PAGE
28
ועדת הכלכלה
17/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 719>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב בטבת התשע"ב (17 בינואר 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים), התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

ישראל חסון

רוברט טיבייב

אורי מקלב

>
חנניה אפנג'ר - מנהל משרד הרישוי מחוז הנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

כאמל קייס - ראש תחום תקינה, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק רוני לוינגר - ראש חוליית תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

סרן יזהר יצחקי - יועמ"ש הגנת הסביבה - פרקליטות צבאית ראשי, משרד הביטחון

ד"ר שי סופר - מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה פניות ציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

יהושוע שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

חיים מרציאנו - סמנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

שמואל בן ארי - מהנדס רכב, חברת "אגד", חברות להסעה ציבורית

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון להשכרת רכב וליסינג

עו"ד יהונדב בר עוז - נציג לשכת עורכי הדין

אלקנה אפרתי

לאה ורון

יפה קרינצה
<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים), התש"ע-2010>

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא הוא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים), התשע"א-2010, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, שעברה בקריאה טרומית ב-23.6.2010 ואנחנו מכינים אותה לקריאה ראשונה. מציע הצעת החוק, אני מבקש להציג את ההצעה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, תודה רבה גם להנהלת הוועדה שהכניסה את הדיון לסדר היום העמוס. הצעת החוק פשוטה מאוד, היא תחייב את יבואני הרכב החדש להתקין מערכת של התראה – חיישנים בנסיעה לאחור.
החיישן הזה חשוב משתי סיבות. קודם כול, ודאי שהוא יכול להציל נפשות, יכול למנוע פגיעה בילדים או באנשים בנסיעה לאחור, כפי שאנחנו שומעים מפעם לפעם שבנסיעה לאחור יש פגיעות בהולכי רגל – ילדים, מבוגרים, אנשים שלא שומעים. בנוסף, יש גם פגיעה ברכוש, וחביב ממונם של ישראל לא פחות מגופם. אפשר למנוע פגיעה של רכב ברכב או בעצם אחר, זה אמור למנוע את זה. מי שמותקן לו כזה חיישן אומר שהוא לא יודע איך אפשר להסתדר בלי זה. לא מדובר כאן במוצר יקר מאוד. מדובר במוצר מאוד זול, שלא אמור להשפיע כהוא זה על מחיר הרכב ואם כן, אז משהו בשוליים. מדובר על חיישן שהעלות הקמעונאית שלו היא כמה עשרות שקלים אז העלות הסיטונאית היא ודאי וודאי מאוד נמוכה.
חשוב לי לציין, במיוחד שכבר דיברו על כך, שזה לא מונע משום אינטרסים. הייתה כתבה בעיתון, אדוני היושב ראש וחברי חבר הכנסת טיבייב, שיש כאן אולי לחץ של יבואנים של חיישנים כאלה, שרוצים להטיל חובה על כל הרכבים להתקין כזה חיישן ושמדובר כאן על אינטרסים כלכליים - חד-משמעית לא. אני לא מדבר על רכבים שכבר נמצאים בארץ, הצעת החוק מדברת רק רכבים שהיבואן יביא וכל יבואן ימצא לנכון להתקין אצל כל מי שהוא חושב שנכון לו, קל לו וזול לו להתקין. אני חושב שזה ממצה את הצעת החוק.

שמעתי שחברי, חבר הכנסת טיבייב, הגיש הצעת חוק דומה. אני לא מכיר את זה, אבל שמעתי עכשיו מעוזרי.

נעשתה בדיקה בכמה זה ייקר את כלי הרכב?

החיישן עצמו הוא כמה מאות שקלים.

כשאתה קונה רכב מתקינים לך את החיישן בחברה.

זה מגיע כבר מהחברה.

לא מדויק.

היום כשאנחנו באים לקנות זה כמה עשרות שקלים – אנחנו לא מדברים כולל ההרכבה, זה קצת יותר יקר. איך שלא יהיה, אנחנו לא מדברים כאן על חיישן יקר מאוד והתועלת שיש מהמכשיר הזה היא לאין ערוך מכל הסיבות שמנינו – גם בבחינת המציל נפש אחת מישראל, גם למנוע פגיעות באנשים וגם פגיעות ברכוש. בסך הכול, התועלת הכלכלית היא טובה וגדולה. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת טיבייב.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להתייחס ומבקש לדייק. ראיתי את הצעת החוק של אורי מקלב, הייתי בטוח שהיא נפלה. כיושב ראש הוועדה לבטיחות בדרכים אמרתי לעצמי שזה רעיון מצוין ואני חייב לאמץ אותו. כמעט עשיתי העתק מההצעה של חבר הכנסת מקלב, חוץ מכמה שינויים קטנים. אני בהחלט מעריץ את הרעיון ואני בעד הרעיון, כי אנחנו יודעים בדיוק מה קורה ותאונות חצר במגזר הערבי ובמגזר החרדי זו תופעה שצריך לסיים אותה וזה לכיוון הזה. לא ידעתי שהצעת החוק עברה בטרומית, באמת לא ידעתי.
הגשתי אותו דבר, ופתאום אני מקבל את תשובת ועדת השרים לחקיקה, שהיא נגד. מוזר. אפילו לא אמרו לי שיש הצעה דומה ועברה בטרומית. אמרו לי: נגד.

הגשתי הצעת חוק, קצת שונה.

תן לי לסיים. התשובה היא: נגד. למה נגד? אני מקבל תשובה ממי שייצג את הממשלה, השר כחלון שאני מכבד אותו, ואמר: יש לי את התשובה של שר התחבורה, התקינה הישראלית מתאימה לתקינה האירופאית ושם עדיין אין את זה. זו התשובה.

היום אני מתקשר לעוזרים של השר ואומר: רבותי, אני מאוד שמח לשמוע שפתאום התקינה האירופאית השתנתה. אמרו: אנחנו לא עובדים לפי הצעות חוק, אנחנו עובדים לפי התקינה האירופאית והחקיקה של אורי מקלב בכלל לא קשורה לדבר הזה. אנחנו עובדים לפי התקינה האירופאית. זו התשובה.
המסקנה שלי היא שאין שום התאמה בין לשכת לבין משרד התחבורה, כל אחד עובד לפי זרוע אחרת. זו התשובה שאני מקבל, ואני אתן לכם את השם – דיברתי עם עודד היום, לפני רבע שעה.

אני דיברתי אתו אחרי השיחה שלו אתך, אז אנסה ליישר את אי-ההבנות.

העניין הוא די פשוט. אנחנו עובדים בכנסת ישראל, מקום מכובד, ובמשרדי הממשלה אין בכלל התאמה. מצד אחד יש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית, ואותו דבר מפילים בוועדת השרים לענייני חקיקה. למה? אני לא אומר שזה עניינים של קואליציה או אופוזיציה, אני בכלל לא מתייחס לזה, אבל התאמה אלמנטרית – גם את זה לא נקבל? אדוני היושב ראש, זה ביזיון.

חבר הכנסת טיבייב, אני מציעה לך, בנוסף לכך שהעלית את הדברים בוועדה, גם לדבר עם יושב ראש הכנסת, שמאוד מודע ומאוד שומר – הוא לא צריך ציונים ממני - על מעמדה של הכנסת.

תודה. אלה הדברים שהיה לי חשוב להגיד.

זו אותה הצעת חוק? כי הגשתי הצעת חוק. הלכתי לכיוון אחר, וזה היה אחרי ניסיון אישי שלי. אני נוהג באוטו גבוה, ג'יפ. הייתי אצל חברים וחניתי אצלם בחצר. כשיצאתי פתחתי את האוטו ונכנסתי - אם מישהו יושב מקדימה, לפני האוטו, אני לא יכול לראות אותו. התנעתי את האוטו ופתאום החיישנים התחילו לפעול בחוזקה, כאילו מישהו חוסם אותי. אני מסתכל ולא רואה אף אחד. ירדתי לראות אם יש משהו וראיתי ילד קטן, נתקע לו משהו בתוך הג'יפ ורצה להוציא אותו. אחרי שראיתי את זה אמרתי שאני רוצה להציע הצעת חוק שתחייב כל אוטו גבוה בחיישנים מקדימה ומאחורה, זה יכול לחסוך בחיי אדם. במיוחד אוטובוסים, שילדים יורדים מקדימה והנהגים לא יכולים לראות אותם. מורידים תלמידים ואז ילד חותך אותו מקדימה, האוטובוס גבוה והנהג לא יכול לראות. משאית גם כן לא רואה. אמרתי שנחייב אוטובוסים ומשאיות גם מקדימה וגם מאחורה. גם את הצעת החוק הזאת ועדת השרים לחקיקה דחתה ולא אישרה אותה.

ועדת השרים לענייני חקיקה זה איזשהו חור שחור.

אף אחד לא יכול לבוא בטענות, כי זו לא אותה הצעת חוק.

אדוני אולי לא במפלגה הנכונה, אבל אנחנו בקואליציה. . . מה קורה?

זו הצעת חוק שונה, לכן אני לא יכול לבוא בטענות לוועדת השרים.

למה היא שונה? לפחות לגבי חיישנים מאחור היא זהה.

דחו אותה, גם מקדימה וגם מאחור. אמרו שאין תקינה אירופאית לחיישנים. אותו דבר מה שדיברו אתך, וירדתי מהעניין. אחרי שנעביר את הצעת החוק הזו, נבדוק אם אפשר לשלב גם לרכבים גבוהים מקדימה. נבדוק את זה תוך כדי הדיון.

