PAGE
33
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 604 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון מס' 4) (הגבלות לאחר פרישה מרשויות אכיפת חוק או איסוף מודיעין), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

>
עו"ד גלי בן-אור - ממונה בכירה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דין ליבנה - עוזר ראשי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרגנית לוי - מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד אביתר טסלר - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

תנ"צ אפרים ברכה - ראש חטיבת החקירות באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ עפרה פויר - רמ"ד אמצעים מינהליים באמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

משה אלפנדרי - עוזר היועץ המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ אליעזר כהנא - עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

גלי ק. - המשרד לביטחון פנים

שי צי. - המשרד לביטחון פנים

סרן יוסי דסקל - יועץ משפטי לתחום הפרט, משרד הביטחון

נועה בן שבת
עמית קנובלר

וילמה מאור

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון מס' 4) (הגבלות לאחר פרישה מרשויות אכיפת>
חוק או איסוף מודיעין), התשע"א-2011

צהרים טובים, יום שני בשבוע, ז' בטבת, ה-2 בינואר 2012 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון מס' 4) (הגבלות לאחר פרישה מרשויות אכיפת חוק או איסוף מודיעין), התשע"א-2011, הצעת חוק ממשלתית שבאה לכאן להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש מנציגי הממשלה להסביר את הצעת החוק ולומר מה רוצים ולמה מצפים.

תודה אדוני. גלי בן-אור, ממונה בכירה במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

מטרת הצעת החוק שמונחת לפני הוועדה היא לקבוע הגבלות מיוחדות לאחר פרישה שיחולו על פורשים משירות הציבור שמילאו תפקידים בעלי רגישות מיוחדת בגופים שנתונות להם כיום סמכויות אכיפת חוק או איסוף מודיעין כמו למשל משטרת ישראל.

בתוספת השנייה לחוק המוצע מפורטים כל הגופים שהחוק יחול עליהם.

התכליות שעומדות בבסיס ההצעה הן לקבוע הוראות שיבטיחו את טוהר המידות של המשרתים ברשויות אכיפת חוק לאיסוף מודיעין, למנוע העברה של מידע חסוי של מי שכלפיו מפעילה או הפעילה הרשות את הסמכויות שלה ולשמור על ביטחונם האישי של המועסקים ברשות למי שעסקו בה בעבר.

המקור של הצעת החוק הזאת הוא במספר מקרים בהם חוקרים בכירים במשטרת ישראל עברו לעבוד אצל מושאי החקירה שלהם.

אז זה היה בסדר.

זה לא היה בסדר אבל לא הייתה הוראת חוק מפורשת שאסרה את זה. לכן נדרשנו לעניין וסברנו שצריך להסדיר את העניין בחקיקה. פרקליט המדינה בזמנו מינה צוות.

מכאן נולד החוק?

כן. בהחלט. ראינו סוג של פרצה וחשבנו שראוי לסגור אותה.

המשטרה לא הייתה בסדר.

לא המשטרה אלא גורמים אחרים. היו שוטרים מסוימים שכשהם פרשו מהמשטרה, עברו לעבוד אצל גורמים שבראייה של המעשה ובניתוח של ההשלכות שעשויות להיות לו ושל הבעיות שעלולות לנבוע ממנו, חשבנו שצריך להסדיר את זה. כיוון שמדובר עיסוק של בני אדם, אנחנו נדרשים להוראה מפורשת בחקיקה שתבהיר את התחומים ואת המגבלות. לכן אנחנו כאן.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלאס קיים עבודת מטה נרחבת מול משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים וגופים אחרים כדי לבחון את ההיקף של הבעיה ואת ההיקף של המגבלות שצריך להציב. חשוב לציין שהייתה גם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אהרונוביץ בתוארו דאז.

זה לא כולל את אנשי האוצר.

למיטב ידיעתי אנשי האוצר ממונים על הקופה אבל הם לא ממונים על איכפת החוק ואיסוף מודיעין.

זה רק על המשטרה.

זה לא רק על המשטרה אלא על עוד גופים.

גופי מודיעין. אחר כך נצטרך להרחיב את זה גם על האוצר.

אני אבהיר. התיקון שמוצע הוא במסגרת חוק שירות הציבור, הגבלות לאחר פרישה, שקובע הסדרים מסוימים לגבי פרישה של עובדי ציבור והוא חל היום על כלל עובדי המדינה ועל עוד גופים נוספים, בכלל זה גם על אנשי האוצר, והוא קובע מגבלות מסוימות - אני מניחה שאדוני מתכוון למגבלה של עד שנה - לעבוד אצל גורם שלגביו אותו אדם יכול היה לקבל החלטה או לתת זכות.

נכון.

המגבלה הזאת קיימת ואנחנו לא נוגעים בה.

עד שנה.

כן.

זה מספיק?

זה מה שהחוק היום קובע.

זה מספיק?

זה נתון לשיקול דעת של ועדה שבוחנת את זה בנסיבות של כל עניין. יש מקומות בהם מוצדק אפילו לקבוע תקופת זמן קצרה יותר.

מה זה ועדה? אלה חברי ועדה מקצועיים שעוברים מוועדה לוועדה ועבור זה הם מקבלים משכורת? מסמנים להם את המטרות? יש הרבה ועדות באוצר בהן יושבים אותם אנשים ומדובר בנושאים רבים. פתאום הם מבינים בכל נושא ותמיד התוצאות יוצאות כפי שאומרים להם.

לא, הוועדה עליה אנחנו מדברים היא ועדה לפי חוק שירות הציבור, הגבלות לאחר פרישה, בראשה יושב שופט של בית המשפט.

הבנתי מה את אומרת. אתה רצית לומר משהו?

תת-ניצב אפרים ברכה, ראש חטיבת החקירות במשטרה. אדוני אמר שהמשטרה לא הייתה בסדר אבל כאן לא מדובר במשטרה.

שוטרים מהמשטרה. חלק, לא כולם.

יש מספר רב של שוטרים, כ-28 אלף שוטרים.

משכתי את דבריי חזרה. לא התבטאתי בסדר. חלק מהשוטרים שעבדו במודיעין, פרשו מהמשטרה והלכו לצד השני.

למען הפרוטוקול ולהגינות השוטרים.

בסדר גמור. יש כאן עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

ברשותך, אם אני אוכל להמשיך להבהיר. אני רוצה להציג בפני הוועדה את המודל אותו אנחנו מציעים כאן, לפני שנעבור להקראת החוק.

נעשה צדק. הייתה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אהרונוביץ בתוארו דאז שביקש להסדיר את העניין בחקיקה ובעקבות זה אנחנו יושבים כאן היום.

אנחנו מציעים בהצעת החוק לקבוע הגבלות לאחר פרישה למי שפרש משירות הציבור וכיהן בשלוש השנים שקדמו לפרישתו מרשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, בתפקיד שיש לו רגישות מיוחדת, למשל תפקיד במסגרתו הוא נחשף לחומר מודיעיני שהגילוי שלו עלול לשבש חקירות או פעולות אחרות, או תפקיד שכולל סמכויות חקירה, ומוצע לקבוע רשימות של תפקידים שעליהם יחולו המגבלות. זאת אומרת, זה לא על כלל השוטרים במשטרת ישראל אלא על רשימה של תפקידים שתיקבע.

