PAGE
27
ועדת הכלכלה
04/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 712>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בטבת התשע"ב (04 בינואר 2012), שעה 9:30

<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

זאב בילסקי

עינת וילף
חמד עמאר

>
שרית זוכוביצקי-אור - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

טארק קסיס - ייעוץ וחקיקה- כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים

רוני לוינגר - ראש חוליית תעבורה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים

בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

דוד חי גבאי - ראש מדור בטיחות בתעבורה - זרוע יבשה, משרד הביטחון

יצחק עובד - אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה- ראש תחום חוזים והתקשרויות, משרד הביטחון

יונתן לוינשטיין - פרקליטות צבאית ראשית -ס' יועמש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, משרד הביטחון

דוד בוקר - יו"ר, קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

יהושוע שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

יגאל רסקין - יו"ר ועדה טכנית תקשורת ומידע, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

נועם קום - יו"ר, פורום נוהגים היי-טק

יעקב אדלר - חבר הנהלה, אנשים באדום

ג'ין נורית גרוסמן - חברת הנהלה, אנשים באדום

מרדכי פדר - יו"ר, חיים בדרך – מתונה

חנוך בר-נוב - מבין יוזמי נוהל 6

מיכל שמואלי - רשות התאגידים

איתי עצמון

לאה ורון

הדס צנוירט
<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב-2011>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב-2011, של חברי הכנסת זאב בילסקי וחמד עמאר. הצמד הזה עושה הרבה חיל בכל מה שקשור לנושא תחבורה, זהירות בדרכים. זו ממש מסירות נפש. אני רואה את זה במליאה, איך אתם מובילים את הדברים בהרבה מסירות, ואנחנו זקוקים להרבה מסירות נפש. בבקשה.

התקדמנו קצת בנושא הזה של נוהל 6. ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו מתחזקים בהצעה המקורית שלנו, שצריך פה לעשות משהו, ומכל הדיונים שעברתי מאז שהיינו פה בפעם הקודמת, אנשים דיברו אתי, אמרתי: הלוואי שלמשטרת ישראל היו עוד 20 אלף שוטרים, מתייצבים בכל הכבישים – שוטר, צ'קלקה, מצלמות – הכול היה בסדר, לא היינו צריכים, אבל עד שיגיע הרגע הזה, ומכיוון שאני רואה את מצוקת המשטרה, ונצבט לי הלב, שאם אתה משווה לכל מדינה מערבית אחרת, פה משטרת ישראל, לא רק שהיא אחראית לכל מה שקורה – כל דבר אומרים: המשטרה לא בסדר, זה שאנחנו לא מחנכים את הילדים שלנו, זה שהפכנו לחברה אלימה – המשטרה אשמה – זה ממש לא כך, ואז גם אותה אלימות בכבישים שאנחנו רואים, במקום להטיל אותה על המשטרה, נבוא ונשתף את הציבור.
מאז שהתחלנו בחקיקה ראינו המון פניות של אנשים שמחזקים אותנו – יש אנשים אכפתיים, הוא לא מוכן לעבור לסדר היום כשהוא רואה נהג פרוע, ופה נפתח לו הפתח, ולכן אנחנו מאוד מודים ליושב-ראש הוועדה ולוועדה על כך שעורזים לנו לקדם את החוק. דיברנו על עוד כמה דברים שאני חושב שנכניס אותם לחוק, למשל כל העניין של שירותי הצלה – אם זה מד"א או משטרת ישראל, אין צורך בזה, כי למדתי שיש היום הובי חדש: כל אחד מצלם ניידת משטרה שעומדת על אדום-לבן, מייד שולח ל-YNET, כך שאנחנו לא צריכים שאותם דברים ילכו לשם. היתה גם הערה לגבי שכירות של כלי רכב – חברה שמשכירה כלי רכב, בא מישהו, תייר, לוקח אוטו ליומיים, מחזיר אותו, ואנחנו לא רוצים שהחברה תתחיל עכשיו להסתבך עם זה, אבל ייעוד הצעת החוק הזאת הוא שהציבור הרחב יהיה שותף. אנחנו מדברים על חברות שיש להן קצין בטיחות, שזה יהיה מסודר, שיהיה נוהל, ואני בטוח שאם נצליח להגיע לאישור החוק הזה, נמשיך ונעקוב, ונדאג במשך הזמן לראות, אם טעינו במשהו – נוכל לתקן.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

