PAGE
17
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
20/02/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 240>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ב (20 בפברואר 2012), שעה 12:00

<1. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, על סירוב משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון.>
<2. דיון בהחלטת הוועדה לבקשת חוות דעת מבקר המדינה בעניין אגרקסקו (כפי שנתקבלה בדיון מתאריך 10/10/11).>

חברי הוועדה: >
רוני בר-און – היו"ר
רחל אדטו
מרינה סולודקין

>
סגן שר הבריאות - יעקב ליצמן

פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

יהודה רון - סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון, משרד הבריאות

אריה פז - מנהל אגף לביקורת פנים, משרד הבריאות

רות קרן - סגנית המבקר, משרד הבריאות

בעז ענר
_
משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

רועי כפיר - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

ד"ר חזי לוי - מנהל המרכז הרפואי ברזילי, משרד הבריאות

סופיה ביילין - סגנית ראש העיר, עיריית אשקלון

עמרם בן דוד - סגן ראש העיר, עיריית אשקלון

ד"ר זאב פלדמן - סגן יו"ר הר"י וסגן יו"ר אר"מ, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר אפרים זוהב - יו"ר ועד רופאים בבי"ח ברזילי, ההסתדרות הרפואית בישראל

עו"ד שני אלוני
- תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

חנה פריידין

ר.כ. חבר המתרגמים
<דיון בהחלטת הוועדה לבקשת חוות דעת מבקר המדינה בעניין אגרקסקו
(כפי שנתקבלה בדיון מתאריך 10/10/11).>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אני מודה לכבוד סגן שר הבריאות שמכבד אותנו בנוכחותו ולמשנה למנכ"ל, מר ענר. לפני שאנחנו באים לדון בעניין הזה, יש לנו פה עניין טכני קצר. אנחנו קיבלנו החלטה בנושא אגרקסקו. ב-10 באוקטובר 2011 קיבלנו החלטה לבקש ממבקר המדינה חוות דעת על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בעניין הכשלים הניהוליים שהביאו לקריסתה של חברת אגרקסקו, ואי נקיטת צעדים למניעת פירוקה. כבר בישיבה שבה דנו בעניין הזה, היה די ברור שבמקביל מתנהלים עניינים משפטיים. אני טרחתי והבהרתי לכל המשתתפים בישיבה שאנחנו לא רואים מצב שבו שני מלכים מושלים בכתר אחד, ומכוח הפרדת הרשויות לא נראה נכון שמבקר המדינה יבדוק עניין שנבדק בערכאות משפטיות, או דומה לערכאות משפטיות.
אכן נמצאים אנחנו במצב שבו גם כונס הנכסים הרשמי וגם בתי המשפט, מקיימים דיונים בעניינים האלה, לרבות חקירות. וכיוון שכך, התקבל אצלי מכתבו של מבקר המדינה מלפני כחודש, שביקש ממני, מכוח העובדה שנודע שכונס הנכסים הרשמי מבצע חקירה מקיפה אודות נסיבות קריסת חברת אגרקסקו, בהתאם לסמכויות שלו; ואותו כונס נכסים רשמי פנה גם אלי והודיע לי על כך, ביקש ממני מבקר המדינה שהוועדה תשוב ותידרש לעניין ותשקול את האפשרות להשהות את בקשתה עד לסיום חקירת הכנ"ר, כשהנושא יידון בחדש בהתאם לממצאי הכנ"ר וההתפתחויות. וזאת הבקשה.

אני מאד מכבד את הבקשה, אבל דומני שבנסיבות העניין היא קצת מיותרת. אני אסביר למה. אחד, ברור לנו לחלוטין שהמבקר לא צריך לחקור כל עוד העניין נחקר על ידי הכנ"ר, ו/או מצוי בבית המשפט. גם הבקשה שלנו, גם החוק לא מחייב את המבקר את חוות הדעת להמציא את חוות הדעת שאנחנו מבקשים ממנו בצורה מוגדרת. לכן, דומני שהמבקר עצמו יכול להשהות את החקירה שלו, עד שיתברר המצב. אם הכנ"ר סיים והמבקר סבור שאין עוד מה לחקור – יודיע לנו ואנחנו נקבל החלטות. ואם המבקר, אחרי שיראה את חקירת הכנ"ר ואת ההחלטות של בית המשפט, יהיה סבור שיש עוד מקום לחקירה שלו, אז הוא לא נמצא בשום סעד זמני משלנו. לכן, מכיוון שהפתרון מצוי לא בתחום של ביטול החלטות, מעבר לעובדה שאני לא בטוח שהמצב הסטטוטורי כל כך פשוט בעניין ביטול החלטות, אבל ההשהיה היא, ממילא אתם יכולים להשהות בעצמכם. הרי לא קצבנו ואין לנו את הסמכות החוקית ואין לנו וודאי את עזות הפנים או עזות המצח, לומר לכם מתי תביאו לנו את התוצרים שלכם. אז אנחנו ואתם מבינים, גם מכוח הדיון הקודם וגם מכוח ההבהרות שניתנו היום, ככל שהן צריכות להינתן, שכולם מבינים את אותו דבר. כל עוד זה מצוי ברשות השופטת או הסמי שופטת, כונס הנכסים הרשמי והרשות המשפטית, הרשות המבקרת יכולה לקחת את הזמן שלה. אחר כך, ככל שתחליטו, תבואו עם העניינים שלכם אלינו ואנחנו נכבד את זה.

בסדר גמור.

בנסיבות העניין זוהי בעצם התשובה למכתב. אני מניח שגם הפרוטוקול יועבר למבקר, אבל אתה בוודאי יכול למסור לו את הדברים כפי שהם. אני מבין שאני יכול לומר לפרוטוקול שדעתך נוחה גם עם הסידור הזה. ובכן, אני מודה למשנה למנכ"ל ולמנהל החטיבה מר ענר, שאומר שההצהרה שלי או ההבהרה שלי מקובלת עליו, ואנחנו אם כך עוברים לדיון המרכזי שלשמו התכנסנו.

<בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, על סירוב משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון.>
בוועדה לענייני ביקורת המדינה התקיימו שני דיונים בעצם. הדיון הראשון התקיים ב-24 במרס 2010 והדיון האחרון התקיים באוגוסט 2011. מי שיזמה את קיום הדיון היתה חברת הכנסת ד'"ר רחל אדטו, ובדיון שהתקיים במרס 2012 נקבע כי החלטת הממשלה להזיז את מיקום חדר המיון בבית החולים ברזילי צריך לומר, מהמקום שמיועד, הייתה שגויה והייתה נגועה במניעים לא ענייניים ועמדה בניגוד לטובת הציבור; וגם קבעה אז הוועדה, כנגזרת מקביעתה הראשונה, שיש לבנות את חדר המיון בבית החולים ברזילי במרחק קצר ביותר, במהירות הרבה ביותר ובמחיר הזול ביותר. נאה דורש, רק נראה איך מקיימים את זה. נאה דורש זה קצת לא תמיד נאה מקיים. וגם קבעה הוועדה שיש להתייחס לרבנות הראשית לישראל כגורם המשפיע והקובע בעניין השאלות ההלכתיות, שהתעוררו כתוצאה ממציאת קברים ישנים וכל כיוצא באלה.

