PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
09/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 608 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ד בטבת התשע"ב (09 בינואר 2012), שעה 10:10

<הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) (הרחבת איסור האפליה), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר
אריה אלדד

דב חנין

נחמן שי

>
עו"ד דן אורן - משרד המשפטים

עו"ד דבורה אליעזר ספיר - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ג'נט שלום - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד אלי יריב - ההסתדרות החדשה

שרון צ'רקסקי - מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

נועה בן שבת
עמית קנובלר

וילמה מאור

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) (הרחבת איסור האפליה), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. על סדר היום הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) (הרחבת איסור האפליה), התשע"ב-2011. הצעת החוק היא של חברי הכנסת נחמן שי, עפו אגבאריה, ציפי חוטובלי, דב חנין, ניצן הורוביץ, מרינה סולודקין ועוד כהנה וכהנה חברי כנסת, כמעט חצי מחברי הכנסת.
אני אציין שנמצאים כאן חברי כנסת רבים אבל בדיון נמצא רק חבר כנסת אחד ואני מאמינה שאתה מדבר בשם כולם.

כן.

אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת המציע, נחמן שי. בבקשה.

תודה רבה לך גברתי היושב ראש. אני בטוח שאת סומכת ידך על החוק למרות שלא נמנית על המציעים.

אגב, נמצאים כאן חברי סיעתי.

אצלכם יש משמעת מסודרת, חבל על הזמן. אנחנו רוצים לאמץ אותה גם אלינו.

יש כאן שני חוקים, האחד משנת 1959 והשני משנת 1988, שעוסקים בנושא הזה של תעסוקה. החוק הראשון הוא חוק שירות התעסוקה הישן משנת 1959 שמגדיר סוגים מסוימים שהאפליה אסורה בהם. את רואה – גיל, מין וכולי. אחר כך, בשנת 1988 נחקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והוא הרבה יותר מרחיב ומוסיף. אנחנו רצינו לקחת את התוספות שיש בחוק של 1988 ולהכניס אותן לחוק של 1959. בינתיים החברה הישראלית למדה יותר להכיר בפרטים שחיים בה, נקרא לזה כך, במיוחדות שלהם, בעובדה שהחברה היא לא הומוגנית, שיש בה אנשים שונים ומגוונים וכי צריך לתת לכולם הזדמנות שווה. זה הרעיון הבסיסי והוא מאוד יפה.

עיקר השינוי הוא בנושא של טיפולי הורות למיניהם וכדומה, וזה בהקשר לנשים שמהווה קבוצה די משמעותית באוכלוסייה שעוברת את הטיפולים ואתם יודעים שישראל היא מדינה מובילה בתחום הזה - כתבנו כאן הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית וכולי – ובצד השני, לגבי הגברים, עניין של שירות במילואים, קריאה לשירות מילואים, שירות צפוי במילואים וכן הלאה. לא ניתן יהיה לפגוע במועמדים, הן בלשכת התעסוקה והן כשהם באים למקום העבודה, בגלל הסיבות האלה. המעביד לא יגיד לאותה אישה שעכשיו היא עוברת טיפולי פוריות ולכן נחכה שהיא תיכנס להריון, שההריון יסתיים ואז בעזרת השם תבוא לעבוד באותו מקום. את זה אנחנו רוצים למנוע. כנ"ל לגבי גבר שבא ואומר שבעוד חודשיים יש לו מילואים, הוא אומר לו שיסיים את המילואים ואחר כך יתייצב אצלו.
שתי הקבוצות האלה הן חדשות ולא היו קודם. היתר נכנס כמובן כמו שהוא לתוך מסגרת החוק. זה היה הרעיון הבסיסי. אני מוכרח לציין תמיד את שדולת הנשים שסייעה וקידמה ואני באמת מברך אותה בעניין הזה.

אני חושב שאפשר לקדם את זה.

הנוסח הזה עבר כבר את הקריאה הראשונה.

כן.

