האפשרות של הרשות, כי כתוב פה שזה נותן לה אפשרות להעסיק אנשים מיוחדים או טאלנטים. זה כל מה שזה אומר.

אני יכולה להסביר מה הייתה כוונת הסעיף. אני לא רוצה להתייחס לכנסת ולאישור של הסכומים. אתם יודעים שאנחנו היינו מעסיקים עובדי ש.ת. זה עקף את כל הנושא של תקן העובדים. אנחנו עשינו ישורת, הכנסנו את כל העובדים לתקן. הם אפשרו פה את הגמישות להעסיק עובדים לתקופות מסוימות. הכוונה בסעיף הזה הייתה לאפשר לנו בכל זאת את הגמישות כדי להעסיק טאלנטים, את אותם אנשים לא כעובדים קבועים של הרשות אלא בתנאים מיוחדים. אני לא מדברת פה עכשיו על האישורים ועל השכר, אבל זאת האפשרות שלנו בסעיף קטן (ג).

מי מגדיר מה זה טאלנט?

רשות השידור.

באישור האוצר.

המועצה מאשרת בכל מקרה, נכון?

כן. בדוח מבקר המדינה הייתה הערה לגבי העסקת טאלנטים. נקבע שאנחנו צריכים לעשות איזה שהם כללים לקבלת טאלנטים, זאת אומרת שהרשות צריכה לקבוע לעצמה מה הם התנאים ובמי היא רואה טאלנט.

יש גם הסכם עם האגודה, לא כל אחד יכול לבוא להיות טאלנט.

גדי, גם האגודה קובעת מה הוא טאלנט?

ברמות השכר. הרמות האלו לא יהיו בהסכם קיבוצי.

אבל הטאלנט לא בהסכם קיבוצי.

נתנו אפשרות בהסכם קיבוצי להביא טאלנטים בתנאים מסוימים, אחרת טאלנט נקרא למי שיקבל 300 שקל לחודש, כאשר כל חודשיים יבוא מישהו אחר. הנה לך עובד קבלן בלי לקרוא לילד בשמו.

אני בטוח ששום טאלנט לא יקבל 300 שקל בחודש.

יש לי בשבילך דוגמאות אחר כך. אני לא רוצה לבייש אנשים.

זה לא טאלנט. איזה טאלנט יעבוד..?

זה דווקא מעניין.

מטרת הסעיף הייתה לאפשר לרשות השידור גמישות בהעסקת עובדים לתקופות גדולות ובמקצועות..

אני טאלנט. אני עובד רשת מורשת. כל חברי הכנסת מכירים את הרשת הזאת עם תנאי העבדות והגיבוי של ועד העיתונאים ואגודת העיתונאים. זה היה גיבוי מלא של האגודה. למה? מכיוון שאין להם ייצוג והם עסוקים במינוי מנהלים ולא בתנאי עובדים, אז אפשר להעביד את האנשים האלה בתנאי עבדות בלי שום התייחסות מקצועית. כל אחד שיש לו היום אפצ'י ילך הביתה. זה תנאי העבדות.

למה אתה לא בוועד העיתונאים?

אין לי אמון בוועד העיתונאים, הוא לא מייצג אותנו. הוא לא מייצג אותנו כעיתונאים. אגודת העיתונאים נועדה להמליך מלכים ברשות השידור, מי יהיה מנהל, מי לא יהיה מנהל. זה התפקיד של אגודת העיתונאים. הכספים שם שהולכים לתביעות משפטיות כנגד ההנהלה זה דבר בלתי נסבל . אין שום תביעה של השנים האחרונות של אגודת העיתונאים על תנאי ההעסקה של העובדים, על החוזים.

זה לא הסעיף עכשיו.

אין לך אמון בי?

בך כן, באגודת העיתונאים לא. זה פשוט בלתי נסבל כל מה שנעשה שם.

יש הרבה מתערבים.

רשות השידור זה טלנובלה. אתם כבר טאלנטים.

זה שר האוצר. שיתנו להם לעבוד.

רק ההתנהלות..

בעקבות תלונות לגבי רשת מורשת שעלו פה נכנס סעיף קטן (ו) על ידכם.

שמה הוא אומר?

הוא אומר שבקביעת תנאי עבודתם של עובדי הרשות לא תהיה אפליה בין עובדי המחלקות השונות, ובכלל זה של עובדי רשת מורשת של הרשות, לרשתות אחרות ברדיו.

גם היום יש אפליה.