עמדת המבקר, כפי שהביא אותה מר ענר במאי 2010, ראש הממשלה החליט לחזור לתכנית המקורית, להעתיק את הקברים לטובת בניית חדר מיון ממוגן. ברגע שיש החלטה של ראש הממשלה, מבחינתנו הסוגיה נמצאת במצב שבו היא צריכה, או לא הסוגיה, רק ההחלטה צריכה להתבצע.

בדיון הקודם שבה וסקרה חברת הכנסת ד"ר אדטו את עניין סיפור בניית חדר המיון באשקלון, שמתמשך בעצם משנת 2004. לפי הטענה הוקצה כסף לבניית חדר המיון עוד על ידי הממשלה הקודמת. לאחר שנתגלו קברים, העבודה הוקפאה עד להחלטת הממשלה על הזזת הקברים. החלה להתבצע עבודה בשטח כולל חפירות, כולל עבודה של קבלן השלד. הבעיה שעלתה היא כי בשנת 2007, במסגרת קיצוץ תקציבי הפיתוח של משרד הבריאות, הוחלט לחזק גם את הצפון וכספים שהיו אמורים להגיע לאשקלון – הועברו לצפון, בשל התעכבות הבנייה ושימשו, צריך לומר, למיגון בתי חולים בנהרייה ובצפת.

אני קורא את טענות הגברת חברת הכנסת ד"ר אדטו. אני מבקש לא לחזור על דברים היום, אנחנו פה בישיבת מעקב. עובר לישיבה באוקטובר 2010 היו חסרים כ-60 מילון שקלים להשלמת התכנית המקורית, המיגון של חדר המיון ובניית המעטפת וכדי לענות על כלל הצרכים של חדר המיון, מה שנקרא שלב ב', כולל בניית חדרי ניתוח ממוגנים ומחלקת אשפוז צריך היה 225 מיליון שקלים. לפי טענתה של חברת הכנסת אדטו, משרד הבריאות שנתן מענק של 500 מיליון שקל לחברת אסותא לבניית בית חולים באשדוד, צריך היה קודם ליתן מענה לתושבי אשקלון. סגן השר כפר בטענה הזאת. כתוב.

לא, אבל זה משרד האוצר.

משרד האוצר. יכול להיות שבטעות נכתב בפרוטוקול.

דברי שההליך המשמעותי ---

נכון. אני מדבר מן הפרוטוקול, יכול להיות שנפלה שגיאה. מנהל בית החולים ברזילי, ד"ר שמעון שרף ---

יש שינוי גיאופוליטי. המנהל זה ד"ר חזי לוי מזה חודש.

מנהל בית החולים ברזילי, אני מבקש לא להפריע לי באמצע. יכול להיות שאין שינוי. אין שינוי בהוראות שלי שלא נכנסים פה אחד לדברי חברו.

צודק.

מנהל בית החולים ברזילי אז, ד"ר שרף, טען כי בניית חדר המיון תיעצר בגלל מחסור בכסף, הוא טען למחזור של 60 מיליון שקלים. שלב ב', אותו שלב ב' שהגדרנו אותו חדרי ניתוח ממוגנים, מחלקת אשפוז והגביר את הויכוח לגבי ההמשך, שיש צורך דחוף בתוספת תקנים, תוספת מיטות, חסרים כ-100 מיליון שקלים לחדרי ניתוח ועוד 250 מיליון שקלים לחדרי האשפוז. ראש עיריית אשקלון בני וקנין, הגדיר מה משרת בית החולים, ביקש מהוועדה להגיע לביקור. ד"ר אדטו הייתה במקום, דיווחה. אנחנו ביקשנו אז, אדוני סגן השר, התייחסות ממשרד הבריאות לשלוש טענות מרכזיות. לגבי סטאטוס השלמת תכנית שלב א', בניית המעטפת וחדר המיון – אותם 60 מיליון שקלים. ביוני הייתה החלטת הממשלה שדיברה על חיזוק הצפון ואשקלון, נאמדה ב-480 מיליון שקלים, נקבע כי החלטה או ביצוע ההחלטה מתפרש על 4 שנים, עד 2011. בתוך התכנית האוצר העמיד 209 מיליון שקלים. כל השאר התבקש המשרד לגייס מתרומות, מתקציבי הפיתוח שלו.

הקיצוצים בתקציב הפיתוח של משרד הבריאות השליכו על כלל הפרויקטים. כמו כן הייתה ירידה בשער הדולר, שהשליכה על כספים שהתקבלו מתרומות. בנוסף הייתה התייקרות ניכרת בחומרי הגלם וגם היה תעדוף של פרויקטים בפורייה ונהרייה, ולמעשה נמצא מצב שבו אשקלון נסוגה מפני פורייה ונהרייה. המעבר לשלד שהיה נכון אז, יש בעיה לסיים את הפרויקט בברזילי. שלב א' ושלב ב' הוא למעלה מ-500 מיליון שקלים. 60 מיליון שקלים יתנו מענה לסיום המיון והאשפוז התת קרקעי. לסיום כל הפרויקט דרושים עוד בעצם 300 מיליון שקלים. ביקשנו לדעת גם מה סטאטוס התכנית לטווח ארוך, וביקשנו תשובות לשאלות מדוע הבנייה מתעכבת לגבי האשפוז במובן התת קרקעי, שהתחילה בסוף 2010. קבלן לעבודות שלד, נמסר לנו שייכנס בתוך שבועיים מהישיבה שלנו. העבודה שלו מוערכת בשישה עשר חודשים, והייתה סוג של אמירה שהעבודה כולה תסתיים בשלהי 2014.

האוצר כדרכו, אמר שאפילו יום אחד לא יתעכב בגלל סיבה תקציבית, וסגן השר אמר כבר אז שהכסף שניתן למימון בית החולים באשדוד, בשום אופן הוא לא כסף של משרד הבריאות, כמו שאמרת פה היום. אז סיכמנו את הדיון, קבענו ישיבת מעקב, אותה אנחנו מקיימים היום. אמרנו חצי שנה, אנחנו מקיימים את זה, בדיוק חצי שנה שהצדדים ידווחו על ההתקדמות. רשמנו לפנינו התחייבות משרד האוצר, שלא תהיה מחלוקת בין משרד האוצר למשרד האוצר למקרה שחסר כסף, או תעלה טענה שחסר כסף, להשלמת השלב הנוכחי וביקשנו לקבל איזה שהוא רעיון מסדר, או איזה שהוא מתווה להשלמת השלב הבא, חדרי ניתוח, מגדל אשפוז, ומיגון כללי. זאת תכלית הישיבה.
עכשיו אני שמח לשמוע שמונה מנהל חדש לבית החולים ברזילי. מה שם אדוני?