יש בעיה, שזורקים כל מיני תשובות לא הגיוניות בכלל. כאילו מצאו איזושהי תשובה והכניסו, וככה מזלזלים בחברי הכנסת. זה זלזול ברמה הכי נמוכה.

בואו נשמע את משרד התחבורה.

תודה רבה. חס וחלילה זלזול בחברי הכנסת.

עובדות.

תרשה לי, ואני אסביר. העמדה המקצועית של משרד התחבורה הוצגה באופן זהה לוועדת השרים לגבי שלוש הצעות החוק, רק שהיא תורגמה בצורה שונה לגבי כל אחת מההצעות. העמדה המקצועית שלנו היא – ונמצאים לצדי אנשי מקצוע שיוכלו לפרט ולהסביר מדוע - שחיישנים מן הסוג הזה, אם הם אמינים, טובים ותקניים, הם יכולים להציל חיים. אבל כל זמן שאין תקינה לגביהם, ואתה מדבר על מוצר שעולה כמה עשרות שקלים - - -

איך אתם מאשרים להתקין? באוטו שלי יש מקדימה, יש מאחורה, יש הכול. איך אתם מאשרים להם להתקין אם אין תקינה? למה אתם מאשרים לחברה כשקונים אוטו חדש? אני הזמנתי אוטו מהחברה ואמרתי לו שאני רוצה להתקין חיישנים מקדימה ומאחורה. אם אין תקינה אתם צריכים למנוע מהחברות להציע את זה ולא לאשר.

חד-משמעית. למרות שהוא בישראל ביתנו אני מסכים אתו.

יורשה לי להסביר. הבעיה היא שיש בשוק הרבה חיישנים, שלא כולם אפקטיביים לזהות, למשל, בדיוק את מה שאנחנו מחפשים – את הילדים הנמוכים. הם מזהים יופי בגובה של 1 מטר - - -

אז יש מכון התקנים.

תרשה לי להשלים, אדוני. אני אגיע. לכן, מבחינתנו מאושר להתקין רק כאלה שבאו מהיצרן, שהיצרן הרכיב, לא התקנות מקומיות של כל מיני פתרונות שהם לא מאושרים, לא תקניים ולא בדוקים. אחר כך האדם מסתמך על זה שיש חיישנים ומפסיק להסתכל כי הוא חושב שאם יש משהו זה יצפצף, וכך גם מה שהוא יכול היה לראות הוא לא רואה. לכן אנחנו בעד ומאשרים כאלה שהם מקוריים מהיבואן, כי היבואן בחן, בדק, התאים, קיבל תקינה מקומית אצלו. הם לא חלק מהתקינה האירופאית האוניברסאלית, שמחייבת את כל היצרנים, שרכב לא יורד בלי זה מפס הייצור.

זה מה שאמרתם בוועדת השרים?

לא, בכלל לא.

אנחנו מדברים אותו דבר. אמרנו: אין תקינה. המוצרים האלה, שאנחנו מדברים עליהם, שמותקנים על-ידי היצרנים, מהנתונים שיש בידי – הכוונה שלי היא לא לומר שזה יקר וזאת הסיבה שאנחנו מתנגדים כמות שזה מוצע - המחיר שלהם נע בין 350 ל-800 דולר, תלוי בסוג הרכב, ויש יצרנים שלא מתקינים אותם בכלל. המשמעות היא שאם נאמר שרכב לא יעלה על הכביש בישראל - - -

מאיפה קיבלת את המחיר?

אלה הנתונים שאגף הרכב קיבל.

אז אני אומר שאני מחזיק אוטו פרטי שלי, לא אוטו של הכנסת, והזמנתי אותו עם חיישנים מקדימה חיישנים מאחורה דרך צ'מפיון, והם עלו לי פחות בהרבה.

אבל צ'מפיון התקין בארץ, לא התקין היצרן בחו"ל. זה ההבדל.

אם מאשרים לו להתקין בארץ כל הנושא של התקינה יורד לטמיון.

עורכת הדין ראובני, זה לא ברור לי. אתם מאשרים חיישנים רק לכלי רכב שהיצרן בחו"ל התקין אותם בחו"ל?

לפי התשובה שלהם, לא.

אני ראש תחום תקינה במשרד התחבורה. היום מתייחסים לחיישן כאביזר. הוא לא מעוגן בחקיקה והוא נמכר כאביזר על-ידי היבואנים או הספקים בארץ. ברגע שרוצים לעגן את זה בחקיקה זה מחייב תקן, ואין תקן בעולם שקיים עבור האביזר הזה. אי-אפשר לבדוק את היעילות שלו, את הרגישות שלו, את התנאים לגבי אספקתו כשרוצים לשים בחקיקה. כל עוד זה מותקן כאביזר על-ידי היבואנים של הרכבים או היבואנים של האביזרים אין לנו התנגדות.

מי אמור להפוך אותו לתקן?

איזשהו משרד צריך לדאוג לזה, נכון?

מי צריך לבקש שזה יהיה תקן, לבדוק אותו?

צריך ליצור תקן במכון התקנים.

מי אמור לבקש?

זה סוד של המדינה.

אם ייווצר לזה תקן אירופאי. ניתן את ה-ESP כדוגמה - בהתחלה המוצר הזה התפתח, לא הייתה לגביו תקינה אירופאית ולא חייבנו בחקיקה. עד היום סוגי רכב שאין לגביהם תקינה אירופאית ל-ESP שמתאים להם, אין להם חובה חוקית להתקין ESP, אנחנו לא מחייבים את זה. אנחנו מחייבים את זה רק כשיש תקינה אירופאית כדי שנדע בוודאות שהמכשיר שמותקן עושה מה שהוא מתיימר לעשות. עם החיישנים האלה, שכל אחד מתקין, אנחנו לא יודעים מה הם עושים. איך אני יכולה לחייב משהו כשכל אחד יכול לייצר אותו, לקרוא לו "חיישן בטיחות" והוא מודד בגובה מסוים, רק איזשהו נפח – דבר חלול הוא לא מודד, דבר אחר הוא כן מודד, כן ילד או לא ילד, רק עד גובה מטר, מגובה מטר - - -

מכון התקנים הישראלי יכול לבצע את הפעולה הזאת?

בוודאי שכן, חד-משמעית. אבל מישהו צריך לבקש מהם.

- - - רואה חשיבות רבה בחיישנים, שיכולים להציל חיי אדם. למה משרד התחבורה לא לוקח את הנושא הזה ושולח את זה למכון התקנים הישראלי ונקדים את האירופאים? למה הוא לא שולח את זה למכון התקנים הישראלי ואומר להם: אני רוצה 1, 2, 3 – בואו נייצר תקן לנושא. האם ניתן לעשות את זה?

היום מכון התקנים לא יכול לבנות את זה. צריך לבנות תקן, עם התקצוב שלו ועם הזמן שלו.

מי צריך לדאוג לתקן הזה? לא קיבלנו תשובה עד עכשיו. חצי שעה אנחנו עומדים באותו מצב, מי צריך לדאוג לתקן הזה?

תפנה אתה, גם אתה יכול לבקש.

יש משרד התחבורה? הוא צריך לדאוג לזה או לא? אני שואל את השאלה הכי פשוטה בעולם.

אדוני, כרגע יש מהלך שמתקיים בין משרד התחבורה לרשות המסים, וזה מתן תמריץ במסים. כל רכב שיגיע לארץ כשהוא מצויד על-ידי היבואן עם חיישן - - -

לפי התקן הישראלי או לא?

ברגע שהיבואן - - -

אנחנו עושים גלגולים סביב התקן. יש תקן או לא ומי צריך לזה?

אין תקן, הוא אמר את זה במפורש.

סליחה, אני מבקש שמעכשיו רק מי שאני נותן לו אישור לדבר ידבר. לא מתפרצים ככה. רשות הדיבור שלך, תסביר לי בדיוק את הנקודה הזאת. האם משרד התחבורה הישראלי יכול לבנות תקן ולבקש את זה ממכון התקנים הישראלי או לא יכול?

תקן אפשר לבנות עם תקצוב ועל-ידי יצירת ועדה במכון התקנים. צריך רק לשים לב שאין תקינה, לא אירופאית ולא אמריקנית, שדומה לדבר הזה. צריך ליצור תקן מהיסוד, על כל המתחייב מהדבר הזה. כל דבר אפשר לעשות. האם כדאי לעשות את זה אם אנחנו יוצרים תמריצים שרכב שמגיע לארץ עם החיישן הזה יקבל הטבה במיסוי בארץ? זה יוצר תמריצים לכל מי שרוצה לקנות רכב חדש, שהוא יהיה עם האביזר הזה. בימים האחרונים בדקתי עם היבואנים. הרוב המוחלט של כלי רכב בישראל היום, בלי חקיקה ואפילו בלי תמריץ, מתקינים את החיישן הזה במעמד הרכישה.

אבל בתחילת דבריך דיברת על כך שלא ניתן לעגן בחקיקה התקנת חיישנים. אמרת גם שאין היום, ואני מצטטת: אין תקן בעולם לאביזר זה. אז בעוד שאין תקן בעולם לאביזר זה אתם פונים לרשויות המס על מנת לתת הטבות במס על כלי רכב, אחרי שעורכת הדין ראובני אומרת לוועדה: תקשיבו רבותי, איננו יכולים לחייב בחקיקה את הנהגים להתקין חיישנים משום שאנחנו לא יודעים אם הם עונים על הצרכים, לגבי גובה, לגבי סוג. אני לא מצליחה להבין את האינפורמציה שאתם מוסרים לוועדה.