החוק עוד לא עבר. כשהחוק יעבור תיפסק האפליה.

איפה הסעיף?

זה לא מופיע בנוסח שלכם. זאת החלטה של הוועדה. זה יהיה בנוסח החוק שיונח בקריאה שנייה ושלישית.

אז למה זה לא מופיע בתוך החוק?

כמובן שיש אפשרות שהממשלה, ששמרה על זכותה להסתייג, תגיש הסתייגות והמליאה תצביע על כך.

אני רואה פה איזה שהוא סוג של אפליה בין עובדים. הרושם שמתקבל לפחות כאן זה איזה שהוא סוג של אפליה. מצד אחד יש את כל מי שמועסק על פי הסכמים קיבוציים ובפיקוח משרד האוצר. למה אני אומר את זה? אם יהיו מגבלות וכללים מאוד מאוד ברורים אני מאמין שאפשר יהיה לחיות עם זה. אסור לנו לשכוח שבמשך השנים רשות השידור הגיעה לאן שהגיעה בין היתר כתוצאה מהניהול הכושל וההוצאות המרובות. מה אתם עכשיו נותנים להם פתח לעוד הוצאות מרובות?

הוצאות מרובות למי? לעובדים, לא?

טאלנטים הם לא עובדים?

אל תדאג, עוד מעט אין תקציב. הורידו את האגרה.

את מוזמנת לקרוא בדוח מבקר המדינה.

מה זה טאלנטים? אם היו לכם טאלנטים אולי רשות השידור..

היה דוח מבקר המדינה, הוא אמר דברים מאוד ברורים על ההנהלה הקודמת.

בעניין של העובדים יהיה פיקוח ובעניין האחר של הטלאנטים לא יהיה פיקוח?

בטח שיש פיקוח.

זאת השאלה. זה מה שלא ברור לנו.

אתה לא הבנת. טאלנטים צריכים להיות מועסקים על פי הסכם קיבוצי.

לא צריך שיהיה פיקוח. תפסיקו עם הפיקוח כבר. תנו להם לעבוד.

בבקשה.

יהיה איזה אחד, שניים. הייתי מצפה מנציג ההסתדרות לשאול גם למה מורידים את האגרה. ממה ישלמו לי את השכר?

למה עובדי הטאלנט הם רק עיתונאים ורק כתבים? אין עובדים טכניים מוכשרים שיכולים להיות עובדי טאלנט?

מבחינתנו אפשר להוריד את הסעיף. חשבנו שזה עוזר.

למחוק את המילים "באישור שר האוצר"?

את המילים "באישור שר האוצר". חשוב להגיד שזה לא גורע מסעיף 29. סעיף 29 עומד בלי קשר לחוק הזה.

אין ספק שסעיף 29 עומד בלי שום קשר לחוק הזה.

צריך להחליף את סעיף 29.

לך אין בעיה להוריד את המילים?

אין בעיה.

זאת עמדתך הסופית?

זה לא בחוק הזה.

כן.

צריך לפיכך לקבל את הבקשה לדיון מחדש.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש?
ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד
הבקשה אושרה

אנחנו מצביעים עכשיו על הסעיף ללא המילים.

בסעיף 24(ב)..

נא להסביר לחברת הכנסת שמאלוב שהרוויזיה שלה התקבלה.

אני רוצה לשמוע.

אפילו הקואליציה תמכה בהם, שלא יגידו שפה זה פוליטי.

הכותרת: הקואליציה תמכה ברוויזיה של חברת הכנסת שמאלוב.

ברוויזיה הגיונית נתמוך.

זאת הכותרת שתפתח את כל מהדורות החדשות.

הבקשה לדיון מחדש התקבלה ולפיכך יש להצביע על סעיף 24(ב) בנוסחו החדש. מה שיופיע שם: בסעיף קטן (ב), במקום הסיפא החל במילים "לפי הצעת הוועד המנהל" יבוא "על ידי המועצה"; המילים באישור "שר האוצר" – יימחקו.

הצבעה על זה במועד מאוחר יותר. הבקשה הבאה.

שאלת הבהרה. כפוף למה המועצה מאשרת את כמות האנשים שמביאים מבחוץ? כפוף למצב הכלכלי של הרשות?

ההסכם שנחתם איתם.

שלא יקרה מצב שיאשרו היום כך וכך, כאשר מחר יבואו ויגידו, אין לנו תקציב, תעלו אגרה כי אנחנו לא עומדים בהוצאות. המועצה כפופה לאיזה שהוא משהו?

