PAGE
37
ועדת הכלכלה
24/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 727>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ב (24 בינואר 2012), שעה 10:00

<דווח השר על המדיניות ותכניות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה וניצול תקציב שנת 2011>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

יצחק וקנין

רוברט טיבייב
חנא סוייד
מרינה סולודקין
חמד עמאר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
שלום שמחון
–
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרון קדמי - מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דובי אורלך - ראש מטה למדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חזי צאיג - מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכאל אטלן - יועמ"ש המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אוריה בן דוד - יועץ כלכלי למשרד התמ"ת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גרשנקוין - עוזר מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בועז הירש - סמנכ"ל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אבי חסון - מדען המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עליזה כהן - ראש מטה השר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

טלי כרמי סוגלניק - יועצת תקשורת לשר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גילי מאי - יועץ למנכ"ל המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יפה סולימני - מנהל מינהל הסדר ואכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רן קיויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דוד שטיינמיץ - מנהל תחום תקציבים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ורד אורן - מנהלת תקשורת ויחסי ציבור, מכון התקנים

דני גולדשטין - מנכ"ל מכון התקנים

רן רידניק - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

נועם שטרן - רפרנט תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר


רן מלמד - סמנכ"ל, "ידיד" - עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

מאיר חלי - אגף לפיתוח גליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

טליה עמר - מ"מ מנכ"ל, הרשות לפיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

סיגל שאלתיאל - ראש אגף גליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

תמר פינקוס - ממונה הגנת הצרכן והסחר ההוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

ניר קלינגר - מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

פנחס קבסה - מזכיר הפורום, פורום מט"י ליזמות עסקית

איה בן עמוס - רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמת קרן אברהם, שונות

רונן רגב כביר - מנהל מחלקת מחקר, אמון הציבור, שונות

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה
<דווח השר על המדיניות ותכניות משרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניצול תקציב שנת 2011>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום דיווח שר התמ"ת על מדיניות ותוכניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לניצול תקציב שנת 2011. מכבדים אותנו בישיבה כבוד השר שלום שמחון, המנכ"ל שרון קדמי, מנהל מרכז ההשקעות מר חזי צאיג, המדען הראשי ומנהל האגף לסחר חוץ – ויסלחו לי כל הפונקציונרים האחרים. תציגו אותם ונשמח שהם ידברו.
כבוד השר, אני חושב שהמשרד שלך, יחד עם משרדים כלכליים אחרים, נקלע לסערה חברתית-כלכלית שפקדה את מדינת ישראל והתעוררה בקיץ האחרון. אלה דברים, שבין היתר, דנו בהם יחד אתכם עוד לפני כן בכנסת, במהלך המחאה. המחאה אמנם נמצאת כרגע במצב לא ברור, אבל המחויבות שלנו היא להמשיך לטפל בכשלים ובעיוותים שהיא הצביעה עליהם.
אני חושב שמדינת ישראל היא מדינה שפורצת דרך בהמון תחומים. יש לנו כלכלה מפותחת, אפילו במאה ה-21, אבל רמת התחרות שלנו היא בערך של המאה ה-19. כלומר, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית ועם ההתפתחות החברתית, עדיין רמת התחרות - מהבסיס של השוואת מחירים, דרך הריכוזיות - היא של משקים מאוד עתיקים, לא של משק שנפתח, מאיץ פעילות ורוצה להתקדם. לכן הנתון של מחלקת המחקר של הכנסת, שמצביע שמחירי המזון – שזה דבר מאוד בסיסי אחרי קורת גג - עלו ריאלית משנת 2005 ועד מאי 2011 בשיעור הגבוה ביותר במדינות שנסקרו ולכן יש צורך בהגברת התחרות, צמצום הריכוזיות, הורדת המכסים, שדיברת עליהם השבוע. אני חושב ששמעתי אותך אומר שמדינת ישראל נרדמה בשמירה בעניין של יוקר המחיה והתחרות. זה נכון, אבל אני לא בטוח שהתעוררנו לגמרי. גם בקצב שאנחנו מתנהלים בכנסת ובממשלה, הדברים עוברים ואוטוטו אולי כבר נגיע לבחירות ותהיה ממשלה חדשה. למעט מה שהובלנו בתחום המיסוי, בתחום התחרות ובתחום של יוקר המחיה, עוד לא הבאנו בשורות אמיתיות לציבור ואנחנו מחויבים לכך.
מעבר לכך, בדוח טרכטנברג יש המון פרקים שמתייחסים לפעילות של משרדך. יש פרק די מרכזי על מכון התקנים, היינו רוצים לשמוע את העמדה שלך בעניין, את עמדת המשרד – איך אתם רואים את המשך הדרך, את יישום המסקנות. היו דיונים בוועדה לגבי עסקים קטנים ובינוניים, לגבי מצוקת האשראי שלהם, אפליית האשראי שלהם. במדינת ישראל הפרופורציה בהקצאת האשראי לגדולים לקטנים והבינוניים היא חסרת תקדים בעולם המפותח. אין פרופורציה, לא למשקל שלהם בתמ"ג ולא למחזור הפעילות שלהם. אלה דברים שמונעים תחרות והם גם מעכבי צמחיה. אדם, מעבר ליוזמה ולכישרון, צריך הון כדי להתקדם. כל מפעל קטן ובינוני שרוצה להתפתח ולהתמודד מול הגדולים באמת – שזה עוד מאבק בריכוזיות - צריך הון. זה בדרך כלל לא הון שהוא חסך ממשכורות או מהדרך הקצרה שלו בחיים, אלא זה הון שבא ממערכת, שהיום היא די סגורה וריכוזית. לכן הקרנות שאתם הצהרתם עליהן, קרנות המינוף וקרנות האשראי, הן דבר מבורך אבל צריך לבחון עד כמה הן מתקנות את העיוות הזה.

היום, מיד אחרי הישיבה הזאת, הגשת לנו הצעת חוק, שאני חושב שהיא מאוד חשובה, וזה הנושא של העיצומים מנהליים בנושא של ההגבלים העסקיים. סיכמנו שהנושא הזה יקודם בצורה מהירה לאור חשיבות העניין. יכול להיות אפילו שנגמור את זה יותר מהר ממה שאתה חושב.

היום.

היום אתה רוצה? לא הבנתי שאתה חושב שזה יהיה עד כדי כך מהר, אבל לא התחייבנו שלא.

מעבר לכך, יש תופעת רוחב שהיינו רוצים לשמוע את התייחסותך אליה, בתור שר בממשלה, של משרדים שמפריטים המון משימות למיקור חוץ. אני חושב שגם המשרד שלך נוקט בצעדים במישור הזה. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלך, איך אתה רואה את הדברים האלה.
אלה הנקודות העיקריות. כמובן, שמענו על ההסכמה שלך עם האוצר לגבי הורדת מכסים במוצרי המזון. ועדת הכלכלה דיברה על כך וכמובן על האיזון הנדרש לגבי הגנה על התעשייה והייצור המקומי. ברור לנו שאי-אפשר לאכול את העוגה ושתישאר שלמה לגמרי, אבל מה שמטריד אותי באמירה שיוחסה לך, והייתי רוצה לשמוע הבהרה, זה אלמנט הזמן. דיברת על כך שיש הסכמה, אבל מישור הזמן עוד לא הוסכם. מה הפערים בזמנים ולאן אתה מכוון?
אלה בערך הנקודות שאני רואה שהוועדה תרצה לשמוע ממך. מעבר לכך, אחרי שאתה והמנכ"ל תציגו את הדברים חברי הכנסת ישאלו את השאלות שלהם. בבקשה, זכות הדיבור שלך.

תודה, אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה על ההזדמנות לאפשר למשרד התמ"ת להציג את תחומי פעולתו כאן בוועדה. ועדת הכלכלה היא הוועדה המרכזית להנעת תהליכי צמיחה במשק הישראלי. אני שמח שככל שחולף הזמן מתייצבת פה תפיסת עבודה ותפיסת עולם שהחשיבות להניע את המשק הישראלי באמצעות כלים שמושגים כאן, בתוך הוועדה, הופכת להיות יותר ויותר חשובה, לא רק בהעלאת נושאים לסדר היום אלא גם בקידום הצעות חקיקה, תקנות ואפשרות להציג את נושאי הפעולה של המשרדים השונים.

משרד התמ"ת הוא משרד שסמוך בעיקר על שולחנה של ועדת הכלכלה. מבחינת המשרד זה כלי עבודה מרכזי, והייתי אומר שאם ועדת הכלכלה רוצה שמשרד התמ"ת לא יעבוד אז הוא לא יעבוד. לשמחתי, בתקופת כהונתך זה לא מה שקורה, קורה בדיוק ההיפך, ואני שמח על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל גם עם הוועדה וגם עם צוות הוועדה בקידום נושאים שעומדים על סדר היום.

משרד התמ"ת הוא המשרד הכלכלי-חברתי שבאמצעותו הממשלה מבצעת את המדיניות הכלכלית שלה, בצד משרדים אחרים כמובן. אבל המדיניות הכלכלית-חברתית, בסופו של יום, מובלת דרך משרד התמ"ת בשורה ארוכה של נושאים, שהזכרת, שנסקור אותם ונפרט אותם. מראש החלטנו שלצד ההצגה של המנכ"ל תהיה אפשרות לבעלי התפקידים המרכזיים במשרד לדבר. אני חושב שזה הרבה יותר חשוב לשמוע אותם, את הנושאים שהם עוסקים בהם, את המצוקות שהם מטפלים בהן. זה כלי חשוב, כי מתוך שיח העבודה הזה אפשר לייצר שיתוף פעולה הרבה יותר פורה ולקדם הרבה יותר נושאים.

אין ספק שהמשרד בראשותי נקלע בשנה האחרונה לצומת מאוד חשוב, בעיקר בעקבות דוח טרכטנברג, שמאפשר לממשלה ולמשרד התמ"ת, כמשרד מבצע, להוביל שורה ארוכה של נושאים שעומדים על סדר היום. הנושאים האלה מובאים בדוח טרכטנברג, שכמו שאמרתי תמיד, זה לא ספר התנ"ך, אבל יחד עם זאת לאורו אנחנו פועלים ומשתדלים להגיע להבנות, ככל הניתן, מול משרד האוצר. בעיקרון, אין לנו הרבה ויכוחים עם משרד האוצר. יש לנו ויכוחים על הדרך, אין לנו ויכוחים על המהות. אנחנו חושבים שלהניע תחרות במשק הישראלי זה גורם מאוד חשוב לצרכן הישראלי. השאלה, בכל המרכיבים שהזכרת, היא משך הזמן, כי האיזונים שנמצאים בתוך משרד התמ"ת הם איזונים מאוד רגישים, שלוקחים בחשבון גם את התעשייה המקומית, גם את שוק העבודה בישראל, גם את מקומות העבודה בפריפריה, גם יצירת מקומות עבודה חדשים. אין כלי שאפשר לומר שבמטה של קסם פותח את היבוא, מעסיק עובדים והכול נע קדימה. אנחנו צריכים לדעת לשמור על האיזונים הנכונים כדי לא לשפוך את התינוק עם המים. זה קורה כמעט בכל מרחב הנושאים שאנחנו עוסקים בהם.
הנושא של הנכסים הוא נושא חשוב ובאמת משך הזמן מאוד מטריד את משרד התמ"ת. אנחנו חושבים שהמהלך הזה צריך לקרות באופן הדרגתי, מושכל. יש מהלכים גדולים בתוך המשק הישראלי, של מעבר מפעלים לפריפריה ויצירת מקומות עבודה. חלק מהמפעלים המדוברים הם מפעלי מזון מעובד מאוד רגישים, שמייצרים הרבה מאוד מקומות עבודה. גם כאזרח, גם כחבר כנסת וגם כחבר ממשלה אני בהחלט יכול להגיד שהנושא של התעסוקה מאוד מטריד. אנחנו אמנם נמצאים באבטלה נמוכה באופן יחסי למדינות המערב, אבל זה דבר שיכול להתהפך בן לילה. לכן, בבואנו לשקול את השיקולים הוויכוח הוא לא בינינו לבין משרד האוצר על הכיוון, על יצירת התחרות במשק. הוא בעיקר על היכולת לשמור על האיזונים, תוך הגנה על התעשייה המקומית וגם על מקומות העבודה.

זה, לכאורה, מייצר מצב שמשרד התמ"ת הוא כאילו משרד שבולם תהליכים כלכליים במשק. זה לא נכון. הזכרת פה את מכון התקנים, אנחנו לא חושבים שלא צריך לבצע שינויים במכון התקנים.