התפקידים האלה ייקבעו על ידי כל שר שממונה על רשות אכיפת חוק בהתאם להצעת הממונה על אותה רשות ובהסכמה של שר המשפטים. זאת אומרת, המפכ"ל לצורך העניין יציע רשימה, השר לביטחון פנים בהסכמת שר המשפטים יקבע את הרשימה הזאת בצו.

ההגבלות עליהן אנחנו מדברים הן כלהלן. פורש כאמור שמילא תפקיד כפי שציינתי קודם והתפקיד שהוא ממלא מנוי ברשימת התפקידים, לא יקבל בתקופה של שלוש שנים, מיום שסיים את התפקיד שמנוי ברשימה, כל זכות - כשאנחנו אומרים זכות, אנחנו מתכוונים למשרה, תפקיד או עבודה בכל דרך שהיא – ממי שהופעלה לגביו סמכות אכיפת החוק על פי דין או איסוף המודיעין על ידי הרשות ממנה פרש וזאת אם היה לו קשר לסמכות האמורה.

לגבי הפעלת סמכות על פי דין אנחנו מתכוונים לסמכות חקירה, לאיסוף מודיעין, להגשת כתב אישום ולכל הדברים שקשורים לזה. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מתכוונים למצב שבו בלש שפרש מהמשטרה לא יהיה רשאי לקבל עבודה מאותו אדם שהוא היה מעורב בחקירה שלו וזאת לגבי תקופה של שלוש שנים מיום סיום התפקיד האחרון אלא אם כן קיבל היתר. גם כאן אנחנו משאירים את המודל שקיים בחוק שירות הציבור כאשר החוק קובע את המגבלה אבל אפשר לפנות לוועדה להיתרים, להציג בפניה את המידע הרלוונטי ויכול להיות שהוועדה תסבור שבנסיבות הספציפיות של אותו מקרה ניתן לתת היתר.
מעבר לכך, אנחנו מציעים מנגנון לפיו אפשר יהיה לקבוע מגבלות פרטניות על כל פורש וזאת בהתאם לרשות ממנה הוא פרש ובהתאם להקשר הספציפי גם של התפקיד וגם של החקירה. אנחנו מציעים שבכל רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעיני יוסמך עובד מסוים שהתפקיד שלו יהיה הממונה על הגבלות לאחר פרישה באותה רשות והוא זה שיהיה מוסמך להטיל על הפורש הגבלות או איסורים נוספים לפי העניין.

תחזרי שנית על מה שאמרת כאן.

אנחנו מציעים למנות בכל אחת מן הרשויות האלה, למשל במשטרת ישראל, ממונה על הגבלות לאחר פרישה שכאשר אדם יפרוש, למשל בלש פורש למקום מסוים, חוקר מאגף החקירות, זה יבוא לפני אותו ממונה שיבדוק את העניין ביחד עם המפקדים ויבחן האם יש צורך להטיל מגבלות פרטניות ספציפיות.

מי ייתן את התקנים לזה?

הצעת החוק מתואמת עם האוצר.

מי ייתן את התקנים האלה?

אנחנו לא בהכרח מדברים על תקנים חדשים. אנחנו מדברים על הסמכה.

זה מקצוע חדש, או שזה ביי פרודקט?

זה בנוסף על התפקיד.

כן. אנחנו מדברים על הסמכה של עובד קיים שכמובן צריכה להיות לו הכשרה, או צריך להבין את מסגרת התפקיד.

למה שהמשטרה תשמור על המשטרה?

לא המשטרה שומרת. החוק שומר.

למה המשטרה תשמור על המשטרה?

זה האינטרס שלה.

זה האינטרס של המשטרה לשמור על המשטרה. בדיוק בגלל זה אנחנו נמצאים כאן. הרי דיברנו על אנשים שפרשו מהמשטרה. לאחר שהם פרשו מהמשטרה, לכאורה לא הייתה עליהם כל מסגרת של כללים או חוקים.

אני צריך להחליט לגבי חבר שעבד אתי שלושים שנים.

זה לא יהיה לגבי חבר.

מה זה לא יהיה לגבי חבר? מאיפה את יודעת?

זה לא בהכרח יהיה לגבי חבר. הרעיון הוא שבכל אחד מהגופים יהיה ממונה אחד.

למה שלא תמנו אדם הוא שהוא מיועד לעניין הזה והוא יבדוק את כולם? כמו שיש נציב שירות המדינה שבודק, תמנו אדם שיבדוק את הכול. למה שהמשטרה תשמור על המשטרה?

כל הגורמים השונים?

כן. אחרת אין לזה משמעות.

אדוני, אנחנו דווקא הולכים לכיוון אחר. דווקא אדוני קודם דיבר על אנשים שעוברים מוועדה לוועדה ומבינים בכל. אנחנו מדברים כאן על מינוי של גורם מסוים בתוך רשות, אדם שמכיר את הרשות, מכיר את המגבלות ויכול גם להיחשף למידע הרלוונטי. הרי חלק מהעניין כאן הוא שמדובר במידע רגיש שצריך למנוע את החשיפה שלו. לכן, כשאתה בא לאותו אדם, אתה מציג בפניו את התמונה ואת הבעיות והוא צריך לקבל החלטה. מעבר לכך שאם אדוני מדבר על גורם אחד שיהיה אחראי על הכול, אנחנו באמת מדברים על הקמת מנגנון עם עובדים וזאת מורכבות שהיא מעבר להצעה שלנו.

את נואמת וזה בסדר.

אני לא נואמת. אני מנסה להסביר לאדוני.

בעברי עברתי לא מעט משברים ארגוניים. במשברים האלה היו כמה אלופי צה"ל. דיברתי עם משה פלד זיכרונו לברכה והוא אמר לי שגם אם אני צודק, האנשים עליהם אני מדבר היו אתו במלחמות, היו אתו בקרבות, היו אתו בדם, וגם אם אני צודק, זה לא מעניין אותו. אני מצטט מישהו שלא יכול להכחיש, משה פלד.

עיקר המגבלות שבחוק, הממונה לא קובע אם הן חלות או לא חלות.

לא, הממונה יקבע אם הצינון יחול עליך או לא.

זה מה שאני אומר אדוני. החוק לא מנוסח כך. החוק קובע את התפקידים האלה מראש בתוספת שמפורסמת בתקנות על ידי השר.

אם כך, למה צריך בן אדם?

לאותו בן אדם יש כל מיני סמכויות.

קודם כל תאמר לפרוטוקול את השם ואת התפקיד.

עורך דין אלעזר כהנא מהייעוץ המשפטי במשטרה.
אני אומר שלממונה יש תפקיד בנקודות בהן יש התלבטות, כשיש שאלות, כשצריך להוסיף דברים מיוחדים.

המשטרה אוהבת את החוק הזה?

המשטרה יזמה אותו.

זאת אומרת, אתם לא מתנגדים.

אנחנו תומכים ואנחנו מעוניינים בו.

הייתי רוצה להוסיף עוד נקודה. כאשר אדם בא ואומר שהוא הולך לעבוד במקום מסוים או אצל בן אדם מסוים, על פניו כל בן אדם במקום אחר יבדוק ויברר אם נוהלה חקירה נגדו אבל יראה שלא נוהל מעולם. רק איש מודיעין מתוך הארגון, אדם שיודע שאותו אדם הוא לא ראש הארגון אלא מאחוריו יש מישהו שמפעיל מישהו ומכיר את התמונה, רק הוא יודע טוב מאוד שהבן אדם הזה הוא לא תמים בכלל. לא יכול לשבת מישהו במקום אחר ולומר את זה אלא רק אנשי משטרה שזה המקצוע שלהם ושהעניין המרכזי בעבודה שלהם הוא לשמור על המקורות שלהם, על המקצוע ועל החקירה שהם מנהלים כרגע. הם יהיו מיינדד למנוע את דליפת המידע הזה.