איזה עוד בקשות יש לנו לדיון מחדש?

אדוני היושב-ראש, מה שאומר יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט זה שלא ייווצר מצב שבעוד כמה שנים חוזרים לאותו מצב של גירעון, תכנית הבראה, מינוי מנכ"ל חדש, יושב-ראש חדש וכל העניין חוזר על עצמו. זה בעברית קלה.

הנושא הבא הוא בקשתו של חבר הכנסת אופיר אקוניס לדיון מחדש לסעיף 14(א)(5) לחוק העיקרי, סעיף 8 בהצעת חוק, בעניין מינוי "נציג פריפריה".

מנהלת הוועדה, אני מקווה שלמרות שהנוסח פה הוא מ-25 במאי, עדיין השינוי הזה לא נכנס. אני מבקש להכניס אותו. מה שביקשתי בזמן שהיה פה דיון נרחב ועמוק - אני מבין שלא הסתיים משום שהרוויזיה הבאה גם היא קשורה לעניין הזה של הרכב המועצה, איך מגיעים לאיזונים, איך מגיעים לא רק לגיוון השידורים אלא גם לגיוון במועצה, בחברי המועצה - זה פשוט להוסיף את נציג הפריפריה בסעיף 5. אני כבר אומר מעכשיו - שלא יהיו אי הבנות – שהנוסח, מבלי להתייחס לרוויזיה, שאמר ששני נציגי ציבור הידועים בפעילותם בתחום החברתי והפועלים שלא למטרת רווח לקידום אינטרסים של כלל הציבור בישראל או חלק, ובכלל זה לקידום שוויון בחברה ולקידום ערכים דמוקרטיים ולהעצמת מורשת ישראל, הוא נוסח בעייתי. זה מצוין הנוסח, רק מי יקבע מי הוא חברתי. אנחנו בדיון ענק עכשיו שמתקיים בחברה הישראלית על מי הוא חברתי. בתוך הדיון הזה היו גם ויכוחים עם פרופ' ברוורמן לגבי מי הוא חברתי. זה דיון שאין עליו, אדוני היושב-ראש, תשובה. לא מי שאומר, אני חברתי הוא בהכרח חברתי, או מישהו שאומר באיזו שהיא סיסמא באינטרנט שהוא בעד צדק חברתי באמת מביא לצדק חברתי. יש לי ויכוחים קשים ונוקבים עם חברים רבים בבית הזה, כולל עם פרופ' ברוורמן ואחרים. גם הנוסח הזה לכשעצמו בעייתי, בעיני. אם בכל זאת יהיה הנוסח הזה, אני מבקש בצורה ברורה – יש פה נציג פריפריה - שיהיו 2 נציגי פריפריה.

מה זה פריפריה?

אתם צודקים. אני מסכים איתכם, זה באמת דיון.

פריפריה זה גם יהודה ושומרון.

מה שבטוח זה שאין חובת התייעצות לגבי השאלה את מי ממנים.

אנחנו דנים כרגע בהצעתו של אקוניס.

הבקשה שלי היא קודם כל לפתוח את הסעיף ורק אז להגיע להסכמות – אני מקווה – להיטיב את ההגדרות שהן מאוד כלליות.

אני רוצה להרחיב את ההצעה של אקוניס..

כבוד גדול בשבילי.

..ולקרוא לייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית. אני מצטרף לאקוניס. אנחנו מרחיבים את זה לאוכלוסיה הערבית.

תצביע איתי. אין בעיה, אני חושב שמגיע.

עכשיו שכנעתם את חבר הכנסת אלכס מילר להצביע..

אני מבקש להוסיף נציג יו"ש.

זה דבר שיכול.. הוא לא רצה להגיד נציג אריאל, אז הוא אמר נציג יו"ש.

גם אריאל בסדר, הרי מפנים אותה עוד מעט.

לא תזכה ליום הזה. לא תזכה ליום שאריאל תפונה.

אתה לא מעודכן.

יש לך איזה שהוא עדכון?

ראש הממשלה מתכנן לכם משהו משהו. איך הוא אמר שתי מדינות לשני עמים?

הוא לא אמר איפה.

זה מה שהוא מתכנן לכם.

אמנם, חבר הכנסת מג'דלה, ביהודה ושומרון יש היום..

324 אלף. זה מהמכתב שלך.

307 אלף.

סליחה, 342 אלף.

342 אלף.

