PAGE
3
ועדת הכספים
25/01/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 985>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, א' בשבט התשע"ב (25 בינואר 2012), שעה 9:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/01/2012
פיתוח תוכניות לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה
פרוטוקול
סדר היום
<פיתוח תוכניות לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
ישראל אייכלר
טלב אלסאנע
דב חנין
רוברט טיבייב
שלי יחימוביץ
גאלב מג'אדלה
שלמה מולה
חנא סוייד
מרינה סולודקין
פניה קירשנבאום
ליה שמטוב
מוזמנים
¶
>
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון
שרון קדמי - מנכ"ל המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
חזי צאיג - מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ינון אלרועי - משנה למנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אלי גרשנקוין - עוזר מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עליזה כהן - ראש מטה שר התמ"ת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עמיחי כץ - מנהל תחום בכיר תקציב והתקשרויות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מיכל צוק - ממונה תחום תעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אשר שטרית - סגן מנהל מרכז השקעות ותעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
טלי כרמי סוגלניק - יועצת תקשורת לשר התמ"ת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ורה אופיר - מנהלת מחלקה למקצועות הרישוי, המשרד לקליטת העליה
אופיר להב - מנהל אגף תקציבים, המשרד לקליטת העליה
נעה היימן - עוזרת המשנה לנגיד, בנק ישראל
שרון חכמימי - עוזרת המשנה לנגיד, בנק ישראל
מרים אנדבלד - ראש אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי
יוסי פרחי - מנכ"ל, שירות התעסוקה
יהושע יושע דוד - יועץ למנכל, שירות התעסוקה
אורלי ביטי - סגנית יו"ר נעמת, ארגון נעמ"ת
ידעיה לוין - מנכ"ל בת עמי, בת עמי
אתי מלר - מנהלת תוכניות תעסוקת חרדים, ג'וינט ישראל
הרשל קליין - מנהל ארצי 'מפתח' מרכזי פיתוח תעסוקת חרדי, ג'וינט ישראל
יצחק רביץ - מנהל תוכניות, ג'וינט ישראל
טלי ניר - מנהלת מחלקת זכויות חברתיות כלכליות, האגודה לזכויות האזרח
עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל
עדו קטרי - מתמחה, האגודה לזכויות האזרח בישראל
אבי גואטה - יו"ר מרחב ההסתדרות, ההסתדרות החדשה
תומר אשל - פעיל, המשמר החברתי
יעל רטנר - פעיל, המשמר החברתי
אריה אריאלי - סמנכ"ל חברת הפניקס, איגוד חברות הביטוח
חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
נעמי מורנו - מנהלת האגף לגיל הרך, ויצ"ו
שרון צ'רקסקי - מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל
אורלי פרידמן מרטון - יועמ"ש ומנהלת אחריות תאגידית, חברת מיקרוסופט
איה בן עמוס - רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם
מוטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים
יהודה אלירז - יועץ כלכלי
צמח אלרואי - עו"ד מועצת פועלים
ליבי אפין - מנכלית מטריקס גלובל
שיינדי באבד - מנכל"ית תמך - השמת עובדים חרדים בענף ההיי-טק
קרני ברק - מנהלת הפורום לקידום השירות האזרחי-לאומי
יובל גנות - עו"ד רייצ'יפ בע"מ
רחלי גנות - מנכ"ל רייצ'יפ בע"מ
פנחס גרוס - מנהל סניף 'מפתח'
שמואל ואזנה - יועץ טללי ערד
אייל זסלבסקי - מנכ"ל בינת מערכות תוכנה בע"מ
מרדכי זקש -
גאווין כהן - מנכ"ל יונילינק
שמעון כהן - סמנכ"ל נס טכנולוגיות
יצחק כהן - מנהל טללי ערד
רינת כהן - סמנכ"לית מכירות יונילינק
רונית לביא - מנכ"ל- שותף חברת "ראש טכנולוגיות
פיני מנדל - מנכ"ל חב' טרי בייס
פאטי מסציאני - מנהלת, נס טכנולוגיות בע"מ
אלי מרגולין - דירקטור ו-CTO בחב' קוילטסט
יהודה מרגלית - סמנכ"ל כספים חב' אירוקס
חנה סלומון - דירקטור מס זיו האפט רואי חשבון
אפרת שפירא - מנכ"ל משותף חברת "ראש טכנולוגיות"
יעל הדר - מחקר, מכון ברוקדייל
סופיה ביילין - סגנית ראש העיר, עיריית אשקלון
בני וקנין - ראש העיר, עיריית אשקלון
איריס ליבוביץ - מנהלת האגף לקידום פרוייקטים, עיריית אשקלון
יצחק פינדרוס - חבר הנהלה, עיריית ירושלים
שלמה אלבז - מנהל סניף אשדוד מפתח, עמותות
ברברה אפשטיין - מנכ"ל, עמותת סינגור קהילתי
ניצן תנעמי - מקדמת מדיניות, רבנים למען זכויות אדם
עידית לב - מנהלת תחום צדק חברתי, שומרי משפט - פורום ארגונים חברתיים
אברהם יוסטמן - עמותת קמ"ח - קידום מקצועי חברתי
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מקדם בברכה את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, השר שר התמ"ת שלום שמחון. הנושאים שעומדים על סדר-היום הם נושאים מאוד חשובים ואני שמח על זה שאתה נעתרת לבקשתנו ואתה מופיע בוועדה, יחד עם המנכ"ל.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שאתה חבר סיעתי, אז אני רוצה להגיד לנוכחים שהיום מלאו שלוש שנים לפטירתו של חברנו והמנהיג שלנו, הרב אברהם רביץ זכרונו לברכה, שהיה יושב ראש ועדת הכספים ואתה, אדוני השר, גם היית אתו בידידות רבה. האיש היה יושב ראש ועדה מצוין, היה איש מורם מעם, משכמו ומעלה. הבן שלו, יצחק רביץ, נמצא פה. הוא עוסק בנושא התעסוקה. סביר להניח שהוא היה תומך מאוד בדיון הזה, ואני פותח את הדיון.
יש יעד לאומי, שהממשלה קבעה אותו כמה פעמים, וזה לעודד ציבורים שונים להשתלב בעבודה - גברים ונשים, אבל בעיקר נשים. הממשלה אמורה להשקיע הרבה מאוד כסף בחינוך חינם מגיל 3, היא אמורה להשקיע במעונות, בצהרונים, בהקמות פעוטונים. היא אמורה לעשות הכול על מנת שאוכלוסיות שונות, ובעיקר נשים, תוכלנה צאת לעבודה ולהשתלב בשוק העבודה.
דא עקא, שבמהלך התקופה הזאת קיבלתי פניות רבות של אלה שעוסקים בעניין הזה - גם גופים חצי ממשלתיים וגם גופים פרטיים - שאומרים שבינתיים הם לא מקבלים מענה לרבים מאוד שרוצים לצאת לעבודה והם לא מקבלים את הסיוע הנדרש כדי לגרום לכך. על כן הדיון הוא דיון מאוד-מאוד חשוב, ואני מקווה שנצא מכאן עם החלטות שיבשרו על דרך חדשה בעניין, לא רק אמירות אלא גם מעשים.
דיברתי אתך אתמול, אדוני השר. בהמשך הישיבה אנחנו גם נבקש ממך לדבר על הנושא של "טלדור" באשקלון, להגיד על זה כמה מילים ואם תוכל, גם על השביתה שהייתה, ואתה אומר שהיא הסתיימה, השביתה בשירות התעסוקה. נתחיל. אדוני השר, בבקשה. הבמה לרשותך.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
חברים, שלום לכולם. אני שמח על ההזדמנות להופיע בפני ועדת הכספים בנושא כה חשוב כנושא התעסוקה. שמחנו על ההזמנה של יושב ראש ועדת הכספים להופיע כאן ולהציג את התוכניות העתידיות וגם את התוכניות שהיו במהלך השנים האחרונות. ראשית, במהלך השבועיים הקרובים - ביום ראשון לא הקרוב אלא זה שאחריו - תגיע לממשלה ההשלמה לדוח טרכטנברג, שבמסגרתה תהיה השקעה של 1.5 מיליארד שקלים בתעסוקת מיעוטים וחרדים – 750 מיליון שקל לכל מגזר בחמש השנים הבאות, בנוסף לתקציבים שעומדים לרשותנו במהלך השוטף. זה נמצא בעיבוד סופי, היה אמור להגיע ביום ראשון הקרוב, אני מקווה שזה יגיע ביום ראשון שאחרי.
היו"ר משה גפני
¶
אם לא היה טרכטנברג לא הייתם עושים את זה לבד? אנחנו עשינו פה דברים לבד, בלי טרכטנברג.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
על כל פנים, אני מקווה שזה יגיע בתוך שבועיים לממשלה לאישור. זה יסייע בידי המשרד להגביר מאמץ. בכל מקרה, אדוני יושב ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת, הצבתי לעצמי שלוש מטרות בכניסתי למשרד, כולן עוסקות בנושא התעסוקה – תעסוקת חרדים, תעסוקת מיעוטים ותעסוקת אנשים עם מוגבלויות. זה המיקוד שהמשרד הולך אליו, אנחנו עושים את מרב המאמצים ביכולות שלנו כדי להגביר את שיעור התעסוקה בשלושת המגזרים האלה. עושים מאמץ מאוד גדול בפרויקטים משותפים, גם במסגרת הכלים שעומדים לרשות המשרד וגם במסגרת כלים אחרים.
סביב הדבר הזה אין ספק שהתפתחו הרבה כלי עבודה. בארגז הכלים של המשרד יש הרבה מאוד כלי עבודה, שאנחנו עושים אותם בשנתיים אחרונות, במיקוד גדול על נושא התעסוקה. אני רוצה להזכיר נתון בסיסי: כאשר קמה הממשלה הזאת אחוז האבטלה במגזר הערבי עמד על 21.5%, הוא עומד היום על 14.5%. בשלוש שנים צומצמה האבטלה במגזר הזה ב-30%. אני מצטט נתון שהוא לא שלי, זה נתון של הלמ"ס, שחבר הכנסת ברכה הציג אותו במסגרת הצעת האי-אמון שהייתה בשבוע החולף. אני מצטט גדולים ממני, את הנתון שהוא ציטט. זה בהחלט הישג גדול.
במסגרת הזאת, בשנתיים האחרונות התפתחו מסלולים - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
כדי שחברת הכנסת מרינה סולודקין לא תגיד שאני משעמם אותה, אז הייתי צריך קצת להעיר את הדיון.
ליה שמטוב
¶
יש כאלה שאומרים שכשמדברים יש חצץ בין השיניים, גם את זה שמענו. אבל להם, כנראה, במקום שכל יש חצץ.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני מרגיש שלאט-לאט אני חוזר לכנסת. אתמול הייתי בוועדת הכלכלה ושמעתי ביטויים מכאן ועד להודעה חדשה, אז אני רואה שזה נמשך.
על כל פנים, לפני שאני מעביר למנכ"ל המשרד ולמנהל מרכז ההשקעות להציג את הנתונים של מסלול התעסוקה ומה בכוונתנו לעשות בנושא הזה מבחינת התוספות התקציביות כדי להתחיל את מסלולי התעסוקה, אני רוצה להגיד דבר אחד בסיסי כבר בהתחלה. אכן, בשנת 2011 – ואדוני היושב ראש הצביע על פגיעה מסוימת שהייתה בתקציבים שנועדו לתחום הזה ובהחלט הארת את עיניי - הייתה לנו כוונה, במסגרת תוספות תקציביות שהיינו אמורים לקבל בסוף שנת 2011, להגביר את תחום התעסוקה. מאחר שהמשא שלנו התמהמה בנושאים שונים ומגוונים מול משרד האוצר, אז רק שלשום סוכם בינינו לבין האוצר על תוספת תקציבית, שבין היתר תהיה מיועדת להגברת מסלולי התעסוקה. זה דבר אחד, תיכף יפורט גם מה אנחנו מתכוונים לתת בימים הקרובים על-ידי אנשי המקצוע של המשרד.
לגבי הנושא של "טלדור" – גם כאן מנהל מרכז ההשקעות ירחיב. מסלול התעסוקה באופן מיוחד ניתן ל"טלדור" למשך חמש שנים, כשההחלטות החדשות מדברות רק על שלוש שנים. חמש השנים מסתיימות בחודש מרץ הקרוב. אם מדינת ישראל חושבת או חברי הכנסת חושבים שתמיכה למסלולי תעסוקה היא לכל החיים, לי אין בעיה לבצע את זה, אני בסך הכול משרד מבצע. אבל אין כוונה לתת למישהו זריקת עידוד שנמשכת לכל החיים בלי הפסקה. אין מצב כזה. מי שמקבל את זה לחמש שנים, מאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואחרי זה להמשיך הלאה. אני באופן אישי לא מתנגד להגדיל משלוש שנים לחמש שנים, רק שתדע שכרגע מסלול תעסוקה עומד על 30 חודש, מתוך כוונה שאותו מפעל שמקבל תמיכה יוכל להמשיך לצעוד לבד. במקרה של "טלדור", הוא נכנס לסיטואציה שאפשרה לו להיות חמש שנים ולא שנתיים וחצי.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
זה השתנה. במהלך התקופה זה השתנה. עם "טלדור" עשינו הסכם לחמש שנים, בינתיים התוכנית השתנתה ל-30 חודש. אבל הם מסיימים את חמש השנים שלהם בחודש מרץ הקרוב ואז הם צריכים להמשיך לצעוד לבד. אנחנו מבינים שיש בקשה שהופנתה אליך, אדוני היושב ראש, לבחון אפשרות להמשך. אני רק מציג בפניך את המשמעויות של ההמשך.
סופיה ביילין
¶
הוא דיבר אתי עכשיו וביקש ממני להיות פה. יש לנו גם נציגים, יש פה יושב ראש ועד העובדים.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, רק רציתי לדעת עם נמצאים, זה עדיין לא על סדר-היום. השר העלה את זה, אז אמרתי שבהמשך אאפשר לכם.
