PAGE
14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 527>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ו בטבת התשע"ב (10 בינואר 2012), שעה 12:00

<1. תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011>
<2. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011>
<3. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
דורון אביטל
שלמה מולה
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
ג'ניה וולינסקי - סגן יועמ"ש חבר - פרקליטות צבאית ראשית, משרד הביטחון

מורן פרוינד - עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

מיכל לייבוביץ - פרקליטה מחלקה משפטית, משרד המשפטים

לירון בנית ששון - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצנה דרשן-לייטנר - עו"ד

רועי כוכבי - יועץ

יעל טנדלר - עו"ד

גלי עציון - עו"ד, נעמ"ת

יחזקאל סיבק

תמי סלע

דורית ואג

לאה קיקיון
<1. תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא הראשון על סדר היום – <תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-2011>.

סעיף 3(6) לתקנות האגרות בנושאים של אכיפת פסק בורר תיגבה אגרה בשיעור שנקוב בתוספת. המונח "אכיפת פסק בורר" היא מונח שאינו מתאים כיוון שאכיפה של פסק ברור בעצם מתבצעת באמצעות אישור של פסק בורר, וזה פטור מאגרה בהתאם לסעיף 20(20). אנחנו הצענו למחוק את המונח "אכיפת פסק בורר" ובמקומו להוסיף את המונח "ביטול פסק בוררות, לרבות בקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות" שזה בקשות להשלמת פסק בורר, תיקון הפסק או החזרתו לבורר, וכל בקשה שבמסגרתה מתנגד בעל דין לפסק הבוררות מהטעם שהוא אינו פסק בוררות. התוספת הזו היא בעקבות ערעור אזרחי 633/75 מדינת ישראל נגד הלוי שבו נקבע שניתן להתנגד לפסק בוררות, שלא בדרך של הגשת בקשה לביטולו אלא על ידי הגשת בקשה שבמסגרתה ניטען שפסק הבוררות כלל אינו בגדר פסק בוררות. מוצע שגם בקשות כאלה תיגבה בגינן אגרה לפי תקנה 3.

שזה בעצם היום בשלום – 600, במחוזי – 1,000.

1,085 ו-616 בשלום.

התיקון האמור התעורר בעקבות פסק דין שניתן בבית המשפט העליון באפריל 2010 על ידי השופט גרוניס - -

זה תיקון מצוין, לא צריך לנמק אותו. כולם מבינים כמה הוא טוב.

אני אסביר ממש בקצרה: אותו פסק דין קבע שתביעה לפיצוי עונשין היא למעשה תביעה כספית שיש לשלם לפי תקנה 6 של תקנות האגרות, שזה אומר 2.5% מהסכום הנתבע. בנסיבות אלה שאנחנו מבקשים להקל על משפחות של נפגעי טרור ונפגעי טרור, כאשר הם מגישים תביעה לפיצוי לדוגמה, שזה המונח השגור בדברי חקיקה, לא "פיצוי עונשי", כך שייקבע שבסכום שאינו עולה על 20 מיליון שקלים לכל תובע, תשולם אגרה מופחתת לפי פרט 3 או פרט 10 לתוספת. כמו כן אנחנו מבקשים לקבוע שזה יחול על תביעות תלויות ועומדות בבית המשפט.

זה, בעצם, כבר בהוראת המעבר.

למה את מתכוונת? אם כבר יש תיקים שלא שולמה עליהם אגרה, אז זו תהיה האגרה.

לא שולמה, לא גבו מהם אגרה.

לא גבו ולא יגבו, וכרגע אפשר יהיה להמשיך את הדיון בתיקים הללו. כרגע התיקים נעצרו כי הנתבע טען ש - -

בסדר גמור.

נקרא את נוסח התקנה: "בתביעה בגין פעולת טרור או מעשה איבה לפיצוי לדוגמה שאינו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים לכל תובע, תשולם אגרה לפי פרט 3 או 10 בתוספת" בעצם גם פה זו האגרה המופחתת של 600 או 1,080 שקלים, לפי העניין – "עלה סכום התביעה על 20 מיליון שקלים חדשים לכל תובע, תשולם האגרה לפי תקנה 6" – שזו האגרה של 2.5%, הרגילה, "בעד כל סכום הנתבע העולה על 20 מיליון שקלים חדשים".

התיקון הבא הוא תיקון לתקנה 4 שעוסקת בהליכים שהחלו בלשכת ההוצאה לפועל. מדובר בהליכים לביצוע תביעה על סכום כתוב.

