PAGE
10
ועדת הכספים
02/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 959>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 10:40

<תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

פניה קירשנבאום – מ"מ היו"ר

שי חרמש

>
דניאל רימון - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

מוטי ימין - עוזר בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

רוני טלמור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אשר גולדשלגר - מזכ"ל הבמי, ההסתדרות החדשה

שני ארזי

טמיר כהן

הדס צנוירט
<תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון), התשע"ב-2011>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון), התשע"ב-2011. בבקשה.

התקנות שמונחות כאן לאישורכם הן תחנה חשובה בתוך מארג כלים שהרשות בוחנת כדי להתמודד עם תופעת הסדרי החוב, ובהחלט כיוון שמדובר משלהי 2008 בכ-100 הסדרי חוב, אפשר לדבר במונחים של תופעה. מה שמונח כאן זה רק אבן מתוך שורה של אבנים שהרשות הניחה, בין בדרישות הגילוי – לא המתנו לעת הקטטונית הזאת שהחברה מתמוטטת ונדרשת להסדר, אלא ביקשנו והבאנו לאישורה של הוועדה גילויים על קשיים עוד בשלבים מוקדמים יותר, בדרך של חובת גילוי תזרים מזומנים חזוי לחברות עם סימני אזהרה וגילוי בעניין חלוקת דיבידנדים ודרישות גילוי אחרות. לאחרונה דרשנו גם גילוי שמי באמצעות הנחיה על זהות המצביעים באסיפות, לרבות באסיפות של הסדרי חוב, כדי לדעת איך מצביע המוסדי כשהוא מצביע על העניין הזה. הדרישות שהקמנו בעת האחרונה בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים אינן נשארות רק במישור הגילוי; אפשר לראות לצורך העניין את תיקון 17 לחוק החברות, שחיזק משמעותית את כוחם של מחזיקי תעודות ההתחייבות, ותיקון אחר שמונח על שולחנה של הוועדה הנכבדת הזו – התיקון שמסדיר את פעולת הנאמנים עם תעודות ההתחייבות, ומבהיר את מעמדם של מחזיקי תעודות ההתחייבות. אנחנו מקווים שגם הוא יובא לאישור הוועדה כאן בהקדם, שהוא יעלה לדיון.

התקנות האלה קובעות את הגילוי שצריך לתת למי שאמור לקבל החלטה בעניין הסדר חוב, האם להיענות לה או שלא להיענות לה, בין אם הבקשה הזאת נעשית בתוך כותלי בית המשפט, כלומר בהסדר שנעשה על-פי סעיף 350 לחוק החברות, ובין אם זה נעשה בהסדרים חיצוניים לבית המשפט, למשל בדרך של הצעת רכש חליפין או בדרך תיקון שטר הנאמנות, לפי סעיף 35ז לחוק ניירות ערך. במצב הזה מדובר בציבור שבוי, לא ציבור שצריך לקבל החלטה מלכתחילה, אם להיענות להצעה של ניירות ערך, אלא ציבור שנמצא במקום שידיעת הדברים היא חשובה מאין כמוה, כי באמצעות המידע שהוא יקבל הוא יוכל לקבל החלטה, האם להיענות להסדר החוב שמוצע לו, כשלבעל השליטה יש אינטרס ברור לעמעם את המידע בדיוק מהטעמים ההפוכים, או שמא לנקוט בפעולות אחרות שעומדות בידו - למשל, לממש בטוחות ככל שישנן, למשל לפעול לפירעון מיידי של ניירות הערך, אולי לאחר מכן לפעול לפירוק החברה. הוא צריך לדעת להעריך את שלל הכלים שעומדים לו, וכן, הוא גם יכול על בסיס המידע הזה, הוא ייתן לו בשר כדי להחליט, אם לא להגיע להסדר ולתבוע את החברה, את בעלי השליטה בה, את נושא המשרה בה. ללא המידע הזה יהיה לו קשה להרים תביעות כאלה, אם הוא יחליט ללכת עליהן.