למחלקה המשפטית שלנו יש הצעה נוספת ואני אתן את רשות הדיבור ליועצת המשפטית כדי להציג אותה.

רצינו להציע למחוק את המילה "לרעה" מהנוסח כאן. זאת אומרת, להשאיר אותה בנוסח הקיים בחוק. היום החוק אוסר על לשכת התעסוקה להפלות לרעה בין דורשי עבודה כשבעצם יש הוראה משלימה בסעיף 41ב לחוק האומרת שהלשכה יכולה לשלוח לעבודה גם במסגרת הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת. זאת אומרת, אפליה לטובה היא אפשרית גם בתוך החוק. לשכת התעסוקה לא יכולה להיות עיוורת לשאלה האם אדם שייך לאוכלוסייה שדורשת איזשהו עידוד או אפליה לטובה בשליחה לעבודה.

לא הבנתי למה המילה "לרעה" מפריעה לכם.

אנחנו רוצים להציע שהיא לא תפריע ולהשאיר אותה בנוסח הקיים בחוק.

להשאיר אותה ולא למחוק אותה כך שמה שייאמר בנוסח, זה מה שכתוב היום, שהלשכה לא תפלה לרעה, להשאיר את המילה לרעה, ומה ישתנה בעצם זה מה שהציע חבר הכנסת נחמן שי, התוספת של העילות. זה כדי ליישר קו עם חוק השוויון.

אנחנו רוצים להשאיר את המילה בנוסח הסעיף, כפי שהיה הסעיף היום.

התיקון נראה מהותי? תסבירו לי כי אולי אתם מבינים משהו שאני לא מבין.

אני אומר מדוע זה מהותי. לכאורה, אם אתה קובע איסור אפליה מוחלט כמו שקיים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה יש הוראה שאומרת שאם יש הוראות של חוקים בעד נשים, בעד הורות, בעד זכויות שמוקנות לנשים בגין הורות, אלה הוראות שהן לא מפלות. נדרשת כזאת הוראה כי לכאורה אם אתה אומר שאסור להפלות, אז אסור להפלות לא לרעה ולא לטובה. חוק שירות התעסוקה, הנוסח הקיים שלו הוא נוסח שונה. הוא אומר שאסור לי להפלות לרעה ואז אפשר היה לומר שזה רק עניין לשוני, אבל כנראה שלא. לאור סעיף 41 שאומר שבשליחה לעבודה יכול להיות שאני אתן קדימות לאנשים שבאמת יש להם קושי אמיתי להשתלב בעבודה, אני רוצה את האפשרות כן להפלות לטובה. זאת אומרת, לקדם אוכלוסיות.

זה לא פוסל לעשות אפליה לטובה.

נכון. אנחנו אומרים שאנחנו משאירים את האפשרות להפלות לטובה אבל אנחנו אוסרים על הפליה לרעה. זה מה שכרגע מוצע בנוסח עם מחיקת המילה "לרעה".

אני מצטרף לדברי היועצת המשפטית. מה שצריך לזכור כאן היא איזושהי הנחה שבאים לפרש חוק שהמחוקק לא משחית את מילותיו לריק. לכן צריך להיזהר כאשר יש נוסח של חוק שקיים הרבה שנים ובאים למחוק אותו, כי אז אפשר לומר שאולי מחקו אותו מסיבה כזאת או אחרת. למשל, מה שעכשיו אמרה היועצת המשפטית של הוועדה. יכול להיות שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כתוב שלא יפלה, מעביד לא יפלה, וכאן כתוב שהלשכה לא תפלה לרעה. יכול להיות. אני לא אומר בצורה קטגורית. יכול להיות שההבדל הזה נעוץ בפיתוח של השפה ובשינויים בשפה. נדמה לי שהמילה "להפלות", פעם לא הייתה לה כשלעצמה קונוטציה שלילית אלא זה היה לעשות הבחנה.

הפליה, תמיד זה היה לרעה.

מה מציע משרד המשפטים, להשאיר את "לרעה"?

להשאיר. בהחלט להשאיר. אני מחזק את היועצת המשפטית.

