ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 03/01/2012

קרן הצלת ארגונים חברתיים, הצעתה של ח"כ רוחמה אברהם-בלילא, קיצוץ מסיבי בקרן הסיוע של הממשלה לעמותות, הצעתו של ח"כ זבולון אורלב

פרוטוקול

 
PAGE
14
ועדת הכספים
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול >
מישיבת צוות הבדיקה של ועדת הכספים
לנושא הקיצוץ בקרן הסיוע לארגונים חברתיים
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 14:05
סדר היום
<1. קרן הצלת ארגונים חברתיים, הצעתה של ח"כ רוחמה אברהם-בלילא>
<2. קיצוץ מסיבי בקרן הסיוע של הממשלה לעמותות, הצעתו של ח"כ זבולון אורלב>
נכחו
חברי הוועדה: >
רוחמה אברהם-בלילא – היו"ר

יצחק וקנין
מוזמנים
>
יריב מן - יועץ מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עדו בן-ששון - רפרנט משרדים חברתיים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ד"ר יוסף ונונו - יו"ר הוועד המנהל של הפדרציה העולמית של מרוקו

שרי רבקין - מנכ"ל "ידיד", עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

רן מלמד - סמנכ"ל "ידיד", עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

אהובה ינאי - מנכ"ל מתן

גאליה לפידות - מנהלת כפים, קרן תל", תגבור לימודי יהדות

ורדה מור - יו"ר ועדת הכספים וחברת הנהלת שדולת הנשים בישראל

רונית בר-חן - מנהלת כספים, ויצ"ו

רן ירון - יועץ תקשורת, ארגון מנהיגות אזרחית

אפרת בלשן - מנהלת פרוייקטים, ארגון מנהיגות אזרחית

אהרן מלאך - מנכ"ל אם עמותת הבנים

ד"ר מוטי פרידמן - התאגדות לחינוך מבוגרים

קרן פישזון - נציגת מועצת העמותות דוברי רוסית

בועז הרמן - מנכ"ל עמותת מיח"א, תל אביב והמרכז

שירה זגורי - מנכ"לית ארגון ציסטיק פיברוזיס

אביחי קמחי - המשמר האזרחי

יונתן פלד - המשמר האזרחי
מנהל הוועדה
טמיר כהן
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים – אהובה שרון
<קרן הצלת ארגונים חברתיים, הצעתה של ח"כ רוחמה אברהם-בלילא>
<קיצוץ מסיבי בקרן הסיוע של הממשלה לעמותות, הצעתו של ח"כ זבולון אורלב>
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא של הקרן להצלת ארגונים חברתיים. זאת הייתה הצעה שלי. את כל הנושא הזה אנחנו גוררים כבר קרוב לחודשיים וחצי, אם לא שלושה חודשים, מהרגע בו גילינו שהן האוצר והן משרד הרווחה הסכימו לקחת את הכסף הזה שנועד בעקבות אותה הצעת מחליטים של הממשלה, שלריין כמאתיים מיליון שקלים לטובת הארגונים החברתיים כאשר בפועל מה שקרה זה שבשנת קרוב ל-110 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מועברים לקרנות הללו, לא הועברו.

בישיבה הקודמת ביקשתי ממשרד הרווחה וממשרד האוצר לשבת ולראות איך אנחנו בכל זאת מתקדמים בסוגיה הזאת.

אני אומר לכל המשתתפים כאן, כחברה בוועדת הכספים, כרכזת האופוזיציה, אני תכף אשמע אתכם ואני מניחה שתאמרו לי שלא הייתה כל התקדמות, אבל אני לא מתכוונת לשבת בשקט. אנחנו נארגן קואליציה של כל חברי הוועדה ובהעברות אנחנו נדע להביא את הכסף הזה. נדע להביא את הכסף הזה. לא אני, לא חבר הכנסת אורלב, לא חבר הכנסת גפני נסכים למהלך שבו אנחנו נשמע שמרימים ידיים.

אני רוצה לשמוע אתכם ואני אשמח לשמוע גם את הארגונים החברתיים.
עדו בן-ששון
לא שלא הייתה התקדמות אבל מאחר שהקטנת היקף הסיוע נעשה במסגרת החלטת ממשלה, כרגע אין לנו כוונה להביא החלטת ממשלה חדשה ולהחזיר כסף או להעביר כסף חדש או משהו דומה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אתה מהאוצר או מהרווחה?
עדו בן-ששון
אני מהאוצר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
משרד הרווחה, שר הרווחה לא מתכוון להביא הצעת מחליטים חדשה ואחרת?
יריב מן
אני אומר את עמדת המשרד. אנחנו כמשרד - הרי כל האופרציה של קרן הסיוע נעשתה דרך הגופים שלנו – ברגע שתהיה החלטת ממשלה כזאת, אנחנו ערוכים ומוכנים להניע מחדש ועדת תמיכות בתיאום עם שבעת משרדי הממשלה ששותפים לכך. זה כאשר תתקבל החלטה בממשלה, אבל עוד לא התקבלה החלטה בממשלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
יריב, כדי שתתקבל החלטת ממשלה, השר הנוגע בעניין צריך להניח הצעת מחליטים. מכיוון שהייתי שרה, אני יודעת את זה. השאלה היא לא אם יש בכוונת המשרד לתמוך בהצעת מחליטים כזאת. זאת לא הייתה השאלה שלי. השאלה שלי מופנית ישירות לשר הרווחה ואולי אתה תדע לענות ואולי לא, אבל אני אשמח אם תשאל אותו כדי שהוא ישיב. השאלה היא האם יש בכוונת המשרד להניח הצעת מחליטים חדשה כדי שתחזיר את התקציב הזה לעמותות הללו. גם להגיד לא יודע זה בסדר. גם להגיד שאתה מוכן לבדוק עם השר, זה בסדר.
יריב מן
אני מעדיף שזאת תהיה התשובה שלי, שאנחנו נבדוק. מכיוון שאני עובד עם המנכ"ל, אני לא יכול להתחייב בשמו של השר ואת שואלת אותי שאלה לגבי השר. אני מעדיף להשאיר את זה כך. אני כרגע לא יודע.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני פותחת את הדיון. אני אאפשר לכל אחד לדבר ואני אשמח אם תוכל לשאול את המנכ"ל שלך מה כוונת המשרד בעניין הזה.
יריב מן
עמדתנו באופן עקרוני היא חד משמעית בעד מהלך כזה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
יופי, אז אני רוצה לשמוע האם בכוונת המשרד להוביל מהלך כזה, כן או לא. האם אתם מתכוונים להניח הצעת מחליטים. אני אשמח אם תוך כדי הדיון המתנהל כאן, תוכל לברר ולחזור אלינו עם תשובה.