יש אביזרים, וזה מקובל בכלי רכב שיש התקנת כל מיני אביזרים לתוספת של נוחות ושל בטיחות. הם לא מחויבים בבדיקת תקן. ברגע שאנחנו מעגנים את זה בחקיקה אנחנו אחראים על תפקוד האביזר. אם מישהו ייסע ברוורס וחלילה ידרוס מישהו או יפגע במישהו אנחנו, כמשרד התחבורה, אחראים לכך שהחיישן היה אמור לעבוד, היה אמור להתריע, היה אמור לסכל את העניין הזה. היום הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. היום אנחנו לא יכולים להגיד שהחיישן יכול לתת מענה, זה לא יכול להוריד מהחובה של הנהג לגבי נסיעה אחורה, כפי שמתחייב בחוק. דבר כזה לא ניתן לבדיקה. זה המצב נכון להיום.

רבותי, אתם פשוט מזלזלים באינטליגנציה של הוועדה.

טוב. בבקשה לשאול אותי שאלות ממוקדות, לא דברים כלליים.

האם נהג צריך להסתכל לאחור או לא בגלל החוק, זו המשמעות? אתם אחראים לתקינות של כל אביזר? זה לא שהיום אנחנו משנים את החוק ומורידים מחובתו של כל נהג להסתכל ולהביט היטב אם יש מישהו או לא. אנחנו מדברים על עוד אביזר, שהוא עזר במקום שהנהג לא רואה, אתם הראשונים שצריכים לדאוג לזה וכל יום שעובר צריכים להיות תמהים למה לא עושים את זה. כן תקינה או לא תקינה – אתם אומרים ואתם יודעים את זה שזה יכול להציל נפשות כל יום. אנחנו עדים לאסונות שנגרמים בנסיעה לאחור, ובחלק גדול מהמקרים אי-אפשר למנוע את זה כי מי שלא יוצא פיזית לא רואה את זה. אז יש אביזר שיכול לקדם ולמנוע את זה, אז אומרים שלא יכולים לאשר את זה כיוון שאין תקינה אירופאית. אז תהיה תקינה ישראלית.

אדוני, מעבר לסוגיית התקינה שהיא סוגיה נפרדת – הנושא של מכון התקנים והפניה לתקן - היום כל אדם יכול להגיד שהוא מוכר חיישנים כאלה וכאלה ואין אפשרות לדעת איזה חיישן מתאים. צריך להיות סטנדרט, שמשרד התחבורה יאשר אותו, כדי שיהיה אפשר יהיה לקבוע כזה דבר בחקיקה מחייבת.

אתה צודק מצד אחד. מצד שני, מישהו צריך ליזום את התקן, נכון? אוקיי, את זה כבר שמענו. ההתנהלות לפני החקיקה, לפני שזה הגיע לפה – יכול להיות שהם לא מזלזלים, אלא כל אחד לא יודע מה עושה השני. זה פשוט חוסר התאמה במשרד התחבורה - זה המכתב שאני כותב היום למשרד התחבורה.

למשרד התחבורה יש עוד מה להוסיף?

צריך גם לקחת בחשבון שיש תקנה 359, שמחייבת אוטובוסים, משאיות מעל 15 טון, טרקטורים ורכב עבודה בהתקנת זמזם בנסיעה לאחור. אני לא רוצה שיהיה שם איזשהו קונפליקט בין זמזם שיזמזם בזמן שהאוטובוס נוסע לאחור לבין צפצוף של המכשיר הזה. בגלל זה צריך שיהיה תקן. לא הגיוני שבאותו זמן גם יהיה צופר או זמזם לנסיעה לאחור ועוד זמזם של חיישני רוורס. צריך לקחת את זה בחשבון, ואת זה יכולה לעשות רק תקינה.

אז מה המשמעות שהביאו היום - - -

לאוטובוסים ולכלי הרכב שהזכרת יש תקן מחייב?

כן, יש תקן. יש חובה לזמזם בנסיעה לאחור. הוא מזמזם בנסיעה לאחור.

מאחר שאתה אומר שעיגנתם בתקנה 359 את החובה, האם כשעיגנתם את החובה, לכך יש תקן ישראלי?

כן, גם עולמי וגם אמריקני.

אדוני היושב ראש, אפשר לשאול את היועצת המשפטית שאלה?

בבקשה.

האם גברתי יודעת מה התקנה הראשונה שתוקנה בארצות-הברית אחרי המצאת הרכב?

לא.

זה אמיתי לחלוטין – התקנה הייתה שלפני כל רכב צריך לרוץ בן-אדם להכריז על בואו של הרכב מחשש שאנשים יידרסו. לדעתי, אתם מקיימים פה ויכוח כשלכם יש בעיה, שהיא אמיתית. אתה לא יכול לומר: אני מחייב לשים משהו, כשאתה לא יודע להגדיר אותו ולתקנן אותו. מצד שני, זה אמצעי בטיחות שהוא חיוני מאוד. כשמשרד התחבורה ייקח את הנתונים של דריסות ילדים במגזר הערבי יראה שצריך לעשות משהו, באמת צריך לעשות משהו. מספר הילדים הקטנים שנהרגים במגזר הערבי הוא בלתי סביר במדינה כמו מדינת ישראל.
עכשיו השאלה היא לא למה לא, השאלה היא למה כן. בואו תגידו איך כן, משום שאפשר להטיל את החובה ולהגדיר הגדרה כללית של מענה. אני חושב שיש סיטואציות כאלה. אפשר להגדיר מה המינימום שזה צריך לתת. לא להגדיר את התקן אלא להגדיר מה המינימום בכדי שזה יקרה. בואו תחפשו את הפתרון של איך כן. חבר'ה, לא להתחפר.

ברשותך, התחלתי לציין את זה. יש עבודה שמתקיימת היום בין משרד התחבורה לרשות המסים. כל יבואן שיצהיר שהוא מביא רכב עם חיישן כזה, בלי לבדוק את כל הפרמטרים שלו, הוא יקבל הטבה במיסוי. הוא יקבל ניקוד ויקבל הטבה במיסוי, וזה יהווה תמריץ. כלומר, אם מתרגמים את זה, זו השתתפות במימון.

אתה סותר את עצמך. דיברת כל כך על חשיבות התקן, אמרת שאין תקן אירופאי ואין תקן אמריקני. אותם רכבים שאתה רוצה לתת להם הטבה, איזה תקן יש להם?

אני לא דורש תקן.

אז למה כאן אתה דורש תקן?

בחקיקה אני חייב. זה ההבדל.

אם היום אתה, כמשרד התחבורה, מכריז שאתה רוצה לעשות תקן לנושא הזה ולהפעיל את מכון התקנים, כמה זמן לוקח ליצור תקן לנושא הזה?

לפחות חודשים רבים.

אין משהו שאפשר להסתמך עליו בעולם. מדובר על מעבר לחודשים, מניסיון העבר בדברים דומים.

אני מבקשת לחזור ולהזכיר את הדגם של ה-ESP. אנחנו חושבים שצריך להתקדם בדבר הזה באותו האופן כמו שעשינו עם ה-ESP.

אנחנו לא יודעים מה זה דגם של ESP.

ESP היא מערכת בקרת יציבות. זה דבר שהתפתח בעולם והתחילו יצרנים לייצר ולהתקין בכלי הרכב עוד לפני שהייתה לו תקינה. זו מערכת עם ערך בטיחותי מוכח, אבל לא הייתה לה תקינה מוגדרת. בשלב הראשון, במשך כמה שנים נתנו תמריצי מס משמעותיים כדי לעודד יבואנים להביא כלי רכב שבהם זה מותקן כדי לעודד אנשים להעדיף את הרכישה של כלי הרכב שבהם זה מותקן. במקביל, התקינה האירופאית לא נשארת מרחוק. התקינה האירופאית רואה מה היצרנים מייצרים, רואה את ההתפתחויות ויוצרת תקינה.

אתם רוצים להשליך מאותו דגם של ה-ESP לנושא החיישנים?

כן. כיום יש את החיוב, החל מ-2010, ל-ESP אבל החיוב הוא מדורג לסוגי רכב, לתאריכים משתנים, בהתאמה להתקדמות של התקינה. הרכב הפרטי היה הראשון שזה היה לו, מ-1.1.2010 רכב פרטי לא עלה לכביש בלי ESP. עם הרכב הכבד יותר זה מתקדם יותר לאט, התאריכים הם דחויים – חלק ב-2012 וחלק ב-2013, לפי הצפי של השלמת התקינה. בינתיים, כיוון שהמוצרים קיימים והיבואנים מתאימים אותם לכלי הרכב שהם עצמם מייצרים ובודקים אותם, אנחנו מעודדים את זה על-ידי תמריצי מס כדי שיהיה יותר משתלם. אבל לקבוע חובה כאשר אין תקינה ורק אצל חלק מהיצרנים עושים את זה, אחת המשמעויות תהיה חסם יבוא לסוגי רכב שהיצרן לא בשל להתקין, כי הוא לא פיתח את זה לבד ואין לו תקינה להסתמך עליה ומוצר מדף לקנות. השאלה היא אם אנחנו רוצים ליצור חסמי יבוא לסוגי רכב.