יש לי שאלה ואני חושבת שזה מה ששואל חבר הכנסת המציע, כי בהצעה המקורית כתוב לרעה. כך אני מבינה.

נכון.

אתם אומרים להוריד את המילה "לרעה".

לא.

ההצעה המקורית כללה את המילה "לרעה" כי היא רצתה למחוק את המילה "לרעה" ולהחליף את הנוסח שאומר תפלה לרעה בשל רשימה של עילות. בעצם למחוק את המילה "לרעה".

אם כן, אנחנו נשאיר את המילה "לרעה".

המילה "לרעה" נשארת בנוסח.

המילה "לרעה" תישאר בנוסח הסעיף.

בסדר. תשאירו. יש כאן איזשהו שינוי מהותי, כי אצלי המילה אפליה היא תמיד לרעה. אני אף פעם לא שמעתי על אפליה לטובה.

למה? יש אפליה מתקנת? כנראה לא היית בתקופתו של בגין.

אפליה, מלכתחילה היא הדרה, הוצאה החוצה. אומרים לי שההוצאה החוצה חוזרת פנימה כבונוס.

אם זאת הפרשנות שלך, עדיף באמת להשאיר את הנוסח ולהבהיר שאנחנו מדברים על אפליה לרעה.

אין מילה במקום אפליה? כשרוצים לתת למישהו הקלה, אין מילה אחרת?

העדפה.

העדפה.

העדפה, נכון. בדיוק. אני לא הצעתי העדפה.

אדוני חבר הכנסת, אני אומר מה הגישה שלנו כשבאים לתקן חוק ישן, אלא אם כן באים להחליף את כל החוק. מדובר בחוק ישן. יש גישה שכאשר מתקנים חוקים ישנים, לתקן כמה שפחות כדי לא לעורר כל מיני פרשנויות אלא אם כן באים ומחליפים כמעט את כל הסעיפים בהם מדובר. לכן רצוי לקבל את ההצעה להשאיר את המילה "להפלות לרעה".

בסדר. מסכימים. תודה.

עוד תיקון שמוצע כאן, לגבי הנושא של קביעת תנאים של מי מהעניין. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אומרים שאמנם אסורות העילות האלה, רשימה סגורה של עילות שהן אסורות באפליה, אבל גם אם אתה קובע איזשהו תנאי שהוא רק מסתיר אחד מעילות האפליה האסורות והוא לא ממין העניין, ברור שאתה לא צריך אותו בגלל העבודה או משהו כזה, רק הזכרת את עילת האפליה וזה גם דבר שהוא אסור. גם זה נחשב לאפליה. זאת אומרת, אם קבעת תנאי שמאחוריו מסתתרת העובדה שאתה רוצה רק גברים, רק נשים, רק מוצא מסוים שיש בו אפליה, זה דבר שהוא פסול ואנחנו מציעים גם לכתוב את זה כאן. זא אומרת, לקבוע שאפליה תיחשב גם קביעת תנאים שלא מן העניין.

לדוגמה, אם אנחנו אומרים שירות צבאי הוא נחוץ לצורך העבודה, זה מפלה?

תלוי. אם זה משהו שנחוץ לצורך העבודה, זה ממין העניין.

אם זה לא ממין העניין, זאת אפליה.

אם ימצאו סיבה, יאמרו שהוא גר רחוק מאוד, הוא גר מאתיים קילומטרים ממקום העבודה ולא רוצים שהוא ייסע כל בוקר כדי להגיע למקום העבודה עייפה ועצובה, אז בגלל שהוא גר רחוק לא מוכנים לקבל אותו. לזה את מתכוונת?

בין השאר, כן.

אני חושבת שאחד מהדברים שאפשר לעשות כאן הוא אם אתה בתנאי הקבלה לעבודה אתה אומר שאתה מעדיף למשל יוצא צבא שיש לו ניסיון במערכת ארגונית.

