PAGE
40
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 614 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ו בטבת התשע"ב (10 בינואר 2012), שעה 11:00

<1. רפואה מונעת שלא נכללה בסל התרופות 2012, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס>
<2. רפואה מונעת שלא נכללה בסל התרופות 2012, של חה"כ אורית זוארץ>
<3. רפואה מונעת שלא נכללה בסל התרופות 2012, של חה"כ עפו אגבאריה>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אב
קסיס – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

רחל אדטו

אורית זוארץ

>
אורנה טל - מנהלת מדיניות טכנולוגיות, טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

גרי גינסברג - מננהל תחום מערכת טכנולוגיה, משרד הבריאות

ערן הכהן - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

שני אלוני - תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

שגית ארבל-אלון - מזכירת החברה,הישראלית לקולפוסקופיה, ההסתדרות הרפואית

יעקב שיף - חבר וועד, ההסתדרות הרפואית

יעקב קוינט - נאונטולוג, מנהלת מחלקת תינוקות ופגים, בית חולים תל השומר

חוה טבנקין - מנהלת המחלקה לרפואת משפחה, בית החולים העמק

נירה תמוז - מנהלת מרכז המידע, האגודה למלחמה בסרטן

מאירה בסוק - לשכה משפטית, נעמ"ת

יואב קידר - ראש מוקד תרופות, קופת חולים מאוחדת

אביחי קמחי - פעיל, המשמר החברתי

גיא גולן - מנהל תקשורת, חברות תרופות

יואב שכטר - מנהל קשרי חוץ, חברת MSD

יהודית וסרמן

וילמה מאור

יפה קרינצה
<רפואה מונעת שלא נכללה בסל התרופות 2012.>

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתאריך 10 בינואר 2012, ט"ו בטבת תשע"ב. הנושא היום הוא הצעה לסדר היום במסגרת דיון מהיר: רפואה מונעת שלא נכללה בסל התרופות 2012, של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אורית זוארץ ועפו אגבאריה. אני יודעת שהם מאוד מחויבים לנושא הזה ואני מאמינה שהם יגיעו. הנה חבר הכנסת עפו אגבאריה נכנס – לא יכול להיות עיתוי יותר מושלם מזה. חבר הכנסת עפו אגבאריה מאוד פעיל בוועדה הזו, הוא גם רופא בעצמו ושותף בכל מה שקשור לפגים הניאונטולוגים ובכלל שותף פעיל מאוד.

אפתח בקצרה, כי אני רוצה שכולם יוכלו להתבטא כאן ולהציג את עמדותיהם. הנושא של רפואה מונעת הוא לא חדש, ברור שיש בו המון מן הרווח לטווח הקצר ולטווח הארוך. כאשר אנחנו מדברים על רפואה מונעת, היא ראשית מונעת סיבוכים, מונעת מחלות, מביאה לאורח חיים נורמלי יותר אבל בעיקר היא מונעת הוצאת כספים מיותרים, וזה הדיון שלנו היום – לאן הולך הכסף ואיפה הפלטפורמה שבה אפשר להכניס את הרפואה המונעת אם לא בסל התרופות.
בשבועות האחרונים שמענו גם את יושב-ראש ועדת הסל, שמדבר על כך שחיסונים צריכים למצוא בית אחר – תרופות זה תרופות, סל תרופות מיועד לתרופות. לצערי הרב, מ-2010 חל שינוי במנגנון ונשארנו מצד אחד בלי פתרון אמיתי ומעמיק בכל מה שקשור לרפואה מונעת וחלק מהנושאים הם נושאים שנפלו בין הכיסאות. לדוגמה, חיסון נגד וירוס הפפילומה, שהיה אמור להיכנס אוטומטית ולא נכנס. בינתיים אני לא מוצאת לו פלטפורמה אחרת. אז יפה אמר יושב ראש ועדת הסל, פרופסור ביאר, אבל כל עוד אין לנו ערוץ אחר להעביר דרכו את הנושא הזה מה שקורה הוא שמדי שנה בשנה כ-400 נשים חולות במחלה, 40% מהן ימותו; 5,000 נשים בישראל הסתבכו בצורה כזאת או אחרת מאותו וירוס. המדינה תוציא 180 מיליון שקלים בשנה כדי לטפל בהן. כמה עולה החיסון? הרבה פחות. מה זה אומר לגבי אותן משפחות שנפגעו? קושי אדיר. גם אלה שישרדו, אורח החיים שלהן ייפגע בצורה קשה.
נדבר גם וירוס ה-RSV לפגים. בשנה שעברה אני שמחה שהעלו בעוד שבוע את הזכאים לחיסון, אבל יש מחקרים שמראים שעדיין כ-80% מהפגים – ואני לא מדברת רק על פגים זעירים – יש עדיין אפליה במדינת ישראל בין פגים זעירים לפגים יותר גדולים – 80% מהם לא יקבלו את החיסון, עשרה תינוקות שלא יקבלו את החיסון ימותו במהלך שנה, וזה דבר שאפשר למנוע. במדינות המתקדמות בעולם החיסון הזה ניתן עד לידה בשבוע 36, אצלנו עד שבוע 32 פלוס שישה ימים. אנחנו יכולים להציל חיים, אבל אנחנו יכולים להציל גם את החיים של המשפחות, להחזיר אותם למסלול הנורמלי וגם, כמובן, לחסוך בכסף.

ראשית, אתן לחבר הכנסת עפו אגבאריה, שהוא אחד המציעים, להגיד כמה מילים. אחר כך נעבור, גם בגלל לחץ הזמן, לד"ר שגית ארבל-אלון, נציגת החברה לקולפוסקופיה, שתיתן לנו סקירה קצרה. אחר כך, כמובן, ניתן לכל אחד שירצה לדבר להסביר את טיעוניו. בבקשה, חבר הכנסת עפו אגבאריה.

תודה, גברתי היושבת ראש. קודם כול, אני שמח שאני יושב בתחום הביטחון – אין מי שישפוך עלי מים, וטוב שלא יהיו פה מים רותחים.

אתה לא חושד שמישהו כאן עלול לעשות דבר כזה.

בטוח שלא. אני אומר שאני בטווח הביטחון.

אני מאמין בדבר אחד, שרפואה מונעת זה עתיד הרפואה וכולנו רוצים להגיע לזה. יש לזה פתגם בערבית - בטוח שיש גם בעברית, אבל אני לא מכיר אותו. אם מישהו יודע, שיגיד לי. אנחנו מדברים על דברים שאולי הגיע הזמן שניתן אותם. למה אני מדבר על הדברים האלה? כי הטיפול המונע, הרפואה המונעת, הוא אחד הכלים הבטיחותיים ביותר לשכבות החלשות ולפריפריה ולכן אנחנו רוצים לגיע לאנשים האלה, שאנחנו יודעים שאצלם אחוז התחלואה ואחוז התמותה הוא כזה גדול, ונביא את הטיפול המונע לפגים ולילדים. חוץ משני הדברים שהזכירה חברת הכנסת אורלי לוי יש עוד חיסון, שדיברתי עם משרד הבריאות לגביו. ילדים שלא עשו את החיסון מגיל 4 ונכנסו למערכת החינוך והם כאילו פספסו בשנה את החיסון, אחר כך הם צריכים לרכוש את החיסון הזה על חשבונם הפרטי.

עושים את זה בכיתה א'.

אם זה תוקן – אני לא יודע, אבל זה היה דבר שדיברנו עליו. אנחנו יודעים שאם אנשים לא מגיעים למצב של מחלה אז הם בריאים ואנחנו לא צריכים להשקיע בהם כל כך הרבה כמו כשהם מגיעים כחולים. למשל, חיסון צוואר הרחם – כולנו יודעים כמה המדינה צריכה להשקיע אחר כך בטיפול בחולות בצוואר הרחם. אני לא רוצה לדבר עכשיו כרופא על הסבל של האישה ושל המשפחות ואחוז התמותה הגבוה במחלה הזו, אני מדבר בשפה, שאולי מבינים אותה באוצר, שהיא העניין הכספי. העניין הכספי הוא השקעה הרבה יותר גדולה בטיפול במחלות האלה מאשר במניעה. אותו דבר גם לגבי הפגים ובכל מחלה אחרת.

היום הרפואה מנסה למצוא אפילו לאיידס חיסון או טיפול מונע, ואם יימצא לאיזשהו סרטן בעתיד טיפול מונע – כמה הרווחנו. אז אני לא מבין מה השיקול - כאלה חיסונים, שבאופן כללי לא עולים כל כך הרבה ואפשר למנוע בעזרתם מחלות, ובראש ובראשונה סבל של חולים, סבל של משפחות ולמנוע תמותה של מישהו, אז בזה נעשה הרבה.

לכן יזמנו את הדיון הזה, אחרי שראינו שיש כל כך הרבה עיוות בעניין הזה, שהוא על לא דבר מבחינה כלכלית, לא שווה את ההתנגדות הזו. אנחנו מקווים שאת הדבר הזה אנחנו יכולים לקדם ובזה גם נחסוך בבריאות האנשים, שלא יהיו חולים, ומצד שני אולי גם לחסוך קצת כסף.

אז בעצם ועדת הסל לא יודעת חשבון?

אני חושב שהם לא התייחסו לזה בצורה נכונה. את החשבון יכול להיות שהם יודעים, אבל מצד שני, אם אתם מגבילים אותם במספר מסוים ומה להכניס ומה לא להכניס, הרי הם צריכים לעשות את השיקול. אבל אם הייתם אולי קצת מרחיבים את היריעה, שהם יכולים גם את זה וגם את הדברים - - -

יכולים, ועשינו את זה.

אז למה - - - ?

בשנה שעברה נכנס חיסון הרוטה דרך ועדת הסל בתיעדוף.

אז למה זה לא נכנס למשל לסכום - - -

תשאל את ועדת הסל למה טיפולים נגד סרטן - - -

רגע, חברים, אנחנו ננהל פה דיון מסודר. חברת הכנסת אורית זוארץ, אנחנו מברכים אותך שהגעת. גם את אחת מהמציעים, הקראתי את זה קודם וגם אמרתי את קודם.

נציג האוצר, שניה אחת לפני שעוברים הלאה, אתה קצת מזכיר לי את מה שקרה עם בנק הפועלים או בנק לאומי: בואו עכשיו, כל העמותות של המסכנים, תתחילו להתחרות ביניכם מי יותר מסכן כדי לקבל את העזרה שלי. בסופו של דבר יצא שכרו בהפסדו, חטף מכל הכיוונים. לא ככה יהיה, אנחנו מדברים פה על טיפול מונע. כאשר אתה מגדיר את ועדת הסל כוועדת סל תרופות וחלק מאותם עמיתים באותה מסגרת, תחת אותה קורת גג של משרד הבריאות, שרואים חיסונים כמשהו נפרד ותרופות כמשהו אחר - אנחנו לא מדברים באותה רמה.
אני חייבת להגיד ששמעתי את סגן שר הבריאות אומר בדיוק באותו יום: אני באמת מצטער ואני מקווה מאוד שאותם חברי כנסת שזועקים יעזרו לנו להשיג את התקציבים. זה תפקידנו פה, אנחנו לא נרד מהנושא הזה. ננסה לדאוג גם לציבור הרחב ביותר, בעיקר של נשים, של ילדים קטנים, של תינוקות ושל משפחות, כי שמוציא את הכסף הזה – השאלה מאיזה כיס. אני מכירה משפחות שמחסנות ילדות באופן פרטי נגד וירוס הפפילומה, על כל ילדה יוצא להם 1,500 שקלים. מה קורה אצלי במשפחה, לדוגמה, אם ההורים שלי היו נדרשים לזה? אנחנו שבע אחיות בבית אחד, מה היה צריך לקרות? אז מי שאין לו, שהבנות שלו ייחשפו. נערים ונערות מקיימים היום יחסי מין בגילאים מוקדמים, כמה מהם יודעים באמת שהם עלולים להידבק בסרטן צוואר הרחם מקיום יחסי מין? כמה מהם יודעים איך זה מועבר? כמה מהם יודעים איך הם יסתבכו? כמה מהאימהות יכולות להסביר את זה וכמה יודעים מה התהליך וכמה הם יידרשו לשלם? אתה תענה, אבל יש עוד הרבה טענות אז כדאי שתרשום לך ותענה באופן מרוכז.


חברת הכנסת זוארץ, ניתן לפרופסור חווה טבנקין את רשות הדיבור ברשותך, כי היא צריכה לצאת. היא תגיד כמה מילים ואת אחריה. לאחר מכן – ד"ר שגית ארבל.