גברתי, אם הזכרת את ה-ESP, גם שם אני מניח שהיה איזשהו סטנדרט של מה שהיבואן מחויב אליו.

לא סטנדרט שלנו.

היבואן יכול היה להתקין כל מוצר שהוא תחת השם הזה?

יש תקינה ל-ESP.

לא, קודם לכן. לפי מה שאתם מציעים פה, כל אדם יוכל להתקין כל מערכת שקוראים לה "מערכת חיישנים", בלי שום בקרה מה היא מאפשרת ומה לא?

היום אין בדיקה, אתה יכול להתקין כל דבר.

אנחנו מציעים להסתמך רק על הצהרה.

אני חושב שיש כאן איזו הטעיה. כל מוצר שמיובא לארץ, ולא משנה עכשיו אם הוא מוצר בטיחותי או אביזר – גם אם זה מראה לרכב וגם אם שרשרת למראה - חייב לעבור תקינה. הרי זה - - -

זה לא מדויק.

יש מכון התקנים - - -

יש הבדל בין בדיקה שנעשית לייבוא לבין תקן ישראלי, שנעשה על-פי חקיקה ובסוף מאושר על-ידי שר התמ"ת.

אני רוצה להביא נורה בשביל להתקין בכנסת– צריך בשביל זה תקינה? לא יכול להגיד יבואן: אני מביא עכשיו מנורות, זה צריך לעבור את מכון התקנים. היבואנים יגידו לכם את הבעיות ואת העלויות על כל שינוי – המפעל שינה משהו במוצר, דורשים מהם מחדש. אם מביאים כזה חיישן בתור אביזר, הוא לא עבר מכון תקנים?

הוא לא עבר תקינה, הוא עבר התאמה לרכב.

אבל הוא עבר בדיקה? נתנו לייבא דבר כזה בלי שזה עבר מכון התקנים?

גם הולכים לתת לו הטבות במס, בלי שעבר שום דבר. יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, בבקשה.

ברשותכם, אני רוצה לעשות סדר בדברים שהוצגו פה, בלי להביע כרגע דעה על החיישן עצמו. יש הבדל מהותי בין פריט שאפשר להרכיב אותו כאשר הרכב גמר את ליין הייצור לבין פריט שאי-אפשר להרכיב אותו. ה-ESP, מערכת היציבות, זו דוגמה של פריט שאי-אפשר להרכיב אחרי שהרכב ירד מפס הייצור. לעומת זה, חיישני רוורס, כמו רדיו, כמו מערכת אזעקה, כמו מתקן לאופניים ועוד כהנה וכהנה, אפשר להתקין בכל שלב.
עד לפני חמש שנים יצרני הרכב נתנו דגש גדול על בטיחות הנהג. כלומר, כל אביזרי הבטיחות שהיו בתוך הרכב, כל מבחני הריסוק וכל מה שהיה - המטרה המהותית שלהם הייתה להגן על המשתמש, על הנהג בתוך הרכב. בחמש השנים האחרונות המגמה השתנתה. יצרני הרכב הבינו שלא מספיק להגן על הנהג, אחוז הנפגעים מחוץ לרכב הוא לא יותר קטן – ברוב המקרים אפילו יותר גדול - וצריך להגן גם עליהם. בשנים האחרונות התחילה מגמה של פיתוח אמצעים ואביזרי בטיחות שאמורים להגן על המשתמשים. חלק מהם, היצרנים הקדימו את התקינה ורק מאוחר יותר התקינה התאימה את עצמה. הדוגמה הקלאסית היא מה שאנחנו קוראים הגנת הולכי רגל. מ-1 מינואר 2010 התקן האירופאי והתקן הישראלי מחייב הגנה של הולכי רגל. זה מבנה מיוחד של פגוש קדמי, מכסה מנוע וגריל, שכאשר הרכב פוגע בהולך רגל הנזק להולך יהיה הכי קטן שאפשר, שחוזק החומרים ותכנון החלקים יהיה כזה שחס וחלילה לא ייערף לו הראש וכו'. רק אחרי שהמערכות האלה פותחו ויצרני הרכב התחילו לייצר אותם נוצר התקן, כי אי-אפשר לעשות תקן בלי לעשות ניסוי, במירכאות או בלי מירכאות.

כאשר אביזר מסוים מותקן על-ידי יצרן הרכב, העלות שלו היא 350 דולר. למה? כי יש מעל 100% מס. כלומר, אם אביזר כזה עולה 100 דולר ליבואן הרכב, לך, כמשתמש, הוא עולה 250 דולר כי יש 83% מס, יש 16% מע"מ ואם הוא בא מהארצות השלישיות אז יש עוד 7% מכס. תעשו חשבון, זה 126% מס בגדול, ולכן זה המחיר. אם הוא מותקן בארץ המחיר הוא שונה. זה כדי לנסות להבין את התפיסה הכללית.

הנושא של חיישני רוורס, כמו עוד אביזרים - קיים פיתוח אצל יצרני הרכב, שלאט לאט הוא נכנס לייצור ההמוני, ולחלקם עדיין אין תקן. יותר מזה - - -

מה זה "חלקם עדיין"? יש כאלה שיש להם כבר תקן בעולם?

לחיישני רוורס אין. אני אומר אביזרים מסוימים. נתתי את הדוגמה של הולכי הרגל – לפני שלוש שנים לא היה והיום יש. חלק גדול מהאביזרים האלה, ההערכה שלנו, של איגוד יבואני הרכב, היא שעם הזמן יהיו תקנים שיחייבו את האביזרים האלה או את חלקם ואז יצרן הרכב מחויב לבדוק את הרכב עם האביזרים במעבדות מוסמכות באירופה, ומשרד התחבורה מאשר על-פי אותן בדיקות.

כמה זה זמן לקח בעולם, מהניסיון שלכם לגבי האביזרים שהזכרת – הפגוש, הגריל וה-ESP?

אם אני זוכר נכון, הולכי הרגל היה סיפור של ארבע שנים. ה-ESP, שנכנס בתקן אירופאי לפני שנה ברכב פרטי, ההתקנה שלו והפיתוח שלו זה משהו כמו חמש שנים.

כמה זמן כבר משתמשים בחיישני רכב בעולם?

זה תלוי. ברכבי יוקרה זה תהליך שהתחיל יותר מוקדם, ברכב העממי זה תהליך שלוקח - - -

דרך אגב, מבדיקה שלי בתחום אחר, רכבי יוקרה הגדירו את המפרט הטכני המינימלי המתחייב לחיישן. לא סתם שאלתי אותה את השאלה על התקנה הראשונה, כי אנחנו יכולים להתחיל מבראשית על כל תולדות הרכב ותעשיית הרכב, לא נגמור עם זה. השאלה פה היא נורא פשוטה: אין תקן ויש צורך, מה עושים? זו השאלה. אני אומר לך, לי מספיק שמשרד התחבורה יגדיר לטובת קיום הצעת החוק הזו הגדרות יצרן של גורם מסוים. זה הכול. שייקח הגדרות יצרן של גורם מסוים ויגיד - - -

זה בעייתי.

כשהאלטרנטיבה זה לא, מה יותר בעייתי?

קודם כול, אם יש צורך, כמו שיש צורך בהרבה דברים, אז מי שיש לו את הצורך מתקין. מי שחושב שיש לו את הבעיה מתקין.

סגרנו עניין, בסדר.

לעצם ההצעה. אם אתה לוקח מערכת שמתאימה לרכב יוקרתי - - -

למה המדינה מחייבת בממ"ד? מי שיש לו צורך - שיתקין; מי שאין לו צורך – שלא יתקין.

זה בדיוק כמו ה-ESP, כי אתה לא יכול לבנות את הממ"ד אחרי שהבית נבנה.

ברצינות? למה לא?

אצלי, בקומה החמישית, אם אני רוצה לשים בעיה יש לי בעיה.

תעבור בית, תחליף רכב. מה הדיון פה? הדיון פה אומר את הדבר הבא: באים חברי כנסת ואומרים לך שהם חושבים שיש בזה צורך.

אני לא אמרתי שאין צורך. אם אתה רוצה לתת לי לגמור משפט – אמרתי בהתחלה שאני לא רוצה כרגע להגיד את דעתי על החיישנים. היות שיש פה קצת בלבול באיך הדברים מתבצעים ניסיתי לעשות סדר מה אפשר ומה אי-אפשר לעשות לפני, מה אפשר ואי-אפשר לעשות אחרי. לגבי הנושא של התקינה - ברגע שיש חקיקה, היא צריכה להגיד לי מה מותר ומה אסור.

יש לי הכי הרבה סבלנות בעולם. זה לא קורס תיאורטי, מבוא. יש פה הצעת חוק, אתה יכול לעזור לנו לפתור? ההרצאה שלך מעניינת אבל היא לא רלוונטית.

בבקשה, חבר הכנסת טיבייב.

כדאי לנו לסגור את הישיבה ואני בכל מקרה הולך ליושב ראש הכנסת וליועץ המשפטי של הכנסת לפוצץ את העניין של שלוש הצעות החוק שאחת עוברת ואחת לא ואת העניין של ועדת השרים לחקיקה. אני ממש הולך על זה רעש. הזלזול בחברי הכנסת ובוועדה לא יעבור לסדר היום. אני מציע לך לסגור את הישיבה עכשיו.

