PAGE
25
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 487>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"א בטבת התשע"ב (16 בינואר 2012), שעה 11:00

<הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום על פי פסק דין) התשע"א -2011>

חברי הוועדה: >
היו"ר אמנון כהן
דוד אזולאי

אורי מקלב

פניה קירשנבאום

אברהם מיכאלי

>
פרץ סגל - ראש תחום, משרד המשפטים

נעה ברודסקי-לוי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רינה נשר - לשכה משפטית, משרד הפנים

תומר כרמי - משפטן, משרד המשפטים

שמעון יעקבי - יועץ משפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים

ג'ק קורקוס - מנהל אגף הזכאות, הסוכנות היהודית

נעמי קסל - מתמחה במרכז סיוע משפטי לעולים, הסוכנות היהודית

אוריאל גנזל - מנהל צוהר לחקיקה, ארגון רבני צוהר

סוזנה אברמוב - מומחה להכרת יהדות עמותת רבני צהר

שמעון הר שלום - מומחה להכרת יהדות עמותת רבני צהר

יהושע הרשקוביץ - רב המועצה האזורית גולן עמותת רבני צהר

אהרון רוסטיסלב לסובוי - מומחה להכרת יהדות עמותת רבני צהר

שרה נפתלי - מומחה להכרת יהדות עמותת רבני צהר

יהודית ויצמן - מומחה להכרת יהדות עמותת רבני צהר

ניר ורגון - מיזם צהר לחקיקה עמותת רבני צהר

אורי זמברג - עורך דין

מרטין עליזה - המחלקה לקשרי ממשלה של ארגון "נפש בנפש"

נויה גוברין - ארגון "נפש בנפש"

חי יפרח - מכללת ספיר

רוני רביב - מכללת ספיר

אירית רוזנבלום - מנכ"ל, משפחה חדשה

ניקול מאור - מנהלת סיוע משפטי לעולים, המרכז לפלורליזם יהודי

דוד דהאן - פעיל המשמר החברתי

תומר רוזנר
גלעד קרן

יפה שפירא

רמי בן שמעון
<הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום על פי פסק דין) התשע"א -2011>

צהריים טובים, שבוע טוב. אנחנו ממשיכים את הדיונים של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום על פי פסק דין) התשע"א -2011, של חברי הכנסת דוד אזולאי, איתן כבל, פאינה קירשנבאום, זבולון אורלב.
אנחנו מכינים את החוק לקריאה ראשונה. נמצאים כאן מציע החוק, אחד המציעים, חבר הכנסת דוד אזולאי שיסביר לנו את הצעת החוק. הבנתי שהתחייבתם לתאם את הצעת החוק עם משרדי ממשלה שונים והבנתי גם שיש איזשהו סיכום. לכן תעדכן את הוועדה לגבי הצעת החוק ולבי הסיכומים כדי שנדע איך להתקדם. בבקשה, אדוני.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, שאתה מקיים את הדיון הזה היום. למען הגילוי הנאות ולפרוטוקול, את הצעת החוק הזאת יזמו חברים נוספים: איתן כבל, פניה קירשנבאום וחבר הכנסת זבולון אורלב – כולם שותפים להצעת החוק.

הצעת החוק הזאת באה בעקבות דיון שהיה כאן בוועדת הפנים ביום הזהות היהודית בכנסת. תוך כדי דיון התעוררה הבעיה של משפחות שהגיעו והסבירו לנו מה המשמעות של העניין שהם באים עם כל האישורים, כולל אישור על יהדותם מבית דין רבני, אבל פקיד מרשם האוכלוסין לא יכול לרשום אותם.

ביקשתי לקדם את החקיקה הזאת וכפי שאדוני יודע – ויש לך ניסיון רב בהצעות חוק פרטיות – את מכיר הצעת חוק פרטית אחת שהצלחת לקדם אותה מבלי לתאם עם הממשלה? אתה מכיר דבר כזה?

אני חושב שמן הראוי לתאם כי יש דברים לכאן ולכאן.

אני לא מלין על הממשלה. אני רק אומר לך שכמעט אין הצעת חוק שאי אפשר לתאם אותה בלי הממשלה, ולשמחתי הרבה, גם פה תיאמנו עם הממשלה. זה לקח קצת זמן אבל בסופו של דבר היועץ המשפטי המוכשר של הוועדה דאג לכך שיישב וישעה את העבודה – ואכן, יש פה נוסח שמונח בפנינו. הבנתי, משיחה שהייתה שלי עם היועץ המשפטי של הוועדה, עורך דין תומר רוזנר, שאכן יש תיאום בין משרד המשפטים למשרד הפנים.

הייתה לי שיחה הבוקר עם עורך דין יעקבי שביקש להכניס כמה שינויים. שאלתי אותו, אם הדברים מתואמים עם משרדי הממשלה, ואני מאוד מקווה שאכן כך. מבחינתי, אם נתקדם עם החקיקה הזאת, נוכל להיות אנשי בשורה לאותם אנשים שהם על-פי כל דין יכולים לקבל אישור ממנהל האוכלוסין ואני מקווה שהם יכולים לקבל אותו.
אדוני היושב-ראש, יש פה משפחות שהגיעו מרחוק כדי להציג את הדברים ואני אודה לך מאוד אם באיזשהו שלב תוכל לאפשר להם גם להגיד כמה מילים בעניין הזה. תודה רבה.

אנחנו נתחיל איתם. נלמד למה נולדה הצעת החוק. הבנתי שהיה פה דיון מעמיק וחשוב. בגלל שחתמו חברי כנסת מסיעות שונות, זה כנראה כי זיהו את הבעיה ורצו למצוא לה פתרון. מי המשפחות או נציג משפחות? אם רוצים, לא חייבים. בבקשה לדבר למיקרופון.

אני בת-דודה של שרה נפתלי. הייתה לה בעיה בשנת 1999, כשהיא רצתה לעלות לארץ. בעלה מילא את השאלון במקומה כי היא הייתה עם תינוק והלכה להניק אותו והוא רשם בטופס שהיא מוסלמית, למרות שהיא לא. זאת הייתה טעות שלו.

כשהיא חזרה עם התינוק הוא ביקש ממנה לחתום. היא חתמה והם נתנו את המסמכים לפקידה. התשובה הייתה שהם לא יכולים להגיע לארץ כי היא לא יהודיה, וזאת למרות שהיא יהודיה ואימא שלה יהודיה. אימא שלי היא אחות של אימא שלה ואנחנו יהודים.

למה כתב מוסלמית?

הוא כתב את זה בטעות, באופן אוטומטי כי הוא מוסלמי.

הוא מוסלמי.