זה כולל גם גויים, אלה שעוד לא.. אני רוצה שהוא ידייק.

342 אלף יהודים, שזה כמעט כמידת גודלה של העיר תל-אביב, כמעט כמו כל תושביה היהודים של תל-אביב.

אל תטעה את הציבור. תל-אביב הרבה יותר מזה.

בתל-אביב כ-400 אלף. אמרתי בכנסת שזה מלבד 300 אלף היהודים שגרים בשכונות המזרחיות של ירושלים ששוחררו במלחמת ששת הימים.

הם בטוח לא פריפריה.

כ-700 אלף יהודים. זה כמעט פי 2 מכמות היהודים בתל-אביב. זה נכון שהצמיחה באזורים שלנו היא כ-4.5%,5%,6% לשנה. גם בתל אביב, אגב, יש צמיחה של 6%, אבל של מסתננים. אצלנו הצמיחה היא של יהודים. אמנם אנחנו במרכזה של ארץ ישראל מכל הכיוונים, קרובים מאוד..

מה נושא הדיון? חשבתי שהתבלבלת, באת לוועדה אחרת.

אני רוצה להסביר את הסברות למה זה אמנם לא פריפריה אבל כן פריפריה. זה לא פריפריה, כי זה במרכז הארץ, זה קרוב לכל המקומות, אבל בגלל אפליה של שנים רבות.. אמנם היה לנו שם נציג בשם שקלאר, שהיה מנכ"ל..

תושב עפרה. זה הנציג הכי מובהק.

לא ידענו שהוא היה נציג. עכשיו אנחנו מבינים שהוא היה נציג. עד אז הוא היה משרת ציבור.

מה חשבת? על מה הם נאבקו? על שקלאר.

הון פוליטי.

אני חושב שלמרות הכמות הגדולה, למרות שזה במרכז הארץ, בגלל שנים של אפליה צריכה להיות נציגות גם לתושבי יו"ש.

אפליה מתקנת.

אני רק רוצה להבהיר שדיברתי כרגע רק על פריפריה, כדי שלא יהיו אי הבנות.

ההצעה שלנו..?

אני לא יודע מה זו פריפריה, אבל אני יודע שהכסף שמממנים את רשות השידור זה כסף ציבורי, זה כסף שמגיע ממסים. אין אדם שפטור ממסים במדינה הזאת, למרות התעמולה העוינת בתקשורת הישראלית.

זו אגרה, זה לא מסים.

לא רק האגרה. אני מדבר על התקציב של רשות השידור.

לא, זה מאגרה.

צריך להיות ברור באופן חד משמעי שהמועצה צריכה לשקף ולייצג את כל גווני האוכלוסייה.

יש סעיף כזה.

יש סעיף כזה.

כשאומרים פריפריה אני לא יודע מה ההגדרה, אבל אם מישהו ירצה להגדיר פריפריה כלכלית, פריפריה גיאוגרפית, פריפריה סוציאלית, פריפריה השקפתית.. יש המון פריפריות. יש כל מיני השקפות שנמצאות בפריפריה, למשל ההשקפה שלנו שהיא לא במרכז, היא לא בקונצנזוס, היא קצת בפריפריה. אני חושב שצריך להבטיח שבמועצה יהיו אנשים מכל הגוונים. כמובן גם מהציבור החרדי, שהוא צרכן גדול מאוד של רשות השידור ברדיו - אם לא בטלוויזיה - גם מרכיב מרכזי באוכלוסיה וגם מותקף כמעט קבוע ברוב התכניות של השידורים. צריך שיהיה לו איזה ייצוג ואיזון גם במועצה.

באתי לפה להגיד רק שתי מילים. הייתי השר שאחראי על ענייני המיעוטים במשך מספר שנים. ברור לחלוטין שבמצב הפוליטי והסקטוריאלי של ישראל צריך שיהיו קודם כל אנשים ראויים. הסכנה היא שכל אחד ייצג מגזר ויהיה לא ראוי, או שיהיה מטעם זה ומטעם זה ומטעם זה. אני מקווה שיהיו אנשי ונשות חיל, דוברי אמת, שונאי בצע, יראי אלוהים במובן הרחב של המילה.