לא הבעתי עמדה לגבי מכון התקנים. רציתי לשמוע את עמדתך.

אני אומר את עמדתי כפי שאני קורא אותה בעיתונים. אני קורא בעיתונים ששמחון הוא הבלם. אז אני אומר כבר שאני לא בלם לשום דבר. זה לא שאני לא חושב שמכון התקנים לא צריך לעבור שינויים, התייעלות ולהתייחס למציאות החדשה במשק. נשמע אחר כך כמה דברים על הנושא הזה. אנחנו בעד התייעלות, אבל התייעלות מושכלת לא התייעלות שחושבת שבמדינת ישראל קיים משק של ג'ונגל ואפשר לעשות מה שרוצים.

נושא נוסף שעלה על סדר היום בימים האחרונים הוא הנושא של היטלי סחר. גם כאן לכאורה מוצג כאילו יש איזה שריף במשרד התמ"ת, שכל מה שמעניין אותו זה לשמור על המונופולים, להגן על התעשייה המקומית ולהטיל היטלי סחר. אני רוצה שפעם אחת נגיד את האמת, אדוני יושב ראש הוועדה, מדינת ישראל בתחתית הטבלה בהטלת היטלי סחר, אנחנו בין המדינות האחרונות בעולם. מדינות שאנחנו סוחרים אתן בקנה מידה גדול, כמו ארצות-הברית, כמו מדינות אירופה. טורקיה, שהסחר בינינו לבינה עלה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, באופן דרמטי, למרות המצב המדיני הרגיש, הטילה למעלה מ-20 היטלי סחר. מדינת ישראל בתקופה המקבילה הטילה שניים, ושר האוצר לא חתם עליהם מתוך כוונה להגן, בין היתר, גם על העובדים. זה כלי שאני לא חושב שאפשר להתעלם ממנו. אנחנו לא נמצאים במקום שבו יש בלמים.
מצד שני, פתיחת המשק לתחרות היא מאוד חשובה. פתיחה לייבוא מתחרה גורמת גם לתעשייה להתייעל. אנחנו בהחלט רואים נכון את היכולת שלנו להוביל תהליכים שיובילו את מהלכי הצמיחה במשק. זה נעשה באמצעות הרבה מאוד כלים. גם במרכז ההשקעות יש תנופה מאוד גדולה של מעבר תעשייה לפריפריה. הקרב שלנו בסופו של יום הוא כמעט על כל מקום עבודה. אנחנו בהחלט מתעקשים להביא לאזורי הפריפריה תעשייה. הקרב שלנו מול ענקית השבבים "אינטל" הוא קרב חזק, מכיוון שאנחנו חושבים שהיא צריכה לפתוח מפעל גם בצפון הארץ ולא רק בדרום ולייצר יותר מקומות עבודה. לא מדובר בהשקעה קטנה, לא בכל יום מדינת ישראל גורמת לחברה רב-לאומית להשקיע 20 מיליארד שקל. זה לא דבר שקורה במקרה.

אדוני השר, בדרום טוענים שגם אלה שעובדים במפעל שם רובים באים מהמרכז.

זה נתון לא נכון. בדקנו את זה, מעל 85% גרים באשקלון ודרומה.

שמעתי את הטענה הזאת שם.

יש גם כאלה שבאים מהמרכז.

יש גם כאלה שבאים מהצפון.

בהנחה שאינטל תחליט לבצע את ההשקעה הבאה שלה בישראל, היקף ההשקעה יעמוד על למעלה מ-20 מיליארד שקל, והוא יוסיף לאזור הדרום למעלה מ-2,000 עובדים, מעבר למעגלים הנוספים. זה נכון שאנחנו מתעקשים על זה שגם באזור הצפון ייפתח מפעל נוסף של אינטל. אני שמח ששר האוצר נמצא בחו"ל כרגע, בין היתר כדי לסיים תהליכים שהתחלנו אותם לפני זמן, אבל זה לא יהיה המפעל היחיד שייפתח באזור הדרום. "סודה סטרים" הגישה את הבקשה שלה, היא רוכשת את הקרקע בימים האלו וזה עוד 1,000 מקומות עבודה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים להניע תהליכים. העובדה שמדינת ישראל מובילה בתחום המדען הראשי היא עובדה, אבל גם הדבר הזה נשחק. בסופו של יום זה מנוע צמיחה מרכזי, והוא נשחק לאורך זמן. אני מאוד מקווה שנגיע עם משרד האוצר להבנות להגדלת תקציב המדען הראשי, אבל נכון לרגע זה אנחנו הולכים ומאבדים את מעמדנו.

על איזה סדר גודל של הגדלה מדובר?

אנחנו זקוקים במדען הראשי לסדר גודל של מאות מיליוני שקלים בכל אחת מהשנים הקרובות, מעבר למה שיש כרגע בתקציב. המדען הראשי אמנם עובד 24 שעות ביממה, אבל הוא בעצם מסיים עבודתו בכל שנה באזור חודש אפריל. זאת אומרת, ההיקפים הם היקפים ענקיים.

באשר לעניין של הפרטת השירותים – אני לא מכיר שירות שהפרטנו. בהחלט יש מאמץ גדול למקד את הנושא של החרדים, את הנושא של המיעוטים ואת הנושא של אנשים עם מוגבלויות לכניסה לעולם העבודה. שם נמצא העתיד של מדינת ישראל. אם לא נדע להגדיל את היקפי המשתתפים בשוק העבודה עד שנת 2020 בהיקפים שהממשלה החליטה עליהם אז אנחנו יכולים להיות בבעיית צניחה, לא בבעיית צמיחה. אנחנו עושים מאמצים גדולים, וכדי לבצע את המאמצים האלו אנחנו פותחים מרכזי תעסוקה גם במרכזי המיעוטים, גם בירושלים וגם בערים נוספות ברחבי הארץ, כדי לנגוע באותם אנשים שלא מגיעים לשירות התעסוקה. הם לא מגיעים לשם, לא מבלים שם, לא נמצאים שם, הם לא יודעים מהקיום של הדבר הזה. אנחנו מנסים להגיע אליהם בכל דרך כדי לשלב אותם בעולם העבודה ולפתוח בפניהם אפשרויות של הכשרה וכניסה לעבודה. זה נכון ששירות התעסוקה צריך להיות חלק מהעניין ואנחנו מקווים לשלב גם את שירות התעסוקה בנושא שהוא לא עסק בו קודם, כי אם לא יגיע אליו מישהו אז הוא לא יהיה שם.
על כל פנים, בכל סדרת הנושאים שמובלים, בעיקר בשנה האחרונה, אנחנו מנסים למקד את ההגעה בסופו של יום לצרכן. הקמנו מטה צרכני, שמאגד בתוכו את כל הגופים הצרכניים שכפופים או עובדים מול משרד התמ"ת, גם את הממונה על ההגבלים העסקיים, גם את הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן וגם את המועצה לצרכנות. אני יודע שהתקיים פה דיון בשבוע החולף לגבי הרשות לסחר הוגן ואני בהחלט מברך על הדיון הזה ועל היכולות שלנו. זה חלק מהמהלכים שאנחנו נמצאים בהם מול משרד האוצר. בסופו של דבר הממשלה, בעקבות דוח טרכטנברג, תוסיף מיליארדי שקלים בשנים הבאות לפעילות של משרד התמ"ת בכל מכלול הנושאים, כולל ביכולת של משרד התמ"ת לבצע את השינויים, שחלקם קשור לפתיחת המשק לייבוא ואת הגדלת תקציבי המדען הראשי ומרכז ההשקעות, מתוך כוונה לייצר יותר מקומות עבודה ולהבטיח את עתידה של מדינת ישראל ברמה הכלכלית.

נושא אחרון, אדוני היושב ראש, שאני חושב שצריך להקדיש לו ישיבה נפרדת, הוא הנושא של העסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שנגעת בנקודת האמת – הנושא של העסקים הקטנים והבינוניים הוא מרכיב חשוב מאוד בכלכלה של מדינת ישראל, הוא מרכיב חשוב מאוד בכלכלה של כל מדינות העולם. זה סקטור שצריך לדחוף אותו קדימה. אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים של הכנת הצעת חוק לעסקים קטנים ובינוניים, שתגדיר את מרחב הפעילות של העסקים הקטנים בישראל ותייצר כלי עבודה לכל העסקים. עשינו מספר מהלכים בחודשים האחרונים, כמו מע"מ על מזומן וכמו הנושא של דמי אבטלה לעצמאים, שנמצא בדיונים מתקדמים בינינו לבין משרד האוצר. אני חושב שבהחלט שווה לייחד לנושא הזה דיון נפרד. הייתי שמח אם לצד המותג של ועדת הכלכלה הנושא של העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי יבוא לידי ביטוי בעבודת הוועדה בשבועות הקרובים.

יש תקווה לבעל המכולת?

אני חושב שכן. ברגע שהכנסת תחוקק את החוק, זה יהיה משהו אחר לגמרי. סוכנות לעסקים ובינוניים שמעמדה יהיה כמעמד המדען הראשי במשרד התמ"ת. אלו הם דברי הפתיחה. אאפשר למנכ"ל המשרד ליתר האנשים להציג.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ואורחים, קצרה היריעה, בוודאי בדיון של שעתיים, לפרט את פעילות משרד התמ"ת. כל אחת מהיחידות שנמצאות, אפשר לייחד לה דיון משל עצמה, ואם הייתי מביא לכאן את כל ההנהלה שלי לא היה מקום סביב השולחן.

משרד התמ"ת מונה למעלה מ-40 יחידות, כשבראש כל אחת מנהל יחידה עצמאית, שמתפעלת תחום מסוים. להבנתי, אחד המשרדים המורכבים בממשלה, משרד של ניגודים, הניגודים הללו גם משלימים אחד את השני. למשל, יושבת פה יפה סולימני, ראש האגף לאכיפה והסדרה, שאמונה על אכיפה והסדרה של חוקי העבודה במשק, ומצד שני יושב פה המדען הראשי ומרכז ההשקעות, שאמורים להניע את המשק. ולפעמים נוצרים קונפליקטים, האם אני מסייע לחברות במאות מיליונים ובמיליארדים של שקלים, כשלכאורה הן עלולות להפר חוקי עבודה. שאלות לא פשוטות, וגם לדברים האלה המשרד נדרש וקיבל החלטה, ויפה תתייחס אליה כשהיא תפרט.

זה גם מתכון לבירוקרטיה.

אני לא בורח מהסוגיה הזו. אחת המטרות שלנו במשרד, כפי שתיכף תראו, זה למגר את הבירוקרטיה, שלא רק במשרד התמ"ת אלא בממשלה כולה היא נחלתנו, לצערנו. אנחנו בוודאי מודעים לה ואני אתייחס אליה.

כמה עובדים יש לכם?

במשרד התמ"ת יש כ-1,400 עובדים, זה לפני יישום דוח טרכטנברג. אני אומר לפני, כי דוח טרכטנברג יביא עוד כמה מאות עובדים. לא רק הדוח, גם חקיקה מאוד-מאוד חשובה שיצאה מהבית הזה ממש זה לא כבר - חוק הגברת אכיפה - אחד החוקים החשובים שנחקקו בשנים האחרונות בתחום יחסי העבודה. במילה אחת, אנחנו עוברים לאכיפה מנהלית יותר מאכיפה פלילית, שמאפשרת תגובה מהירה יותר כנגד המפרים, וגם שם נצטרך לבנות יחידה שתתפעל את זה. אבל אני לא רוצה להיכנס לרזולוציות האלה, אשאיר את זה למנהלים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אעבור בקצרה על מטרות המשרד בשנת 2011 ומשם ניכנס לכל אחת מהמטרות, ולרזולוציה היותר גבוהה ייכנסו המנהלים שנמצאים פה ויפרטו קצת מתוכניות העבודה שלהם – גם מה נעשה וגם מה עתיד להתבצע ב-2012. המרות אינן לפי סדר החשיבות שלהן, כך יצא בשקף. אין אומר הדבר שאם שיפור השירות וצמצום הבירוקרטיה מופיע אחרון, שהוא הכי פחות חשוב.

הגברת הצמיחה, קידום התעשייה ושיפור כושר התחרות במשק הישראלי. כמו ששר התמ"ת אמר, משרד התמ"ת הוא המנוע של הכלכלה הישראלית, הוא גוף הביצוע של ממשלת ישראל. אין כמעט תחום שמשרד התמ"ת אינו עוסק בו במשק הישראלי – כלכלי או חברתי - ותוכלו לראות במהלך הדיון הקרוב עד כמה אנחנו פרושים.