חברי נגד כמעט בכל הדברים, אבל אני רואה פה את עמדת הפורום – כאלה הנוהגים באופן פרוע ובלתי-אחראי, וכי הם בעלי נטייה לנהיגה מסוכנת, כאילו כך אנחנו מציגים אותם, וזה לא נכון.
כולנו נוסעים בכבישים, ואני בטוח שאדוני היושב-ראש, שמגיע מהצפון, ורואה כמה נהגים בדרך הוא היה מת שתהיה לו סמכות של שוטר כדי לעצור אותם ולעשות להם דוח, ואנחנו לא רוצים את זה; אנחנו רוצים שאותם נהגים שנמצאים שעות רבות בדרכים, והם עובדים מקצועיים, שאם הם נוהגים בצורה שמסכנת את האחרים, שתהיה הזדמנות לאזרח להתקשר ולומר: נהג המשאית משתולל בדרך, הנהג הפרטי עם הרכב שלכם מסכן את כל הנהגים בדרך, וזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים מעבר לזה.

אני רוצה לחזק את דבריכם. יש לי משרד באזור התעשייה שלומי. לפני שבוע הגיעה משאית, כנראה הורידה רכב – יש מוסך לידי – והיא חזרה ברוורס ופגעה בשני מנועים של קירור שהיו בגובה של 2.5 מטר בערך, והנהג המשיך. קלטה אותו המזכירה במשרד, ויש טלפון של החברה – היא מתקשרת לחברה, ואומרת: רכב שלכם פגע – נגיש תלונה. הוא אומר: אל תגישו תלונה במשטרה, אני מברר את זה וחוזר אליכם מייד. תארו לעצמכם שלא היה הטלפון הזה. חשוב מאוד שהסדרן בחברה או מנהל התחבורה של חברת המשאיות נתן הוראה, הנהג חזר, ונתן את הפרטים.
לפני שניגש להקראה ניתן את רשות הדיבור למי שרוצה להתייחס, בבקשה.

בישיבה הקודמת, הכנת העניין הזה לקריאה ראשונה, היתה פה הבטחה של מר בילסקי, שכל ארגוני התחבורה, אנחנו נתפור יחד את החליפה כדי להגיש את נושא החוק. באמת הגשנו את עמדת הפורום, הגשנו לכם אותה בכתב, אבל אני רוצה לעבור על מספר דברים מיוחדים שהייתי מבקש להתייחס אליהם.

אתה רוצה להתייחס לסעיפים בחוק או דברים כלליים?

<דוד בוקר>
אלה דברים כלליים.

אם אפשר גם לקבל עותק של מה שאתה אומר שהעברת בכתב, כי לא קיבלנו - לא אנחנו, מזכירות ועדת הכלכלה, וגם לא הייעוץ המשפטי. אם אפשר בינתיים להעביר לנו עותק, נצלם עבור היושב-ראש וחברי הכנסת.

<דוד בוקר>
העותק יועבר. באופן כללי, אנחנו הקליינטים הראשיים בנושא הבטיחות. אנחנו גם אחראיים על הנושא הזה עם כמויות של מאות-אלפי כלי רכב הנעים בכביש.

אופן התפעול היום אינו יעיל במקרים רבים. למשל, פעולת רישום המספרים – 16 ספרות, טלפון פלוס מספר הרישוי. בזמן הנהיגה זה דבר מאוד מסוכן, שכן קריאה ורישום מספרים תוך כדי נסיעה היא פעולה מורכבת בפני עצמה, ומסיחה את דעתו של הנהג, ומהווה עבירה על החוק. זה גם בניגוד לתקנת תעבורה מס' 28, האוסרת על נוהג הרכב להסיר את ידיו מההגה, וגם לרשום מספרים, אלא להבטחת פעולה תקינה של הרכב בלבד או לקיום כללי התנועה. יש לקחת זאת בחשבון.