היא תתחיל ואני אמשיך.

אוקיי. אז מההסתדרות הרפואית, ד"ר שגית ארבל-אלון, נציגת החברה לקולפוסקופיה.

בוקר טוב. אני רופאה שעוסקת בבריאות נשים ואני מזכירת החוג לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם. זה עיסוקי המרכזי. הנתונים שנאספו בארץ בצורה מסודרת, לא דברים ספורדיים, יש לנו בין 180 ל-240 חולות בסרטן צוואר הרחם בשנה, אבל זה לא עיקר הבעיה. צריך להגיד שיש 70 מקרי מוות מסרטן צוואר הרחם כל שנה. יש גילוי מאוחר בארץ, אין סקר פאפ מסודר במדינת ישראל כהחלטה.

זה בסל הבריאות סקר פאפ או בדיקות פאפ?

אין סקר פאפ מסודר במדינת ישראל כהחלטה, כהגדרה. לנשים יש זכאות לבדיקות פאפ שלוש פעמים בחייהן. אין, כמו באנגליה ובארצות מתוקנות, סקר מסודר.

מה זה סקר מסודר?

כשאומרים לנשים לבוא ולהיבדק אחת לשלוש שנים. אין לנו את זה בארץ, ולכן הגילוי בארץ הוא מאוחר והתמותה מסרטן צוואר הרחם היא גבוהה, ביחס לתלואה נמוכה.

סליחה, אין הוראה כזו, כמו בקולונוסקופיה, שפעם בחמש שנים - - -

אין תוכנית לאומית שדואגת - - -

לא, אין תוכנית לאומית.

אין תוכנית לאומית שממליצה, כמו הקמפיין של בדיקות השד לנשים?

כשאת מגיעה לרופא הנשים הוא ממליץ.

הוא לא חייב להמליץ.

הוא לא חייב להמליץ, אבל בדרך כלל הם כן עושים את עבודתם וממליצים. אבל אם זה לא קורה, אז פשוט לא עושים.

אין תוכנית לאומית, יש זכאות לסל מעל גיל מסוים אחת לשנתיים.

מאיזה גיל?

מגיל 25 עד גיל 50 – אחת לשלוש שנים; מגיל 50 – אחת לשנתיים.

אז קודם כול, יש לנו איזשהו פתרון בסל וצריך לברך על כך. אתם צריכים לעשות יותר הסברה ואולי לתת הוראה חד-משמעית, שזה לא יהיה לשיקול דעתו של הרופא המטפל אלא שאוטומטית יקפוץ שעברו שלוש שנים וצריך לעשות את הסקר ואז יכול להיות שיהיו איתורים מוקדמים. בבקשה.

על כל אישה שחולה בסרטן צוואר הרחם יש כעשר נשים ויותר שיש להן מחלות טרום ממאירות, כלומר לא סרטן צוואר הרחם - - -

כמה נשים שחולות בכל המחלות יש בכל שנה?

יש כ-2,000 נשים שהן עם מחלות טרום ממאירות וכ-20,000 נשים וגברים שיש להם יבלות וירליות. את דיברת על התמחור שעשו ב"מכבי", של 180 מיליון שקלים לטיפול – בלי מקרי הסרטן.

180 מיליון זה בלי הטיפול במקרי הסרטן, רק על הבעיות הנילוות?

ובלי מרכיב מאוד-מאוד יקר.

החיסון ימנע את רוב המקרים האלו?

באופן די גורף. אם הוא יחוסן בזמן הנכון, לפני תחילת קיום יחסי מין – היום אנחנו מחסנים כל כך הרבה בנות שמגיעות, אבל הן כבר התחילו לקיים יחסי מין. אם יחסנו בכיתה ח' או לפני שהן מתחילות לקיים יחסי מין, אז הסיכוי הוא שזה ימנע את הרוב המכריע. זה הרבה יותר מה-70% שמתוארים היום.

מי שמחוסנת היא מחוסנת לא רק מול הסרטן אלא גם מול מחלות אחרות.

מחלות אחרות - 90% לקונדילומה ו-70% לסרטן.

מה מקור המחלה? הבנתי שהמקור הוא מהגבר, זה מה שנאמר בדיון הקודם.

אישה מדביקה אישה, אישה מדביקה גבר, גבר מדביק גבר. זה במגע של עור לעור, לא מגדרי.

נאמר בדיון הקודם שהמקור הוא גברים אז אולי נחסן אותם.

תנו לי רגע להגיד בצורה מסודרת.

עוד מעט תתקבל המלצה גם - - -

המלצה זה יופי, אבל מי ישלם על זה? אנחנו אוהבות המלצות.

חברים, נגיע גם למשרד הבריאות. ניהלתי שיחה מקדימה עם מנכ"ל משרד הבריאות, אבל נגיע לזה בזמן. קודם כול, בואו נלמד את שורש הבעיה.

חשוב להדגיש שזו לא רק בעיה של נשים. צריך לדעת שווירוס הפפילומה האנושי אינו פוגע רק באברי המין ורק ביבלות וירליות. יש יותר ויותר פרסומים שזה גורם לסרטן של הלוע ושל הוושט, לסרטן של פי הטבעת - זה סרטנים של גברים. זה לא עניין מגדרי, יש פה בעיה הרבה יותר רחבה. אני מאוד שמחה על מה שנציג משרד הבריאות אומר, כי אנחנו כבר יודעים מסיפור האדמת שכשמחסנים אך ורק את הבנות ולא גם את הבנים יש חיסון חלקי ולא פתרון של הבעיה כולה. לכן, אם נגיע בסוף מתישהו לכך שגם יחסנו בנים וגם בנות אשרינו וטוב לנו.

החיסונים הקודמים שנכנסו לגבי ילדים היו על מקרי מוות לשנה במספר הרבה יותר קטן. אבעבועות – שני מקרי מוות לשנה; פנאומוקוק – עשרה מקרי מוות לשנה. בפפילומה יש 70 מקרי תמותה לשנה ועדיין הוא לא נכנס. התעדוף הוא תעדוף - - -

מהרוטה כמה מקרי מוות?

בדרך כלל אין מקרי מוות, בדרך כלל זה שלשולים. רוטה וירוס משלשל, מגיעים לבית-החולים ומקבלים אינפוזיה.

יש לי שאלה, ומאחר שיש פה הרבה כאלה שבטח טענו טענותיהם בפני ועדת הסל או בכלל מכירים את ההתנהלות – האם סביר להניח שאם הבקשה לחיסון נגד אבעבועות רוח הייתה מגיעה לשולחן ועדת הסל היא הייתה נופלת ולא היינו מתחסנים נגד אבעבועות רוח?

לא בארצי, כל אחד מהכיס שלו.

ברור, על זה אנחנו מדברים.

המלצה זה בסדר, לא מימון.

מה משרד הבריאות אומר על זה?

תיכף, אחר כך. הוא יגיב.

יש פה הערה מעניינת, אנחנו לא רוצים לדלג. יש פה סדר מסוים, כשעולה נושא מסוים, כדי לא לפספס אותו לפעמים אנחנו עושים הפסקה קטנה, שואלים וחוזרים. לא איבדתם את זכות הדיבור, אתם עדיין בזכות הדיבור. מה אומר על זה משרד הבריאות? האם חיסון אבעבועות רוח, עם שני מקרי מוות בשנה, היה מגיע לוועדת הסל? האם נצא מתוך הנחה, שתהיה נכונה בבסיסה, שכנראה זה היה נופל?

זה היפותטי.

זו לא שאלה לנציג אוצר.

אני אחראית על הכנת החומר האקדמי לוועדת הסל, אני לא חברת ועדה. סוכם שהוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות תדון גם בתוספת השניה, כלומר גם בנושא של תרופות שהן במנדט של הקהילה, וגם בתוספת השלישית, שזה שירותים קלאסיים שהמדינה נתנה למבוטחים שלה, ביניהם נושא בריאות הציבור וגם חיסונים, רפואה מונעת וכו'.

המנגנון של תיעדוף טכנולוגיות עוסק בדיון בכל טכנולוגיה המוגשת, והיא מוגשת על-ידי חברות תרופות, רופאים, קלינאים - גם על-ידי המשרד עצמו וגם על-ידי הציבור הרחב.

האם החיסון נגד אבעבועות רוח היה עובר את ועדת הסל או לא?

הוא היה עולה לדיון, כי אנחנו יודעים שמזה שנתיים.

עולה לדיון – הבנו, גם הפפילומה עלה לדיון. השאלה היא מה היו הסיכויים שלו לעבור את ועדת הסל.

כאשר אנחנו מבצעים את התיעדוף הוועדה שוקלת על-פי מגוון של שיקולים. משרד הבריאות מודע לזה, וגם הוועדה מודעת לזה, שיש תועלת רבה מאוד ברפואה המונעת. החיסונים הללו – אני לא יודעת עם גם אבעבועות רוח – עלו לשלב הסופי ביותר של הדיון.

קחו את הפרס המנחם, פרס שני, תיתלו אותו על הקיר – עליתם לגמר, לא זכיתם. אבל פה כל הציבור לא זכה. כן, תמשיכי.

כל הציבור הפסיד, לא רק שלא זכה.

רגע, אתם לא במשותף. היא תסיים ואת תקבלי את זכות הדיבור, כמו שהבטחתי. יש לנו עוד נושאים, חיסונים אחרים, שנדבר גם בהם. בבקשה.

חברת הכנסת לוי, יש לך הזדמנות חד-פעמית לראות קולפוסקופיה. זה המכשיר וזה מה שאנחנו רואים בקולפוסקופיה, את המחלות שלא נראות לעין שנגרמות על-ידי וירוס הפפילומה.

כל מה שמוצג כאן זה מחלות?

כן. מחלות קלות, מחלות יותר קשות – כולן, אגב, לא ממאירות – ואנחנו רואים פה גם סרטן. במחלות האלה אנחנו משתמשים בחלק נכבד מהפעמים בתהליך שנקרא קוניזציה – כורתים קטע מצוואר הרחם, מה שמוביל, אולי לחצי השני של הדיון שלכם. זו פעולה שגורמת לשיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות, לפגים רבים יותר ואני לא צריכה להכביר מילים עד כמה לא פשוט להתמודד עם נושא הפגים. זו לא פעולה פשוטה, אי-אפשר לקחת רק את הנושא של צוואר הרחם ולהגיד שרק זה העניין וזה מעט מאוד נשים. זה לא כך, זו גם בעיה של גברים, זו גם בעיה של משפחה. אמא שהולכת לעולמה, שמשאירה ארבעה יתומים, זו לא רק בעיה מקומית וצריך להסתכל על זה באופן רחב יותר. תודה.

תודה רבה לך, ד"ר שגית ארבל-אלון, נציגת ההסתדרות הרפואית בדיון. פרופסור חוה טבנקין, מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה בבית-חולים "העמק", בבקשה.

אני נמצאת פה בכמה כובעים. הכובע הראשון הוא שאני יושבת ראש המועצה הלאומית לבריאות האישה, אני גם אחראית על כתיבת הנחיות לרפואה מונעת וקידום בריאות – זה הכובע השני; הכובע השלישי - זה בשביל חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – את הקריירה הרפואית שלי התחלתי במרפאת בית-שאן, המשפחה המתחרה למרפאה שבה משפחת לוי קיבלה את השירות הרפואי.

אז כולם היו ב"כללית", זה לא היה באמת מתחרים.

הייתה תחרות קשה בין ב' ל-ג', אבל תמיד היו רופאים טובים בשתיהן.

אני רוצה להתחבר למה שאמרה חברתי, ד"ר שגית ארבל-אלון, ולהדגיש כמה דברים. קודם כול, בשביל הגילוי הנאות, יש גם היום אסכולה בין הרופאים היום שטוענים שמכיוון שעד שמתפתח סרטן צוואר הרחם לוקח הרבה שנים, אז יכול להיות שהחיסון הזה לא ימנע את התפתחות הסרטן ואולי יתחזקו, כי הוא מחסן כנגד 70% מהזנים המסרטנים ואז אולי 30% מאותם זנים שנגדם אין חיסון, הם יתחזקו. אני טוענת שזו התחכמות, ואם יש פריצת דרך וחיסון נגד סרטן – שזה דבר ייחודי, כי עד עכשיו החיסונים הם נגד מחלות זיהומיות בלבד – אנחנו לא יכולים להישאר מאחור.