מבחינת הגברת הצמיחה אנחנו פועלים במגוון תחומים: חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים, ולזה יתייחס ביתר שאת מנהל הסוכנות, רן קיוויתי, שנמצא פה; הגדלת היקף היצוא בתעשייה ובשירותים. אני רוצה לסבר לכם את האוזן. מדינת ישראל היא מדינה מוטת סחר, ובעיקר מוטת יצוא. כ-80% מהתוצר של מדינת ישראל הוא מוטה סחר וכחציו הוא יצוא. אנחנו צריכים להיות מאוד אטרקטיביים בעולם, ההתרחבות של החברות בעולם הולכת ומתחזקת. אנחנו בעולם מאוד תחרותי ואנחנו צריכים להשיא את היכולות שלנו ולזה, אני מניח, יתייחסו גם המדען הראשי וגם מנהל מינהל סחר חוץ, כל אחד בתחומו.

פיתוח אמצעים והיערכות להתמודדות עם משברים בכלכלה – גם בעולם וגם בישראל. תמיד אומרים שאם ארצות-הברית מתעטשת אנחנו חוטפים דלקת ריאות. למזלי, היינו מחוסנים בשנתיים האחרונות והצלחנו להתגבר בצורה מעוררת השתאות על המשבר הכלכלי שהיה ב-2008. אז זה לא אנחנו אומרים על עצמנו אלא אומרים לנו את זה בכל מקום שבו אנחנו מבקרים בעולם, החל מארצות-הברית ועד סין, וכל מה שבתווך.

הכוונה והגברת הפעילות במרחב הודו-סין – כמו שאמרתי, העולם הוא בוודאי שטוח, הוא בוודאי גלובלי והוא מצטופף. הודו וסין הן מדינות יעד אסטרטגיות שלנו, בעיקר בנושא של הגברת היצוא ושיתופי הפעולה. לזה יתייחס מאוחר יותר בועז הירש.

עידוד החדשנות והמו"פ התעשייתי – חוד החנית שלנו. אין לנו הרבה דברי להציע בעולם. זאת אומרת, אנחנו לא סופרמרקט שאפשר לבוא ולבחור מכל מדף. אנחנו יותר כלכלת בוטיק, שצריך לדעת במה אנחנו מתמחים ובמה אנחנו טובים. היתרונות הכי טובים שלנו בעולם זה המחקר והפיתוח והחדשנות, ושם אנחנו בצמרת העולמית. אבל לא לעולם חוסן, הדברים האלה יכולים להשתנות בן לילה, משתי סיבות. האחת, העולם לא מחכה, גם הוא מתקדם מאוד. מצד שני, ככל שממשלת ישראל לא תשכיל להסיט משאבים או להוסיף משאבים לתחום הזה אנחנו נישחק. המדען הראשי יראה לכם פה כמה דוגמאות, תראו מספרים וגרפים שמראים את המגמה, והמגמה קצת מפחידה.

קידום שיתופי פעולה בין-לאומיים - חלק בלתי נפרד. היום מדברים על שיתופי פעולה בין-לאומיים כדבר שמחזק ומחזיק את הכלכלה העולמית. אנחנו שחקן חזק מאוד בעולם. כמובן, אני אומר זאת תחת העננה של המצב הגיאו-פוליטי, שלא פעם משפיע.

משיכת משקיעים זרים – אנחנו עכשיו מגיעים לכאן מטקס חתימה אצל שר התמ"ת, כשקבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, קבוצת "סיטי גרופ", החליטה לפתוח - - -

יש לי שאלת הבהרה, אדוני היושב ראש. להוריד את המכס על טונה, זו הייתה החלטה של המשרד שלכם?

לא התקבלה עוד שום החלטה. הוא הולך להגיד דבר גדול עכשיו, המנכ"ל, יותר גדול מהטונה. אני לא מזלזל בטונה, אבל מה שהוא הולך להגיד זה משהו ענק למשק הישראלי.

אנחנו מגיעים עכשיו מרגע מאוד חשוב. קבוצת סיטי גרופ היא קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, ולפני שעה קלה היא חתמה, יחד עם שר התמ"ת, על הקמת מרכז מחקר ופיתוח של 150 עובדים שיוקם בארץ בתחום המו"פ הפיננסי. קבוצת סיטי גרופ מצטרפת לקבוצת בנקאות נוספת מהגדולות בעולם, קבוצת ברקליס, שחתמה לפני כמה חודשים עם משרד התמ"ת ומשרד האוצר. מדובר במהלך חסר תקדים, ואני חייב להגיד שממשלת ישראל הצליחה בזמן לא סביר מבחינתה להוציא מן הכוח אל הפועל תוכנית. מהרגע שהרעיון עלה במשרדי האוצר והתמ"ת עד לרגע הביצוע שלו עברו מספר שבועות. זאת אומרת, תוך מספר שבועות הייתה תוכנית סגורה שפורסמה.

בשנה האחרונה הצטרפו אלינו שתי הקבוצות הגדולות הללו, כל אחת מהן עם מאות עובדים, ואנחנו במשא ומתן עם עוד כמה קבוצות על מנת להפוך את ישראל לאחד המרכזים הגדולים בעולם מבחינת מו"פ פיננסי. הסמנכ"ל שדיבר שם הגיע מהודו, וישב לידו הסגן שלו, שמנהל את האופרציה ברוסיה. הסמנכ"ל אמר: למרות שאנחנו משוחדים, במירכאות כפולות ומכופלות – כי שתי השחקניות האלה, הודו ורוסיה, הן מתחרות גדולות - בחרנו בישראל. זה שבחרנו בישראל אומר הכול, זה אומר שלישראל יש מה להציע. זו דוגמה מאלפת.

מה שהם אמרו בפגישה הזאת זה שהם לא באים הנה לשנה או שנתיים, הם באים הנה ל-20–30 שנה. הם רואים במשק הישראלי דבר מאוד משמעותי.

המטרה השניה, ולהבנתי אולי הכי חשובה – לא של משרד התמ"ת אלא של ממשלת ישראל כולה – היא הגדלת שיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה בשוק העבודה. כל מה שמשרד התמ"ת יעשה וכל מה שממשלת ישראל תעשה, בסופו של דבר יתנקז לשוק העבודה. שוק העבודה הוא מה שמניע את הכלכלה הישראלית לצערי, אנחנו נמצאים בשוק עבודה חסר פרופורציה. מצד אחד, חלק משוק העבודה הוא חזק מאוד, הרבה יותר גבוה ממדינות הבנץ' מרק שלנו, שזה ה-OECD. לעומת זאת, בחלק מהאוכלוסיות האחרות, בעיקר בקרב המיעוטים, החרדים והאנשים עם מוגבלויות, שיעור ההשתתפות בעבודה הוא נמוך מה-OECD ולפיכך הממוצע שלנו הוא נמוך מה-OECD. הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו על מנת להשיג את המכסימום משוק העבודה זה לטפל באוכלוסיות הללו כי שוק העבודה, כשעובד - עובד טוב; עובד ב-70%–80% שיעור השתתפות, שזה גבוה מאוד. מצד שני, שיעור השתתפות של 20%, 30% ו-40% הוא בלתי סביר, וזה המקום שבו משרד התמ"ת נכנס כזרוע ביצוע של הממשלה.
היעד בתוך זה הוא הגברת התעסוקה בקרב האוכלוסיות בעלות שיעור ההשתתפות הנמוך בעבודה. יש לנו מגוון כלים, חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות יפרט את זה. משרד התמ"ת, יחד עם משרד האוצר, משקיעים בשנה מאות מיליוני שקלים בתחום הזה. בנוסף, קידום ופיתוח כוח אדם והכשרתו המקצועית, על מנת לאפשר לאותם דורשי עבודה גם להגיע למקומות עבודה עם כישורים. אני לא מדבר על כישורים אקדמיים, את זה לא עושים במשרד התמ"ת. אני מדבר על כישורים מקצועיים, הכשרה מקצועית.

שילוב הורים בשוק העבודה - בעיקר בעולם המעונות. מעונות היום במשרד התמ"ת הם נדבך חשוב מאוד. דוח טרכטנברג הולך להפוך את אגף מעונות יום במשרד התמ"ת לאגף יותר גדול מהמדען הראשי. אם התקציב השנתי של המדען הראשי הוא כ-1.3 מיליארד שקלים, אחרי דוח טרכטנברג תקציב הבסיס של מעונות היום הולך להיות סביב 2 מיליארד שקלים. שוב, מספרים מאוד גדולים. אני שמח שסוף-סוף ממשלת ישראל קיבלה החלטה לא פשוטה בסדרי העדיפויות שלה, והולכת להשקיע כסף גדול גם בהגדלת ההיצע, שזה משהו שלא עשינו במשך 60 ומשהו השנים האחרונות, וגם בסידור השוק הזה אחת ולתמיד באמצעות חקיקה מאוד חשובה, שאני מקווה שתצא מהבית הזה.

קידום והטמעת שוויון הזדמנויות בעבודה – פעם לא ידעו על מה אנחנו מדברים, היום זה בון-טון.

אם כבר הזכרת את טרכטנברג, נדמה לי שטרכטנברג רוצה לחסום את כל הציבור החרדי מהמעונות האלה. זאת אומרת, 2 המיליארד האלה יזרמו, אבל לא לציבור החרדי ולא תוכל להוציא אותם לעבודה בדרך שלך.

חבר הכנסת אייכלר, אין לי מושג על מה אתה מדבר. אני מכיר את דוח טרכטנברג לא רע, אני חושב, גם הייתי שותף לכתיבת חלק ממנו, אני לא מכיר את זה.

כי הוא רוצה ששני ההורים יעבדו ולא רק הורה אחד, וזה יגרום שאף אחד מההורים לא יוכל לצאת לעבודה. זה כל הסיפור, לזה אני מתכוון. לא שמעת על זה?

שמעתי על זה, אבל אני חושב שאנחנו מפרשים את הדברים טיפה שונה. אשמח לשבת - - -

טוב שאתה יודע מזה. אמרת שאתה לא יודע.

חבר הכנסת אייכלר, יש פה עניין שאתה לא מדייק. בהחלטת הממשלה לגבי נושא הצהרונים, שעוברים ממשרד החינוך, סוכם שהם יהיו על-פי מבחנים של התמ"ת לגבי עבודה. זה לא מה שאתה מדבר עליו. זה סיפור אחר, זה הבונוס. אם תרצה, נדבר על זה בנפרד.

בסדר, אין בעיה. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם, שלא יהיה שמצד אחד עושים ועושים ומצד שני סעיף קטן יחסום את הציבור מלבוא לעבודה.

זאת לא הכוונה.

בוודאי שלא הכוונה שלך.

הכוונה היא לאפשר לציבור לצאת לעבודה ולבנות עבורו כלים כדי שיהיה לו נוח כשיהיה בעולם העבודה.

מעונות יום שאושרו, אלה שכבר שוחררו, יש לא מעט במגזר החרדי. זאת אומרת שאין להם בעיה, הם מקבלים מעונות יום חופשי.

קידום והטעמת שוויון הזדמנויות בעבודה מקודם על-ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שנמצאת במשרד התמ"ת והיא הפכה לאחד מעמודי התווך בשוק התעסוקה במשק הישראלי.

הגנה על זכויות העובד ושמירה על בטיחותו. אם פעם התייחסו לחוקי העבודה כמשהו שעל הדרך, אולי – היום חוקי העבודה הם משהו שקיים חזק, שריר ואף אחד לא יכול להתעלם ממנו. המוציא והמביא בממשלת ישראל זה משרד התמ"ת, אם זה באמצעות העמקת האכיפה, שיפור הביטחון התעסוקתי, שיפור המודעות לזכויות העובדים וכמובן, קידום והטמעת שוויון הזדמנויות בעבודה. אם אני זוכר נכון, 19 חוקי עבודה. יחד עם חוק הגברת אכיפה?

עם חוק הגברת האכיפה זה 20.