אין כאן עניין של קשר חברי? אני עובד אתך שלושים שנים, אני יוצא אתך לסמינרים, אני בא אתך לבתי מלון, הילדים בחנוכה הולכים ביחד לפסטיגל כי המשטרה סבסדה לנו את הכרטיסים ואתה תקרע אותי? אתה תדאג לכך שלא תהיה לי פרנסה במשך חמש שנים?

הם יכולים לעבוד.

כמו שאמרתי, רוב הסמכויות לא הממונה מחליט עליהן אלא הן קבועות בחוק. שנית, כן, אנחנו מדברים על אנשים, והיו לנו מקרים כאלה, שחצו את הקווים. אף אחד לא שומר להם סנטימנטים. מבחינתנו הם עברו לצד השני והם מחבלים ביקר לנו, שזה החיים המקצועיים של כולנו. זה לא שיש כאן מישהו ששמור לי ואשמור לך אלא אלה אנשים שחצו את הקווים ואת זה צריך למנוע.

משפט שלמה. יקר לכם מול הסנטימנטים.

המקרים שגרמו לדבר הזה, אין סנטימנטים במקרים האלה. אלה דברים שיכולים גם לסכן חיים. אם מישהו מכיר את המקורות שהם רלוונטיים בפרשיה מסוימת ועובר לצד השני, זה יכול גם להגיע לסכנת חיים ואת זה צריך למנוע.

כמו שאלעזר פירט, אנחנו מדברים כאן על שתי רמות. התפקיד שאותו אדם ממלא, זה נקבע לפי המלצה של המפכ"ל, נקבע על ידי השרים, וכאן אין שאלה. אנחנו מדברים על מגבלות פרטניות ואולי אני אסבר את האוזן. במגבלות פרטניות למשל אנחנו מדברים על כך שיגידו לאדם שיתקין אפילו אמצעי הגנה מסוימים בביתו כי הוא היה מאוים עת מילא את התפקיד ואנחנו רוצים שזה ימשיך להיות גם לאחר מכן. כשאנחנו מדברים על מגבלות על עיסוק, אלה מגבלות על עיסוק מול גורם מסוים. השוק הוא גדול ויש הרבה הצעות. האדם לא חייב לעבוד דווקא אצל אותו אדם שמשטרת ישראל חושבת שתהיה בעיה אם הוא יעבוד אצלו גם אם הוא עצמו לא היה מודע לכך.

מעבר לזה, אנחנו מציעים בהצעה לקבוע חובת דיווח לגבי פורשים מסוימים מתוך הרשימה, כאלה שכיהנו בתפקידים רגישים במיוחד. הם יצטרכו לדווח על הצעות שהם קיבלו לאותו ממונה על הגבלות לאחר פרישה בגוף שבו הם שירתו כדי שהוא יבחן האם יש צורך לקבוע מגבלות.

יש כאן מישהו שמתנגד לחוק? בסדר. אנחנו נעבור להקראת החוק. נקרא סעיף-סעיף ואם יש מישהו שמתנגד לסעיף כלשהו, יאמר.

ההגבלה שמוצעת כאן היא בעצם הגבלה על חופש העיסוק של אותו אדם שפורש ממקום עבודתו. לכן אנחנו בעצם מחויבים לבחון אותה בזהירות ולראות שהיא לתכלית ראויה, שהיא באמת נעשית בצורה מידתית, שנבחנו האמצעים החלופיים. אנחנו למשל שאלנו את משרד המשפטים למה אי אפשר להסתפק בעבירות הקיימות בחוק העונשין. יש היום עבירות על מי שמוסר ידיעה. הוסבר לנו שהם לא יכולים להגיע למצב ולדעת האם נמסרה ידיעה או לא נמסרה ידיעה והם בעצם רוצים ליצור מנגנון שמפקח על עצם ההתקשרות עם הגורם האחר. עצם ההתקשרות היא זאת שתביא בסופו של דבר לעבירת הידיעה אבל הם לא יוכלו לשים יד על עבירת הידיעה ולכן הם יצרו את המנגנון הזה שלכשעצמו אין בו עבירה מאוד חמורה אלא העבירה היא די מינורית. המנגנון מבטיח את עצם התקינות.
אנחנו עוברים להקראה ונבחן במהלך הדיון את המידתיות.

הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון מס' 4) (הגבלות לאחר פרישה מרשויות אכיפת חוק או איסוף מודיעין), התשע"ב-2012.

1.
תיקון סעיף 1

בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)], התשכ"ט-1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1)
בהגדרה "שירות הציבור" במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה".

(2)

"מומנה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין" – מי שהוסמך לכך לפי סעיף 5ד(א).

"רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין" – גוף המנוי בטור א' בתוספת השנייה".

אם למישהו יש הערה בזמן ההקראה שיאמר שיש לו הערה ואנחנו נעצור.

2.
הוספת סעיף 5א

אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:

"5א
הגבלות או איסורים נוספים על פורשים שמילאו תפקידים ברשויות אכיפת חוק או איסוף מודיעין

(א)
שר הממונה על רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין יקבע, בצו, על פי הצעת ממלא התפקיד המנוי לצד אותה רשות בטור ב' בתוספת השנייה ובהסכמת שר המשפטים, רשימה של תפקידים או משרות באותה רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין (בחוק זה – רשימת תפקידים) שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

מי יאשר את הרשימה?

יש הצעה של אותו בעל תפקיד ומאשר אותה השר האחראי.

מי מאשר את השרים?

את הרשימה של התפקידים הספציפיים בכל רשות?

כן.

היית מציע שזה באישור הוועדה?

ודאי. אני לא סומך עליהם. הוא יבוא ויסביר. באישור ועדת העבודה והרווחה.

תפקידים בתוך הארגון? תפקידים במשטרה?

לא תפקידים. תפקידים שיחולו עליהם המגבלות. מאיפה אני יודע מה הוא יעשה? מאיפה אני יודע שהוא בא לכאן לאישור סמים? אני דוקטור לסמים? הוא בא, הוא מסביר ואנחנו מאשרים לו את הרשימה. הוא יגיד איזה תפקידים ויסביר. הוא יכול מחר להתנכל למישהו.

מי יתנכל?

כמו שצריך לאשר ברשימת סמים, בא לכאן לדיון – ואני לא זוכר שלא אישרנו כאן סם כלשהו – בוועדה. זה לא השר אלא אלה הפקידים. השר לא נכנס לרשימות. בשם של השר עושים הפקידים והפקידים בעיקרם הם זוטרים. הוא יצרף לרשימה, הוא יוריד מהרשימה. יבוא מישהו מהמשטרה לצורך העניין ויגיד לפקיד האוצר להוסיף ופקיד האוצר יוסיף בלי לשאול את המשטרה וכך יוסיפו תפקיד.

אדוני, נעשה סדר כדי שהדברים יהיו ברורים. אנחנו מדברים על ראש הגוף. למשל, המפקח הכללי על משטרת ישראל, הוא זה שאמור לגבש את הרשימה.

איפה זה כתוב?

זה לפי הצעת הממונה על אותו גוף. אנחנו לא מדברים על פקידים זוטרים שמרכיבים את הרשימה.