הוא מוסלמי. יש פה עוד מקרים? בבקשה גברתי, מה שמך לפרוטוקול?

הייתי פה לפני שנה בדיון. אני התחתנתי בארץ עם ישראלי יהודי. גם אני יהודיה. הגשנו את כל הטפסים שלנו לקבלת אזרחות ועלייה אבל משרד הפנים סרבו את זה.

למה? מה הם אמרו?

יש לי אישורים של הרבנות הראשית, לפני החתונה, שאני יהודיה אבל הם לא קיבלו את זה כי הסבתא רבתא שלי התנצרה לפני המלחמה.

הייתה יהודיה והתנצרה?

כן. בסופו של דבר נולדו לי ילדים. כשרציתי לרשום אותם במרשם האוכלוסין, פשוט לא היו מוכנים לרשום אותם בתור יהודים.

בית הדין הרבני הכיר ביהדותם?

כן, כן.

כן. ואחר כך - - -

שאלתי אם בית הדין הרבני הכיר ביהדותם?

ביהדותי, כן. לאחר מכן הלכתי לרבנות בטבריה כדי לקבל החלטה אם אני כן או לא יהודיה וקיבלתי אישור שאני יהודיה לכל עניין ודבר. הלכתי עם המסמך הזה למשרד הפנים שהכניס את המסמך הזה לתיק ושלח לי מכתב בכתב-יד, שהם מכניסים את זה לתיק ומתייחסים לזה כמו לעוד מסמך, בנוסף למסמכים שלי ואני אמשיך בתהליך בתור אישה שהתחתנה עם ישראלי. הם לא מכירים בי ובילדים שלי כיהודים.

מי אדוני?

אני הרב שערך את חופתה.

יפה.

בדקנו וקיבלנו, אין ספק. הם כתבו בהערת אגב באותו נייר הם עולים למדינה הרבה כסף, זה דבר אחד.

מה?

עולים למדינה הרבה כסף בגלל סל הקליטה. הדבר השני שהם כתבו לה: אין ספק שאת יהודיה אבל יש חוק שקובע שמי שהתנצר אז הוא – מי שהוא בן יהודי או בן אם יהודיה או התגייר ובלבד שאיננו בן דת אחרת, וכיוון שהסבתא רבתא נאלצה להתנצר, אז אנחנו לא מכירים בך.

שלחתי גם חוות דעת שמדובר על האדם עצמו שהתנצר. שלחתי כמה מכתבים – רובם לא נענו.

הפקידים אומרים: אין לנו כלים. תשנו את החוק אז ניתן.

הם התחייבו בפני חבר הכנסת אז שהם – או שהיא יהודיה על פי סעיף של שיבה ליהדות. אבל החליטו שגם זה לא, למרות שאין ספק, כפי שהם עצמם כותבים, היא יהודיה על-פי דת ולא על-פי חוק השבות.

תודה, תודה. יש לנו אורחים מבית ספר רבין בכפר סבא. במסגרת סיור בירושלים באתם למשכן הכנסת. כאן זה ביתכם, הוועדה הזו – ועדתכם. אנחנו נרצה לראות אתכם, חלק מכם שירצה, מנהיגים פה, נבחרי ציבור, בעזרת השם. תשאפו, יכולים להגיע לפה. מדינה דמוקרטית. ברוכים הבאים.

כבוד היושב-ראש, אני אשתדל לדבר בלי המיקרופון - - -

תרצה או לא – זה עובד. אל תסגור אותו.

אני מנהל מיזם שנקרא "מרכז שורשים" שהוא מרכז לסיוע לאזרחי ישראל עולים לשעבר, בהליך בירור יהדות. אנחנו אחד המיזמים של ארגון רבני צהר. המיזם שלנו נתמך גם על-ידי משרד ראש הממשלה ועל-ידי קרנות יהודיות בעולם.
המטרה שלנו לעסוק לא רק בבעיות אקוטיות של היום אלא בפני מדינת ישראל כמדינה יהודית בדור הבא. אנחנו כולנו יודעים – וזה דבר שנמצא בכותרות – עוסקים הרבה בסוגיות ובעיות של גיור, אבל נטלנו על עצמנו את התפקיד לסייע לאותם עולים לשעבר שיהדותם מוטלת בספק, לא באשמתם, אלא בגלל שבאו מקהילות שבהן לא היו קהילות יהודיות מאורגנות במשך עשרות שנים – 70 שנה ויותר.
העולים האלו עלו לארץ כיהודים, לפי ההלכה וגם לפי חוק השבות – אנחנו יודעים שההגדרה של חוק השבות היא גם ההגדרה ההלכתית. לפני שבאים בברית הנישואין במדינת ישראל, על פי החוק במדינה, צריך לקבל אישור יהדות של בית הדין הרבני.

אתה עורך דין?

לא.

חוק השבות לא בדיוק מתאים להלכה, אתה יודע? אין התאמה מוחלטת.

כבוד הרב מקלב, חוק השבות מגדיר שני סעיפים. סעיף 4 (ב) אומר שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהתגייר – ובסעיף הזה אנחנו דנים עכשיו. סעיף 4 (א) מדבר על בני משפחה - - -

לא על זה דנים. יש פה דברים לפרוטוקול. אמנם אתה לא מדבר למיקרופון אבל דברים נרשמים בפרוטוקול.

סליחה, סליחה. כבוד היושב-ראש, אני מתקן את עצמי. לא דנים בחוק השבות כרגע. הציבור שאני מתכוון אליו כעת הוא ציבור שטוען שהוא יהודי מלידה – על-פי הגדרה של חוק השבות ועל-פי הגדרה הלכתית.

יש לך בעיה עם החוק עכשיו? מה אתה רוצה להגיד? אני לא מבין מה אתה רוצה.

ההקדמה הזאת באה להוביל אותנו לצורך להגיע לתיקון, שהוא תיקון קל, אבל משמעותי.

איפה? בחוק הזה?

כן, בחוק הזה. משום שכל מי שמגיע לארץ מכל מקום בעולם – חוץ מחבר המדינות ששם לא היו קהילות יהודיות – ומביא אישור של רב הקהילה, מאותה קהילה, אם זה בארגנטינה או בארצות הברית או בצרפת, ורב הקהילה מאשר שאותו אדם הוא יהודי – מדינת ישראל מכירה בו כיהודי, גם לצורך מרשם האוכלוסין.