ד"ר חזי לוי.

חזי לוי זה אדוני? אני מאחל לו הצלחה גדולה.

תודה רבה ואני מצטער שהתפרצתי לדבריך.

לא, בסדר, זה קורה, לא נורא. מתווה הדיון יהיה בדיוק כפי שעשינו בפעם הקודמת. לנציג הביקורת אין. אם חברי הכנסת רוצים בפתיחה או אחרי שידבר סגן השר ואנשים אחרים. חברת הכנסת אדטו, את רוצה לשמוע קודם ואחר כך לומר? בבקשה.

תודה.

אדוני סגן השר, הבמה שלך. אדוני יפרט, ישתמש בכל החברים שנמצאים פה.

אני אקדים ואומר, כפי שאמרנו אז בפעם הקודמת, כרגע העבודה בשטח מתנהלת. כרגע סיימו את היסודות, כך אני מבין ולפי התקציב עד סוף השנה יסיימו את השלד, יש לנו מימון לזה ויש תקציב למשרד הבריאות, ובזה אין בעיה. לקראת ההמשך, ב-2013 זה יהיה, אז אני מקווה ואני מניח שאנחנו נבוא בהסכם עם האוצר על התקציב ל-2013.

הפלטים שהיו באחרונה לא פגעו בתקציבים האלה?

אז זה לא. חכו. אני לא יכול להגיד לך שלא פגעו בתקציב בנייה ---

לא, אני כרגע מדבר על זה.

אז בזה לא. על אף שהייתה לנו ישיבה דווקא לפני כמה ימים עם האוצר על הפיתוח, על הפלטים, על הדברים האלה, אני מקווה שהגענו פשוט להבנות שנגיע להסכמות על הדברים. אבל בכדי לחזור למה שנוגע לאשקלון, כרגע סיימו את היסודות, אני מקווה שלפי התכנית, מה שנמסר לידי יהודה רון, והוא יגיד את זה בקולו, שהעבודה מתקדמת בשיא המרץ. יהודה, ברשותך.

כן. יהודה רון, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון, בבקשה.

אני רק אוסיף עוד כמה מילים לאינפורמציה שנמסרה על ידי סגן השר. כפי שכבר דיווחנו בפעם הקודמת, עבודות השלד מתבצעות כמו שצריך. הקבלן עובד גם בשעות מאוחרות יותר. הוא אמור לסיים את העבודה עד סוף השנה. יחד עם זאת, אנחנו מתכוונים בקיץ לא לחכות לסיום השלד, אלא בקיץ להוציא את המכרז הגדול להשלמת כל עבודות הפנים, כולל המערכות האלקטרו-מכאניות, מיזוג אוויר, חשמל ואינסטלציה. כך שבעצם, ככל שיתאפשר, אנחנו רוצים להתחיל בקומה התת קרקעית של האשפוז המוגן, בהשלמות, בעוד שהוא בונה את המשך השלד. ואני רוצה להזכיר, הפרויקט הזה הוא פרויקט של בניין כירורגי. אני אחזור על משהו שכבר אמרתי, אבל כדאי שיישמע גם עכשיו. זה בניין כירורגי שהיקפו הכולל למעלה מ-40,000 מטר, שעלותו למעלה מ-500 מיליון, אם אנחנו כוללים בתוך זה גם את ההצטיידות.

השלב הזה שבו אנחנו מדברים, מתייחס לאשפוז מוגן, תת קרקעי, בהיקף של 350 מיטות, מיון או מחלקה לרפואה דחופה, כפי שהיא נקראת; ומעטפת נוספת של עוד שלוש קומות, מעטפת, אני מדגיש, מעטפת ממוגנת, כך שכל הקובייה הזאת כולה תהיה ממוגנת, וזה שלד בלבד. לחדרי הניתוח אגף דימות, דהיינו – רנטגן, MRI וכל מה שכרוך בזה, טיפול נמרץ – אנחנו משלבים בזה, חשוב להדגיש את זה, אנחנו משלבים בזה גם אגף ילדים וטיפול נמרץ ילדים, שמלכתחילה היה מתוכנן להיות על הקרקע, אבל בגלל בעיית הקברים, צרפנו אותו לתוך הבניין הזה. ומעל כל הקומפלקס הזה, יקומו עוד שלוש מחלקות שהן כרגע לא בבניית השלד. עוד שלוש קומות, סליחה, שלוש קומות של מחלקות אשפוז.
אם נסכם את מה שאמרתי, אנחנו כרגע בונים ומשלימים את האשפוז המוגן התת-קרקעי ואת המחלקה לרפואה דחופה, ובונים עוד שלד של 3 קומות, שכולל בתוכו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ ודימות בעיקר, וכמובן את הנושא של הילדים.

כפי שאמרתי, הפרויקט הזה עכשיו, אם אני אכלול בתוכו את הילדים, למרות שהוא כאילו לא שייך לתכנית המקורית, אנחנו מדברים על היקף של 280 מיליון, כי זה 225 ועוד ה-50-55 של הילדים. מתוך זה, יש לנו את החלק של האוצר שזה בערך 90 מיליון, ועוד איזה 25 מיליון. משהו בסדר גודל עם הילדים, בסביבות 115 מיליון. כל השאר, אנחנו היינו אמורים לגייס מתקציבנו ומתרומות. הבעיה שנוצרה, ונדמה לי שרמזת על זה, והערתי על זה גם בישיבה הקודמת – הנושא של רעידות האדמה - כפי שאתה יודע, שהפלטים לא עושים אבחנה בין פרויקט שבביצוע, ובין פרויקט שאיננו בביצוע. בעצם, הפלטים שלא התרחשו אתמול, אלא היו אני חושב גם בתקופתך כשר אוצר, חלים על כל התקציב. ואז זה פוגע כמובן גם בפרויקטים שהם בביצוע, ומטבע הדברים, בגלל שהפרויקט הזה התעכב, לא יכולנו לעצור. באותה החלטת ממשלה היו גם המחלקות לרפואה דחופה בנהרייה ובפורייה, לא בזיו. וכמובן, בגלל ההתייקרויות והקיצוצים ושער החליפין שירד, כמובן חלק מהכסף שהיה מיועד לברזילי, מתקציבנו, לא מהחלק של האוצר – הופנה על מנת להשלים. ולשמחתנו, שני הפרויקטים האלה על פי החלטת ממשלה, בנהרייה ובפורייה, הושלמו.

בדיון שהיה פה ---

ואני אגיע לחלק הזה.

אולי עוד מילה? על אף שיש לי הבנות עם משרד האוצר, אני אומר שאת הפלטים החזירו לי. אני אומר, הבנות יש לי על זה.