דוגמה לתנאים שאינם מן העניין, אישה חוזרת מחופשת לידה ומדובר במקום בו עובדים במשמרות וקובעים לגבי העובדת הזאת שהיא תעבוד רק במשמרות ערב כאשר ברור שהיא לא יכולה לעבוד במשמרות ערב. זה קביעת תנאים שאינם מן העניין.

כולם מסכימים על התוספת הזאת.

כן.

אנחנו נעבור להקראה.

אני רוצה להעיר הערה אחת. האיסורים האלה, עילות האפליה האלה יש להן כל מיני השלכות בתוך החוק הזה. למשל הן קובעות מה הדברים האסורים בפרסום מפלה, הן חלות גם על לשכות פרטיות, אותן לשכות פרטיות שבעצמן עוסקות בתיווך עבודה.

משרדי כוח אדם למיניהם.

נכון. התבקשנו להבהיר, בעקבות הערת משרד הפנים – שמטפל בהסכמים בילטראליים להבאת עובדים זרים שאחר כך, כאשר הם מגיעים לישראל מועסקים על ידי הלשכות הפרטיות – שאנחנו לא מתכוונים להתערב בשאלה האם מותר להם להתקשר באותם הסכמים בילטראליים כי אנחנו מדברים על שלב הכניסה לישראל ולא שואלים מה קורה עם עובד שנמצא כאן.

אני סומך עליהם שהם לא מביאים עובדות בהריון.

אנחנו לא נכנסים כרגע לשיקולים. אנחנו לא פוגעים באפשרות של המדינה להתקשר בהסכמים כאלה ולקבוע מי יכנס בשערי המדינה ומי לא. אנחנו מדברים על מי שנמצא כאן במדינה וזכאי לאותם שירותים.

אם כולם מסכימים, אנחנו נעבור להקראה.

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב-2012

1.
תיקון סעיף 42

בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בסעיף 42 –
(1)
בסעיף קטן (א), במקום "בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצא, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו" יבוא "מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היות הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותי הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו".

(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:


"(ב1)
לעניין סעיף זה, רואים כאפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין".

אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק אושרה

אני קובעת שהצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) התשע"ב-2012 עבר בוועדה את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית ויגיע למליאה.

תודה רבה.

התיקונים האלה נכנסו?

לא, התיקונים האלה לא נכנסו. אנחנו החלטנו בסופו של דבר לא לקבל אותם ואני אולי אסביר מדוע.

חשבתי שזה סוכם בין המציעים לביניכם.

זה משהו שהצענו אחרי שזה אושר בוועדה בקריאה ראשונה, נושא תיקון העבירה הפלילית. אנחנו חשבנו באיזשהו שלב - לפני שדיברנו עם יתר המשרדים ולמעשה דיברנו אתם ממש סמוך לדיון - לגבי השאלה האם לתקן את העבירה הפלילית. היום העבירה הפלילית בעצם קבועה בנוסח מאוד מיושן שמשמעותו הטלת הקנס המינימאלי שהוא 14,400 שקלים. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מדובר בקנס הרבה יותר משמעותי.

אז למה לא להחיל אותו?

לכאורה יש כפל בין ההוראות. לגבי שירות התעסוקה, אין הוראה פלילית והאיסור הוא לא פלילי. לגבי מעביד, סירוב של מעביד לקבל עובד לעבודה, יש כאילו כפל הוראות כאשר הוראה אחת קבועה כאן בחוק שירות התעסוקה והוראה אחרת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נאמר שהחוק חל רק על מעביד שמעסיק שישה עובדים ומעלה, כשבעצם ההכרה הייתה שאם מדובר בעסק מאוד קטן ובן אדם רוצה שיהיה לו מאוד נוח בעסק הקטן שלו, הרגולציה נשארת מאחור. זאת אומרת, היא לא נכנסת לשאלה מי יעבוד באותו עסק מאוד קטן עם אותו אדם.