מעבר לזה באתי להדגיש דבר אחד. במאבק שלנו שהיה לגבי שינוי האוכלוסייה הערבית והדרוזית והשיבוצים שלה, ראינו שבשירות הציבורי המספרים מאוד נמוכים. תאמינו לי, לא בגלל חוסר איכויות, אלא מכיוון שבוגרים שלי לשעבר באוניברסיטאות ואנשים במקומות אחרים לא נכנסו. התחיל להיות מהלך שיותר ויותר, גם בבנק ישראל, גם באוצר, מכניסים אנשים. אנשים רואים פתאום שזה נהדר. זה מזכיר לי רק דבר אחד. הייתה תקופה שהייתי בוועדה עם אלי הורוביץ המנוח ועם יוסי ורדי לגבי סינון דירקטורים לבנקים. עד אז הכל היה חבר מביא חבר, גבר מביא גבר, כשאז פתאום הייתה תקנה שצריך שתהיה אישה. פתאום התחילו להסתכל וראו שיש גם נשים, חוץ מגליה שתמיד הייתה בתוך זה. על גליה אני לא מדבר. ההערה שלי, מעבר לנושא של האיכות, זה שכדאי שיהיו מכל הציבורים. הגיע הזמן שלסקטור הערבי והדרוזי יהיה ייצוג. הדבר הזה צריך להיות ברור, כי אנחנו מדינה שמנסה לייצג את כל אזרחיה. היא צריכה לעשות את זה לא רק בהכרזות אלא גם בביצוע.

אתה בעד לפתוח.

ידידי אופיר הסביר שאני בעד לפתוח את הסעיף לגבי האוכלוסייה הערבית.

הסעיף כפי שהוא מנוסח כעת לגבי הרכב המועצה אמור לשקף את האוכלוסייה הישראלית על כל גווניה. בהתאם יש סעיף מפורש שאומר שהרכב המועצה ישקף במידת האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור. בנוסף, יש סעיף מיוחד לגבי חברי המועצה, שנאמר ששניים יהיו נציגי ציבור הידועים בפעילותם בתחום החברתי ופועלים שלא למטרות רווח לקידום אינטרס של כלל הציבור בישראל או חלק רחב ממנו, ובכלל זה לקידום שוויון בחברה, לקידום ערכים דמוקרטיים ולהעצמת מורשת ישראל. ההרכב כפי שהוא עכשיו דווקא נותן את המענה. מה שהצביעה עליו והעירה קודם נציגת משרד המשפטים, שגם תוכל להרחיב, שחלק מהמטרות של הסעיף זה לפשט את הליך המינוי, כאשר הליך המינוי נעשה תוך שיתוף כלל הציבור. אפילו נעשית פנייה לציבור במסגרת ההליכים. הפישוט הוא בהגדרות, שלא יהיו אלפי ארגונים שיהיה צריך להתייעץ עם כל אחד.

מה כל כך קשה להתייעץ עם כל אחד? הוא עובד בכל יתר המקומות.

אנחנו מפרסמים מודעה לציבור.

מה הבעיה להוריד את ההתייעצות? זה יותר שקיפות.

כל אחד שירצה יוכל להיענות למודעה.

הכל כל כך נפלא שאתה רוצה להוריד את השקיפות? על הכיפאק.

למה להוריד? אני אומר לך שתהיה הודעה לציבור.

ברשות השנייה יש התייעצות, במועצת הכבלים יש התייעצות. בכל מקום יש התייעצות, רק ברשות השידור לא צריך התייעצות.

ברגע שאתה אומר נציגי פריפריה ומכניס הגדרה שהיא לא בהירה ועמומה אנחנו ניתקל בעתיד בעוד בעיות.

תשים הודעה בעיתון ובזה זה נגמר, פנית לכל העולם. את חובת התייעצות החליטו להוריד. עכשיו מחליטים שרשות השידור זה המקום הכי נפלא, הכי שקוף, הכל עובד מצוין. דווקא שם מורידים את חובת ההתייעצות שיש בכל גוף אחר. הדבר הזה..

הרחבנו את חובת ההתייעצות. יש פרסום הודעה לציבור.

פרסום הודעה לציבור זאת חובת התייעצות? כך נראה לך?

עם כל הציבור.

דנה, תסבירי לו בבקשה. אני שותק.