גם אנחנו החזרנו ---

בזה אני מסיים, כי יש הבנה עם האוצר ---

לא, לא, אני רוצה לבדוק איתך נקודה אחת. פה נרשם בסיכום הדיון, התחייבות של משרד האוצר, שלא תהיה מחלוקת ביניכם לבינם למקרה שחסר כסף, או תהיה טענה שחסר כסף. זאת אומרת צפינו. העניין הנוכחי, הצהיר משרד האוצר, שאני לא אקבל פה ולא אשמע פה טענה שלכם, שיש לכם מחסור לסיים אותו. זה המצב?

לשלב הזה – יש הסכמה עם האוצר עקרונית, אני מדגיש, הסכמה עקרונית. יושב פה איש האוצר, אני חושב שהוא ידבר.

מאה אחוז, בסדר. אז כמגיעה להם מחמאה, מגיעה להם מחמאה. זה היה הסיכום, זאת הייתה ההתחייבות שלהם, ואם הם עומדים בה אז זה בסדר, זה יפה מאד. זה יפה מאד. אבל אני צריך לברר את זה, כי אני לא רוצה שברגע האחרון פתאום נעלה על איזה בנקט קטן. עד כאן, מר רון?

כן.

אדוני, מנהל בית החולים, ד"ר חזי לוי, שוב ברכות, תעשה ותצליח והלוואי שתהיה מובטל ממעש. זה אני מאחל לך. קשה לי להאמין ---

פרט ליולדות.

כן, יולדות כמובן, וודאי. יולדות וניתוחים פלסטיים, שתעשו אנשים יותר יפים.

אני גם מייחל להיות מובטל. אלף צהריים טובים ותודה על הדיון. אנחנו לצערי עדיין לא מובטלים ממעש, ואנחנו שומעים כל הזמן על העומס ועל 60 חולים במחלקות ונעשה הכל כדי להיות מובטלים ממעש.

לא, התפילות והאיחולים שלי לוקח להם זמן להתקבל. פעם זה מתקבל.

אוקי. נקווה שיתקבל לפני שהבניין יעמוד על תילו.

זאת אומרת – לא הכל פרוטקציה.

לא.

אז אלף, אני באמת רוצה קודם כל להודות על כך שנמצאה הדרך להתחיל את העבודות ולהתחיל להקים את הבניין. לבניין יש חשיבות רבה, למרקם ולתפקיד של בית החולים אשקלון במקום שבו הוא נמצא, מן הסתם. וכמו שנאמר, זה לא רק חדר מיון, אלא זה גם 350 מיטות ממוגנות, תת קרקעיות, שהחולים אמורים להיות מועברים אליהן בעת חירום, ובעת שאשקלון עלולה למצוא את עצמה לצערנו מופגזת, ואנחנו רואים את זה רק ביום שישי האחרון בערב, שהטילים לא שוכחים להגיע גם לאשקלון. ולפיכך, יש למקום הזה חשיבות רבה ובוודאי חדרי המיון.

אנחנו נצטרך להמשיך את הדיון, ואני אעשה את זה אני מניח מול משרד הבריאות ומשרד האוצר, לגבי המשך הפרויקט, אלף שיימצא הכסף, כמו שנאמר כאן, לגמור את החלק הזה ואת חדרי המיון ולמצוא את הפער להתייקרויות ואת הפער שחסר כעת להשלים את חדר המיון. אבל יתרה על כן, ושוב, ופה אין אף נימה של טרוניה, נהפוך הוא, אבל אנחנו נצטרך להשלים את הדיון מול משרד הבריאות וסגן השר ומול האוצר, כי אני חושב שמכל הפרויקט הזה, כפי שהוא תואר על ידי יהודה, ואני מודע לו גם מתפקידי הקודם, השלמת חדרי הניתוח היא דבר קריטי. כי קשה להעלות על הדעת שאנחנו מייצרים חדרי מיון מהחדשים והמודרניים ביותר, עם 56 מיטות למבוגרים ועוד פינות לילדים וטיפול נמרץ, ואנחנו לא משלימים חדרי ניתוח וטיפול נמרץ ממוגנים, שברור שבמתאר שאליו אנחנו מתכוננים בטיפול בנפגעי טראומה, זה השלמה קומפלימנטרית ברורה וחשובה מאד של הטיפול. ובמבנה של היום, אנחנו אמורים להעביר את החולים מחדר המיון החדש, הממוגן, אל חדרי הניתוח הישנים ושאינם ממוגנים. אז אני מעלה רק את החשיבות של העניין. שוב, אין פה מידת טרוניה, ואנחנו נצטרך להתפתח עם זה בשיח, עם המשרד ועם משרד האוצר, ואני יודע גם שיש כוונות כאלו והכרה בחשיבות של העניין במשרד הבריאות.
בכל מקרה, נכון לכעת, הפרויקט של חדרי המיון בלבד והפרויקט של קומה ממוגנת, אמור להסתיים עד שלהי 2014. יש לי פה תמונות מלבבות שמראות את ההתקדמות בשטח שקיימת. יש כבר חלק ניכר מקומת האשפוז הממוגן, שכבר עומד על תילו. ואני גם אצטרף לתקווה שנשלים את זה במהרה, ושנמצא את הדרך הכל כך חשובה להשלים את קומת חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ והדימות לפחות, ובבוא הזמן גם את מחלקות האשפוז לכירורגיה ולחטיבה הכירורגית. אבל חדרי הניתוח הם חלק חשוב מאד, שנצטרך לתת את הדעת כולנו כיצד להצליח ולהתקדם גם בו.
ושוב, תודה על כל מה שנעשה עד כה.

תודה לך, ד"ר לוי. ברוך בואך המנכ"ל.

תודה רבה, אני מצטער על האיחור, אני הייתי בוועדה אחרת.

זה בסדר גמור, אבל עד עכשיו אנחנו עוד לא הלכנו לאיבוד, ברוך השם הסתדרנו. משרד האוצר, מר רועי כפיר.

טוב, תודה לד"ר לוי. למעשה הדיון הקודם שהיה פה לפני חצי שנה, עיקרי הדברים נאמרו בו. אנחנו מודעים לזה שלמשרד הבריאות נוצרו פערים להשלמת הפרויקט הזה, בגלל התייקרויות של חליפין ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים להגיע איתם לסיכום באמת, לאפשר לפרויקט הזה להסתיים. שכמו שאמר פה יהודה רום, מבחינת תזרימית, באמת בתחילת השנה הבאה, איפה שהוא אתה אמור לפגוש את הבעיה הזו עם המזומן. יחד עם זאת, לא השלמנו את הדיון בינינו, לא בגלל מחלוקות, פשוט עוד לא הושלם. התחלנו אותו, צריך לסיים ומה שנאמר בפעם שעברה עדיין תקף. אנחנו נגיע לסיכום.