הגילוי שניתן כאן אמור להגיע בזמן, כלומר עוד לפני זימון אסיפה של מחזיקים, כדי שגם כאשר מתבשלת ההחלטה בקרב המוסדיים, הם יידעו את המידע עוד קודם לכן, וההיקף של הגילוי תלוי בסוג הסדר החוב שמובא לשולחן. ככל שמדובר בהסדר חוב דרמטי יותר, כזה שמוגש אגב הגעה לקשיים פיננסיים של התאגיד, ומהם קשיים פיננסיים - מוגדר בתקנות, אזי היקף המידע הנדרש בגילוי הוא גדול יותר, ומתייחס, למשל, לסיבות שהגיעו למצב הנוכחי, לחלופות שנבחנו, ללמה החלופה הזאת דווקא היא המתאימה לציבור הנענים הפוטנציאלי, למה המשמעות של זה לנושאי משרה מכהנים, מה המשמעות לבעל השליטה, מהיכן יבוא הכסף לאחר מכן לעמידה בדרישות ההסדר, תיאור ההסדר עצמו. בצד השני יש הסדרים קלים יותר, וגם כאן נקבעו שלושה קריטריונים שהופכים אותם לכאלה, הם כאלה שאו רק מיטיבים לציבור המשקיעים או הם אינם מהותיים, ולגביהם יש גילוי מינימלי. בין שני אלה יש קבוצת ביניים של הסדרים שהם לא חמורים כראשונים אך לא קלים כאחרונים, ומידת הגילוי הנדרש ביניהם בהתאמה הוא מידת גילוי של ביניים. זה עיקרו של ההסדר שמונח כאן לאישורכם. זה למעשה עיגון בשינויים שנלמדו אגב ניסיון של הנחיה שקיימת מדצמבר 2009 ופוקעת בימים אלה. אנחנו בינתיים חיים מכוח פרט חשוב למשקיע סביר. מיותר לומר עד כמה בעת הזאת חשוב לייצר בהירות בעניין הזה, ולעגן את ההסדר בתקנות מהר ככל הניתן.

תודה. חברת הכנסת פניה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברי, הנושא שאת מעלה הוא נושא מאוד חשוב, במיוחד בתקופה הזאת, ודווקא בעקבות זה שאת מעלה את הנושא, אני מתפלאת, למה לא הגעתם לדיון של ועדת המשנה לשוק ההון וביטוח, שבדיוק היא דנה בנושא הסדרי חוב, התספורות וההתנהלות של המוסדיים למרות הנחיות הוועדה. מאוד הופתעתי שלא הייתם שם, כי זאת היתה הבמה, ששם היה צריך להתקיים הדיון.

זומנו?

הייתם פה. הם הגיעו, אבל לא פירטו את הדברים.

את מצינת פה שיש סל כלים. כמובן, אנחנו יכולים להצביע באופן כללי, ולתת לכם יד חופשית, אבל אני חושבת שאנחנו כחברי כנסת צריכים לראות על איזה סל כלים אתם מדברים, ואנחנו רוצים לראות את הפירוט של סל הכלים ולהתייחס אליהם, לראות מה נעשה שם.

אני מציע שאת הנושא הזה של סל הכלים, כולו נעביר אליך. מוכנה לקבל?

בהחלט.

בבקשה.

מאחר שפניה העלתה את הנושא של סל הכלים, אני רוצה לומר איפה התיקון הזה משתלב בראייה האסטרטגית של הרשות ביחס לטיפול ולהתמודדות עם תופעת הסדרי החוב. אני חושב שאנחנו יכולים לחלק את התמודדות הרשות מול תופעת הסדרי החוב בארבעה מישורים: מישור אחד – הייתי אומר שזה המישור המרכזי – זה מישור הגילוי. רשות ניירות ערך, המנדט שלה לפעול הוא במישור של גילוי ולא במישורים של התערבות, והתקנות שכרגע אנחנו מניחים בפני הוועדה, נכנסות לתוך המישור הזה. הן מטפלות בנקודת הזמן שבה החברה נמצאת רגע לפני הגעה להסדר מול מחזיקי אגרות החוב, וכאן אנחנו רוצים לתת בפני מחזיקי האג"ח מידע רחב ככל האפשר, כדי שהם יוכלו לקבל החלטה מושכלת, אם לאשר את הסדר החוב או לנקוט באמצעים חלופיים.

זה לא קורה עד היום מספיק.

אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, ומייד ארחיב במקרים שבהם זה לא קורה.