20 חוקי עבודה. מתקן אותי היועץ המשפטי של המשרד. בקיצור, אנחנו אחראים על כל הסוגיה המאוד חשובה הזו, שרק תלך ותתחזק, ועל כך תפרט בהמשך יפה סולימני, ראש אגף אכיפה והסדרה.
הובלת פיתוח בר-קיימא חברתי-כלכלי של המשק הישראלי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מטפל לא מעט בתעשייה, ובוא אגלה לכם סוד – תעשייה זה דבר מזהם. מה לעשות? תוצרי לוואי של התעשייה מזהמים. זה לא אומר שצריך להתעלם מזה ולא לטפל בזה. אנחנו, כמשרד, מובילים יחד עם התעשייה כיוון חדש שבו התעשייה צריכה להבין שהיא צריכה להיות בת-קיימא, גם חברתית וגם כלכלית. אנחנו הולכים להשקיע מאמצים רבים ומשאבים רבים על מנת להפוך את התעשייה לכזו. אם התעשייה תמשיך להגיב ולא תיזום, אז היא תמיד תרדוף אחרי חקיקות כאלה ואחרות שיקשו עליה. במקום זאת היא צריכה להיות שותפה לזה, וזה מה שאנחנו עושים. יש במשרד מינהל פיתוח סביבה ופיתוח בר-קיימא שעובד בכפיפה אחת עם המשרד להגנת הסביבה. יחד אתם אנחנו שותפים עכשיו למהלך, הייתי אומר היסטורי, במשק הישראלי, שבו לראשונה בונים אסטרטגיית צמיחה ירוקה למשק הישראלי. זה מהלך שמובל יחד על-ידי שר התמ"ת, השר להגנת הסביבה והצוותים המקצועיים. בפעם הראשונה תהיה למדינת ישראל גם אסטרטגיה ירוקה ברת-קיימא, שבסופו של דבר תבוא לידי ביטוי במפעלים, בתעשייה ובמשק.
המטרה הבאה - הקטנת הפערים הכלכליים והחברתיים במשק. לצערי, מדינת ישראל היא מדינה אחת, אבל יש בה שתי כלכלות: כלכלה חזקה של מרכז הארץ, חדרה-גדרה, וכלכלה טיפה שונה - - -

אייכלר, אתה מבין על מה מדובר?

שומע.

אני לא מספיק ברור?

מאוד ברור.

בישיבה כל כך משעממת לא הייתי.

למה אתה אומר את זה, חבר הכנסת טיבייב?

יכול להיות שאני טועה. יכול להיות, אבל בוא נשאל את חברי הכנסת.

לא הבנתי למה משעממת.

נשים כובע של ליצן ואז אולי זה יהיה פחות משעמם.

מה לעשות, עבודה יום-יומית משעממת.

הוא מוסר פה דיווח על פעילות המשרד - - -

אין שום דבר חדש.

חבר הכנסת טיבייב, לא חייב שכל הזמן יהיו דרמות בוועדת הכלכלה ואקשן.

אתה מדבר על דברים כלליים.

אדוני המנכ"ל, אבל באמת בפעם הבאה נראה לי שצריך אותיות קצת יותר גדולות במצגת, כי לי באמת קשה.

בדרך כלל נותנים לנו מצגת.

המצגת הגיעה לכל החברים במייל.

זה לא קשור לתוכן.

אני רוצה להסביר מה שאומר חבר הכנסת טיבייב. אתה מדבר דברים כלליים ולא נכנס לפרטים, אולי בצדק, כי אתה מנכ"ל ואנשים אחרים צריכים להיכנס.

אמרתי בתחילת דבריי, ואני אחדד – אני יכול לעשות את המצגת הזאת לבד ולהיכנס לרזולוציות הכי גבוהות. אני לא חושב שזה נכון, יש פה אנשים שעושים פה עבודה יותר קשה ממני והם סביב השולחן.

לזה הוא התכוון. הוא לא התכוון שאתה מדבר משעמם, הוא התכוון שאתה מדבר דברים כלליים.

צר לי שאני משעמם, בדרך כלל אני לא. אנסה להיות יותר פיוטי.

זה דברים ידועים מראש.

מה לעשות? זה מה יש.

אולי תשיר, אז זה יהיה מעניין.

אני מודע לחולשות שלי, שירה זה אחת מהן.

זה חולשות של המשרד - - -

זה שאני לא יודע לשיר? זה מאוד סובייקטיבי. אני יכול להמשיך?

כן, בבקשה. נא לשמור על השקט.

המטרה החמישית - - -

אבל כבר שעה אנחנו לא שומעים שום דבר חדש.

בדיוק. כל הכבוד, מרינה.

מה זה? יושבים שעה עם המשרד ועם המנכ"ל. זה ספר לימוד.

חברת הכנסת סולודקין, כתוב: "אין חדש תחת השמש".

זה אני יודעת, אבל זה לא מתאים כאן.

אני רואה שמבחינתכם אין משמעות לדברים שהמשרד מציג.

יש משמעות? אתה תגיד לי.

על מה אתם רוצים שהוא כן ידבר?

לא יודע. לפחות שינויים, אסטרטגיה, טונה, מכס, הורדה.

חבר הכנסת טיבייב, בבקשה. רשות הדיבור שלך.

לא ביקשתי.

אתה לא רוצה לדבר. אוקיי. חברת הכנסת מרינה - - -

לא אמרתי. בשלב יותר מאוחר.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

שמענו עד עכשיו common places. רציתי לדעת למה אתם לא נותנים לחוק שלי, חוק עסקים קטנים ובינוניים, להשתתף במכרזי המדינה. אתם אומרים: תומכים, תומכים, תומכים. שום דבר אתם לא תומכים, זה מס שפתיים.

מרינה, הטעות שלך היא שאת באופוזיציה.

לא.

אז יש לך טענה לגבי הצעת חוק שלך ספציפית?

לא, אני אומרת שאני לא שומעת דברים שמחדשים בשום תחום.

לפי דעתי, לא הולך להצטמצם הדבר הזה.

אל תדאג, הכול יהיה בסדר. תסתכל למפלגה שלך ואחר כך תדבר.

חבר הכנסת טיבייב, נתתי לך רשות דיבור – לא רצית לדבר. אתה רוצה לדבר רק שלא ברשות דיבור?

רוברט, אני הולך להיות חבר הכנסת החילוני בש"ס. מה אתה אומר על זה? הראשון בהיסטוריה.

מצוין. אם זה כך, אני מצטרף לש"ס.

חבר הכנסת טיבייב, עכשיו ברצינות. נתתי לך רשות דיבור ראשון ואמרת שאין לך מה להגיד.

בוא נדייק: אמרתי בשלב מאוחר יותר.

אז למה אתה מפריע?

אני בינתיים לא שומע שום דבר, אין למה להתייחס.

מה אתה כן רוצה?

לפחות מדיניות להורדת המכס על מוצרים ואיך זה יפגע. יוליה שמאלוב-ברקוביץ מייצגת פה בכבוד רב את העסקים הקטנים והבינוניים. האם המשרד מתייחס לדבר הזה לפני שהוא מתחיל להוריד מסים?

ומה עם הצעת החוק שלך?

נדבר על זה מחר. דרך אגב, זו גם הצעת חוק שלך.

מחר? יש עוד מישהו מחברי הכנסת שיש לו הערות לגבי העניין של הדיון?

אני רוצה להגיד משהו. אדוני היושב ראש, בשבוע שעבר היה דיון בוועדת הכספים עם שר האוצר. הוא נתן את התחזית, כמו שעושה כרגע מנכ"ל משרד התמ"ת. אין ספק שכשאנחנו מסתכלים על מה שקורה בכלכלה הישראלית אנחנו מבינים שיש פה איזה שוני מהמשבר הגלובלי העולמי. אנחנו נמצאים במקום טוב, והייתי אומר אפילו טוב מאוד, גם מבחינת צמיחה. המנכ"ל מציג פה דברים, ואין ספק שהחשיבות של משרד התמ"ת בתוך המערכת הכלכלית גדולה מאוד. כשסיימו את הדברים כל אחד העביר את הביקורת שלו. אני חושב שלפעמים לא צריך להגיד ביקורת, לפעמים צריך להגיד: כל הכבוד על העשייה. אני אמרתי את זה לשר האוצר. אני חושב שבסך הכול - - -

באמת כל הכבוד שאתה - - -

חבר הכנסת טיבייב.

תן לי לדבר, עזוב.

- - -

חבר הכנסת טיבייב, מה קורה אתך היום?

רבותי, לפעמים צריך גם להגיד מילה טובה. קשה לנו, כחברי כנסת, כאנשים בכלל, להגיד: כל הכבוד לממשלה. נעשה פה מהלך בשנים האחרונות באחריות כלכלית מאוד גדולה, גם בתעסוקה. רואים את זה בתוצאות. אז צריך להגיד כל הכבוד לממשלה, זו לא בושה. מה יש? צריך רק להעביר ביקורת?

הייתי רוצה שניתן לו לסיים. יש לי כמה שאלות אחר כך.

אני רוצה להגיד משפט לצורך הדיון. יש הרבה שאלות שאנשים רוצים לשאול. המנכ"ל, באופן טבעי, מדבר הרבה על מקרו, רעיונות, דברים שאפשר לקרוא עליהם בעיתון.

מה השאלה הכי חשובה לך?

למשל, מדבר המנכ"ל על זה שמשקיעים הרבה כסף בשביל להכניס אוכלוסיות שאינן במסגרת העבודה. אני רוצה לדעת, למשל, כמה מזה בא באופן מעשי אל אותו בן-אדם שרוצה לעבוד. כמה אחוז מהמאות מיליונים האלה מגיע באמת לאנשים האלה? האם זה באמת מגיע לאוכלוסייה, למשל חרדית שאני מייצג אותה, או אולי בסעיף הזה נכנסות המון קבוצות אחרות וזה לא מגיע לפה?

למשל, דיבר השר – דבר חשוב מאוד - שרוצים לעזור לעסקים הקטנים. זעקת בעלי המכולת עולה כבר שנים, הולכים ונחנקים. השר אמר שהולכים לעזור, אנחנו לשמוע פרטים: איך, איזו בשורה יש לעסקים הקטנים. דברים יותר ספציפיים, לא מקרו. אנחנו יכולים לקרוא בעיתון ובמצגת, וקראנו במצגת את מה ששלח משרד התעשייה והמסחר. דברים יפים מאוד, אין לי שום ביקורת, אני רק רוצה לדעת את הפרטים.
למשל, היה מחקר שהמשרד הכי בירוקרטי זה משרד התעשייה והמסחר. אני לא יודע אם זה נכון. האם זה נכון?

אשמח לראות את המחקר.

לא ראית את זה? זה התפרסם בכל כלי התקשורת.

אשמח לראות. אני קורא את כל כלי התקשורת.

אז אדאג להעביר לך את זה. התפרסם מחקר על הבירוקרטיה הישראלית מצד אנשי מסחר ותעשייה. הם טענו שמשרד המסחר והתעשייה הוא הכי בירוקרטי. אף אחד מעובדי המשרד לא שמע על זה?

אני חושב שגם כאן אתה לא מדייק. מי שפרסם את המחקר הזה זה איגוד לשכות המסחר.

אה, אז שמעתם על זה.

רק שנכתב שהוא מתקן את זה.

שהוא טעה.

אבל אמרתם שלא שמעתם את זה. אז זה לא שאני לא מדייק, זו פעם שנייה שאני כן מדייק. גם בפעם הקודמת דייקתי.

אתה מתייחס לכל סקר שמישהו מזמין לעצמו כאל דבר אמין.

לא אמרתי שזה אמין. אמרתי שאני רוצה לשמוע תשובות, מה אתם עושים כדי שהבירוקרטיה תרד.

בסקר - - -

מחר אתה תרגיש את זה.

מה קורה מחר?

מחר עולה הצעת חוק של רוברט טיבייב, והצעת החוק - - -

שהשר הבטיח לי שהוא מעביר את הצעת החוק, אבל יצא אומר לא אמת. אני לא רוצה להגיד "שקרן".

סליחה. זה עניין קבוע אצלכם, אצל הקבוצה של מופז?

חבר הכנסת טיבייב, "שקרן" לא מתאים לך להגיד.

אני אומר אמת.

גם כשזה אמת – לא מקובל.

חבר הכנסת שאמה, אני שמעתי שאומרים שחבר הכנסת לא מדייק – זה אגרסיבי.

לא מדייק – זה בסדר.

מדייק – זה בסדר; אבל לא מדייק – זה - - -

אפשר להגיד לבן-אדם שהוא לא מדייק, אבל להגיד שקרן לשר בישראל - - -

לא, אני אומרת על חבר הכנסת אייכלר.

אני באמת מצטער שהוא צריך לשר "שקרן".

אנחנו יוצאים - - -

חבר הכנסת רוברט טיבייב ביקש לחוקק הצעת חוק חשובה, שאומרת שמוצרים בפיקוח יסומנו.

אנחנו לא דיברנו על הצעת החוק. נדבר מחר על הצעת החוק.

שניה, תן לי רגע.

תן לו לדבר.

למה לך, רוברט? אתה הרי כינית אותי שקרן, נכון? הוא הציע הצעת חוק - - -

מה? אני לא שמעתי את זה.

כן. אני לא חוזר בי.