זה בעצם הסרטן היחיד שיש נגדו חיסון, נכון?

כן. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור ולחכות עוד 20–30 שנה ואז להגיד: איפה היינו?

ואם זה מציל 70%, אז למה לא לקבל?

בדיוק. הטענה היא ש-30% האחרים יתחזקו וזה כאילו לא יקטין. זו באמת טענה מתוחכמת - - -

זה נהדר, כי אחר כך אפשר להפנות את המשאבים ל-30% הנותרים ולנסות למצוא גם שם משהו.

נכון, זה אחד. עוד כובע שאני נמצאת בו הוא ששבע שנים הייתי בוועדת הסל ואני יכולה להגיד לכם – זה לא עניין של אשמה, אבל צריך להבין שהיות שזו דרך החיים שכל האוכלוסייה מנהלת, אז גם ועדת הסל, שמייצגת את הציבור הגישה שלה היא אותו דבר – תמיד כשיהיה על המשקל תרופות למחלות, גם אם הן בסך הכול מאריכות את החיים רק בארבעה חודשים ועולות מיליונים, תמיד תרופות כאלה ינצחו רפואה מונעת.

- - -?

כי זה האופי שלנו. למה 30% מהאוכלוסייה מעשנים? למה 70% מהמגזר - - -

לא, את אומרת שתמיד תהיה העדפה - - -

תמיד רפואה מונעת פחות נחשבת. כי מחלה – יודעים שהבן-אדם חולה; מניעה – זה כבר צריך חשיבה יותר כוללנית.

כי אין לזה פרצוף. כשיש את המחלה אתה מזהה את החולה, אתה מכיר אותו ומכיר את סיפור חייו.

לכן תמיד תהיה מלחמה יותר חזקה להכניס תרופות מאשר להכניס חיסונים. בנוסף, עד 2010 כשמשרד האוצר – ואולי משרד הבריאות או בלעדיו – התחכם והכניס את החיסונים לאותו הסל, אז החיסונים היו בתקציב נפרד.

כמה כסף היה לחיסונים בתקציב נפרד?

את זה משרד הבריאות יגיד אחר כך. צריך לדאוג שהם ימשיכו לדאוג בתקציב נפרד כי אולי רוטה נכנס – תמיד יש הרגשה שילדים זה יותר ממבוגרים ונשים הן הכי פחות.

למה? הנה, ה-RSV - - -

ונשים הן הכי נחותות, כידוע, וזה רק חיסון לנשים.

זה גם הדרת נשים.

חברים, נשמור על שקט.

אני רוצה לציין חמש נקודות למה החיסון הזה חשוב.

ובזה את מסיימת, כי יש עוד דוברים.

בוודאי. כבר אמרו נכון שיש רק 200 נשים שלוקות בסרטן עצמו כל שנה ורק 70 מתות. אבל, לדוגמה, מתאונות דרכים מתים 300 וכמה בשנה - - -

אני קיבלתי נתונים של 400 בשנה.

ואם 400? מתאונות דרכים יש 300 ומשהו איש שמתים בשנה וההשקעות הן מיליונים על מיליונים למנוע את זה, אז גם את זה צריך למנוע. גם אלה שלא תומכים בחיסון מודים שהחיסון הוא יעיל ובטוח. ברגע שיש חיסון יעיל ובטוח אז אין ספק שצריך להכניס אותו. הוא יותר טוב מאשר אישור מוקדם. מה זה בדיקת פאפ? זה כבר איתור מוקדם, אתה כבר מאתר מחלה, ואנחנו רוצים למנוע אותה. אז נכון שזה ימנע 70%, אבל אתם ראיתם שזה לא רק ימנע סרטן, זה ימנע גם את כל הצורות הכרוניות.

נקודה נוספת, הפכו את זה כאילו מחלת מין של נשים מתירניות. זה לא נכון, זו גישה שמסלפת. זו מחלת המין הכי שכיחה, 85% מהנשים לוקות בה, שיעור הגברים לא ברור כל כך אבל הוא גם גבוה. כמעט כל אישה יכולה להיות חשופה למחלה הזאת. אז נכון שב-90% מבריאים מהמחלה, אבל ב-10% - שזה אלפי נשים ואולי עשרות אלפי נשים – הופכים לצורה הכרונית ועוד אלפי נשים הופכות לצורה של פרה סרטן, שזה נגעים פרה סרטניים, שזה גם טיפולים כואבים וגם עלויות כספיות. אני לא יודעת מי עשה את החישוב מה הוא קיזז במה כדי להגיע לעלויות שהן כאלה שלא משרד הבריאות ולא ועדת הסל יכלו לעמוד בזה. לא עשו חישוב נכון, לדעתי, בכל הסיפור הזה.

יש למישהו פה חישוב נכון?

אולי אחר כך יגידו. רבותי, אמרתי את זה בוועדה הקודמת ואני אומרת את זה היום, מי שמצא את הקשר בין וירוס הפפילומה וסרטן צוואר הרחם קיבל פרס נובל. אז אולי חוץ מיאסר ערפאת, שלא הגיע לו פרס נובל לדעתי, לבן-אדם הזה הגיע פרס נובל, והמשמעות של זה היא פריצת דרך.

כמובן. את זה אנחנו יודעים ואת זה גם אמרנו, השאלה שלי היא מה הנוהג במדינות אחרות.

במדינות שאנחנו מנסים לחקות, מדינות שיש להן ביטוח בריאות ממלכתי כמו מערב אירופה, אוסטרליה, ניו-זילנד – בחלקן הגדול החיסון הזה נכנס לתוכנית חיסונים לאומית. באוסטרליה זה נכנס גם לבנים וגם לבנות, כי העניין להכניס רק לבנות באמת אולי היה - - -

בארצות-הברית?

בארצות-הברית אין ביטוח בריאות ממלכתי. יש המלצה לחסן, יש הרבה ביטוחים שמכסים את זה ויש ביטוחים שלא מכסים. אבל ארצות-הברית היא לא דוגמה לכלום, כי שם אין ביטוח בריאות ממלכתי. אני מדברת על מדינות עם ביטוח בריאות ממלכתי.

באנגליה זה נכנס?

באנגליה זה נכנס, בכל מערב אירופה זה נכנס, באוסטרליה זה נכנס ובניו-זילנד זה נכנס. באוסטרליה זה גם בנות וגם בנים, בהנחה שאחד מדביק את השני וזו מחלת מין שכיחה.

לסיום, אני רוצה לענות לעוד שתי טענות. לגבי העלויות – כבר אמרנו, אבל בכל זאת – מדובר על 70 מקרי תמותה כל שנה, שכיחות של 6 ל-100,000 רק הסרטן עצמו. הטיפול באלה שמתות בסוף ובאלה שמחלימות הוא בעצמו גם יקר מאוד. אני יודעת על תחשיב של 500,000 שקל לאישה לצורך טיפול, וחלק מזה אנחנו יכולים למנוע. עכשיו יש טיפולים רבים לעשרות אלפי נשים הנגועות בנגעים הכרוניים והטרום סרטניים, שמספרן יקטן במהלך השנים עקב החיסון. לא ברור האם באמת נבדקה עלות/תועלת ממשית של החיסון לכלל האוכלוסייה לעומת כלל העלויות הכספיות של טיפול בזיהום ה-HPV מההתחלה – כל השלבים של הטיפול ב-HPV. אז נכון שיש שני סוגים של חיסונים, אחד שמחסן רק נגד הסרטן ואחד שמחסן נגד הסרטן ונגד הנגעים.

מה עלות החיסון עצמו?

עלות החיסון עצמו לאישה בודדת זה 1,500 שקלים. ברור שכשמשרד הבריאות יקנה את החיסונים, זכותו לעמוד על המקח ולהוציא מחיר שהוא רבע מזה.

לפני מספר שנים זה היה 300 שקל ליחידה – ואת זה מכפילים פי שלושה – זה קפץ כמעט פי שניים. מה לא? הציעו לי לחסן, והבנות שלי גם היו קטנות.

נכון. זה עלה קצת פחות ועכשיו המחיר עלה. עוד דבר, זה בביטוח המשלים של כל הקופות, אין להם שום אינטרס לשנות את זה.

אבל גם היום ה-500 הם תחת אותה מסגרת, מה שאומר שעוד פחות מאלה שיכלו לחסן לפני כמה שנים יכולות לחסן היום.

הטענה שלא כולם יתחסנו - - -

את אומרת שאפשר להגיע לרבע מהמחיר?

בטח.

אם המדינה קונה את זה בצורה מאורגנת.

סליחה לאלה מ-MSD, אבל מותר למשרד הבריאות לעמוד על המקח ולהוציא מחיר טוב.

ודאי. אני גם תיכף אשאל את משרד הבריאות מתי ייכנס החיסון הגנרי, אז גם ההוצאה לא תהיה לאורך זמן אלא לתקופת הביניים.

כן, אבל אפשר להוריד.

כמה הוצאנו על שפעת החזירים? חצי מיליארד. כמה חוסנו?

כלום.

הוציאו בערך - - -

לא, זה היה חצי מיליארד.

כל פעם שאומרים אגרה כולם נבהלים, אבל - - -

חד-פעמי, לאירוע אחד, לעונה אחת בשנה ו-80% בסוף גם לא השתמשו בו. ואללה, איזה שיקולים יש לכם. אלה שיקולים פופוליסטיים.

יש לי הערה קטנה. אני רוצה להודות לד"ר טבנקין על ההופעה הטובה והמדעית, אבל אני מצר על ההערה לגבי נובל.

אה, על ערפאת.

כן. זה לא היה במקום, באמת. זה לא מתאים לך.

עד שמדברים בריאותית, בוא נישאר בבריאות. אוקיי, נרשם בפרוטוקול.

באמת, הייתי חייב את הדבר הזה. גם אני בעברי מבית-חולים "עפולה".

עפולה מוציאה רופאים טובים. אני מקווה שעכשיו, כשיהיה יותר ביקוש לפריפריה, יהיו לנו אופציות לראות פה עוד נציגים. בבקשה, חברת הכנסת אורית זוארץ.

גילוי נאות – אני ממגדל העמק במקור.

הפריפריה משתלטת על הכנסת.

הגיע הזמן באמת שיעשו את זה. כבוד היושבת ראש, אני מודה לך על קיום הדיון ועל היוזמה לדיון שאליו הצטרפתי, בעקבות שני דיונים שכבר קיימנו, אחד בוועדה לקידום מעמד האישה – דיון דחוף שקבענו וקיימנו – ושאילתא לשר, שענה לנו בדחיפות באותו שבוע שבו נקבע סל התרופות. הוא התייחס לסוגיה הזו והביע את עמדתו ואת ההבנה שלו שהחיסון הזה אכן חשוב ונחוץ. הוא אפילו התחייב בפני, אחרי המענה במליאה, שהוא יעשה בדיקה וחשיבה איך אפשר לקדם את החיסון הזה במסגרת המשרד. אם יש כאן נציג משרד הבריאות, שיכול - - -

כן, יש פה שניים או שלושה נציגים של משרד הבריאות. אני רוצה לשמוע אותם בסוף.

יש כאן חטא על פשע. משרד הבריאות תכנן תוכנית חומש לחיסונים בישראל. החיסונים האלה לא היו במסגרת סל התרופות, ואז הגיעו לחיסון החמישי והאחרון, ואופס – הוא מצא את עצמו בסל התרופות. כולנו יודעים שסל התרופות מוגבל ומצומצם, הוא מנסה לתת מענה למגוון מאוד רחב של טיפולים ותרופות ויש מאבקים פנימיים בתוך הסל, אז בעיניי העובדה שהכניסו את זה לתוך סל התרופות הייתה פשע מלכתחילה ואת זה צריך היה למנוע. אבל אם לא מנענו, צריך למצוא לזה פתרון במסגרת הסל או במסגרת המשרד. כאן אנחנו לא נוותר, פנינו לראש הממשלה ונמשיך לעקוב אחרי זה מקרוב. נדאג שהסוגיה הזו תטופל, אם לא במסגרת סל החיסונים ולא סל התרופות – תמצאו את המקור התקציבי ותיתנו לזה מענה.
אנחנו מדברים על חטא על פשע מכיוון שמדובר פה בנשים עניות, ואם עסקינן בצדק - - -

אורית, את מדברת על הפפילומה. הדיון הזה הוא גם על הפפילומה וגם על ה-RSV – זה סיפור מאוד דומה, שמי שיש לו את ה-4,000 שקל בכיס יוכל לחסן את הפג שלו, שלא יידבק במחלות של דרכי הנשימה, שיוכל להציל לו את החיים, שיוכל למנוע אשפוזים חוזרים ונשנים ושיחסוך כסף למדינה הזו. לפעמים זה שני ילדים באותה משפחה, תאומים – אחד, במשקל מסוים ומקבל והשני לא יקבל. זה שלא יקבל ייכנס לאשפוזים חוזרים.