זה לא אגרות על הליכי ביניים, נכון?

לא.

התקנה עוסקת בעניינים שהחלו בלשכת ההוצאה לפועל. מדובר בהתנגדות לביצוע שטר, ותביעה על סכום קצוב. אנחנו מציעים שכאשר ההליכים האלה נידונים בבית משפט והמבקש מודיע שהוגשה יותר מהתנגדות אחת, תיגבה אגרה פעם אחת בלבד, בהתאם לנוסח שהצענו – "הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת".

ואותו הדבר לגבי תביעה בסכום קצוב.

כן. רק צריך לעשות פה איזושהי התאמה לגבי בתי דין לעבודה ובתי משפט לענייני משפחה.

אבל זה לא בתקנות האגרות האלה.

נכון. אז צריך לתקן גם את התקנות של בתי הדין - -

אוקיי, ובתי המשפט למשפחה שזה כן על שולחננו- יש לכם נוסח שנוכל כבר עכשיו להוסיף?

אני מציעה שנעשה את הזה באותו נוסח.

למה? למה צריך להכניס את העניין הזה?

כי גם שם יש אותו סוג של מקרים, שמוגשת יותר מהתנגדות אחת.

מה קורה עכשיו? אין?

היום, כאשר מוגשת יותר מהתנגדות אחת לביצוע שטר, גובים אגרה יותר מפעם אחת. אנחנו מציעים שאם משלם האגרה מגיע לבית המשפט, ניתן יהיה לגבות את האגרה פעם אחת בלבד.

להיטיב עם האזרח. זה טוב.

תקנה 5 קובעת הסדר מיוחד על תשלום אגרה בתביעות של נזקי גוף, כאשר האגרה היא בסכום קבוע שאינו תלוי בהערכת התובע את נזקיו. בשלב הראשון הוא משלם סכום קטן של האגרה ועם ההתקדמות הוא משלם את יתרת הסכום. בהתאם לסעיף 5א(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דכים במקרים בהם מוגשת בקשה לתשלום תכוף טרם הגשת התביעה העיקרית, יש להגיש אותה לבית משפט שלום. לאור העובדה שישנם מקרים שבהם לאחר הגשת הבקשה לתשלום תכוף מוגשת תביעה עיקרית לבית משפט מחוזי, מוצע לקבוע כי מגיש ההליך יידרש להשלים את ההפרש בין סכום האגרה הקבוע בפרט 34, שזה בית משפט שלום – 668 שקלים, לזה הקבוע בפרט 35, שזה 1,138 שקלים, וככה גם תיווצר אחידות בין מי שמגיש את הבקשה לתשלום תכוף לפני הגשת התביעה העיקרית ובין מי שמגיש במועד.

מה קורה היום במצבים כאלה?

זה מה שקורה בפועל, היום, אבל זה לא מוסדר. אנחנו הולכים לקולא ולא מחייבים פעמיים בגין אגרה, אבל זה דורש הסדרה בתקנות.

ויש פה תוספת, שיודיע על כך התובע וישלים – היא מקובלת?

כן, כי התובע יודע שהוא שילם פעם אחת.

אז אני אקרא את הנוסח: בסוף תקנה 5ב(1)- "הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על התובע וישלים את האגרה לסכום הנקוב בפרט 35 בתוספת הראשונה".

תקנה 19(4) לתקנות – בנוסח היום היא קובעת שרשות מקומית או פקיד סעד של רשות מקומית בהליך לפי חוק שירותי הסעד, יהיה פטור מתשלום אגרה. אבל למעשה יש הליכים נוספים שמוגשים על ידי פקידי סעד מכוח חוקים אחרים, שהם לא פטורים מתשלום אגרה, ולכן אנחנו מציעים לקבוע משהו כללי יותר ולומר שפקיד סעד של רשות מקומית יהיה פטור מתשלום אגרה כאשר הוא מגיש לבית המשפט הליך מכוח תפקידו.

והערנו שנעשה תיקון מקיף לכל החקיקה – שביקש להחליף את המינוח "פקיד סעד" במינוח "עובד סוציאלי"- מכוח חוק מסוים. אז גם כאן צריך לעשות את אותה התאמה, ולכן הנוסח צריך להיות "...עובד סוציאלי של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו".
זה ל-4. לפסקה 6 יש לנו עוד תיקון שבעצם חוזר אחר כך גם בתקנות בית משפט לענייני משפחה, ובתקנות האגרות של הרשם לענייני ירושה.