חשוב לי לתת את התמונה הכוללת כדי להבין שזה רק רכיב אחד מתוך פאזל גדול. התקנות כאמור מטפלות בגילוי בפני מחזיקי אגרות החוב רגע לפני שבו החברה אמורה לאשר הסדר חוב, אבל במישור הגילוי אנחנו לא מחכים עד הרגע האחרון; יצרנו שורת הוראות גילוי, שנועדו להרים דגלי אזהרה בפני מחזיקי אגרות החוב, הרבה לפני שהחברה הגיעה למצב שבו היא מצויה בפירעון. זה יכול להיות לאורך כל תקופת הדיווח השוטף של החברה, ומי שקורא את הדיווחים, בהנחה שהחברה מדווחת כפי שהיא מחויבת לדווח על-פי החוק, יכול לדעת מבעוד מועד, לאן פניה של החברה מועדות. אני יכול לפרט את הוראות הגילוי בעניין הזה, אבל נראה לי שזה רק יכול להלאות את הוועדה.
המישור השני הוא מישור של תהליכים, לא רק של גילוי. במסגרת הזאת רשות ניירות ערך יוזמת, מקדמת, בין היתר בשיתוף עם משרד המשפטים, שורה של פעולות שחברה אמורה לקיים כדי להבטיח את ההגנה על מחזיקי אגרות החוב ולחזק את מעמדם של שומרי הסף. תחת המסגרת הזאת אני יכול להזכיר את מתווה קציני האשראי שרשות ניירות ערך פרסמה לגביו החלטה כבר בשנת 2008, בתחילת המשבר הקודם, תיקון חוק ניירות ערך בעניין נאמנים לתעודות התחייבות – תיקון שנועד לחזק את שומרי הסף, שאמורים להבטיח את הזכויות של מחזיקי אגרות החוב, ולהפוך את התפקיד שלהם מתפקיד טכני לתפקיד שיש בו תוכן, לתפקיד שנועד להבטיח את ההגנה על המחזיקים.

פעולה נוספת במישור התהליכים נוגעת לתיקון 17 לחוק החברות, והיא נועדה לייצר ממשל תאגידי גם בחברות אג"ח, חברות שהנפיקו לציבור רק אגרות חוב ללא מניות. זה כשל שזיהינו יחד עם משרד המשפטים, ואנחנו מאמינים שזה יביא לשיפור בהגנה על המחזיקים.

המישור השלישי שראוי להזכיר בהקשר הזה הוא מישור המשקיעים. במנדט שלנו אנחנו מטפלים ומפקחים על מנהלי הקרנות. הצענו שורה של פעולות כדי לייצר אקטיביזם לצד מנהלי הקרנות, ולגרום להם להיות מעורבים יותר בכל תופעת הסדרי החוב והשבחת התהליכים בתוך החברות הציבוריות וחברות האג"ח.

המישור הרביעי והאחרון בתמונה הכוללת הזאת נוגע לפעולות שהרשות מבצעת באופן פרטני מול חברות. זה יכול להיות מול חברה בודדת כדי לדרוש ממנה להרחיב את הגילוי ואת המידע שהיא נותנת למחזיקים – אני יכול לפרט, אבל לא אכנס לזה, אלא אם כן תבקשו הרחבה של העניין הזה - ומעורבות אקטיבית של הרשות בהליכי הסדר חוב, בין אם זה תחת מסגרת בית המשפט, ששם הרשות מתייצבת ומביעה עמדה ביחס לגילוי, שראוי שהמחזיקים יקבלו כדי שיוכלו לאשר את הסדר החוב, ובמסגרת של הליכים מחוץ לבתי המשפט, הכול כדי לשפר את ההגנה שניתנת למחזיקי אגרות החוב, ולאפשר להם לקבל החלטות השקעה מושכלות על בסיס של מידע מלא. תודה.
<(היו"ר פניה קירשנבאום, 11:16)>

תודה. בבקשה.