תודה רבה. שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה, בבקשה.

אין אחד מאתנו, כל אלה שיושבים כאן, שלא רוצה שרמת הבטיחות ברכבים תהיה הגבוהה ביותר ובאמת אנחנו עושים את הכול, הן במערך ההיסעים והן במערך הרכבים האחרים. לגבי רכבים מסוג אוטובוסים, כמו שנאמר פה על-ידי חנניה, יש בהם זמזמים ויש גם מערכות טלוויזיה. אבל לגבי חיישנים – יש הרבה מאוד סוגים של חיישנים וכל פעם יש המצאות חדשות, בלי לזלזל ולפגוע בחברי הכנסת, כולנו מכבדים אותם. יש המצאה כרגע שרוצים לשים מראות מקדימה לרכבים גבוהים שלא רואים את האנשים; פעם שניה רוצים לשים חיישנים מקדימה; פעם שלישית רוצים לשים מראות בצדדים. זה הולך לקריאות שניות ושלישיות והדברים מתקבלים, והתוצאה היא שהפעילות המקצועית אינה נלמדת כאן ואתם עושים טעויות בדברים שצריכים לתת את התשובה.

אתה לא מאמין שחיישנים מאחור יכולים לחסוך בחיי אדם?

כן, אני מאמין, אבל הבעיה היא לא זאת.

אז הצעת החוק הזאת היא הצעת החוק המתאימה. אנחנו לא מדברים על מראות, אני מדבר אתך על חיישנים מאחור – הם יכולים לחסוך בחיי אדם או לא. זה מה שאני בודק.

כבוד היושב ראש, יש לזה מערכת טכניקה. הזכירה עורכת הדין ראובני מקודם את העניין שיש הרבה סוגי חיישנים. כל אחד ייצר חיישנים מהסוג שלו ויש מאות. עכשיו אתה הולך ומרכיב חיישנים ואין לזה אחריות של משרד התחבורה, כי אין לזה תקינה. החיישנים, והזכירה את זה יפה מאוד חוה ראובני, אתה לא יודע מה סוג החיישן, איך הוא פועל, מה הפרישה שלו לשטחים, מה הפרישה שלו לגובה, איזה סוג הוא יכול לקלוט במסגרת החיישן.

חבר'ה, בואו תנמיכו. אני מחדד שוב את השאלה. אתם המומחים, אתם בעלי המקצוע. אנחנו מבינים. נכון, אנחנו חברי כנסת, לא מצטיינים באינטליגנציה יתרה, פופוליסטיים, אבל אנחנו מבינים שכשאין תקינה קשה להעביר. אבל חברת מרצדס שמתקינה, מגדירה הוראות יצרן למי שמתקין לה?

יכול להיות. אני לא מתחייב.

מה יכול להיות? נכנס בורג למרצדס בלי שיש לו תקן במרצדס? אין. נכון שאין? עכשיו אני רוצה לומר לך את הדבר הבא: אין תקינה מצד אחד ומצד שני יש מציאות. התשובה של האדון: תשלח אנשים שיתקינו לבד - היא תשובה של אין.
האנשים האלה מייצגים ציבור, עלה צורך. אני בא אליך ואומר לך שאין תקינה, בואו נלך על הצעת פשרה. הצעת הפשרה של היעדר התקינה - ומשרד התחבורה צודק בזה - אפשר להציע הצעת פשרה מסויגת שאומרת שאנחנו מעבירים את פה את אחריות היצרן, לא נבדק. יש גם תשובות כאלה. עזבו אותנו מתיאור המצב, אנחנו רוצים לדלג מעל המצב, תעברו את השלב הזה.

בהחלט יש דברים לכאן ולכאן, אני לא שולל שום דבר. אבל אם לעשות פעולה, למה לגרד את אוזן שמאל עם יד ימין? למה לא לפנות קודם כול לתקינה עצמה ולעשות אותה בפעילות של התחייבות, שמכון התקנים ייתן תשובה בתקופה הכי קצרה שאפשר, ועל בסיס אותה תקינה נוכל לעשות מערכת חקיקה מסודרת?

תודה. חבר הכנסת מקלב, מציע הצעת החוק, בבקשה.

עם כל חוסר ההבנה שלנו בהרבה דברים, כפי שאמר האדון שאנחנו מחוקקים ולא יודעים, אבל חיי אדם בכל אופן כן חשובים לנו וכן מבינים בדבר הזה. אנחנו יודעים שיש היום משהו שיכול לחסוך בחיי אדם ויש גם משהו ייחודי לארץ, שאולי אין באירופה – תאונות הדרכים האלה, שילדים מתחת לרכבים. זה קורה בארץ בגלל נסיבות אובייקטיביות, בהחלט יכול להיות. גם הנושא של היעדר תשתיות, ובמגזר הערבי זה קורה הרבה יותר בגלל החיים בחצר כשגם הרכב חונה בחצר, הצפיפות בכלי הרכב. אני לא מזלזל גם בפגיעה ברכבים חונים וגם החיסכון בנושא הכספי.
לדעתי, יש כאן שני פתרונות. אחד, אם הבנתי נכון לזה ישראל התכוון, אנחנו לא חייבים לחכות לתקינה אירופאית. בחלק הזה, דבר שמציל נפשות, נסתמך על היצרן שמה שהוא מתקין זה בסדר. יכול להיות שזה לא הטוב ביותר, אבל חברה שמייבאת, חזקה עליה שלא תוציא תקלה תחת ידה ולא תרכיב משהו שנוצר באופן פיראטי. אנחנו גם לא מתעסקים עם כל החברות, אם היא טובה ב-99% מהאביזרים שהיא עושה היא תהיה טובה גם באביזר הזה. ברגע שאנחנו מחייבים את היצרן להתקין, בלי שיש לנו תקינה ובלי שאנחנו יכולים לבדוק, אבל ספק מציל חיי אדם זה גם מספיק חשוב. הסיבות שנאמרו פה, שאדם מסתמך על החיישן הזה ולכן הוא לא יסתכל – זה לא דבר שאנחנו יכולים להיתלות עליו. אנחנו לא משנים את חוק הנהיגה, אנחנו יודעים שכל אדם צריך להמשיך להסתכל וגם עם החיישן אנשים צריכים להביט. זו הצעה אחת.
הצעה שניה, שלא נחייב את היצרן אבל נחייב את יבואני הרכב. דהיינו, שהחיישן יותקן בארץ. בארץ נתקין תקינה של המכשיר הזה, מכון התקנים יקבע תקינה. משרד התחבורה יפנה למכון התקנים – זה תהליך שייקח כמה שבועות, אבל מכון התקנים יכול – ואחרי שיש תקינה של מכון התקנים הישראלי, שהוא מספיק מכובד, יבואני הרכב יתקינו גם את חיישן הרוורס כמו שמתקינים אזעקה או כל דבר אחר. זה לא פטנט שיצא לפני חודשיים, חיישן הרוורס נמצא כבר כמה שנים, הוטמע חזק, אנשים יודעים כמה שהוא חשוב.

התקינה הישראלית לא יכולה לקבוע תקינה מוקדמת לתעשיית הרכב.

זה לא לתעשיית הרכב.

זה תעשיית הרכב.

כמו אביזרים – אמרת שלא כולם, אבל אני נתקלתי, בוודאי אביזרים מסוימים - שמייבאים לארץ והם חייבים בתקינה. חלק גדול מהדברים שמביאים לארץ מכון התקנים צריך לאשר, אתה לא יכול לייבא מה שאתה רוצה. אתה יכול לייבוא צעצוע לילד, בגד, נורה?

מניסיון אישי, אנשים שרצו לייבא נורות לארץ באופן אישי, אמרו להם: לא. מכיוון שהבאת 40 נורות זו כמות מסחרית, זו לא צריכה אישית. מכון התקנים צריך לאשר את המנורות האלה. היה לי עכשיו סיפור שהגיע ללשכתי מישהו ממוסד ציבורי שיש לו פרגולה גדולה, מישהו שלח לו מאנגליה נורות בשביל הפרגולה וזה נשאר בחברה שהביאה את זה מכיוון שלא היה לזה רישיון ייבוא. מה זה רישיון ייבוא? מכון התקנים צריך לאשר אם המנורה הזאת תקינה או לא – היא יכולה לעשות שריפה או משהו מהסגנון הזה. זה תהליך יקר וארוך, והוא החזיר את זה חזרה. ההסבר היה שיש עוד הרבה מוצרים.

המוצר הזה יכול לקבל תקינה ישראלית ויבואני הרכב יתקינו את זה. אנחנו מדברים על מוצר מאוד יקר ומי שרוצה להוריד רכב לכביש צריך להתקין את המתקן הזה. נמתין אם ככה עבור מכון התקנים, שיעשה תקינה עבור ישראל.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני רוצה להתייחס לשתי הצעות שהעלו חברי הכנסת חסון ומקלב. חבר הכנסת חסון, אם הבנתי נכון, הציע לאמץ לעצמנו כסטנדרט את המוצר של אחת החברות.

לא, לא.

אז הבנתי לא נכון.

אסביר לך. כל חברה שמבקשת להתקין אצלה משהו לוקחת איזשהו מפרט טכני ומגדירה מה הביצועים של אותו מפרט טכני, שחייב להיות אצלה. מדינת ישראל יכולה להגיד: אני דורשת, וזה המינימום, את המפרט הטכני. לא את המוצר, את הביצועים.