אני אומר לך, הפכתי להיות הוועדה לפניות הציבור של כל המפעלים במדינת ישראל. אני מתחיל לטפל - - -
היו"ר משה גפני
¶
אלה שבקשיים כמובן. אלה שלא בקשיים, את הכסף שהם מרוויחים הם לא באים אליי. יש פה פניות של ועדי עובדים במפעלים רבים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
נניח שהיום היית מייצר תוכנית לחמש שנים. נניח ש"טלדור" הייתה נכנסת ובעוד חמש שנים אתה עדיין יושב ראש ועדת הכספים והם באים אליך. היית בוודאי אומר להם: כבר סידרתי לכם.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
רק תן לי לסיים. בסופו של דבר, מפעל "טלדור" קיבל – ואני ממש לא נגד ובהחלט ויכול להיות שתיווצר סיטואציה, על פי החלטת ממשלה, שזה יורחב, לכן אני לא מביע את עמדתי. אני רק אומר שכל אותם מפעלים, עושים אתם הסכם לפרק זמן מסוים, הם מקבלים תמיכה - ומפעל טלדור קיבל 7.5 מיליון שקלים במסלול הזה בשנים האחרונות - אם בכל פעם כאשר זה מסתיים אתה נותן עוד זריקה, אז בוא נכניס את זה כתוכנית קבע, כי זאת המשמעות של העניין. המשמעות של העניין היא שכל המפעלים במדינת ישראל יקבלו תמיכה במסלולי תעסוקה לכל החיים וזה יהיה חלק מהעבודה, וזה בסדר. אני לא אומר את דעתי, אני רק אומר מה המשמעות. ברור לגמרי שיש פניות ליושב ראש ועדת הכספים, זה תפקיד מרכזי במשק הישראלי. באופן טבעי, אתה לא יכול שלא לשמש כותל לפניות מהסוג הזה. אני רק אומר שהרבה פעמים צריך לראות את השיקולים האחרים, מה הם עושים ליתר המערכות.
היו"ר משה גפני
¶
זה הנושא. תיכף המנכ"ל יתייחס. זה הנושא, זו לא השאלה. הנושא הוא מה הולך להיות ב-2012.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני השר, החלק הזה, של התעסוקה באשקלון, נדבר עליו בהמשך. אני משוחח אתך הרבה על מפעלים שונים במקומות שונים בארץ. אפשר, רבותי, גבירותי - - -?
היו"ר משה גפני
¶
לפני שהמנכ"ל מקבל את רשות הדיבור, אני רוצה לומר לך שבאמת ממדי האבטלה במדינה ירדו באופן דרמטי. כולנו חשבו שזה יעבור את ה-10%, אולי אפילו מעבר לכך, והמציאות היא שזה מגיע כמעט ל-5%, שאין לזה אח ורע ואני משבח אותך. אבל בכל העניין הזה של אחוזי האבטלה, כשאנחנו מדברים על הסטטיסטיקה הכללית, אינו דומה לעיר שנמצאת במשבר מבחינת התעסוקה. זה יכול להיות חצור הגלילית, אשקלון או מקומות אחרים.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. צריך לטפל בעניין הזה נקודתית. יכול להיות שצריך למצוא פתרונות ללא השלכות רוחב. על "פרי הגליל" הגשנו הצעת חוק, ואני הולך לבקש שחרור מחובת הנחה.
היו"ר משה גפני
¶
יכול להיות שנכניס גם את "טלדור". אני מאמין שלא נגיע לקריאה השניה והשלישית, אני מאמין שעד אז יימצא פתרון. אבל חייבים למצוא פתרון, אנחנו חברה שצריכה לפתור את הבעיה.
אנחנו בנושא המרכזי שלנו עכשיו. שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, בבקשה. אתה יודע שרבים – אני רואה שחלק גם נוכחים כאן - קיבלו תשובות שליליות מחוסר תקציב, בגלל שהיה קיצוץ בתקציב. דיברנו על העניין הזה. מה הולך להיות ב-2011 ו-2012? 2011 אני מתכוון לאלה שקיבלו תשובות שליליות ורבים יישארו ללא עבודה. בבקשה.
שרון קדמי
¶
בוקר טוב, אדוני היושב ראש. בראשית אני רוצה להציג את מי שהיא בדיון הראשון שלה בוועדת הכספים בתפקידה החדש, וזו מיכל צוק הממונה על התעסוקה. היא נכנסת בימים אלה לתפקיד, תפקיד מאוד חשוב במשרד.
היו"ר משה גפני
¶
על פי רוב, כשבן-אדם עוזב את משרד האוצר הוא הולך לחברה פרטית. הוא עובר לצד השני של השולחן, ומה שהוא אמר שנה קודם או חצי שנה קודם – הוא אומר את ההיפך. זה דבר שכיח. במקרה של מיכל צוק זה לא הולך לקרות.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
בכל זאת, אני רוצה להגן על מיכל. מיכל כבר הייתה מחוץ לממשלה וביקשתי ממנה לחזור לשירות.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני דווקא חושב שלמיכל צריך למחוא כפיים, כי כבר הייתה מחוץ לשירות הציבורי כמה שנים והחזרתי אותה חזרה.
שרון קדמי
¶
מסלול התעסוקה בא לעולם, אם אני זוכר נכון, בשנת 2005 והוא עבר מספר גלגולים. זה נכון שעם כניסתו היקפו ומשכו היה חמש שנים. במהלך השנים האחרונות הוא השתנה וכרגע הוא עומד על תקופה של 30 חודשים. יש מספר מסלולים, אבל המסלול שעומד על הפרק בישיבה הזו הוא מסלול התעסוקה הכללי.
חשוב לציין שבמסגרת הכללים של מסלול התעסוקה יש העדפה ברורה, בהוראת המנכ"ל, לאוכלוסיות המיוחדות, קרי: חרדים, מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות. ההעדפה הזאת באה לידי ביטוי גם בניקוד וגם בגיאוגרפיה. מסלול התעסוקה, ככלל, מיועד אך ורק לאזור עדיפות לאומית. משמע, מרכז הארץ נמצא מחוץ למפה. אבל כשמדובר בהעסקה של אוכלוסייה מיוחדת – ערבים, מיעוטים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות - אין הגבלה גיאוגרפית. משמע שגם אוכלוסייה במרכז הארץ, במרכז תל-אביב לצורך העניין, גם זוכים למסלול התעסוקה.
את המספרים יפרט מיד חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, אבל מבחינת הביצועים - בוצעו 100% מהתקציב, לא נותרו עודפים. שר התמ"ת התחיל ואמר שהייתה לנו כוונה לתת עוד תקציבים לנושאים הללו. מאחר שלא הספקנו להשלים את המשא ומתן על תוספת התקציב עם משרד האוצר ב-2011 לא הצלחנו להוסיף את התוספת הזו. אנחנו מדברים על תוספת לא של עשרות אלא של מאות מיליוני שקלים למסלול התעסוקה, שיגיעו ב-2012. נכון שבמספרים רואים ירידה, אבל זו ירידה תזרימית. אם היינו מספיקים להשלים את המשא ומתן המספרי היו לפחות כפולים. אם מסתכלים על זה, אז נכון, יש ירידה, אבל מצד שני ב-2012, לפי התחזיות שלנו, המספרים יהיו יותר מכפולים. אני חושב שזה אומר, הלכה למעשה - - -
היו"ר משה גפני
¶
שרון, מכיוון שגם לך וגם לי אין פריימריס, אני מבקש להפסיק לדבר בסיסמאות מה רוצים לעשות ותגיד מספרים – כמה תקציב היה ב-2011, כמה חסר, כמה קוצץ, כמה יהיה ב-2012? מספרים, לא מה מתכוונים לעשות. עם מה מתכוונים לעשות לא הולכים למכולת.
היו"ר משה גפני
¶
בגלל המילה הזאת הערתי לו את זה. גם אני לא הבנתי, אבל כדי שלא יגידו שלא למדתי את הליבה ולכן אני לא יודע לא הזכרתי את זה. אתה אמרת את המילה. לא הבנתי מה זה "חסר תזרימי".
שרון קדמי
¶
אחדד את דבריי. התוספת למסלול התעסוקה נעה בין 150 ל-200 מיליון שקלים. התוספת הזאת הייתה אמורה להינתן לשנים 2011–2012. מאחר שבשנת 2011 לא הושלם המשא ומתן, אז כל הכסף יינתן בשנת 2012. זאת אומרת, לבסיס התקציב שתיכף חזי צאיג יפרט, יתווספו הסכומים הללו.
שרון קדמי
¶
לפיכך, המספרים יהיו יותר מכפולים בשנת 2012. אני מציע, ברשותך אדוני היושב ראש, שחזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, יפרט את המספרים.
ישראל אייכלר
¶
אדוני המנכ"ל, שאלה. כשאתה מדבר על העדפה של חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות – דבר שלא עולה כסף - האם גם במכרזים ממשלתיים יש איזשהו ניקוד למי שניגש למכרז, שנותן עבודה לחרדים?
ישראל אייכלר
¶
המדינה מוציאה מכרזים במליארדים כל שנה, ויש ניקוד. למשל, אדם שמעסיק נכים או משהו כזה, אז הוא מקבל ניקוד יותר גבוה כשהוא ניגש למכרז.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
זה קורה באופן הפוך. קודם כול, חשוב להזמין את החשב הכללי באוצר לכאן לדיון ולהציע לו מה שאתה מציע.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אתה מדבר על מכרזים ממשלתיים. לאחרונה היו שתי דוגמאות. משרד המשפטים הוציא מכרז על מרכז גבייה, והוא ביקש שזה יהיה בין חדרה לגדרה. מיכל צוק, שיושבת פה, ניהלה משא ומתן עם הגורם במשרד המשפטים למה מרכז הגבייה לא ייצא לפריפריה או לאזורים שמעסיקים בהם חרדים או מיעוטים. אני חושב שאם אתם תזמינו היום את החשב הכללי והוא ישים את זה כקריטריון בהוצאת מכרזים ממשלתיים, אז יבינו אותם אנשים במשרד המשפטים או אותו אדם ברשות המסים, שעומד להוציא מכרז דומה – זה "קול סנטר" לכל דבר – שזה יכול להיות בטמרה. למה זה חייב להיות בנתניה? אין סיבה שזה יהיה שם. זו נקודה ראויה וצריך לעשות אותה, אבל יושב ראש הוועדה צריך להזמין לכאן את החשבת הכללית ולבקש שזה יקרה.
היו"ר משה גפני
¶
הבעיה שיש לי פנייה לדיון בוועדה על נעלי "בריל", שהצבא הוציא את המכרז ורוכש את הנעליים לא מ"בריל" אלא מארצות-הברית.
חנא סוייד
¶
זה בשביל שהוא יענה על שאלה מאוד בסיסית. אדוני היושב ראש, מהסתכלות על המספרים כאן יש לי ספק בהם. למה? תעשה חלוקה לתקציב על מספר המשרות שנוצרות, יוצא בול 50,000 שקלים לכל משרה. הדיוק הזה מעורר אצלי סימני שאלה. למה? אולי זה עולם אוטופי שמדברים עליו, לא עולם אמיתי.
עוד משהו - מוסיפים כאן 1,000–2,000 מקומות עבודה בשלוש-ארבע שנים. כל שנה נכנסים 30,000 ערבים לשוק העבודה, מה אתם? מה זה 1,000–2,000 מקומות עבודה בשלוש שנים?
טלב אלסאנע
¶
אדוני היושב ראש, עוד שאלה בקשר לתעשייה. איך זה מתיישב, הרצון לקדם תעסוקה ולהתמודד עם אבטלה, העובדה שמשרד התמ"ת מעכב את פיתוח אזור התעשייה, למשל בצומת שוקת שאמור ליצור 4,000–5,000 מקומות תעסוקה?
היו"ר משה גפני
¶
סליחה, חבר הכנסת אלסאנע. אדוני השר, יש לנו המון דברים. אני מפנה את כל השבוע הבא, אם אתה בא לפה כל הזמן, יהיה מלא. צומת שוקת – כבר דיברנו על זה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אין בעיה, כבר יצא לדרך. "סודה סטרים" קיבלה אישור לרכוש את הקרקע, היא רוכשת אותה בימים אלה.
חזי צייג
¶
במספרים. מסלול התעסוקה מאפשר לכל חברה שמוסיפה משרות חדשות וקולטת עובדים - קרי, חרדים, מיעוטים ומוגבלים - לקבל סיוע מהמדינה. תוספת משרות של אנשים שלא היו - - -
חזי צייג
¶
ודאי, ודאי. אנחנו בודקים את זה והרף הוא רף העובדים של חודש ההעסקה האחרון לפני קליטת הבקשה. כל עובד שנקלט מעבר לעובדים שהיו קיימים בחברה ביום הגשת הבקשה יכול לקבל סיוע. כל המשרות שאתם רואים פה בשלוש השנים האחרונות: חרדים – 1,950 משרות חדשות, זה תוספת משרות; 2,400 תוספת משרות במיעוטים; אוכלוסיות מוגבלות – 266 משרות חדשות.
היו"ר משה גפני
¶
חזי, יש לי בקשה אליך. הנושא מאוד מעניין, מעניין את חברי הכנסת, מעניין את האורחים. אני מבקש שתרצה את דבריך מההתחלה. תגיד את הכול, תגיע גם למשרות. כולם רוצים לדעת את הכול.
חזי צייג
¶
אני רק אקדים ואומר שהמספרים שאתם רואים פה נותנים מענה לכל הביקושים שהיו. דהינו, כל חברה שעברה את תנאי הסף בהקצאה שלנו קיבלה מענה. כלומר, לא היו בקשות שהוגשו וקיבלו תשובה שלילית. למעט ב-2011, אנחנו מוסיפים תקציב.
חזי צייג
¶
כל הבקשות שהגישו למסלול קיבלו תשובה חיובית, למעט ב-2011. כפי שאתם רואים, אנחנו רושמים שם השלמת תקציב ל-2011. אנחנו מעבירים תקציב מ-2012. בחודש הקרוב נדון באותן בקשות, שיושב-ראש הוועדה ציין שקיבלו תשובה שלילית מחוסר תקציב. אנחנו מסיטים תקציב לטובת העניין, ובחודש פברואר את אותן בקשות שקיבלו תשובה שלילית.
חזי צייג
¶
אתם רואים: חרדים - השלמת תקציב זה עוד 467 עובדים, 27 מיליון שקלים; מיעוטים – 7 מיליון שקלים, 135 משרות.
היו"ר משה גפני
¶
מה הרחש הזה כל הזמן? אני מבקש שתחזור על המשפט הזה עוד פעם, שיירשם בפרוטוקול. מה השאלה? אנחנו יודעים את זה, רק כשזה מגיע לאיש המקצוע צריך שזה יירשם. זה לא יסתדר עם כמה נאומים שנשמע אחרי זה בכלי התקשורת, אבל לפחות שנדע את האמת.
חזי צייג
¶
אין ספק שככל שאנחנו מטמיעים את המסלולים האלה ומשווקים אותם הביקושים עולים על ההיצע התקציבי. כל האוכלוסיות המיוחדות – חרדים, מיעוטים, מוגבלים - רוצות לצאת לעבודה, יוצאות לעבודה, ואנחנו שמחים על כך.
כפי שאתם רואים, ב-2009 הקצינו לחרדים 28 מיליון לטובת 560 משרות חדשות; 2010 – 38 מיליון, קרוב ל-783 משרות; 2011 – כפי שאמרתי, מחוסר תקציב אישרנו רק 140, נשלים עוד 27 מיליון שקל במהלך פברואר, ברגע שתקציב המשרד יאושר פה בוועדה.