מרבית הדיווחים והתלונות מתקבלים על-ידי נהגים, כאשר פעולות הרישום והדיווח הטלפוני מתבצעות על-ידם תוך כדי נהיגה, וגורמת להיסח דעתם. יש מחקרים שקובעים שנהגים שמתעסקים בטלפון בזמן נהיגה, מגדילים פי ארבעה את סיכוייהם לעשות תאונה. אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון.

לגבי המספר לדיווח עצמו, כדי להקל את העניין יש לקבוע מספר טלפון ארצי לדיווחים, מספר מקוצר, אחיד וקליט, שישלוט במדבקה.

כל הכבוד, כבר נתת פתרון ל-16 מספרים – הורדת אותם ועשית אותם קלים יותר.

<דוד בוקר>
למשל, כוכבית 1000 ימנע את הצורך ברישום של מספר טלפון ארוך. המדבקה עצמה, שתהיה במידות ובנוסח אחיד – "איך אני נוהג" או משהו כזה. יש לנו היום כל מיני מדבקות. צריך לאחד אותן מבחינת הניסוחים, שמידת המדבקה תהיה מידה תואמת לסוגי הרכב השונים - אוטובוסים, רכב מסחרי, רכב פרטי, ורצוי שיהיה רשום שהמדבקה תהיה זוהרת – שגם בלילה יוכלו לראות אותה, ומי שירצה להתלונן, שתהיה לו הראייה הטובה.

לגבי המספר המקוצר, הוא יגביר את בטיחות המתלונן, ויש לדואג לקבלת מספר מקוצר למטרה זו.
העלות הכספית של מספר מקוצר הוא גבוה מאוד – כ-2,000 שקל בחודש. הואיל ומדובר ביישום חוק, אני חושב שהוועדה או מי שאמון על זה צריך לפעול להוזלת מספרים אלה כדי לעודד את החברות לעשות בהם שימוש, ובמטרה להגביר את תנאי הבטיחות של המדווחים ושאר משתמשי הדרך.

לגבי פטור מקיום החוק, אנחנו חושבים שאין לפטור מיישום החוק אף גורם, כגון לא רכבי משטרה ורכבי חירום ורכבים ממשלתיים. חובת החוק תחול על כל חברה המתנהלת על-פי חלק י' בתקנות התעבורה, תקנה 579. אני חושב שאף אחד לא צריך להיות פטור מהעניין הזה, ולא צריך לפחוד ממלשינון או דברים כאלה.

לדעתי, יש גורמים ביטחוניים, שאסור לנו לתת להם.

<דוד בוקר>
אני מבין, גם שירתי- - -

גם אני.

<דוד בוקר>
אבל זה גוף מאוד קטן, מה שאתה מדבר, לעומת הרבה גופים ממשלתיים שיכולים לשים את המדבקה הזאת, ולא נוסעים אתה.

יש בעיית העונשין. סכום העונש המוטל על חברה שפועלת בניגוד לחוק יהיה מידתי. כרגע סכום הענישה שנקבע הוא על סך 25 אלף ש"ח, ולטעמנו, הוא גבוה מאוד.

היועץ המשפטי אומר- - -

החלטנו להוריד את זה.

אבל יש הוראות עונשיות בפקודת התעבורה.
<דוד בוקר>
אנחנו מבקשים גם שהעונש לא יחול על קצין הבטיחות אלא חייבת להיות פה גם אחריות של מנכ"ל החברה, בעל הבית של החברה.
רישום הדוח על-ידי משטרת ישראל ייעשה בזמן שבו מצוי אדם ברכב, ולא יירשמו דוחות יזומים בחניונים וללא השגחת בעלי הרכב ומי שאחראי מטעמו על כלי הרכב.