תודה רבה. מחמאות. עיריית אשקלון. סגן ראש העיר, מר בן דוד.

כן, וגם סופיה ביילין, סגנית ראש העיר, שלום.

בוודאי. לא חשבנו אפילו לשנייה. כן, אז מי מדבר? לא כל אחד, רק אחד ידבר.

אז עמרם.

טוב. חשיבות השלמת בניין בית החולים, כפי שמתוכנן במיוחד כשאשקלון הפכה להיות יישוב ספר, עיר ספר, להמחיש בעצם שישנה אזעקה ובית החולים אינו ממוגן, זה כבר גורם לחולים לפגיעה נפשית ואולי גם פגיעה גופנית. יש משמעות כשהחולים שוהים בבית חולים ממוגן, זה תורם לבריאותם. אני לא רוצה לחשוב בכלל על חלילה פגיעה בבית החולים עצמו. אני גם לא רוצה לחשוב שהסכם השלום עם מצרים יופר. אנחנו נמצאים באזור שהוא היום, אף אחד לא יכול להעריך מה יהיה בו.

לכן, אני חושב שיפה שעה אחת קודם. אני לא רוצה לחשוב שחלילה תהיה פגיעה ואחר כך כולם יתעוררו וירוצו, ולא רק את ה-60 מיליון שדרושים היום להשלמה, אלא יתנו גם פי כמה. אבל אני חושב שמאד מאד רצוי לסייע לנו להשלים את השלב הראשון.

תודה רבה.

ואני רק רוצה, ברשותכם, להזכיר כמה מטופלים יש. לא מדובר רק בעיר אשקלון, שיש בה 130,000 תושבים, אלא גם מסביבה – גם אשדוד, גם קריית גת, שדרות, מדובר על אלפי ---

500,000 איש.

כן, 500,000 איש, יותר אני חושבת. היום יותר.

500,000 איש בעוטף עזה.

כן, וראיתי, ממש לפני כמה ימים הייתי בסיור. ראיתי איך עושים שם עבודות עפר, ממש לאט לאט. שני פועלים ראיתי.

איפה?

בבנייה עצמה. בחדר המיון.

יהודה, זה נכון מה שהיא אמרה?

אני ראיתי בעיניים שלה.

את אני לא יודע, יש לי בן אדם, שהוא יגיד אם זה נכון.

את יכולה לחזור על מה שאמרת?

תרשמו לעצמכם, שנייה, המנכ"ל, סגן מנהל בית החולים, תרשמו לכם את הטענה שסגנית ראש העיר אומרת שבביקור שהיא הייתה במקום, נראה שהקצב, ואני עושה סבב חזרה ואז תענו לכל הטענות, כי אני מניח שתשמענה עוד טענות. שקצב העבודה ומספר הפועלים במקום נראה כזה שזה ייקח עוד 10 שנים לבנות את הבניין.

שני אנשים היא אמרה.

שנייה, שנייה.

לא, שהיא תדייק.

שניים או שלושה.

שניים, או שלושה.

מכל מקום, היא כסגנית ---

אני אחר כך אגיד בדיוק באיזה תאריך.

אבל תני לי רגע להגדיר את זה. זה ברור לך? אי אפשר בכל זמן נתוון לקבוע עמדה לגבי קצב התקדמות הפרויקט, לפי מספר הפועלים שם. פעם ככה, פעם ככה. הטענה שעולה פה מצד סגנית ראש העיר, שמהביקור שהיא ערכה במקום זה נראה כאילו הקצב, או נפח העבודה, נפח הפועלים בזמן הנתון שהיא ביקרה שם, מעיד על כך שפועלים, אני לא רוצה להגיד עצלים, אבל העבודה מתמהמהת.

ההסתדרות הרפואית בישראל, סגן יושב הראש, ד"ר פלדמן.

תודה. אנחנו היינו בזמנו בקרב הכועסים על חוסר ההתקדמות, ואנחנו רוצים להצטרף למברכים על ההתקדמות ועל הקצאת התקציבים ועל התנופה. אני רק כאזרח פה, רוצה להרים גבה ולשאול האם בפרויקט לאומי כזה, אנחנו מסתמכים על תקציב שבא מתרומות. למה יש את האלמנט הזה בתוך התקציב ולא משהו מובנה שהמדינה מתחייבת עליו, כשתרומות צריכות להיות לאקסטרות, לא לדברים הבסיסיים.

טוב. יש פה עוד מישהו שהוזמן ולא קראתי בשמו? ארגון? שם? אדם?

אני אגיד מילה, ברשותך.

אני אעשה את הסבב הפוך, המנכ"ל. אחרי שידברו חברי הכנסת, הסבב חוזר דרככם אל סגן השר, אל המבקר ואז אנחנו מסיימים.

בבקשה, ד"ר אדטו.

טוב, תודה רבה. שתי שאלות לי. דבר אחד זה באמת נושא הקצב והחשת הקצב. והשאלה שלי, אם תזרים המזומנים היה בקצב משמעותי יותר, האם גם קצב הבינוי היה משמעותי יותר? האם אז לא היית אומר, יהודה, שאתה הולך להוציא מכרז לשלד רק בקיץ, כי אם אפשר היה להאיץ את הכל אם היית מקבל את הכסף מהר יותר, זו שאלה מספר אחת. כי היינו ביחד ושמענו את ה-2014 בתור תאריך יעד, ואנחנו יודעים שאם זה יהיה 2014, בהתחלה של 2014, סוף 2014, זה עוד המון זמן מעכשיו. ולכן השאלה שלי היא מה משמעות המזומנים ---

השאלה מאד ברורה. יש מקרים שבהם אתה יכול לשים את כל הכסף, אין יכולת ייצור. השאלה אם ישימו לך את כל הכסף, אם אתה יכול לקצר את התהליכים. שאלה חשובה וברורה.

הדבר השני, ד"ר חזי לוי, המנהל החדש של בית החולים הוא באמת רק חודש בתפקיד שם, ולכן הוא היה עדין מדי בהערכה שלו מה צריך באמת לעשות כשבונים כזה פרויקט, במקום כמו אשקלון. זה קביל, זה פשוט לא קביל שאתה בונה חדרי מיון תת קרקעיים, אבל החדר שלך, שאתה מעביר את החולים לרנטגן ול-MRI החדש שיש להם שם ול-CT החדש שלהם, הוא חיצוני, הוא בחוץ, הוא בצריפים. לא יכול להיות שאתה בונה בית חולים ממוגן, של המאה ה-21, ואתה משאיר את הדברים האלמנטאריים שקשורים לחירום – חדרי ניתוח, חדרי דימות, ואני לא מדברת על מחלקת ילדים, שמחלקת ילדים זה סיפור אחר. היא תישאר בצריפים, לא בצריפים, זה לא הכי על סדר היום. אבל טיפול נמרץ, חדר ניתוח, זה לא קביל להשלים פרויקט בסדר גודל כזה, בלי לסיים את הדבר הזה.