תקריא שוב לאט כדי שהיא תקשיב.

הרשימה של מי שמוסמך להציע רשימת תפקידים לגבי הרשות לאיסור הלבנת הון, זה המנהל.

רגע. אנחנו בסעיף 2(א). תקריא אותו שוב.

(א)
שר הממונה על רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין יקבע, בצו, על פי הצעת ממלא התפקיד המנוי לצד אותה רשות בטור ב' בתוספת השנייה ובהסכמת שר המשפטים, רשימה של תפקידים או משרות באותה רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין (בחוק זה – רשימת תפקידים) שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

אם זה כך, למה צריך את הסכמת שר המשפטים?

כי שר המשפטים הוא הממונה על חוק ההגבלות לאחר פרישה.

אז ששר המשפטים יקבע. למה צריך שר אחר? זה כבוד של השרים?

לא, להפך. יש רשות ועל הרשות יש גורם שממונה עליה, מפכ"ל המשטרה. משטרת ישראל כפופה לשר לביטחון פנים. שר המשפטים הוא זה שמופקד על חוק הגבלות לאחר פרישה.

אני נגד לתת כוח בלתי סביר לפקידות הממשלתית או לשרים שאני מכיר את הפעילות שלהם ואת העבודה שלהם. אני לא רוצה לתת להם כוח בלתי מוגבל. מישהו צריך לפקח עליהם. אם נדמה לך שיצא מהוועדה חוק שיהיה להם כוח בלתי מוגבל והם לא עוברים דרך אף אחד, לא יהיה לך. תעשי חושבים טוב. מישהו יבדוק אותם. לא יהיה חוק כזה.

אני מקבלת את הרעיון שאתה רוצה לדעת שהחוק באמת מבוצע ומבוצע בצורה שבה אנחנו מצהירים שיבוצע היום. אם אני יכולה להציע מנגנון בו הממשלה תדווח לוועדת העבודה.

לא תדווח. הוועדה תאשר. לא יהיה כזה דבר. כמו שמאשרים כל דבר אחר, יאשרו גם את זה. לא יהיה. לא ניתן כוח בלתי מוגבל לשרים. אתם מבקשים כוח לא מוגבל לפקידים ולא לשרים. שיכרון הכוח של הפקידים הוא כבר מעבר לכל פרופורציה ולא מגיע להם עוד כוח.

אנחנו מסתכלים כאן על רשימת הדוגמאות שניתנה בדברי ההסבר.

אנחנו לא קוראים את דברי ההסבר.

לא, אנחנו לא קוראים, אבל אנחנו רואים בהם שיש כאן כל מיני תפקידים. השאלה אם בדיון בוועדה יאמרו לנו למה עובדי מעקב טכני רשאים או לא רשאים.

אנחנו נקיים דיון בוועדה ועצם זה שהם יבואו ויצטרכו את אישור הוועדה, גם אם הוא ניתן להם בליינד, הם יחשבו פעמיים. דברי ההסבר טובים להיום אבל מחר בבוקר הם אינם. אם הוא יקבע את הרשימה, אין דברי הסבר והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. תשמעי מה אני אומר לך. אני חי עם זה ואני רואה את התקנונים. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ואת זה אני רואה בדברים אחרים. מאחר שאני חי במערכת, אני רואה את זה בדברים אחרים.

החשש שלך שהוא יקבע באופן שרירותי.

נכון. סתם. בפנסיה אני מוריד לך זכויות כי כך אני רוצה.

אבל הוא לא מוריד לו זכויות.

אבל הוא לא יכול לעבוד במקום מסוים. אני לא נותן לאף אחד כוח בלתי סביר, רק להוא מלמעלה. אם יש מלמעלה, יש לו כוח בלתי מוגבל. פקידי האוצר או פקידי משרד המשפטים או פקידים אחרים, לא יהיה להם כוח בלתי סביר. לא אתן להם.

שמי יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים. לגבי החשש של אדוני. אם היה בידי גורם אחד מה שאדוני אומר, אין בעצם איזון כי אותו גורם יכול לעשות מה שהוא רוצה. מה שנקבע כאן זה שלא גורם שהוא שר ולא חבר כנסת יכול לאשר את זה אלא מי שקובע את התפקידים זה ראש הגוף שהוא המפקח הכללי של המשטרה במקרה של המשטרה ומי שבודק אותו – כי יש גם את האיזון – זה בעצם גם שר המשפטים וגם השר לביטחון פנים. אם כן, יש כאן את האיזון מהכיוון הזה.

אני מכיר את האנשים.

עזוב פרסונאלית.

לא פרסונאלית. אני לא אכיר את האנשים שיהיו אולי בעוד חמש שנים. אני מכיר את בעלי התפקידים ואני יודע שהם לא מתעסקים בזה.

וחברי הכנסת כן מתעסקים בזה?

הפקידים משחקים.

המפכ"ל הוא הפקיד?

לא. הפקידים שלו.

למפכ"ל אין פקידים. יש לו שוטרים.

לשר יש פקיד.

אבל השר לא יכול לעשות בלי שהמפכ"ל מוציא רשימה. המפכ"ל קובע את הרשימה.

כאן יהיה באפר, יעבור דרך ועדת העבודה והרווחה. נקודה. אחרת לא יהיה לכם חוק. הנה, אני אומר. לא יהיה חוק. אני מדבר עברית. לא יהיה חוק. נקודה. לא יהיה.

אם אדוני רוצה באפר נוסף, אני מציע באפר נוסף, תן ליועץ המשפטי לממשלה.

לא רוצה. למה אתה לא נותן לו במקרה של סמים אלא אתה בא לכאן כל חודש בנושא הסמים?

סמים נוגע לכל הציבור. איזה תפקיד במשטרה, מה הציבור מבין בזה בכלל? אם זה תפקיד של רמ"ח איסוף או רמ"ח אחר של המשטרה.

תקנה מסוימת שנוגעת לאלמנים עם עיניים ירוקות, למה היא מגיעה לכאן?

כי זה נוגע לכלל הציבור.

לא, רק לאלמנים עם עיניים ירוקות. אני חושב שלא צריך לתת כוח בלתי מוגבל לאף אחד. כך אני חושב. מניסיוני הדל, כמי שיושב כאן ורואה איך המערכת מתנהלת ורואה איך עובד שיכרון הכוח, אני חושב שצריך שיהיה באפר גם אם הוא כלום וגם אם הוא לכאורה באפר. הוא צריך להיות. יבוא לכאן נציג המשטרה ויגיד שהוא לא נכנס לפרטים כי זה חסוי, הוא יאמר שאני לא שותף סוד ואני לא צריך לסכן – אני הלא אקבל את מה שהוא אומר אבל הוא ידע שהוא צריך לעבור דרך המערכת. ברגע שהוא ידע שהוא צריך לעבור דרך המערכת, הוא יחשוב פעמיים. זה גם לא עבורי כי גם אני לא אהיה כאן. אני לא אהיה כאן לעולם. היכן שיש רשות לשר לעשות מה שהוא רוצה, צריך שיהיה מישהו שיפקח.

השאלה מי יבוא מהצד השני. נניח יהיה דיון בוועדה ויבוא לכאן נציג המשטרה להסביר לנו מה התפקיד.

כן, יבוא נציג המשטרה ואז אני אאשר בליינד, אבל הוא ידע שהוא צריך לעבור כאן.