לאותם אנשים שהגיעו ממזרח אירופה לא היו קהילות יהודיות ולכן אין אישור של רבנים. מה שאנו מבקשים ומציעים שבית הדין הרבני המוסמך של מדינת ישראל – שהוא בוודאי לא פחות מרב קהילה נידחת – יהיה מוסמך להחליט שאדם הוא יהודי ולהגדיר אותו כיהודי, גם לצורך נישואין וגם לצורך מעמד, כמו למשל, של גב' ויצמן, שגם ילדיה – ואין כאן מי שיחלוק ששלושת ילדיה הינם יהודים מלידה – רשומים במרשם האוכלוסין כהונגרים ולא כיהודים. וגם הגב' שרה נפתלי שביתה – היא לא הזכירה זאת – אבל ביתה שהגיעה כיום לגיל 18 היא חסרת מעמד בארץ משום שהיא לא מוכרת כיהודיה, למרות שהיא יהודיה מלידה ולגב' שרה יש אחיות מאב ואם בארץ שרשומות כיהודיות. אלו דוגמאות אבל כמובן קיימים עוד מקרים.

אז מה אתה מציע לתקן?

ההצעה היא הצעה מתואמת – זה גם נדון קודם בוועדה – שבית דין רבני של מדינת ישראל יוכל להוציא החלטה על אדם שהוא יהודי וההחלטה הזאת - - -

זה מה שכתוב.

לא. כתוב "בית דין מוסמך", לא כתוב בית דין רבני.

לא. שינינו את זה כבר בתיאומים.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להסביר את ההיגיון שבתיקון הזה.

לא צריך. אנחנו כבר תיאמנו.

אם ראית את הצעת החוק המתוקנת.

המתוקנת, תסתכל על המתוקנת. יש לך הערות לגבי הצעת החוק המתוקנת?

בסיום דברי, אני מבקש להגיד - - -

תענה למה שאני שואל. עברת על הצעת החוק המתוקנת?

כן, המתוקנת. עברתי עליה.

יש לך הערות לגביה?

יש הערה קטנה אחת: לעניות דעתי, המעמד האזרחי צריך להיות מושפע מההחלטה הזאת של בית הדין הרבני. ההצעה כמו שגובשה כאן היא הצעה טובה.

אז על מה אתה מדבר? תודה רבה. לא הבנתי מה אתה רוצה בסוף, אבל זה בסדר. אני רוצה לשמוע את משרד הפנים, מרשם הדרכונים. מי נמצא פה?

רשות האוכלוסין.

איפה אלי לוי?

לא כאן. הוא לא יכול להגיע.

ממי ביקש אישור לא להגיע?

אני פה.

את, כבודך במקומך.

לא, אני לא במקומו. אני הוזמנתי ואני פה.

את מהלשכה המשפטית? אבל אני צריך את אלי לוי.

הדיון פה הוא דיון משפטי.

אני צריך גם לשמוע את - - -

אני מתנצלת. אני פה.

אני יודע שהמשפטנים השתלטו על הדיונים, זה בסדר. אבל צריך גם את השכל של המנהל שצריך להוציא אל הפועל דברים. רינה נשר, בבקשה.

הנוסח המוצע, כמו שהוא, מקובל עלינו. אם רוצים לרדת לרמת הסעיפים, יש משהו שמבחינתנו ניתן למחוק אותו וזה בעקבות שיחה עם הרב יעקבי. אני רק רוצה להסביר שאנחנו מדברים על חוק מרשם האוכלוסין ולא על חוק השבות. התיקון הזה הוא תיקון לחוק מרשם האוכלוסין.

זאת הכותרת של החוק.

נכון. לכן אני רק מסבירה שאנחנו מדברים פה על חוק מרשם האוכלוסין. חשוב לי להבהיר, מכיוון שההגדרה בחוק המרשם נשענת על ההגדרה בחוק השבות והיא לא כולה ההגדרה ההלכתית אלא יש את הסיפא "ואינו בן דת אחרת", שפה לפעמים ההגדרה ההלכתית תהיה שונה – אני אומרת שככל שבית הדין עושה הליך של השבה ליהדות ואם זה כתוב בפסק הדין של בית הדין הרבני, אז זה יכול להספיק לפקיד הרישום כדי לא לראות אותו כבן דת אחרת.

אני שוב מוכנה לבדוק אבל במה שהועבר אלינו בזמנו לא היה הליך כזה ואני מוכנה לבדוק שוב את המקרה.

למה את מתכוונת? שיכול לראות ולא מחייב, זה השוני שאת רוצה להגיד?

לא.

אם יש אישור של בית דין רבני אז זה יכול להיות לנגד עיניו של הפקיד והוא יכול, בשיקול דעת שלו, להוסיף לו, לגרוע ממנו. אבל זה לא מחייב את הפקיד.

לכן הסכמנו להוריד "ובלבד שהשתכנע פקיד הרישום" ולהשאיר את ההיבט העובדתי "ובלבד כי אינו בן דת אחרת".

אתם בזמנו, גם משרד הפנים, ביקשתם בדיון שהיה פה ליזום חקיקה כדי שמנהל האוכלוסין יוכל לפעול על-פי חקיקה. הטענה שלכם הייתה כאן – ואני זוכר את זה – אמרתם: אנחנו היום - - -

הם מברכים אותך, אדוני היושב-ראש הוועדה הקודם.

הם ביקשו שנקיים את הדיון ונקדם שינוי חקיקה בנושא הזה.

פאינה, את רוצה להגיד משפט?

אחרי דוד אזולאי מה נותר לי להגיד? אני מברכת על החוק הזה.

את חתומה על הצעת החוק והבנתי שעשית חיל בוועדת שרים, השפעת מיוקרתך בוועדת השרים.

אני חושבת שהחוק הזה באמת חשוב. זה עוד אחד מהתיקונים. לדעתי החלטה של בית הדין הרבני המוסמך צריכה להיות החלטה מחייבת.

הנהלת בתי הדין, עורך דין שמעון יעקבי.

אדוני יושב-הראש, חברי הוועדה, אני סבור שבנוסח שהונח כרגע לפני הוועדה צריך לעשות מספר תיקונים, אבל אתן רקע כדי להסביר את התיקונים שאני מבקש לעשות.

קודם כל, מי הן האוכלוסיות שנזקקות לבית הדין הרבני לעניין אישור יהדות? דרך המלך היא: באים לבית הדין אנשים שיהדותם לא ברורה והם מבקשים להינשא בישראל ומבקשים מבית הדין הרבני אישור להינשא ואגב כך, מוכיחים בפני בית הדין את יהדותם. אנחנו מדברים פה על אזרחים ועל תושבים.

ישנה אוכלוסיה נוספת והיא אוכלוסיה של תיירים. ישנם הרבה תיירים בישראל – מארצות הברית, מארצות אירופה וגם מארצות חבר העמים, אם כי במידה פחותה – שמבקשים להינשא בישראל כדת משה וישראל. מצאו את בן זוגם או בת זוגם בישראל. הם לא אזרחים והם לא תושבים.