ולכן, אני חושבת שזה לא דיון שייערך אחר כך עם משרד הבריאות, ואחר כך יגידו אין כסף, ועכשיו עושים פלט מהתקציבים וכדומה. זה חלק בלתי נפרד מחדר המיון. חזי, סליחה ש---

נא להתייחס לזה. זה לא צריך להיות ---

רק שלא תהייה אי הבנה.

זה לא צריך להיות בתור הערה למנהל בית החולים או לעובדה שהוא חדש. זו תפיסה שאת זכאית לה, ואת כחברת כנסת זכאית להטיח את זה בו ובמנכ"ל המשרד ---

לא, זה לא בהטחה, זה להיפך, זה ברוח גבית.

ובסגן השר, ולקבל תשובה לתזה שלך.

זה הרוח הגבית. ההיפך. אני רק רוצה להבהיר רוני, שלא תהיה אי הבנה לגבי מה ה-500 מיליון שאמרתי בפעם הקודמת. ה-500 מיליון זה כסף שמשרד האוצר העביר לאסותא על מנת שיבנו בית חולים חצי פרטי באשדוד.

בסדר.

ומכאן לכן זה לא היה בכלל קשור למשרד הבריאות, זה היה רק למשרד האוצר.

הטענות למשרד האוצר, נכון.

רק משרד האוצר שמצא אז את הכסף.

נכון, בסדר. ד"ר סולודקין, חברת הכנסת סולודקין.

קודם כל אני מברכת את יושב הראש הוועדה שלנו, חבר הכנסת רוני בר-און, שאתה מתמיד ---

לא צריך, תוותרי על זה. זה נכנס אוטומטית לפרוטוקול.

שמתמיד לעשות ישיבות המשך. זה מאד חשוב, אני חושבת שזו שיטה מאד נכונה של עבודה בוועדה לביקורת המדינה.

מה נעשה כשלא יהיו תקלות, שבית החולים יושלם, כשהכל יהיה בסדר. מה, נלך לים?

אני גם מנהלת את המנהל החדש של בית החולים ברזילי, ד"ר חזי לוי, זו עבודה חשובה. ואני רוצה לשאול שאלה. אם בטהרן יודעים שהמכרז יהיה רק בקיץ בנושא, ומה יודעים? בגלל שכאילו ---

זה פה, בחדר השני, בוועדת חוץ וביטחון תשאלי את זה.

אבל אני חושבת שהוועדה לביקורת המדינה היא מעל חוץ וביטחון. מה שאני אומרת, אם יש זמן וביום שיש הייתה אזעקה וכולנו ---

תגידי גילוי נאות – את מאשקלון.

כן, אני כתושבת העיר צריכה לומר שאני תמיד חושבת בזמן האזעקה על שני דברים. אחד זה אמא של בעלי, שגרה בשכונה שאין מיגון בכלל; ודבר שני, אני חושבת מה עושים בבית החולים ברזילי? עם החולים האלה, שלא יכולים, שאין אף מיגון. אז בגלל זה אני רוצה להמריץ את השר, שר הבריאות, שאני מאד מכבדת, ואנחנו חייבים לדרוש זירוז של הבנייה והתהליכים, בגלל ש-2014, אני לא יודעת. המצב של ברזילי זה המוכנות של העורף.

תודה רבה. כן, אדוני המנכ"ל, בתשובות לשאלות.

השר יביא מסין פועלים סינים עכשיו, כשהוא יהיה בסין.

פרופסור גמזו, שתי השאלות של חברת הכנסת אדטו ובעצם גם השאלה של חברת הכנסת ד"ר סולודקין, מתמזגת לתוך הדבר הזה. יש פה שתי שאלות, שאלות של יכולת אובייקטיבית, זאת אומרת לו יודיעו שאתה יושב על הכסף ברגע זה, האם אתה יכול להאיץ את התהליך, וכמובן השאלה הסובייקטיבית, ואז נצטרך גם לערב את האוצר, בהינתן שאפשר לצמצם את גנט הזמנים מול כסף, מול תזרים יותר אוהד, האם אפשר להתכנס לדבר הזה. אלו בעצם השאלות, בקליפת אגוז. וכמובן השאלה של ד"ר אדטו, בקשר להיגיון. once אתה עושה את הפרויקט, אז איזה היגיון יהיה שאתה מתחיל אחר כך לרוץ עם האלונקות בפתוח, ולהחזיק את כל היחידות שהן חלק בלתי נפרד מכל התהליך, בצריפים ובאתרים לא מוגנים.

זירוז התהליך זאת ההנחיה במשרד, ויהודה שבנה הרבה בתי חולים בארץ, יודע שברזילי נמצא אצלנו בעדיפות ראשונה, לזרז את התהליך. עובדים שם גם בלילה. זה הכיוון שלנו, כמו שעובדים בבתי חולים אחרים, אגב. אנחנו בפרויקטים כאלה גורמים למערכת לעבוד מסביב לשעון. ואני אומר, אם יש מצב שבו נתפס האתר כלא עובד כמו שצריך, אז צריך להודיע ולומר לנו באותו רגע. אנחנו נברר מה קורה מול החברה המבצעת, אבל זה לא צריך להיות ככה.

הגברת סופיה ביילין, הוא נותן לך תשובה עכשיו.

כן, כן, אני שומעת.

הוא אמר שאם ראית שם באמת שהייתה איזו סוג של תקלה שנראה לך כמו שני פועלים או אתר מוזר, תתני לו יום, שעה, הוא יבדוק מה הייתה סיבת התקלה. אבל הוא עונה לך וזה חשוב שתהיי ערה לזה. הטענה היא שעובדים יום ולילה מסביב לשעון, וזה חשוב להם לגמור הכי מוקדם שאפשר. אם ראית תקלה – תדווחי להם והם יבחנו את עצמם מול הקבלן, איפה זה נפל.

תודה.

כן, בבקשה, פרופסור גמזו.

בנושא של השלמת השלד בשלוש הפונקציות של חדרי ניתוח, טיפול נמרץ ודימות. זו בעיית תקציב. אם אתה שואל אותי האם בית החולים ב-2014 צריך את הפונקציות האלה בתוך הבניין – התשובה היא כן. אנחנו במשרד הבריאות בונים את כל המערכת ואנחנו משקיעים באמת גם בצפון, גם בדרום, במסגרת התקציב שניתנה לנו. אגב, צריך לזכור שאת תקציב הפיתוח של השנים 2011-2012 וקצת אולי אפילו בשנה הבאה לאחר מכן, סגן השר, יחד איתי, אני חושב שמקצועית זה גם נכון, הנחה להעביר לבתי החולים לבריאות הנפש. זו בעיה אחרת לחלוטין. כל התקציב הועבר לשם.