חוק שירות התעסוקה, אין לו את התנאי הזה אבל אם אנחנו נהפוך את העבירות לאותו מדרג של עבירה, יכול אותו אדם לומר שלא יתכן שהעמידו אותו לדין לפי חוק שירות התעסוקה כי יש לו הגנה אחרת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ושם לא היו מעמידים אותו לדין. כשיש מדרג בין העבירות, זה נשמע יותר סביר. יכול להיות שבאמת יעמידו לדין למרות שאני מבינה שהיום זאת לא עבירה בגינה שבכלל אוכפים אותה, אבל אם יעמידו לדין, לפחות תהיה עבירה באיזשהו מדרג נמוך יותר.

במלים אחרות, ההוראה העיקרית בחוק שירות התעסוקה מתייחסת לשירות התעסוקה וללשכות התיווך הפרטיות. מה שהוסיפו לזה בשנת 1980 זאת גם הוראה לגבי מעסיקים אבל זאת לא ההוראה העיקרית. כדי לעשות שינוי ולומר שההוראה שחלה על מעסיק לפי חוק שירות התעסוקה, יהיה לה את אותו עונש שיש בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הליך החקיקה הזה הוא מזורז ואין לנו בעיה עם זה, אבל כל עוד הוא נשאר פחות או יותר בין כותלי הצעת החוק המוצעת.

אנחנו עושים כאן חצי דרך ולא דרך מלאה.

נכון.

זאת הנקודה. אנחנו מחילים את התוספות אבל אנחנו לא מחילים את הענישה שמתבקשת.

את הענישה המחמירה שמתבקשת.

אם כן, למה לא? דן אומר שאם ניתן לכם עוד חודש, תדעו לעשות את זה? הלא לא בוער לנו. לא נעשה מחר עוד חוק כדי להכפיל את הענישה. אנחנו עושים כאן השוואה בין חוקים.

אדוני חבר הכנסת המציע, אני חשבתי שבנושאים האלה הגעתם להסכמה.

לא, אף אחד לא דיבר אתי.

יש אפשרות לעשות רביזיה ולפתוח את זה לדיון. אתה יכול להחליט.

אני רוצה להוסיף ולומר שאני לגמרי בתיאום עם משרד התעשייה שהוא המשרד שאמון על הנושא. חשוב מאוד שכאשר עושים תיקונים כאלה, כאשר ההליכים הם כאלה, שכל מי שמושפע מהם יכול להשמיע את טענתו. אם מודבר לעשות את זה בהליך מזורז, אני לא בטוח שזה מה שיקרה.

אתה מחויב לתיאום עם המשרדים ולהסכמות?

במקרה הזה לא, אבל לא משנה.

תמיכת הממשלה מותנית.

מה עמדת משרד התעשייה? שמענו את עמדת משרד המשפטים.

עמדתי אולי שונה מעמדת נציבות שוויון ולידי יושבת עורכת דין ג'נט שלום.

יש להם עמדה עצמאית.

יש פיצול אישיות מובנה בתוך המשרד.

אני אומר מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון עת באים לתקן גם את העבירה הפלילית בנושא חוק שירות התעסוקה. זה נכון שחוק שירות התעסוקה הוא מ-1959 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא מ-1988 אבל עדיין בחוק שירות התעסוקה יש עבירות כלפי מתווכים בעבודה ואלה אינן קיימות בקשר למעסיקים או הזקוקים לעובדים כאשר אלה קיימות גם בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. העבירה אותה רוצים לתקן עכשיו קשורה לזקוקים לעובדים או למעסיקים ועבירה כזאת קיימת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אלא ששם יש סעיף אי תחולה. היא לא חלה כלפי מעסיקים שמעסיקים פחות משישה עובדים והיא לא חלה כלפי מעסיקים שלא מעסיקים בקשר למשלח יד או לעסק.

למה מי שיש להם עסק עם פחות משישה עובדים פטורים?

זה מה שאומר חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הפטורים האלה קיימים ברוב חוקי השוויון בעולם. יש איזושהי הכרה שאם אנחנו מדברים על מעסיק קטן שיכול להיות גם מעסיק משפחתי, שלא מחילים עליו את איסור האפליה.