את התיקון המוצע יזמו גורמים בצה"ל, בעקבות מלחמת לבנון השניה. היו מקרים שהתקנות לא נתנו להם מענה. אחד המקרים – מה שאנחנו רואים שהתקנה מונה את רשימת בני המשפחה שפטורים מאגרה בקשר לכל הליך שנוגע לפטירתו של אותו חייל או מי שהיה בשירות צבאי, ונפקד משם מקומו של אחיו של הנפטר. היו מקרים כאלה שזה היה האדם היחיד שהיה במשפחה של אותו אדם, ולכן צריך להוסיף גם את האח.
לגבי פסקה 6(א) שאנחנו מבקשים להוסיף, אז גם – דובר במקרים קשים שהיו חיילים שנפצעו באופן קשה, מה שגרם להם שהם לא היו כשירים לקבל החלטות, ולכן אנחנו מבקשים לפטור את בני המשפחה שמגישים בקשה למינוי אפוטרופוס לגבי אותו חייל.

נקרא את הנוסח המתוקן – "בן זוגו, ילדו, אביו, אימו או אחיו של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעזבונו של הנפטר, או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה, או לערעור על החלטה בהליך כאמור...." ופה יש תיקוני נוסח – "...(ב) נפטר בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות מילואים, או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה", ו-6(א) זה המקבילה בקשר לאדם שנפגע. "...בקשר לכל הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור".
פסקה 9 – מוחקים אותה, ואז נגיע לתקנה 20 שמחליפה אותה. פה הפטור ניתן לבעל דין והוחלף בפטור להליך עצמו. כל ההליכים בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה והחוק למניעת הטרדה מאיימת, אז פה זה נמחק אבל אחר כך נראה מה - -

מבחינת הבוררות, הגישור והתוצאות וכן הלאה, והליכים שמסתיימים בסופו של דבר, עד הסוף – הם משלמים אותה אגרה?

לא. זה רק החצי הראשון. יש תרגיל שעורכי דין מכירים - גם אם הגעת להסדר פשרה, אתה מבקש מהשופט להעביר הליך לגישור, ואז באים למגשר ואומרים לו – זה ההסכם שלנו, תאשר אותו, חוזרים לבית המשפט, מקבלים פסק דין, ואז אתה מקבל את כל האגרה חזרה. אם התיק נגמר בגישור אתה מקבל את כל האגרה חזרה.

אני חושבת שהתיקון הקודם לתקנות יצרו אחידות במובן הזה שגם העברה לבוררות וגם סיום בדרך של פשרה - החזר האגרה הוא אחיד. זה בא במקום הקומבינות האלה שהיו עושים, כי בהתחלה זה היה כדי לעודד את מוסד הגישור, ואחר כך עשו האחדה לעניין החזר האגרה, וסיום ההליך בכל דרך של הסכמה. היום, בתקנות החדשות זה כבר תוקן.

אנחנו מבקשים רק להבהיר שיהיה מובן שזה בקשה לאישור פסק בוררות שפטורה ולא בקשה למתן תוקף של פסק בוררות, כי זה המונח שמופיע בחוק הבוררות.

ב פסקה 24 זה תיקון כרגע שנובע מזה שהערעור שהיה פעם בבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין, הפך להיות עתירה, אבל מתעוררת פה שאלה שגם התעוררה בפסיקה והיא בסימן שאלה, האם בכלל יש הצדקה לפטור הזה ולמה בעצם הוא מוצדק.

כל פטור מוצדק. זה שהפסיקה שואלת שאלות למה – אנחנו מחליטים בסוף.

אבל אז מתעוררת שאלה למה דווקא לעורכי דין ולא לכל בעלי המקצוע שיש להם גם עתירות בנושאים של הסדרת עיסוק שהם כן משלמים אגרה.

שהם יפנו למשרד המשפטים והוא יתקן גם להם.