בסדר, הבנתי. לזה התכוונתי, אולי לא ניסחתי נכון.

אני רוצה להגיד לכם משהו, שלא השתמע פה מכל הדו-שיח. אני מאוד מבין את הבעיה שלכם, אני מבין באיזה מקום אתם נמצאים, אני מבין מה האחריות כשאתה אומר: הדבר הזה, כשאתה מחנה בשיפוע כזה, עם מדרגה כזו וזווית כזו, אתה מקבל ביצועים אחרים. את צריכה להגיד: רבותי, ברגע ששמים את זה אתם לוקחים ממני guarantee שזה ייתן את המענה. זו אחריות כבדה מאוד עליכם, אני מבין את זה. אני רק חושב שאם אפשר לעדן משני הכיוונים במשהו את הצעת החוק, אז אפשר להיפגש איפה שהוא באמצע בעניין הזה. החשיבה של שני הצדדים היא all out. אני חושב שבמידה מסוימת, בלי בחינה ובלי עמידה במפרט טכני ובלי מתן תשובה על מגבלות של מכשירים ו-, ו-, ו-, אפילו אסור לכם לתת לזה יד, כי זה חוסר אחריות. זה כמו שלאה אמרה לי: אתה לא תאשר חיסון שאתה לא יודע שהוא נותן מענה. לא תחייב אותי.

תחייב בחוק.

לא תחייב אותי בחוק לקחת חיסון שאתה לא יודע להגיד לי מה הביצועים של החיסון הזה.

אני מאוד שמחה שחבר הכנסת חסון מבין את הדאגה שלנו ומזדהה אתה, כי היא אמיתית.

הוא יהיה שר טוב.

כל אחד מהנוכחים פה, אני בטוחה שיוכל להיות שר מצוין.

יחד עם זאת, לקחת מפרט של יצרן מסוים, משפטית עלול ליצור בעיה של אפליה. הוא יוכל ליצור בעיה שיצרנים אחרים יסרבו לעבוד לפי מפרטים של המתחרים שלהם. אם ניקח את המפרט של מרצדס, BMW תגיד שזה לא מקובל עליה וטויוטה לא תהיה מוכנה לעבוד לפי המפרט של מאזדה. גם אם היא תרצה, לפעמים היא לא תוכל כי זה לא יתאים לאיך שהיא בונה את כלי הרכב שלה ואיך שהיא מייצרת אותם – ואני מהנדסת רכב קטנה מאוד – ואז חוזר החשש של חסמי יבוא, שפתאום דגמי רכב שאינם יכולים להתיישר לפי מפרט של יצרנית אחת פשוט ייעלמו פה מהשוק. האם זו תוצאה שאנחנו רוצים להגיע אליה?

לגבי ההצעה של חבר הכנסת מקלב - גם היום אנחנו מאפשרים ולא מונעים מכל יבואן להביא לארץ רכב שבו מותקנים חיישני רוורס שהיצרן מתקין. אין שום מניעה, לא צריך חוק בשביל זה, זה המצב הנוכחי. אדרבה, אנחנו עובדים על להתקדם מעבר לזה ואפילו לתמרץ את המצב הזה. לגבי תקינה – אני לא יודעת להגיד, התהליך - - -

איך מצפונך, כשאת לא יודעת מה התקינה? איך את מאפשרת להביא כזה חיישן, שהנהג יסתמך על זה והוא עלול לא להסתכל?

כי אני לא מבטיחה לו שום דבר לגבי אותו חיישן.

על אותו משקל מצפוני, איך את מאפשרת ליבואן רכב להביא חיישן כזה ועל סמך זה הנהג לא יסתכל אחורנית? והוא לא עונה על התקינה, איך אתם מייבאים?

על סמך אותה חזקה - - -

אם כנים דברייך, את צריכה לא רק לאסור לייבא אלא גם לאסור לשווק בארץ את כל חיישני הרוורס.

אני מבקש להבהיר: כשהיצרן מייצר אני לא מתחייבת דבר, כמדינה, כלפי הלקוח.

את צודקת, את לא מתחייבת. אבל את בודקת איך לתת הטבות מס, סימן שאת רואה את החשיבות של הנושא ולכן את רוצה לתת את הטבות המס.

אני רוצה לתמרץ, אני רוצה שזה יהיה דבר שבהדרגה יגיע, בדיוק כמו שעשינו עם בקרת היציבות.

לפי החלטת הממשלה היה צריך להיות תיאום. היה תיאום? ישבתם?

לא, לא היה תיאום.

לא ישבתם ולא היה תיאום. הצעת החוק עברה בטרומית ביוני שנה שעברה – שנה וחצי. ולא היה תיאום? לא ישבתם, לא בדקתם?

יותר מזה, אחרי זה הייתה הפלת החוק שלנו.

את החוק שלי הפילו לפני חודשיים.

ואתה ממשיך לשתף פה פעולה.

אני משתף פעולה עם חבר הכנסת מקלב, לא אתם.

חבר הכנסת טיבייב יש לו חשבון עם ועדת השרים, זה לא החלק שלנו עכשיו. אנחנו משתפים פעולה עם משרד התחבורה ואנחנו מקדמים את הדברים. אבל אני חושב שבאותה מידה יש לנו מחויבות להתקין אביזרים כאלה, שעל דעת כולם הם יכולים למנוע סכנת חיים או איבוד חיים. לכן יש חשיבות לקדם את זה. זה אחד האביזרים, יש אולי עוד אביזרים, אבל אני חושב שזה מה שעכשיו מונח על השולחן שלנו, ואנחנו יודעים שזה אביזר שעדיין לא מותקן והוא חשוב ביותר.

אתה צודק. בשנת 2010 כמה ילדים נהרגו בתאונות חצר? 15. כמה במגזר הערבי?

15 במגזר הערבי.

15 ילדים במגזר הערבי, אני יודע את זה.

זה דבר מזעזע.

זה דבר מטורף. בשנת 2010 הייתה צריכה להידלק למשרד התחבורה נורה אדומה. הוא היה צריך לשאול: מה אנחנו עושים בנושא? איך נוכל לפתור את הבעיה של תאונות חצר? אני אומר לכם, זה מיותר, ניתן למנוע את התאונות האלה.

כמה אנחנו משקיעים בבטיחות במקומות העבודה, כשלא מדובר על מספר כזה של נפגעים. כמה מיליונים אנחנו דורשים מהיצרנים ומהמפעלים כדי למנוע דבר שאולי יקרה, בסיכון הרבה יותר נמוך, שלא קורה גם אחת לשנה ובכל אופן אנחנו דורשים את כל אביזרי הבטיחות והגהות. כאן כשיש מוצר כזה, כשאנחנו יודעים את התועלת שלו, אנחנו מתחפרים תחת זה – גם אם הוא לא שם, גם אם אין עליו אחריות מלאה. לפעמים זה לא קורה בתיאומים, אבל זה קורה כשמגישים הצעת חוק.

ד"ר שי סופר, מדען ראשי, הרשות לבטיחות בדרכים.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כול להצביע על גודל הבעיה ואחרי זה אני רוצה להציע הצעה לפתרון. אם אני לוקח את המגזר הערבי, שיושב ראש הוועדה דיבר עליו, אז בשנים 2006–2010 נהרגו בתאונות חצר 47 פעוטות מהמגזר הערבי, שמהווים כ-73% מסך כל הפעוטות ההרוגים בתאונות דרכים במגזר זה ו-55% מסך כל הפעוטות ההרוגים בתאונות דרכים. אנחנו מדברים על מספרים שהם מספרים מאוד משמעותיים, ואנחנו בהחלט דרושים לפתרון.
אחד הפתרונות שמתחיל להתהוות בשנים האחרונות זה הנושא של מערכות סיוע בנסיעה לאחור. המערכות האלה נחלקות לשתי קבוצות מרכזיות, ודיברו על זה גם קודמיי. אחת, מערכת שהיא מערכת OEM. מה זה מערכת OEM? מערכת שמורכבת בפס הייצור של החברה. רואים את זה היום ברכבי היוקרה, בהיבט הזה היא דומה למערכת בקרת היציבות, למערכת ה-ESP, משום שאז חלות על החברה כל החובות של הבדיקה הטכנולוגית של אותה מערכת ובהיבט הזה אנחנו רגועים. לקבוצה הזאת, וגם נציגי משרד התחבורה דיברו על זה, אנחנו ממליצים שתהיה הטבת מס. זאת אומרת, מכוניות שבהן מותקנת המערכת בפס הייצור אנחנו מציעים שתהיה הטבת מס.
לגבי כל האחרים, היום המערכת מוגדרת כמערכת נוחות, זאת לא בטיחות. יש מחקר קנדי מאוד מפורסם, של גלזדורי מ-2005, שמראה שבעת נסיעה לאחור בחלק מהמערכות האלה הייתה פגיעה בעמוד. אם ניקח במקום עמוד ילד שעומד, יכולה להיות פגיעה בילד. היום, כמו שחבר הכנסת מקלב אמר נכון, השוק פרוץ לגמרי.