ההליך היום של הרכבת המליאה הוא הליך ארוך, מורכב ומסובך וגורם לזה ששוב אחרי שוב ההליכים האלה מתעכבים כיוון שיש צורך להתייעץ עם 132 גורמים. זה לא הגיוני. במשך השנים זאת לא הייתה המטרה של חובת ההיוועצות עם 132 גורמים. בהצעה הזאת מוקמת ועדת איתור שאמורה לאתר את אותם מועמדים. המועמדים אמורים להיות בעלי כישורים שרלוונטיים לרשות השידור, בהתאם להרכב שנקבע במועצה. נפלה פה טעות. אין פה נציגים של אף מגזר. הנציגים לא אמורים לייצג פה אף אחד, אלא להיות המועצה המנהלת את רשות השידור. הם לא נשלחו ולא מייצגים אף אחד. אין פה שום קשר לנציגים מטעם מגזרים מסוימים . זה לא אמור לשקף שום מגזר. זאת לא המטרה של המועצה הזאת.

אני צריך לממן מועצה שלא מייצגת אותי? למה? בשביל מה אני צריך את המועצה הזאת? המועצה חייבת לייצג את כל..

השאלה אם היא מייצגת או לא היא לא במובן של נציגים מטעם. ודאי שהמועצה אמורה לשקף את מגוון הדעות בציבור.

זה בסדר, אבל הם צריכים לייצג את המגוון של הדעות.

כרגע, לגבי מי שיש לו עניין לבוא ולהציע הצעות לגבי מועמדים האפשרות מתרחבת. זה לא רק שישלחו לך רשימה שלגביה תביע את דעתך, אלא אתה תוכל להציע את מי שתמצא שהוא ראוי ומתאים ונכון לשרת בתפקיד הזה. זה מרחיב את האפשרות להתייעץ איתך.

מה אתה עושה כאזרח כשיש מודעה בעיתון?

אתה שולח לוועדת האיתור אם אתה עומד בתנאים.

ומה ההתייחסות? יש בחוק איזו התייחסות לזה, או..?

ודאי, זה מופיע..

דנה, מה מחייב את ועדת האיתור לקחת בחשבון את דעתי?

מה מחייב את ועדת האיתור?

בסעיף הזה מופיעה האופציה לפרסם. אם הוועדה רוצה אפשר לשנות ולחייב אותה לפרסם את המודעה. ההנחה היא שוועדת האיתור הזאת, שזאת כל ייעודה, תרצה לאתר אנשים ראויים. האופן שבו היא תוכל לעשות את זה הוא על ידי פרסום המודעה ובקשה מהציבור שמי שרואה את עצמו מועמד יוכל לשלוח..

חבר הכנסת אקוניס, אנחנו מצביעים על ההצעה שלך. אני מקיים דיון בעניין. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אקוניס לדיון מחדש בסעיף ?
ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד - אין

הבקשה אושרה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב שהבקשה מתייחסת רק לפסקה (5).

כן, אני מאוד ברור.

רק על נציגי הציבור הידועים בפעולתם בתחום החברתי והפועלים שלא למטרת רווח לקידום אינטרסים.. אין בקשות לדיון מחדש בקשר לנציגים האחרים או למספר הנציגים. אפשר לדון לגבי מה יבוא במקום שני נציגי הציבור החברתיים.

בסעיף 14(ד) בהצעת חוק רשות השידור כתוב: "הרכב המועצה ישקף במידת האפשר את מגוון הדעות הרווחות בציבור". ההגדרה של מידת האפשר יוצרת לגיטימציה בכל הרכב של מועצה, למשל במליאת רשות השידור. אני לא קונה את מה שדנה הסבירה פה על העדר כוונות, כי אם היינו עושים היום סקרים בציבוריות הישראלית אני לא בטוח שציבורים רבים שאני מכיר שמחים עם מה שרשות השידור משדרת היום, עם מה שהיא מגוונת, או עם מה שהיא משמיעה בדיבוריה ובשידוריה. יש לי ספק גדול. בהרכב הקודם היו רק שני נציגים חובשי כיפה מתוך 31. זאת רק דוגמה לחוסר הייצוג של האוכלוסייה במועצה . צריך להזכיר בצורה פרדוקסאלית שבסיום קורס קצינים של הילדים שלי..

למה? זה שיש לו כיפה מסמל את הדעות שלו?