יש איזה ארגון פשיעה שלא ירצה שמישהו יכנס, הוא יבוא לוועדה וישכנע את חברי הוועדה.

בין מה שאתם יכולים לעשות ובין איזה משהו אחד למיליון, אני יודע שעדיף שיהיה כך כחו שאני מציע וזה מניסיוני אתכם, לא אתכם אתם אלא עם המערכת.

עדיף שפוליטיקאים יקבעו מי בעלי התפקידים מאשר הגורם שהוא המפכ"ל?

לא, המפכ"ל ידע שהוא לא פועל בשרירות אלא הוא צריך לעבור דרך הפוליטיקאים. כן. אנחנו נבחרי העם. אתם נתתם לנו מנדט לנסות ולשמור על איכות החיים ולשפר אותה. זה לא ניתן לפקידים הממונים שלא נבחרו אבל הם עושים מה שהם רוצים. זה לא יהיה. אני נבחרתי לשמור על איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל כנגד הפקידים שעושים מה שהם רוצים. בגלל שהם יודעים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, הם לא נכנסים לעומק הדברים, הם מחפפים חופשי, הם מתנהלים בקלות, הם לא חושבים יותר מדי. כאן בודקים ושידעו שיבדקו אותם. זה הכול. אין לי שום דבר נגד המפכ"ל אבל שיבוא לקבל כאן אישור.

הבדיקה של בג"ץ למשל.

למה את הולכת כל כך רחוק? לא יעזור כלום לאף אחד, לא לך ולא להם. אם כאן לא ייתנו אישור לשינויים, לא יהיה. נקודה. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, לחשוב, לעצור, להפסיק. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים אבל אני חי כאן. 12 שנים אני כאן ואני רואה איך זה מתנהל. אני רוצה את טובת אזרחי מדינת ישראל ולא פחות מכל אחד שיושב כאן. אני רוצה את טובת אזרחי ישראל ולא פחות מכל אחד שמנסה לשכנע אותי. אני חושב שכך זה צריך להיות, לטובת אזרחי מדינת ישראל. זה לא בשבילי, אני לא אהיה כאן. אני לא יוצר לי תפקידים ואני לא מחפש לי לא בונוסים, לא בנפיט, לא דיבידנדים אלא אני חושב שכך זה צריך להיות, שידעו שיש בדיקה. גם אם זה יהיה בליינד, יבוא מישהו עם הרשימה, אישרנו לו, אבל שידע שבודקים אותו.

ברשותו של אדוני, אני מציעה שניקח את ההערה לתשומת לבנו. אני לא יודעת אם נספיק לעבור היום על כל החוק. אנחנו ננסה להציע איזשהו מנגנון שבו ועדת העבודה תוכל לפקח אחרי מילוי הוראות החוק ונציע לוועדה.

קחי בחשבון שאתם לא מדווחים. לדווח, לא.

כיוון שאדוני נתן כאן נאום נגד הפקידים.

נגד השיטה.

מדובר בפקיד ממשלתי.

אז מה? הוא תמיד מבין מה שהוא עושה? אני יכול להביא לך מאתיים דוגמאות שהוא לא מבין מה הוא עושה.

הצעת החוק הזאת לא כיוונה לתת כוח בלתי סביר לא לשרים ולא לפקידים.

לא התכוונה, אבל היא נותנת.

אני לא בטוחה. היא התכוונה לתת להם גמישות בהפעלת הוראות החוק. אנחנו ניקח את הערתו של אדוני לתשומת ליבנו.

את עורכת דין?

כן.

לכן את לא בטוחה. עכשיו בואי תציגי את הצד השני. את עורכת דין, תציגי את הצד השני ותאמרי למה זה לא בסדר. אני עכשיו הלקוח שלי ואת מגינה עלי באופן הפוך. למה זה לא בסדר?

כיוון שהלקוח שלי היא ממשלת ישראל ואותה אני מנסה לשרת.

עזבי. אם את עורכת דין, הכול בסדר. את במקצוע שפעם את מהצד הזה ופעם את מהצד ההוא.

לא, אני בדיוק מצד אחד, מהצד של האינטרס הציבורי וממשלת ישראל. זה התפקיד שלנו כאן וזה מה שבאנו למלא.

בסדר. הבנתי.

אדוני, אני רוצה להבין. אדוני רוצה שזה יגיע לשולחן הוועדה. אם אנחנו מניחים את זה על שולחן הוועדה, תוך 14 ימים לא מקבלים התייחסות, זה מאושר. אדוני מקבל דבר כזה?

אין דבר כזה. הוועדה עובדת.

גם הממשלה עובדת.

אתה גם לא עושה לי תנאים.

אני אומר שאתה יכול להחליט או שאתה מזמן דיון או שאתה לא מזמן דיון. אם אתה לא מזמן דיון, זה מאושר. אם זה מזמן דיון, זה לא מאושר.

עכשיו אתה מתווכח אתי.

ניסיתי.

אתה מתווכח אתי על איזה צבע יהיה הרכב של מגן דוד אדום כשעוד לא קנינו את הכרטיס.

ניסיתי. לא הצלחתי.

אם אתם עושים אתי התניה ואני מותנה בחקיקה של משרד המשפטים ואם הוא תוך שנתיים לא גומר אתי את ההתניה, זה בא אוטומטית וכאילו ההתניה הולכת?

החוק מחייב שלוש קריאות. זה לא מחייב שלוש קריאות אבל איך שאדוני רוצה.

מתי העליתם את הצעת החוק הזאת?

יחסית לא מזמן.

היא הונחה על שולחן הכנסת במאי 2011.

מתי היא הגיעה אלינו לוועדה?

לקח זמן לוועדתה כנסת.

היה ריב בין שתי ועדות מי ידון זה וזה לקח קצת זמן.

מתי זה הגיע לכאן?

החלטת ועדת הכנסת הייתה באוגוסט.

ואז יצאו לפגרה. כמה זמן עבר מאז חזרנו מהפגרה?

חודש.

חודש וחצי והנה אתה כבר דן.

היה מישהו שיכול היה לטעון שזה הונח בכנסת במאי ולקח הרבה זמן לדון, אבל לא נטען טענות שכנגד.

דנו רק באיזה ועדה זה יידון.

לא חשוב. הכנסת היא כנסת.

אנחנו לא בסדר. אתם בסדר. אתם עובדים מהר במשרד המשפטים.

לא כולם משרד המשפטים. יש עוד משרדים. הרעיון היה לאפשר גמישות לשרים שאם נגלה שאדם בתפקיד מסוים, עשויה להיות אתו בעיה.

לא תשכנעי אותי. חבל לך על הזמן. את צריכה לעשות את העבודה. את עומדת ברמזור אדום, יש רכב לפניך ואחריך יש רכב אבל את נותנת פול גז ושורפת אנרגיה. לא תשכנעי אותי.

אני רוצה לקוות שאדוני מקשיב לי בלב פתוח ובנפש חפצה ושאם אני אעלה טיעונים משכנעים, הוא ישתכנע.

לא יכול להיות. אני מכיר את החיים. אין טיעונים. אני מכיר אתכם. מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. לא את. המערכת.

אני חושבת שאדוני לא מכיר מספיק טוב.

אני מציע, חבל על הגז.

מילאתי את הטנק. אני אמשיך לקוות שאדוני יקשיב, אבל בסדר.

אני אקשיב. אם את רוצה להמשיך לדבר, בסדר, קחי עשר דקות ודברי.