שלום. בין השאר, אני גם מנהל קופות גמל וקרנות, ועקבתי אחרי הרצאתך באלעד בכנס קופות הגמל, והשתכנעתי, אבל חסרים לי כמה פרטים, גם שאמר חברי מהרשות לניירות ערך.
אנחנו בוקר אחד מגלים שהאג"ח שלנו נכנס לטיפול נמרץ, להשגחה. אנחנו יודעים אחרונים את המידע הזה. איך אנחנו יודעים – כי בתי ההשקעות בפן הרחב מדווחים לנו: יש בעיה, למשל, עם IDB השקעות, יש בעיה עם זה ועם זה, ואז יש חשד, שיש צורך להכניס את האג"ח הזה, שלא מדובר על שקל או שניים, להשגחה. אז אומרים לנו: השגחה זה עוד לא טיפול נמרץ, אני קורא לזה, כי כנראה, לא נראה את הכסף. השאלה השנייה – אני אומר לידידי מהרשות לניירות ערך – בעקיפין אנחנו יודעים אחר כך, אם האג"ח הזה סחיר או לא סחיר, כי אם הוא סחיר, יכול להיות שנספיק לברוח – גם בהפסד; עדיף לברוח בהפסד מאשר לראות אפס. אגרסקו באפס, את מי תובעים? אז חיפשו עורך דין שיתבע את כולם, זה בסוף את המדינה. למעשה, הבעיה הפכה להיות לא כל כך המניות כמו האג"חים, כי אג"ח לא סחיר – אנחנו כלואים. הגרוע מכל, שאנחנו יודעים אחרונים. איך אנחנו מקדמים את עצמנו לקדמת הבמה, שבתי השקעות או גופים אחרים, שמטפלים במוסדיים, איך שזה יוצא מהתנור – יש בעיה עם אג"ח א', ב', כנס לכוננות, יש פה ליקויים? ואני מריץ את זה כסעיף ראשון, כי הוא הכי חם אצלנו ביום-יום, וזה לא פעם ראשונה, לא שנייה ולא שלישית; זה קורה השכם והערב. מה עושים נגד זה? יש לי עוד נושאים, אבל זה הנושא החם מהתנור.

בבקשה.

כפי שאמרת, התקנות האלו חלות הן על הסדרי חוב בבית המשפט והן על הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט. הסדרי החוב בבית המשפט מסדירה גם חובת גילוי תקנות החברות. את רוצה לדבר על היחס בין התקנות, כי הן יותר מחמירות – מחילות חובת גילוי רחבה יותר; האם הנטל שזה מטיל על החברות הוא לא נטל שיכול להעצים את הקשיים הכלכליים שהן ממילא מצויות בהם; הצורך להכין שני סטים נפרדים של דוחות ולא דוח אחד שיוגש לשני גופים; בנוסף, בתקנות החברות יש אפשרות לבית המשפט לתת פטור מהגשת מסמכים, כשהדבר נחוץ, כדי למנוע קשיים כלכליים - מה שכאן לא קיים; ומעבר לזה, נעשו פה תיקונים ביום האחרון, והייתי רוצה שתקריאי אותם ושתסבירי אותם.

<דניאל רימון>

ראשית, לדבריו של חברי, אני חושבת שהתשובות למעשה נאמרו במשולב בדברים שלי ושל מוטי, ואחזור עליהם. רשות ניירות ערך, שתפקידה המרכזי מתבטא בהשבחת הגילוי, לא ממתינה לעת הדימום, לעת הזו שבה החברה מגיעה להסדר. אפשר לראות שיש גילוי ייעודי למחזיקי תעודות ההתחייבות, למשל, גילוי ייעודי בדוח התקופתי, יש גילוי ייעודי כשיש חשיפה במשבר הסאב-פריים – היה גילוי ייעודי. כאשר יש חשיפה מטבעית, יש גילוי ייעודי. כל חייה של החברה, לאורך זמן חייה, המשקיעים יכולים היו לדעת מבעוד מועד, שפניה של החברה השנייה לכיוונם של קשיים.

<אשר גולדשלגר>
איך? נאמר שאני משקיע מוסדי – אג"חים, קונה פה, קונה פה. היא מגיעה לבית ההשקעות הספציפי, שדרכו אני קונה. אני לא קונה לבד אג"חים, ואז אני לא יודע, עשרות-אלפי אג"חים, אז היא אולי דרך בית השקעות א', ועד שאני רואה את זה, אני מחפש בית משפט ועורך דין. בשביל מה?

האם יש דרך שהם יתחילו את כל המוסדיים? האחריות בית השקעות, שדרכו רכשת את האג"ח.