אני פותחת את הנושא לדיון.
רוני בר-און
אני רואת חשבון רונית בר-חן, מנהלת הכספים של ויצ"ו עולמי. כידוע לכם ויצ"ו הוא ארגון שקיים כבר תשעים שנים, ארגון שנוגע בכל תחומי החיים, במעונות, בבתי ספר כאשר לוויצ"ו יש עשרה בתי ספר, 178 מעונות, שלושים מרכזים קהילתיים, שישים סניפים ברחבי הארץ, שני מקלטים לנשים מוכות ומרכזים למניעת אלימות. פעילות גדולה מאוד. ויצ"ו שנים פעלה בכל תחומי החיים בארץ וגייסה כספים גם בארץ וגם בחוץ לארץ, בעיקר בחוץ לארץ. בשנים האחרונות חלה ירידה ואני יכולה לומר שבחמש השנים האחרונות התרומות שמגיעות מחוץ לארץ לוויצ"ו ירדו בארבעים אחוזים. ויצ"ו במהלך השנים צברה עשרות מיליוני שקלים של הפסדים. כמו שאתם יודעים, כאשר ויצ"ו מפעילה את המעונות שלה, היא חסומה מבחינת המחירים שהיא יכולה לקבל על השירותים שהיא נותנת לעשרות אלפי ילדים בארץ ומצד שני המחיר הוא מחיר שנקבע.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
כשאת אומרת ירידה של ארבעים אחוזים, זה לשנת הכספים 2011 שהסתיימה?
רוני בר-און
משנת 2007 ועד היום, יש ירידה של ארבעים אחוזים בהיקף התרומות. כידוע לכם ויצ"ו מגייסת את התרומות שלה לא בעזרת מגייסים שגוזרים קופונים אלא יש לנו רשת חברתית שפרוסה בכל העולם. החברות נאמנות, עובדות ומתאמצות אבל פשוט המצב בעולם הביא לכך שאנשים לא יכולים לתרום כפי שתרמו פעם.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
מה היקף הסיוע שוויצ"ו קיבלה מהממשלה מהתקציב הזה שחולק?
רוני בר-און
ויצ"ו לא מקבלת סיוע מהממשלה. ויצ"ו מוכרת שירותים לממשלה. ויצ"ו למעשה מוכרת שירותים לממשלה בתחומים שונים כי הממשלה פשוט צריכה את הסיוע הזה. לדוגמה, לוויצ"ו יש בית ספר לילדים פוסט אשפוזיים שנמצא באחוזת ילדים בחיפה.
יריב מן
אבל זה לא סיוע אלא זה שישים מיליון שקלים.
רוני בר-און
שישים מיליון שקלים הם בפירוש עבור מכירת שירותים. אתם רוכשים שירותים. אנחנו מחזיקים ילדים פוסט אשפוזיים ואתם מממנים 68 אחוזים מעלות האחזקה שלהם והשאלה היא איפה יתר הכסף. כל המוסדות של ויצ"ו הם מוסדות ותיקים שקיימים כבר קרוב לשבעים שנים ואפילו יותר. יש לנו בעיות מאוד קשות של תשתיות בכל המוסדות שלנו כיוון שאלה מוסדות מאוד מאוד ותיקים וכספים כדי לשפץ את התשתיות האלה, אין. אתה הרי לא יכול לגייס כספים כדי לתקן ביוב. אף אחד לא תורם כסף כדי לתקן ביוב. כשיש לך שבעה בתי ספר שזקוקים לעזרה הזאת, אתה פשוט קרוע. קחו בית ספר כמו הדסים, אפילו מקום כמו הדסים, המועצות המקומיות היום כבר לא משתפות פעולה. נוצר מצב שוויצ"ו לא מקבלת תמיכה לא מהממשלה ולא מהמועצות המקומיות שלמעשה הכספים עוברים דרכן והן חוסמות אותו אצלן. הרבה פעמים הכספים גם מהממשלה וגם ממשרד הרווחה מגיעים באיחור או לא מגיעים בכלל. ויצ"ו מקיימת למשל בבית שרמן, שזה בית לילדים שהוצאו בצו בית משפט, בית שנמצא בירושלים, כאשר ויצ"ו מקיימת את הבית במקום שהוא שלה, המבנה הוא שלה, ומשרד הרווחה לא מוכן לתת את השווה כסף של שכר דירה ולא מוכן לתת את אחזקת המבנה. ואז, מה אתה עושה? אתה חייב לממן את זה.
המקורות הולכים ומדלדלים. לא רק שהמקורות הולכים ומדלדלים אלא ויצ"ו בשנים האחרונות עשתה קיצוצים של משהו כמו 35 מיליון שקלים בבשר החי. אנחנו כבר מגיעים למצב שאנחנו מתחילים לשקול איזה שירותים נסגור.

גם כאשר חושבים לתת תמיכות, צריך לחשוב גם לתת לעמותות שנראות אולי חזקות אבל הן מאוד מאוד נחלשו, לתת גם לעמותות שאולי נראות גדולות אבל גם הן זקוקות לעזרה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
גם בארזים נפלה שלהבת.
יריב מן
אני חייב לומר שוויצ"ו הוא הגוף שמתוקצב בסכום הכי גבוה על ידי משרד הרווחה.
רוני בר-און
כי הוא נותן למשרד הרווחה הכי הרבה שירותים, אבל אתה יודע שהרבה מהכספים שאתם מעבירים לנו, למשל מרכז למניעת אלימות בירושלים, אתם מעבירים את הכסף דרך עיריית ירושלים ועיריית ירושלים מעבירה אותו באיחור רב ולא את כל הכסף. עיריית ירושלים חייבת לוויצ"ו בגין המרכז למניעת אלימות בירושלים 570 אלף שקל ועד היום ראינו רק 317 אלף שקלים.
אהובה ינאי
שלום, שמי אהובה ינאי ואני מנכ"לית מתן, משקיעים בקהילה. קודם כל אומר שאנחנו לא מקבלים תמיכה מהממשלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אף פעם לא קיבלתם?
אהובה ינאי
אנחנו לא מבקשים תמיכה מהממשלה. אנחנו גם לא מבקשים מקרן הסיוע. אולי זה היתרון. אני כאן כי אנחנו מחברים גם עסקים, גם תורמים פרטיים וגם קרנות עם הקהילה. לכן אנחנו איזשהו סנסור. אני גם כאן בתפקידי כחברת ועד מנהל של מנהיגות אזרחית. גם כסנסור אבל גם בארגון הגג.

אני רוצה לומר כמה דברים שעולים ממה שנאמר עד עכשיו. קודם כל, אני חושבת שלא נכון לדבר על גודל הארגון אלא מי האוכלוסייה המוחלשת בה הוא מטפל. כמובן שארגון בישוב קטן מקבל הרבה פחות ממשרד הרווחה או מהעירייה מאשר ארגון ארצי כמו ויצ"ו, כך שלמספר עצמו אין שום משמעות. השאלה כמה ראש של בן אדם שמטופל בארגון הזה בסוף מגיע אליו. זאת בעצם השאלה. כל השאר חסר משמעות לחלוטין.