על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, בית הדין הרבני מוסמך לאפשר את נישואיהם, לאשר שהם יהודים לצורך הנישואין הללו. לאחר שבית הדין נותן לאותם אנשים אישור יהדות – הם נרשמים לנישואין במועצות הדתיות ומתחתנים על-פי האישורים הללו.

האישור הזה מוכר במינהל האוכלוסין.

לפי איזו הוראה הוא מוסמך לאשר את זה?

לפי סעיף 9.

בהסכמה.

סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים אומר: בענייני המעמד האישי של יהודים המפורטים בדבר המלך במועצה, שבהם אין לבית דין רבני שיפוט ייחודי, יהיה לבית הדין הרבני שיפוט לאחר הסכמת כל הנוגעים בדבר. זה ציטוט כמעט מדויק, לא מדויק אלא מהזיכרון.

האישור הזה קביל במנהל האוכלוסין?

בשביל זה באה הצעת החוק הזאת, בשביל ליישר קו. אין יותר מבית הדין הרבני שמדקדק ובודק את עצמו השבע בדיקות וחקירות אם פלוני יהודי או לא יהודי. לא מאפשרים נישואין למי שאיננו יהודי בוודאות.
לפעמים יש טעויות אבל טעויות מתקנים – אבל בוודאי שטעויות קיימות אצל כולם. אם בית הדין הרבני אפשר לפלוני להינשא – ברור שבית הדין סבור שהוא יהודי. זה סימן קריאה. ייתכנו עוד סוגים של אנשים שלגביהם, בית הדין הרבני לא ידע שאותו פלוני שנמצא בפניו הוא גם בן דת אחרת.

בהקשר הזה, מקובל עלי שיהיה כתוב בסיפא של פסקה (1): ובלבד שהוא אינו בן דת אחרת. לא פקיד המרשם יחליט – זה עניין אובייקטיבי. פקיד המרשם הוא סובייקטיבי, איננו יודעים מה השכלתו. אם הוא אינו בן דת אחרת אז פקיד המרשם ילך לערכאה המתאימה ויביא בפניה את ההשגות והערכאה תחליט. זה מקובל גם על חברתי.

כן.

במקרה זה אתה תיתן לו אישור נישואין?

לא.

מדובר על מקרה שאתה נותן - - -

הרב מקלב, תודה על השאלה החשובה. אני רוצה שהוועדה תשמע את התשובה: בית הדין הרבני לא נותן אישור נישואין למומר. אם בית הדין יודע שפלוני מומר, היינו נולד לאם יהודיה והוא רוצה להתחתן עם ישראלית – מומר מוצא מתוך המחנה.

נכון, ישראל , אף על פי שחטא – ישראל הוא. אבל זה לעניין הייחוס הבסיסי שלו. אבל כל עוד שהוא מחזיק במומרותו, בית הדין לא נותן לו סעד – לא לעניין ישיר של נישואין וגם לא לעניין עקיף, שהוא יעשה שימוש באותו אישור לצרכים כמו לצורך אזרחות. בית הדין לא משתף עם זה פעולה.

הפצתי בין חלק מחברי הוועדה והגורמים המשפטיים תשובה של הרב הראשי למוסקבה, הרב גולדשמידט, שפוסק תשובה הלכתית בעניין, אולי כדאי שהוועדה תשמע: "אלה שבאים לבית הדין רק על מנת לקבל אישור יהדות והם ממשיכים במנהגיהם כבתחילה, אין על בית הדין לאשר מבני אלה שהמירו מרצון דתם ואוחזים במעשה אבותיהם. ומה שהם פרשו מכלל ישראל, אף על פי שלמעשה כבר אינם בעבודה זרה." אני מדלג על קטע.

"אלה שכן רוצים לחזור בתשובה אינם חייבים לעבור טבילה, אין להודיע להם מקצת מצוות קלות ואין לבהלו אבל יש למושכו חסד". כלומר, צריך באהבה לקבל אותם. בית הדין הרבני מקפיד על כך – כשיש לו מידע שפלוני מומר, הוא לא מקבל סעד מבית הדין. לכן, אני אבקש - - -

על העובדות אין ויכוח בין בית הדין לבין פקידי הרישום. השאלה היא שבחוק תהיה סמכות – אתם לא רוצים למנוע מסמכות של פקיד הרישום הראשי לרשום יהודי שהוא בן דת אחרת לכולי עלמא.

נכון. זה מקובל עלינו. גם הסעיף בחוק השבות מקובל עלינו והיה מקובל על הרבים אז, כשזה נדון. זה עניין של קונסנזוס.אבל הבעיה היא ברישא: בתובענה של בעל דין, לאו דווקא שהוא תושב. בתובענה של בעל דין בענייני נישואין וגירושין, לא רק לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים.
כלומר, מה שאני מבקש זה למחוק את עניין התושבות ולמחוק את סעיף 1. כל היתר מקובל עלי ואפשר מבחינתנו לעבור הלאה.

תומר, מה הוא אומר? מה זה סעיף 1?

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושים), מדבר על הסמכות הייחודית - - -

או של בית משפט.

מה שאני מבקש זה למחוק את סעיף 1, היינו, גם אנשים שהם פה במעמד של תייר ומתחתנים בישראל לפי סעיף 9. אני מסכים שזה לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), אבל לא רק סעיף 1. למה לקפח את חלקם של תיירים שנישאו בישראל כדין, על פי חוק?

למה לא להוסיף בסיפא, לגבי תושב?

לא, לא. בלבד שישתכנע פקיד הרישום הראשי - - -

פקיד הרישום לא צריך לרשום שהוא תושב. גם אם בית הדין החליט שהוא יהודי הוא היה צריך לרשום אותו בתור תושב, בתור יהודי. אם הוא לא תושב – הוא לא נרשם.

נכון. זאת סיבה נוספת, הרב מקלב, לכך שהמילה "תושב" מיותרת פה. כי אם הוא לא תושב – הוא ממילא לא יירשם. אבל אם לעתיד לבוא הוא יתחתן וימשיך לגור בארץ וכבור מספר שנים הוא הפך להיות תושב ואז הוא זכאי להירשם - - -

אז למה לא להוסיף בסוף: "ובלבד שהוא תושב ואין הוא בן דת אחרת"? בחלק של משרד הפנים אתה מכניס את זה, לא בחלק שלך.

ברגע שבית הדין הרבני אישר את יהדותו, כפי שאומר עורך יעקבי, אין לך בעיה.

הרב מקלב, אין צורך בזה.

אני לא מבין בניסוח – זה מיותר.