לגבי תקנה 20 (31)- למעשה מחקנו את 19(9) כי היא היתה מצומצמת יותר והיא בעצם ביקשה לתת פטור רק למי שמגיש בקשה למתן צו הגנה, או בקשה למניעת הטרדה מאיימת. אנחנו מבקשים להרחיב ולהתאים לנוסח שקיים כבר בתקנות בתי המשפט לענייני משפחה (אגרות) ולקבוע שכל מי שמגיש תובענה לפי חוק זה, זאת אף מגיש הבקשה ערעור על החלטת בית המשפט יהיה פטור מאגרה. המצב הקיים היום הוא רק מי שמגיש בקשה למתן צו הגנה לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה או בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, לא משלם. אנחנו מבקשים להרחיב ולומר שכל מי שמגיש תובענה, כלומר, גם אם אחר כך מוגש ערעור על ידי בן הזוג, לדוגמה - אם זו אישה שנפגעה, ואחר כך בן הזוג רוצה לערער על ההחלטה, שגם הוא יהיה פטור מתשלום האגרה, ולא רק מי שהגיש את הבקשה.

זה בניגוד למה שהיה בדיון הקודם, לדעתי. בפעם הקודמת קיימנו דיון על ערעורים שאתם דחיתם אותם, העברתם אותם למקומות אחרים, ורציתם שישלמו אגרה.

מדובר בהליכים שונים.

היתה פה הערה שקיבלתי, האם ברור שהפטור הזה חל גם על בקשות במסגרת ההליך - -

בקשות זמניות. זה השלב הראשון - כשפותחים את ההליכים האלה הם נפתחים בסעד זמני. צריך להיות ברור שגם השלב הראשוני הזה הוא ללא אגרה. הוא השלב הכי קריטי.

זה כתוב בתקנה 22.

אבל אני חושבת שבגלל ההגדרה של תובענה, שהיא כוללת גם בקשות – אין כבר בעיה בעניין הזה. באמת, הנוסח הזה הוא זהה בדיוק לנוסח של הפטור בתקנות בית משפט לענייני משפחה. אבל ההגדרה של תובענה כוללת גם בקשה.
יש לנו תיקון נוסף בתוספת, כמה תיקונים. קודם – 5(א).

מוצע להוסיף פריט 5(א) אחרי פריט 5 לתוספת, שעניינו בקשת רשות ערעור, להלן – בר"ע, ובגינו תיגבה בשקלים חדשים בסכום של 400 שקלים.

מה נהוג היום?

לפני כן לא היתה מוסדרת בקשת רשות ערעור לבית משפט. זה בגלל שבהוצאה לפועל - - -

לא היתה בבית משפט שלום בקשה לרשות ערעור והיום, על הליכי הוצאה לפועל זה בקשת רשות ערעור ולא ערעור.

זאת אומרת, עד היום לא היה.

אז אם ככה, רק הערה אחת: צריך לקחת בחשבון שלפי חוק הוצאה לפועל רשם הוצאה לפועל מוסמך לתת רשות ערעור בגוף ההחלטה. כלומר, יכול להיות שאותו הליך בדיוק, הבר"ע שדנים בה כערעור או הערעור עצמו מסווגים כאן בשני תעריפים.

לא.

אז אם זה ערעור על החלטת רשם, הבר"ע והערעור צריכים להיות אולי בתעריף זהה.

אם הרשם נותן את רשות הערעור בתוך החלטה שלו, אין אגרה בכלל.

לא, יש. יש בפריט 6.

על הבר"ע אין לך אגרה.

נכון.

הגשת ערעור – יש אגרה. אבל זה גם היה עד היום.

בקשת רשות ערעור הופכת לערעור. אם הכוונה היא בתעריף, מה שאני קורא בכותרת גדולה - ערעורי הוצאה לפועל, שיכולים להופיע באחת משתי צורות: או כבר"ע, או כערעור, אז התעריף, מה שאני אומר, צריך להיות זהה, כי מה שקורה – אם אני הגשתי את אותה החלטה שקיבלתי רשות ערעור עליה, אני נמצא בפריט 6, ואם אני לא קיבלתי רשות ערעור אני נמצא בפריט 5. אני לא חושב שלזה הכוונה. אתה לא משלם גם אגרת בר"ע וגם אגרת - -

לא, אתה רק משלים. אם אתה שילמת אגרת בר"ע והחליטו שהבר"ע תישמע כערעור, או שהיא התקבלה, אז אתה רק משלים את האגרה. ככה נוהגים בפועל.

אני משלם בבר"ע רק אגרת בר"ע.

תלוי באיזה שלב.

בבר"ע הוצל"פ אני משלם רק אגרת בר"ע, גם כאשר היא הופכת לערעור. דנים בה כערעור - -

לא, בוא נגיד שלא ידונו בה כערעור אלא דנים בה כבר"ע, ונותנים לך רשות ערעור. אז אתה אחר כך מגיש ערעור ודן בנפרד, ואז משלם את ההפרש.