הדבר הנוסף שאני רוצה לומר הוא – כדי שתהיה תחושה, והיא עולה כאן ואני משערת שהיא תעלה גם על ידי אחרים – שאנחנו ארגון יחסית גדול ואנחנו עוסקים בעשרות מיליוני שקלים שאנחנו מביאים מתוך העסקים, תורמים פרטיים וקרנות, ואני יכולה לומר שמשנת 2008 עד 2011 יש ירידה של כשלושים אחוזים ואני יכולה להראות את זה במספרים. אנחנו גם עובדים מול מאות עמותות כאשר חלק מהעמותות יושבות כאן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
התרומות הן בעיקר מחוץ לארץ או מהארץ?
אהובה ינאי
אנחנו עוסקים בעיקר בתרומות מהארץ. תכף אני אתייחס לתרומות מחוץ לארץ. התרומות בהן אנחנו עוסקים הן בעיקר, תשעים אחוזים מהכספים הם מהארץ, וגם אם הן מגיעות מחוץ לארץ, אלה אנשי עסקים שמסיבות מיסויות מביאים את הכספים מחוץ לארץ. הממשלה למעשה לא יכולה לראות את המספרים האלה כי אם היא מסתכלת על המיסוי, כמעט בכל פרויקט שנמצא כאן יש כספים מחוץ לארץ ואז נושא המיסוי הוא חסר משמעות ובעצם אפשר לראות את זה בסעיף ההוצאות ולא בסעיף ההכנסות.

אם מסתכלים ככלל על המגזר השלישי, מ-1948, אני רוצה לציין שני דברים בולטים. האחד הוא שחלק גדול מהכסף הזה, יש קצת מספרים של האוניברסיטאות, הגיע מחוץ לארץ. בחוץ לארץ לא רק אצל יהודים ולא רק כלפי ישראל יש ירידה מאוד משמעותית. בכל המספרים אפשר לראות את זה. אנחנו יושבים על כמה מאגרי מידע ואפשר לראות את זה בנושא של העסקים ובנושא של הקרנות. לא רק מיידוף אבל גם מיידוף ודומיו אבל לא רק. בכלל, קרן שהייתה מונחת בבנק, אין לי פירות לא בארץ ולא בחוץ לארץ. לכן זאת פגיעה מאוד משמעותית אחת.

הפגיעה השנייה היא לאורך שנים, ודווקא בגלל שיושבים כאן נציגי הממשלה, חלק גדול מהמגזר – ואני לא נמנית עליו – נותן שירותים ודווקא הוא יותר חזק בנושא של קרן הסיוע והוא נותן שירותים לאוכלוסיות מוחלשות. מלכתחילה הנושא הוא שחלק מהשירותים מגיע מתרומות ולא מכספי הממשלה. במשך שנים הילד היה מוחזק חלקו על ידי הממשלה וחלקו על ידי תרומות וקיבל כך או אחרת את מה שמגיע לו, האישה המוכה, הילד וכולי. היות והתרומות ירדו, המצב של העמותות האלה הידרדר בצורה שאנחנו רואים אותה, היא נראית לעין, ומי שמבקר בפרויקטים האלה רואה זאת.
הנושא השלישי הוא שקרן הסיוע, בגלל שהיא הייתה מוחזקת על ידי משרד הרווחה, בצורה כזאת או אחרת, למרות שהעלינו את זה, לא עד הסוף היה לזה פתרון, לא נבנתה גם בקריטריונים כדי לתמוך בארגונים שהם לא רק ארגונים נותני שירות והרבה פעמים הם הלוז של המגזר השלישי. היה לזה פתרון חלקי.
יריב מן
זאת הקרן היחידה שאי פעם הממשלה חילקה תקציב לארגוני סינגור.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
דיברנו על הנושא הזה וגם העלינו את הסוגיה הזאת. הקריטריונים שהוקצו לטובת אותן קרנות לא אפשרו להרבה מאוד קרנות להיכנס למעגל הסיוע. לכן בין היתר, כאשר הייתה חשיבה להלאים את הכסף הזה ולקחת אותו בחזרה, זה מכוח העובדה שהקריטריונים אולי לא הותאמו לכולם. ניסיתם לפתוח אותם, גם את זה אנחנו יודעים.
אהובה ינאי
אמרתי שהיה ניסיון.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
בסדר, אבל הוא לא היה ניסיון מספק כדי שיאפשר לגופים נוספים שנזקקו לכספים מקרן הסיוע לקבל את הכסף הזה.
אהובה ינאי
מצד אחד יש פגיעה מאוד משמעותית בארגוני השירות. הנושא של ארגוני הסינגור לא היה סגור. כדי לסיים, אני מגיעה לקריטריונים. אנחנו הצענו כאן בוועדת הכספים למנכ"ל משרד הרווחה, למר איצקוביץ, לבנות את הקריטריונים לא על ידי שימועים כשאתה בא והולך אלא לשבת ביחד ובסוף הממשלה תחליט אבל שישמעו ויהיו מחוברים לשטח. זה לא קרה. זה כלל גדול ביהדות. אם אנחנו יודעים שהמצב גרוע ואנחנו יודעים שיש הרבה פחות כסף ובסוף לא מצליחים לתת, סימן שאחד הכללים הכי גדולים בהלכה היהודית של "וחי בהם" לא התקיים. זאת אומרת, קבעו דברים שמנותקים מהמציאות, הם לא נכונים, הם לא מתאימים ולכן זה לא קרה. לבוא אחר כך ולומר שהיו קריטריונים, זה לא כך. המבחן צריך להיות שגם הקריטריונים יתאימו לשטח כי אין ספק שבשטח המצב גרוע.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה רבה. ורדה מור.
ורדה מור
אני כאן בשם שדולת הנשים. אני יושבת ראש ועדת הכספים של שדולת הנשים. ישבתי כל הבוקר בכנס של תבונה שנערך היום בירושלים ואני חושבת שראיתי שם גם אותך. היה שם גם מנכ"ל משרד הרווחה. הכנס נערך בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה. זה מיזם משותף. הרוח שנשבה שם הייתה שמצב העמותות הוא מאוד מאוד גרוע. כל המגזר השלישי נפגע קשה. הסבירו לנו כל הבוקר כמה חשוב הניהול הפיננסי בגלל הקשיים אליהם נקלע המגזר השלישי ושעלינו גם לצפות למשבר נוסף. אחרי ששמעתי את כל זה מזרוע אחת של הממשלה, אני באה לזרוע אחרת של הממשלה. אתם יושבים כאן ואתם אומרים שאתם אפילו לא מתכוונים להגיש את זה. זאת אומרת, כאילו עד שאתם תחליטו מה לעשות, כבר לא יהיה מגזר שלישי כי לא בוער אבל אצלנו זה בוער. אצלנו יש אנשים שצריכים לשלם להם משכורת. אנחנו בשדולה כבר חתכנו את היועצת המשפטית שלנו שהיא לב הארגון לחצי משרה. מה עוד אנחנו צריכים לעשות? עד מתי אנחנו נמתין?

זה לא שלא הגשנו בקשה אלא כן הגשנו בקשה. כמו שאת אמרת, לא עמדנו בקריטריונים כי הקריטריונים, אני לא יודעת איך הם נערכו אבל הם היו ירידה בהכנסות העצמיות של יותר מעשרה אחוזים.