עכשיו, יכולתי לבוא ולהגיד ליהודה, תשמע, את ה-100 מיליון שצריך בשביל שלוש הפונקציות האלו – ברזילי. אבל אני חושב שהדבר הנכון היה באמת לפתח את בתי החולים לבריאות הנפש. אתה שואל אותי האם זה נדרש? מאד נדרש. כי הרי תזכרו את הרטוריקה שהייתה לפני שנתיים, כשדיברו אז איפה יהיה חדר המיון פה, חדר המיון שם. ואז אמרו – זה יהיה במרחק כזה וכזה מחדרי הניתוח. אני זוכר שאלה היו הדברים שכולם באו והעירו. אז עכשיו זה 200 מטר מחדרי הניתוח. זה 200 מטר מחדרי הניתוח. זאת אומרת אותו חדר מיון ממוגן שייבנה, ועכשיו יצטרכו לרוץ עם הפצוע, יצטרכו לרוץ שוב 200 מטר, כשבמקומות אחרים, סבירים, מה שצריך היה לעשות זה לעלות במעלית שלאק למעלה, ואתה בתוך חדרי הניתוח. מה שקורה באיכילוב, ממנו באתי, שמחדר המיון אתה יורד טק למטה, 20 מטרים, או כמה, פחות מזה. אתה בתוך חדרי הניתוח.

יש לך גם שיפוע, זה הולך יותר מהר. כן, כן.

אבל שוב, אני במגבלת תקציב. אתה שואל אותי האם זה נכון שהאוצר יקצה עוד כסף לזה? זה נכון. שהממשלה? בוודאי שנכון. אבל לא יודע, אני כרגע לא הולך ונכנס להם לתוך הכיס. אבל ראוי שבשלב הזה של השלד, נגמור את כל הסיפור – גם את חדרי הניתוח וגם את הדימות, אבל בעיקר את חדרי הניתוח והטיפול נמרץ.

עכשיו פרופסור גמזו לשאלה האובייקטיבית. לגבי השלב הספציפי הזה, התזרים משפיע על קצב הגמירה שלו?

לא, לא. אני לא נותן להם. אני דוחף את זה גם בלי תזרים.

הבנתי. אז קיבלת תשובה גם לזה וגם לזה. יש לכם עוד משהו להוסיף לפני שאני פונה לסגן השר?

אני רק רוצה לומר לחברתי הד"ר רחל אדטו. אני לא חושב שצריך אחר כך, אני חושב שכל מה שאמרתי שהדבר הזה חיוני, בדיוק כמו שהמנכ"ל אומר. אני רק חושב שהשיח הזה והעבודה, לא צריך להיעשות כרגע כאן בוועדה. הדבר הזה נעשה, נעשה בעבר, נעשה כעת ויימשך הלאה, כדי לעמוד על כך שנשלים את חדרי הניתוח.

תגיד לי, רועי, יש איזה סוג של התחלת דיבור לגבי השלמת הפרויקט? אתם רואים מתי זה בקלפים? איך זה בקלפים? כי בכל אופן, הדברים שעולים פה, נגיד שבאוקטובר נהיה כבר אחרי הגראדים, קאסמים, what ever, לא קורה. זה נכון שזה רעיון לא רע להשקיע בבתי חולים לחולי נפש, כי עד שיפלו פה הטילים כולנו נשתגע, אז צריך גם חולי נפש, אתה מבין? אבל מדברים על זה משהו? זה באיזו שהיא תכנית עבודה, מישהו חושב על זה?

זה הוצג לנו באופן כללי באחת הישיבות. לא. לא ייחדנו לזה דיון עד עכשיו. בהתאם גם לא ----

אני מציע שבכל אופן תתחילו מה שנקרא אדוני סגן השר ואדוני המנכ"ל, להתחיל קצת יותר ללחוץ בכיוון הזה. כי אם יקרה נס ויביאו דיון תקציבי בשנה הקרובה, מה שלא בטוח, אז יכול להיות שהעובדה שמצטבר פה דיון אחרי דיון, ויש פה כבר איזה נרטיב מסוים, יכול להזיז אתכם בסדרי עדיפויות קדימה בעניין הזה. אז שלא נהיה במצב שנבוא לדיוני תקציב ויגידו לנו – מה אתה רוצה, משרד הבריאות לא עבד מולנו בעניין הזה. אז בתנועת המלקחיים של הדיון פה, באשקלון, שאנחנו מקיימים מפעם לפעם, שהשיח עולה, שרק חדר מיון ממוגן לא מספיק, אלא צריך להתחיל להתכנס עם כל האלמנטים מצילי החיים הנוספים סביב חדר המיון הזה, יכול לעזור לך אם אתה עושה את התנועה שם, בתכנית הזאת.

כן, מר רון, אבל בקצרה.

כפי שאמר רועי, אנחנו דיברנו על זה. גם לפני שבוע הייתה איזו שהיא פגישה אצל סגן השר ליצמן ואני הצגתי את הדרישות, כולל את זה, והובטח, כרגע אני לא מתחייב בשמם, הובטח שנקיים על זה דיון לקראת 2013.

טוב, תודה רבה. כבוד סגן השר, בבקשה.

אפשר להוסיף?

לא, אנחנו לא נוהגים פה. רק המבוקרים. אנחנו פותחים את הדיון, המבוקרים מדברים, אחר כך כל בעלי העניין מדברים, ואז המבוקרים חוזרים ואנחנו סוגרים את הדיון. אלא אם יש לך משהו להגיד שחשוב מאד לצורך הדיון, אז תגיד אותו בקצרה.

אני רק רוצה להדגיש שבכל מדינה מתוקנת, כאשר מחתימים על פרויקט, צריך גם ליצור את התקציב, גם אם זה רב שנתי, ולא לתת לו להתנדנד ולמצוא תמיד איך להשלים עוד שלב ושלב. כמי שממונה על מינהל הנדסה באשקלון, כשאנחנו בונים פרויקט, אנחנו מתכננים את כל התקציב מראש, מאיפה מגייסים, כך שהפרויקט לא נתקע.

כן. בסדר. אוקי, שמענו את ההערה. כן, בבקשה, כבוד הרב ליצמן.

תודה אדוני יושב הראש. יש לי דווקא הרבה הלנות לאדוני סגן ראש העיר, אבל מכבודך אני לא אעשה את זה.

לא, לא.