כן. אנשים עם כיפה נותנים כיוון יותר תורני, מסורתי לאומה שנמצאת היום בתהליך של חזרה בתשובה. כך אני רואה את זה. כבוד היושב-ראש , בסיום קורס קצינים של בה"ד 1, של חי"ר, של יחידות העילית של צה"ל אני רואה 40% עם כיפות, 50% עם כיפות. אני לא אציין לך מה קורה ביחידות העילית של צה"ל, בכל הסיירות ובמקומות אחרים. גם בכנסת ישראל אנחנו לא מהווים פחות מ-5%. חבר הכנסת מילר, אדם עם כיפה, גם אם הוא בעל דעות שמאלניות או בעל דעות מתונות, מייצג כיוון של בית ישראל, סבא של עם ישראל, כאשר הדעות הפוליטיות הימניות או השמאלניות לא רלוונטיות לנושא הזה. 2 מתוך 31 מהנציגים היו אנשים עם כיפות. ישנם רבים הסבורים שהיותם של שידורי רשות השידור רחוקים כל כך מרוח הקונצנזוס הישראלי נעוצים בהעדר גוף מפקח שאכן מייצג את האוכלוסייה שרשות השידור משדרת אליו, לכן לדעתנו יש לפעול לתיקון הסעיף לפי אישור החוק.
הצעה נוספת קטנה היא שצריך להרכיב איזה שהוא סכום של כסף כדי לבדוק באמת אם רשות השידור עומדת ביעדים. אני מבקש ממך, כבוד יושב ראש הוועדה, שהדבר הזה יילקח לתשומת לב, משום שרבים בציבור הישראלי לא מרגישים ששידורי רשות השידור מייצגים חלק גדול ממה שהציבור הישראלי חש או מרגיש בנושא מסורת, בנושא תורה, בנושא אמונה, בנושא ארץ ישראל, בנושא המדיני וובנושא שהם מאמינים.

למה הוא מדבר רק על גברים ששומרים מצוות? מה עם הנשים? אי אפשר לספור נשים לפי כיפה?

חצאית.

לפי מטפחת.

אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת כץ. נדמה לי, חבר הכנסת כץ, שאני אומר את זה מבלי להעליב אף אחד בערוצים המסחריים. אני יודע שרשות השידור מביאה בצורה המקסימאלית את מגוון הדעות - היא כמובן יכולה להשתפר - בכל מה שקשור לתכניות דת, תכניות מסורת ותכניות שהן ציון תאריכים מסוימים לדברים גדולים בתולדות המדינה. זה הדבר הקרוב ביותר למה שאנחנו רוצים, אבל מצד שני אני תומך בפתיחת הסעיף. הדבר לא מתנגש בעיני.

נחלק את כמות האנשים לפי חובשי כיפה, לפי..?

לא אמרתי מה יהיה בסוף.

רבותיי, קצת פרופורציות.

איך אתה רוצה לייצג אותם? איך הם צריכים לקבל ייצוג?

ייצוג לפי האדם אם הוא חובש כיפה או לא? זה הייצוג שלו?

לא. בן אדם חובש כיפה מקצועי.

לכן אמרתי שהרכב המועצה משקף באופן הקרוב ביותר ליחסיות המספרית של הזרמים החברתיים במדינה.

אני לא יודעת מה זה זרם חברתי.

חבר הכנסת מילר, אני רק חושב מה יקרה אם כל חברי המועצה יהיו מחר עם שטריימלים ועם כיפות על הראש. מה הייתם מרגישים?

לא היו משדרים בשבת.

אפשר לעשות בדיחות. בעזרת ה' יבואו גם ימים שרשות השידור תפעל לפי ההלכה. זה יהיה בקרוב בימינו.

רשות השידור כבר לא משדרת בשבת.

מה היה קורה, כבוד היושב-ראש, אם כל חברי המועצה, להוציא שניים, היו עם כיפות וכיפות שחורות?

כצל'ה, שכנעת אותנו לפתוח את הסעיף.

רק הערה כללית. היה כבר מנכ"ל עם כיפה סרוגה. הוא היה אמור להיות..

הוא היה החייל שלי בסיירת.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר אופיר על כך שרשות השידור יחסית לכלי התקשורת אחרים – הוא אמר הכי טובה - הכי פחות עוינת לציבור החרדי. יש שם לפעמים גם ביטוי לציבור החרדי. לא בכל מקום. היא הכי טובה מכולם. אני מסכים עם כצל'ה בדבר אחד, מתנגד לדבר שני. כצל'ה, תדע לך שאנשים עם כיפות עשו לפעמים את הצרות הגדולות ביותר לציבור היהודי והחרדי, לכן אל תגיד כיפות או לא כיפות, אלא אנשים, מינויים ראויים.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת כצל'ה?
ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נמנע – 1

הבקשה אושרה

יש כאן שתי בקשות.

יש רק בקשה אחת לדיון מחדש, השנייה היא להוסיף.

בנושא הזה זה להוסיף.

נוסיף כשנגיע לזה. יש עוד בקשות לדיון מחדש?