אני אשאל אותך שאלה. אתה יושב ראש ועדת הכספים של איזשהו ארגון ואתה רואה שהתרומות יורדות ושהן יורדות בצורה כזאת שאתה לא תוכל גם להגדיל אותן. מה תעשה? לא תגדיל את ההכנסות העצמיות? לא תשכב על הרצפה ועל הגדר כדי שההכנסות העצמיות גם כן לא ירדו? אתה תעשה את זה. עכשיו אתה בא ורוצה שאני אוכיח לך ירידה בהכנסות העצמיות ואנחנו הצלחנו להוכיח רק ירידה של 2.3 אחוזים כי עשינו את הכול כדי שהן לא ירדו.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אבל השנה זה ירד. גם אם אתם מנסים לעשות את ההוקוס-פוקוס הזה אתם לא יורדים בשלושים אחוזים, באיזושהי נקודת זמן את תגיעי למצב שזה ירד.
ורדה מור
השנה תהיה ירידה עצומה כי ירידה זה לא מרגע זה לרגע זה אלא בדרך כלל זאת ירידה הדרגתית כי לאט לאט התורמים הולכים ונושרים לך או שהם מקטינים את התרומה. זה לא נחתך בבת אחת. לכן אני חושבת ומאמינה שאצל כל העמותות הירידה הייתה הדרגתית ולא של חמישים אחוזים כי במשך שנתיים-שלוש את פתאום רואה את הכול יורד וזה מה שקרה גם אצלנו.

לכן אני חושבת שמשרד הרווחה ומשרד האוצר צריכים להחליט האם מגזר שלישי חשוב או לא חשוב. תחליטו.
שירה זגורי
אני מנכ"לית אגודת סיסטיק פיברוזיס. היה לי מאוד חשוב לבוא לכאן היום. גם אנחנו מדברים על ירידה של ארבעים אחוזים משנת 2007 אבל השנה הזאת, בחצי השנה האחרונה, אני יכולה לומר שכמעט ואין תרומות, או שעסקים צמצמו מאוד את התרומה ואפילו מעל לחמישים אחוזים. גם הפניות שלנו לתורמים פרטיים נתקלו בצמצומים מאוד משמעותיים לעמותה.
אני לא מדברת כאן על רווחה שכבר בשנת 2008 איגוד הפסיק לתת אותה. הפסקנו עם הנופשונים והפסקנו עם שיעורי עזר. אני מדברת על בריאות נטו. היום יצאו שני מכתבים מהאיגוד כי אנחנו מודעים למה שהולך להיות בשנה הבאה וכבר לקחנו תקציב עם פחות 900 אלף שקלים. המשמעות היא שהחולים שלנו בבעיה רצינית. אני לא רוצה להגיד, אבל מהצד שלנו זה לומר לחולים – לכו תמותו. התמיכה של האיגוד היא בשני תחומים עיקריים, כאשר התחום האחד הוא טיפול שהם צריכים לעשות כל יום שזה טיפול ניקוז ריאות ואנחנו יושבים עם העובדת הסוציאלית שלנו בוועד המנהל, ותבינו, הוועד המנהל מורכב מהורים ובוגרים שלנו שהם חולים במחלה, ואנחנו שואלים מאיפה אפשר להוריד. היא אומרת שאפשר לפגוע בחולים הקלים אבל אי אפשר לפגוע במועמדים להשתלה כי הם עוד מעט צריכים לעבור השתלה והם חייבים שלוש פעמים ביום את הטיפול של ניקוז הריאות. אי אפשר לפגוע בהם כי אין להם את הזמן. אפשר לפגוע כרגע בחולים קלים, אבל תבינו שהמשמעות שכרגע אנחנו פוגעים בתמיכה הזאת בחולים הקלים שלנו, זה אומר שבעוד כמה שנים הם יהיו חולים קשים כי העלות החודשית של הטיפול הזה היא מאוד מאוד גבוהה והיא מגיעה לסכום של 3,000 שקלים לחודש לחולה קל, אבל ל-5,000-6,000 שקלים לחולה שהוא יותר קשה.

המכתב השני שיצא הוא מכתב למרפאות של סיסטיק פיברוזיס בבתי החולים, שם אנחנו מממנים את הצוות הפרה-רפואי וגם שם אני מדברת אתכם על קיצוצים מאוד משמעותיים בוועדה לעזרה לפרט שתומכת בחולים שלנו, כאשר בטיפול שציינתי של ניקוז הריאות שהם צריכים לעשות כל יום עם תרופות שלא בסל, עם מזון מועשר ומזון תרופתי, קיצצנו בסכום של 300 אלף ולמרפאות אנחנו הולכים לקצץ ב-200 אלף שקלים.
לפני שנתיים קיבלנו את הסיוע מהקרן הממשלתית ועבורנו זה היה כמו אור. דיברנו בטלפון כמה פעמים וכל פעם הצקתי לך ושאלתי מתי זה יכנס, אבל זה לא סתם אלא כי אני רואה שהחשבון שלי עוד מעט נגמר ואני חייבת את הכסף עבור המשפחות.
יריב מן
גם היית מתרגלת שלי באוניברסיטה.
שירה זגורי
באמת? שווה להיות מתרגלת באוניברסיטה. בעצם כל משרדי הממשלה קיצצו לנו. הרי איך בונים את התקציב? סומכים על שנה קודמת פחות או יותר. משרד הרווחה קיצץ לנו גם בתמיכה וגם הקרן הממשלתית קיצצה. משרד הבריאות, שזה דיון אחר – נפגשנו גם עם מנכ"ל משרד הבריאות כי בהחלט צריך לקחת כאן יותר אחריות על העמותה ועל החולים שלנו – גם קיצץ. התרומות מקוצצות, הטלמרקטינג מקוצץ, הדיוור מקוצץ ואנחנו בבעיה רצינית. אני מאוד מקווה שאתם שומעים אותנו כאן ושומע גם האוצר וגם משרד הרווחה כי מדברים כאן על מצוקה שהיא אמיתית.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אתם נכללים בקריטריונים של קרן הסיוע?
שירה זגורי
כן. קיבלנו שנתיים רצופות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
כמה?
שירה זגורי
בשנת 2010 קיבלנו 350 אלף שקלים ובשנת 2011 קיבלנו 260 אלף. שוב, לא ברור למה הקיצוץ הזה. זה היה מאוד עוזר לנו אם היינו מקבלים שוב את ה-350 אלף שקלים.
יריב מן
ב-2011 יותר עמותות היו זכאיות. ב-2010 הם קיבלו פחות כי יותר עמותות נכנסו והיו זכאיות. אנחנו יודעים שהסכום ירד.
שירה זגורי
ציפינו שהוא יישאר כפי שהיה. כשבונים את התקציב, מצפים שפחות או יותר יהיה אותו הסכום. אגב, גם התמיכות של משרד הרווחה קוצצו כי שונו קריטריונים בצורה שהיא לא ממש הגיונית.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה.
יוסף ונונו
דוקטור יוסף ונונו, יושב ראש הוועד המנהל של הפדרציה העולמית של מרוקו. הפדרציה מתפרסת על פני כמאה סניפים, הרוב בארץ וחלקם בחוץ לארץ, והיא שמה לה למטרה להביא את מורשת התרבות, המסורת והאחדות. אחת המטרות המרכזיות היא לגשר בין כל העדות והקהילות ולכן מפעל המלגות שלנו קיים ולפני חודשיים חילקנו 3 מיליון ו-600 אלף שקלים ל-360 סטודנטים מכל הקהילות, כולל מיעוטים. מאז אנחנו מקיימים את המפעל הזה חילקנו קרוב ל-15 מיליון שקלים.