לא. באתי לאדוני כדי לקדם את הצעת החוק ואני מקווה שנוכל לעשות את זה בצורה טובה.

בסדר. נמשיך להקריא. נדלג על הסעיף הזה.

(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 עד 5, מי שפרש משירות הציבור ובמהלך שלוש השנים שקדמו לפרישתו, כולן או חלקן, מילא תפקיד או משרה הכלולים ברשימת התפקידים (בחוק זה – פורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין), לא יקבל במהלך שלוש השנים מהמועד שבו חדל למלא את התפקיד כאמור (בחוק זה – תקופת ההגבלה), זכות, ממי שהופעלה לגביו סמכות אכיפה על פי דין, לרבות סמכות חקירה או איסוף מידע מודיעיני, בידי רשות אכיפת החוק או איסוף המודיעין שבה מילא את התפקיד כאמור, אם היה לפורש קשר להפעלת אותה סמכות.

אנחנו רק אמרנו איסוף המודיעין, מילא את התפקיד. יש כאן כמה מלים שנמחקו. שבה מילא את התפקיד כאמור, המלים האלו נמחקו.

(ג)
ממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, רשאי להטיל על פורש שמילא תפקיד באותה רשות הגבלות או איסורים, שיחולו עליו בנוסף על האמור בסעיף קטן (ב), במהלך תקופת ההגבלה, כולה או חלקה, בהתאם למאפיינים הייחודיים של אותה רשות והדרישות הביטחוניות הנדרשות מעובדיה לפי הוראות שקבע לעניין זה שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה והרשות האמורה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הגבלות או איסורים כאמור יוטלו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי תפקידי הרשות להבטחת טוהר המידות ברשות או לשם שמירה על ביטחונם האישי של עובדי הרשות ועובדיה לשעבר.

(ד)
הודעה על הטלת הגבלות או איסורם כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן לפורש מרשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, לפני פרישתו. במועד שיקבע שר המשפטים בתקנות, ואולם אם נודע לממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין על פרישתו של פורש כאמור פחות מ-15 ימים לפני מועד הפרישה, יודיע הממונה לפורש על הטלת ההגבלות או האיסורים כאמור בתוך 15 ימים מיום שנודע לו על הפרישה.

מי יאשר את התקנות?

כרגע הן ללא אישור.

תרשמי הערה. אישור תקנות.

קיבלנו.

(ה)
שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות לעניין תגמול שיינתן לפורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, בשל איסורים או הגבלות החלים עליו לפי סעיף זה.

גם כאן תקנות.

תקנות לגבי התגמול.

אישור תקנות לגבי זה.

בסדר.

אישור הוועדה.

5ב.
חובת דיווח לממונה על הגבלות לאחר פרישה על קבלה לעבודה או טובת הנאה בעסקים, בתקופת ההגבלה.

(א)
שר הממונה על רשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין יקבע על פי הצעת ממלא התפקיד המנוי לצד אותה רשות בתוספת השנייה, בצו, בהסכמת שר המשפטים, סוגי תפקידים או משרות הכלולים ברשימת התפקידים, שלגביהם תחול חובת דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

אלה תפקידים מסוימים מתוך רשימת התפקידים הגדולה שקודם דיברנו עליה.

בסדר.

(ב)
פורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת החוק או איסוף מודיעין, אשר התפקיד שמילא כלול בסוגי התפקידים או המשרות שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (א) ידווח, מוקדם ככל האפשר, לממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות בה הוא ממלא תפקיד על רצונו לקבל משרה, תפקיד או עבודה או לרכוש זכות בעסק או לקבלה בדרך אחרת, כאמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 6, במהלך תקופת ההגבלה.

(ג)
קיבל ממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) וסבר כי חל על הפורש, בהתאם להוראות סעיף 5א(ב) איסור לפעול כאמור בדיווח, כולו או מקצתו, יודיע על כך לפורש בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדיווח. ואולם אין באי מתן הודעת הממונה לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיף 5א(ב) על הפורש.

הדיווח רק מהווה דרך להודיע ולהתריע על קיום בעיה אבל הוא לא פוטר מהעיסוק.

כן. הבנתי.

5ג.
בקשה למתן היתר לקבלת זכות או לפטור מהגבלה לפי סעיף 5א

(א)
פורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, רשאי לבקש מהוועדה כמשמעותה בסעיף 11, היתר לקבל זכות שחל עליו איסור לקבלה בהתאם להוראות סעיף 5א(ב) או פטור מהגבלה או מאיסור שהוטלו עליו לפי סעיף 5א(ג).

(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין דיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) וסדרי הדין בקשה כאמור, ובין השאר בעניינים אלה:

כל התקנות שייקבעו, יצטרכו לבוא לוועדה.

רציתי להעיר שכאן פסקה אחת שעכשיו עומדים להקריא אותה, דובר על כך שיתכן שהנושא יועלה לרמה של סעיף בחקיקה. אולי בדיון הבא נביא סעיף בו יימצאו ההוראות שכתובות כיוון שאנחנו מדברים על אי גילוי מידע למי שמבקש בוועדה.

לא מספיקה ההסמכה העקרונית שקיימת כאן?

ההסמכה העקרונית, אני חושבת שהיא לא מספיקה כי למשל חסרות בה הוראות לגבי מה קורה, האם אנחנו מגלים את עיקרי המידע, באיזה נסיבות בכל זאת הוא יכול לבקש, איך דנים בבקשה שלו, כן לגלות את המידע. למעשה התוספת – היא לא מופיעה כאן בנוסח אבל הוצע להוסיף אותה – הוצע להוסיף סעיפים 13כט ו-13לג מחוק הכניסה לישראל. הסעיפים האלה עדיין לא נכנסו לתוקף. להכניס אותם בשינויים המחויבים, בשינויים שייקבעו בתקנות, אבל אנחנו מדברים כאן על הוראות ששם הן קבועות בחקיקה ראשית והן באמת נוגעות לעניין. אתה בא לדיון בפני הוועדה, לא מראים לך חומר שנוגע אליך, ואני חושבת שבכל זאת צריך כאן את הזהירות הדרושה. אני חושבת שהוראה של חקיקה ראשית, כיוון שגם ההוראות כבר כתובות במקום אחר, אפשר לאמץ אותן כאן לתוך סעיף של החקיקה הראשית. אני חושבת שזה יותר ראוי.

נראה את הנוסח.

לגבי אישור הוועדה את התקנות. שמענו את אדוני ואנחנו מקבלים את זה. אני אעיר שלגבי תקנות סדרי דין מקובל שתקנות סדרי דין, שר המשפטים מתקין. גם בחוק אחר שעבר בוועדה הזאת לחוק שירות הקבע, תקנות סדרי דין שמצריכות גמישות ושינוי לפעמים אינן מצריכות אישור ועדה. אני מבקשת את זה גם כאן.

בסדר.

תודה.

אתה מסכים להוריד את אישור הוועדה?

לא. רק לתקנות סדרי דין.

תוכלו להביא הצעה לסעיף במקום פסקה (1)?

אנחנו לא נסיים היום ולכן את תשבי אתם.

עשינו מנגנון מפורט שמגדיר איך מציגים את המידע ודרכים לערעור. אנחנו נציע לוועדה נוסח ונגיע לתיאום, אני מקווה, לקראת הישיבה הבאה.

כמה שתגיעו יותר מהר לנוסח מתואם ומוסכם, הישיבה הבאה תתקיים בהקדם. זה תלוי בכם ולא בי. אני אתפנה גם ב-2 בלילה.