שלי יחימוביץ'
¶
מה קורה למשרה כזאת אם אתם לא מעבירים את הסיוע? הרי המשרה הזאת נוצרת ממילא, יש לה ביקוש.
חזי צייג
¶
חלק גדול מהמשרות האלה נוצרו בעקבות שיווק המסלול הזה לאוכלוסיות האלה. אני חושב שיש פה לא מעט מעסיקים, תשמעו אותם, שבמיוחד נכנסו למגזרים האלה, בגלל הסיוע של המדינה. הם היו מוכנים להרים את הכפפה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
במסגרת שלנו אנחנו גם דוחפים את זה. גם אני באופן אישי מופיע, נפגש עם מעסיקים ומעודד אותם להיכנס למסלולים האלה. זו מדיניות שאנחנו כל הזמן דוחפים. לא במקרה הכסף פה נגמר, זה גם לא מקרי שהוא יגדל בשנים הבאות.
שרון קדמי
¶
אני מסביר. התוספת לשנים 2011–2012 הייתה צריכה להיות בין 150 ל-200 מיליון שקל בשנתיים. מאחר שלא הספקנו, לא השלמנו את המשא ומתן, הכול עבר ל-2012. מתוך התוספת לשנתיים, שתהיה רק ב-2012 - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש בבסיס 100? אז למה ב-2011 היה הרבה פחות? קוצץ? ב-2011 היה אמור להיות 80 מיליון, 100 מיליון - כמה היה אמור להיות?
חזי צייג
¶
אתם רואים פה רק את מסלול התעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות. אנחנו מפעילים גם מסלולי תעסוקה גם לשכר גבוה, לשם העברנו קרוב ל-150 מיליון שקלים ב-2011.
חנא סוייד
¶
הכוונה היא לאוכלוסיות המיוחדות. על מה הדיון הזה מתקיים? הוא לא מתקיים באופן כללי, הוא מתקיים על האוכלוסיות המיוחדות.
היו"ר משה גפני
¶
אתה מאפשר לו להתחמק מהעניין. הדיון הזה הוא על האוכלוסיות המיוחדות, שלמדינה יש עניין שייצאו לעבודה. אני רוצה לדעת כמה היה בבסיס התקציב לגבי הנושא הזה? אל תבלבל אותי עם תקציב משרד התמ"ת. אני מכיר את משרד התמ"ת. כמה כסף?
שרון קדמי
¶
כן, ורצינו להביא את התוספת, רק לצערי, אני לוקח את האשמה עלי, לא הספקנו. נוסיף אותה בשבועות הקרובים, אם הוועדה תאשר את התוספת.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב ראש, לפי המספרים שהם מפרסמים כאן, הסך הכול הוא לא 75 מיליון. תעשה את הסיכום. זה 57, והם מדברים על 75.
חזי צייג
¶
נתנו מענה לכל הביקושים שהיו באוכלוסיות מיוחדות. הסטנו לטובת האוכלוסיות המיוחדות תקציב מהאוכלוסייה הכללית.
שרון קדמי
¶
ומתוכו 50 ומשהו מיליון לאוכלוסיות המיוחדות. אני חושב שברור פה מה ההעדפה. מתוך 75 מיליון שקלים, שנועדו לכל מסלול התעסוקה, למעלה מ-50 לאוכלוסיות המיוחדות. אם זו לא העדפה, אז מה כן?
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מסכים לזה. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים. תעשו לי טוב, אמרתי שהתפיסה שלי היא מאוד חלשה, האיי.קיו שלי נמוך. אני חוזר על מה ששאלתי, אני מבקש תשובה. אני שואל רק על המסלולים המיוחדים. אני יוצא מבולבל לחלוטין. כמה כסף היה למסלולים המיוחדים ב-2011?
שרון קדמי
¶
אני מתנצל על חוסר ההבנה, אסביר שוב. מסלול תעסוקה בבסיס התקציב הוא 75 מיליון שקלים. אין מסלול ייעודי לאוכלוסייה כזו או אחרת. במסגרת מסלול התעסוקה ניתנת העדפה בהקצאות עצמן לאוכלוסיות הללו. זאת אומרת, אם אני יוצא בהקצאה של 75 מיליון שקלים ב-2011, אז במסגרת הבקשות שנענות למעלה מ-50 מיליון שקלים נענו בקשות לאוכלוסיות המיוחדות. הווי אומר שלמעלה מ-70% מהכסף יועד לאוכלוסיות המיוחדות. מסלול התעסוקה הוא מסלול כללי, ההקצאה יוצאת - - -
גאלב מג'אדלה
¶
למה לא אומרים "אוכלוסייה ייעודית"? למה "אוכלוסיות מיוחדות"? אוכלוסייה ייעודית. זה נשמע לא טוב.
מרינה סולודקין
¶
אנחנו שומעים כאן כל הזמן: 500 משרות, 200 משרות. למה אנחנו לא הולכים לעבודות יזומות? אומרים ש-30,000 ערבים נכנסים לשוק העבודה כל שנה, ומספרים לי שאחרי מאות מיליונים יש 500 משרות. מה זה?
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
את חושבת שבאמת שהולכים בכל שנה 30,000 ממגזר המיעוטים לעבודה והם לא מוצאים עבודה?
מרינה סולודקין
¶
אני אומרת שצריך אלפים ועשרות אלפי משרות. למה אין? בגלל שאני חושבת שמשקיעים לא במקום הנכון.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
תן לי רגע. למה אתה לא נותן לי לענות? אני גם באבן מנחם, נוסע כל בוקר לירושלים. אם מהנדס תוכנה מטייבה נוסע לעבוד בבאר שבע – לא נורא. זה פחות נורא מאשר לנסוע מאבן מנחם לירושלים. אם מהנדס התוכנה הזה מטייבה החליט לעבוד באחת החברות שנהנות ממסלול תעסוקה בשדרות או בבאר שבע, הוא אכן נהנה ממסלול תעסוקה למרות שהוא לא נחשב באוכלוסייה המיוחדת הזאת. יכול לקרות, ויש עשרות כאלה, אם לא מאות.
טלב אלסאנע
¶
אנחנו לא מדברים על מקרים פרטניים. אנחנו מדברים בגדול: איך לפתח תשתית תעסוקתית ביישובים הערבים.
היו"ר משה גפני
¶
אתם עושים מעשה שלא ייעשה, אני אומר לכם את האמת. אני מבקש להפסיק את העניין הזה. במקום למקד, כל רגע אנחנו מתפזרים למשהו אחר. דוגמאות לכל אחד מאתנו יש. בואו נמקד את העניין, אנחנו עוסקים בוועדה ממלכתית.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אדוני היושב ראש, כל מה שהתכוונתי להגיד, שיכול שיהיו אנשים שנמצאים במגזר המיעוטים או החרדים, שנהנים בנוסף ממסלול תעסוקה שהוא לא במסגרת האוכלוסיות המיוחדות.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, הסיסמה הסתיימה. עכשיו התפקיד שלנו הוא לברר את העובדות. מחר יבוא לפה קיצוץ רוחבי, אנחנו רוצים לדעת מה עומד בעניין הזה לרשות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני רוצה לדעת פרטים. הרי כל הסיסמאות של מה שמדברים פה, מחר מגיע אגף התקציבים, מנחית עלינו קיצוץ רוחבי וכל העניין הזה הולך לאיבוד. אז אנחנו מדברים על משחטות, אנחנו על כל מיני פרטים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
כאן זה כבר עניין של מדיניות. אני אומר באחריות - לא משנה מה יהיה עומק הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, מסלול התעסוקה לאוכלוסיות המיוחדות שבמשרד התמ"ת לא ייפגע. לא רק שהוא לא ייפגע, הוא גם יגדל תקציבית ולא משנה מה יהיה.
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו אני רוצה להזכיר לך מה התפקיד שלי, כיושב ראש הוועדה. אחרי שאשמע ממך את העיקרון ואחרי שאשמע מאנשיך את הפרטים, כאשר יגיע לפה מאחורי גבך קיצוץ, שנדע על מה לשמור. אני צריך לדעת את הפרטים עכשיו? מאחורי גבם של שרים מגיעים לכאן קיצוצים. יש לי מכתב משר השיכון, ולא רק מכתב אלא גם תלונה במליאת הכנסת. אישרנו פה העברה מסעיפי תקציב שלו למשהו אחר. הוא כתב לי מכתב, והוא אמר את זה במליאת הכנסת: למה אישרת את זה? אמרתי לו שתיארתי לעצמי שאם הממשלה מביאה העברה תקציבית, זה על דעת השרים, וודאי השרים הרלוונטיים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
הבנתי. אתגרת אותי, ואני מודיע פה לפרוטוקול שהסכום שילך לאוכלוסיות המיוחדות במסלול תעסוקה לא יפחת ב-2012 מ-75 מיליון שקל.
חזי צייג
¶
התנאי שלנו במסלול הזה שלפחות משלמים שכר מינימום. אבל אני חייב לומר שאם אנחנו בוחנים את המעסיקים בכל המגזרים, מ-2009 ל-2011, אנחנו יכולים לראות שהשכר הממוצע של העובדים אצל המעסיקים שמקבלים אצלנו את הסיוע מתקרב לשכר הממוצע בתעשייה – קרוב ל-8,000 שקל. אבל יש לא מעט חברות, ובעיקר חברות שנותנות שירותי תוכנה ושירותי אלקטרוניקה, שהשכר הממוצע גם מגיע ל-15,000 שקל. אתם יכולים לראות שבנצרת התפתחו מרכזי תוכנה לא מעטים. לדעתי, היום עובדים לא פחות מ-250–300 עובדים נותנים שירותים ברמות שכר של מעל 15,000 שקל. אפשר לראות את בני ברק ואת מודיעין עלית, חברות שנכנסו לשם ברמות שכר כאלה. דהיינו, השכר הממוצע של אותם עובדים עולה הרבה מעבר לשכר המינימום במשק.
אני רוצה להוסיף ולומר - אמנם זה לא במסלול תעסוקה, אבל גם במסלול חוק עידוד השקעות הון, מסלול המענקים, אנחנו נותנים תיעדוף ברור מאוד לאוכלוסיות המיוחדות. חברה שמגישה בקשה למענק ומציינת במפורש שהיא מעסיקה את אותן אוכלוסיות, אנחנו נותנים לה ניקוד מאוד גבוה על מנת להביא אותה לדיון.
אני רוצה לחזור ולומר - ענינו על כל הביקושים.
היו"ר משה גפני
¶
נעניתם לכל הביקושים. אני הולך לברר את זה, בשביל זה יש ועדה. פה זה דיונים פתוחים. לא נורא גם אם לא עניתם, מותר לכם להגיד שהיה קיצוץ. תאמינו לי, נצא מהוועדה היום, בעזרת השם, כשנדע בדיוק את הפרטים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
מסך התקציב שהיה ב-2011 - 70% מהתקציב למסלול תעסוקה הלכו לאוכלוסיות מיוחדות ו-30% לאוכלוסיות חזקות. הדרישה ב-2011 עלתה על התקציב שהיה לנו. אם היינו מקבלים תוספת תקציבית בסוף השנה הסכום היה עולה. אגב, גם של ה-30% וגם של ה-70% הוא יעלה. ב-2012 אותה תוספת תקציבית שהשגנו לפני יומיים, תתווסף למסלול התעסוקה. כך שבכל מקרה, כל היקף תקציבי שיהיה לא יפחת מ-75 מיליון שקל, הוא רק יכול לעלות על זה.
גאלב מג'אדלה
¶
אדוני היושב ראש, מכובדי השר, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלכם. אתם עושים עבודה טובה. בשבילי כל אחד שאתם קולטים במסלול תעסוקה זה 100%, אזרח בפני עצמו, וזה חשוב מה שאתם עושים.
אבל אני רוצה לומר לך שלפני שבוע ישב כאן שר האוצר, ששנינו מעריכים אותו, לפחות משיחות בינינו. הוא קיבל את עמדתי באופן מלא, שממשלת ישראל הזאת – מבחינתי, הרעה - רואה בפוטנציאל הצמיחה פוטנציאל אדיר, במדיניות שלה. הוא קיבל את עמדתי במלואה שהפוטנציאל באוכלוסייה הערבית לצמיחה הוא אחוז אדיר. צמיחה זה לא רק אני, שנקלט בעבודה, נהנה מזה. אני נהנה ראשון, אבל כל המדינה נהנית מהצמיחה – נפתחים בפניכם שערים בעולם, הבנק העולמי אליכם מתייחס אחרת, הרבה קרנות, כממשלה, נפתחות בפניכם. בסופו של דבר אנחנו נהנים מזה.
תסביר לי, בבקשה, למה אתה, שמכיר את האוכלוסייה הזאת שרוצה לעבוד – אני לא מקבל את הטיעון, שחלק מכם אומר, שהאוכלוסייה החרדית לא רוצה לעבוד. אני משאיר לכם את הוויכוח, ביניכם לבין החרדים - למה אתם לא יוצאים מהקופסה ומייצרים פרויקטים ותוכניות אמיתיות כדי לקלוט עשרות אלפי משכילים אקדמאים ערבים, שיושבים באפס מעשה? אתן לך דוגמה אחת, מהתחום של המשפחה שלך, שאתה בקי בו. 13,427 מורים ומורות מחזיקים ביד B.Ed, חלק יושב בבית 9 שנים, חלק 11 שנים וחלק שנה. תשלב ידיים עם כבוד שר האוצר ועם כבוד שר החינוך ותעשו פרויקט מיוחד – חלק להסבה מקצועית, חלק לקלוט בבתי-ספר יהודים. הרי מורה ערבי שיש לו B.Ed, מורה בכיר לאנגלית או לפיזיקה, יכול ללמד גם אצל יהודים, ואני לא מדבר על ערבית, שזה עוד יותר. תשלבו ידיים שלושת השרים, למסלול תעסוקה, להסבה מקצועית או לתוספת משרות של משרד החינוך, ותצילו 13,427 משפחות, שעולות מעל קו העוני כי יש משכורת נוספת. ואני לא צריך להגיד לך כמה צמיחה זה, אתה צריך לבדוק כמה זה צמיחה. אז תצאו מהקופסה. מסלול תעסוקה, מסלול זה – מצוין, אנחנו מברכים על זה. עם כל הביקורת, אני מברך על זה. אבל תתאימו את העבודה שלכם לטובת החברה הישראלית לצמיחה לאוכלוסיות הייעודיות שאתה מדבר עליהן. הנה, נתתי לך פרויקט. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. הרב פינדרוס, סגן ראש עיריית ירושלים, אבל בכובע שלך כיושב ראש תמ"ך, שעוסק בעניין הזה, של תעסוקה. בבקשה.