מעבר לכך, אנחנו משתתפים בארגון אזכרה ממלכתית של מעפילי אגוז, ביום המימונה הארצית, ברבי שיח תרבותיים ובמפעלים שונים נוספים. מקורות ההכנסה העיקריים שלנו היום הן התרומות מהרבה מאוד גופים עסקיי, ממשלתיים ומוסדיים שמממנים את רוב הפעילות. התקצוב של מינהל התרבות הוא פחות מחמישה אחוזים מכלל הפעילות, אבל יש לציין שבשנים האחרונות יש מצוקה מאוד גדולה בגיוס תרומות. כל אלה שהיו רגילים לתרום סכומים גדולים, או שהם לא תורמים בכלל או שהסכומים אפסיים. זה מקשה עלינו יותר ויותר לקיים את אותן פעולות שקיימנו בעבר. כמובן שחבל לצמצם או להפסיד את הפעולות שנעשו כדי להרחיב את האחדות בעם לה אנחנו כל כך זקוקים בימים אלה.

לכן אני מצטרף לקריאה כאן, גם למשרדים וגם לוועדה, לעשות את הכול על מנת להמשיך את המסלול הזה. אני יודע כמה זה חשוב ואני יודע כמה הייתי מקציב לעמותות עת כיהנתי כראש עיר וגם כשהייתי חבר ועדת הכספים בכנסת, אז תמכתי בכל הדברים האלה. תמיד כשחתכנו בתקציב, אחד הדברים שדרשנו היה אותם תקצובים לגופים על מנת להמשיך ולהפעיל את המפעלים המאוד חיוניים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה רבה.
בועז הרמן
בועז הרמן, מנכ"ל מיח"א אזור המרכז. אנחנו עוסקים בשיקום ובטיפול בילדים חירשים ועם לקות שמיעה. כיוון שאנחנו עוסקים בכסף והעניין הוא כסף, אני רוצה לתת לכם, לנציגי משרדי הממשלה, נקודת מבט שונה.

אני מאמין שהשנה העמותות יקרסו. לא, אני לא מאמין אלא אני בטוח שהשנה העמותות יקרסו. עמותות כמונו, כמו בדוגמה של שירה ושלי, עמותות שנותנות שירות – זאת אומרת, בשיא הצניעות, בלעדינו אי אפשר – יצטרכו להקים אותנו מחדש. כל הקמה מחדש תעלה הרבה יותר כסף. אפשר לבדוק את הדברים. אני לא רוצה לחזור על דברי חבריי בנושא תרומות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
מה היקף הירידה שלכם?
בועז הרמן
אני רוצה לדבר על הרבעון האחרון בו פשוט הפסיקו להגיע תרומות לגמרי. אנחנו מדברים על ירידה של עשרים-שלושים אחוזים בשנה הזאת. אגב, אנחנו הגשנו בקשה לקרן הסיוע אבל לא קיבלנו. קיבלתי תשובה שלילית האומרת שאנחנו לא עומדים בקריטריונים. יכול להיות שזה בגלל שלא נכנסנו לגירעון בשנה שעברה. אני מצטער על זה שלא נכנסנו לגירעון, אבל השנה אני שמח על כך שכבר יהיה לנו גירעון ואולי זה יעזור לנו. אנחנו פיטרנו והתייעלנו. אין לנו רזרבות כדי להיכנס לגירעונות. אם זאת אינדיקציה טובה, השנה פשוט לא תהיה לנו ברירה ונתחיל לפטר אנשי מקצוע שנותנים את השירות עבור הילדים.

הנושא הזה של הקריטריונים, אני חושב שצריך לדבר עליו כי מעבר לשאלה בכמה כסף התרומות יורדות, צריך לדבר גם על הגדלת עלויות בנושא של שכר. השכר עולה כל שנה. הרי השנה נכנס נושא של חוק שכר מינימום והדברים האלה מייקרים לנו את כל עלויות השכר. כל הנושא של שביתת העובדים הסוציאליים, כל מה שקורה במשק, מפעיל עלינו לחץ חזק. אנחנו עמותות חברתיות שאמורות לעמוד באיזה רף של הוגנות כלפי האנשים ומצד שני לא נותנים לנו את הכלים להיות ה וגנים. הנושא הזה של עלויות שכר לא נכנס.

נושא של יותר מספר ילדים. כל שנה אנחנו מוסיפים יותר ויותר ילדים אבל זה לא נכנס בקריטריונים. אולי התרומות שלנו ב-2010 נשארו אותו הדבר, אבל טיפלנו ביותר ילדים והיו עלויות שכר והיו עלויות במחיר השירותים. שוב, יושבים כאן אנשי כספים ואפשר לעשות את החישוב.

הייתה לנו ירידה של עשרים אחוזים בתמיכה של משרד הרווחה כשהנימוק של שלמה אלישר ושל האנשים באגף אמר שאנחנו נותנים ליותר ויותר עמותות ולכן אנחנו נותנים לך פחות.

בכל המדדים של ההכנסות אנחנו יורדים. בעלויות אנחנו עולים ואני שואל לאן נגיע. לכן אני אומר שכבר השנה תהיה פגיעה בלקוחות שלנו. שוב, אני לא רוצה לומר דברים קשים אבל אין ספק שהלקוחות – שאלה אנשים שמלכתחילה הכי חלשים והמגזר השלישי הוא גם המגזר הכי חלש – מחלישים אותם. אני אומר שבסופו של דבר לצערי אותם אנשים שהיום מחזיקים חזק את הכסף, הם יצטרכו לשחרר כי כאשר העמותות יקרסו ואנשים כמונו לא יהיה להם טיפול, יצטרכו להקים אותנו מחדש.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני מודה לך. תודה.
מוטי פרידמן
דוקטור מוטי פרידמן, אני מתנדב בהתאגדות לחינוך מבוגרים ואני מחליף את אשר לוי שנאלץ ללכת עכשיו להלוויה.