לא נקריא את פסקה (1) אלא נחכה לנוסח.

(2)
סודיות ואיסור פרסום של החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.



(3)
הסיווג הביטחוני של חברי הוועדה הדנים בבקשה לפי סעיף זה.

עד איזה סעיפים נקריא? איזה סעיפים אנחנו נאשר כאן?

אנחנו מתקדמים בהקראת הסעיפים.

אם את מנסחת, אני צריך להקריא אותם מחדש.

נכון. רק את פסקה (1). במקום פסקה (1) יבוא סעיף אחר. אנחנו לא הקראנו כאן את פסקה (1) כי היא תוחלף בסעיף אחר.

בסדר. אז תגידי לי על איזה סעיפים אני מצביע.

(ג)
דיוני הוועדה בבקשות לפי סעיף זה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה הוועדה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. על דיוני הוועדה לפי סעיף זה יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

5ד.
הסמכת ממונים על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין ואופףן הפעלת סמכויותיהם

(א)
כל אחד מבעלי התפקידים המנויים בטור ב' בתוספת השנייה יסמיך, ברשות אכיפת החוק או איסוף המודיעין המנויה בטור א' לצדו, בעל תפקיד בדרגה בכירה, ולעניין משטרת ישראל – קצין משטרה בכיר שדרגתו לא תפחת מדרגת ניצב משנה, שיהיו נתונות לו הסמכויות של ממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין לפי סעיפים 5א ו-5ב.

(ב)
הממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, יפעיל את סמכויותיו לפי סעיפים 5א ו-5ב בהתחשב, בין השאר, בכל אלה:

(1)
אופי המשרה או התפקיד שמילא הפורש ושבשלהם חלים עליו איסורים או הגבלות בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים (בסעיף קטן זה - התפקיד).

(2)
היקף המידע שאליו נחשף הפורש במסגרת מילוי תפקידו, וכן סוגו וסיווגו של המידע כאמור.



(3)
המשימות שביצע הפורש במסגרת מילוי תפקידו.

(ג)
ממונה על הגבלות לאחר פרישה ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין רשאי, לבקשת פורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין, לעיין מחדש בהחלטתו לפי סעיף 5א(ג) או בהודעתו כאמור בסעיף 5ב(ג), אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה או ההודעה, לפי העניין.

3.
תיקון סעיף 8

בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום "או בהוראה" יבוא "על הוראה", אחרי "כאמור בסעיף 4א(ב)" יבוא "או על הגבלה או איסור שהוטלו עליו לפי סעיף 5א(ג)" והמלים "קנס 50 אלף לירות או" – יימחקו.

מה זה לירות?

זה הנוסח שקיים היום. היום כתוב או מאסר או קנס של חמישים אלף לירות. מה שיישאר, תישאר הוראת המאסר, מאסר של שישה חודשים.

חמישים אלף לירות היום זה פחות משקל?

ההוראה אומרת שיש קנס שלא ידוע מה הסכום שלו, זה סכום נמוך ביותר.

מוחקים את זה.

מוחקים את המלים האלה ומה שנשאר, זה מאסר חצי שנה שגם יכול להיות מומר בקנס של 14,400 שקלים.

14,400 שקלים, זה מוכר לי מאכיפת דיני עבודה.

נכון. זה בעצם הסכום הבסיסי והיסודי של קנסות. הוא עצמו לא כל כך מהותי אבל המנגנון הוא החשוב כאן.

בסדר.

4.
תיקון סעיף 11
בסעיף 11 לחוק העיקרי –
(1)
בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ופטורים".

(2)
אחרי "התרים" יבוא "או פטורים".

5.
תיקון סעיף 14>
בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), במקום "ברכישתה או בקבלתה של הזכות המבוקשת" יבוא "במתן ההיתר".

זאת למעשה אותה ועדה שדנה במתן היתרים לפי החוק הקיים, היא גם זאת שתדון במתן ההיתרים לפי החוק הזה.

אין בעיה.

(2)
בסעיף קטן (ב) -
(א)
בפסקה (2), בסופה יבוא "או מפעיל סמכות האכיפה על פי דין כאמור בסעיף 5א(ג)".

כאן יש שינויים מהנוסח בכחול.

(ב)
בפסקה (3), אחרי "ההמלצה עליה" יבוא "או הפעלת סמכות האכיפה על פי דין כאמור בסעיף 5א(ב)".

(ג)
בפסקה (4)], אחרי "של ההחלטה" יבוא "או היקף הנשוא שלגביו הופעלה סמכות האכיפה על פי דין כאמור בסעיף 5א(ב)" ובמקום "ומשקלוט" יבוא "ומשקלם".

6.
הוספת סעיף 14א

אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:

"14א
מניעת חשיפת מידע חסוי או מידע העלול לגרום לסיכון או לפגיעה בחיי אדם

(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 14, הוועדה לא תיתן לפורש שמילא תפקיד ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין היתר או פטור כאמור בסעיף 5ג(א), אלא אם כן נוכחה כי לא קיים חשש שמתן ההיתר או הפטור כאמור יביא לחשיפה של מידע חסוי או של מידע שעלול לגרום לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, שאליו נחשף הפורש במהלך שירותו באותה רשות.

רציתי לשאול כאן שאלה אחת. אנחנו בעצם כאן מגבילים את האפשרות של מתן היתר למקרה של חשיפה של מידע חסוי. מידע חסוי יכול להיות הרבה סוגים של מידע והשאלה אם זאת לא מגבלה רחבה מדי. יכול להיות שאגב זה ייחשף מידע חסוי אבל הוא לא חשוב כל כך, הוא מסווג, כתוב עליו סודי והוא חסוי.

דין ליבנה, משרד המשפטים. מדובר כאן בשיקול דעת של ועדה מעין שיפוטית בראשות שופט בית משפט מחוזי שיש בה נציגים שהם שני משפטנים, נציג ציבור ונציג השירות הציבורי. מדובר על שיקול הדעת של הוועדה וזאת לא הגבלה חד משמעית של שיקול דעתה. אם הוועדה תחשוב שהמילה חסוי מאזנת בין הצרכים של הפורש לבין המידע החסוי ונותנת היתר.

כאן זה לא בדיוק כך. היא לא תיתן היתר אלא אם כן הוכחה כי לא קיים חשש. גם אם זה מידע חסוי והסיווג לא נמוך והוא כן מתגלה אגב זה, היא כאילו לא יכולה לתת את ההיתר. זה נראה לי שזה מעט רחב.

מחמיר.

אני חושב שההגדרות הן בסדר. אני מפנה לסעיף שתכף נקרא, סעיף קטן (ב) והוא מפנה לשיקולים שמופיעים לפני כן בעמוד הקודם, ב-5(ד). שם סיווגו של המידע הוא אחד השיקולים. כשאת אומרת מידע חסוי, באמת לא הגדרנו מה זה מידע חסוי ואני לא יודע אם אפשר להגיד מה זה מידע חסוי. בעצם כל מידע שעובד ציבור מחזיק אצלו וניתן לו לצורך עבודתו, הוא מידע חסוי במובן מסוים. המושג שמור למשל אומר שזה מיועד אלי ולא למישהו אחר. לא צריך סתם לתת אותו. אבל בוודאי שזה לא מידע שמבחינת שיקול הדעת כשהוא צריך לקחת בחשבון את סיווגו של המידע ואת היקף המידע שהוא נחשף אליו, אני חושב שזה כן משהו שמבחינת הניסוח הוא נתון לשיקול דעת והוא מאוזן מול יתר האינטרסים. השאלה אם את יכולה להחליף את המילה חסוי במשהו אחר, אז את מוציאה את העיקר.