לכן אני מדברת על סוגיה שנוגדת את העמדה של הממשלה כשמדובר על צדק חברתי, כי אנחנו יודעים שנשים שיש להם את היכולת הכספית ויש להן את המודעות תחסנה את הבנות שלהן. אני אומרת ברמה האישית, ואמרתי את זה בוועדה לקידום מעמד האישה – בתי חוסנה במהלך שירותה הצבאי. יש שם קמפיין שלם.

את אומרת שהיא חוסנה במהלך השירות הצבאי - - -

העלות הייתה מופחתת, צה"ל מסבסד. לכן אני אומרת - - -

צה"ל מסבסד? למה ההוראות בצה"ל שונות מהאוכלוסייה הכללית?

כי צה"ל דואג לחיילות שלו. אני יודעת למה צה"ל? אולי הרמטכ"ל צריך לנהל את המדינה.

אבל צה"ל זה מאוחר מדי.

אני חייבת לספר מהחוויה האישית שלי. יש קמפיין שלם בצבא. בתי שירתה כמש"קית חינוך, והם העבירו את ההדרכות האלה הלאה לחיילות.

צה"ל דואג לבריאות יותר ממשרד הבריאות?

אבל זה מאוחר מדי.

אני לוקחת את זה לכיוון מסוים כי יש פה אבסורד אחד ענק. בצה"ל הצוות המקצועי רפואי גילה את הלקונה הזו – הוא הבין שיש פה לקונה – והוא אומר שגם אם אין המלצה חד-משמעית, גם אם אין סבסוד הוא מוציא מהכיס לו, עושה פרסום והעלאה למודעות, מה שאין בשירותי הבריאות הכלליים, והם מממנים.

- - -

אבל הם עושים קמפיין, מעלים את הנושא על סדר היום ויש מודעות. אנחנו מדברים כאן על מחלה שצריך להעלות את המודעות אליה וצריך לטפל בה בשלב מאוד-מאוד צעיר. לכן יש כאן את הציר הטכני - שמשרד הבריאות יצטרך למצוא לזה פתרון, אם לא במסגרת הסל אז במסגרות אחרות – ואת העניין העקרוני, שמדובר במחלה שפוגעת בנשים שלא נמצאות בסדר עדיפויות, לא של הממשלה הזו ולא של ממשלות אחרות. התפקיד שלנו, כנשים – קואליציה ואופוזיציה, והצטרפה אלינו גם ד"ר רחל אדטו – הוא להעלות את הנושא הזה על סדר יומה של הממשלה עד שיימצא פתרון.

בעקבות הדיונים שקיימנו והשאלה לשר קיבלתי עשרות מכתבים מאזרחים ואזרחיות ומרופאים ורופאות נשים. אחת מהרופאות היא רופאה שמטפלת בנשים בצה"ל, והיא אמרה שאם לא נותנים מענה לכלל הציבור אז לפחות שיחסנו את החיילות במחיר מסובסד.

זה מאוחר מדי.

לא משנה, אבל אם משרד הבריאות לא נותן מענה לפחות ייתנו מענה בצבא. זו מחלה שפוגעת בסופו של יום בנשים העניות, בנשים שלא יכולות לממן את 1,500 השקלים.

תודה רבה לך, חברת הכנסת זוארץ. אנחנו מדברים על נושא הפפילומה למעלה מחצי שעה, עדיין לא סיימנו אבל יש פה נושא נוסף על סדר היום ואני רוצה לתת את זכות הדיבור.

רק הערה אחת על העלויות – נעשה תחשיב, ועולה 200 מיליון שקלים לטפל בנשים שנפגעו בצורה כזו או אחרת מהווירוס. אנחנו מדברים לא רק על הסרטן, אנחנו מדברים גם על התסמונות האחרות.

אנחנו מוציאים את הסרטן, כי הסרטן נמדד עם טיפולים סרטניים אחרים. פה זה רק על המחלות הנילוות, וזה המון.
כדי שנזכור שיש פה עוד נושאים על הפרק של הרפואה המונעת, חשבתי לדבר גם על איתור מוקדם של סרטן השד, לפחות למי שנמצא בקבוצת סיכון, שזו הבדיקה אם יש את הגן או אין את הגן. אנחנו גם יכולים למקד את קבוצת הסיכון, פחות או יותר, וזה גם יעלה פחות. גם זה לא נכנס. נשים נדרשות אחר כך לעשות כריתת שדיים - במקרה הטוב הן ניצלות, במקרים האחרים זה גם עובר בתורשה לילדות. אנחנו נקדיש מתישהו את הזמן.

עכשיו אתן את זכות הדיבור לפרופסור יעקב קוינט, מנהל מחלקת תינוקות ופגים בבית-החולים תל-השומר. בבקשה.

שלום לכולם. אני מטעם האיגוד הנאונטלי של ישראל, כלומר האיגוד שמרכז את נושא התינוקות והפגים במדינה. אנחנו מטפלים בפגים האלה. הצלחנו – ועל זה יבורך משרד הבריאות – להכניס את החיסון נגד וירוס RSV עד לשבוע 32 – פגים שנולדים בשבוע ה-32 ושישה ימים ומטה. אבל רוב הפגים עדיין לא מחוסנים, מכיוון שרוב הפגים נולדים בשלב יותר מאוחר. אנחנו מדברים על 3,000 עד 5,000 פגים שנולדים במדינת ישראל כל שנה בשבועות 33, 34 ו-35, כשבמדינות העולם המערבי התחילו לחסן אותם, והם הרוב, מכיוון שיש יותר פגים גדולים.
זה נכון שהם לא חולים מאוד בפגיה, אבל אני עובד גם כרופא בקופת חולים ואני אומר לכם שכרגע זה שיא העונה ופגים חולים ב-RSV. זאת מחלה קשה. אני יכול להגיד לכם שאני לא ישן בלילות כי הפגים האלה חולים במחלה שלא כל כך מגיבה לטיפול והכי בטוח זה לשלוח אותם לאשפוז. אבל המחלה הזאת גם עושה הפסקות נשימה. היא מחלה ממש מסוכנת, ולכל אחד מהרופאים שלנו היו פגים שעשו הפסקות נשימה כתוצאה מהמחלה, שלא לדבר על קוצר נשימה קשה שלא מגיב לאינהלציה כמו אסטמה. זו מחלה ממש-ממש קשה. שוב, אני מדבר על אלפי חולים כל שנה בארץ והחיסון הוא בתקופת החורף בלבד.
היום הורים שמשלמים מכספים, כמו שאמרת זה בסביבות 4,000 שקלים ומעלה - - -

כמה יעלה לנו לחסן את קבוצת הגיל של הפגים שהם בין הקטנים לבין - - -

תעשי חשבון – 4,000 שקלים כפול 3,000 פגים בשנה, פחות או יותר.

יש לי את הנתונים לפי שבועות. אם זה לשבוע 33 – זה השבוע הבא שאנחנו לא מחסנים – 810 פגים, זה עולה 19 מיליון ו-200,000; לשבוע 33–34 – 2,411 פגים, זה עולה 56 מיליון ו-85,000 שקלים; כולל שבוע 36 – זה כ-4,000 - - -

כולל שבוע 36?

עד.

כן, זה שבוע 35.

זה 4,978 פגים, זה עולה 117 מיליון ו-868,000 שקלים.

כלומר זה חמש שנים וירוס הפפילומה האנושי.

זה חוסך אשפוזים, לא לשכוח.

יש לנו ידיעה כמה עולים לנו אותם אשפוזים?

לי אין הערכה. אלה פגים שמתאשפזים במחלקות ילדים ובמחלקות טיפול נמרץ עם הנשמה, שלא לדבר על אובדן חיים בגלל הפסקות הנשימה שלהם ואובדן ימי עבודה. המחלה הזאת היא בממוצע שבוע עד עשרה ימים, וההורים האלה באים כל יום לרופא, הם לא הולכים לעבודה.

את זה אנחנו לא מתמחרים.

בסדר. כך שבהחלט קיווינו שבסל הזה יאושר לפחות עוד שבוע אחד, שזה 800 ילדים. גם זה לא ניתן. בעולם המערבי מחסנים עד שבוע 35, אבל בהחלט צריך להתקדם בנושא הזה. זה חוסך חיים, חוסך מחלות וחוסך - - -

אנחנו גם נבדוק כמה זה עולה, כי משהו לא נראה לנו הגיוני בחישובים. אותם פגים שלא מחוסנים בזמן, עד גיל 5 הם סובלים.

כן, אבל אני מדבר על השנים הראשונות, שנה ראשונה או שניה, דבר שבהחלט יכול לעזור. דרך אגב, אני חושב שלקופות החולים צריך להיות אינטרס לתת את זה. אני לא רואה למה קופת החולים לא יכולה לסבסד את זה, אפילו בחצי מהמחיר, כדי לחסוך להם הוצאות. זה המון הוצאות שלהם. לדעתי, משרד הבריאות יכול לעשות מסע מול קופות החולים.

תודה רבה. אני רוצה להגיד שהמדינה כן ראתה לנכון להשקיע כספים בכל מה שקשור לפגים זעירים. היא תמחרה את הטיפול בפג זעיר ב-170,000 שקלים ללידה. לצערנו הרב, הכסף הזה לא מגיע לייעודו. בחלק מהכסף אפשר היה, כסל שירותים לאותו פג, לתת גם את החיסון נגד וירוס ה-RSV. מנהלי בתי-החולים יכולים לשחק בכסף הזה כראות עיניהם – הם יכולים לשלם עם זה ארנונה, הם יכולים לשלם עם זה חשמל או סתם לעשות יחסי ציבור כדי לנסות למשוך יותר קהל. אנחנו יודעים כמה בתי-החולים נלחמים כדי, למשל, שלידות רגילות תתבצענה במסגרת בתי-החולים שלהם, ושם המדינה מתמחרת כ-11,000 שקל ללידה רגילה. פה הממשלה ראתה, תקצבה, אך זה לא מגיע לייעודו.

כאן הובטח, ביום הפג הבין-לאומי שנעשה בפעם האחרונה גם במסגרת של הוועדה הזו, הבטיח מנכ"ל משרד הבריאות שהוא יעשה הכול לצמצום האפליה בין פגים זעירים לבין פגים יותר גדולים. מבחינתי, כשמדברים כך, דבר ראשון שעולה לראש זה החיסון מפני המחלות, שאמרת שהן נורא קשות. לפי הנתונים שיש בידי עשרה פגים מתים מדי שנה מווירוס ה-RSV והסיבוכים שלו.
שלא לדבר על כל הכסף שמושקע. תאר לך, אתה משקיע 170,000 שקלים, המשפחה נותנת את נשמתה – מתנהלים בבתי-חולים, וכשמגיעים הביתה הופכים אותו למין חדר מיון מקומי, ובסופו של דבר לא הצלחנו להציל.

אני רוצה להעיר הערה אחת. הנתונים שנתת הם - - -

לא הגיוניים.

הם הגיוניים, אבל רק חצי מהם נכון, משום שהחיסון הזה צריך להינתן רק חצי שנה. כלומר, רק פגים שנולדים ויוצאים מבית-החולים בחורף צריכים חיסון. לא כולם צריכים, אז זה חצי מההוצאה הזאת.

לא, לא, לא. זו ההוצאה המחושבת - - -

אנחנו נבקש גם ממחלקת המחקר לעשות לנו חישוב. זה לא הגיוני, זה גם לא הגיוני מול הנתונים שיש אצלי. אולי עשו חתך רוחבי ולא לגבי עונה מסוימת.

אם זה חצי מ-800 אז זה 400. תכפיל כפול 4,000. מה כל כך קשה?

נכון, זה מנופח.

יתכן שזה אפילו הערכת חסר כיוון שתינוק שמתחיל חיסון מסיים אותו, ותינוק שלא מלאה לו שנה, למשל, מקבל את כל החיסון בשנה הבאה. מספרות לי האחיות - - -

אתה מדבר על ה-RSV? מה, בשנה השניה מתחילים לחסן?