<אשר גולדשלגר>
אז אני מחפש ייעול, שיכול להיות שאם הרשות לניירות ערך תתכתב עם בית ההשקעות והעתק אליי ולקולגות שלי, שכולם יידעו שיש בעיה עם אג"חים כאלה מוסדיים- - -

<דניאל רימון>
אני חייבת להפנות את תשומת לבו של חברי, שמדבר, לדעתי, על פרשיית אגרסקו- - -

<אשר גולדשלגר>
נתתי דוגמה.

<דניאל רימון>
אבל היא הדוגמה שאינה מתאימה לשולחן זה, כי לא מדובר שם בתאגיד מדווח, ולכן אמנם אין שם המידע.

<אשר גולדשלגר>
את רוצה שנגיע ל-IDB אחזקות, לכול? אני מבקש מוועדה מכובדת זו שיגיע אליי החומר בד בבד כשאנחנו צריכים להכניס את החולה לטיפול נמרץ, את האג"חים. איך עושים את זה?

האם ביכולתכם - ואם לא, איזו דרך אתם מציעים, או לחייב את בתי ההשקעות שדרכם נרכשו האג"חים, שהם חייבים לדברר אותם מייד, ולא לחכות.

<אשר גולדשלגר>
מחכים שבועיים, חודש, ואז אומרים לנו: האג"חים האלה בצרות. למה?

מכיוון שגם הדיון הבא כבר בפתח, והדיון הזה הוא יותר מדי חשוב על-מנת שנסכם אותו עכשיו בשתי תשובות שלך, אני מציעה שבדיוק לנקודה הזאת נעשה את הדיון בוועדת המשנה, ושם נדון על הקשר.

<דניאל רימון>
תהיה התייחסות גם לנקודה שהועלתה כעת.

אז רק תעני ליועצת המשפטית.

<דניאל רימון>
בסדר. כבוד היועצת המשפטית הבחינה, שיש קרבה גבוהה בין התקנות שמונחות כאן לתקנות החברות, ואכן כך הדבר, ולא בכדי הפנינו מהתקנות האלה לאחרות שחלות, רק כאשר מדובר בהסדר שמגיע לבית המשפט לפי סעיף 350. יש אמנם ממשק משותף לשני קבצי התקנות, אבל הוא ממשק משותף. יש אירועים שחלות עליהם הוראות תקנות החברות ואינם נכנסים להוראת שלנו – הם כל מיני מקרים של מיזוגים שאינם משנים את זכויות תעודות ההתחייבות – למשל, העברת פעילות לבעל שליטה, מיני יצורים שמטופלים בתקנות החברות ואינם מטופלים אצלנו.

תקנות 7 ו-38.

<דניאל רימון>
ויש מקרים שאנחנו מטופלים בתקנות שלנו, אבל אינם מטופלים בתקנות החברות – כך, למשל, כשההסדר נעשה אגב הצעת רכש חליפין או אגב בקשה לשינוי שטר נאמנות לפי חוק ניירות ערך ולא לפי חוק החברות, כלומר שאלתך מתמקדת על האזור המשותף, כלומר כשמגיעים להסדר לפי 350, ואז חלה חובה גם לפי תקנות החברות, ואת כל המידעים שמוסרים לבית המשפט קובע סעיף 35ח המתוקן כאן, שצריך להעביר גם למחזיקי תעודות ההתחייבות, לפי חוק ניירות ערך, ובנוסף, יש כאן דרישת מידע שמקורה בחוק ניירות ערך, והיא מכוונת ומיועדת למחזיקי תעודות ההתחייבות בחברות ציבוריות. שימי לב שתקנות החברות חלות לאו דווקא על חברות ציבוריות; הן מסתכלות על כלל האנשים ובכלל החברות, לרבות חברות פרטיות, אז המידע כאן הוא אל"ף, כיוון שתקנות החברות לא תוקנו בעת האחרונה, ומההסדרים, מאז 2008, למדו משהו מהניסיון, יש דברים שיש להניח שתקנות החברות עת יובאו לתיקון, ומשרד המשפטים חושב על כך, ייתכן שיאמצו לתוכן רכיבים מרכזיים ממה שנמצאים כאן, ואז השונות תתבטל מאליה, ומעבר לזה, כדי להקל ולהפוך את התקנות האלה ידידותיים לאותו עורך דין שצריך להכין שני סטים, בנינו אותם במבנה הדומה לתקנות החברות תוך הדגשת השינויים והתוספות למחזיקים הללו.