קודם כול, במכוניות שבהן זה קיים ומותקן אצל היצרן – אשרינו, ניתן הטבת מס. באשר לכל אלה שלא, אני מציע שלא כמו מודל ה-ESP, שהוא מודל OEM, אלא כמו המודל של מערכות ניטור נהיגה שלקחנו על עצמנו ושילמנו מכספי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כסף למכון התקנים על מנת שיעשה תקן, אני מציע שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תיקח על עצמה להזמין תקן ישראלי מקורי ממכון התקנים.

מי ייקח על עצמו?

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תיקח על עצמה את היוזמה להזמין תקן ממכון התקנים, דרך ועדת טכנית 870 של המכון שעוסקת במערכות אלקטרוניות לרכב, לחבר תקן, למצוא את כל החלופות. יש היום מספר חלופות. למשל, אפשר להשתמש במצלמות למשאיות, צריך לראות מה גובה הרכב. יש פה המון אלמנטים שנכנסים. כמובן שנזמן נציגים מאיגוד יבואני הרכב, נציגים של משרד התחבורה - - -

ולעשות הכל על מנת שהתקן יהיה במהרה.

זה נכון, אפשר להכניס את זה גם להסכם, אבל הרעיון הוא לעשות סדר. לי מאוד חורה שהיום אפשר להיכנס לחנות לאביזרי רכב ולהתקין ב-200 שקלים מערכת חיישני רוורס שנותנת ביטחון מדומה לנהג שאכן המערכת היא מערכת בטיחותית, ולא כך היא.

את זה גם אנחנו לא רוצים, גם המציע לא רוצה את זה.

נכון מאוד. אנחנו רוצים לעשות סדר בכל הסיפור הזה. כמו שאמרתי, אנחנו מחלקים את הנושא לשתי קבוצות – מערכות OEM שלהן ניתן הטבה במיסוי ומערכת after market, שמותקנת לאחר שהרכב מיובא ארצה, ולהן ניתן תקן ישראלי מקורי. שוב, זה על מנת לסגור את הפרצה הזאת.

בקשר למה שהציע חבר הכנסת ישראל חסון – מפרט, משהו שיכול לתת פתרון זמני, אין דבר כזה?

הסברתי מדוע אני חושבת שהרעיון הזה הוא לא רעיון מוצלח. חבר הכנסת חסון יצא, אבל נראה לי שגם הוא הבין את הבעייתיות ברעיון הזה.

אני לא הראשון, זו הצעת החוק שהונחה הרבה לפני, על-ידי אופיר פז-פינס. מאז עבר הרבה זמן ושום דבר לא נעשה ואנחנו נמצאים באותו מצב. לא הייתי מודע למספר ההרוגים, זה מספר באמת מזעזע, שצריך לזעזע את כולנו וצריך לחשוב אחרת אחרי המספרים האלה. אלה מספרים נוראיים – 47 פעוטות רק בשנים האחרונות, זה נתון שהיה צריך להביא אותנו לידי מעשה בעניין הזה.
אני רוצה להציע הצעה ליושב ראש, שאנחנו לא נתקדם עם החוק לקריאה ראשונה לפני שיש תקינה ישראלית.

מה שהציעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שלוקחת על עצמה את הנושא.

כן. גם תקינה למשאיות, הם רוצים לעשות משהו מסודר. לפי דעתי אין שום מדינה באירופה שיש לה כאלה נתונים מזעזעים. לא נתקדם עם החקיקה לקריאה שניה ושלישית כל זמן שאין תקנים ישראלים שיחייבו, וזה יהיה בשיתוף פעולה עם יבואני הרכב. התקינה הזאת תחייב התקנה כאן בארץ או התקנה בתוך הרכב. זה כבר לא משנה.

אני מעריך משהו כמו 13 חודש.

אנחנו מחכים 13 חודש אחרי שההצעה כבר עברה קריאה טרומית. זה אפילו יותר – קרוב לשנה וחצי. אז אנחנו יכולים לחכות 13 חודש.

אבל אחרי קריאה ראשונה, אז חלה רציפות. אני חושב שיש חשיבות לאשר בקריאה ראשונה, זה גם נותן תמריץ כשיודעים שיש חוק שיכול להתקדם.

אז נתייעץ עם היועץ המשפטי על מה שאתה מציע.

אני חושב שכדאי לשמוע קודם את עמדת משרד התחבורה מבחינה מקצועית.

אם הכוונה היא שבסופו של דבר לא יהיה לנו חוק בלי תקן, אז אנחנו יכולים לקבל את זה. אם התקינה האירופאית תגיע קודם - - -

אז נתנה את החוק בתקן.

זה חשוב. אנחנו משתדלים, במידת האפשר, לא להפנות לתקנים בחקיקה ראשית. נקבע שהמערכת הזאת תיעשה כפי שקבע השר, ובכל מקרה צריך לקבוע סטנדרטים.

החקיקה לא תקודם כל עוד - - -

שייאמר על-ידי המציע שהוא מוכן להמתין עם הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית עד אשר יותקן תקן ישראלי.

הוא אמר את זה.

אז אני חושבת שעל הרקע הזה גם משרד התחבורה יסכים לקבל את הדברים.

מיד נקראה את ההצעה, אבל נתייחס לזה לגבי תחילת החוק. כרגע קבוע תאריך, אני חושב שלאור הנסיבות לא נקבע תאריך ונציין בדברי ההסבר בדיוק על סמך איזו כוונה.

עוד הערה קטנה, גברתי מנהלת הוועדה. אם את זוכרת, גם ב-2008 עשינו את אותו דבר לגבי מערכות ניטור נהיגה. ואז יצאנו בתקן מקורי 5905. אני חושב שזאת הייתה הצלחה.

גם מונחת לפניי הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש בעניין של מראות צד ברכב, שעברה קריאה ראשונה וממתינה לשניה והשלישית עד אשר ייקבע התקן.

זה לא היה דרכנו.

הזכרתי את עניין המראות האלה.

ההבדל הוא שכאן הרשות אמרה שהיא מוכנה לקחת את זה על עצמה. היא רואה את חשיבות הנושא, רואה את מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות חצר ורוצה לקדם את הנושא. אנחנו מכירים את הפעילות של הרשות, אנחנו מכירים כמה הם עובדים בנושא וחשוב להם נושא הבטיחות בדרכים בארץ. הם גם נתנו צפי של 13 חודש, ולכן אני חושב שיש מקום להתקדם בחקיקה עכשיו והכול תלוי בתקן שיהיה, שאני מאמין שיהיה בסופו של דבר.

אני חושב שהנושא של הפטור ממס חשוב מאוד, גם אם זה מגיע כאביזר ויותקן בארץ. סך הכול זה מוצר יקר, כי כל המטרה היא בטיחות לא מטרה של נוחות.

הוצהר כאן שיש עבודה בכיוון הזה, שזאת הכוונה.

הבנתי, בלי שאני מומחה גדול מאוד, שאם זה מגיע על-ידי היצרן אז אין הנחה. רק אם זה מותקן כאן כאביזר יש הנחה.

הפוך.

אם זה מגיע על-ידי היצרן, היות שהמיסוי יוצא גבוה, אז השאיפה היא שמשרד התחבורה ורשות המסים תיתן הנחה על האביזר הזה כדי להוזיל את המחיר למשתמש.

בטח אדוני יבקש שבדברי ההסבר להצעתך אותה הנחה על מסים תינתן גם כשייקבע תקן לגבי כלי רכב שהחיישן יותקן בהם בארץ.

עורך הדין ברעוז מלשכת עורכי הדין, קצר בבקשה.

קודם כול, עצם היוזמה הזאת מבורכת וחשובה וחבל על הזמן שזה מתעכב בכל רגע ורגע שעובר אנחנו יכולים לשלם בחיי אדם. זאת אומרת, צריך למצוא פתרון מהיר וענייני. אגיד את זה כמי שחותר תחת כיסאו כי הרי חלק מהתיקים שאני מטפל בהם כעורך דין עצמאי הם בתחום הזה, של נסיעת רוורס שאנשים נפגעים.

היה לי מקרה לפני חודשיים בירושלים. בחור שחנה בחנייה מקבילה כשיש מפרץ, וזקן חרדי בבגדים שחורים החליט לחתוך. הנהג, שהוא גם חרדי, הסתכל אחורה – הוא מכיר את הסביבה – ולא ראה כלום. בשניה אחת, שפתאום הבן-אדם צץ מאחורה הוא פגע בו.

סליחה שאני מפריעה לך, עורך דין בר-עוז. אלא אם כן יש לך דברים אופרטיביים, הוועדה עומדת להקריא את הצעת החוק ולנסות להספיק לאשר אותה. מאחר שאמרת שאתם תומכים תאמר רק משפט אופרטיבי לנוסח עצמו.

אקצר. מן הראוי לזרז כזה דבר, לקבל את זה.

תודה.

דבר חשוב נוסף שאני רוצה לציין, שבמהלך התיק הזה הייתה זליגה, וזה בעיקר מה שרציתי להגיד. אומרים שזה לא מחייב, אבל כשישבתי עם אותה תובעת אז היא אמרה לי: למה אותו בחור לא התקין את החיישנים מאחור? אמרתי לה: אבל אין לנו חובה, אין חוק. היא אמרה: מה זאת אומרת? זה ידוע במדינה. אז אני בא לאולם עצמו, אחרי שאני יושב עם התובעת, והשופט אומר לבחור: כמה עולה להתקין כזה חיישן? למה לא שמת? אז אני, כעורך דין, צריך לזעוק שאין חוק. אני רוצה שיהיה חוק, אבל אין חוק. אבל המשטרה כבר באה ומלינה למה לא שמים.