כן. אני אמרתי לו שזה לא ראוי.

הוא אמר את זה. הוא אמר את זה, ותלונה תעבור לוועדת האתיקה. אבל לעצם - - -

לא, לא, רוברט. אני חושב שזה לא מתאים לך. אתה איש מאוד עדין. אני מכיר את רוברט טיבייב.

זה לא מתאים שאתה מדבר ככה, תסלח לי. אנחנו כבר יורדים למטה-למטה.

רבותי, באמת כמו שאתם מכירים אותי, אם הגעתי למצב הזה זאת אומרת מישהו הביא אותי למצב הזה.

אמרתי: זה לא מתאים לך.

גם אם הביאו אותך, עם כל הכבוד לך, זה לא ביטוי שאתה צריך להתבטא בו.

זה לא לכבודך.

בסדר. אתמודד עם זה בוועדת האתיקה.

רוברט, תן להגיד משהו. חבר הכנסת רוברט טיבייב הציע הצעת חוק צרכנית חשובה, שמוצרים שנמצאים בפיקוח יסומנו, כדי שהציבור יראה אותם. אני שמחתי על הצעת החוק הזאת, גם אמרתי לו שהיא הצעת חוק טובה. אלא כאשר הצעת החוק שלו הגיעה לוועדת השרים לחקיקה הובאה שם חוות דעת של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, שהחוק הזה כבר קיים ועל בסיסו יוגשו תקנות לוועדת הכלכלה של הכנסת, שהמוצרים האלה אכן יסומנו. הסברתי לו שאין צורך בחוק כי בתוך חודש יונחו על שולחנכם תקנות. זו חוות הדעת של הרשות לסחר הוגן.

תוך חודש?

כן, בערך. פחות אפילו. ומאותו רגע רוברט כועס, ובצדק.

למה?

כי הוא רצה הצעת חוק על שמו, הוא רצה קרדיט ואני בעד לתת לו את כל הקרדיט - - -

עוד פעם אתה לא אומר אמת? אתה עוד פעם רוצה שאני אגיד את זה?

לפי מה שהבנתי בשניה הזאת, הוא הרגיש שאתה, אדוני השר, תומך בהצעת החוק הזאת ובסופו של דבר היא לא עברה בוועדת השרים. אני מבינה נכון?

יש כבר חוק כזה.

אז איך אתה קורא לשר שקרן?

כי זו אמת. אמת אפשר להגיד?

חבר הכנסת טיבייב, אם אתה תגיד לו עוד פעם "שקרן", אני אוציא אותך.

לא אמרתי שקרן.

אמרת פעם אחת, ביקשתי ממך לחזור בך - - -

לא אמרתי פעם שניה. אמרתי שבפעם הראשונה זה היה אמת.

אתה פוגע כבר בכבודה של הוועדה. יש מילים שלא אומרים, לך זה גם לא מתאים.

על זה נדבר מחר במליאה.

בבקשה, כבוד המנכ"ל.

מה שאני מציע, מכובדי היושב ראש, שנעבור ממש בקצרה על מטרות 2012 ואז נעביר את רשות הדיבור למנהלים על מנת שיוכלו להיכנס לרזולוציות יותר גבוהות.

לא תהיה לנו ישיבה - - -

חבר כנסת שבוער לו להגיד משהו או לשאול משהו, יסמן לי ואתן לו דיבור. בסדר? אל תהיו בלחץ.

מבחינת 2012 – לא לפי סדר חשיבות - חיזוק סחר החוץ של מדינת ישראל, בעיקר סיוע מול שווקים מתפתחים: הודו, סין, ברזיל ואפריקה, שמתחילה לעניין מאוד; יצירת מלאי תעסוקתי לבעלי השכלה נמוכה, בעיקר השבחה וטיוב פעילות המו"פ בתעשייה המסורתית.

איך זה מתחבר עם סגירת המפעל לנעליים צבאיות?

איך משרד התמ"ת קשור לסגירת מפעל נעליים?
<לאור>

צריך להילחם במשרד הביטחון שהחליט לא לרכוש - - -

משרד הביטחון החליט שלא להזמין מהארץ.

אני, עד כמה שזכור לי, מנכ"ל משרד התמ"ת. כשאהיה מנכ"ל משרד הביטחון אשמח לקבל החלטה אחרת.

מה, אין שיתוף פעולה בין המשרדים? אנחנו ממשלה אחת, לא שתי ממשלות. אז בוא תענה לשאלה, כמשרד אחראי על התעסוקה, איך אתה עושה את זה?

חבר הכנסת עמאר מה עשית או מה אתה עושה כדי שזה לא יקרה.

כן, שלא יקרה דבר כזה, שילכו 150 אנשים הביתה.

האם חבר הכנסת מכיר את פרטי המקרה, או האם הוא יודע שבשנת 2004החברה האמורה בחרה שלא להשתתף בתהליך שמשרד הביטחון פרסם?

אנחנו לא מכירים את הפרטים. אנחנו שומעים את זה בתקשורת ורואים ש-150 איש הולכים הביתה.

אז אני מציע להכיר את הפרטים לפני שמאשימים האשמות כאלה ואחרות, ואני לא מגן על משרד הביטחון.

אנחנו לא מאשימים. אנחנו שואלים מה אתה עושה בשביל למנוע את הפיטורים האלה.

שום דבר. לא מעניין, לא אכפת.

חברים, לא, לא.

לגבי הסעיף הזה, יש לי משהו מאוד ענייני. אתה יודע שנציב שירות המדינה מוסיף עוד משרות שצריך בשבילן תואר אקדמי ובכך הוא חוסם בדיוק את הסעיף שאתם אומרים – יצירת מלאי תעסוקתי לבעלי השכלה נמוכה. אנחנו הרי השכלה נמוכה, כי חוכמת אלוקים היא נמוכה, ולכל משרה שניגשים יש תנאי סף, יותר ויותר משרות עם בגרות ותארים, שמונעים מאנשים. הממשלה סוגרת את מלאי התעסוקה לבעלי השכלה נמוכה.

מה שמנכ"ל המשרד התחיל לומר זה שבתהליך שהתחיל בשנת 2004 הייתה אפשרות למפעל המדובר לשקול את שיקוליו אחרת. באופן לא פורמלי, לפני מספר שבועות הצענו להם לנצל את ההטבות שהממשלה נותנת כדי לעבור לאחד מאזורי התעשייה בפריפריה, ששם היה להם יתרון גם במה שקשור בקבלת עדיפות של משרד הביטחון. האופציה הזאת עומדת בפניהם גם כרגע. אנחנו לא יכולים להתערב במשרד הביטחון, אבל להגיד להם: תעברו לייצר נעליים בקריית שמונה ותיהנו מההטבות הניתנות, כולל עדיפות במכרזים - זאת אופציה שעומדת בפניהם גם ברגע זה. אז אם שאלת, אני חוזר ואומר שמפעלים שרוצים לקבל את אותן עדיפויות שניתנות ממשרד הביטחון על תוצרת הארץ יש להם אופציות ממשרד התמ"ת וככל שהם ייפנו למרכז ההשקעות הם יקבלו תשובה מסודרת איך אפשר לסייע להם. יש לנו עניין לסייע למפעל הנעליים הזה, אין לנו אופציה להכריח מישהו לקנות ממישהו משהו. אנחנו ניתן את הכלים למי שירצה.

אחד הדברים המעניינים, אתם יוצאים בפרסום לקנות כחול לבן ומשקיעים בזה הרבה כסף. משרדי הממשלה לפעמים מחליטים לעשות את ההזמנות שלהם בחוץ לארץ ואחד נוגד את השני.

בכל מקום שאנחנו יודעים שהיה מכרז של ממשלת ישראל, אנחנו פונים לאותו גורם ומסבירים לו את החוק ועד כמה הגשת המכרז של היצרן הישראלי, באיזה אחוזים היא יכולה להיות יותר גבוהה מהמכרז בחוץ לארץ, אבל אי-אפשר יותר מזה. נדמה לי שיש עדיפות של 15%. זה קרה לאחרונה בכבאיות, זה קרה בעוד שורה ארוכה של מפעלים. ככל שזה יעמוד בסטנדרטים האלה אנחנו עוד יכולים להתערב.

איך קובעים שזה 15% ולא 25%?

החוק קובע.

חוק חובת המכרזים והתקנות לחוק, כדי לשמור על האיזון בין המחיר לבין התחרות על המחיר.

אז לא יכולים להוביל החלטה או חוק שיגדיל את זה - - -?

אנחנו יכולים, אבל אני לא חושב שמשרד האוצר יאהב את זה. המשמעות התקציבית היא משמעותית. נשמח להגדיל את הערכים בתקנות של חוק חובת המכרזים.

לא ענית לי, אדוני המנכ"ל, לגבי מיצוב. אני רוצה לדעת אם אתם משקיעים יותר בייצוא התוצרת שלנו או גם בייבוא?

בייצוא. משרד התמ"ת פרוש ב-40 נספחויות ברחבי העולם, כשכרגע אנחנו נותנים דגש מיוחד על המדינות המתפתחות – סין, הודו, דרום ומרכז אמריקה, אפריקה - כשהכוונה היא להגביר מהותית את הייצוא לשם. מאזן הסחר שלנו מול המרחב הזה הוא שלילי, הווי אומר שאנחנו מייצאים לשם הרבה פחות מאשר מייבאים משם. אנחנו פועלים במרחבים האלה, ובועז הירש, שהוא סמנכ"ל סחר חוץ, יפרט לכם על התוכניות שאנחנו עושים בדיוק לנקודה הזאת.

אוקיי. התחום הזה מעניין אותי.

נשמח לפרט. סעיף 3 זה חיזוק המאמצים לשילוב מגזרים בעלי שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה. כפי שאמרתי, המשך ישיר לפעילות של השנה שעברה, יישום דוח אקשטיין שהוגש לפני למעלה משנה וחצי.

גיבוש ויישום פתרונות ארוכי טווח בפריפריה, בעיקר ליצירת עוגנים תעסוקתיים בפריפריה, בין אם זה מפעלים גדולים דוגמת "אינטל" ו"סיטי", שהיום נחתם ההסכם אתם.
המשך ביצוע התאמות של התעשייה הישראלית לדרישות שווקי הייצוא - זה בהמשך לשאלה שלך, חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ - ופעילות ממוקדת בצמצום העוני בקרב מועסקים, אם זה הכשרה, צרכים תעסוקתיים וכו'.
מבחינת הניצול התקציבי של משרד התמ"ת, הניצול התקציבי בשנת 2011 הוא 99.2% מתקציבו, כולל התחייבויות והרשאות. אין כמעט יחידה במשרד שלא ניצלה את 100% התקציב שניתנו לה, ואני יכול לומר בבטחה שחלק מהיחידות, גם אם התקציב היה מוכפל ומשולש כולו היה מנוצל.
מה שאני מציע עכשיו, אדוני היושב ראש, זה שניתן למנהלים להתייחס לזה, כל אחד בתחומו.

אם הם יכולים, להיכנס לפרטים ולא למדיניות, כי מדיניות אנחנו יודעים.

בואו נלך לפי הרשימה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

שמענו את הבכירים של המשרד, השר והמנכ"ל. לא שמעתי דברים מעודדים, מפני שאלה היה דברים כלליים וחברי הכנסת אמרו את הדברים האלה. אני עוקבת אחרי מדיניות משרד התמ"ת, בגלל שזה מאוד חשוב, בנושא של העסקים הקטנים והבינוניים אין עזרה גדולה ואנחנו יודעים שיצירת מקומות עבודה הכי גדולה זה בעסקים קטנים ובינוניים.
יש עכשיו השבתה של לשכות התעסוקה. למה? בגלל שעוד פעם חוזר ויסקונסין בדרך אחרת, שזה מרכזי הכוון. אני רוצה לשמוע איזה מקצועות מלמד משרד התמ"ת במקום ויסקונסין ומרכזי הכוון. אני לא מרגישה תוכן ומשמעות בהרבה דברים שעושים. תודה.