כל פג שזכאי לפי הסל וב-1 בנובמבר של השנה הבאה לא מלאה לו שנה – הוא זכאי לכלל הטיפול עד סוף חודש מרץ. האחיות מדווחות על תינוקות שמנמנים, שעל-פי סל ההורים דורשים ומקבלים, ולפעמים מכניסים להם חמש זריקות בכל מיני מקומות בגלל המשקל שלהם ובגלל המנה הנדרשת. יכול לראות שצריך לחשוב את זה. צריך לראות גם אם התחשיבים האלה כוללים שנה או כוללים שנתיים. אגב, אנחנו נתקלים גם בתינוקות עם אי-ספיקת לב. הסל, כמו שאתם יודעים, הוא לתינוקות עם אי-ספיקת לב עד גיל שנה. יש לנו בקשות גם לשנה ומעלה.

מומי לב מולדים זה אינדיקציה, אבל זה מיעוט שבמיעוט.

זה המיעוט שבמיעוט, שאצלם סכנת החיים היא הרבה יותר גדולה. בבקשה, גברתי.

רציתי להגיב גם לדברים שאמרה חברת הכנסת זוארץ, אבל אשמח גם שזה יופנה אלייך. אני חושבת שחשוב מאוד-מאוד להבטיח שהכסף הזה לא ייצא מסל הבריאות אלא כן ייצא מסל של רפואה מונעת. אני חושבת שהאמירה הזאת, שלא משנה - - -

את מדברת על סל התרופות.

שלא ייצא מסל התרופות.

לגבי סל התרופות כנראה שכבר איחרנו את הרכבת. נרצה או לא נרצה – זה כבר לא ייצא משם.

גם לא בשנה הבאה.

אני מקווה שאם יהיה פתרון כבר עכשיו זה ייכנס לבסיס התקציב ולא נצטרך להכניס את זה לסל התרופות בשנה הבאה. אני מאמינה שמשרד הבריאות ימצא איזשהו פתרון, גם אם הוא רק תחילתה של דרך, בדיוק שעשו עם רפואת השיניים לילדים – התחילו מגיל 8, הגיעו כבר ל-12, עד סוף הקדנציה זה יהיה 14 והרכבת יצאה לדרך.

ברשותך, אשלים. אני חושבת שזה מדרון חלקלק להגיד: תוציאו רפואה מונעת מאיפה שהוא, רק שתוציאו את זה. אמרה את זה יפה הדוברת מקודם - כמות התרופות שממתינות, השיקולים בין אדם שזקוק לתרופה מצילת חיים אל מול רפואה מונעת הם שיקולים שתמיד יעמדו שם. זה לא צריך לעמוד שם בכלל, זה צריך להיות מתקציב ייעודי.

פעם הייתה הפרדה מובנית. היה כסף שהיה אמור להיות לחיסונים, צבוע במסגרת אחרת לגמרי. ערבבו את שתי הקופות יחד ולכן כשאת אומרת עכשיו שזה לא ייצא מסל התרופות, את בעצם מחריגה ומענישה את אלו שמראש שמו את החלק שלהם בתוך אותה קופה. לכן אולי צריך לבנות את ההפרדה הבסיסית, שהייתה קודם – חיסונים לבד ותרופות לבד, ואז לא תהיה את המריבה ביניהם מי יותר צודק או למי צריך לתת יותר.

להחזיר לתקציב נפרד כי זה גם לפי החוק, בגלל שעוד לא העבירו את הרפואה המונעת לקופות. על-פי חוק זה באחריות משרד הבריאות ולכן זה צריך להיות בתקצוב של משרד הבריאות ולא לערבב את הכול.

זה עדיין תקצוב של משרד הבריאות. הרוטה הוא עדיין בתוספת השלישית, למרות שהוא נכנס דרך ועדת הסל.

בסדר, אבל אתם התחכמתם.

להיפך, הלכנו straight forward. ממש לא התחכמנו.

ועדת החיסונים של משרד הבריאות זו אחת הוועדות המכובדות והמקצועיות ביותר, לכן ההחלטות שלה הן מקצועיות ושקולות. אם הם החליטו להכניס חיסונים מסוימים צריך לכבד אותם ולהכניס אותם ולא להתחכם בוועדת סל זו או אחרת.

אז בואו באמת נשאל את יושב ראש ועדת סל התרופות האחרונה, פרופסור ביאר. לא הגיע? הזמנו אותו, היה אמור להגיע. אורנה, את לא חברת ועדת הסל, את רק ממליצה.

האמת היא שאם ועדת הסל הייתה שמה את החיסון הזה בעדיפות 9.5–10 הוא היה נכנס, אבל משרד הבריאות לא הכניס אותו בעדיפות גבוהה.

האם יש מישהו נוסף לפני שאנחנו עוברים לגורמים המקצועיים? בבקשה.

יש לי שאלה לגבי תקציב. האם הגדילו את תקציב סל התרופות כשהכניסו את התקציב של החיסונים? לא הגדילו.

היו דיונים בממשלה האם לקחת את 300 המיליון האלה ולהפוך אותה ל-250 ועוד 50 ולצבוע 50 לחיסונים ועוד 250 לסל. זו הייתה אחת החלופות והממשלה קיבלה החלטת מדיניות שאנחנו לא רוצים לייצר עיוות בבחירה ואנחנו רוצים ועדה אחת מתעדפת.

כן, אבל כאשר יש לך יושב ראש - - -

והוועדה הזאת צריכה לברך על זה.

300 מיליון זה לא - - -, זה יכול היה להיות 350.

אבל כאשר יש לך יושב ראש ועדת סל התרופות שאומר - - -

· - -שהוועדה צריכה לברך על זה, כי זה היה תרגיל.

למה תרגיל?

רגע, רגע. חברת הכנסת אדטו, את רוצה לדבר לפני משרד הבריאות?

לא, הגבתי למשרד האוצר.

לדעתי, זה באמת הדיון.

אם את רוצה זכות דיבור, את יכולה עכשיו.

למעשה לא קיבלתי תשובה, כי התשובה שאתה נותן היא לא תשובה.

בטח שלא. כל שנה מחליטים על תקציב אחר. ואם היו מחליטים על 350 מיליון, אז 50 מיליון היו הולכים לחיסונים. הרי זו החלטה שרירותית הסכום. כשהייתי בוועדת הסל בניזרי הביא 350 מיליון, היה שר בריאות אחר אז אתו היה 200, וכשהיה אריאל שרון זה היה גם 450 מיליון. רבותי, זה הכול פוליטיקה, תלוי בכוח כמה מתקצבים את הסל.

תודה רבה לך. נעבור עכשיו לאורנה טל. ספרי לנו מה היה קודם, מה השתנה ובעיקר מי נפגע מהשינוי הזה.

השנה תקציב ועדת הסל, בהסכם תלת-שנתי, הוא 300 מיליון שקל. זה היה לשנה שעברה, השנה והשנה הבאה. זה היה הסכם, שחשבנו שהוא טוב במידה מסוימת.

עוד לא נקבע לשנה הבאה.

לסל 2013 בהחלטת ממשלה.

אבל זה דו-שנתי.

תלת-שנתי.

כי זה מבטיח את התקציב לפחות לשלוש השנים האלה. אם היינו מתעדפים את כל הטכנולוגיות והתרופות שהוגשו לסל הזה, לרבות חיסונים ותוכניות בריאות, זה היה יוצא למעלה מ-2.5 מיליארד. כלומר, בכל מקרה התקציב איננו מספיק. השנה הוגשו כ-600 תרופות וטכנולוגיות אחרות לסל, נכנסו 78, מתוכן 25 הן בתחרות זו מול זו.

כמה חיסונים נכנסו במסגרת הסל השנה? אף חיסון.

השנה היו בסל מסרים מסוימים.

לא מסר. כמה חיסונים? כשאני שואלת אני רוצה תשובה מהגורם המקצועי האמון. כמה חיסונים נכנסו לסל התרופות?

לא נכנסו.

שום דבר. כאשר אנחנו שומעים את יושב ראש ועדת סל התרופות – ואחזור על זה פעם, פעמיים ושלוש – שאומר שחיסונים לא אמורים להיות מהסל הזה אז תפקידו של שר הבריאות בפועל, סגן השר, למצוא או להיאבק על תקציבים שייכנסו לחיסונים, לרפואה מונעת כדי להגן על הציבור. כשאנחנו מדברים על כך שהייתה המלצה, כבר משנת 2007, להכניס את החיסון נגד וירוס הפפילומה למסגרת הזכויות, אנחנו לא רואים את זה מתקיים. אנחנו רואים את זה נדחה, אנחנו רואים את זה מנסה להשתחל דרך ועדת הסל, שלא מאמינה שחיסונים מונעים צריכים להיות מהסל הזה, אז הסיכוי של זה לעבור הוא מראש אפסי.

שמעתי את הדברים של סגן שר הבריאות ואני מאמינה לו, ונוטה להאמין גם למנכ"ל משרד הבריאות. הוא אמר בצורה מפורשת שהוא יחפש את הנתיב האחר. אנחנו לא ניתן לו לשכוח את הבטחותיו. אנחנו פה כדי לשמור את זה על סדר היום. אנחנו לא מלינים פעם ולא פעמיים. אני רוצה להקריא חלק מהתשובה של סגן שר הבריאות לשאילתא של חברת הכנסת רחל אדטו במליאת הכנסת. הוא מדבר על העניין של חיסון נגד וירוס הפפילומה. הוא אומר: "אבל תקציבית אני עדיין מחפש את הדרך, אולי דרך הסל. אלה דיונים כרגע, זה בטרם הוחלטו ההחלטות הסופיות. נראה בדיוק מה. אשמח לדבר על זה עוד פעם אחרי שוועדת הסל תחליט".

גם אני אגיש שאילתא, אני גם אנצל את זכויותיי, וזו תהיה הפעם הבאה. הוא גם ביקש שחברי הכנסת יעזרו לו למצוא את המקורות התקציביים. אנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולים לעשות ולא ניתן לזה לגווע, לא ניתן לנשים ולילדים לחיות בתוך הסבל הזה, לא נפקיר אותם. מה שמפליא בעיניי זה שצה"ל, עם כל המאבקים שלו על ביטחון המדינה, עם האיום האיראני, על הגבולות, בסופו של דבר, שורה תחתונה, מוצא אצלו כסף לסבסד - - -

הוא לא מסבסד.

אתם נתתם את ההנחות?

הוא קונה במחיר יותר מופחת.

מה זה משנה? הוא מוצא את הדרך לחסן את החיילות שלו. האם צה"ל או הרמטכ"ל דואג יותר לבריאות הנשים במדינת ישראל מאשר מערכת הבריאות כולה? גם מבחינת הפרסום, גם מבחינת המודעות וגם בשורה התחתונה יוצא לה פחות מהכיס. זה פשוט מפליא בעיניי שזה קורה במסגרת צה"לית אבל לא קורה במסגרת אחרת.

צריך לזכור, התפלגות התחלואה בצה"ל היא לא אותה התפלגות של כלל האוכלוסייה, מעצם אופי האוכלוסייה. אני מאוד מעריכה את צה"ל, אני רופאה צבאית בהכשרתי, אני גם רופאת עור ואני מכירה את הנושא של הפפילומה היטב. אני רוצה להסביר משהו על המנגנון, ובואו ננסה למצוא דרכו פתרון. במנגנון הסל אין כסף מסומן לטכנולוגיות. הטכנולוגיות מתחרות זו מול זו - - -

אני יודעת, אבל בעבר הייתה הפרדה ל-50 מיליון ו-250 מיליון. עכשיו עשו את הכול מיש-מש, קופה אחת.

זה לא מה שאמרתי. זו הייתה אחת מהחלופות.

אני יודעת. תקציב אחר לחיסונים, שהיה כ-50 מיליון. אני טועה?

זה לא הספיק אבל.

מה שקורה עכשיו זה שגם את ה-50 מיליון לא מקבלים. אז זה כן מספיק? זה האבסורד. מקודם אמרתם: זה לא מספיק, בואו נערבב את יחד ויכול להיות שנוכל לגזור יותר. הכנסתם את זה יחד – נאכלו גם ה-50 האלה. אני לא אומרת שזה משהו פחות טוב או משהו יותר טוב, בשורה התחתונה נשארתם בלי פתרון בכל מה שקשור לחיסונים מונעים.

תיכף אציג. זה לא נכון.