שמואל בן-ארי, בבקשה.

אני המהנדס הראשי של "אגד", ראש ענף הרכב בלשכת המהנדסים ואני גם חבר הדירקטוריון של מכון התקנים. מכון התקנים יכול בקלות להוציא תקן, ואני מסכים עם מה שאמר נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יש שם גם ועדה עליונה לרכב 1300, היושב ראש שלה הוא מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה. אין שום בעיה להאיץ את התהליך. דרך אגב, הנושא נדון בוועדה שישבתי בה בזמנו במכון התקנים, ועדה שטיפלה בכל נושא דרישות הבטיחות להסעת תלמידים, והוא נפל. למה נפל הרעיון של חיישני רוורס? זה נפל בגלל השאלה מה עושים כשיש תקלה והם לא עובדים. אין שום התראה ונהג האוטובוס או נהג המיניבוס נוסע רוורס, בטוח שהכול שקט מאחור, ואז דורס ילד. בגלל זה זה נפל אז, ולכן תקן זה דבר חשוב.

בכלל, כל נושא שכלולים טכניים וטכנולוגיים תמיד מקדים את התקינה. התקינה באה אחר כך, ולכן רואים את זה תמיד ברכבי יוקרה. שם זה יקר, עלות הפיתוח נופלת על הרכבים האלה.
תכלס לגבי הצעת החוק, אני מציע נקודה אחת. יש דבר שהוא יותר טוב מזמזמי הרוורס וזה מצלמת רוורס. אני חושב שהחוק צריך לדבר על זמזמי רוורס או מצלמת רוורס. נסעתי במקרה לפני חצי שנה בארצות-הברית בוואן עם מצלמה. אתה רואה את כל החלק מאחור מולך על צג, יפהפה.

אני מכיר את זה, תודה רבה. אנחנו עוברים להקראה.

"הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים), התש"ע–2010 הוספת סעיף 65ד
1. בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 65ג יבוא: "חובת התקנת חיישני בטיחות 65ד. (א)
ברכב מנועי תותקן מערכת חיישני בטיחות. (ב) השר רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה. (ג) בסעיף זה – "מערכת חיישני בטיחות" – מערכת אלקטרונית המודדת את המרחק בין הרכב לבין עצמים סביבו בעת נסיעה לאחור ומדווחת לנהג באמצעות התראה חזותית או קולית על המרחק מעצמים אלה; "רכב מנועי" – למעט תלת אופנוע, אופנוע עם רכב צדי או עם גורר ורכב הנגרר על ידי רכב מנועי."

תחולה 2. סעיף 65ד לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יחול על רכב מנועי, כהגדרתו בסעיף האמור, שנרשם לראשונה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) ואילך."

ההערה הראשונה היא לגבי התחולה, כדי שיהיה ברור. נשאל גם את אנשי משרד התחבורה וכמובן את חברי הכנסת. נקבע, מעבר לזה שהתחילה תהיה מותנית באישור התקן, לגבי הרכבים שזה יחול עליהם. זאת אומרת, מדובר על רכבים משנת ייצור שתבוא אחרי התקן, לזה הכוונה?

כן, רכבים שיעלו לכביש.

רכבים שייכנסו אחרי התקן. אין בעיה.

זו נקודה אחת. נקודה שניה, שוב שאלה לאנשי משרד התחבורה.

יש לי כמה הערות לנוסח.

אז תתחילו אתם ואחר כך אשלים.

הדבר הראשון שמאוד בולט לי זה הגדרת רכב מנועי פה. הרשימה של "למעט" היא קצת בעייתית. ללא ממעטים אופנוע וכן תלת-אופן; אופנוע עם רכב צדי זו חיה שכמעט עברה מן העולם; אני לא יודעת מה זה אופנוע עם גורר; רכב נגרר – זה דבר שמתקינים אותו. אז זה שרכב ברגע מסוים נגרר, אין רכב כזה שהוא נגרר כל הזמן. אני מציעה להסמיך את השר, כיוון שהשר צריך להתקין תקנות וכיוון שיש לנו רשימה ארוכה של סוגי רכב, שמוגדרים כולם בתקנה 1 לתקנות התעבורה. יש עוד סוגי רכב שלדעתי צריך לפטור אותם, בראש ובראשונה אופנוע, אבל גם טרקטורון שבו יש דגמים שלא נוסעים לאחור בכלל. אני מדברת על מה שקורה רכב שטח, שקצת דומה לטרקטורון אבל לא. יש כל מיני סוגי רכב שמוגדרים בתקנות ואנחנו לא רוצים להעתיק את כל ההגדרות האלה לפקודת התעבורה. אם אפשר להסמיך את השר, אולי באישור ועדת הכלכלה, לקבוע את סוגי הרכב שהחובה הזאת תחול עליהם.

אין בעיה.

גם לגבי מערכת חיישני הבטיחות, לאור הדיון שהתפתח פה, כיוון שכפי שנאמר פה אנחנו לא מאמצים בחקיקה ראשית תקנים, כולנו יודעים למה מתכוונים אז אולי השר יקבע מהי המערכת שעומדת בחובה הזאת. כולנו מסכימים שמה שהוא יקבע יהיה מה שעומד בתקן שייקבע בעתיד.

גם רשום ברישא שהשר רשאי להתקין תקנות.

נכון, אז אני מציעה מבחינה ניסוחית לומר מה זה המערכת הזאת ואיזה סוגי רכב ייקבע בתקנות. אני מניחה שראוי שזה יהיה באישור הוועדה.

אבל שתוכנס האמירה שלך לגבי המיסוי בדברי ההסבר.

לגבי המיסוי אנחנו נכנסים פה לעניין אחר. דברי ההסבר צריכים לדבר קונקרטית על ההצעה ובדרך כלל אנחנו לא נכנסים לדברים שהם חיצוניים להצעה. זה משהו שהוא בתהליך, שבכלל משרד התחבורה מפעיל, אני לא בטוח שזה נכון - - -

לפרוטוקול זה נאמר?

כן, כן, זה נאמר.

אני מציעה שעורך הדין אפרתי יבדוק את הנושא של דברי ההסבר על מנת שלאחר הקריאה הראשונה לא יטענו לנושא חדש. תבדוק.

לגבי נושא המיסוי, בסדר. נבחן את הנושא הזה. שאלת הבהרה לעורכת הדין ראובני: אתם מציעים שהשר יקבע על איזה רכבים זה יחול או על אילו רכבים יהיה פטור? אולי זו גם שאלה לחברי הכנסת.

תלוי איזו רשימה ארוכה יותר. למשל, אני יכולה להציע עוד סוג. בגורר תומך צריך להתקין את זה על הנתמך מאחור ולא על הגורר, כי הוא חסום מאחור בכלל. אני חושבת שזה עניין ניסוחי ואיזו רשימה תהיה יותר קצרה – הרשימה של כלי הרכב המחויבים או הרשימה של כלי הרכב הפטורים.

זה נכון. גם חזקה על השר שתמיד ירצה להרחיב את זה למה שאפשר ולא למעט. בכל אופן, יש שינוי במינוח - מי פטור או מי חייב. מי פטור אומר שצריך לצמצם, זה החריג, זה היוצא מן הכלל. מי החייב, צריך להכניס, בעיקר מה שחשוב זה הרכב הפרטי. אבל זה לא קריטי אצלי.

בכל מקרה אנחנו מדברים על זה שהרשימה הזו תהיה באישור הוועדה.

עוד הערות?

רכב שיש בו מצלמת רוורס לא צריך את החיישנים מפני ששם רואים על אמת, ואם לא רואים אז יודעים שיש תקלה. כלומר, שם יש גם התראה על תקלה, נהג פשוט לא רואה כלום מאחור. היום מצלמת רוורס עובדת גם בלילה.

מה העמדה של משרד התחבורה?

אני חושבת שאם אנחנו לא מגדירים בשום טכנולוגיה ספציפית את החיישנים, אפשר במסגרת החיישנים לכלול מצלמה. מצלמה היא סוג של חיישן, היא נותנת את המידע.

מדובר כאן על התראה חזותית.

זה לא חייב להיות התראה קולית בהכרח.

אז במקום התקנת התקנות הכלליות נקבע שתי הוראות, אחת לעניין סוגי הרכב שהשר יחיל עליהם את החובה, והשניה לגבי התקינה, זאת אומרת אילו מאפיינים יהיו למוצר, סוג המוצר שהשר יקבע. סוג המוצר הוועדה לא מבקשת, אני מניח, שזה ייעשה באישורה. זה עניין טכני.

כן.

אנחנו לא רוצים לנעול אותנו לטכנולוגיה ספציפית.

לא ניכנס לעניינים מקצועיים. אני עובר להצבעה.

חבר הכנסת מקלב מצביע במקום חבר הכנסת אייכלר.

מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – 2

נגד – 2

נמנעים – אין
הצעת החוק לא נתקבלה.

אדוני, ההצעה הוסרה.

חבל שככה. העוזר שלי אמר לי שעלול להיות שיצביעו, אמרתי שלא נראה לי. אני מבקש רביזיה.

בניגוד להוראות התקנון הקודמות, כאשר יש שוויון קולות למעשה הוועדה הכריעה שההצעה לא עברה.

אנחנו נקיים דיון חוזר. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>