לדבר אחרי שירה ובועז, זה גורם להרגשה שאולי אנחנו לא צריכים לקבל כספים כי הם צריכים אותם לקיומם הבסיסי. אנחנו טיפה יותר למעלה בסולם. אם במסגרת ההגדרה, נושא של חינוך ותרבות של מבוגרים, שאלה דברים חשובים, אם הם נכנסים למסגרת ההגדרה של הנושאים שאמורים לקבל תקצוב, אנחנו לא מקבלים שום תקציב. צריכים לתת את הדעת על הדבר הזה. אפשר לומר שלנו יש מעט כסף וניתן אותו לבועז ולשירה וכל הדברים שקשורים לחינוך ותרבות יידחו, אבל אם חינוך ותרבות הוא חלק מהאג'נדה שלנו, תתמכו ותעזרו כי מה שאנחנו עושים, לא עושים אחרים. אנחנו מפעילים מתנדבים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אתה צריך לעמוד מול משרד הרווחה במידה והנושא יעלה. אתה צריך להגיש את הבקשה לקרנות.
מוטי פרידמן
היו בקשות אבל הן נדחו.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אולי למשרד החינוך.
מוטי פרידמן
אילו היה מוגדר שאנחנו לא נמצאים בקריטריונים, לא הייתי יושב כאן ואשר לא היה מבקש ממני להחליף אותו. אנחנו כן נמצאים, אבל כסף אנחנו לא מקבלים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה.
אהרן מלאך
שמי אהרן מלאך ואני מייצג עמותה שנקראת אם הבנים, עמותה שתומכת חברתית במשפחות חד הוריו במגזר החרדי. גם אנחנו ישבנו הבוקר בכנס תבונה ואני אציין דווקא את הדברים שאמרו הנציגים של הממשלה בתחום של היכולת שלנו לפתח שירותים והיכולת שלנו להגיע לרזולוציה קצת יותר מדויקת בשטח ואז לבוא למעלה לממשלה ולתת לה, וזה מה שאנחנו עושים.
אני לא אוסיף הרבה אלא רק אתן מבט קטן על העמותה שלנו. העמותה היא עמותה קטנה שמתנהלת עם תקציב של שני מיליון שקלים בשנה. אצלנו הנפילה הייתה בבת אחת ב-2008 עם תורם מארצות הברית שפשוט נפל. הוא תרם לעמותה סכום של 600-700 אלף שקלים בשנה ויום אחד נפל. אז הגיעה קרן הסיוע והראינו לה את הנפילה בהכנסות. אז קיבלנו בשנת 2010 את התמיכה. יחד עם זאת, כמובן עם התמיכה של קרן הסיוע, התחלנו לגייס הרבה כספים בארץ והפסקנו להסתמך על ארצות הברית, התחלנו לגבות כסף מהלקוחות שלנו וזה מאוד היקשה עליהם כי אנחנו מדברים על אוכלוסיית קצה. יש לנו כעת סניף שפתחנו בבית שמש. מישהו שמע פעם על העיר הזאת? מישהו מכיר קצת? ראש העיר ומנהלת אגף הרווחה פנו אלינו ויקשו לפתוח סניף. אם תמפו סיפורים יפים, תגיעו תמיד למשפחות חד הוריות ולמצוקות. כל הסיפורים שאתם שומעים שהרבה פעמים הם כלפי חוץ, מגיעים בקטע של דת ובקטע של השקפות תורניות אבל בקטע הזה הרבה פעמים הכול הן מצוקות אישיות ואלימות בתוך המשפחה. מחלקת הרווחה בבית שמש, מי שלא יודע, מחלקה מאוד מעניינת שעברה הרבה תלאות בשנים האחרונות. בכל אופן, אנחנו שם כדי לעזור למחלקות הרווחה. שקל אחד אנחנו לא מקבלים מהמדינה. שיהיה ברור, אין לנו תמיכות חוץ מקרן הסיוע ואולי שלושים אלף שקלים עיזבונות. אין לנו שקל אחד של תמיכה אלא הכול תרומות.
אז אנחנו מגיעים לשנת 2011 ואנחנו אומרים שלא הראינו קיצוץ של שבעה אחוזים אלא רק של שניים-שלושה אחוזים ואז אנחנו מתחילים לפנות לכל החברים שלנו במשרד הרווחה שכל הזמן קוראים לנו ואומרים לנו לבוא, והם כולם שולחים לנו מכתבים ופונים לוועדה, אבל שום דבר לא עוזר כי בשורה התחתונה לא הוכחנו את הנפילה וזה בזמן שאני אומר, במחילה מכבודכם, לעזאזל, מה הלכתי לגייס מאה אלף שקלים, השקעתי, הבאתי תורמים ובסוף באה המדינה ואומרת לי שאת הכסף שהייתי זכאי לקבל - כי בשנה שעברה נתנו לך והכרזנו עליך כזכאי – בסוף לא תוכל לקבל.

אלה הדברים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני מודה לך.
גאליה לפידות
גאליה לפידות, מנהלת כספים של מכון שכטר. אני כאן גם כנציגה של קרן תל"י, קרן חינוך למען בתי ספר תל"י. קרן תל"י מפעילה תוכנית לתגבור לימודי יהדות בכמאה בתי ספר ומספר דומה של גנים ברחבי הארץ. אנחנו דווקא כן עמדנו בקריטריונים של הירידה בהכנסות כאשר מ-2008 ל-2009 הייתה לנו ירידה של עשרים אחוזים בהכנסות מתרומות ומשנת 2009 ל-2010 הייתה לנו ירידה של עשרים אחוזים נוספים בהכנסות.
אני מדברת בשם עמותות חינוך. כאשר הגשנו את הבקשה בשנה הראשונה, לשנת 2009-2010, עברנו על הקריטריונים וראינו בקריטריונים שיכולים לקבל גופים בתחומי רווחה, חינוך, בריאות וקליטה. אנחנו בתחום החינוך. מבחינת הקריטריונים שהיו ידועים לנו באותה עת, אנחנו בעצם עמדנו בהם אבל כאשר הדיונים הגיעו לוועדה, כנראה שהגישו הרבה עמותות חינוך ובתי ספר בקשות לוועדה, כך שבאיזשהו מקום הקריטריונים קצת השתנו תוך כדי הדיונים בוועדה בצורה כזאת שלמרות שהפעילות של קרן תל"י היא פעילות שהיא חברתית, היא פעילות שהיא חינוכית ומבחינתנו שמונים אחוזים מהפעלים היא אכן פעילות כזאת, טענה הוועדה שכל שכר שהוא שכר פדגוגי לא יכול להיכלל בתוך השמונים אחוזים של הפעילות החברתית ולכן בעצם הבקשה שלנו נפסלה.
לכן, שני דברים הייתי רוצה לומר בהקשר הזה. הדבר הראשון הוא שאני מניחה שהרעיון היה לפסול בתי ספר ומוסדות שמקבלים תקצוב ממשרד החינוך ולא רצו לכן לתת תקצוב. תל"י כן מתבססת רובה ככולה על תרומות מחוץ לארץ. יש אגודת ידידים בחוץ לארץ שהיא זו שמגייסת את הכספים. היא כמעט ולא נתמכת, אין בכלל תורמים מהארץ. בשנת 2011 יש לה מיזם משותף עם משרד החינוך אבל גם כשהיא קיבלה תקציבים ממשרד החינוך, אלה היו תקציבים מאוד נקודתיים ומאוד קטנים. לכן ברגע שרצו לפסול בתי ספר בגלל כנראה שמורים גם כך מקבלים את השכר ממשרד החינוך, זה לא היה רלוונטי לעמותה כמו קרן תל"י.

הדבר השני שהוא לא פחות חשוב הוא איפה פועלת עמותה כמו קרן תל"י. הצלחנו להוכיח, אני חושבת, בהתכתבויות שלנו – כי היו לנו הרבה התכתבויות עם יריב ועם עוד אנשים מהמשרד שלו – שקרן תל"י כן פועלת במקומות עם חתך סוציו אקונומי נמוך. התרומה שלה בכל בתי ספר האלה הייתה ניתנת לכימות ואחד הדברים שלמדנו בכנס התבונה שהתקיים הוא שמאוד חשוב גם לראות בקצה מה התרומה החברתית שניתנת. כלומר, לא רק להשקיע אלא בסוף למדוד את התוצאות ואנחנו כן יכולנו לבוא ולהראות אותן. התחושה שלנו היא שהיה שינוי בקריטריונים תוך כדי פעולת הוועדה שהוא לא היה מספיק שקוף, לא הייתה כאן שקיפות, ובעצם הפסילה אולי נועדה לפסול בתי ספר או ארגונים שתמיכה בהם ממשרד החינוך היא תמיכה מאוד מאוד גבוהה, אבל זה לא המקרה במצב של קרן תל"י.