אז אשמח מאוד לשמוע תשובה אחרת, ברגע שד"ר אורנה טל תסיים.

אני רוצה להבהיר שהעמדה של ועדת הסל הייתה לתעדף את החיסון הזה גבוה, אבל בתחרות בין הטכנולוגיות נוצרה סיטואציה של טכנולוגיות אחרות - -

זו הבעיה.

· - שהפרט לא יכול לממן מכיסו, כמו למשל, תרופות שעולות 2 מיליון שקל לאדם בשנה. הן קודמו בראייה החברתית של ועדת הסל. צריך לזכור, זו ועדה חברתית, לא רפואית.

אנחנו לא מתווכחים אתה, אנחנו מתווכחים על המנגנון שנבחר, שיהיה אותו מנגנון לטכנולוגיות מתקדמות ולחיסונים מונעים. אתם עוד קוראים לזה "סל התרופות" ואומר היושב ראש: חיסון זה לא תרופה.

אני חולק עליו בזה.

אתה חולק עליו, אבל בשורה התחתונה שום חיסון לא נכנס לוועדת סל התרופות.

הרוטה נכנס כשהוא היה היושב ראש.

לא נכנס השנה. השנה הוא אמר את דעתו, יכול להיות שהוא סימן גם לכם, במשרד הבריאות: תקצו תקציב נפרד. הוא אמר את זה השנה, הוא לא אמר את זה בשנה שעברה. יכול להיות שהוא סימן לכם להקצות תקציב נפרד, מה שאומר שבשנה הבאה כנראה שוב לא ייכנסו חיסונים.
כמה זמן יש זכויות יוצרים בתחום התרופות?

17 או 19 שנה, תלוי.

בכמה תרופות שנמצאות בסל כבר פג התוקף של זכויות היוצרים ומשתמשים כבר בתרופות גנריות? יש בסל תרופות שכבר פג תוקף זכויות היוצרים ועדיין מתמחרים אותן במחיר מלא?

מרגע שהתקציב נכנס לבסיס הסל אין הנחות ואין החזרים.

בסדר. השאלה היא: על חלק מהתרופות שנכנסו יכול להיות שפג תוקף הפטנט שלהן. אתם עדיין מוציאים את הכסף כאילו זו תרופה מקורית?

לא, זה עובד קצת אחרת.

השנה הצלחנו, בגלל הוזלת מחירי פטנט ותחרות, להכניס 26 תרופות ללא תוספת עלות בגלל המחיר הקודם שהוכנס השנה או בשנים הבאות. לא מדובר על חיסונים, מדובר על טכנולוגיות אחרות.

אני מנסה לחפש כסף פנוי, לעזור להם לעשות את החישובים. זה לא שאני אומרת עכשיו על החיסון.

פקיעת תוקף פטנט ותחרות בין תרופות הוא מנגנון שהשתמשנו בו השנה - לא לראשונה, אבל בהרחבה רבה. השנה השתמשנו בעוד מנגנונים.

כמה כסף התפנה לכם השנה כדי למצוא עוד - - -?

26 תרופות. אני לא זוכרת את העלות. אני רוצה לספר על עוד מנגנון אחד. לתרופה מסוימת לטרשת נפוצה, שבה היה לנו הסכם עם החברה. אנחנו מימנו את 400 החולים הראשונים בחישובים שלנו וכל חולה מעבר לזה – החברה עצמה תממן, מעבר לתקציב הסל. זה עוד מנגנון, שאני חושבת שמגיע עליו איזה קרדיט.

בהחלט. יפה שהתחלתם לראות את זה. אני מתארת לעצמי כמה שנים יכולנו למצוא עוד כספים מתרופות שפקע עליהן הפטנט. גם ככה השתמשו בתרופות גנריות, ועדיין תומחרו במחיר גבוה.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, צריך להיות לך האינטרס הכי גדול לחיסונים מונעים.

נכון. נכנסתי לתפקיד שלי בשנת 2007, כל שנה קנינו חיסונים לילדי ישראל בעלות של 78 מיליון שקלים. היה מצב מעוות שבו היו כמה חיסונים שלא היו בסל במדינת ישראל, שהייתה בשנות ה-2000 מדינה מהמתקדמות בעולם בתחום החיסונים והפכה להיות מפגרת עם השנים. הסיבה לכך הייתה שלא היה מנגנון. משרד הבריאות היה צריך לחפש כסף כדי להביא את החיסונים. אז אמרנו שננסה להשיג כסף, ויש המלצה של הוועדה המייעצת מ-2007, שהזכרת קודם חברת הכנסת לוי, שהמליצה להכניס חמישה חיסונים, שהאחרון בהם היה צריך להיות ב-2015, חיסון ה-HPV. זאת אומרת, היא גם קבעה את לוחות הזמנים.

הארבעה האחרים נכנסו?

היום התקציב שלנו לחיסונים הוא 210 מיליון שקלים, כלומר כמעט פי שלושה ממה שהיה כשנכנסתי לתפקידי. כלומר באמת נעשה מהלך, הכירו במשרד הבריאות בחשיבות של החיסונים ומצאו את הדרכים להכניס אותם. ציינת באמת שחלק אחד היה סכום צבוע לחיסונים בהסכם הראשון, ואחר כך היה הסכם נוסף שבו לא צבעו כסף ונכנס החיסון של הרוטה, החיסון האחרון שנכנס.

כמה הוא עלה?

בערך 17 מיליון שקלים. זה חיסון שהוא לא מציל חיים, אבל הוא התחרה עם טכנולוגיות מצילות חיים וזכה כי הייתה לו חשיבות. כנראה זה גם עניין של תזמון בתחרות.

כמה יעלה לחסן נגד וירוס הפפילומה? בטח עשיתם הערכות. חלק אומרים 30 מיליון וחלק אומרים 17.

31 מיליון בחישוב של 60,000 - - -

אולי בגלל שנתתם תמחור מוגזם הסל - - -

לא עשינו תמחור.

מי עשה תמחור? משרד הבריאות. לא אתה עשית את התמחור, אז מישהו אחר במשרד שלכם עשה את התמחור. ניתן היה לקבוע שזה פחות מהתמחור שנתנו לוועדת הסל?

כן.

למה את אומרת כן? צריך לעמוד על המקח עם החברה.

אתם מטילים דופי בתמחור של ועדת הסל.

לא, לא, לא, אולי הטעו אותם, ואז הם חושבים שאם אפשר להכניס כמה תרופות במחיר של חיסון אחד כך יעשו. זה גם משהו שהטעה את ועדת הסל. אני פשוט רוצה לעשות סדר בדברים – חלק זורקים 17 מיליון, חלק זורקים 30 מיליון, אני רוצה לדעת איפה זה עומד.

בשביל זה יש ועדת סל שתבחן את זה. לוועדת הסל יש ועדות משנה, אחת מהן היא ועדת משנה שמתמחרת. זה בדיוק המנגנון.

אני לא מאמינה שאני מסכימה אתך פעם אחת.

זאת אומרת, אפשר להעביר את ועדת - - -

אז למה אנחנו מקבלים מסרים מוטעים? רגע, אז העלות של זה היא 30 מיליון ולא 17?

בדיוק כי אנחנו לא אנשי מקצוע ואנחנו לא יכולים - - -

אתה איש מקצוע של כספים.

אני לא יודע לשאול את השאלות - - -

כשאתה שומע מצד אחד, מאותו משרד - - -

שנינו, את ואני לא יכולים לשאול את השאלות הנכונות. בשביל זה יש ועדה.

אני שומעת שני קולות מתוך אותו משרד, אחד שאומר 17 מיליון ואחד שאומר 30 מיליון. מה הנכון?

לא שמעתי קול שני. 17 מיליון שקל זה חיסון רוטה, מה שנכנס בשנה שעברה. לא שמעתי פה שום קול שני ממשרד הבריאות או בכלל מהממשלה.

רק רגע, אתן לך לסכם. בבקשה, אדוני.

אני מחברת MSD, אנחנו מי שהמציא את החיסון, מי שמייצר אותו.

כמה עולה לנו החיסון?

על-פי החישוב שלנו, הגשנו אותו ב-40 דולר למנה. העלות כפי שאנחנו חישבנו אותה, ואני יכול לתת לכם את הסימוכין, היא עלות של 17 מיליון שקל. אני יכול לפרט, ואני אפרט. אבל מה שיותר חשוב, יושב כאן כלכלן של משרד הבריאות שעשה את החישובים על בסיס 40 דולר למנה והגיע למסקנה שהחיסון הוא לא cost affective אלא הוא cost saving. זה אומר שבסופו של דבר, כאשר משלמים 40 דולר למנה חוסכים כסף בסך הכול למערכת הבריאות כולה.

למה אתה עונה בשמו? בוא ניתן לו.

אני רק רוצה להשלים. ביקשתם את החישוב של ה-17 מיליון, ואני יכול להסביר לכם בדיוק איך מגיעים לזה, זה מאוד פשוט. 40 דולר למנה, 60,000 בנות בבתי-ספר, כל אחת שלוש מנות.

אתה לוקח רק את הבנות של בית-הספר.

הבנות בכיתה ח'.

אה, לא את הזכאיות בכלל. יכול להיות שמשרד הבריאות עשה חישוב אחר.

זה מה שעומד על הפרק כרגע - מדובר על תוכנית חיסונים לאומית, מדובר על תוכנית לאומית של כיתה ח'.

איך הגעת ל-60,000? דתיות, לא דתיות? איזה בתי-ספר לקחת?

זאת שאלה מצוינת, כי אולי אפשר להגיע ל-31 מיליון אם לוקחים בחשבון שכל הבנות יהיו מחוסנות. המציאות בארץ ובחו"ל היא כזאת שאנחנו לא מצליחים להגיע לכיסוי כזה.

הידרתם בנות דתיות מתוך החישוב?

לא הידרנו כלום.

אני חייב לחשב את כל הבנות.

בחישוב שלכם הידרתם נשים דתיות?

ממש לא. מרכז המחקר של הכנסת מצא שהכיסוי החיסוני בכיתה ח' עומד על 75% בשנת 2008. לא מצליחים להגיע ל-100%. מכיוון שמדובר על שלוש מנות, הכיסוי החיסוני הולך ויורד. אבל יש כאן עוד אבסורד קטן, שאני חושב שלא לוקחים אותו בחשבון, והוא האבסורד של המס ערך מוסף. בחישובים של משרד הבריאות לוקחים מס ערך מוסף. כלומר, משרד הבריאות משלם חזרה למשרד האוצר סכום שאם היו מכניסים לוועדת הסל היה אפשר להכניס את החיסון רק במע"מ הזה.

זה גאוני. כמה עוד חיסונים היינו מקבלים מהמע"מ?

מדובר על סכום של 50 מיליון שקלים, שחוזרים במע"מ חזרה למשרד האוצר.

כל התרופות בסל התרופות?

כן.

זה מדהים. לפחות שהתרופות לא יתומחרו במע"מ.

משרד האוצר מרוויח מה שלא יהיה.

אז כשאומרים 300 מיליון שקל מדברים על 250 מיליון שקל.

אז אלה 50 המיליון שהלכו לנו לאיבוד.

בבקשה, אלה ה-50 מיליון שבהם אפשר היה להכניס את החיסון הזה לסל.

בבקשה, החשב של משרד הבריאות.

אני מנהל תחום הערכת טכנולוגיה במשרד הבריאות, אני גם היועץ לארגון הבריאות העולמי. עבדתי בתחום של סרטן צוואר הרחם וגם של סרטן המעי הגס.

ב-2008 פרסמתי מאמר: עלות ויעילות של הטיפול בסרטן צוואר הרחם בישראל. זה מסתכל לא רק על החיסון, אלא גם על הפתרונות האחרים, כמו משטח פאפ וכו'. ב-2008 העלות לתרכיב הייתה 100 דולר. זה אומר שזה לא היה יעיל מבחינת עלות תועלת והייתי נגד החיסון עד שנגיע לזמן שתהיה ירידה במחיר. כאשר הייתי בארגון הבריאות העולמי עבדנו על פרסום של 1.20 דולר – זה קרה לחיסון נגד HPV, בשנות ה-90 זה ירד מ-100 למנה עד 1 דולר. היום ירדנו ל-40 דולר.

אתם מחכים שהמחיר לחיסון ירד, אבל בינתיים כמה אנשים ימותו בכל שנה?

כן, אבל לו שילמנו 100 דולר לחיסון לפני ארבע שנים זה היה על חשבון טכנולוגיות אחרות בתחום הבריאות, זה לא כדאי.