יצחק פינדרוס
¶
הגעתי לכאן עם נייר עם נתונים של 448 עובדים שמחכים לאישור במסלול תעסוקה במגזר החרדי. אני קורא את הנייר שלכם: השלמת תקציב 2011 – 467. זה נייר תואם. אני חייב לומר שהנייר שלכם הרבה יותר מוצלח מהנייר שאני הכנתי. בנייר שלכם כתוב דבר מאוד ברור: ב-2010 ניתוספו 2,000 משרות במסלול תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות, כל שלוש האוכלוסיות, בסך כולל של כ-100 מיליון שקל. באופן סביר ונורמלי, אם רואים שדבר מצליח ומביא 2,000 משרות, אז בשנה לאחר מכן, מינימום 2,500. אבל בשנה שלאחר מכן מדובר על 500. 2011 - מסלול תעסוקה שאושר, מדובר בדיוק על 500, ואני מדבר על כל שלוש האוכלוסיות – חרדים, מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות. בתקציב שאתם כותבים פה – בדיוק 30 מיליון שקל. אני מדבר מהנייר שלכם.
עכשיו אני רוצה לסבר את האוזן ולהסביר למה הכוונה. כשאתה בא למעסיק פרטי ומנסה לשכנע אותו לא לעבור להודו, לא לעבור לחוץ לארץ, לא לעבור לאירופה, אלא להישאר בארץ ואומר לו שיש מסלול. הוא צריך לבדוק מיקום, בודק את עלויות הארנונה, בודק אם הוא יכול למצוא אנשים מתאימים. עושה עבודה ארבעה-חמישה חודשים, ואז אומרים לו: תשמע, יש בעיה. הממשלה כרגע דנה, העבירה תקציב, לא העבירה תקציב. הוא פשוט בורח. 462, שאתם אומרים שקיימים במערכת, מאחוריהם עומדים עוד 1,000 או 1,500 – את הנתונים האלה אני לוקח מ-2010 - שבכלל לא הגישו, בכלל לא נכנסו למסלול הזה כי הבינו שיש בעיה.
לוקחים משרות, וזה במסגרת מה ששאלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שלא יהיו קיימות. הן ילכו להודו, הן ילכו לארצות-הברית. דרך אגב, חלקם מגיעים מארצות-הברית לכאן. הרי אנחנו יושבים עם חברות לעשות out sourcing, וזה חלק מהחברות שהגישו בקשות. הן נשארות בארצות-הברית, לא באות בכלל לארץ. אין להן סיבה לבוא לארץ. אלה דברים חדשים.
כשרואים שדבר הצליח, 2,000 משרות לערבים, חרדים ומיעוטים הביאו ב-2010, ב-2011 ירדנו אל מתחת ל-500 במספרים שאתם נתתם. זה קבורה של החברות שלא באות בגלל הדבר הזה. כי הן אומרות: זה לא רציני. אמרו לנו שנבוא לארץ ויהיה. באנו, הלכנו לשכור מקום, הלכנו לחפש אנשים, מצאנו את האנשים, הכשרנו אותם בחלק מהמקרים – אתם יודעים שצריכים להכשיר את האנשים בהסבות - ובסופו של דבר אומרים להם תשובות, שאני פשוט משתומם: אנחנו בודקים; אנחנו מחכים לאישור של האוצר; טעו, זה לא במכרז הנוכחי, זה יהיה במכרז הבא. מן תשובות ביורוקרטיות, שבסוף מסתבר שבמקום 100 שהיו ב-2010, 120 מיליון שהיו צריכים להיות ב-2011 ירדו ל-30. אלה המספרים מבחינת מבחן התוצאה. יכול להיות שבתיאוריה יש יותר, וזה יושב ראש ועדת הכספים יודע, אני לא יודע. אבל בפועל, בסך הכול יצאו מהמשרד 30 מיליון שקל לכל האוכלוסיות המיוחדות. תודה.
שלי יחימוביץ'
¶
באמת מדובר במסלול נפלא, שראוי לכל הערכה. הוא בדיוק-בדיוק ממוקד ונוגע בכל הדברים שנוהגים להתבטא עליהם התבטאויות כלליות מתלהמות, שמרחיבות את השיח של השנאה והעוינות. וכאן אנחנו רואים טיפול ממשלתי נכון, התרת חסמים ומציאת מקומות עבודה, וכשיש מקומות עבודה אנשים באים לעבוד. אנשים רוצים לעבוד – חרדים רוצים לעבוד, ערבים רוצים לעבוד, יהודים רוצים לעבוד, רק צריך לתת להם הזדמנות. לכן אנחנו צריכים לשאוף שהסעיף הזה יהיה מתוקצב כמו שצריך. כשקורה משהו טוב אז הוא צריך להיות גם מתוקצב.
שאלה שניה, בעניין "טלדור" באשקלון. אני מבינה שהמפעל הגיע לסוף מסלול התעסוקה שלו מקץ חמש שנים. אני מבינה שיש כללים וקריטריונים, אבל אני חושבת שלפעמים צריך לתת מענה למצב קיים ולסיטואציה קיימת. בסיטואציה הקיימת, לסגור את המפעל הזה המשמעות היא התמוטטות של מאות משפחות ונטילת מקור הפרנסה שלהן. לייצר מחדש את מקומות העבודה האלה יעלה הרבה יותר מאשר להמשיך את מסלול התעסוקה. זאת עובדה, אנחנו יודעים כמה עולה לייצר משרה או כמה עלתה בוויסקונסין השמה במשרה. אז להמשיך את מסלול התעסוקה הזה באופן חריג, אני חושבת שזה פשוט הדבר החכם ביותר לעשות כלכלית, מעבר למוסרית.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
בהנחה שסבסדנו את תוספת העובדים, לא את מה שהיה קודם, אז אם את צודקת כל מה שצריך לקרות זה שהם יפטרו את התוספת, לא שהם יסגרו את המפעל. המפעל ממילא היה קיים שם.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני מנסה להגיד שהטלת האימה שמפעל של 250 עובדים נסגר בגלל אותה תוספת – אני לא מתחייב שהוא לא יקבל בסוף את אותה תוספת - זו הצגה קיצונית. אני רק אומר שהניסיון להגיד שצריך לפטר את כל 250 העובדים בעבור זה שאותו מפעל קיבל סבסוד עבור התוספת של העובדים, זו הצגה קיצונית.
שלי יחימוביץ'
¶
רגע, עוד לא התחלתי. באתי לכאן בכלל בגלל דבר מאוד ספציפי, שאי-אפשר להתעלם ממנו. אני אהיה קצרה.
אני מדברת על פתיחת 22 מרכזי תעסוקה. זה לא בדיוק 22, יש שלושה קיימים – לא אכנס לפרטים, בין 18 ל-22 מרכזי תעסוקה שעומדים לקום. כמובן, אני מברכת על זה, רק הצורה שבה זה נעשה היא מאוד מפוקפקת. מדובר על מיני ויסקונסין. אחרי שהורדנו את ויסקונסין, מקץ חמש שנים קשות רעות – גם לעובדים, גם לא יוצרה ולו משרה אחת, גם כמה חברות פרטיות עשו סיבוב על הגב שלנו והרוויחו 500 מיליון שקלים, שזה הכסף שהועבר לוויסקונסין - אז הכנסת הצליחה לעשות סוף-סוף משהו טוב ולהפיל את התוכנית הזאת. והנה אנחנו רואים שהיא חוזרת אלינו בדלת האחורית, באמצעות מרכזי התעסוקה.
כן, אני יודעת שיש הבדלים צורניים רבים. כן, אני יודעת שזה לא בדיוק אותו דבר, וכאן לא מדובר בחברות עסקיות אלא בג'וינט. אבל אני שואלת: למה ג'וינט? אתם שמים שם כל כך הרבה כסף, יש לכם המון רצון טוב. יש לכם שירות תעסוקה, למה לא לקחת אותו? לג'וינט יש התמחות במרכזי תעסוקה יותר גדולה מאשר לשירות התעסוקה, שיש לו את כל האתוס המקצועי ואת כל הכלים? הרי מה קורה בסוף? מה קרה בוויסקונסין? הם משכו בכירים משירות התעסוקה שיעבדו אצלם, בסקטור הפרטי במקום בשירות הציבורי. לכם יש את שירות התעסוקה. מילא, היה מצ'ינג. אפילו אין מצ'ינג – הממשלה נותנת 141 מיליון, הג'וינט נותן 47 מיליון. הרי אפילו אם תורידו את החלק של הג'וינט ותיתנו רק את התקצוב הזה לשירות התעסוקה, אנחנו יודעים שהם יעשו את זה יותר טוב. הם לא צריכים ללמוד הכול מחדש, יש להם את הכלים, יש להם את העובדים. למה להפריט את שירות התעסוקה?
עכשיו תגידו לי שזאת לא הפרטה, זה בנוסף לשירות התעסוקה. זאת אחת השיטות הקונבנציונליות להפרטה, להקים עוד גוף ליד הגוף הקיים. ככה מפריטים. מה היה הקמת הכלא הפרטי בבאר שבע? תחילת הפרטה של שירות בתי הסוהר.
שלי יחימוביץ'
¶
בדיוק אותו דבר – תחילת הפרטה של שירות בתי הסוהר. לכאורה המבנה הממשלתי-המדינתי נשאר, מקימים רק כלא חדש, יפה, בבעלות לב לבייב ואברהם קוזניצקי. לשמחתנו, בג"ץ הציל אותנו מהדבר הזה, אבל לו זה היה נמשך כל בתי הכלא היו מופרטים.
אותו דבר כאן. למה להפריט את השירות הציבורי? העובדים שיעבדו בג'וינט הרי יהיו עובדי קבלן ב-22.04 שקלים לשעה, רובם, ואנחנו מוציאים מהמדינה את האחריות שלה לדבר הכל כך בסיסי, שהוא מציאת תעסוקה.
קודם כול, אני לא מתכוונת לוותר. אנחנו גם מתכוונים לפנות לבג"ץ בעניין הזה, אבל אני מבקשת ממך, אדוני השר, לחזור בך מהכוונה הזאת. לעשות בדיוק את מה שאתה מתכנן לעשות, זה דבר נפלא, רק לתת את זה לשירות התעסוקה, או לפחות לתת להם צ'אנס.
ליבי אפין
¶
קודם כול, אני רוצה להודות לתמ"ת. התחלנו לפני שמונה שנים עם 28 נשים. אני, כאישה חרדית שעובדת בחוץ כל השנים - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא שומעים אותך ברור, תקרבי את המיקרופון. לא שמעו שאת אישה חרדית. על-פי רוב יש הדרת נשים אצל החרדים, אז רצוי שיירשם בפרוטוקול שאת מנכ"לית הרבה שנים. את גרה במודיעין עלית.
ליבי אפין
¶
גם. אני רוצה להודות לתמ"ת, בגלל שקמנו לפני שמונה שנים, והרעיון היה לקחת את האוכלוסייה החרדית, את הנשים דווקא, כמוני - אני אמריקנית ועבדתי בחוץ כל השנים - ולתת להן הזדמנות, כנשים חרדיות, להשתלב לאט-לאט בעולם החילוני. לפני שמונה שנים זה היה יותר חלום. לא חשבנו שכל כך הרבה נשים יצאו החוצה. התחלנו עם 28 נשים, היום יש לנו ב"מטריקס" 850 נשים.
בתור אישה שעובדת בעסקים כל השנים – עבדתי במשרד החוץ לפני שבאתי לנהל ב"מטריקס" - הסיפור של התמ"ת ולעבוד עם הממשלה עושה בעיות לנו ולכל חברות העסקים, שחייבות לעמוד בחוזים. אנחנו עומדים במחויבויות, מבססים על מכרזים, חושבים שנקבל אותם ובסוף לא מקבלים את הכסף בזמן או בכלל לא. כרגע ב-2011 הגשנו מכרז ל-100 משרות, שזה בסך הכול 120 נשים, שרובן כבר עובדות אצלנו אבל אנחנו מחכים לקבל את הסיוע מהממשלה, עדיין מחכים למכרז. ב-2012 אנחנו רוצים להגיש עוד 100 משרות. יש עבודה בחוץ, אבל אם לא נקבל עזרה מהתמ"ת יהיה מאוד קשה להמשיך ולהתמודד מול הלקוחות.
אני רוצה להבהיר של"מטריקס" יש גם סניפים באירופה, יש לנו סניף בסין ועכשיו רכשנו חברה גם בארצות-הברית. להשאיר את העבודה בארץ ולהכניס עוד ועוד נשים חרדיות לעבודה, בלי עזרה מהתמ"ת זה פשוט לא ימשיך ו"מטריקס", כחברה עסקית, תמשיך להעביר עבודה גם לחוץ לארץ.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.
גברת אפין, מה שדיברתי לגבי חרדים זה היה בהומור, לא הכוונתי לשום דבר. אגב, הייתה לך טעות כשאמרת שאנחנו רוצים להשתלב בעולם החילוני. פשוט לא נכון. אנחנו לא רוצים להשתלב בעולם החילוני, אנחנו רוצים לעבוד. אנחנו רוצים שהחילונים ישתלבו בעולם החרדי.
דב חנין
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מברך על כל מהלך שיעודד ויחזק תעסוקה ואפשרויות תעסוקה של נשים, של גברים, של נשים חרדיות, של נשים ערביות. אני בעד המהלכים האלה, אבל אני חייב לומר, אדוני היושב ראש, שאני מאוד מודאג מהתוכנית הקונקרטית הזאת. אני חושב שהיא תוכנית שבמרכזה מהלך של הפרטה של שירות התעסוקה. אני חושב שהדבר הזה הוא חלק - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
זה לא הדיון של היום. חברת הכנסת יחימוביץ עוסקת בזה תקופה ארוכה והיא העלתה את זה במסגרת הדברים, לא כי זה הדיון עצמו. אני אענה לה.
היו"ר משה גפני
¶
דב, היא העלתה את העניין הזה והוא ישיב. זה באמת לא נושא הדיון. הוא נושא חשוב כשלעצמו.
דב חנין
¶
אני אומר את זה מכיוון שלדעתי הדברים משתלבים במהלך כולל. מרכזי התעסוקה הוא חלק ממהלך שהצד השני שלו זה הייבוש התקציבי של שירות התעסוקה והמערכות של המדינה. זה ייבוש תקציבי שנמשך הרבה שנים, אגב, לא התחיל בקדנציה שלך, אבל הוא ממשיך. המערכות של שירות התעסוקה עובדות בעומסים קיצוניים, לא מסוגלות לתת מענה ואז יגידו: הנה, אנחנו מייצרים פה מנגנונים אחרים, מרכזי תעסוקה - - -
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת חנין, אפשרתי לשלי להאריך בעניין הזה. הנושא חשוב גם לי, הוא נושא חשוב כשלעצמו, אבל זה באמת לא נושא הדיון. זה נושא מאוד מרכזי בכל המערכת הכלכלית במדינת ישראל. השר ישיב על זה.