זה החל מתקנה 37כא3, זה הסדרים שלא חלים.
<דניאל רימון>
נכון, אבל הן בנויות באותו סדר, ואז הוא אומר: פה אני צריך לתת עוד אקסטרות. אגב, מאוד יכול להיות שהוא ייתן לבית המשפט גם את האקסטרות האלה; הוא לא מנוע מלתת אותן, ויש להניח שהוא ייתן בדיוק אותו סט כאן וכאן.

<אשר גולדשלגר>
אנחנו לא רוצים להגיע לבית המשפט. תעזרי לי, שלא נצטרך להגיע לבית המשפט. תני לי מידע הכי מהיר מהרשות לניירות ערך, שהולך להיות ברוך, יש חשד.
<דניאל רימון>
מידע שתאגידים מדווחים מוסרים, ואני חושבת שנקדיש לזה דיון נפרד, אבל מידע שתאגידים מדווחים מוסרים אינו נמסר לרשותה של רשות ניירות ערך לכספת בקומה 2, ברשות ניירות, מחלקת תאגידים; זה מידע פומבי. תאגידים מדווחים במגנה, המגנה פתוחה לכול – לציבור, לבורסה ולרשות יחד, ולכן ציבור שמתבונן הוא ציבור שיראה בזמן, ויוכל להגיב בזמן.

אני מודעת לנקודה הזאת, אבל אם עכשיו נפתח את זה, זה דיון של שעה לפחות. נזמן את זה בשבוע הבא או בשבוע לאחר מכן. אני חושבת שאתה חוזר על הדוגמאות שהבאתי בכנס.
<אשר גולדשלגר>
לא, שלי פרטיים.

<דניאל רימון>
אנחנו לא חושבים שהקושי הוא דווקא במישור הגילוי. יש קושי.

הוא אומר שבקושי שלו להגיע לגילוי הזה, כי כשהוא מקבל את הגילוי, זה כל כך מאוחר, שהוא מוצא את עצמו בבית משפט. צריך לפתור את הבעיה הזאת.

מה לגבי כשרות בית המשפט לפטור מהצעת מסמכים, במקרה שזה יוצר נטל שמכביד על החברה, ומקשה על אפשרות להביא להבראה?

<דניאל רימון>
לתפישתה של רשות ניירות ערך וכלשונה של תקנה 64 לתקנות החברות, הגילוי לפי תקנות החברות אינו מוציא דרישות גילוי על-פי דינים אחרים, לרבות לפי דיני ניירות ערך, לכן לעמדתנו, שנסתרה על-ידי בית המשפט בנסיבות מאוד קונקרטיות שעמדו לפניו, אנחנו חושבים שהוראות הדין הזה הן הוראות דין שנמצאות לצד ההוראות של תקנות החברות.

האם לא ראוי גם כאן לתת את האפשרות לפטור במקרים מסוימים?
<דניאל רימון>
אני מפנה אותך לראות בעמ' 6 לתקנות, בתקנה ב.

יושב-ראש הרשות הוא לא בית המשפט.