ירד מ-100 דולר ל-40 דולר בכמה זמן?

בתוך שלוש-ארבע שנים.

70 נשים מתות בשנה. אז כמה נשים נאלצו לשלם עבור הירידה? תעשו חישוב – 210 נשים שילמו את המחיר כשחיכיתם לירידה בערך התרופה.

הנשים שמתות, החיסון לא היה מציל אותן. אנחנו מדברים על תוצאה 20 שנה קדימה.

היום אם אנחנו עובדים על עלות של 40 דולר לתרכיב זה כן חוסך כסף. זה אומר שלו הייתי מנכ"ל של איזו קופה זה היה כדאי לי באופן כספי לתת את זה, זה גם כדאי למשרד הבריאות לממן את זה בתקציב הזה. זה win-win, זה משפר את איכות הבריאות של האוכלוסייה ללא עלות לטווח הארוך.

זה כבר ירד לתחום שבו זה משתלם. גם אם זה ייעשה דרך משרד הבריאות וגם אם יעשו את זה קופות החולים על חשבונן, זה עדיין חוסך בטווח הארוך.

בנוסף, משום שזה רק יפחית את המחלה ב-66% - 94% יעילות התרכיב כפול 70% של הזנבים – יש עדיין שליש למחלה. זה מאפשר לנו לבוא עם איזשהו מנגנון. היום אנחנו אומרים פאפ כל שנה או כל שנתיים וזה מגיע רק ל-12% של האוכלוסייה – בדרך כלל אנשים עשירים ולא עניים – באופן אקראי. אנחנו רק צריכים לתת לאנשים פאפ ביחד עם בדיקת HPV DNA כל חמש שנים. זה כן אפשרי לעומת הניסיון להשיג פאפ כל שנה. זה הולך יחד עם ירידה בתדירות של - - -

ואז חסכת כסף שם, ומצד שני אתה מפנה תקציב - - -

לא. לקחתי הכול בחשבון.

אז אתה בעצם ממליץ לעשות את זה.

ממליץ, אבל גם להפחית את התדירות - - -

אז אתה מציע, אולי, שכמו בטרשת הנפוצה חברות התרופות יהיו שותפות בתקצוב החיסון?

זו אפשרות. למה לא?

יש פה נציג של החברה, נכון?

זה יחסוך כסף לקופות.

אתם לא יכולים להפיל את זה עכשיו על הקופות, אתם יודעים שזה לא יקרה. לא יכול להיות דבר כזה. חברת הכנסת לוי, מתחילים עכשיו להתחשבן שהקופות ייקחו על אחריותן. חיסונים זה אחריות משרד הבריאות.

לא כל החיסונים.

הרוב. לילדים עדיין זה - - -

זה אף פעם לא היה במשרד הבריאות, תמיד הקופות מימנו את זה. צריך להפריד פה - משרד הבריאות נותן רפואה מונעת בטיפות חלב ובבתי-הספר. אני עצמי הגשתי לוועדת הסל את חיסון ה-HPV, נלחמנו עליו. היו אנשים שהתנגדו ואנחנו עשינו מלחמה בוועדת הסל כדי שהיא תביא לתיעדוף הגבוה. מה שאומר ד"ר גינסברג, שהוא כלכלן, שזה יחסוך כסף – זה צריך להיות שיקול לוועדת הסל להכניס טכנולוגיות שחוסכות כסף. זה חלק מהשיקולים.

ולא לקחו את זה.

האמירה של יושב ראש ועדת הסל שחיסונים זה לא תרופה – בשבילי אלה התרופות שאני משתמש בהן. אני, כבריאות הציבור, אלה התרופות שלי.

אבל לדעתי הוא די השתמש במה שנאמר בבג"ץ בנושא של בריאות הציבור לגבי האחיות. הוא מחזיר למשרד הבריאות כדי שתרימו את הכפפה, תעשו עם זה משהו, כמו עם אחיות בית-הספר: אנחנו ממליצים לכם להרים את הכפפה. פרופסור ביאר אומר לכם שתעשו הפרדה, הוא מחזיר את הגלגל אליכם.

מבחינתנו, וגם הוועדה המקצועית שלנו, שממליצה, היא לא ועדה - - -

יש פלטפורמה נוספת שאפשר להעביר שם?

אם אני צריך לקחת מהתקציב שלי, זה אותן 69 אחיות שעכשיו צריכות להיכנס, אותו תקציב שהיה חסר ומצאנו אותו.

אז יש לך מושג למה התכוון מנכ"ל משרד הבריאות כשהבטיח לי השבוע שמנסים למצוא ותהיה ועדה מיוחדת, ואם הרוב שם ימליץ אז ימצאו את המקור התקציבי?

לא מכיר. אני יודע שהוא דיבר אתך. השאלה היא: אם מוסיפים עכשיו לסל הטכנולוגיות – האם זה הולך לחיסונים ומי אמור להחליט על זה. אין לנו כרגע - - -

לפעמים מנסים לתקן משהו והורסים משהו קיים. יש לי את התחושה שההפרדה בין החיסונים לבין התרופות עשתה בעייתיות, כי זה קשור עכשיו לתפיסת עולם – מה נחשב תרופה ומה לא נחשב תרופה. בתוך המשרד עצמו יש שתי אסכולות שונות.

נכון. כמו שציינתי קודם, העובדה שהחליטו שהחיסונים שהם תרופות וצריך לקדם אותם במנגנון. זה מה שעלה לנו להוסיף את כל החיסונים אחרים.

אתם צריכים לדאוג שיושב ראש ועדת סל התרופות גם יחשוב - - -

צריך לצרף מישהו מתחום החיסונים, שגם יגן על האינטרס הזה. זו גם אפשרות.

זו גם אפשרות, אבל מה עושים עד אז. מי עוד רצה לדבר?

השתתפתי כחבר בדיוני המשנה ונוכחתי בכל דיוני ועדת הסל. אני לא מדבר בשמו של פרופסור ביאר. אני יושב פה כבר שעה, אני חושב שעיקר הטענה צריכה להיות להגדלת סל הבריאות במדינת ישראל. יושבים פה נציגי התעשייה - אנחנו נמצאים בשנים אינובטיביות, פוגשים בגל אינובטיבי נוסף של תרופות. חברות התרופות, כדי להחזיר את מה שמאבדים היום בגנריקה, כל תרופה אינובטיבית שיוצאת לשוק מתומחרת בעשרות עד מאות אלפי דולרים בארצות-הברית, בסכומים קצת פחותים באירופה ובארץ. אבל עדיין, תרופה שמגיעה לקו הגמר היום היא תרופה עם תג מחיר גבוה עליה, בדרך כלל.

הערה לגבי ההערכות שנשמעו פה לחיסונים כנגד וירוס הפפילומה. הנושא, בגלל חשיבותו אני מניח, עלה והגיע לקו הגמר. אני חושב שהייתה אמירה של הוועדה שנושא החיסונים, שהיסטורית היה בתוספת השלישית, זולג לתוך הוועדה ואנחנו נאלצים לבחור בין טכנולוגיות מתקדמות להארכת חיים והצלת חיים, עלויות גבוהות בתרופות לטיפול במחלות יתום, שם הילדים לא יחיו ללא תרופה ולשים את זה מול חיסונים, כשהעבודה בחיסונים היא עבודה איטית יותר – יש לנו בעיה עם זה. לגבי החישובים של הפפילומה, שהד"ר הביא, הוועדה נאלצה בסוף, משיקולים תקציביים כאשר היא ראתה לאן זה מתנקז, להגיד: נחשוב על ההצעה לחסן סיגמנט אחד של האוכלוסייה, אבל לא לחסן את אוכלוסיית ה-catch ups. זאת אומרת, בנות שהן כרגע בנות 13 ו-14 לא מגיע להן כי רק גיל 11 מחוסן. אנחנו רואים בזה בעיה מאוד גדולה – באותה משפחה, אחות אחת תקבל על חשבון המדינה והשניה לא.

אז בוא נדאג שכולן לא יקבלו.

נכון. אני מאמין שהעלויות האמיתיות של זה צריכות לבוא במלואן, כמו שנעשה בארצות-הברית וכמו שנעשה במדינות המתקדמות. כלל האוכלוסייה, ואני לא מקבל את הסיגמנטציה הזאת, ואחר כך נראה מה יהיה.

אגב, לגבי גנריקה – אני לא חושב שאנחנו יכולים לדבר פה על גנריקה. Merck כבר מכינה, לדעתי בפאזה שלישי, את הוורסיה המשופרת של החיסון, עם כיסוי יותר טוב. זה לא הולך לרדת.

השאלה האם זה ייכנס בשנה מסוימת – זה נורא תלוי איזה טכנולוגיות מובאות מול זה.

נכון. זה גם נורא תלוי מה תהיה עמדתו של יושב ראש ועדת הסל.

יכול להיות שבשנה הבאה לא יהיו טכנולוגיות פורצות דרך בסרטן ריאה, במחלות יתום ולוועדה יהיה כסף. זאת אפשרות, אני לא יודע, צריך עדיין לראות. השנה הוועדה באמת הכניסה את פריצות הדרך האחרונות. לצורך העניין, תרופה מונחית מטרה של "פייזר" לסרטן ריאה, עם פאזה שניה, אישור FDA על-פי פאזה שניה קצרה מאוד, נכנסה לסל; הפטיטיס c, שיהיה אולי גולת הכותרת בשנים מבחינת פריצות דרך, שיעורי ריפוי, סכומים שהוועדה תצטרך להקדיש. אני חושב שבסך הכול מגוון טכנולוגיות רחב ואינובטיבי נכנס השנה לסל ואכן יש בעיה, ואני חושב שיש אמירה.

חברי הכנסת, אולי בעזרתכם נצליח להרחיב את התקציבים או למצוא תקציבים אחרים לשנה הבאה, מכיוון שהדיון בוועדה הרבה פעמים הוא דיון רפואי פר סה. זהו המחסום הראשון, לאחר מכן נכנסים גם שיקולים כלכליים. אבל חשוב להבין שהוועדה לא נפנפה את החיסון הזה, הוועדה דנה בחיסון הזה - - -

הוא הגיע לקו הגמר אבל לא עבר.

הגיע לקו הגמר, היו דעות לכאן ולכאן, והוא לא עבר.

אבל כולם מוכשרים. אנחנו רוצים לתת גם לנציג האוצר לדבר. משפט אחד.

אני חושב שכל ההערכות שאנחנו מדברים עליהן של עלות החיסון, הן רק בגדר הערכות אני חושב שהדרך היחידה לקבוע באמת מהי עלות החיסון היא לערוך מכרז, כמו שעושים בכל החיסונים. בכל שנה יוצא מכרז - - -

כמה חברות מייצרות את זה?

יש שתי חברות. גם ברוטה היו שתי חברות, אגב, אותן שתי חברות.

ומי שנתן את ההצעה הזולה יותר קיבל?

הזולה ביותר, ובמקרה גם יש לנו את החיסון היותר טוב – אבל זה נושא אחר.

זה לא נכון, צועקים לי פה.

המכרז יכריע, וגם המלצות ועדת החיסונים.

אני לא מבינה, או שזה חיסון ושניהם בעצם מספקים את אותה סחורה - - -

יש הבדלים.

יש הבדלים. שניהם חיסונים לסרטן צוואר הרחם, שניהם חיסונים נגד HPV, שניהם יעשו את העבודה. שלנו קצת יותר טוב, אבל זה נושא אחר. אבל קודם כול שהיה מכרז, נדע מה העלות ואז נוכל לחפש תקציב. זו הדרך הנכונה, ולא נקבע שזה עולה 30 מיליון או 17 מיליון או 100 מיליון או אני לא יודע מה.