דב חנין
¶
אדוני, אני מעלה את הנושא הזה כאן כיוון שלדעתי כל הדברים הם חלק מפאזל אחד של מהלך כולל. אם לא נבין שאנחנו מדברים על מהלך שיש לו כמה זוויות וכל אחת מהזוויות משתלבת באיזוהי תמונה כוללת, נחטיא את העניין. אני לא רוצה להקדים את כל מה שאני רוצה להגיד באותו דיון, אדוני השר, אז אני רק אומר את הדברים בכותרת. אני חושב שהגישה שמייצרת מנגנון חילופי אלטרנטיבי לשירות התעסוקה, במקום לחזק אותו, במקום לתגבר את התקציב שלו, במקום לתגבר את כוח האדם שלו, היא גישה הרסנית ומסוכנת. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני השר, תקבל את הבמה להשיב על זה. תודה.
יהודה אלירז, אתה יועץ כלכלי שמייצג כמה חברות שעוסקות בעניין של תעסוקה. בבקשה.
יהודה אלירז
¶
כבוד היושב ראש, כבוד החברים, באמת במילים ראשונות הייתי רוצה לברך על הדיון הזה. זה דיון שפותח את השערים לכל המשמעויות ולכל ההיבטים החיוביים. אני רוצה לברך את משרד התמ"ת על הפעילות המבורכת שהוא עושה בהקשר של פתיחת כשלי שוק בהעסקה של אוכלוסיות מיוחדות. גם החרדים, גם הערבים וגם האנשים בעלי מוגבלות הן קבוצות אוכלוסיות שלולא אותה פתיחה של אותם כשלי שוק, שקיימים במנגנון של שוק חופשי, הם לא היו מוצאים את מקומם בעולם התעסוקה, נקודה.
אני עוד זוכר אותי יחד עם מיכל צוק, בתפקידה הקודם במשרד האוצר, מנסים לשחרר את כל העכבות בנושא הכשרה ותעסוקה של אוכלוסייה חרדית.
היו"ר משה גפני
¶
אמרתי. שמו יהודה אלירז, הוא יועץ כלכלי, הוא מייצג חברות שעוסקות בעניין הזה שפנו למשרד התמ"ת וקיבלו תשובות שליליות. לכן אהבתי את זה שהוא אמר שהוא מודה למשרד התמ"ת. אם אני טועה אז תציג את עצמך אחרת.
יהודה אלירז
¶
הייתי רוצה לשים את הדגש ואת הפוקוס על המכרז הנוכחי. המכרז הנוכחי, התשובות שהתקבלו עליו היו בחלקו ביזריות, בלשון המעטה, וחלקן בעיות של חוסר תקציב. גופים גדולים מאוד במשק, הכשירו בהכשרה של האנשים הללו, הם השקיעו בתשתיות מתוך הנחת עבודה שהם יקבלו את התשובות החיוביות למכרז הזה. ככל שהתשובות האלה תקדמנה להגיע במהלך פברואר אנחנו באמת נצליח לייצר סיטואציה שהמסלול הזה ייכנס למומנטום.
והיה – חלילה, זה לא איום – אבל אם התשובות לא יהיו חיוביות המסלול הזה יגיע לעברי פי פחת. חברות גדולות במשק, שלא מעסיקות רק אוכלוסייה חרדית - חברות ביטוח, בתי תוכנה גדולים, כמו נפט, כמו הפניקס, גופים שמעסיקים אוכלוסיות מעורבות - שכנענו אותם להיכנס למסלולים האלה, של העסקת אוכלוסייה חרדית. הם נכנסו מתוך הנחת עבודה שהם יזכו במכרז הזה, ולכן אני מברך על התשובה החיובית שאנחנו מקבלים פה, אבל אנחנו רוצים להיות קונקרטיים בעניין ולהיות בסיטואציה שבמהלך פברואר, לאחר הדיון הנוסף, התשובות אכן תתקבלנה. תודה.
ישראל אייכלר
¶
אדוני היושב ראש, הרשה לי לגעת יותר בשורש הנושא. מעבר לצורך של האנשים להתפרנס, שהם צריכים פרנסה והחסימות שיש במשק הישראלי בפני חרדים, ערבים ואוכלוסיות מוגבלות - אגב, הטרמינולוגיה הזאת היא מאוד-מאוד דמוקרטית, שיש אוכלוסיות מיוחדות, אבל זאת המציאות שאנחנו חיים בה – מעבר לחשיבות של משרד התעסוקה לסייע במסלולים האלה, יש גם עניין חברתי כלל-ישראלי בסיוע של משרד התמ"ת לעניין של מסלולי התעסוקה. יש עניין חברתי להסיר את עלילת הדמים הזאת – "דמים" במובן הכספי – שהחרדים לא רוצים לעבוד, שהם פרזיטים וטפילים. בעיניי, האמירות האלה מסוכנות לעצם קיומה של מדינת ישראל ולעצם דו-קיום בשלום בין האזרחים הערבים, החרדים והאוכלוסיות האחרות.
לכן הדבר הזה הוא קריטי ובידיך, אדוני השר, הממשלה נתנה את המדיניות שלה, את התוכניות שלה ואת האמירות שלה, שהיא רוצה לקדם אוכלוסיות מיוחדות בתעסוקה. זה הדבר הקריטי ביותר. איך אוהב לומר מישהו? יותר מהאיום האירני. אני לא אומר שזה יותר מהאיום האירני, אבל זה האיום המרכזי.
בדרך לפה, אדוני היושב ראש, שמעתי דברי הסתה נוראיים בתחנה הצבאית של גלי צה"ל. אני שאלתי: זו התחנה של הצבא שאמור להגן על מדינת ישראל מפני מלחמה, כשהוא יוצר מלחמת אזרחים, כשהוא יוצר אווירת הסתה נוראה? שיש כאן אוכלוסייה שלא זכאית לדירות, לא זכאית לדיור, כי היא לא רוצה לעבוד? כל זה ברדיו. אבל השר, משרדו והפקידים שלו עוסקים בפועל ובמעשה. חייבים להחזיר לא רק את הכסף מ-2011. אני לא יודע למה אני רואה פה כזאת ירידה, שמעתי מהשר ומהמנכ"ל שהייתה בעיה עם האוצר.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
לא הייתה בעיה עם האוצר, נגמר לנו הכסף. אם היינו מקבלים את התוספת התקציבית בסוף השנה, כפי שתוכנן, גם הבקשות האלו לא היו מחכות לפברואר, הן היו מאושרות כבר. כל מה שאמרנו זה שהתוספת התקציבית עדיין לא התקבלה אבל היא תתקבל. הגענו לסיכום.
ישראל אייכלר
¶
למעשה, מתוך מאות מיליונים שמדינת ישראל משקיעה בתעסוקה בפועל, כשזה יורד לשטח, הגיעו לפה מספרים שאני רואה: 8 מיליון ו-210,000. ממש פרוטות יחסית למשימה הכבדה הלאומית שמופקדת בידיכם, לשלב את הציבור של אלפי ורבבות, גם באוכלוסייה הערבית. לכן אני מבקש שב-2012 נדע שכל מפעל וכל מי שרוצה לעבוד יקבל את הסיוע, שלא יהיה מצב שחלק כן קיבלו וחלק לא קיבלו.
אני מאוד מקווה שהקריטריונים לקבלת הסיוע יהיו אנשים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות. שוב אני חוזר לסעיף שהתחלתי בו, ואני שמח שהשר תומך בזה – דבר שלא עולה כסף, אדוני היושב ראש. יש מכרזים ממשלתיים, יש שם ניקוד שנותנים לאנשים שניגשים למכרזים, יש שם כל מיני התניות מה נותן ניקוד. העסקת חרדים וערבים לא נותנת שום תוספת ניקוד, ואם זה יהיה יהיו עוד רבבות מקומות עבודה, וזה לא יעלה כסף. תודה רבה.
אריה אריאלי
¶
אני היועץ המשפטי לסמנכ"ל "הפניקס". אנחנו מייצגים דוגמה שמר אלירז הציג כרגע. נענינו ליוזמה הברוכה הזאת ואכן פתחנו קורס מיוחד מיועד לנשים חרדיות כרכזות שירות. הקורס הזה מבחינתנו מאוד מוצלח, נושא את הפירות שלהם אנחנו מייחלים. הקורס הזה עולה לנו כסף רב. ועכשיו אולי הנקודה החשובה ביותר - עשינו זאת בתיאום מלא ומוחלט עם מרכז ההשקעות, רואה חשבון חזי צאיג ליווה אותנו לאורך ציר הזמן הזה, מילאנו אחר כל הדרישות ללא יוצא מן הכלל, וקיבלנו תשובה שלילית. אנחנו מצפים שמישהו יתעשת ונקבל את התשובה הנאותה.
איה בן עמוס
¶
אני מייצגת את יוזמת קרן אברהם, שזו עמותה שמקדמת שוויון ושילוב בין ערבים ויהודים אזרחי ישראל. מסלולי התעסוקה האלה הם, כמובן, מבורכים וחשובים.
רציתי להגיד מילה דווקא על האוכלוסיות שלא מחפשות עבודה באופן אקטיבי. חבר הכנסת מג'אדלה דיבר על אבטלת אקדמאים, אני רוצה להתייחס לנשים ערביות לא אקדמאיות, שהכניסה שלהן לשוק העבודה מצריכה איזושהי פעולה פרואקטיבית של גיוס, של הכשרה, של השמה. יש לנו תוכנית כזאת, שפועלת גם בסיוע של שעות הכשרה מטעם משרד התמ"ת. במסגרת התוכנית שלנו, של קבוצות נשים ערביות בתעסוקה, יש אחוזי הצלחה של קרוב ל-70% מהנשים שעובדות וממשיכות לעבוד בסיום התוכנית, מה שמראה שנשים ערביות רוצות לצאת לעבודה, יכולות לצאת לעבודה, אבל יש כאן צורך בתוכנית שהיא הרבה יותר רחבה, גם במובן של גיוס אקטיבי ולא רק משרות שנשים מצופות לפנות אליהן, וגם במובן של הסרת חסמים נוספים, כמו בעיות של תחבורה ציבורית, כמו בעיות של מעונות יום. כלומר איזושהי התייחסות שצריכה להיות מתואמת בין כמה משרדי ממשלה כדי לאפשר לאוכלוסייה - - -
איה בן עמוס
¶
יש חמש קבוצות בצפון: בגליל, בבענה, דיר אל-אסד, עראבה, נחף ומג'ד אל-כרום; ושתי קבוצות שנפתחו השנה בנגב, בלקייה ואבו קרינאת.
איה בן עמוס
¶
אנחנו גם מחברים אותם עם המעסיקים. בסך הכול אלה עבודות פשוטות יחסית, כי זה מיועד לנשים לא אקדמאיות. למשל, עכשיו נקלטו 13 נשים במרכז תקשוב, בטלמרקטינג, מענה טלפוני. יש התעקשות מצידנו שאלה יהיו עובדות בשכר מינימום כי, כפי שאתה בוודאי יודע, יש הרבה מאוד נשים במגזר הערבי שנקלטות במשרות בשכר שלא הולם משרה מלאה. אחוזי ההצלחה של זה הם מאוד גבוהים, הם עומדים על בין 60% ל-70%, תלוי באיזו קבוצה.
הרשל קליין
¶
מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים, מיוזמתו של ג'וינט ישראל, ממשלת ישראל ותב"ת. אני רוצה להתייחס לנושא של מרכזי תעסוקה, ההבדל בין שירות התעסוקה לג'וינט, מכיוון שהג'וינט הוזכר פה. יש לנו שמונה סניפים ברחבי הארץ, 13,000 איש עברו בחמש שנים. אני - בלי אבל - אומר תודה לשר שמחון, למנכ"ל של משרד התמ"ת ולצוות משרדו. מה ששנים ניסינו לעשות בשירות התעסוקה ולא הצלחנו, כי הציבור החרדי לא קיבל מענה בשירות התעסוקה ולא יכול לקבל מענה בשירות התעסוקה - - -
הרשל קליין
¶
בתוך המסגרת, כשאנחנו מדברים על מסלולי תעסוקה, אחת העכבות הכי גדולות שלנו זה שב-2011 רוב החברות שפנו לתעסוקת חרדים לא קיבלו את התקציב הזה, השיבו להן בשלילה ואנחנו מבקשים לתקן את זה.
סופיה ביילין
¶
מכובדים, חברי הכנסת, אחים ונציגים של כל החברות, אני פונה אליכם בשם ראש העיר שלנו, בני וקנין. אני רוצה לבקש לקחת בחשבון את המצב שלנו באשקלון היום. מדובר על מפעל "טלדור" שהולך להיסגר. אני מאוד תומכת בחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שדיברה על ויסקונסין.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק מבקש לא להתרחב להרבה דברים. הנושא הוא לא "טלדור". התקשרתי אתמול לשר ואמרתי לו שדיברתי עם ראש העיר, ואף על פי שזה לא נושא הדיון אני רואה חשיבות בעניין "טלדור" ומעלים את העניין. ראש העיר לא הגיע, אני מכבד את זה. את הסגנית שלו, אני מאפשר לך לומר, אבל בקצרה.
סופיה ביילין
¶
אוקיי. אני רק התחלתי ואמרת בקצרה. תוך דקה אסיים.
חוץ מזה שעירנו סבלה מתוכנית ויסקונסין, אנחנו סובלים כל הזמן גם מנפילות טילים ומהרבה דברים. אני מאוד מבקשת לתת חיזוק לעיר אשקלון. אני רוצה להזכיר, מדובר עכשיו על 250 עובדים. זה לא רק המספר הזה, זה כפול הנפשות בכל משפחה.
הזכירו את האוכלוסיות המיוחדות - גם חרדים, גם ערבים - אף אחד לא הזכיר עולים חדשים. פה מדובר על יותר מ-90% יוצאי חבר העמים, מדובר על עולים חדשים. אם תסתכלו על הסטטיסטיקה תראו שגם האוכלוסייה הזאת נמצאת עם אחוז מובטלים מאוד גבוה. אני חושבת שצריך לדבר גם על זה. אני מבקשת לשמוע גם שני האנשים שלנו, רמי גואטה ואיריס ליבוביץ. זה חשוב מאוד כדי לקבל את התמונה.
היו"ר משה גפני
¶
כאן יש כללים אחרים. כאן כדי לתת רשות דיבור צריך לעבור פריימריס או מועצת גדולי התורה או איזה מנהיג רוסי גדול.
איריס ליבוביץ
¶
ראש העיר שלח אותי גם כן, כבוד היושב ראש. אני משמשת כמנהלת אגף לקידום פרויקטים כלכליים בעירייה, מלווה את "טלדור" כל יום והייתי רוצה להגיד כמה מילים.
היו"ר משה גפני
¶
יהיה זמן אז אאפשר לך, עם כל הכבוד. העליתי את זה בהתנדבות, זה לא נושא הדיון, בגלל שהפכתי להיות יושב ראש ועד העובדים של הרבה מפעלים במדינה. בלאו הכי אחרי זה מצביעים ש"ס, אז מה זה משנה מה אני עושה....