האחריות של בעל החברה – אנחנו בחוק אחר, שהולך ונרקם, העניין של מעמדו של קצין הבטיחות, שם יש פרק שמתייחסים אליו, שבעל החברה, הטלת האחריות על יישום החוק לבעלי החברה או על המנהל הכללי ולא על קצין הבטיחות בתעבורה. לא ייתכן שקצין הבטיחות של התעבורה, קושרים לו גם לפעמים את הידיים בחברה, אבל בעל החברה, מנכ"ל החברה חייב להיות האיש האחראי כלפי החוק הזה. תודה.

תודה. נועם קום, בבקשה.

בוקר טוב. בהתייחס למה שדוד העלה, שזה העמדות המשותפות לפורום ארגוני התחבורה, אני מבקש לדבר בשם שלושת הארגונים שמייצגים את צרכני הרכב במדינת ישראל, והחוק יחול עליהם, על-פי חלק י' בתקנות התעבורה, שזה הכוונה, להחיל את החוק בשלב זה על כל החברות שמחויבות בקציני בטיחות.

ראשית, אנחנו בעד כל פעולה או דרך שתגביר את הבקרה ותמנע תאונות. אני רוצה לדבר פה מתוך ניסיון מעשי של יישום הנוהל הזה משנת 2005. אנחנו בחברות פורום נוהגים הי טק כבר התחלנו ליישם את הרעיון הזה, וכיוון שזה הולך פה במסגרת של חוק, צריכים לתת את הדעת.
לגבי ההערה של חבר הכנסת חמד, ההתייחסות שלנו היא לדברי ההסבר, ונכון שחבר הכנסת בילסקי חזר בדברים, אבל שלא תהיה פה אשליה – זה שרכבים ייסעו עם מדבקות, אנחנו לא נוריד את התאונות ב-50 אחוז. קבוצת הסיכון זה לא חלק י' בתקנות התעבורה. זה שהחברות של חלק י' בתקנות התעבורה ראויות להיות המודל לחוק הזה, זה בסדר, אבל זה חוק שצריך לחול על כל נהג במדינת ישראל, כי אותו נהג שאולי ראית בשלומי, סביר להניח שהוא לא תחת פיקוח של קצין בטיחות.

להפך – דיברנו עם קצין הבטיחות של החברה.

יכולה להיות משאית בלי קצין בטיחות?

<נועם קום>
הבעיה שלי היא עם אותו נהג משתולל בכביש, שאין כלי כלים לעשות דבר, ובמקרה שפה יושב-ראש מתונה, ואני יודע שהוא עושה עבודת קודש בנושא הזה, ואני מעריך את זה, אבל זה לא בצורת חוק, לצערי.

מניסיוננו, נושא הספרות הוא מאוד בעייתי. בעבר הצענו, הרעיון שלנו היה עוד בתקופת השר ארדן, שכל החוק הזה יתנהל בשיטה של מוקדים ארציים, שיהיה מכרז, ואז משרד התחבורה אמרו- - -

יושב-ראש ועדת הכלכלה דאז, השר ארדן, הציע מוקד ברשות לבטיחות בדרכים.

<נועם קום>
זה היה רעיון שלנו, של פורום נוהגים הי טק, שזה יהיה מוקד שיאויש על-ידי מתנדבים ושירות לאומי וכו' כדי למנוע את הקטל בכבישים. אני חושב שאם היום זה עובר בשיטה של חוק, וזה מחייב, אז צריך להחיל אותו על כמה שיותר.

אנחנו רוצים שזה יהיה מודל – בואו נתחיל אותו על חלק י' בתקנות התעבורה. זה מקובל עלינו, אבל עדיין יש פה בעיות בטיחותיות, ואנחנו מדברים פה כאנשי מקצוע. לא פעם אנחנו מקבלים את התלונות, אנחנו מנהלים מוקדים עצמאיים לנושא התלונות, אנחנו שומעים מהמתלוננים: סיכנתי את החיים בשביל להשיג את הנהג שנהג מהר ולרשום את המספר. אם עכשיו אומר לכם את מספר הטלפון שלי, אף אחד לא יזכור אותו בלי לרשום, וצריך לתת על זה את הדעת.