<יש חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של הכנסת שמרכזי התעסוקה שאנחנו מקיימים הם לא ויסקונסין. היועץ המשפטי של הכנסת כתב חוות דעת מסודרת, אמנם הנושא לא קשור לוועדה הזאת אלא לוועדת העבודה, והדיון הזה צריך להתקיים שם. אבל לא מדובר בתוכנית ויסקונסין אלא במרכזי תעסוקה, שהם על-פי החלטת ממשלה והם לא תואמים את ויסקונסין. >
<אנחנו מכירים הרבה שנים, הגענו יחד לכנסת – אנחנו יכולים לקיים בינינו דיון שהוא חסר משמעות וחסר תוחלת. עלו פה עד עכשיו רוב הנושאים המרכזיים של המשק הישראלי. >
חברת הכנסת סולודקין, התייחסתי בדברים שלי, בהמשך לדבריו של יושב ראש הוועדה, למרכזי התעסוקה שמוקמים במגזרי המיעוטים, בירושלים, לחרדים ובעוד רשויות נפרדות. לא מדובר בתוכנית ויסקונסין, מדובר בתוכנית משותפת לג'וינט, לחברה למתנ"סים, לשלטון המקומי בישראל והכוונה שלה היא להביא לתוך עולם העבודה גורמים שלא עבדו עד עכשיו. אנחנו לא פונים אליהם, הכלי הזה הוא כלי אחר, גם שירות התעסוקה יהיה שותף בו. לא מדובר לא על הפרטות, לא על ויסקונסין. יש חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת, אשמח להעביר לך אותה בהקדם.

אתה חושב שזה נורמלי שהיועץ המשפטי מחליט מה המהות של מרכזי ההכוון?

לא ביקשתי להחליט. חברת הכנסת שלי יחימוביץ פנתה ליועץ המשפטי של הכנסת בעקבות הקמת מרכזי התעסוקה האלה. לא אני פניתי אליו והוא גם לא ענה לי. הוא ענה לה.

השאלה היא מה העיקרון. לוויסקונסין היה עיקרון לגרום לכך שכמה שיותר אנשים לא יקבלו הבטחת הכנסה.

אתם רוצים להפוך את ועדת הכלכלה לוועדת העבודה של הכנסת?

עזבו את הנושאים של משרד העבודה, זה לא בסמכות הוועדה שלנו.

אני הבנתי מהשר שהמטרה היא להכניס אנשים לעבודה. מטרת ויסקונסין הייתה לחסוך מסיוע לאנשים. השאלה אם זה משהו שונה.

אבל זה לא - - -

אני רק רוצה לשמוע מהשר שזה משהו שונה.

אנחנו לא רוצים שידברו בוועדת העבודה והרווחה - - -

זה משהו שונה לגמרי. כל מה שאמרתי לחברת הכנסת סולודקין זה שזה גם מגובה בחוות דעת, שלא ניתנה לי, של היועץ המשפטי של הכנסת.

חבר הכנסת טיבייב, בבקשה.

בדיונים הקודמים בוועדת הכלכלה עלה הנושא של הרשתות הגדולות, שעושות רווחים גדולים על מוצרים, כולל מוצרי חקלאות, והבאנו את הדוגמאות שאותה עגבנייה עלתה לחקלאי 2 שקלים וברשתות לפחות 3 ומשהו שקלים. דיברנו פה שהרשתות עושות רווחים של לפחות 300%. אתמול שמעתי אותך, אדוני השר, גם בטלוויזיה ואמרו לך שאתה מייצג את הרשתות הגדולות.

ככה אמרו לי?

ככה אמרו לך. שמעתי אותך גם בטלוויזיה והתחמקת מתשובה. זה היה בערוץ 2 בלילה.

מה אמרו לך?

לא יודע. אני פעם ראשונה שומע את זה.

טעיתי – שאתה ביחסים טובים עם הרשתות, והכוונה היא שלא תפגע ברשתות.

פעם אמרו שהוא מייצג את החקלאות, וזה היה נכון.

חבר הכנסת טיבייב, אווירה מאוד חיובית בינך לבין השר.

רוברט, עזוב. אני נותן לך את החוק הזה כבר, תירגע.

לא נרגע. אפשר להמשיך?

יש באמת תופעה, ודווקא בפריפריה, שהרשתות עושות שם חגיגות. הרשתות הרגו את כל העסקים הקטנים והבינוניים. המכולת הקטנה לא יכולה להתקיים כי הרשת אוכלת והורגת אותה. איך המשרד רוצה להתמודד עם התופעה? כמובן, המחירים בפריפריה באותן רשתות הרבה יותר גבוהים ממרכז הארץ. תודה, אשמח לקבל תשובה.

אתה יכול לחזור על השאלה, אם אפשר?

לא. תודה רבה. זה זלזול, גם שלך, גם של המשרד שלך בכנסת ישראל ובחברי כנסת.

בן-אדם, אתה כינית אותי שקרן. מה אתה מצפה, שאני לא אזלזל בך? איזו ציפייה יש לך? איזה סגנון זה?

ראינו את הסגנון.

זה אתה תגיד בוועדת האתיקה, לא פה.

בשמחה רבה, אשמח לעמוד בוועדת האתיקה. ומחר במליאת הכנסת תשמע דברים יותר גרועים.

(חבר הכנסת רוברט טיבייב יוצא מחדר הוועדה.)

חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.

קודם כול, אני מתנצל, כחבר הוועדה, על אי-הנעימות. זו הייתה שיחה מאוד נעימה פה דווקא. אני כן מאמין לשר ולפקידים אבל אני רוצה לשמוע תשובות לשאלות שהעליתי באופן מאוד-מאוד פרטני: המדען הראשי – כמה כסף משקיעים? למשל, האם כאשר מוציאים מכרז ממשלתי יש איזה ניקוד שמשרד התמ"ת עושה לפי צורכי המדיניות שאתם קובעים?

ודאי.

למשל, כשאתם מוציאים מכרז, אנשים שמעסיקים מהפריפריות או מהאוכלוסייה הערבית והחרדית, האם יש להם ניקוד יותר גבוה שמאפשר לזכות באיזה מכרז?

בוודאי.

אז אלה דברים שאני רוצה לשמוע, תכלס, מה עושים בשטח כדי לצמצם. אם יש לכם תשובות בעניין הזה - כמה משקיעים במדען הראשי? כמה מזה הולך - - -?

עיקר ההשקעה שם היא במרכז ההשקעות, ומנהל מרכז ההשקעות ייתן את המספרים, דבר דבור על אופניו.

כן. אני רוצה רק את התשובות לשאלות שהצגתי, ואני חושב שהצגתי מספיק שאלות.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, המנכ"ל, אני לא צריך לפרט הרבה על הנושא של המגזר הדרוזי והאבטלה במגזר הדרוזי. לא מזמן קיימנו דיון בכנסת על התוכנית של 681 מיליון שקל, שגם השר הזכיר בכנסת בשבוע שעבר. מהדיון שקיימנו כאן והמעקב על הביצוע התברר שרק 1.5 מיליון שקלים הוצאו לביצוע ממשרד התמ"ת, רק קורסי הכשרה ליזמים קטנים המשרד מבצע. כל השאר לא נוצל התקציב, לא בוצע התקציב ולא הגיעו בכלל לביצוע התקציב שאושר על-ידי ממשלת ישראל בפברואר. האם השנה אותו תקציב ייעודי למגזר הדרוזי ינוצל?

אם אני זוכר נכון, התוכנית כללה שורה של משרדי ממשלה וכל משרד - - -

אני מדבר רק על משרד התמ"ת. אני יזמתי את הישיבה למעקב אחרי ביצוע התוכנית והנציג שלכם דיבר בוועדה ואמר שרק בנושא של הכשרה התחילו בביצוע של 1.5 מיליון שקל. כל השאר – לא התחילו בביצוע והוא אמר שהוא מקווה שהתקציב שנועד לנושא הזה ינוצל ב-2012. ופה שמעתי שהיה ניצול תקציבי של כמעט 100%.

דבר שני, אני בעצמי מכיר את אזור התעשייה בפריפריה שדיברתם עליו, אזור התעשייה של פקיעין, כיס רסמייה. אני מכיר אותו הרבה שנים. תודה רבה, השקעתם שם המון כסף, אבל אין שם תעשייה, אין אפילו מפעל אחד. אין כלום, אין שיווק. אתם לא יוצאים לשיווק של המגרשים. אני לא יודע מה הבעיה, מה עוצר את זה.

אז במה משקיעים?

השקיעו בתשתית, יש שם תשתית מעולה. ביקרתי שם בשבוע שעבר ואני אומר כל הכבוד למשרד שהשקיע כל כך הרבה כסף. אבל חבל. אם אנחנו משקיעים כל כך הרבה כסף, בואו נצא לשיווק של המגרשים, בואו ננצל את ההשקעה שהשקענו. יש השקעה, לפחות שתהיה תוצאה מסביב. הרי כולם יודעים את הנושא של האבטלה במגזר הדרוזי.

נקודה שלישית, אדוני השר, אמרת להגיע בכל דרך לאוכלוסיות של החרדים, המיעוטים, המוגבלים. כל מרכזי ההכשרה, כל לשכות התעסוקה במגזר הדרוזי נסגרו. אין שירות תעסוקה אחד במגזר הדרוזי, הכול נסגר. בפקיעין היה שירות תעסוקה – נסגר; בבית ג'אן היה שירות תעסוקה שנסגר ועבר לכרמיאל. היום יש לנו בעיה מאוד רצינית של אבטלת נשים. אתה מכיר את זה, אני חושב שאתה מכיר את המגזר הדרוזי כל כך טוב ואתה יודע את הבעיה שאנחנו סובלים ממנה היום, שמעל 80% מהנשים מובטלות. יש לנו אקדמאיות מובטלות. נפגשתי רק בחודש האחרון עם יותר מ-400 בנות שסיימו תואר ראשון ויושבות בבית מובטלות. שירותי תעסוקה, דבר בסיסי, להביא ליישובים. ישבתי עם השר הקודם, פואד בן-אליעזר, והוא הבטיח להחזיר את שירותי התעסוקה לפקיעין, לבית ג'אן, בשביל שיהיה יותר קל, כי שמקבל דמי אבטלה של 1,800 שקל - - -

אפשר קריאת ביניים? אבל אל תצא מהדיון.

אני לא אצא מהדיון. קשה לפגוע בי, כי אני לא פוגע באף אחד אף פעם.

אני עדיין עובד על ההבטחות של אלי ישי, עוד לא הגעתי לאלה של פואד.

אם כך, אצטרך לחכות הרבה זמן.

אתה בא לוועדה – זה הבטיח, ההוא הבטיח.

זה דבר מאוד חשוב. הרי יש בעיה, ואתה בעצמך אומר שאתה רוצה להגיע לכל אחד ואחד בשביל להרים את התעסוקה באוכלוסייה החלשה. אתה אומר: אני רוצה להגיע אליהם. איך תגיע אליהם כשאתה סוגר? אתה צריך לקחת את זה בחשבון.

אני לא סגרתי שום סניף.

נסגרו בשנתיים האחרונות שירותי התעסוקה בפקיעין ובבית ג'אן. אתה לא סגרת, קודמך – עד שתגיע להבטחות שלו – הוא סגר.

זו בעיה אמיתית. השרים מתחלפים - - -

הזכרתם מעונות יום, שצריך להשקיע שם 2 מיליארד שקלים. האם יש תוכנית מפורטת למגזר הדרוזי בנושא של מעונות יום? כי יש לנו את האבטלה הקשה של הנשים. תודה רבה. אני מקווה לקבל תשובות.

המצוקה שאתה מציג היא מצוקת אמת. דבר שני, המטרה שלנו היא להכניס גם את אותן נשים וגם את אותן מובטלות לעולם העבודה. זו המטרה הראשונה במשרד התמ"ת היום – חרדים ומיעוטים, להכניס אותם לעולם העבודה ולייצר עבורם מקומות עבודה. הביקור שלי במגזר הדרוזי, אחת האפשרויות שאנחנו שוקלים זה לייצר סעיף נייד שיעבור בתוך הכפרים. כמו ניידת כזאת, שתעבור מיישוב ליישוב.

שמעתי על זה מראשי הרשויות.

אני מקווה שבשבועות הקרובים נדון עם שירות התעסוקה על ייצור הפתרון הזה.
הדבר השלישי, והוא החשוב ביותר, הוא מרכזי התעסוקה. זה בדיוק מה שאנחנו מייצרים יחד אתכם, עם השלטון המקומי ועם שירות התעסוקה.

אמורים לקום שלושה מרכזי תעסוקה במגזר הדרוזי. אני מקווה שב-2012 יקומו.

זאת הכוונה. ברגע שהמלצות טרכטנברג לגבי תעסוקת חרדים ומיעוטים – שהזכיר קודם חבר הכנסת אייכלר - יאושרו בממשלה, ההשקעה בשני המגזרים האלה תעמוד על 1.5 מיליארד לעידוד התעסוקה בחמש השנים הקרובות. זה כסף נטו כדי להרים את התעסוקה, גם במגזר הדרוזי שאתה כל כך דואג לו, וגם במגזר החרדי. חוץ מהנושא הזה, כל כלי המשרד ימשיכו לעבוד לטובת הגופים האלה.