או להחליף אותו במשהו אחר או להגיד מידע חסוי שבשל חשיבותו. משהו כזה.

אם הוא חסוי, מה זה בשל חשיבותו?

שוב, מידע חסוי, אתה אומר בעצמך שזה מרחב גדול של מידע.

אפשר להוסיף מידע חסוי שחשיפתו עלולה לגרום נזק. זאת באמת ההגדרה של מידע חסוי. השאלה היא כמובן איזה סוג של נזק ומה היקפו, ואת זה הוועדה יכולה לשקול.

אולי אפשר להוסיף את המלים האלה.

אין בעיה.

שחשיפתו עלולה לגרום נזק.

אולי נזק ממשי.

אני חושבת שנזק, זה כבר בסדר.

כל מידע שחשיפתו עלולה לגרום נזק. חוסר אינפורמציה אחד המוביל לטרגדיה. אם אתה לא יודע, זה גורם לך נזק.

נזק משמעותי.

כן. כל מה שאתה יודע יותר, אתה יכול לשקול שיקולים אחרים.

כאן מדובר על כך שאפילו מידע שנמסר לי, גם אם הוא לא מסווג בכלל, הוא מידע חסוי.

אנחנו עכשיו מתפלספים. תציעו נוסח.

(ב)
בדיון בבקשה למתן היתר או פטור כאמור בסעיף קטן (א) תביא הוועדה בחשבון, גם את השיקולים המפורטים בסעיף 5ד(ה)(1) עד (3)".

7.
תיקון סעיף 17

בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1)
בכותרת השוליים, במקום "התוספת" יבוא "התוספות".

(2)
האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "לתוספת" יבוא "לתוספת הראשונה".

(3)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)
שר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת השנייה גופים בשירות הציבור העוסקים באכיפת חוק או באיסוף מודיעין, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור כי הוראות סעיפים 5א עד 5ד יחולו על הגופים האמורים, בשינויים שיקבע. לעניין זה, "השר הנוגע בדבר" – השר הממונה על הגוף שמתבקש להוסיפו לתוספת השנייה או השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו פועל אותו גוף".

8.
תיקון התוספת

בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה".

9.
הוספת תוספת שנייה

אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת שנייה

(סעיפים 1, 5א(א), 5ד(א) ו-17)

טור א'





טור ב'

רשות אכיפת חוק או איסוף

המוסמך להציע רשימת תפקידים ולהסמיך

מודיעין




ממונים על הגבלות לאחר פרישה

(1)
הרשות לאיסור הלבנת הון
המנהל הכללי של משרד המשפטים


ומימון טרור

(2)
משטרת ישראל


המפקח הכללי של משטרת ישראל.

(3)
משרד הביטחון


המנהל הכללי של משרד הביטחון

(4)
פרקליטות המדינה ומחלקת
היועץ המשפטי לממשלה


ייעוץ וחקיקה במשרד

המשפטים
(5)
צבא הגנה לישראל

ראש המטה הכללי.

(6)
שירות בתי הסוהר

נציב בתי הסוהר".

צריך להבהיר שגם חברינו שמופיעים בוועדה עוסקים בתפקידים רגישים או בנושאים רגישים שמפעילים סמכויות אכיפה או איסוף מודיעין ולכן גם לגביהם זה יחול.
10.
תיקון חוק להגנה על עדים

בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008, בסעיף 10, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה)
בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ד), ההוראות לפי סעיפים 5א עד 5ד לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, יחולו על מי שפרש מהרשות, בשינויים ובהתאמות שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. שינויים והתאמות כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות, ואולם הודעה על האיסורים וההגבלות שיחולו על עובדי הרשות לאחר פרישתם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו לפי סעיף קטן זה, תינתן לעובדי הרשות עם קבלתם לעבודה ברשות ובסמוך לפני מועד פרישתם ממנה".

11.
תחילה והוראות מעבר

(א)
תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.

(ב)
מי שביום פרסומו של חוק זה שירת ברשות אכיפת חוק או איסוף מודיעין כהגדרתה בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה או ברשות להגנה על עדים -

(1)
לא יחולו לגבי פרישתו הראשונה לאחר אותו מועד, ההוראות לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, אלא אם כן במועד פרישה זו עברה שנה מיום פרסומו של חוק זה.

(2)
לא תישמע, לעניין חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, טענתו כי עקב תחולתם של סעיפים 5א ו-5ב לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה או של תקנות, הגבלות או איסורים לפיהם, חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או כי תחולתם היא לגביו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

אנחנו נצביע על כל החוק למעט.

אני מהמשרד לביטחון פנים. לעניין הרשות להגנה על עדים, לעניין סעיף התחילה, טרם נקבעו ההוראות או התקנות המתאימות והנדרשות לגבי עובדי הרשות להגנה על עדים ונבקש שהתחילה לגביהם תתאים למועד קביעת הכללים.

אבל אם מחליטים לא לקבוע? שינויים מחויבים הם שינויים מחויבים, אבל אם מחליטים לא לקבוע, לעולם לא יכנסו ההוראות האלה לתוקף?

אין לי בעיה שהוועדה תגביל את זה במועד. הם פשוט טרם נקבעו ואי אפשר להחיל כללים שלא ידוע לעובדים מה הם.

כמה זמן אתם צריכים לקבוע כללים?

אנחנו נבקש חודש.

יש לך ארבעה חודשים עד שהחוק ייכנס לתוקף. במשך חודש תקבעי כללים ואחרי שלושה חודשים לגביך החוק יהיה בתוקף. אין לך בעיה.

אנחנו נצביע על החוק למעט סעיפים.

לגבי סעיף 5א(א). לגבי הסעיף הוצע לקבוע מנגנון לגבי אישור הוועדה והוא נקבע. למעט סעיף 5ג(א)(1) שלא הוקרא כאן אבל לגביו יצא סעיף אחר.

סעיף 5ג(1).

גם לגבי סעיף 6 שמוסיף את 14א(א).

על סעיף 6 אנחנו לא מצביעים.

סליחה, אני טעיתי. קודם דיברתי על סעיף 5ג(ב)(1).

יש סעיפים אחרים בהם צריך להוסיף את הנוסח של אישור הוועדה.

בזה אין בעיה. לזה יש הסכמה ואין בעיה. זה בניסוחים.

אנחנו מצביעים על החוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית למעט הסעיפים שהוקראו על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, סעיף 5א(א) ו-5ג(ב1) וסעיף 6.

הצבעה
בעד אישור הצעת החוק ללא הסעיפים שהוקראו – פה אחד

הצעת החוק למעט הסעיפים שהוקראו אושרה

כל חברי הכנסת הנוכחים ויש להם זכות הצבעה, הצביעו בעד. נקווה שהמשרדים ימצאו את הפתרון מול היועצת המשפטית בצורה המהירה על מנת שנביא את החוק הזה למליאה לאחר אישור הוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
אם כן, אישרנו את כל הצעת החוק למעט הסעיפים 5א(א) ו-5ג(ב1) וסעיף 6.

אישרנו בנוסח שהוקרא.

אישרנו בנוסח שהוקרא כפי שהוקרא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00>