אז בוא נעזוב. מה שאני רוצה להעיר זה כמה דברים. בפרויקט הזה, כפי שצוין, עובדים 24 שעות. עכשיו, הדבר היחיד שאני יודע שמי שעובד 24 שעות ורוצים לזרז אותו, שיקום שעה יותר מוקדם. אין לי דרך אחרת. מה אפשר לעשות מאשר לעבוד 24 שעות? בלילה עובדים, בבוקר, ביום עובדים. מה יותר מזה אפשר לעשות? ויש לנו רצון לסיים את הפרויקט הזה. אגב, אני חייב להגיד לד"ר פלדמן. שאלת שאלה טובה, למה תרומות. אתה צודק בעצם. אבל אתה יודע, זה פרויקט לאומי, לצערי אני אומר, היום כל בתי החולים הם פרויקטים לאומיים. אל תחשוב שתל אביב יותר טוב. אני אומר את זה גם למכרז, כל מיני. אני לא רוצה לנקוב כרגע בבתי חולים.

היה פעם איש פוליטי מאד חשוב שדיבר איתי על תרומות, אז הוא אומר – התרומות הן לא בשביל אלה שמקבלים, הם בשביל התורם. זה לחזק את הקשר עם העם היהודי והתורמים. זה לא בשבילנו, התרומות. זה אלה שנותנים, זה חשוב להם שאנחנו לוקחים תרומות.

יש בפרשת השבוע משהו, אבל אני לא אגיד לך על זה עכשיו משהו. בפרשת השבוע כתוב וייקחו לי תרומה. בשונה מהספרים ---

הקדוש ברוך הוא צריך תרומה? מה זה?

ומה זה כתוב - וייקחו לי? היה צריך להגיד וייתנו לי תרומה. אז לא משנה ההסבר, שמה שנותנים - נותנים גם לעצמם. לא משנה כרגע, אבל יש ספר, יש מחבר אחד, אח של נעם אלימלך שהיה קדוש עליון, שאומר, שגם אני צריך. רש"י אומר לי לשמי, צריך לתת לשם שמיים, שגם המקבל צריך להיות לשם שמיים.

וגדולי הרבנים אומרים שכשפושט יד מתדפק על הדלת שלך – הוא מזכה אותך במצווה ענקית. זה נכון. זו תפיסת עולם מאד חשובה.

אני רוצה להעיר כמה דברים. ולכן, גם בתרומות אתה צודק, אבל ברור שעם כמות הבנייה שישנה היום בבתי חולים, ויש המון בנייה. אני שמח על זה, גם התת קרקעי באיכילוב וברמב"ם ובהדסה הפרויקט החדש. הרי השתתפנו בהכל, אנחנו משתתפים כל הזמן. ולכן ברור שזה לא פשוט בלי תרומות.

אבל אם התייבשו התרומות, אז צריך עדיין ---

בסדר, אנחנו מקווים סוף סוף. אתה יודע מה? העובדה שיש חנוכת הבית בהדסה בעוד חודש ימים, משהו כזה, ויהיה ברמב"ם בעוד שלושה חודשים, סך הכל רואים שמסיימים. נכון שהם נורא לחוצים ונורא קשה, אבל בסדר. עוזרים כמה שניתן וזה המצב.

עכשיו, לעצם הדבר. אני חייב להגיד שאשקלון, בית החולים ברזילי, הוא בית חולים במקום רגיש מאד. ולכן יש בהחלט אינטרס, מעבר לויכוח של בית הקברות והמקומות, כי אני יכול להתפלמס כאן ולהגיד – אם רוצים גם יולדות וכל מיני דברים, סך הכל חוזרים למה שאני רציתי בהתחלה, במגרש החנייה, שרציתי לעשות משהו יותר גדול. אבל בוא, בלי ויכוחים על כל הדברים. ברור לי שאנחנו רוצים לסיים מה שיותר מהר את בית החולים הזה. יום קודם צריך לסיים אותו, אין ספק בזה.

ולכן, אנחנו נעשה את כל הדברים שצריך לעשות עם משרד האוצר, ננהל איתם את המשא ומתן. התחלנו באופן רציני, אני מקווה שאין לי בעיות. נראה שאין לי בעיות עם האוצר. דיברתי עם בר סימן טוב, דיברתי עם יהודה ביחד לפני שבוע. אחר כך ישבנו, נכון יהודה? שאנחנו בעזרת השם נקבל ונקווה שלא נצטרך את המיגון.

סגן השר, זאת הנקודה היחידה בעצם. אני מודה שאני בנסיבות די מרוצה ממה שאנחנו שומעים פה ברמת המעקב, ששקט בגזרה של המימון ושקט בגזרה של העבודה ועובדים, ברוך השם והכל מתקדם כמו שצריך. הנושא שדיברנו עליו כבר אז, הרעיון המסדר, המתווה של חדרי הניתוח של מגדל האשפוז, או חדרי אשפוז, המיגון הכללי, זה בכל אופן איזה שהוא רעיון מסדר או מתווה כללי, שהוועדה תרצה לראות אותו בישיבה הבאה בעוד חצי שנה, בכל אופן, אדוני המנכ"ל. וזה חשוב שתביא אותו וביקשנו את זה לפני חצי שנה.

אני חייב להעיר לאדוני שבזמנו, לפני שנה, ללא ויכוח על המיקום של הבנייה, אני חשבתי שזה לא נכון. אגב, ראש הממשלה גם חשב ככה, להשקיע שני מיליון שקלים למיגון הקיים.

אוקי.

לא, אבל דחו לי. מנהל בית החולים סירב בזמנו, לא משנה כרגע.

בסדר, אבל תבואו עם איזה שהוא רעיון. אנחנו לא אומרים לכם מה לכתוב.

רציתי, חשבתי. לא, כרגע אני לא בטוח שזה רלבנטי, כי יכול להיות שעד שיסיימו את המיגון הישן, יש כאן ---

כבוד סגן השר, אנחנו לא שמים את שיקול הדעת שלנו במקום שיקול הדעת שלכם. אתם הרשות המבצעת, אתם אלה שצריכים לתכנן, לבחון ולהציע את הפתרון. אנחנו רוצים להיות פה בבחינת מעקב על זה שאתם מתנהלים בקצב הנכון, לקראת איזה שהוא סוג של פתרון, שאנחנו יודעים שהוא לא מונח מעבר לדלת.

אתה רוצה להוסיף משהו, מר ענר? טוב, תודה רבה.

שמענו היום דיווח, הדיווח הוא בהחלט משביע רצון, ככל שהדברים נוגעים לבניית האשפוז המוגן, התת קרקעי. גם ההתנהלות הפנימית בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר, ככל שהדברים נוגעים לתקצוב הפרויקט, מתנהלת כהלכה ואין תקלות, כפי שהובטח לנו על ידי נציג משרד האוצר בישיבה האחרונה.

אנחנו מחליטים לקבוע ישיבת מעקב נוספת בעוד כחצי שנה ואנחנו מדגישים פעם נוספת, שאנחנו נרצה לראות שלד של רעיון מסדר, לקראת ההסדרה הכוללת של עניין חדרי הניתוח, חדרי האשפוז ומיגון יתרת בית החולים, או מיגון החלקים החדשים שנבנים ברמה משביעת רצון.

אני מודה לכל המשתתפים ונועל את הישיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:51.