הוא יכול לקבל את הבן שלו גם הוא פחות מוכשר ממועמד אחר.

הוא יכול לומר שהוא לא מקבל אישה ודברים כאלה, למרות שזה לא כל כך פשוט כיוון שיש פסיקה שמחילה את זה. בכל מקרה, מה שחשוב מבחינת מה שדבי אומרת, זאת העבירה הפלילית. בעבירה פלילית אי אפשר להעמיד לדין ולקנוס בלי הוראה מפורשת בחקיקה ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה החליט המחוקק שזה לא חל כאשר יש פחות משישה עובדים ואילו לפי חוק שירות התעסוקה כן אפשר. יש כאן אנומליה בחקיקה ואם רוצים – כיוון שליוויתי את החוק הזה שנים רבות – אני יכול להסביר למה האנומליה הזאת נשארה.

דבי, משפט אחרון. חבר הכנסת המציע, זה לא היה בהצעת החוק שעברה את הקריאה הראשונה.

נכון.

זאת תוספת אותה חשבתם להוסיף עכשיו.

כן. אם אנחנו באים לתקן את העבירה הפלילית, אנחנו צריכים לשקול בכלל האם זה נכון שעבירה כלפי מעסיקים תהיה בחוק שירות התעסוקה ולא להשאיר אותה רק לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו צריכים לשקול מה תהיה השלכת הסייג הזה כלפי העבירה שאנחנו מתקנים ומביאים אותה. היא תהיה בעצם עבירה חדשה בספר החוקים כשאנחנו מתקנים אותה, לקבוע עונש חדש והשאלה היא האם אנחנו נוכל בכלל להעמיד לדין כאשר קיים הסייג ההוא בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אלה שאלות לא פשוטות.

יש את הסייגים של גודל העסק ועוד משהו.

גודל העסק וקרוב משפחה. אם מדובר באותה עבירה, העבירה הזאת כבר קיימת.

חבר הכנסת המציע, אני מבינה שעמדת המשרדים עכשיו היא לא בעד התוספת הזאת שהתווספה מהקריאה הראשונה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש בפניך שתי אופציות: הראשונה, מאחר שכבר עברנו את הצבעה וההצעה אושרה, להעלות את למליאה לקריאה שנייה ושלישית, והשנייה, לעשות רביזיה ולדון בזה מחדש. קח בחשבון שהם יכולים לטעון נושא חדש.

לא רק זה אלא שתמיכת הממשלה בהצעת החוק מותנית בהסכמה עם המשרדים ויש לנו עמדה לגבי הנושא הזה של ההתאמה לחוק השוויון והעבירה הפלילית.

ההלכה היום נקובה בלירות ולכן משמעותה קנס של 14,400 שקלים לעומת הקנס בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לפי סעיף 61א(3) שהוא 75,300 שקלים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על 150 אלף שקלים.

היו מקרים כאלה?

לא. זה לא משהו שבפועל כל כך נאכף.

יש חוק אבל לא ממש אוכפים אותו.

אבל זה לא משנה. מתקנים חוק בהנחה שכן אוכפים אותו.

סכום של 15 אלף שקלים לא נראה לכם סכום נמוך? אני שואל באופן כללי.

מנסים לגרור אותנו לדיון המהותי. אין לנו בעיה עם הדיון המהותי אבל הדיון המהותי הזה הוא מאוד מהותי ולכן אנחנו אומרים לא בהליך מזורז.

חברים, זמננו תם. הזמן שהקצבנו לישיבה הזאת תם. אני שוב אומרת לך חבר הכנסת המציע שיש לך אפשרות לעשות רביזיה, אם אתה רוצה לנהל שוב דיונים מול המשרדים כדי לשנות. יש לך את הזמן לכך. קודם תשקול ואם כן, תגיש לוועדה ונעשה רביזיה. אם לא, אם תגיד שאתה מוכן, אנחנו נעלה את זה למליאה.

בסדר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40>