האגודה לזכויות האזרח, בבקשה. דקה.
טלי ניר
¶
אנחנו מברכים על המסלול הייחודי וחושבים שצריך להרחיב אותו. אבל כשמסתכלים על שוק דורשי העבודה בישראל, שמגיע היום ל-450,000 דורשי עבודה בשנה, מה שהמדינה נותנת בשביל להבטיח את הזכויות שלהם לאופק תעסוקתי, לעבודה, לקיום בכבוד, זה טיפה בים. צריך להסתכל על זה ולא להתווכח. הסכומים שמדברים בהם כל הבוקר הזה הם בסך הכול סכומים מועטים מאוד ומגוחכים יחסית לתקציב.
הדבר הזה בא לידי ביטוי בתקציב שירות התעסוקה, שהוא מתחת לכל ביקורת ומאפשר מתן שירות ל-10% בלבד מדורשי העבודה היום; הוא בא לידי ביטוי בהכשרות המקצועיות של משרד התמ"ת ובתקציבים שלהן, שהם מועטים מאוד; וגם בזה, כמו שראינו כאן, שמופיעים ארגונים שנלחמים על פיסות פירורי תקציב בשביל לקדם אוכלוסיות מיוחדות. זו לא השקעה אמיתית בזכות הבסיסית של דורשי העבודה לצאת ממעגל העוני.
לכן אני חושבת שהוועדה צריכה לקיים דיון הרבה יותר רחב בתקציב הכולל שניתן לכלל התוכניות במגזר הזה, כולל דיון מיוחד בנושא של שירות התעסוקה וההכשרות המקצועיות. אנחנו קוראים לוועדה לקחת את הנושא הזה לסדר-היום ולעשות עבודה מתמשכת בנושא הזה.
אורלי פרידמן מרטון
¶
קודם כול, אני חושבת שמסלולי התעסוקה הם מבורכים ללא ספק. רציתי לדבר על הצד השני, והוא קצת יותר מתמקד בצד של ההכשרה. במשך חמש השנים האחרונות אנחנו משתפים פעולה גם עם שירות התעסוקה וגם עם תב"ת בכל התוכניות הנפלאות לאוכלוסיות המיוחדות. אני יכולה להגיד שבחמש השנים האחרונות כל אחת מהאוכלוסיות האלה, שנמצאות מחוץ למעגל העבודה, עוברת מסלול הכשרה שכולל הרכב גם של תעסוקה או הכשרה, של דרישות טכנולוגיות שדרושות היום בשביל השתלבות ב-90% מהמשרות, וגם כלים של כישורי חיים בשביל להשתלב במעגל עבודה, בוודאי לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ למעגל העבודה.
אורלי פרידמן מרטון
¶
אני מדברת דווקא יותר על הכשרה, כי אני ארגון של 200 עובדים בארץ, אז גם אם הייתי קולטת זו לא הישועה הגדולה. אבל אני יכולה להגיד לך שבחמש השנים האחרונות היינו שותפים להכשרה של למעלה של 8,000 אנשים, עם סדרי גודל של 50% השמה בסוף התהליך. רוב ההכשרות הן קצרות, אבל הן בנויות בצורה מעגלית, שיש בסופה תהליך השמה. כשזה בנוי בצורה כזאת, עם שיתופי פעולה – כמו תב"ת, שירות התעסוקה, ויצ"ו, מייקרוסופט ועמותת תפוח - זה בדרך כלל מניב תוצאות מדהימות וזה חלק אינטגרלי מהדיון שצריך להיות כאן.
אברהם יוסטמן
¶
אני סמנכ"ל קרן קמ"ח, שעוסקת קרוב לארבע שנים במתן מלגות לימודים לחרדים וחרדיות. הכסף שנתנו עד היום, קרוב ל-50 מיליון שקלים, בא ברובו מהמגזר הפרטי, אפרופו דבריה של הגברת יחימוביץ. המצ'ינג מהממשלה הוא בין 15% ל-20% - לא מספיק ולא מספק.
אבל מעבר לשאלה האקטואלית שנדונה היום בכל מיני מקומות, איפה הכסף, שבזה אנחנו סומכים על היושב ראש, שכפי שראינו עושה את העבודה מצוין עבורנו, אני רוצה לדבר על זה שאנחנו שולחים אלפי אנשים שלומדים במקומות עבודה ברמה גבוהה מאוד. אני מדבר על זה שבשבוע שעבר, למשל, נחתם הסכם בין מכון לומדה, שהוא מכון חרדי שממוקם על גבול מאה שערים, לבין רשת אורט ליצירת שלוש קבוצות של הנדסאים תוכנה, חשמל ואלקטרוניקה. מה שמדיר שינה מעינינו זו שאלה פשוטה מאוד: מה הם יעשו בסופו של דבר והיכן הם ייקלטו?
מעבר לאפשרויות התקציביות, אנחנו חושבים שדרושה כאן אמירה החלטית של הממשלה, של העומדים בראש, של שריה וכל מי שמעוניין לעזור - שוק התעסוקה חייב לקלוט את העובדים החרדים. מנכ"ל בזק צריך לדעת שבמשימות השנתיות שלו יש לו צורך להעלות את אחוז החרדים המועסקים במתקניו בכמה אחוזים מכובדים, ולא שנקבל במענה לשאלה ששלחנו לשם אפס פסיק משהו אחוז של חרדים שמועסקים שם.
אברהם יוסטמן
¶
אנחנו כל הזמן שואלים כדי לדעת אם אנחנו עושים את הדבר הנכון ואם אנחנו לא זורים את כספנו לשווא.
היו"ר משה גפני
¶
לא יאומן איזו צביעות יש במדינה הזאת. תודה לך. ארגון נעמ"ת, עורכת הדין אורלי ביטי. יש לך דקה.
אורלי ביטי
¶
אני רוצה להשיב לכמה דברים שנאמרו כאן בעניין מרכזי התעסוקה. אני מנהלת תוכנית תעסוקה בנעמ"ת, שמאוד דומה לתוכנית של קרן אברהם, שעוסקת קודם כול באיזושהי פעולה פרואקטיבית, לפני שהאישה הערבייה הופכת להיות דורשת עבודה. מועסקות אצלנו נשים מהמגזר הכפרי עם 10–12 שנות לימוד. זו לא אוכלוסייה הכי קלת השמה, כולן לא עבדו בעבר.
יושב מולי מר יוסי פרחי. התוכנית שלנו מעוצבת בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה. אני לא באה להחליף את שירות התעסוקה, אני לא תופסת את עצמי כך. אני לא באה להחליף את האגף להכשרה מקצועית של התמ"ת, אני לא תופסת את עצמי כך. החוויה שלי, הניסיון שלי בעבודה מול רשויות הממשלה, במיוחד שירות התעסוקה, היא יוצאת מן הכלל. יש הירתמות, לא בירוקרטיה, לא פקידות, לא מענה - מקצועיות, אתוס מפותח, כלים.
התוכנית שלנו היא תוכנית זולה יחסית, אנחנו מגיעים ל-75% השמה ואחזקה במשרה למשך שנה, והעלות היא 6,000 שקלים למשתתפת. זו תוכנית יחסית זולה, בין השאר, משום שאנחנו משתפים פעולה עם הרשויות המקומיות, עם רשויות הרווחה, עם שירות התעסוקה, עם האגף להכשרה מקצועית – עם כל השירות הציבורי המצוין שיש במדינה הזאת. אני חושבת שבמקום לחפש המצאה חדשה – תמיד אנחנו מנסים להיות רפורמאטורים - צריך לעבות את זה, כי הם עושים את זה מצוין.
אתי מלר
¶
דבר ראשון, אני רוצה לומר שהכלי הזה מייצר משרות חדשות באופן מובהק. זה נאמר פה, ואני רוצה לחזק את הנושא הזה.
אתי מלר
¶
אני מברכת את האופציה הזו של התמ"ת. אני מצרה מאוד שבשנה האחרונה היה קשה להפעיל את הכלי הזה, אני מצרה על התקציב הדל שעומד לזכות הכלי הזה. מאוד קשה לשכנע חברות, כמו "הפניקס" שדיברו כאן ועוד חברות גדולות במשק שמוכנות לקלוט את החרדים לעסק שלהם בתהליכים בירוקרטיים - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש לך ניסיון בג'וינט. האם נכונים הסקרים שאנחנו מקבלים כל הזמן, שקשה מאוד לקלוט אוכלוסיות מיוחדות, בעיקר חרדים, אפילו במקומות עבודה פרטיים?
אתי מלר
¶
זה נכון לעובד הראשון או השני, שצריך לעשות איזשהו גשר. אני משערת שזה נכון לכלל האוכלוסיות, כמו חרדי וכמו עולה חדש. אבל אחרי שיש איזושהי מאסה קטנה מאוד, המעסיק קולט את העובד ה-13, ה-14, ה-30 וה-50 ואין צורך בתיווכים נוספים.
יושב לשמאלי אשר שטרית, מנהל בפועל של החוק הזה. אני בטוחה שהוא ידיד מקצועי של כלל האוכלוסיות שנדונו כאן, בוודאי של האוכלוסייה החרדית שאני מייצגת בשולחן הזה. אני חושבת שהשר צריך לתת לו לתפקד.
היו"ר משה גפני
¶
שטרית הוא עובד מסור, מצוין. אם אתי מלר אומרת שהוא עובד מצוין אתם יכולים להתגאות בו. שיינדי באבד מתמ"ך, את רוצה להגיד משהו? יותר מדי נשים חרדיות היום. אני פשוט נותן תשובה להדרת נשים.
היו"ר משה גפני
¶
שום דבר לא מוזמן. האישה הזאת עוסקת שנים רבות בעניין של תעסוקת חרדים. אתי מלר, כמה זמן את נמצאת בג'וינט?
היו"ר משה גפני
¶
רק אותה לא יראיינו בתקשורת, יראיינו רק את זו שהסיקריקים הרביצו לה.
שיינדי באבד, בבקשה. דקה.
שיינדי באבד
¶
בלי המעסיקים בתמונה הזאת לא היינו יכולים לעשות את העבודה שלנו – כולנו, כולל משרד התמ"ת, הג'וינט והעמותות.
שיינדי באבד
¶
צריכים לאפשר להם לפתוח את הדלת. הם פתחו את השערים של התעסוקה בשביל האוכלוסיות האלה, אנחנו צריכים לחזק אותם, בפרט בגשר, עד - כמו שאתי אמרה - שהם תופסים עניין ואחר כך זה רץ.
ישראל אייכלר
¶
אני רוצה לחזור על השאלה של היושב ראש. האם זה נכון שרוב המפעלים במדינת ישראל מסרבים להעסיק חרדים באשר הם חרדים?
היו"ר משה גפני
¶
לא זאת הייתה השאלה. מה שאתם עושים, אתם עושים פעולה מבורכת. השאלה הייתה: אם אתן לא נמצאות או לא נמצאים, האם יש קושי לקלוט אצל מעסיקים פרטיים?
רחלי גנות
¶
אני מייסדת ומנכ"לית של חברת "רייצ'יפ". החברה שלי מעסיקה 60 מהנדסות חרדיות בתחום של פיתוח שבבים, מה שנקרא עולם הסמיקונדקטור. רציתי לדבר על חשיבות התקציבים האלה, מעבר להזדמנות שאנחנו נותנים למהנדסות מאוד מוכשרות למצות את הפוטנציאל שלהן, בדרך כלל חברות כמו שלי, וחברות נוספות שנמצאות כאן, נותנות שירותים שהם מה שנקרא שירותי low cost. השירותים שאנחנו נותנים לחברות בארץ, כמו "אינטל", "סאנדיסק" ועוד חברות נוספות, אלא חברות בין-לאומיות שיש להן סניפים בארץ, ועל זה לא דיברו. החברות האלה זוכות במכרזים מול חברות האם בזכות השירותים שאנחנו נותנים. חברה כמו "אינטל", כדי לזכות בפרויקטים פה בארץ, חייבת לשלב שירותים של low cost בפרויקטים שלה. זאת אומרת, התקציבים האלה לא מסייעים רק לאוכלוסיות הייעודיות, אלא גם לכל המהנדסים שיושבים במת"מ בחיפה, בוגרי טכניון שיכולים לעבוד ב"אינטל", ב"סאנדיסק", שמקבלים פרויקטים בארץ בזכות השירותים שאנחנו נותנים.
היו"ר משה גפני
¶
אל תעשי עם הראש. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה היה שר בממשלת ישראל, הוא חבר ועדת כספים מאוד חשוב. שאל אותך שאלה: האם העובדות במפעל שלכם, הנדסאיות או מהנדסות, האם הן תושבות בני ברק? חרדיות לא חרדיות – מה הן?
רחלי גנות
¶
יש לנו סעיף בבני ברק של 50 מהנדסות חרדיות מאזור בני ברק ופתחנו השנה סעיף בחיפה עם 10 מהנדסות.
היו"ר משה גפני
¶
חרדיות, אז תגידו. מה אתן מתביישות? זה לא מסתדר עם הכתבות בטלוויזיה, אבל להגיד את האמת.
היו"ר משה גפני
¶
בסמינרים של "בית יעקב". זה סוג אחר של חרדים, לא מה שאנחנו מכירים כאן במדינה. הם באו מהמאדים. הכתבים של הערוץ הראשון, השני, השלישי והרביעי לא מכירים אותם.
הרב רביץ, בבקשה. לא נשאר הרבה זמן. לא ביקשת בהתחלה, אחרת הייתי נותן לך.
יצחק רביץ
¶
אקצר. אני מדבר מטעם הג'וינט. חשוב לומר, בעקבות דברים שנאמרו כאן, הג'וינט משקיע מהכסף שלו כמצ'ינג עשרות מיליונים בתוכניות תעסוקה שונות. זה משפט חשוב שייאמר לפרוטוקול – בתוכניות שונות, גם באקדמיה וגם במרכזי תעסוקה. הוא מביא גם את המומחיות שלו, מעבר לכסף. בגלל המומחיות של הג'וינט הגענו לאן שהגענו, גם בתעסוקת חרדים וגם בתעסוקת ערבים ועולים חדשים.
דבר נוסף, בעקבות השאלה ששאלת קודם, אני חבר בצוות מצומצם בנציבות שירות המדינה, שכבר שנה גוררים רגליים. מנסים לחשוב איך להכניס לשירות המדינה חרדים, מתוך 60,000 עובדי מדינה. בפגישה האחרונה שהייתה לנו עם הנציב עלה על השולחן החוק שאתה הגשת, ושאלתי את הנציב: אדוני הנכבד, למה ועדת השרים גלגלה את זה מכל המדרגות?
יצחק רביץ
¶
אבל אני חושב שחייבים להעלות את זה על סדר היום, כי מתוך 60,000 עובדי מדינה היה מצופה שיהיו לפחות 6,000 עובדים חרדים ואנחנו מדברים בקושי על חצי אחוז.