כן, אבל הפרקטיקה היא בדרך כלל שהבר"עות האלה נדונות כערעור במעמד הבר"ע, ולא באמת עובדים בשני שלבים כמו שהיה פעם.

השאלה אם לא רוצים באמת אולי להבהיר שזו בקשת רשות ערעור על החלטה של ראש ההוצאה לפועל. ואז אני לא יוצרת הבדל בהליכים של השלמה אגרה או טענות - -

רק צריכים להתייחס לדבר אחד – אם יש אבחנה בין האגרה בערעור על החלטת ערעור על אחד מארבעת הנושאים השיפוטיים של רשם הוצאה לפועל, - - וכו', לבין החלטה שהיא החלטה אחרת שניתנה רשות ערעור לגביה.

אנחנו נבדוק איך זה מוגדר בחוק ההוצאה לפועל, איך הליכים האלה מוגדרים.

יש מקרים בהם גובה העיצום הכספי הוא נמוך בצורה משמעותית מגובה האגרה שמוטלת בגין הגשת ערעור ולכן אין בזה היגיון ולכן אנחנו מציעים לקבוע שכאשר סכום העיצום הכספי הוא נמוך מ-1000 שקלים זה יעמוד על מחצית סכום העיצום הכספי - -

רבע.

ההצעה של הוועדה היתה שנעמיד את זה על רבע, ולא פחות מ-50 שקלים, ואנחנו מקבלים את הצעת הוועדה.

אז תשאירו את זה על רבע ו-50.

מה זה רבע ו-50?

אם הטילו עליך עיצום כספי מנהלי ואתה רוצה לערער על זה, אז תשלם רבע מהעיצום הכספי כאגרה.

למה? זה יותר מדי. רבע זה הרבה.

במחשבה נוספת – אני לא יודעת מה הסכומים של העיצומים הכספיים הקיימים, אבל בהנחה שאפשר להטיל גם 2,000 שקלים, למשל – אז ב-2,000 שקלים אנחנו עדיים חוזרים לאגרה הרגילה של הערעור שתהיה מעל 1,000 שקלים.

616.

אוקיי, אז זה מתקרב לרבע.

למה? למה לא להפחית את זה?

בינינו? בעיצום כספי אני הייתי מטיל אגרה יותר גבוהה.

למה?

כי אני לא רוצה שאנשים יערערו על העיצום הכספי.

למה זה קשור? אתה רוצה למנוע מאנשים להגיש ערעור?

כן.

למה?

כי עיצום כספי, אתה יכול – במקום לשלם את העיצום הכספי להישפט. אתה יכול להגיד – אני לא רוצה לשלם את העיצום הכספי. אל תערער עליו, לך לבית משפט ותחטוף קנס.

למה? באמת. זה לא איזה מיליונים.

לא כולם זה הליך של ברירת משפט.

בעיצום כספי זה תמיד ברירת משפט.

לפי חוק הטייס, שעשינו - - זה לא.

מה אתן אומרות, זה נראה לכן סביר?

כן. אני חשבתי שסביר להעמיד את זה על מחצית מסכום העיצום וכאן מוצע להנמיך את זה לרבע.

זה באמת עדיין סכום לא מבוטל. עיצום כספי מוטל הרי על ידי גורם מנהלי.

לעניין ההערה של היועצת המשפטית לגבי תקנה 20(24) עם לשכת עורכי הדין – אני אשמח אם נוכל כן לבדוק עד הדיון הבא מה היה הרציונאל כדי להוציא את התיק - -

אני מאשר בעוד דקה את התקנות האלה, איזה דיון?

- - -

אני בכוונה קבעתי את הדיון היום כדי לגמור את זה. יש לנו עוד שתי תקנות שלהם. אז אנחנו נשמור אחת מהתקנות האלה כדי שהם יבואו עם כל התיקונים, לתקן את זה.

אבל אם אומרים לך שרוצים לבדוק?

כי אני רוצה לאשר את יתר התקנות.

אז תאשר את הסעיף הזה.

אתם רוצים את 24 להשאיר?

אז כן. אנחנו מסכימים למה שהצעתם לגבי הרבע ולא פחות מ-50 שקלים.