זה מיותר. זה גם עלול להטעות כי אחד הסעיפים הראשונים בחוק מרשם האוכלוסין קובע שהחוק הזה יחול רק על תושב, אבל בית הדין יכול לתת את האסמכתא הזאת לאו דווקא לתושב, ובלבד שהוא נתן את זה אגב נישואין או גירושין.

אם הוא סטודנט, תייר, שנמצא כאן - - -

הוא לא יכול להתחתן? היועץ המשפטי לוועדה – תגיד מה קשור לחוק הזה ומה לא. תומר מדבר, חבר הכנסת מקלב, תקשיב.

ההצעה של עורך דין יעקבי לגבי הסיפא, שצריך להוריד את המילים "ובלבד שישכנע את פקיד הרישום" – נראית במקום ואפשר לקבל אותה כי זה באמת עניין עובדתי אם הוא בן דת אחרת או לא בן דת אחרת.
לגבי הרישא, מדובר פה בחוק שעניינו מרשם האוכלוסין והוא לא עוסק בסמכותו של בית הדין הרבני, מכיוון שאי אפשר להפוך את החוק הזה לחוק שבעצם יש בו כדי לשנות את הסטטוס קוו בענייני דת וסמכויות בית הדין. בית המשפט העליון והממשלה נתנו דעתם לנושא הזה וקבעו, למשל, שבית הדין הרבני הוא לא זה שהמדינה תכיר בגיוריו לצורך המדינה החילונית, אלא הקימה מערך גיור נפרד לצורך העניין הזה. ההצעה להוסיף את סעיף 9 לחוק בתי הדין הרבניים משנה את הסטטוס קוו בעניינים - - -

מה אומר סעיף 9, אדוני?

סעיף 9 מדבר על הנושא של ההסכמה. כפי שאתה ידע, יש על זה ויכוח - -

אז הוא בתוך הסטטוס קוו.

- - יש על זה ויכוח גדול בנושא סעיף 9 ויש הצעות חוק שמנסות לשנות - - -

אבל אני לא מבינה. החוק הזה לא יכול לשנות את החקיקה לגבי סמכות בית דין רבני.

נכון.

זאת אומרת, הסמכות שלך עדיין נשארת ואתה יכול לתת אישורי יהדות לפי החוק של סמכות בית הדין הרבני. החוק הזה מתייחס רק לרישום אזרחי ולצורך רישום האוכלוסין חל החוק הזה שהוא מדבר על האישור שלך שאתה נותן לתושב.

לתושב אגב ענייני נישואין וגירושין ולא של תייר.

אבל זוהי בדיוק התכלית של התיקון שלכם. ניקח את גב' ויצמן שנמצאת פה – אינני יודע מה היה מעמדה בישראל כשהיא התחתנה, אבל אם מישהי כמוה התחתנה בישראל כשהיא הייתה תיירת, סטודנטית, ובית הדין אפשר את הנישואין, היינו בית הדין השתכנע שהיא יהודיה. למרות שמי מקרובותיה התנצרה בעבר – בית הדין קיבל אותה בחיבוק, באהבה, מתוך רצון להכניס אותה בחזרה לכלל ישראל.

ברגע שהיא נהייתה תושבת - - -

הוא לא רוצה להגביל תושבות.

לא, אבל הוא נתן לה אסמכתא שהיא יהודיה על סמך חוק סמכות של בית דין רבני. ברגע שהיא התחתנה והפכה לתושבת – היא חלה תחת החוק של רישום אוכלוסין.

אומר לי הרב הרשקוביץ, כשבית הדין נתן לה את האישור – היא הייתה סטודנטית, היא עדיין לא הייתה תושבת.

היא תיירת.

לפי הנוסח הזה, כשבית הדין נתן את האישור, הוא לא היה מוסמך לתת תעודה ציבורית כי אז היא לא הייתה תושבת, וזאת טעות.

זה לא בסמכות של בית דין רבני, אל כתוב פה את זה.

החוק הזה לא עוסק בכלל בסמכות.

בית הדין הרבני עוסק באישורי יהדות אגב נישואין – בין אם סעיף 1 לחוק או בין אם 9 לחוק. בית הדין עוסק, לפי סעיף 9 לחוק, בסמכות, זה חלק מהסטטוס קוו.

עורך דין יעקבי, אני רוצה להבין: האם אדוני מתכוון לכך שחוץ מתושבים, גם אדם שהוא תייר והתחתן פה בארץ, לזה אתה מכוון? שגם הוא ייכלל בחוק הזה?

בוודאי.

ובית הדין אישר את יהדותו?

בית הדין אישר את יהדותו לצורך נישואין, שזה בסמכותו המהותית של בית הדין.

אז לא תוכל להשיא אותו?

לא. אני אוכל להשיא אותו. אבל אני מתכוון - - -

משרד הפנים, אתם מסכימים לזה?

יש לי קושי. חוק מרשם האוכלוסין חל על תושבים, ובאמת לא מתערבת בכלל בסמכות בתי הדין.

הבנתי. את אומרת שזה משהו אחר, כי הוא לא תושב אלא סטודנט.

לא תושב.

אבל כשהוא קיבל את היתר הנישואין הוא היה תייר, הוא לא היה תושב. במשך הזמן הוא נהיה תושב. באה שהאלה פה – וזה מה שאומר עורך דין יעקבי – למה לא לתת לו את האישור הזה? הרי כשהוא היה תייר הוא קיבל את האישור לנישואין.

בדרך כלל, הפקיד של חוק השבות, המעמד, מי שדן בבקשה לפי חוק השבות, יוכל להתייחס לזה כמו שהוא מתייחס לאישור יהדות שהוא מקבל מכל קהילה יהודית מוכרת אחרת – אבל זה לא יכול להיות מוסדר פה בחוק מרשם האוכלוסין. לכן אני אומרת שוב, מישהו כזה – ככל שיש לו אישור – אני לא אומרת שהפקיד של חוק השבות יתעלם ממנו, בגלל שזה לא נכנס בחוק המרשם. זה לא המקום הנכון להכניס את זה.

עם כל הכבוד לחברתי, אני חולק על כך. הרי מדובר פה על ייעול השירות לאזרח, לא ל"טרטר" את האנשים האלה. הם כבר באו והתקבלו והתחתנו, נבקש מהם לעבור הליך נוסף? למה להכניס את זה לוויכוח? הרי כל הוויכוח יכול להיות רק כשמדובר שהוא בן דת אחרת. ואם הוא בן דת אחרת – מצאנו את המנגנון והסכמנו עליו. לא נראה לי שיש פה בעיה, נראה לי שזה עומד בכל הכללים של הסטטוס קוו.
עם כל הכבוד ליועץ המשפטי של הוועדה, אין שום וויכוח בשום מקום לגבי המשמעות של סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, אדרבה, יראו לנו פסיקה בנושא. הכול צועד למישרין, זו סמכותו של בית הדין וזה נמצא בכל הכללים.