לגבי מעונות יום יש תוכנית?

נבנה בחמש השנים הקרובות 1,000 מעונות יום. אני לא רואה כמעט שום בעיה בבניית מעונות יום במגזר. ההיפך, אנחנו רוצים יותר, וככל שהרשויות המקומיות והארגונים החברתיים ישתפו אתנו פעולה נבנה. אין בעיה של בניית מעונות יום.

אזור התעשייה פקיעין?

מבחינת אזורי התעשייה, המשרד, באמצעות מינהל אזורי פיתוח, משקיע מעל 200 מיליון שקלים בשנה.

יש שם אזור תעשייה מסודר, יפה. צריך רק להוציא את הקרקע לשיווק.

אני מסביר. משרד התמ"ת אחראי על פיתוח התשתיות. אנחנו ממליצים למנהל מקרקעי ישראל על פטור ממכרז לקרקע כזו או אחרת. מינהל מקרקעי ישראל הוא זה שמשווק, ראשי הרשויות הם אלה שמשווקים מול היזמים. אנחנו נשמח לסייע, אבל אין לנו סל של יזמים שאנחנו מחלקים בכל הארץ. מגיע אלינו יזם, הוא רוצה ללכת לאזור תעשייה, אנחנו דואגים שאזור התעשייה יהיה מפותח. אם הוא עומד בקריטריונים אנחנו גם ממליצים למינהל להעניק לו פטור ממכרז על הקרקע. אנחנו לא משווקים את הקרקע פיזית אלא המינהל, בין אם באמצעות מכרז ובין אם באמצעות פטור, וראשי הרשויות. זאת אומרת, ראשי הרשויות צריכים לפתות את היזמים שיגיעו אליהם. בצפון יש המון רשויות שכולן רוצות ויזמים אין מספיק. נשמח לסייע אם יש יזמים ספציפיים שנתקלים בבעיה בנ"צ מסוים. נשמח לעזור, אבל אנחנו לא יכולים לקחת יזם ספציפי ולשים אותו באזור ספציפי. אסור לנו.

בשבוע החולף הסיעות הערביות הגישו הצעת אי-אמון בכנסת בנושא התעסוקה במגזר המיעוטים. חבר הכנסת ברכה קרא לי מהנתונים של הלמ"ס על כמה עומדת האבטלה במגזר המיעוטים היום. הוא אמר שהנתון על-פי הלמ"ס, ואני מצדיק אותו, עומד על 14%. אבל בואו נגיד את הנתון השני – אמרתי לו: למה אתה לא מקריא גם את הנתון השני? כשקמה ממשלת נתניהו האבטלה במגזר המיעוטים עמדה על 21.5%. הרי זה לא נעלם משמיים, זה לא קרה ככה במקרה שפתאום היא הצטמצמה ב-30%. במגזר היהודי היא לא הצטמצמה ב-30%. יש ירידה דרמטית באבטלה במגזר המיעוטים, ובמגזר כולו. אבל כשמישהו רוצה להקריא רק צד אחד של המשוואה - - -

אני מכיר את הבעיה במגזר הדרוזי. אני לא מדבר על מגזר המיעוטים בכלל. אצלי הבעיה היא במיוחד אצל הנשים.

קודם כול, אני רוצה נציג את הנתונים ביושר, לא הכול זה לתקוף. ירידה של 30% זו ירידה דרמטית של הממשלה הנוכחית. אותו דבר גם אצל החרדים. המספרים מדברים, אין לי מה לעשות נגד הדבר הזה, אין לי שום כוונה להסתיר את הנתונים. אני לא אומר שזה קרה רק בגלל הממשלה, אבל בואו לא נתעלם מהנתונים. אם אתה מציג אותם לחובת הממשלה, אז תציג גם את הנתונים לזכות הממשלה.

אני מתחייב שכל אישה דרוזית שתרצה לצאת לעבודה מחוץ לכפר שלה, אני אמצא לה עבודה.

תהיה לך בעיה. אני אומר לך, תהיה לך בעיה. הדעות הקדומות של הדרוזים שהנשים לא רוצות לצאת מהיישוב – זה כבר נגמר.

אני אומר לך את זה פה, זה גם נרשם וגם משודר – כל אישה דרוזית שתרצה לצאת לעבודה מחוץ ליישוב, אנחנו נמצא לה עבודה, שירות התעסוקה ימצא לה עבודה. תאמין לי, אין אחד שפנה עד היום לשירות התעסוקה שלא נמצא לו מקום עבודה. יחד עם זה, צריך לייצר מקומות עבודה גם במקום. אין ספק שהפגיעה בענף הטקסטיל גרמה לפגיעה גדולה בחלק מהמגזר, בעיקר במגזר הדרוזי. אבל מה לעשות? העולם הולך למקום אחר ואנחנו צריכים לחשוב על אפשרויות אחרות.
מה הן האפשרויות, למשל? למשל, בתקופה הקרובה יש מחשבה להקים מפעל נעליים בירכא. זאת אומרת, אנחנו חושבים כל הזמן על אפשרויות נוספות. אחת התוכניות שמדברים עליה כרגע עם מרכז ההשקעות היא להקים מפעל בירכא, לפתור את הבעיה של אלה שעזבו את הטקסטיל. גם כלים אחרים בסופו של דבר יאפשרו לעודד את התעסוקה. אנחנו נגיע ל-40% ב-2020, זאת הכוונה. זאת אומרת, 40% מהנשים מהמגזר יהיו בעולם העבודה בשנת 2020.

תודה. חברת הכנסת ברקוביץ, בבקשה.

אדוני השר, אדוני המנכ"ל, המשרד שלכם נוגע לכל אחד ואחת מאתנו באופן אישי, בכל תחום. אני בטוחה מכל המצגת שראיתי כרגע שאתה, אדוני השר, ואנשיך עושים עבודה ברוכה ומרגישים שאתם מזיזים דברים, עושים דברים. אבל אני חייבת לומר את המשפט, שאני מאוד לא אוהבת לשמוע אותו גם לגבי עצמי, שהתחושה היא: עשית ולא אמרת – לא עשית. יש לי תחושה שעל אף שמשרד התמ"ת הוא משרד – אם תשאל אותי פעם איזה משרד אני רוצה, זה אחד המשרדים שהייתי רוצה מאוד לעמוד בראשו, כי זה משרד מרתק.

אני רוצה לראות את תורת הסיכויים.

הסיכויים באים מלמעלה, תאמין לי. רק מלמעלה.

באמת במקרה שלכם רק אלוהים יכול לעזור.

גם במקרה שלכם רק אלוהים יכול לעזור. אתם צריכים להתחיל להבין בכנסת ישראל שכל מה שקורה פה כתוב מלמעלה. תודה על הציניות.

יוליה, הכול היה בצחוק.

יוליה, אני כבר ותיק פה, גם שלום שמחון ותיק. נכנסנו יחד לכנסת. שלא תיפול רוחך, אני דווקא מעודד אותך. למה? כבר היה מקרה שהליכוד ירד ל-12 ועלה. עולים ויורדים.

אני מודה לך מאוד, חבר הכנסת וקנין. לא סתם אני כל כך מכבדת אותך.

אני רוצה לחזור ולומר שהמשרד שלך מרתק ונוגע בכל התחומים. אבל יש לי תחושה שאתם לא עושים מספיק עבודה, מספיק דוברות, מספיק בונים את עצמכם כאחד המשרדים הכי רלוונטיים לכל תחומי החיים שלנו. אני מקבלת הרבה מאוד בקשות של אנשים ששואלים שאלות ממש מוזרות, כי זה נראה לי ברור שהם יפנו למשרד התמ"ת. שאלות בתחום הייצוא, בתחום הייבוא. הם לא יודעים למי צריך לפנות – אליכם? למכון התקנים? הם לא יודעים למי לפנות. זו נקודה אחת.

נקודה יותר רצינית היא בנושא המעסיקים. אני מקבלת הרבה פניות בתחום המעסיקים, פגיעה בעובדים. רציתי לשאול כמה תלונות בתחום האכיפה של חוקי ההעסקה מגיעים למשרד שלכם? אם יש פה מישהו שיכול לתת לי תשובה מאוד אשמח.

אתה בא להסביר לנו הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, אבל אולי כדאי שתתייחסו לזה. אני לא חושבת שמשרד התמ"ת פחות חשוב ממשרד האוצר. את משרד האוצר אוהבים להאשים בכל דבר, אבל אני חושבת שאתם משרד שנוגע בבשר החי, בבני-אדם, בכל תחום ההעסקה ואתם לא נמצאים שם. זו סתם תחושה אישית. אני מבקשת שתקבלו אותה ותיתנו לי תשובה לגבי התלונות.
אני גם מבקשת לקבל תשובה לגבי הייצוא, ששאלתי קודם. המנכ"ל אמר שתהיה פה הרחבה בנושא הזה.

אני רוצה לשאול שלושה דברים, בבקשה. אני יודעת שזה לא בשביל ישיבה אחת. אחד, נושא של העסקת אנשים מעל גיל 40. מה משרד התמ"ת עושה עם זה שאנשים מעל גיל 40 אין להם מה לעשות. אני צעירה ברוחי ואני מרגישה שאני מדברת על אנשים בוגרים – אבל 40 זה הרבה יותר צעיר ממני. אנשים יוצאים החוצה, אם איבדו עבודה, וזו אחת המכות הרציניות שקיימות במדינת ישראל.

אל תחכי שתהיי בת 50, כי אז המצב יותר חמור.

אני רוצה להתחיל מגיל 40. רציתי לשאול מה קורה עם הנושא של מעונות לילדים. אני לא בדיוק יודעת אם זה שייך לכם, אפרופו מה שדיברתי קודם שאני לא יודעת מה שייך לכם ומה לא. הנושא של מעונות יום לילדים, שעכשיו ראש הממשלה החליט שזה מגיל 3.

זה משרד החינוך. זה לא מעונות, זה גן.

מה עם אלה עד גיל 3? אני מברכת את ראש הממשלה שהחליט סוף-סוף לעשות מעשה וזה יהיה מגיל 3, אבל מה קורה עם נשים שיש להן ילדים עד גיל 3? זה עולה הון תועפות, ואני חושבת שזה כן נמצא בתחום האחריות שלכם. נראה לי שזה פסח על כולנו. כל הכבוד לגיל 3, אבל מה קורה לפני?

דבר אחרון - עסקים קטנים. עם כל מה שאתם עושים, אני חושבת שאין מספיק מענה בתחום העסקים הקטנים בארץ. אתמול הייתה הצעת חוק בוועדת הכלכלה, הצעת חוק הניקיון, לגבי פרסום בתיבות דואר עם מגנטים ופלאיירים. זו הצעה שהולכת לפגוע מאד בעסקים קטנים, לדעתי, כי אין דרך לעסקים קטנים ובינוניים לפרסם היום, לא ברדיו, לא בטלוויזיה, לא בעיתונות. איפה את נמצאים בכל התחום הזה?

שוב, אני מרגישה מחסור אדיר במידע, בקשר שלכם עם הלקוחות, במערך שלכם מול הלקוחות. לקוחות – אני מתכוונת אזרחים. האמת היא ששאלתי אותך יותר מדי שאלות, אבל - - -

המנכ"ל ואני נתחלק בתשובה. אני רוצה להגיד כבסיס שיושב ראש ועדת הכלכלה החליט לקיים דיון שהוא שונה מהדיונים שמתקיימים כל יום. מתקיים פה דיון שעלה על סדר היום, אז מתמקדים בנושא היום. נניח אם תחליט להתמקד בתעשייה – זה הדיון, או תקנות או חוקים. היושב ראש ביקש מאתנו להציג את מכלול הפעילויות של משרד התמ"ת ולהציג את המשרד.

אגב, זה בהתאם לתקנון הכנסת. כל אחד מהשרים מחויב להציג שמפקחת על ענייניו את תחומי פעילות המשרד.

אבל אנחנו קופצים על העגלה ושואלים את כל השאלות הנדרשות.

אני מנסה להגיד לכם, גם כמי שישב פעם בכיסא של כרמל וגם כשר, שזה דיון שונה מהדיון הרגיל. הוא מציג משהו רחב מאוד, עם הרבה מאוד נושאים. אז גם אתם צריכים להתנהל אחרת בדיון מהסוג הזה, זה לא משהו שהוא נקודתי. זה דיון שונה, כמו שאמרה מנהלת הוועדה, זה לפי תקנון הכנסת, ואנחנו צריכים להציג מה המשרד עושה במכלול רחב של תחומים. באופן טבעי, חלק מהחברים פה אומרים שהם משתעממים, וזה בסדר. אנחנו צריכים להציג - - -

ממש לא. אני לא לחלוטין לא משתעממת.