אם רוצים ליישם את החוק, צריכה להיות בו מנהלים.
מענה אנושי – סגרנו בדיון הקודם שמוקדים של החברות, שמנהלים את זה באופן עצמאי, המוקד האנושי יתקיים בשעות העבודה, קרי 08:00 עד 17:00. זה נתקבל, גם הנושא של הקנסות.

אני רוצה לאחל הצלחה לרעיון, אבל תנו את הדעת על ההיבט הבטיחותי.

תודה. גברת נורית גרוסמן, יושבת-ראש עמותת אנשים באדום, בבקשה.

אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב. אני גם יושבת-ראש עמותת אנשים באדום ואני גם אם שכולה מתאונת דרכים. בדרך כלל אני לא מעלה את זה, אבל כאן כן, כי גם הארגון שלי וגם אני אישית רואים את העניין של נוהל 6 כדבר שיכול להציל את החיים. להפוך את הציבור לחלק מהפתרון, במקום להיות חלק מהבעיה, זה דבר מאוד חשוב. אנחנו כבר כמה שנים טובות לוחצים, ולשמחתי, מצאנו חברי כנסת שהקפידו לקחת את זה ולרוץ עם זה, אבל אחרי שזה עבר קריאה ראשונה במליאה, אנחנו נדהמנו לראות, שפתאום דברים שהיו כל כך חשובים, פתאום מתחילים להיעלם, ואני פונה לחברות, כל כך חשובות, ואחראיות על כל כך הרבה כלי רכב – אתם צריכים להיות השותף הראשון. כל הכבוד שאתם בעד. דוד, העלית דברים מאוד נכונים, שמאוד שמחתי, אבל העניין של מספר מקוצר – זה הכרחי, נכון. דיברנו כאן, האם זה לא הסחת דעת. אנחנו כל הזמן אומרים: נהג שיסכן את עצמו או אחרים בגלל הדיווח, שלא ידווח, אבל אם יושב לידו, או אם הוא יכול לעצור ולרשום – כן. זה קורה הרבה מאוד, וזה יכול לעזור מאוד.

לא ברור לי, למה החברות אומרות: רק עשר שעות? אחרי 17:00 לא נוסעים? אוטובוסים לא נוסעים? ומשאיות? אתם באמת לא יכולים להשפיע, שיהיה מענה 24 שעות?

ובעניין נתב השיחות, אני ניסיתי להתקשר לחברה מסוימת עם אותו מספר מקוצר, שכנראה, משרת את כל הארגון: שלום, טוב שצלצלת ל-X. 1 למזכירות, 2 להנהלה, ולדווח – מספר 9. מישהו באמת יחכה עד מספר 9 כדי לדווח?

יש לכם הכוח, יש לכם הרצון, יש לכם ההשפעה – אל תתנגדו. בואו היכנסו לזה באופן מלא, ותעזרו, שעד כמה שניתן, אנחנו יחד נציל את החיים. העלות של המדבקה זה לא מי יודע מה – משהו כמו 2 שקלים לחודש, וגם העלות של מספר קצר. אתם באמת לא יכולים לעמוד בזה? אתם לא יכולים להשוות את זה לעלות של החיים? יש כבר הורים שלוקחים את המדבקה, כי הם רוצים לדעת איך הילדים נוהגים, וזה יפה, ואני מקווה שנעשה הכול לשכנע הורים לקחת את המספר, כך שאם אני נוסעת בלילה אחרי ילד שמשתולל, אני יכולה לדבר עם ההורים. אני פונה אליכם - תיכנסו לזה בלי הגבלות, ולפחות אנחנו נדע שאנחנו לפחות מנסים, ולא אנחנו נשים רגל. תודה.

תודה. מרדכי פדר, בבקשה.