עורך דין יעקבי, מה אתה רוצה שיהיה כתוב כדי לפתור את הבעיה, לא רק של תושב, אלא של סטודנט ותייר? איך אתה רוצה שיהיה כתוב? בבקשה. סעיף 1: בסעיף קטן (א) במקום – הלאה, מה אחר כך?

אני אקריא את הנוסח: "
בסעיף קטן (א) במקום "בית משפט או בית דין מוסמך" יבוא "בית דין רבני, בתובענה של בעל דין בענייני - - -

ה"מוסמך" השני ירד?

גם הראשון וגם השני. לא צריך את המילה מוסמך. ברגע שאני מפנה לחוק מסוים, אין צורך להגיד את המילה "מוסמך".

"בית דין רבני, בתובענה של בעל דין בענייני נישואין וגירושין, לפי לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, או של בית משפט, ובלבד שהוא אינו בן דת אחרת".
אני חושב שזה מושלם, זה מאזן את כל האינטרסים של משרד הפנים, חששות של משרד המשפטים, חששות של ארגונים אזרחיים. יש פה שוויון לכולם. אנחנו לא מתנים שרק בית דין רבני יתן את האישור הזה.

הבנתי. חברי הכנסת המציעים, אתם מסכימים לזה?

אני מסכימה.

אני מקבל. אני בהחלט חושב שיש בזה היגיון.

התקדמנו. סעיף 2. מר יעקבי, סיימת? הסעיף הבא בסדר?

מבחינתי הוא בסדר.

לגבי הסעיף הזה, נשמע גם אחרים. עורך דין אורי זמברג, בבקשה אדוני.

אפשר להתייחס לשני הסעיפים?

בבקשה, תתייחס לכל.

את מי אדוני מייצג?

אני ייצגתי את העותר והופעתי גם בפניך בוועדה הקודמת, בבג"צ 7940/09.

אני מתנצל, עוברים פה כל-כך הרבה.

תגיד לי אם התיקון הזה פותר את הבעיה לעתיד? זה ימנע ממך פרנסה קצת, לא נורא?

יש אחרים, זה בסדר.

זה פותר את הבעיה?

בהחלט פותר. אם כבר להתייחס לדברי ההסבר, יש טעויות סופר: זה בג"צ 7940 ולא 7490 וזה עותר ולא עותרת. לגבי סעיף קטן (1), רשום : "או של בית משפט". בעניין הזה צריך לבאר את הנושא הזה משום שלפי חוק מרשם אוכלוסין, לפקיד הרישום יש סמכות לפנות בתביעות בענייני מעמד אישי לבית משפט לענייני משפחה, אין זכות כזאת לעותר עצמו, לבעל דין. הוא צריך לפנות לבית משפט מחוזי. אז אולי צריך להקדיש לזה מחשבה ולהחליט.

זה חוק אחר.

הוא מעיר את ההערה. הבנתי.

רק לפקיד הרישום יש סמכות לפנות לבית משפט למשפחה. האזרח צריך לפנות לבית משפט מחוזי, אז אולי אפשר לחשוב על תיקון בעניין הזה כדי שתהיה קורלציה, שיהיה דו-סטרי הנושא הזה – או ענייני משפחה או מחוזי.

לגבי סעיף קטן (2), אני סבור שצריך לעשות אחד מהשניים: או להגביל בזמן את הסמכות של פקיד הרישום לפנות לבית המשפט או לבית הדין בנושא הזה. הלקוח שלי, העותר, הוא כבר נישא – הוא כבר קיבל היתר לנישואין ונישא.

כמה זמן זה היום? אין הגבלת זמן?

אין מגבלה של זמן.

לפי סעיף קטן (2) אין. יכול להיות מצב שהוא כבר נשוי ואחרי חצי שנה משרד הפנים פונה ומברר – ומה עכשיו, מבטלים את הכול? זה ממש בעייתי. אז או להגביל במועד מסוים או, כמו שהצעתי בזמנו, אם מחליטים לתת סמכות לפקיד הרישום ולערב אותו בהליך הזה – אז לערב אותו לפני ההחלטה. להגיד: הנה ההחלטה, האם יש לך השגות כלשהן? תן לנו עמדה תוך 30 יום, אחרת פסק הדין חלוט.

יש פה עניין של סופיות ההליך. אנשים לא יכולים לחכות עם הדברים האלה – לבטל את הנישואין, להמשיך את הנישואין. חייבים להגביל את הנושא הזה במועד כלשהו.

לא הייתי רוצה להגביל את בית הדין.

לא את בית הדין. את פקיד הרישום.

לא בית הדין – את הפקיד.

יש בזה היגיון.

משרד הפנים, כמה זמן אתם חושבים שצריך – זמן הגיוני שיוכל לבדוק, לבחון. אבל לא הרבה זמן.

השאלה היא מתי מביאים לנו את פסק הדין. אנחנו לא צד להליך בפני בית הדין.

לא. מרגע קבלת פסק הדין.

אחרי שקיבלתם את כל האישורים הדרושים – תוך כמה זמן?

מרגע שקיבלתם. את יכולה להתייעץ.

זה משהו שאנחנו צריכים לבדוק.

יש להם זמן עד לקריאה השנייה והשלישית.

צריך לזכור, שבבית משפט לענייני משפחה או מחוזי אנחנו צד להליך כל הזמן ואני יכולה לדעת מתי אני מקבלת. פה - - -

הבנתי. אנחנו מבינים מהר. עורך דין זמברג, תודה רבה לך על ההערה החשובה. משרד הפנים, יש לכם זמן להכין את התשובה לגבי לוח הזמנים אחרי שקיבלתם את כל האישורים עד להכנה לקריאה שנייה ושלישית, זאת אומרת, יש לכם כשבועיים. תתחילו לעבור כי אני רוצה לקדם את החוק מהר. זה נותן לכם כלים בסך הכול.

אני רוצה לבקש שמכיוון שזה עניין של חוק השבות שגם את זה אנחנו - - -

בסדר. צריך לצאת קצת מהקופסה ולהסתכל על הבעיה המערכתית. בשביל זה אנחנו נותנים לכם את הכלים.

אני חושב שזאת הצעה נכונה. בואו נשאיר את זה כמו שסוכם עם התיקונים האלה ואנחנו באים לקריאה שנייה ושלישית. תמיד תוכלו להביא כאן את התיקונים.

בבקשה, אדוני.