יש בקשה של ראש הממשלה בנושא..

מה הבקשה שלו?

יש לנו בקשה אחת מחוק הארכיונים. נמצאת פה נציגת הגנזך.

על מה? אין עוד דיון.

זה על הדיון הקודם, לדעתי.

אין דיון קודם. הסעיף הזה רק נפתח לדיון. עוד אין דיון.

נמצא פה גם גנזך המדינה. הם יוכלו להציג.

מה העניין? תיקון לסעיף שמצריך פתיחה מחדש?

כן.

הם צריכים להגיש בקשה לדיון מחדש.

הם הגישו. זה על סדר היום. זה סעיף ה': בקשת ראש הממשלה לתיקון סעיף 48(א) לחוק העיקרי, בעניין אחידות החקיקה בתחום הארכיון.

החוק שנדון פה אמור לטפל במגוון רחב של נושאים של רשות השידור. על הדרך הייתה כוונה לראות כיצד רשות השידור מטפלת בחומרים שלה, שזה דבר מבורך. הניסוח, כפי שראינו אותו לאחרונה, אמר שרשות השידור תקים ארכיון. ברגע שהכנסת תחוקק חוק על כך שמישהו מקים ארכיון אנחנו ניכנס לדיון. זה פותח שורה ארוכה של סוגיות מה זה ארכיון, מה הקשר בין הארכיון הזה לבין חוק הארכיונים, מה הקשר בין הארכיון הזה לארכיון המדינה. יש שם הרבה סוגיות שצריך לדון בהן. נראה לנו שזה לא המקום לדון בהן. אתם מנסים להשלים תהליך ארוך של חקיקה, לכן בדיבור שעשינו עם הנציגים של המשרדים הרלוונטיים, כולל עם רשות השידור, ההצעה שלנו הייתה שהתוכן, המעשה שהתכוונו לעשות ייעשה ולא ייכתב שמקימים ארכיון.

אתם רוצים להוציא את ההוראה בחוק? אתם רוצים להקים ארכיון של רשות השידור?

אנחנו רוצים להוציא את המילה "ארכיון". אנחנו רוצים שהם יעשו את המעשים..

הבקשה שלכם לפי מה שכתב ראש הממשלה לוועדה מתואמת עם משרד המשפטים, עם האוצר ועם נציגי רשות השידור.

נכון.

אני רוצה להתייחס לדבר הזה בהקשר לדבר אחר. אדוני היושב-ראש, הרי פיצלו את החוק ואמרו שיגישו הצעת חוק נפרדת בגלל רשת מורשת. אחר כך אמרו לי במשרד ראש הממשלה שהם לא ידעו שזאת הכוונה, שהם היו מאשרים את החוק הזה של הכמה מיליונים.

אישרנו.

זה לא אושר בסוף. רשת מורשת?

לא. את רדיו רקע פיצלנו. במליאה הצבענו בעד. זה היה רדיו רקע ועוד..

באמהרית..

ברוסית ובאמהרית.

הם אמרו שהם לא ידעו. אני רוצה לשאול אם אפשר.., או לכלול את זה בארכיונים?

זה לא רלוונטי לנושא של הארכיונים.

אייכלר, אנחנו מדברים עכשיו על הארכיונים.

אולי לכלול את זה בארכיונים.

האם מותר לנו להביע את עמדתנו? האם יהיה דיון מחדש? אסור לנו להביע את עמדתנו?

על דיון מחדש אסור לך. בדיון אתה יכול.. הכל כאן נפתח בלאו הכי. זה מה שניסיתי להסביר לך מקודם.

מתי אפשר יהיה להעלות את הנושא של רשת מורשת? בדיון הבא?

תדבר עם לאה כך שתשים את זה בסדר היום. אנחנו עכשיו מצביעים על בקשתו של ראש הממשלה לפתוח לדיון מחדש. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד

אושרה הבקשה

כל הדיונים ייערכו בישיבה הבאה. סיימנו את כל הסעיפים שעל סדר היום.

לא, יש בקשת ראש הממשלה להוספת סעיף 44(ו) לחוק העיקרי.

יש עוד הוספות. יש גם את ההצעה של..

יכול להיות שאני אבקש איזו הוספה.

כל ההוספות בדיון הבא.

אתי, מה איתי?

זה בסעיפים שעדיין לא נדונו. בהוראות המעבר הוועדה עדיין לא דנה דיון ראשוני.

הישיבה נעולה, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:21.>