הבנתי. עכשיו נציג האוצר, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כול, הממשלה החליטה ביולי 2010 על הרחבת סל הבריאות לשנים 2011–2012–2013. מה זה סל הבריאות? סל הבריאות הוא הסל שהוא באחריות הקופות וסל הבריאות שהוא באחריות משרד הבריאות, מה שנקרא התוספת השניה והתוספת השלישית. הוחלט שההגדלה הזאת תבוא לידי ביטוי על-ידי תיעדוף ועדת הסל. זאת אומרת, אם חבר מסוים בוועדת הסל חושב שהוא לא צריך לדון, הוא מוזמן להתפטר. כלומר, זה התפקיד של ועדת הסל – לדון בהכנסת טכנולוגיות לתוספת השניה ולתוספת השלישית. ההגדלה הייתה ב-300 מיליון שקל לבסיס התקציב בשנה. זאת אומרת, בשנת 2011 הסל גדל ב-300, בשנת 2012 ב-600 ובשנת 2013 ב-900 מיליון שקל. זאת אומרת, 300 מיליון שקל בכל שנה לבסיס התקציב, וכמובן יש עוד תוספות אחרות. 300 מיליון השקלים האלה מהווים בערך 5% מרכש התרופות בישראל. זאת אומרת, ריאלית רכש התרופות והשירותים, גם בתוספת השניה וגם בתוספת השלישית, גדל בסביבות 5%, שזה גידול מאוד יפה, שמעמיד את מדינת ישראל כמו - - -

כשאתה מדבר על רכש אתה מדבר גם על מה שאנשים קונים באופן פרטי, נכון?

לא, לא, רק על הרכש הציבורי. אותו מרחיבים בכ-5%.

שמעת פה את הכלכלן שאמר שזה חוסך כסף איך שלא תסתכל על זה.

זה גם מה שאמרתי לך קודם – אני לא איש מקצוע בתחום הבריאות . לי אין יכולת להבין כמה - - -

אבל יש לך יכולת לקרוא דוחות כספיים, והוא מגיש לך דוח כספי ומסביר לך שברגע שזה ירד ל-40 דולר הרווח פה התאזן.

בגלל זה הממשלה החליטה להוציא את שיקול הדעת הזה מהפקידים ולמנות ועדה ציבורית שתחליט את מה להכניס בצורה שקופה, עם פרוטוקולים שעולים לאינטרנט, עם אנשי מקצוע שמתמחרים, שנותנים בסוף מספרים של עלות מול תועלת.

אבל הבנת שהוא הגיע לקו הגמר.

אני ממש אבקש לסיים את המשפטים שלי.

אוקיי, אבל תידרש גם לענות על השאלות שיש לנו.

אענה על מה שתרצי. הממשלה החליטה, כהחלטת מדיניות, להוציא את שיקול הדעת הזה ולהוציא את העיוות הזה, שקיים בין חיסון לתרופות, ולהעביר את זה לוועדה מתעדפת אחת. דרך אגב, זה לא רק החיסונים. בשנה שעברה נכנסו לסל מכשירי שמיעה, שהם לא מצילי חיים.

אני לא מדברת רק על מצילי חיים. אתה יכול להגיד לי על משהו אחד שעבר השנה בסל שהוא רפואה מונעת?

רוטה.

לא בשנה שעברה, השנה.

כמו שד"ר קידר ציין, השנה היו הרבה פריצות דרך ולכן השנה הכיוון היה יותר להכניס את פריצות הדרך האלה כי הן כנראה היו יותר יעילות ביחס לכמה שהן עולות. שנה קודם נכנסו המון דברים מונעים. קודם כול, אפשר להסתכל על פינוי מוסק – זה גם - - -

דווקא בגלל שאנחנו בעולם טכנולוגי שבכל יום יש פריצות דרך, וטוב שכך, ויש טכנולוגיות חדשות שנכנסות, וטוב שכך, נמצא את עצמנו מדירים את עניין הרפואה המונעת.

נכנסת רפואה מונעת, אבל לא חיסונים. למשל, נכנס טיפול באוסטאופורוזיס, למניעת שברים.

ונכנס גם עישון שנה קודם. נכנסו המון-המון - - -

אנחנו מדברים על חיסונים, וביניהם חיסון לסרטן, חיסון למחלות מהן מתים כעשרה תינוקות בשנה. חיסונים מצילי חיים ואיכות חיים ומצילי תקציבים, כי אתם יודעים לדבר בתקציבים ובסופו של דבר יכול להיות שזה לא הבית הנכון שבו ידורו יחד טכנולוגיות מתקדמות תרופתיות – כדי לטפל במחלה שכבר פרצה – ורפואה מונעת.

להיפך, ואסביר גם למה. אנחנו לא רוצים לבוא בסוף למישהו חולה סרטן, שוועדת הסרטן אמרה שהרבה יותר יעיל להכניס את התרופה שלו מאשר החיסון השני. אנחנו מעדיפים שוועדה ציבורית תעשה את התיעדוף הזה. מה שאת מציעה זה להגיד לחולה הסרטן שהתרופה שלו לא נכנסה כי הפקידים במשרד האוצר או במשרד הבריאות החליטו שהחיסון יעיל יותר. זו המשמעות של המשפט האחרון שלך. זאת אומרת, המשמעות של הוצאת החיסונים מוועדת הסל זה לתת לפקידים במשרדי הבריאות והאוצר לתעדף במקום לוועדה ציבורית מקצועית. כמו שאמרתי בהתחלה, הוועדה הזאת צריכה לברך על המהלך של הממשלה, שזה מהלך של מדיניות שמגיע לתעדף - - -

לא, אנחנו לא מברכים ואגיד לך למה אנחנו לא מברכים. השורה התחתונה היא, ואני חושבת ששמעתי את זה ברור מאוד מפיו של איתמר גרוטו, נציג משרד הבריאות, שהוא לא מברך על ההכנסה הזאת.

אני שמעתי משהו אחר.

זה מה שאני שמעתי. כי אם בסופו של דבר - - -

אמרתי שזה היה צריך להיכנס דרך הוועדה.

אתה חושב שזה נכון להכניס רפואה מונעת עם תרופות כאשר היושב ראש של ועדת הסל אומר שהוא חושב שתרופות זה לא חיסונים?

אמרתי שאני חושב שהתרופות לרפואה מונעת הן חשובות ביותר והן גם חוסכות כסף. הן כן צריכות להיכנס במנגנון אחד, שהוא ועדת הסל. מה שאמרתי הוא שהרכב ועדת הסל הוא כזה שהוא מוטה - - -

אולי אמרת שהרכב ועדת הסל הוא כזה שהוא מוטה.

זה הוחלט בממשלה בשיתוף עם משרד הבריאות.

הבנתי, תודה רבה. אגיד לך מה, הוחלט במשרדי הממשלה להפריט את שירות בריאות התלמיד. יצא טוב? חסכתם כסף? דאגתם לבריאות ילדינו? לא, אבל החלטתם בממשלה. מה, זו תורה מסיני? לוחות הברית? נו, באמת.

מה שאני אומר זה שזה היה בשיתוף הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. זו החלטת מדיניות נכונה - -

אז באותו רגע נתון גורמים - - -

· - אין מה לתקן בהחלטה הזאת.

תודה רבה לך. אגיד לך מה, יכולת להציע למשרד האוצר לחסוך את המע"מ על התרופות שנכנסות דרך ועדת הסל. את זה לא שמעתי, אלא אם כן רצית להגיד את זה ולא נתנו לך.

אולי יוותרו על מס ההכנסה של העובדים, נוכל להעסיק פי שניים עובדים.

זה בערך אותו דבר.

רעיונות יפים מאוד, הבנתי. זה גם נורא מצחיק, אז אני מבינה כמה ברצינות אתם חושבים על זה. נסכם את הדיון, אלא אם כן יש לעוד מישהו משהו להגיד. בבקשה, משפט אחרון.

אני רוצה להגיב לדברים שנאמרו כאן, וגם רמזה על זה קודם חברת הכנסת אדטו, כאילו שיש יתרון בזה שמעבירים את החיסונים לידיים של ועדה ציבורית. באידיאל יהיו שני סלים, נילחם על שני סלים בנפרד ונעביר את תקציבים לשני סלים בנפרד. עכשיו שמים את הכול בקווץ' אחד, הכול נמדד אחד מול השני ומסבירים לנו שזה יותר - - -

ולמחלות יש פנים כי אתה מכיר את הסיפורים, אתה יכול לקרוא עליהם בעיתון, אתה יודע את המכלול של הדברים, אתה יודע את המקום הרגיש ולכן גם קל לך להעלות אותו ולגרום ליחסי ציבור – למרות שזה לא יפה לדבר כך – לאותה מחלה. כאשר מדברים על משהו שעדיין לא קרה או מונע אי-אפשר להביא את הסיפור האישי. להבדיל אלף הבדלות, כאשר מדברים על גלעד שליט, מכירים את החייל, רואים אותו, מכירים את הסיפור המשפחתי שלו, מזדהים עם העיניים שרואים מול. כאשר אנחנו מדברים על משהו וירטואלי, משהו שאין לו פנים, שאין לו שם ואין לו משפחה, יותר קל לנו להתעלם ממנו.

אני רק רוצה להשלים את המשפט. אני רוצה להדגיש שלעמדתנו צריכה להיות אבחנה בין הדברים, ולדבר על שני הדברים בנפרד.

נכון. כן.

אנחנו מתפתים לטפל בעניין הכסף תמיד, זה המקום הכואב. אני רוצה להעביר את המסר שניתן סל ראוי במגבלות התקציב, שקידם פריצות דרך בהפטיטיס, בצהבת, לראשונה, נתן טיפול למלנומה, ש-20–30 שנה לא ניתן - - -

אנחנו לרגע לא מתווכחים עם ועדת הסל. בעייתנו - - -

בל יתקבל הרושם שהייתה פה הטעיה בשיקולים או משהו לא ראוי. המהלך היה נכון.

נכון מאוד, לגמרי, וזה גם לא אומר וזה גם לא אומר שזה לא בסדר. אבל אם נותנים את תקציב המדינה ובאותו מגרש סכום אפס אני צריכה לשחק בתקציבים, התוצאה שלי תהיה שונה לגמרי מהתוצאה שאתה תגיש. שתיהן יעמדו על אותו סכום של תקציב.

נו, אז מה את - - -

אז שיקול הדעת האישי קובע. אני לא אומרת שזה פסול, אנחנו בני-אדם, באנו ממקום מסוים, מרגע מסוים. אפילו בבית המשפט זה קורה, ואף אחד לא אומר שזה לא ראוי. אנחנו רק אומרים שיכול להיות שבמקרה נתון כזה, שבו יושב ראש ועדת הסל התרופות אומר שמבחינתו חיסונים אינם תרופות וצריך למצוא לזה מקור אחר, הסיכויים של חיסונים לעבור את המשוכה הזו הם מאוד-מאוד נמוכים.

ועובדה שאף על פי כן נכנסו בשנה שעברה.

זו שאלה שהיא שאלה תיאורטית, שאני חושבת שכולם מבינים מה יכולה להיות התשובה לזה. אומר את זה בצורה הכי ברורה, לא מפחד – וטוב מאוד שכך, הוא לפחות שקוף – שזו השקפתו, זו דעתו. כשאתה מסתכל על דעתו ומסתכל על התוצאה הסופית – שום חיסון לא נכנס בימים שבהם מדבר כך יושב ראש ועדת סל התרופות. אתה מבין שגם הסיכויים בפעם הבאה הם לא גבוהים. וחוץ מזה, למה אלו צריכים לשלם בעבור אלו?

תודה רבה, אנחנו קוראים עכשיו את החלטות הוועדה והמסקנות. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להקצות משאבים להשלים את יישום תוכנית החיסונים הלאומית, אותה קבעה ועדת מומחים של משרד הבריאות בשנת 2007, שכללה חמישה חיסונים, ובתוכם החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, שהיה אמור להינתן בשנת 2012 והוצא מן הרשימה.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות להקים ועדה משותפת למשרד הבריאות, קופות החולים וחברות התרופות לבחור דרכים למצוא את התקציב למימון מתן החיסון כבר בשנה הקרובה, אולי דרך מכרז או הצעות מחיר כאלה ואחרות.

לדעת הוועדה, החלטת הממשלה מ-2010 כי לא יוקצה תקציב נפרד בעבור החיסונים והכללתם בתקצוב סל התרופות מעמידה את החיסונים – קרי, הרפואה המונעת – בתחרות בלתי אפשרית למול תרופות שמטרתן לטפל במי שכבר חלו.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפעול לשינוי החלטה זו להפריד בין התקציבים לתוספת השניה והשלישית, כפי שהיה עד 2010.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות להכניס לתוכנית החיסונים את החיסון לווירוס ה-RSV, הגורם לתחלואה קשה ותמותה בקרב פגים הנולדים לפני השבוע ה-36 של ההיריון, הנמצאים בסיכון גבוה.

תודה רבה לכם. אנחנו נקיים גם ישיבת המשך ואני מקווה שהמנכ"ל יהיה כאן בהמשך ואם לא, אגיש שאילתא לשר במליאת הכנסת. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>