השאלה אם לא כדאי שזה יחול גם על עיצומים כספיים בסכומים קצת יותר גבוהים. זאת אומרת, כשהעיצום נמוך מ-2,000 שקלים, כי אם יטילו 1,500 אז יוצא שאני משלמת 600, כלומר, היחס לא נשמר. אם אני הולכת על 2,000 אז מעבר לזה, כבר באמת זה קרוב לרבע גם ככה. בקיצור – זה נכון גם לסכומים קצת יותר גבוהים מ-1,000 אבל עדיין יותר נמוכים מ-2,000.

בסדר, אז – כשסכום העיצום שהוטל נמוך מ-2,000.

אני רוצה להבין עכשיו – אם, עכשיו יש 1,000 שקל, זאת אומרת, אני משלם רבע – אני הולך הביתה עם 750 שקל, זו המשמעות. או שאתם מורידים את זה ל-50 שקל, רבע. זה 250. נו, באמת. זו אגרה גבוהה. על 1,000 שקל אתה רוצה 250 שקל? נו, באמת. איזה היגיון יש בזה?

אני לא בטוחה שכדאי להעלות את זה ל-2,000 שקלים כי למעשה זה מעלה שאלה רוחבית, למה, למעשה, שלא נפחית אם כך, כל תביעה הרי יכול להיות שאדם יגיש תביעה בסכום של 2,000 שקלים ואז הוא רוצה להגיש ערעור. תמיד יכול להיות משהו שהוא בשווי של 2,00 שקלים שאז זה יעורר את אותה שאלת יחס, לאו דווקא בהקשר של עיצום כספי.

- - -

אני רוצה לבדוק את זה כי היתה סיבה שעמדנו על 1,000 שקלים. היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה בשיתוף עם האוצר ועם הנהלת בתי המשפט החליטו על הסכום הזה של 1,000 שקלים. אני רוצה לבדוק את זה כדי לחשוב אם יש מקום להעלות את הסכום.

אז אני אאשר את כל התקנות למעט סעיף 20(24) ובתוספת – למעט סעיף 6(א).

יש גם מחיקה של בית משפט מחוזי בתוספת, הסעיפים שמדברים על בר"ע וערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל שפשוט עברו לשלום והוספנו שם. אז זו המחיקה.

אוקיי. ועניין הרבע – הם יבדקו.

יש הוראת מעבר שלא נמצאת בנוסח המשולב, והיא מתייחסת לתביעות התלויות ועומדות לפיצויי עונשין של נפגעי טרור: "תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, ותקנה 2 תחול אף על תביעות התלויות ועומדות בבתי המשפט".

מי בעד?
הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו.

פה אחד.
<2. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011>
<3. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-2011>

נעבור לסט הבא של התקנות - תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011 ותקנות הירושה.

התיקון הוא מקביל לתיקון שכבר הוסדר לנו בעניין הליכים שנוגעים להצהרת מוות, עיזבון, אפוטרופסות או החזקת ילדים עקב פטירה של חייל, או של איש שירות מילואים, או עקב פגיעה שהוא נפגע בה. כשמגישים בקשה לאפוטרופסות - אז גם פה, אותם תיקונים נעשים בהתאמה, וגם בתקנות הירושה, אגרות הרשם לענייני ירושה, שם גם מוסיפים את האח לרשימת קרובי המשפחה שיכולים להגיש את הבקשה, שם – זה לצו ירושה.

כן. ושם יש פטור.

מי בעד?
הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

תודה, פה אחד. תודה.

מדובר גם על בית המשפט לענייני משפחה וגם רשם לענייני ירושה.

אני מבקשת להעיר – לבקש משהו. יש בעיה כבר הרבה זמן והיתה עתירה לבג"ץ בנושא תקנות בתי משפט לענייני משפחה, על הפערים באגרות בין בתי משפט למשפחה ובין בתי המשפט הכלליים. אני רוצה לבקש מהוועדה הנכבדה לדון בעניין ולבחון את הנושא.

הוועדה לא יכולה לדון בתקנות אלא אם כן משרד המשפטים יביא אותן. אין לנו סמכות להתקין תקנות, רק לאשר אותן.
<גלי עציון>
יש דוח, והיא יכולה לדון, למשל, בדוח של משרד המשפטים, של ועדה שקמה בעקבות עתירה, ואני אשמח להעביר לכבוד היושב ראש ולמי שמעוניין את הדוח - למה שר המשפטים לא מיישם את ה - -

אני לא מנהל דיונים שאין בהם תכלית.

יש בהם תכלית גדולה מאד.

נביא איזה הצעה לסדר - -

היום זה חריג. הצעות לסדר זה בימי חמישי.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:20.>