היו"ר משה גפני
¶
שלי, הכל צביעות, זה פשוט לא יאומן. הייתי צריך להילחם פה שש שנים על תיקון החוק על יועצות המס החרדיות. אברהם פורז היה שר מטעם שינוי, הוא אמר: זה מקצוע פרופסיונאלי. הוא אמר שצריך לאשר לחרדיות, למה לא? הרי הן צריכות לעבור את הבחינות.
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שהוא עכשיו אמר. יש חוק שלנו, שר המשפטים אמר בוועדת השרים לחקיקה אמר בוועדת השרים לחקיקה: למה צריך לאשר את זה לחרדים? מה, החרדים הם אנשים עם מוגבלות? אז אמרתי במליאת הכנסת: כן, החרדים הם אנשים עם מוגבלות אם הם נותנים כבוד לשר הזה, והחרדים נותנים לו כבוד. אז הם אנשים עם מוגבלות.
מר פרחי.
ישראל אייכלר
¶
רק לחרדים הם מתנגדים בכל תוקף. הם כופרים בעצם קיומם של חרדים. הם אומרים: אין הגדרה כזאת, חרדים. אני זוכר שגולדה מאיר אמרה שאין עם פלסטיני.
היו"ר משה גפני
¶
אני עובר עם החוק הזה כבר הרבה שנים. פעם אחת היה של משרד המשפטים בוועדת החוקה. הוא אמר: אי-אפשר לתת הגדרה לחרדי בגלל שחרדי זה לא דת, לא גזע ולא מין. אמרתי: מה הבעיה? לוקחים את הציבור הכי דפוק במדינה, זה חרדי. לא נתנו לאשר את זה, ועכשיו הם אמרו בוועדת השרים שאין אפליה לרעה של חרדים. ככה אמר שר המשפטים.
בבקשה, מר פרחי.
ישראל אייכלר
¶
זכות הבחירה עדיין לא נשללה מחרדים. כל זמן שיש נציגים ערבים לא מאפשרים שלילת זכות הבחירה מחרדים.
יוסי פרחי
¶
תודה רבה. אני חושב שהעיסוק במיעוטים, אנשים עם מוגבלויות וחרדים ברמה הלאומית ועם התמ"ת נכון. אני חושב שגם הדגשים שהמשרד נותן לעניין הזה נכונים.
כשבאתי לדיון ואמרו לי שזה הנושא, הדבר הראשון שהבנתי הוא שמשרד התמ"ת אמור לבוא לפה ולהציג יעד לאומי - כמה אנשים הוא רואה שנכנסים לעבודה, ובמספרים שעומדים ביחס ישר לאוכלוסייה. כלומר, זה היה נכון, תוכנית העבודה של התמ"ת, לראות מספר של 30,000–40,000 כיעד של אנשים שהת"ת רוצה להכניס למעגל התעסוקה. הנגזרת של היעד הזה צריכה להיות כל השאר - גם התקציבים, גם לכמה מפעלים התמ"ת נותן יד ובסוף השנה בוחנים אותם, אם הצליחו או נכשלו, וכמה שטחי מסחר יקומו. אני לא חושב שההצגה דרך המסלול התקציבי היא הצגה נכונה. ההצגה צריכה להיות יעד דרך מה שהחברה צריכה, דרך מה שהחרדים והערבים צריכים בהיבט המספרי. זה דבר אחד.
דבר שני, אני מאוד מודה לך שאתה הולך לקיים דיון על מרכזי התעסוקה. ברשותך, אומר רק חצי משפט. התוכנית שהועברה בממשלה למרכזי תעסוקה היא נכונה, צריך מרכזי תעסוקה. השיטה הולכת להחליש את המגזר הערבי וליצור אשליה שעשינו משהו – ובזה לא עשינו כלום. אני רוצה לספר לכם שבן-גוריון, בפעם השניה שחזר לממשלה, בשנת 1959, הדבר העיקרי והראשון שהוא הציב לעצמו זה לפורר את כל לשכות העבודה שהיו קשורות להסתדרות בערים ולבנות תאגיד ממלכתי חזק ויציב, שמונהג בצורה רצינית, יש לו תורה רצינית ויש לו השפעות.
אתן דוגמה, אתמול קיימתי דיון עם המשטרה, המשטרה הזמינה משירות התעסוקה 1,500 שוטרים. נפגשתי עם ראש לשכת הגיוס, והיא רוצה ממני 1,500 שוטרים. ברגע שיש גוף אחד והנהלה אחת אתה יכול להוריד את זה לכל מרכזי התעסוקה וממחר, מיום ראשון בבוקר, כל השירות מתגייס לגייס 1,500 שוטרים. אבל אם מפצלים את זה ולכל עיר ולכל כפר מרכז תעסוקה משלו, אנחנו הולכים לגרום נזק גדול מאוד לשוק התעסוקה במדינת ישראל.
אני רוצה לומר לך, השר, באמת ומלב אל לב: המהלך הזה, בראייה עתידית של מספר שנים, יגרום נזק גדול מאוד ואולי אז יבוא מושיע, כמו בן-גוריון, ויחדש את זה מחדש.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
מר פרחי, תאמין לי, אם מנכ"ל התמ"ת היה עושה מה שעשית כרגע, הוא לא היה מגיע למשרד. אני אומר לך בגלוי.
יוסי פרחי
¶
כבוד השר, אם מישהו היה נועץ בשירות התעסוקה לפני החלטת הממשלה – למרות שיש לך חובת התייעצות לפי סעיף 23 לחוק התעסוקה, ואם אחרי החלטת הממשלה מישהו היה בא ושומע אותי והייתי משמעויות, לא היית צריך להגיד את המשפט שאמרת עכשיו.
איריס ליבוביץ
¶
אני מנהלת האגף לקידום פרויקטים כלכליים בעירייה. אני רוצה לבוא עם בשורה לעובדים, וכמו שאני מבינה פה משהו רוחבי לא יהיה ומזה החשש. אני רוצה לעדכן: "טלדור" התחייבו במכרז שלהם ל-150 עובדים לפני כחמש שנים. היום יש קרוב ל-300 עובדים ב"טלדור", והם הגישו בסוף 2010 בקשה לתוספת עובדים, ועל זה לא דנו פה. מאוד חשוב לי, שאם אין פתרון, לפחות את זה לאשר, כי הנושא הוא תלוי תקציב, כמו שדיברתם.
אני לא יודעת אם אתם יודעים את המספרים באשקלון. באשקלון יש 4,400 מובטלים, מחציתם הם מוגבלים. כלומר, יש בעיות של הבטחת הכנסה רבות בעיר. אני, כמקדמת תעסוקה, מאוד קשה להביא מפעלים לאור המצב הביטחוני, ולזה צריך לשים לב. מאוד חשוב לי הסיוע ולבוא עם בשורה לעובדים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני צריך לענות על כמה עניינים ואשמח לענות עליהם. אני גם אגע בנושא של מרכזי שירות התעסוקה ובשביתה שהסתיימה הבוקר.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לעשות לך סדר. נושא הדיון הוא הנושא שלשמו התכנסנו. אם אתה יכול להתחיל בזה, לתת תשובות למה שכולם יושבים פה מודאגים - מה הולך לבוא בפועל מבחינת הפרויקטים האלה, שהם פרויקטים חשובים גם למדינת ישראל וגם לעובדים. לאחר מכן יש את הנושא שהצטרף לעניין, הנושא של שירות התעסוקה. הנושא השלישי הוא אשקלון, אם אפשר לומר משהו, בגלל שהתווספו עובדים.
היו"ר משה גפני
¶
בבקשה. אני רק אבקש, אם תוכל ויהיה לך זמן, להגיש משפט אחד לגבי הנושא של ועדת קדמי, או שהוא יגיד, לגבי הנושא של מחירי המזון.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
היעדים של הממשלה בשנת 2020 הם לעלות מ-24% תעסוקת נשים במגזר הערבי היום ל-40%; הכוונה שלנו היא לעלות במגזר המיעוטים אצל הגברים מ-67% ל-77% בשנת 2020; הכוונה שלנו בחרדים לעלות בקרב הגברים מ-35% היום ל-65% בשנת 2020; אצל הנשים החרדיות הכוונה היא להשוות להיקף הנשים במגזר היהודי הכללי. אלו המטרות, לשם אנחנו רוצים להגיע בשנת 2020.
אנחנו לא מתכוונים, כמובן, שזה יושג רק על-ידי מסלולי תעסוקה. אנחנו מתכוונים שארגז הכלים שעומד לרשותנו יהיה בהיקפים גדולים והוא יקרה גם בייצור של מקומות עבודה על-ידי הסקטור הפרטי, גם על-ידי הסקטור הממשלתי וכמובן, גם על-ידי מסלולים שבהם נעודד אותם בשנים שיבואו. מסלול התעסוקה יהיה אחד מהם, אבל כל מי שחושב שהכוונה של מדינת ישראל היא להעסיק מדי שנה עשרות אלפי אנשים במסלולי תעסוקה ולתמוך באופן קבוע לאורך זמן טועה. זה יקרה בשורה ארוכה של כלים, לצד העובדה שהודענו כאן שהתקציב לשנת 2012 לא יפחת מ-75 מיליון שקלים לגבי האוכלוסיות הייעודיות, ואולי יהיה אף גדול מזה. זה תוצאה של עבודה משותפת עם ועדת הכספים ועם יושב ראש הוועדה. זה הכיוון שלנו, אנחנו נשתדל שזה יהיה יותר. אני גם מניח שכאשר הדברים יתגלגלו הנה בהחלט יכול להיות שהוא יגדל מעבר לסכום המסוים הזה.
בחודש פברואר, יהודה אלירז, ניתן תשובות לכל אותן בקשות שנמצאות על השולחן של כל החברות שפנו, כולל "הפניקס" וחברות אחרות שפנו כאן, ותהיה תשובה חיובית. לא תימצא חברה שנכנסת למסלול הזה בשנה הבאה שלא נביא כסף מן הגורן ומן היקב. מה שהיה בשנה החולפת לא יחזור על עצמו בשנת 2012, לא משנה איזו שנה היא תהיה. אנחנו נעשה את מרב המאמצים כדי שהדברים יקרו.
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה פנה בשתי בקשות, אז אני כבר רוצה לענות. אני בהחלט אהיה מוכן לבחון עם שר החינוך מסלול תעסוקה בנושא החינוך לגבי תוספת משרות, שהיא מעבר לגידול הטבעי, למשרות שנועדו לתגבור מערכת החינוך בנושאים שונים, שיבואו מקרב האוכלוסיות המיוחדות. אני אומר את זה לפרוטוקול. אם שר החינוך יגיד שיש לו אלפי מורים או מאות מורים שהוא רוצה לשלב אותם בלימוד ערבית בבתי-ספר - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
בסדר. אני אומר שאני מוכן ללכת לפרויקט. הבקשה שלך הייתה הראשונה, לבחון את האפשרות הזאת. אני אומר שאם שר החינוך ירצה להיכנס למסלול מהסוג הזה, לא לגבי כאלו שממילא ייכנסו לתוך המערכת, אלא אם הוא מתכוון לתגבר, לעשות פרויקטים מיוחדים - אני מוכן ללכת אתו לטובת הנושא. שיבואו גם מקרב המיעוטים, גם מקרב החרדים, והלוואי, אם יש גם אנשים עם מוגבלויות שהם עובדי הוראה – אני אשמח. מעבר לזה, נהיה מוכנים לבחון מסלולי תעסוקה נוספים לאקדמאים באוכלוסיות המיוחדות, ככל שיידרש.
הדבר השני, מאחר שהיושב ראש ביקש אתמול את הנושא של "טלדור" ושל מפעל הנעליים - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אדוני סגן ראש העיר, אני גם קצת מופתע. אני רוצה שתדע, ואני משוכנע שאתה יודע, שהקמנו מטה משותף לתעסוקה בעיריית ירושלים, של המשרד ועיריית ירושלים.
יצחק פינדרוס
¶
מכיר. עומדים לצאת למכרז ומכינים מכרז. בינתיים יש חברות שבורחות בכל הארץ, כולל בירושלים. אני מכיר את המכרז של 15 מיליון שקל, עכשיו הולכים להביא מישהו שיבנה את המכרז. אני מכיר את הסיפור הזה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני מבקש להוסיף את הדברים של סגן ראש העיר לפרוטוקול כאילו אני אמרתי אותם. אגב, בירושלים ייפתחו שמונה מרכזי תעסוקה.
לגבי "בריל" – אפנה לשר הביטחון ואבקש ממנו לשקול פעם נוספת את הנושא של יבוא נעליים על חשבון הייצור המקומי. עכשיו אני אומר את זה באופן כללי, ככל שמפעל "בריל" ירצה לעבור ולייצר בפריפריה באזור עדיפות נמצא עבורו מסלולים מיוחדים שיאפשרו לו לייצב את עצמו להגיע למקומות חדשים, ככל שהם ירצו. בכל מקרה, מינינו לאחרונה משנה למנכ"ל, ממונה חדש על ענף התעשייה במשרד, ינון אלרואי.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אז אני כבר אומר. אנחנו גם נזמין את "בריל" ונדון אתם על האפשרויות השונות וגם תהיה פניה לשר הביטחון. ינון אלרואי, המשנה למנכ"ל, ירכז עבודה סביב העניין הזה. תנו לנו קצת זמן.
לגבי הנושא של "טלדור" – יש כ-700 חברות שנהנות ממסלול תעסוקה, שבשלב כזה או אחר הזמן יסתיים גם עבורן. אני רוצה שנבין מה הן השלכות הרוחב. מפעל "טלדור" זה לא מפעל קטן וצנוע, זה מפעל שמעסיק הרבה מאוד אנשים, כ-3,000 עובדים. זה לא איזה משהו מאוד נקודתי. זו הטבה שניתנה לחמש שנים. אני רק רוצה להצביע, בלי לפגוע בנקודה שנמצאת באשקלון. באשקלון, לפי דעתי, חוץ מהנושא של "טלדור, יש 10–15 חברות שנהנות ממסלול תעסוקה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
נזמין את החברה לדיון אצלנו, אבל אני רוצה שנדע מה המשמעות של העניין. זה מאות חברות, זה משהו מאוד רוחבי ואני לא בטוח שיהיה אפשר לעמוד בהיקפים מהסוג הזה. בכלל, אדוני היושב, אני יודע שהחברות העסקיות מצאו בך כותל. זה דבר חיובי, אבל אשמח לקיים אתך שולחן משותף כדי שתבין מה עושה כל דבר. אני לא נגד "פרי גליל", אני רוצה שנדע את זה. אני בעד - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני מסכים אתך, אין סיבה ש"פרי גליל" ייסגר. רק אני אומר שיש דברים שלא בטוח שצריך לשים אותם על השולחן.