כעורך דין, טיפלתי בכמה מקרים כאלה ורציתי לתת לוועדה כמה טיפים. דבר ראשון, הילדים של הלקוחות שלי, שמשרד הפנים לא רוצה לאשר שהם יהודים, עושים בר מצווה בארץ, לומדים בבתי ספר דתיים וכן הלאה, נשמע קצת אבסורדי.

חברי הנכבד, עורך דין יעקבי, דיבר על הרב ממוסקבה, הרב גולדשטיין - - -

גולדשמידט.

כן. הייתה לי לקוחה אחת שבאה אלי עם מסמכים של הרב גולדשמידט שאישר שהיא יהודיה לכל דבר. פניתי למשרד הפנים שאפילו לא התייחס למסמך הזה.

אולי זה היה רב אחר? אולי זה היה גולדשטיין לא גולדשמידט?

לא, ראיתי את המסמכים שלו. רציתי להפנות תשומת לב – אולי אני לא יודע, אז אדוני יתקן אותי – בסעיף 1 "בלבד שהשתכנע פקיד הרישום הראשי כי אין הוא בן דת אחרת". אני קצת מכיר את המקרה של גב' שרה. היא עכשיו באה משרד הפנים, שם שואלים אותה: גב' שרה נפתלי, את יהודיה? היא אומרת: כן. פקיד הרישום אומר: לא, את לא יהודיה. אבל אין לה מסמכים שהיא התנצרה או עברה לאסלם. זה לא חשוב, הפקיד חושב שהיא לא יהודיה.
אדוני היושב-ראש, היו לי לקוחות שבאו לקונסוליה או למשרד הפנים ושאלו אותם אם הם יודעים חגים של נוצרים. אם הוא אמר: כן, אז אמרו לו שהוא נוצרי. אני שואל מה המנגנון? איך אדם יכול לשכנע את פקיד הרישום שהוא יהודי?

יש תאריך לידה, תעודת לידה, סבא, סבתא.

אדוני, בתור עורך דין פרטי שמתעסק בזה יום-יום - - -

אז מה אתה מציע לכתוב? אני איתך.

אני לא יודע לכתוב חוקים.

אתה עורך דין.

אבל סיכמנו למחוק את זה. לא משאירים את זה לשיקול דעתו של פקיד המרשם. קובעים אובייקטיבית שהוא לא - - -

הוא שאל שאלה, אז אנחנו עונים לו עכשיו.

האדם צריך שתהיה לו הזדמנות להוכיח שהוא יהודי.

עוד מישהו? בבקשה אדוני.

אני ממשרד המשפטים. אני רוצה להסיר את הספק שהתעורר בדין ודברים בין חברתי, עורכת דין רינה נשר לעורך דין שמעון יעקבי. את הנוסח אנחנו גיבשנו יחד בישיבה שהייתה לנו. הקושי שהעירה עליו עורכת דין רינה נשר היה מכך שחוק המרשם עוסק בתושבים.
המשמעות של הסעיף – כיוון שברישא של הסעיף נאמר "אדם" – עלול להתפרש כאילו הוא מרחיב את הסמכות של החוק מעבר לחוק המרשם גם לחוק השבות. כלומר, אדם שרוצה היום להוכיח שהוא יהודי, יכול לפנות באמצעות הסעיף הזה ואז יכול להיות שתהיה לזה השלכה לחוק השבות.

כדי שהחוק יהיה בצורה שיטתית עם חוק מרשם האוכלוסין, צריכה להיות דרישה של תושבות. לכן אני מציע שאם יש לעורך דין יעקבי התלבטות בעניין – נוכל לשוחח בעניין הזה. אבל צריך לשמור בינתיים לפחות על השיטתיות של החוק.

נרשום את המילה "תושבות", אני מסכים איתו שלפי סעיף 9 גם מי שאיננו תושב ישראל יכול לגשת לבית הדין הרבני, אבל המשמעות של הדבר הזה תבחן לאחר מכן, כאשר הוא יבוא לצורך חוק השבות. היה ויבוא לצורך חוק השבות ,יוכח שהוא באמת יהודי, אז יבוא למרשם והדבר יירשם. אבל לא צריך להקדים את זה כבר לשלב הראשון, כפי שזה עלול להתפרש - - -

אנחנו רוצים כמה שפחות ל"טרטר" את האנשים.

אנחנו לא "מטרטרים" את האדם.

אנחנו לא רוצים. יש תור ענק במרשם האוכלוסין.

אבל לא מדובר על מרשם האוכלוסין, הוא צריך לפני כן לקבל את מעמדו לפי חוק השבות. הוא לא יוכל לבוא למרשם האוכלוסין לפני שהוכיח את זכותו לפי חוק השבות. אם יוכיח את זכותו לפי חוק השבות – בוודאי שיוכל אחר-כך להירשם כיהודי לפי חוק מרשם האוכלוסין, כך שהקושי הוא לא קושי אמיתי.

הבנתי. המציעים יחליטו מה הם רוצים.

לכן אני אומר, אפשר להשאיר את השאלה הזאת לקריאה שנייה ושלישית, להשאיר את הנוסח כפי שהוא היום, שיטתי. ולאחר מכן - - -

חברי הכנסת אזולאי ופאינה, אתם חתומים על הצעת החוק. יש פה דברים שתוך כדי דיון עלו. המטרה שלנו היא ל"טרטר" את האזרחים כמה שפחות ולהקל, אבל כמובן, לא מתפשרים על אמיתות הדברים.

עורך דין יעקבי, האיר את עינינו לגבי תושב או תייר וסטודנט – אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל מעבר לקופסה, כי אם הוא יהודי אז מה זה משנה כרגע אם הוא תושב או סטודנט או תייר שעוד מעט יהיה תושב.

אני חושב שיש היגיון שנוסיף בסוף שהוא "אינו בן דת אחרת". לגבי לוח הזמנים - - -

זה מופיע. אנחנו רק מוחקים.

אני מבין. אבל מצד שני אומרים משרד המשפטים, בגלל שהתחייבנו לתיאום איתם, שאולי כרגע להשאיר בלי שינוי את הסיכום שהשגנו לקריאה ראשונה. נשלח אותם לבחינה מחדש של ההערות שהועלו על-ידי מר יעקבי וגם לגבי לוח הזמנים לפקיד, כמה זמן ליתן אחרי שקיבל את כל המסמכים. אז את שני הדברים האלה אפשר יהיה להכניס בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. זאת אומרת שאנחנו גם נעשה חקיקה עם משרדי הממשלה כמו שאמרנו. זה עומד עלינו, לא מכניסים את השינוי כרגע, בקריאה ראשונה עובר הנוסח כמו שבא לוועדה.

למעט השינוי שכולם מסכימים לו, להוריד את המילים: "ששוכנע פקיד הרישום". זאת אומרת שזה עניין אובייקטיבי.