הייתי שמחה אם הייתה שקיפות גדולה יותר בקריטריונים ושנדע למה מקבלים או לא מקבלים, ולא לפסול באופן גורף מגזר כלשהו רק בגלל שרוצים לפסול גופים אחרים שיכול להיות שמתייחסים לאותו מגזר ואפילו כן לתת אפשרות לגופים כמו קרן תל"י להגיש עוד פעם את הבקשה לסיוע ולהיבחן על פי קריטריונים שקופים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה. חבר הכנסת וקנין.
יצחק וקנין
אמרתי בדיון הקודם שהתקיים לפני שבוע לגבי תקצוב הקרן. מי שזוכר, התקצוב היה על כספים ייחודיים של מפלגת העבודה. זה היה צבוע והסכום היה של כמאתיים מיליון שקלים. אני חושב שהאוצר עשה טעות בנושא הזה שמחק את היתרה והחליט שמה שניצלו הארגונים, ניצלו, ומה שלא ניצלו, חוזר לקופה של האוצר.

כמי שמכיר את הארגונים ואת העבודה שהם עושים ואת הפעילות, אני חושב שהאוצר צריך להבין שיש כאן מס ערך מוסף. לכל הדעות הארגונים נפגעו בשלוש-ארבע השנים האחרונות בצורה מאוד קשה, במיוחד בתרומות מחוץ לארץ. אני חושב שהתרומות בארץ נשארו באותה סבירות, אבל בחוץ לארץ, במיוחד בארצות הברית, שלא לדבר על אירופה, המצב הרבה יותר קשה. המצב הזה מביא את הארגונים למצב שהוא לא כל כך פשוט. להמשיך ולתת את אותם שירותים שהמדינה לא נותנת אותם ביום יום, קשה להם. אני חושב שמי שיש מי שלא מבין את סדר הגודל של מס ערך המוסף של הארגונים בנתינה לאזרחים.

אני יכול לתת דוגמה. הארגון שאני עמדתי מאחוריו – אני כבר לא עומד מאחוריו כמה שנים – היינו מחלקים כל שנה 10,000 תיקים מאובזרים מ-א' ועד ת' לילדים בכל רחבי הארץ. אין פינה בארץ שלא הגענו אליה. אם הייתי משמיע כאן את הקלטות ודברי ההורים כשהם קיבלו את התיקים, פשוט לעמוד עם דמעות בעיניים. אני לא מדבר על דברים אחרים, על ביגוד, על טיפול, על עזרה וסיוע. אני חושב שלפעמים האוצר לא מבין שהכסף הקטן שהוא נותן, בסך הכול נותן עוד מה שנקרא להגדיר את הסיוע למשפחות שמגיעות למטה למטה. רבותיי, אני לא אומר את זה סתם.

אני זוכר פניות שהיו לנו ממשרד הרווחה לגבי משפחות מסוימות. אני, כשהייתי פעיל מאוד בארגון, הייתי אומר שילכו לראות את מצב המשפחה. הייתי מקבל תגובות ואני לא יודע אם אתם מבינים שמשפחות ישבו על הרצפה, בלי מקרר, בלי כלום. זאת מציאות. אתה צריך לסייע למשפחה כזאת ולהתחיל להרים אותה. מדובר גם במשפחות חד הוריות. עשרות משפחות מקבלות את הסיוע מהארגונים האלה וזאת טעות לקחת את הכסף הזה.

כולנו מבינים שזה לא המצב היום שהאוצר היה צריך לחטוף את הכסף הזה. אנחנו רואים כמה כסף נשאר כל שנה. אני יושב בכנסת מספיק זמן, 16 שנים, ואני אומר שהאוצר צריך להחזיר את הכסף הזה. הקריטריונים שונו משנה לשנה כאשר בשנה אחת חלק קיבלו ובשנה שנייה חלק קיבלו. אני חושב שבסך הכול זה לטובת המדינה כי הם הזרוע הארוכה שעושה מה שהמדינה לא עושה. הם הזרוע הארוכה ואת זה צריך להבין. אני רואה את זה כמי שפעל יום-יום בסיוע למשפחות בכל התחומים. רבותיי, ניצולי שואה, מישהו מבין איזה סיוע הם קיבלו? ביגוד. אולי פעם אחת צריך לקחת את הפקידים מהאוצר לסיור. תבואו ותראו מה עושה הארגון עם אפס כוח אדם.
אני אתן לכם דוגמה. אני לוקח פרויקט שכל שנה היינו עושים אותו, ילקוטים. אם אני מוסיף מס ערך מוסף של כמה דברים אני מצליח לארגן עם אנשים טובים במדינה הזאת. למשל, חברה שמובילה לי את כל התוצרת ובשנה זה 300-400 אלף שקלים שרק חברה אחת תורמת רק בהובלות, בשינוע. המדינה לא יכולה לעשות את זה. המתנדבים, חברת הוט נותנת לך שלושים ימים את כל העובדים שלה בלי כסף כדי לארוז בפסח או בראש השנה, או הצבא. הארגון בו הייתי, עד היום הצבא כל שבוע שולח קרוב ל-15 חיילים ליום אחד בשבוע, או בפרויקטים הגדולים מקבלים את החיילים ליותר מחודש ימים. קחו את כל המשאבים האלו, צרפו אותם ותראו לאיזה ממדים אתם מגיעים.

לכן אני חושב שזאת טעות לקחת את הכסף הזה ולהחזיר אותו לאוצר כיוון שאתם פוגעים בארגונים שחלקם בקשיים שאי אפשר לתאר אותם. הם בקשיים גדולים ולא מסוגלים לתפקד עוד יום אחד. זה יחזור אליכם כבומרנג.

לכן אני חושב שצריך קודם כל להחזיר את התקציב הזה. כמו שלמדו לקח משנה אחת לשנה שנייה בבניית הקריטריונים, אפשר לשנות את הקריטריונים כדי שעוד יותר עמותות ייכנסו לתוך זה ושיוכלו ליהנות מהתקציבים האלה.

אני אומר את זה ואני חוזר ואומר את זה לאוצר. תשקלו את הדבר הזה. בסופו של דבר העבודה שהם עושים, אף אחד לא מסוגל לעשות אותה. המדינה לא מסוגלת לעשות אותה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
תודה.
שרי רבקין
שמי שרי רבקין, מנהלת כללית של עמותת ידיד. מהישיבה הקודמת עד הישיבה הזאת הייתי בסיור בארצות הברית לגיוס כספים. האמירה ששמעתי יותר ויותר, גם מהפדרציות היהודיות וגם מהקרנות, היא שהם כבר לא מתכוונים לתמוך בשירותים חברתיים בארץ. יש לכם ממשלה, הממשלה צריכה לעשות את זה. על פרויקטים אפשר לדבר. כפי שאתם יודעים, בעמותת ידיד יש לנו שלושה רובדים של עבודה והרובד הכי קשה לגייס עבורו כסף הוא העבודה הפרטנית. העבודה שיום יום עובדים סוציאליים מלשכות הרווחה בכל הארץ מפנים אנשים אלינו כדי למנוע צו פינוי מבן אדם, ניתוק חשמל של אדם, ואפשר להתווכח אם הם יכולים לעשות את זה או אנחנו, אבל זאת עובדה.