היו"ר משה גפני
¶
רק דבר אחד על העניין הזה, שנדע באיזה מסלולים אנחנו עובדים. אתה עושה את עבודתך עם אנשי המשרד שלך, ועושים עבודה נאמנה. אין לי טענות על העניין הזה. אתם הולכים לפי המסלולים הרגילים, ובאמת, אתה כל הזמן שואל: כמה זמן אתה רוצה שניתן להם? למשל, ב"פרי הגליל" יש אפשרות להיכנס למסלולים נוספים, גם ב"טלדור". יש אפשרות להיכנס למסלולים נוספים עם העובדים החדשים שהם קלטו שם. אנחנו מנסים ליצור חריגות במערך הכללי. אם אי-אפשר יהיה ליצור את החריגים, אנחנו הולכים למסלול של חקיקה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
תן לי רגע. אני לא כזה גיבור בחקיקה, יש חברים בחדר הזה שהם אלופי החקיקה. אני רק רוצה להציע הצעה, שהיא הצעה מבנית. הרי בסוף לא תוכל לתת תשובה חיובית לכל פניה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
בסופו של יום, גם אני הרי יודע שאם אמרתי לא יפחת מ-75 מיליון שקל, אז באופן פוליטי אתה יכול להביא את זה גם ל-150 מיליון שקל. תאמין לי, אנחנו גם אומרים את זה לאנשי האוצר, שבאיזשהו שלב תבוא הדרישה שלך להגדיל. גם אני יודע להשתמש בך, בדיוק כמו שאתה משתמש בי.
לגבי הנושא של החלטות שיש להן החלטות רוחב, בהחלט יכול להיות שיהיה אפשר ליצור מנגנון, והוא הרבה יותר טוב מחקיקה, שאישור חריג של שר האוצר ושר התמ"ת ידרוש את אישור ועדת הכספים. אף אחד מאתנו לא רוצה להסתבך עם מבקר המדינה. לא אתן למישהו משהו שלא מגיע לו.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אישור חריג של שר האוצר ושר התמ"ת, שיהיה מנומק ויובא לאישור ועדת הכספים, אני מעדיף אותו על חקיקה. אני כבר אומר לך את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מקבל אותה. השר יחזור מחו"ל, אגיד לו את ההצעה שלך ואגיד לו: הנחנו את החוק הזה, אנחנו מבקשים שחרור מחובת הנחה. לא רוצים ללכת למסלול הזה.
היו"ר משה גפני
¶
באמת, אל תיסחף. הכנסת והממשלה משלבות ידיים? אגף התקציבים משלב ידיים? מי משלב פה ידיים? יש פה כיפופי ידיים, לא שילוב ידיים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני רוצה להגיע לעניין האחרון, כדי שיושב ראש הכנסת לא יכעס, לא עליך ולא עלי. לגבי הנושא של מרכזי התעסוקה, כפי שהועלה פה על-ידי חברת הכנסת יחימוביץ, והצטרפו אליה גם חברי כנסת אחרים – מרכזי התעסוקה הם לא ויסקונסין 2 ולא תוכנית אורות 4 והם גם לא הפרטה של שירות התעסוקה. אני רוצה שקודם כול נשים את הדברים על השולחן. מאחר שגם היועץ המשפטי של הכנסת נדרש לעניין הזה, לפי פניה של חברתי, הוא כתב את הדברים באופן - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני אענה על זה, ככל שאני יכול. אני רוצה, אדוני היושב, לקרוא את המכתב של היועץ המשפטי. לא אקריא את כל המכתב, רק כמה שורות.
"לעניין הפעלתה של התוכנית המדוברת, מרכזי תעסוקה באמצעות גורמים חוץ ממשלתיים, נראה כי זו אינה עומדת - - -"
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא, הוא יועץ משפטי טוב. הוא עושה את עבודתו נאמנה. שאלתי רק למה הוא נדרש לזה והתשובה הייתה שאת פנית אליו.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
"לעניין הפעלתה של התוכנית באמצעות גורמים חוץ ממשלתיים, נראה כי זו אינה עומדת בניגוד לחוק שירות התעסוקה, שכן בהתאם לחוק עצמו, הן ביחס להכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע והן ביחס להשמה המחוקק לא נתן בלעדיות לשירות התעסוקה. כך, למשל, החוק מכיר באפשרות שגורמים פרטיים יעסקו בהשמה.
אשר לסוגיה העקרונית של גבולות ההפרטה של שירותים ציבוריים, שאף היא עולה בהקשר זה, הרי שמדובר, כמובן, בשאלה שעיקרה בתחום המדיניות ושהכללים המשפטיים המנחים אותה אינם כה חדים וברורים. לאור אופייה הוולונטרי של התוכנית הזו, מרכזי התעסוקה, והיעדר סמכויות כפייה במסגרתה, נראה כי אינה משתייכת לאותם מקרים קיצוניים שבהם ניתן לקבוע משפטית כי מדובר בשירות שלא ניתן לבצעו באמצעות גורמים חוץ ממשלתיים. נוכח האמור, נראה כי ככלל אין בהפעלתה של הממשלה בעניין הנדון משום חריגה מסמכויות הפעולה המוקנות לה על-פי דין".
היו"ר משה גפני
¶
מר פרחי, לא להתערב. אדוני השר, רק הערת אגב. היועץ המשפטי של הכנסת, לפי דעתי – ואני הרי לא למדתי משפטים - צודק במאה אחוז, אבל הדיון הוא לא דיון משפטי. הדיון הוא דיון ציבורי.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
עכשיו אני רוצה לגעת בעניין הציבורי. במה שקשור לעניין הציבורי, מאחר שכבר ברור שמרכזי התעסוקה הם לא חלק מהפעילות של שירות התעסוקה, נפגשתי הבוקר עם אריאל יעקובי, יושב ראש הסתדרות עובדי המדינה ועם חוטובלי, יושב ראש ועד העובדים, והחלטנו במשותף לסיים את השביתה הזאת, מכיוון שמראש לא היה בה צורך. מעולם לא אמרתי שלצד הג'וינט, החברה למתנ"סים, השלון המקומי, עמותות ציבוריות שעוסקות בתחום הזה, גם שירות התעסוקה לא יהיה חלק מהפרויקט הזה.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
הוא ישתתף בפרויקט הזה, הוא יקבל נתח שנגדיר אחרי שתהיה המפה הכוללת. זה לא הולך להסתכם ב-22 מרכזי שירות תעסוקה רק במגזר המיעוטים. ייפתחו עשרות בשנה הקרובה, כי מה שמעניין אותי זה להכניס אנשים למעגל התעסוקה. זה לא אנשים שמגיעים לשירות התעסוקה, אין להם על מה לבוא לשם. אם למדינת ישראל, לכאורה, יש שירות תעסוקה, למה הוא היה צריך לחכות לפרויקט הזה? הוא יכול היה לעשות את זה לבד, אף אחד לא הפריע לו. אם שירות התעסוקה רואה חשיבות רבה בהבאת האנשים האלה למעגל העבודה הוא לא היה צריך לחכות להם. הוא היה צריך ללכת לקהילה ולמשוך אותם אליו. אף אחד לא הפריע לו מעולם, מעולם לא הייתה אלי פניה של שירות התעסוקה שאומרת לי: אנחנו רוצים להרחיב ולתת שירות יותר רחב לאוכלוסייה וללכת למעגלים נוספים.
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
בסוף אני נבחן על פי התוצאה, ואותי מעניין להכניס יותר אנשים שמעולם לא עבדו למעגל העבודה. אני אעשה את זה גם אדרש בעצמי להקים לעצמי מרכז תעסוקה כזה. אף אחד לא יחסום את דרכי בהורדת האבטלה במדינת ישראל והכנסת יותר אנשים למעגל התעסוקה. אעשה את כל מה שנדרש כדי שהדבר הזה יקרה.
ואכן, כמו שאמרתי, סיכמנו הבוקר על הפסקת העיצומים. בעוד חודש, כאשר ייכנס מנכ"ל חדש לשירות התעסוקה, נשב יחד עם הממונה על הרגולציה לתעסוקה, שהממשלה מינתה לפני חודש, עם מיכל צוק, נבחן את הפרישה הארצית שלנו ובהחלט שירות התעסוקה יהיה שותף למהלך הגדול של הכנסת אנשים שמעולם לא עבדו לעולם העבודה. לא מדובר פה, כפי שכתב היועץ המשפטי של הכנסת, במשהו שהוא בכפייה. גם אז שירות התעסוקה יצטרך לבנות את החלק שלו באופן מאוד וולונטרי, בכך שלא תהיה פה כפייה על אף אחד. אין פה שום דבר שמכניס אותו לרישומים וכן הלאה. זאת מסגרת נפרדת. זה נכון שהיא תהיה חוץ ממשלתית, זה נכון שהיא תגיע למעגלים מאוד רחבים, כי כולנו צריכים לצמצם את האבטלה במדינת ישראל. אם לא נגיע ליעדים שאמרתי, בשנת 2020 תהיה פה מדינה אחרת, תהיה פה מדינה שיותר אנשים לא יעבדו בה. זאת לא הכוונה של החרדים, אני רואה את זה. הם יוצאים לעבודה בהמונים, הם מתחננים לעבודה. כשהייתה המחאה בשדרות רוטשילד, כשהיו בימים הראשונים אולי 300 איש – עוד לא התחילה המחאה האומה - קיימתי פה בירושלים, בבנייני האומה, יום תעסוקה מרוכז. הגיעו - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אני רוצה שנדע, הגיעו 4,400 חרדים לבקש עבודה – הגיעו 2,000 נשים ו-2,400 גברים להתחנן למקום עבודה, לא לבקש. כל מה שהיה לנו להציע זה 600 מקומות עבודה. למה שירות התעסוקה אינו מבקש ממני להפסיק גם את הירידים האלו? איזו סיבה יש?
אדוני היושב ראש, אמרתי לך, גם אם צריך לחטוב עצים, אני אתאמץ בעניין העבודה. לא מעניין אותי לא מסגרות ולא שום דבר אחר. רוצים לעבוד אצל המיעוטים, רוצים לעבוד אצל החרדים, נעשה את כל מה שנדרש כדי שייצאו לעבודה. לא נתעקש, לא על סמכויות ולא על חברות כזו או אחרת, אלא על העניין עצמו.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון. אדוני השר, קודם כול אני מודה לך. אני מודה למנכ"ל, אני מודה למנהל מרכז ההשקעות, לכל המשנים למנכ"ל, למנהל שירות התעסוקה, לאורחים שהשתתפו.
לגבי הנושא של מרכזי התעסוקה – קודם כול, אני מסכים עם היעד. אמר שר האוצר שזה שהמיעוטים והחרדים לא יוצאים לעבודה זה פיגוע כלכלי. היעד צריך להיות כפי שאמרת. אם היו קבוצות אוכלוסייה אומרות שהן לא רוצות לצאת לעבודה - זה דיון אחר. אנחנו יודעים שהצגת הדברים כפי שמוצגת בחוץ איננה נכונה. אנחנו יודעים שיש המונים שרוצים לצאת לעבודה. אני לא ידעתי כל כך על המגזר הערבי, גם במגזר הערבי. אבל על החרדים אני יודע, אני מקבל את הפניות כל הזמן. אני ככה לא מקשיב לתקשורת, כשאני נוסע אני שומע ברדיו על הפרזיטים שלא רוצים לעבוד. רוצים לעבוד. אני לא מדבר על מי שתורתו אומנותו, שמציל את עם ישראל. אבל אלה שלא לומדים תורה רוצים לעבוד, וזה הרוב. נשים רוצות לעבוד, גברים רוצים לעבוד.
אני מברך אותך על היעד. בתוך היעד הזה, של מרכזי התעסוקה, צריך לקיים דיון יותר חברי, יותר ידידותי. דיבר אתי יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוא רוצה לקיים דיון משותף של שתי הוועדות. יכול להיות שנקיים את הדיון הזה. נעשה את זה בהידברות. בכל אופן, הייתה שיחה בין חבר הכנסת חיים כץ לביני בעניין הזה, אנחנו רוצים שזה יהיה ידידותי ושזה יהיה נורמלי. אני מסכים אתך לחלוטין על היעד, היעד הוא יעד לאומי ממדרגה ראשונה. לצערי, הממשלה מתנהגת בצביעות, מכיוון שאם זה היה היעד וזה באמת היה פיגוע כלכלי היו משקיעים בזה. הרי אנשים עומדים בתור, זה היה גם מעלה את הנושא של התעסוקה, היה מעלה הנושא של הבאת מפעלים לכאן. דיברו אתי המנכ"לים של משרד האוצר – כבר לא מנכ"ל אחד - אמרו לי שמות מאיפה להביא מפעלים עתירי עובדים. מה עשו עם זה? קיצצו ב-2011 40 מיליון שקל, זה מה שעשו. אני שמח שאנחנו הולכים למסלול חדש.
לגבי "טלדור" ולגבי "פרי הגליל" אדבר אתך. אבקש פגישה, נצטרך למצוא פתרונות מכיוון שיש דברים שהם לא נמצאים במסלול הרגיל.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אבל היית יכול להכניס את "פרי הגליל" למסלול תעסוקה. בסדר, אני לא נכנס לפרטים עכשיו, כבר אין זמן. אתה לא חולק עלי בעניין הזה שצריך לנסות למצוא פתרונות נקודתיים בלי להגיע למבקר המדינה, בגלל שאף אחד מאתנו לא רוצה להגיע לשם. אבל אנחנו רוצים לעשות מסלולים - - -
שר התמ"ת שלום שמחון
¶
אמרו פה ששר התמ"ת הקודם הבטיח. אז אני אומר לך שעוד לא גמרתי את ההבטחות מהתקופה של אלי ישי. לוקח זמן.
היו"ר משה גפני
¶
על כל פנים, לגבי הנושא העיקרי שלמענו התכנסו, אני מברך על האמירה שלך, של המנכ"ל ושל חזי שפברואר - ואני מבקש שזה יהיה בתחילת פברואר – אנשים יקבלו חיוביות מכיוון שפרויקטים תלויים בעניין, גם פרויקטים שיכולים ללכת לאיבוד. אם זה לא יהיה מהר זה יכול להיות מעוות שלא יוכל לתקון, שכבר לא יהיה פתרון לעניין הזה. לכן יש חשיבות רבה שתיקחו - גם שטרית, גם חזי וגם המנכ"ל וגם מיכל - את הדבר הזה באופן מהיר. הרי הם לא אשמים, האנשים רוצים לעבוד, נשים רוצות לעבוד, המפעלים רוצים להיות בעניין, רוצים להפעיל את הפרויקטים האלה. דחו אותם בגלל מחדל שלנו – אני גם מייצג את הממשלה, אני גם חבר בקואליציה, נכון לרגע זה. מה אנחנו עונים להם? אני בא לבית הכנסת, יוצא מהתפילה ובאים אליי הרבה אנשים ואומרים: תגיד לי, בשביל מה אתה בקואליציה?
אני מודה לך אדוני השר. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>