<דניאל רימון>
אנחנו סבורים שהסמכות של הרשות לפטור היא מספקת. גם המציאות מלמדת שברוב המקרים - דיברתי על כ-100 הסדרי חוב - למעלה מ-80 אחוז מהם היו ממילא בתוך כותלי בית המשפט לפי סעיף 350, כלומר ממילא בית המשפט נדרש אליהם. במרבית המקרים החברות עמדו בהוראות הגילוי הנדרשות, ולא נקלענו ליום דין, ומצאנו שדווקא באותם מקרים שבהם החברות קיבלו פטור מצירוף הדוחות הכספיים, כאשר, כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים במצב שלבעל השליטה יש רצון רב לעמעם את המידע, ואילו לציבור יש רצון עז לקבל אותו, באותם מצבים הצטערנו לגלות, ביום שאחרי כן, שאחרי שהם היו צריכים בכל זאת להתאמץ, ומחזיקי תעודות ההתחייבות לחצו אותם לגלות את הדוחות הכספיים, אפשר לתת דוגמאות, יותר מאחת או שתיים בשולחן הזה, שהדוחות הכספיים – כן התגייסו והכינו אותם. אנחנו לא חושבים שזה מאמץ מאוד גדול לתאגיד מדווח גם בזמן משבר, לייצר את המידע הזה, אין פה דרישה מופלגת, ומעבר לזה, ראינו מקרים שהיה פטור מחובת צירוף דוחות כספיים, ותקופה לא רחוקה לאחר מכן גילינו שערך הנכסים בדוחות שלא היו בפני הציבור היה גבוה מזה שנחזה במועד אישור ההסדר, ולכן אנחנו עומדים על החשיבות שאנחנו מייחסים למידע. כיוונתי לפרשיית מלר"ג, לפרשיית אלוני מיתר - מקרים שפורסמו בהיקף רחב בתקשורת, ושהדגימו חברות שקיבלו פטור, וחצי שנה אחר כך הגיעו שוב לשולחן ההסדרים. אנחנו חושבים שבנסיבות האלה המידע מאוד חשוב, ובכל מקרה, גם אם הדרישות הן לפי חוק ניירות ערך, וגם אם רשות ניירות ערך עומדת על קיומן של הדרישות האלה, אם חברה סבורה אחרת, הרי כך או כך מגיעים בסופו של דבר לבית המשפט, ובית המשפט יידרש להכריע ביחסי הדינים.

אני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

רק להוסיף כמה מילים על דברי חברתי. תקנות החברות הותקנו כדי לתת את ההשלמה לסמכות של בית המשפט לנהל ולאשר הסדרים לפי סעיף 350. יש הצעת חוק של משרד המשפטים, לעשות שיפור להליך הזה, שצריכה להיות נדונה בחודשים הקרובים בוועדת חוקה, ובהחלט נשקול גם לעיין מחדש בתקנות שלנו, כי הרבה דברים שהרשות- - -

בדיוק מה ששאלתי, כי היה כבר חוק, ועכשיו שוב מגיעות תקנות – למה לא הכנסנו הכול שם?

<רוני טלמור>
כחלק מהעניין בהחלט נבחן מחדש גם את התקנות שנחקקו לפני כמעט 10 שנים ומאז לא תוקנו, ובהחלט יש מקום גם לעיין בהן, ונעשה את זה. המטרה היא להגיע לדיווח דומה. אבל יש לשים לב, שבשתי התקנות יש בסיס שונה: התקנות של החברות נובעות מהסמכות של בית משפט לעשות הסדר, כשבית משפט שולט בהסדר ובהליך מכל הכיוונים במטרה לייצר תהליך הכי הוגן ונכון לכל הצדדים; תקנות ניירות ערך הן חלק מהמסגרת הכוללת של דיווחים של חברה ציבורית, שבמקרה נקלעה לקשיים ולכן הגיעה לסעיף 350.

לגבי הסמכות לפטור, שמחנו שהרשות הכניסה קודם כל סמכות לעצמה, כדי שיהיה ברור שאפשר להגיע בסופו של דבר לתנאים דומים. אנחנו לא חושבים שהתקנות האלה משנות את המצב הקיים מבחינת האפשרות של בית המשפט במקרים המיוחדים והמאוד ספציפיים האלה לתת פטור מגילוי.

התקנות באות לעזור לראות את הגילויים האלה.

<רוני טלמור>
במקום שבית משפט החליט שהוא חושב שיש מקום לפטור, שבאיזון בין עלות הדיווח לבין התועלת ממנו הוא חשב שלא נכון, אנחנו לא רואים קושי.

אם אתם מביאים את התקנות, תביאו אותן בהקדם, אני מציעה, במושב החורף, ולא שנגיע עם דיוני התקציב בסוף השנה - - -

<דניאל רימון>
זה יהיה בוועדת חוקה.

מה זה משנה? גם שם יהיו דיונים.

את רואה את זה, שאם בית המשפט פוטר לפי תקנות החברות, זה יחול גם על תקנות ניירות ערך?

<רוני טלמור>
בית המשפט רואה לעצמו סמכות כזו היום לגבי ההנחיות.

גם כשההנחיה תהיה מעוגנת כתקנות, עדיין סמכות בית המשפט תחול גם עליה.