כן, אז יש הסכמה.

אז יש הסכמה, בסדר?

גם המילה "מוסמך" בהתחלה.

זה החוק הקיים. מסכימים כולם? אתה מתכוון להוריד את המילה "מוסמך"?

כן.

המציעים, בסדר?

אני רק מציע, אדוני היושב-ראש, שבהמשך הדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, נציג בתי הדין הרבניים עורך דין יעקבי, יהיה שותף לדיונים האלה.

במשרד המשפטים?

אני רוצה להזכיר שגם אני חלק ממשרד המשפטים.

עם כל הכבוד למשרד המשפטים, אני מבקש שאתה תהיה שותף לדיון הזה, זה הכול.

לגבי המילה "מוסמך" – אתם מסכימים? השינויים שהסכמנו עליהם יישארו. לגבי התוספת וההורדה של דברים מסוימים "שהוא אינו בן דת אחרת" – משרדי הממשלה, בתיאום עם הנהלת בתי הדין הרבניים, תמצאו את הנוסח המתאים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. משרד הפנים יבחן את סוגיית לוח הזמנים לפקיד לאחר שקיבל את המסמכים, שזה לא יהיה לעולם ועד, שיידע שיש לו פרק זמן מסוים ואנחנו יודעים שיכינו לוח זמנים.

נא להקריא את הצעת החוק עם התיקונים.

לפני ההקראה והצבעה, אני רוצה לבקש, אנחנו פה בדיון אבל שמעתי את המקרה של גב' ויצמן. אולי אפשר פה לבקש, מעל השולחן הזה של הכנסת, מפקיד הרישום שסוף-סוף יבדוק את התיק שלה והיא לא תצטרך לחכות לחקיקה שימשך עוד כמה חודשים אלא יתנו לה סוף-סוף תשובה כל המסמכים והאישור של בית הדין הרבני כבר שם אז שיתנו לה תשובה.

ועדת הפנים והגנת הסביבה מבקשת לבחון את הסוגיה של גברת ויצמן לפנים משורת הדין, כשעדיין אין לכם את החקיקה, אבל בהסתמך על החקיקה שתעבור, בעזרת השם, ולהקל מעליה את התלאות והריצות כבר חמש שנים – די והותר, די והותר.

גב' נשר, את תעבירי או שאת רוצה שאני אכתוב מכתב למנהל האוכלוסין.

לא. אני אעביר.

את תעבירי?

כן, כן.

אנחנו מקווים שעד הקריאה השנייה והשלישית - - -

ומה עם המקרה שלנו?

אנחנו רוצים לכבד את כל אלה שבאו ונתנו מזמנם לוועדה. כל מקרה שלהם שייבחן לטובה. אם אפשר יהיה לעזור להם – אנחנו נשמח מאוד.
כן, מי גברתי?

אני מ"נפש בנפש".

נפשו קשורה בנפשו. מה זה בדיוק "נפש בנפש"?

אנחנו מעלים - - -

סוכנות מספר שתיים.

הסוכנות מספר אחד. חס וחלילה. אנחנו עובדים בשיתוף עם הסוכנות, אנחנו פה עם הסוכנות.

יש לכם הערה לחוק?

לא. רק רציתי לוודא שכל העניין הזה לא משפיע על גיור, על אנשים שהתגיירו בחו"ל ומגיעים לארץ אחר-כך. גיורים מאסכולות שונות של רפורמים, קונסרבטיבים. אני חושבת שזה ברור.

היא רוצה תשובה לפרוטוקול.

אין קשר. לא קבענו פה סמכות ייחודית. אנחנו לא מתערבים בדברים האלה. בסך הכול הוספנו עוד מסלול – לוודא עוד מסלול, לא הוספנו אותו, כי לדעתי גם המצב המשפטי הקיים מאפשר את זה – אלא כדי לחסוך את הוויכוח עם משרד הפנים עשינו חקיקה מפורשת. לא נוגעים בכל הדברים האחרים.

תודה רבה. נא להקריא את החוק בבקשה, בהתחשב בתיקונים שביקשנו.

"הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על פי פסק דין), התשע"ב-2012
תיקון סעיף 3א
1.
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 , בסעיף 3א -


(1)
בסעיף קטן (א) במקום "בית משפט או בית דין מוסמך "יבוא" בית דין רבני, בתובענה של בעל דין שהוא תושב, בענייני נישואין וגירושין, לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, או של בית משפט, ובלבד שהוא אינו בן דת אחרת".

לא, את זה אמרנו שלא מכניסים, לא?

הורדנו את "השתכנע פקיד הרישום".

"(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1)
סבר פקיד הרישום הראשי כי לא היו בפני בית הדין הרבני או בפני בית המשפט ההודעה, הרישום או התעודה הציבורית האמורים בסעיף קטן (א), רשאי פקיד הרישום הראשי לפנות לבית המשפט או לבית הדין כאמור, על מנת שישקול מחדש את החלטתו, ורשאי הוא לעכב את הרישום, תיקונו או שינויו, עד למתן החלטה של בית הדין או בית המשפט."

יפה. אז אנחנו פה אומרים שזה התיקון כרגע, שהחוק עובר. יש לנו עוד כמה דברים שצריכים לבוא לידי ביטוי עד להכנה לקריאה שנייה ושלשית ובקשנו גם שכל אלה שהופיעו פה בדיונים – לבוא לקראתם ולאפשר להם את כל מה שהם צריכים, לאשר את האישור שהם זקוקים לו.

אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על פי פסק דין), התשע"ב-2012. מה רצית חבר הכנסת מקלב?

אדוני היושב-ראש, אני חושב שחשוב להעביר את המסר שאין בכוונתו להרפות את ידיו של פקיד הרישום או את ידיה של פקידת הרישום - -

איפה שמעת שאנחנו רוצים להרפות?

- - בבדיקה שאין מישהו שהוא גם בן דת אחרת, במיוחד על אלה שלא עברו דרך בית דין רבני ובאים להירשם במרשם האוכלוסין. אין כאן שום מסר שמרפים את ידכם בעניין. שלא ישמע איזה מסר של רפורמה בעניין הזה, זה ברור.

לא נשמע. מי בעד הצעת החוק שהוקראה עם כל התיקונים? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה-אחד
ההצעה להכנת הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום על פי פסק דין), התשע"ב-2012 לקריאה ראשונה נתקבלה.

יישר כוח. הצעת החוק אושרה להכנה לקריאה ראשונה. משרדי הממשלה, תתכוננו לקריאה שנייה ושלישית בעוד שבועיים. אין עלות תקציבית. אם יש – שהאוצר יביא את העלות. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>