אני רוצה להדגיש שוב שהצורך בכספי ממשלה לשירותים קהילתיים בארץ מורגש. התורמים מחוץ לארץ לא יכסו את זה שוב ואני פונה לוועדה להפעיל את כוחה כפי שדיברתם בישיבה הקודמת ולהחזיר את הכסף מהאוצר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני מודה לך. יריב, האם במהלך הישיבה קיבלנו תשובה מהמנכ"ל מה כוונת המשרד לעשות?
יריב מן
אני אגיד רק שהקרן היא שותפות של שבעה משרדי ממשלה. הנושא הזה נמצא בדיונים בין המשרדים הנוגעים בדבר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אנחנו יודעים מה השותפות של הקרן. השאלה היא מאוד מאוד ספציפית. האם בכוונתו של משרד הרווחה להניח הצעת מחליטים חדשה על שולחן הממשלה?
יריב מן
אני רק יכול לומר שזה נמצא בדיונים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אני מודה, מריחה יפה.
יצחק וקנין
לו זה היה כסף של ש"ס, שקל אחד לא הייתי מחזיר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אנחנו נגרום לכך שזה יהיה כסף של ש"ס.
יצחק וקנין
מפלגת העבודה הייתה צריכה לעמוד על כך שהתקציב הזה יישאר במלואו. גם לנו יש כספים ייחודיים כל שנה בסכום של מאה מיליון שקלים, שמונים מיליון שקלים. לכל מפלגה נתנו את זה. הם לקחו את זה לטובת הנושא הזה שהוא לא פחות חשוב. אני לא הייתי מחזיר שקל אחד. הייתי מעביר את זה והייתי עושה את כל ההתניות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא
אנחנו נדע למצוא את הכסף. יריב ועדו, את המצב אתם מכירים והוא לא חדש. שמענו את כל העדויות ששמענו כאן מפי העמותות – ואלה עמותות שונות מאלו שהופיעו בישיבה הקודמת – ואנחנו יודעים לומר כמעט בוודאות שיש ירידה דרמטית של מינימום שלושים אחוזים ואני לא יודעת היכן זה יסתיים. אנחנו שומעים כאן על עמותות שייאלצו לסגור שירותים ועל עמותות שעלולות להיסגר.
כורח המציאות לצערי יצר מציאות כזאת שממשלות לדורותיהן הסירו את האחריות שלהן מכל מה שקשור למגזר השלישי. ככל שהוא הלך וסייע לישראל השנייה וידע להביא את הכסף, כך הממשלות התעלמו. אנחנו הגענו לנקודת זמן בה אי אפשר יותר להתעלם. נכון, ב-2009 היה כסף ייעודי של מאתיים מיליון שקלים, הסכם קואליציוני כזה או אחר, לא משנה. 110 מיליון שקלים לא הועברו לטובת אותם ארגונים והיו בדרך פרשות דרכים. היו משברים כלכליים בדרך. שנת 2012 הולכת להיות שנה קשה. המיתון באירופה בדרך לכאן ועצם העובדה שאנחנו שומעים את כל העמותות שהן לא יכולות לספק את השירותים, אני חושבת שהחזרת התקציב, בבסיסו של 110 מיליון שקלים, בבסיס שלו, היא מחויבת המציאות. אם אנחנו נדע לעשות את החישוב של מה המדינה תצטרך להשקיע לאחר שהעמותות האלה ייסגרו, מה המדינה תצטרך להשקיע בילדים העיוורים, בילדים החירשים, ואני לא אדבר על ההשכלה שצריך לעזור לה ואני לא יכולה לאמוד את התקציבים המגזר השלישי היום בא ומסייע אתו וזה כמעט במקום הממשלה.
אנחנו נדע להביא את הכסף. אתה יודע למה? כי יש לי כבר כאן הסכמה כמעט של כל חברי הבית הזה, החל מיושב ראש הוועדה הזאת, דרך חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה. אנחנו נדע להביא את הכסף.

לך עדו אני אומרת שאתם הולכים להתנסות אתנו במהלכים אחרים, במהלכים יותר קשים וזה חבל. זה לא איום אלא פשוט דרך פעולה. דרך הפעולה שלנו תהיה בין אם בהעברות תקציביות כאלה ואחרות. אנחנו נדע לארוב לכם בצומת המיוחדת. תאמין לי. נתנו לכם חודש וחצי לנסות להביא את התקציב הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו נביא אותו. בסופו של דבר אנחנו נביא אותו. זה לא סותר את העובדה, יריב, שצריך לשבת על הקריטריונים ולראות איך פותחים ואיך מקלים כדי שיותר ויותר עמותות ייכנסו ויסייעו לטובת ישראל השנייה ויש ישראל שנייה. יש את האנשים הרעבים, יש את האנשים שאין ידם משגת לא השכלה ולא תזונה. אנחנו מכירים את התופעות האלה ואתה יריב יודע ומכיר אותם טוב. אני לא אציע לקחת את אנשי האוצר לסיור בקרב אותם בתים ואותן עמותות, אבל אני כן אומר שאני שמחה על עצם העובדה שחבר הכנסת וקנין גם מצטרף למאבק הזה ואני יודעת שבמוקדם או במאוחר אנחנו נדע להביא את הכסף הזה.

אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם על הפעולות שאתם עושים. אני חושבת שלו היה ניתן למדוד את כל רוח ההתנדבות, את כל הסיוע שאתם מושיטים לאותה אוכלוסייה הכי מוחלשת, אלמלא אתם הייתם, אני לא יודעת לאן היינו מגיעים.
תודה רבה על כל הזמן, המרץ והאמונה שאנחנו האנשים הטובים שיודעים לסייע לאנשים שזקוקים לעזרה שלנו. התפקיד שלנו הוא לדעת להביא את המקורות.
אני מאמינה ורוצה לקוות שבזמן הקרוב – אני אשתף כמובן את יושב ראש הוועדה, אני אעלה את הנושא בפני המליאה כולה – ניצור את הקונצנזוס להחזיר את הכסף. מכם, משרד הרווחה, אני מצפה לומר: כן, אנחנו מתכוונים להניח על שולחן הממשלה הצעת מחליטים כי הכסף יבוא. אני מנצלת את הבמה הזאת וקוראת גם לשר הרווחה להניח את הצעת המחליטים הזאת ויפה שעה אחת קודם. אנחנו נמצאים בפתחה של שנת תקציב, העמותות הללו זקוקות לסיוע הזה ואני מבקשת ממך להעביר את הדברים הללו לשר הרווחה ולמנכ"ל המשרד, וממך עדו, לשר האוצר.

אני מודה לכולם. תודה רבה לכם. קצת סבלנות.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00>

קוד המקור של הנתונים