זה נאמר קודם. זה דבר אחד שרציתי להגיד לגבי המהות של הדיון הזה, שהוא שונה מדיונים רגילים. אם היינו מדברים רק על ועדת המזון, שעוסקת בהורדת יוקר המחיה, אז אין ספק שהפיוזים היו עולים והיו צעקות ועניינים, וכל אחד היה אומר את דעתו.

היושב ראש הציג בשאלה הראשונה את יוקר המחיה וחוסר תחרות.

בסדר, אבל הדיון היום הוא על הכול, לא רק על הדבר הזה. זה דבר אחד, שכדאי שנגיד אותו גם בינינו.

הדבר השני, נוגע לנושאים שאנחנו עוסקים בהם. לא במקרה הגלישה שלנו לנושאים שהם לא בתחום אחריות הוועדה הם מהירים. זה לא מקרי, כי משרד התמ"ת זה לא תעשייה, מסחר ותקשורת, זה תעשייה, מסחר ותעסוקה. מאחר שזו תעסוקה - - -

אהוד אולמרט היה גם על התקשורת וגם על התמ"ת.

אז מה זה אומר? לא הבנתי את מה שאתה אומר, אדוני השר.

מה שאני מנסה להגיד לך זה שבאופן טבעי חלק מהשאלות שלכם גולשות למקומות שהם לא בתחום אחריותה של הוועדה. תחום התעסוקה - - -

ניהול מערך שירות לקוחות זה לא שייך אליך?

תני לי לענות. שאלת, אני אתן תשובות לכל מה שכתבת. הכוונה שלי היא לא להתנצח, רק להסביר.

הנושא של התעסוקה כולל את שירות התעסוקה, מרכזי התעסוקה, מעונות היום, את ההכשרה המקצועית. כל החבילה הזאת היא בתחום התעסוקה, היא לא בתחום האחריות של הוועדה. אין לי בעיה לדבר על זה. אם היושב ראש רוצה, נדבר כמה שאתם רוצים. אנחנו גם נענה על מעונות היום כי שאלת, גם אם הייתי ברחוב הייתי עונה. אני רק אומר מה נמצא בתוך חבילת התעסוקה. בתוך חבילת התעסוקה נמצאים הנושאים שהזכרתי קודם – מעונות יום, הכשרה, שירות התעסוקה, מרכזי התעסוקה.

עכשיו נענה על השאלות שלך. אני לא בורח, אני רק מנסה לעשות סדר כי בסוף הדו-שיח בינינו יכול להיות דו-שיח של חירשים. תענה בבקשה.

אוכלוסייה של בני 45 פלוס – אנחנו בוודאי ובוודאי מודעים לבעייתיות. יש במשרד אגף שמטפל באוכלוסיות מיוחדות, שאחת מהן היא בני 45 פלוס. יש ראש לאגף הזה, פעילה מאוד ונמרצת מאוד. ממש עכשיו השקנו שיתוף פעולה יוצא דופן בין המשרד לבין שתי עמותות שפועלות בנושא הזה במגזר השלישי – אחת עמותת "50 פלוס מינוס" והשניה עמותת "ידיד". עשינו גם כנס מעסיקים גדול בנושא הזה. האוכלוסייה הזאת בוודאי ובוודאי חשובה לנו. אנחנו מודעים לבעייתיות, שככל שאתה מבוגר יותר, למרות שאתה גם בעל ניסיון יותר ויש לך יתרונות, קשה יותר למצוא מקום עבודה. נשמח להעביר לך את תוכנית העבודה שלהם כדי שתתרשמי.

אני מאוד רוצה.

לגבי מעונות היום, החלוקה מאוד פשוטה. עד הכניסה לחוק חינוך חובה, שזה גיל 3, הם באחריות משרד התמ"ת. אני מדבר על המעונות שנמצאים בפיקוח. מעונות פרטיים – כל אחד יכול לעשות כאוות נפשו. המערכת שם, כמו שאמרתי קודם, היא אחת המערכות הגדולות במשרד והיא הולכת להיות המערכת הכי גדולה בהיקף התקציבים שלה. משרד התמ"ת מסבסד מדי שנה כמעט 90,000 ילדים בגילאים הללו במסגרת מעונות היום והצהרונים, סבסוד שנע בין 300 שקלים ל-1,500 שקלים, בהתאם למבחן ההכנסה. המחיר שם מפוקח על-ידי משרד התמ"ת. המחיר הוא נורמטיבי, הוא סביב 1,800 עד 2,000 שקלים, תלוי - - -

לילד.

כן, לילד.

אז זה לא נורמטיבי, כי זה לילד. אם יש שלושה ילדים או שני ילדים שנולדו אחד אחרי השני, אי-אפשר - - -

כשאני מתייחס למחיר נורמטיבי אני מתכוון למחיר שהוא מאוזן מבחינת התשומות שנכנסות. אני לא אומר שזה נורמטיבי כי זה משתנה ממשפחה למשפחה. יש כאלה ש-2,000 שקלים זו ההכנסה שלהם בחודש, ברור שלהם זה לא נורמטיבי. לא זו הייתה כוונתי. המחיר הזה, כאמור, מפוקח ומסובסד. משרד התמ"ת מסבסד 700 מיליון שקלים בנה.

עם הצהרונים זה אפילו יותר.

850 מיליון שקל לסבסוד הילדים הללו. במסגרת דוח טרכטנברג זה יגדל תוך חמש שנים בחצי מיליארד שקלים נוספים.

מה זה אומר? זה יותר הנחות?

לא, המטרה היא להרחיב את ההיצע זאת אומרת, מספר המבנים הפיזיים, ועל-ידי כך להכניס כמה שיותר ילדים למסגרות המפוקחות. המסגרות המפוקחות ייהנו משני דברים. אחד, מחיר מפוקח. יש הבדל בין 2,000 שקלים מפוקח עם סבסוד לבין 5,000 שקלים במעון פרטי. בנוסף, חוק פיקוח על פעוטות, שאני מקווה שנשלים התקנת התקנות בזמן הקרוב. זה יסדיר את השוק הזה מבחינת אמות המידה לכל מעון, מבחינת בטיחות, פדגוגיה וכו'. גם על זה אשמח להעביר לך חומר מפורט יותר.

אנחנו נפתח את שוק מעונות היום לתחרות. מבחינתנו, זה כלי. אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע של מעונות היום, אנחנו רוצים להכניס יותר מפעילים למעונות היום, אנחנו רוצים לעבוד ישירות מול ההורים ולהפעיל ואוצ'רים. אנחנו רוצים להכניס את שוק מעונות היום לתחרות כדי להוריד את המחיר, כדי שהוא לא יעלה 2,500 שקל להורה. זה מעבר לסבסוד שהממשלה תיתן, מעבר לזה שהיא תבנה הרבה מעונות יום כדי שלא יהיה חוסר, מעבר לזה שהיא תכניס יותר מעונות יום פרטיים, שכרגע לא עובדים מול התמ"ת. מעבר לעניין של הפיקוח, הכוונה שלנו היא להניע תחרות אמיתית במעונות היום, וזה באמת קשור - - -

כמה זמן אתה חושב שייקח השינוי המיוחל הזה?

השינוי כבר החל. ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפני שבוע שמאמצים את המלצות דוח טרכטנברג. אנחנו נכנסים לתוכנית חומש, בימים הקרובים נציג לשר התמ"ת את תוכנית העבודה לחומש הקרוב. זה פרויקט מאוד שאפתני, גם בהיבט התפעולי שלו, גם בהיבט הנדל"ני שלו. לבנות 1,000 מעונות ומעלה זה היקף חסר תקדים. אנחנו נבנה מעל 200 מעונות בשנה.

זה גם יקטין את מספר הילדים בכל מעון? זו גם אחת המטרות?

אחת המטרות של החוק, או התקנות, זה לקבוע אמת מידה כמה ילדים צריכים להיות במסגרת. כמובן שהמספר משתנה מכיתת תינוקות בני שלושה חודשים לכיתת פעוטות בני שנתיים וחצי. אבל הכול מלווה בעבודה פדגוגית של אנשים מומחים בתחום הזה. אנחנו לא עושים שום דבר שלא בליווי מקצועי מאוד קפדני.

התוכנית היא רק במעונות שתיבנו או בכל המעונות בארץ?

המטרה שלנו היא לפקח על כל המסגרות הקיימות. זאת אומרת, אם היום אנחנו מפקחים על כ-1,800 מעונות, בסוף התהליך הכוונה היא להגיע לפיקוח כמעט על 10,000 מסגרות. זה אומר גדילה חסרת תקדים במערכת, כולל הפיקוח, כולל הסבסוד. זה משהו באמת גדול.

כולל הכשרה של גננים, גננות?

בוודאי, שאלה מצוינת. הדבר יחייב הכשרה של אלפי מטפלות, וגם לזה תוכנית כוללת מסלולי הכשרה ותקציב. זאת אומרת, האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת ילווה את התהליך בהכשרת מטפלות, שללא ספק נצטרך.

אבל גם במעונות הקיימים. זאת אומרת, מעון שנכנס לפיקוח, גם אם הוא נמצא במקום מסוים, אתה לא תגיד לו: תצא מפה - - -

ממש לא. מי שמסגרת הוא במסגרת.

כי יש המון מעונות שקיימים, אתה לא צריך - - -

ממש לא.

מטפלים ומטפלות, כמה?

נשקיע 700 מיליון שקל בשיפוצים. כדי שהם ייכנסו למערכת שלנו הם צריכים לעבור שלבים. יש בוועדה אחרת חוק מעונות היום. הם יצטרכו להיכנס להסדרה שלנו, לעשות שינויים שקשורים בבטיחות ועוד כמה דברים. הממשלה תשקיע בזה כסף, מאות מיליוני שקלים בשנים הבאות.

כל המידע על המעונות מצוי באתר שלנו ואנחנו גם נשמע להעביר לכם. זה באמת המון מידע. נשמח להשיב פרטני.

מה עם השאלה האחרונה שלי, לגבי התדמית שלכם?

התדמית זה פחות מעניין. אנחנו לא משרד פרסום.

זה מאוד חשוב. הציבור צריך לדעת שיש כזה משרד.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה לשאול שאלה אחרונה. הגיעו אלינו תלונות של יבואנים קטנים ובינוניים מסין, שמייבאים כל מיני מוצרים. כשמגיעה התכולה לכאן פתאום המחיר של עמילות המכס ושל ההובלה משתנה והם נותרים שבויים וצריכים לשלם כפול. זה קורה רק מול הסינים. אמרו שהפנו תלונות לנספח המסחרי. לא שמעת על זה?

אני לא מכיר. נשמח לקבל את החומר. יש לנו גם את בועז, שנמצא פה, סמנכ"ל סחר חוץ, וגם דני גולדשטיין, שהוא מנכ"ל מכון התקנים. אולי גם מהכיוון ההוא יש איזשהו חסם. אני מודה שאני לא מכיר. אם בועז מכיר את הפרטים, אז בבקשה.

בועז, אתה מכיר על מה אני מדבר?

כן. הגיעו כמה מכתבי תלונה לנספח שיושב בדרום סין. מדובר במהלכים שמאוד קשה להיכנס אליהם. עד כמה שאני מבין זו תרמית בין אנשי עסקים פרטיים. היכן שניתן מבצעים בדיקות, אבל זה למעשה המרחב הפרטי בין שני אנשי עסקים. מאוד בעייתי.

זאת אומרת, אין לנו יכולת לעזור, לא בהדרכה ולא - - -

מה זה הדבר הזה?

יבואן רוכש סחורה אצל הסינים. כאשר הסחורה מגיעה היא לא עומדת או שהוא לא מקבל את ההיקפים או שפתאום הוא מקבל חשבוניות בהיקפים יותר גדולים, עם חלק יותר קטן מהסחורה שמוחזקת כבת ערובה עד שיקבלו את היתר.

זה סכומים קטנים, בדרך כלל 2,000 עד 5,000 דולר פר משלוח, אבל בשביל הקטנים והבינוניים זה הרבה כסף.

לחלוטין.

הם העבירו לי קלסר שלם. לא הספקתי עדיין להתעמק בו, אבל הם אמרו - - -

אני מודע למקרה או שניים ברמה האישית. אם אפשר לקבל יותר פרטים, אפשר לפנות למכון הייצוא שיקיים סדנאות הדרכה בנושא.

אוקיי, תודה רבה. תודה רבה לכל המשתתפים בדיון, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>