<רוני טלמור>
אנחנו לא רואים סיבה שיהיה- - -

את גם רואה את הפרשנות הזאת, שאם בית המשפט נותן פטור, הפטור יחול- - -
<דניאל רימון>
את שמה אותי עם גבי אל הקיר, כי עמדת הרשות, כפי שהובאה לבית המשפט, היא שהדין אומר אחרת, תקנה 64, אבל עם כל הכבוד לי, בית המשפט הוא זה שמכריע בסוגייה, ובנסיבות מאוד קונקרטיות ובמקרים בודדים במחלוקת הזו בין העמדות בית המשפט פטר גילוי.

חשוב לנו שהתקנות האלה יעברו כפי שהן, ויחייבו את החברות לתת את כל המידע לפני האסיפות הכלליות, כי ראינו שבתי המשפט, ואנחנו חיים את השטח, נוטים להישמע לטענות של הצדדים, ולא פעם גם הנושים עצמם, גם מחזיקי אגרות החוב וגם החברות, יש להם אינטרס להפחית את הגילוי, כולל הגופים המוסדיים, ויש צורך כדי לייצר את הנורמה הראויה, לחייב. אם בית המשפט הסתמך רק על טענה של החברה, שרוצה לצמצם את הגילוי ככל שניתן, וראינו שמוסדיים מסתפקים בגילוי מופחת רק כדי לגמור עם ההסדר כמה שיותר מהר, נגיע למצב בראייה מערכתית שבו הגילוי הוא ברמה מאוד נמוכה. לדעתי, זה יפגע גם בחברות אחרות, שלא נמצאות בהסדר.

רק לגבי התיקונים שנעשו.
<דניאל רימון>
אקריא אותם לפי סדרם. בהסדר חוב אנחנו מבקשים להוריד את המילים "לרבות הצעת ניירות ערך אחרים חלף תעודות התחייבות", כי אנחנו מוצאים אותן מיותרות לאור תקנה 37כה, שמחילה את זה גם על הצעות רכש חליפין מסוימות.

בפסקה (1) בהגדרה "הסדרי חוב על רקע קשיים פיננסיים" אנחנו מציעים להוריד את הסיפה שלה – החל במילים: "או סימן אחר המעורר". אסביר את זה יחד עם התיקון לפסקה (7). בפסקה (7) אנחנו מבקשים להמיר את האמור בה בנוסח: "קיים חשש סביר שהתאגיד לא יוכל לעמוד בחבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן". מה שנמצא כאן זה שילוב ברור יותר ומוכר של מה שנמצא בפסקה (1) ופסקה (7), והוא מוכר כי זה בדיוק מבחן יכולת הפירעון המוכר מסעיף 302 לחוק החברות, ובדיוק מהנימוק שאמרת קודם, על-מנת שמשרדי עורכי הדין שמטפלים בתיקים האלה בהגיע יום דין לא יתבלבלו בין שלוש טרמינולוגיות שונות, הם ישתמשו בטרמינולוגיה המוכרת להם.

בעמ' 7 לתקנות, בתקנה 37כא, אני מבקשת להסיר את ההתייחסות לפסקה (1), כי תוכנה מופיע ברישא – זה לגמרי טכני. אני מבקשת להוסיף ליד 37כ שזה סעיף קטן (א) וכנ"ל בתקנה 37כב. זה נסחות בלבד.

תקנה 37כה, אני מבקשת להחליף את ניסוחה כך שייאמר בה: "הוראות תקנות 37כ, 37כג ו-37כד יחולו על הצעת ניירות ערך חלף תעודות התחייבות שמתקיימים לגביה אחד מהתנאים המנויים בהגדרה", וההמשך הוא כפי שכתוב שם, וזאת מפני שחשבנו שהתקנות האלה יובאו לאישור אחרי תקנות אחרות שהן בדרך אליכם, ושם יש הסדרה שמסבירה שתקנות הצעת רכש חלות גם על הצעה של אג"ח סטרייט ולא רק אג"ח ניתן להמרה.

הורדת את 37כב.

<דניאל רימון>
זו היתה טעות.

קודם כל, תוך שבוע נקבל את המפרט של ארגז כלים וכל מה שקורה. נצביע בעד התקנות.

הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:37.>