קודם כל, ברצוני לברך את חברי הכנסת בילסקי ועמר על היוזמה הזאת. אנחנו במתונה חושבים שזה רובד מאוד חשוב במגוון הכלים שיש הן לאזרח לעזור במלחמה נגד תאונות הדרכים, בין אי-אפשר לעשות כלום למה שקיים היום, שזה מערכת תלונות אזרחים. יש אפשרות לכל אזרח היום כבר לדווח למשטרה על עבירות תנועה חמורות. המשטרה מטפלת בזה עד כדי שחזור דוח לנהגים, אז האזרח הוא לא חסר אונים, אבל הרובד הזה של מדבקה ומוקד נותן לאזרח כלי נוסף חשוב. אני יודע מניסיון אישי שקציני הבטיחות נוהגים בתלונות באופן רציני מאוד.
לגבי מספרים והיסח הדעת, זו אכן בעיה מאוד חמורה. אנחנו בארגון פתרנו את זה לאחרונה – יש היום במחיר של פחות מ-200 שקל מצלמות שמודבקות על השמשה וגם מקליטות. אנחנו מבקשים מהמתנדבים שעושים את זה, במיוחד אלה שמדווחים למשטרה, כשהם רואים עבירה, לומר בקול רם את מספר הרכב. זה נקלט אוטומטית, ואפשר אחר כך להוציא את זה ולדווח. זה לא בזמן אמת, אבל כמעט. אפשר גם להשתמש בטיפ. המצלמה, שלא עולה הרבה כסף היום, גם נותנת תיעוד ראשוני, וידאו, וגם זה עוזר במקרים מסוימים. אלה לא אנשים שמחפשים עבירות או מחפשים אנשים, אפילו לא מחפשים אנשי משטרה – זה פשוט נותן לאזרח בחיי היום-יום אפשרות להגיב ולתרום באופן חיובי מעשי למלחמה בתאונות הדרכים.

תודה. חנוך בר-נוב, בבקשה.

אני אזרח מן הישוב, מתגורר באילת, ועשיתי מאמץ להגיע לפה, כי אתם יושבים פה – אולי אחת הסיבות, זה בגללי. לפני כשש שנים פגשתי כמה אנשים יקרים שהנושא של תאונות דרכים היה חשוב להם. שמענו שוב תאונה ברדיו, שוב עושים את הסיכום של ממוצע רב-שנתי של כ-400 הרוגים, 10,000 נכים – לא כאלה שמבריאים, 10 מיליארד, 13 מיליארד עכשיו - כמה עולה למשק וכדומה, ואני כאחד שבא מחיל האוויר, זה פשוט אש בעצמותיי. יש לי צריבה במוח, אני לא מסוגל לעבור לסדר היום על הדבר הזה, ואפילו שלא תעבירו את החוק, אמשיך בדבר הזה, אין לי מה להפסיד.

למה אתה פסימי?
<חנוך בר-נוב>
שש שנים כבר עברנו ועדיין אין חקיקה.

תשועת השם כהרף עין.

<חנוך בר-נוב>
בעזרת השם. בדקנו באינטרנט, ויצרנו קשר עם חברות ומדינות אחרות נאורות, והסיפור עובד. יותר מכך – יש חברות שהעסק הזה הוא נוהל לא מחייב, נוהל 6 לא מחייב. וראו זה פלא, הסיפור הזה הקטין באותן חברות משמעותית את מספר ההתנגשויות הרכבים. גם פסיכולוגית, כשאתה שם מדבקה, אתה אומר לעצמך: מסתכלים עליי. לפני שש שנים תפסתי את חבר הכנסת עמרם מצנע, ואמרתי לו: אתה חייב. חצי שנה לקח לי לשכנע אותו להעביר את זה, והתנגדו כולם, ובסוף העבירו נוהל 6, שזה לא מחייב, אבל זה תפס. היום אני מחייך כשאני נוסע בכבישים ורואה את המדבקות. לא לזה התכוונו, אבל יש את זה, ויש מודעות, והעסק הזה יתקדם.

במקורות כתוב: 'כל שיש לו מזוזה בפתחו, תפילין בראשו וטלית בבגדו, חזקה שלא יחטא'. זה מעצורים.

<חנוך בר-נוב>
אי-אפשר לעבור – כל אזרח במדינה, אם הוא אדם רציני, לא יכול להיות שאנחנו נשלם 400 קורבנות בממוצע רב-שנתי. אם בצבא חלילה היו באימונים, וזה עם נשק וכלי משחית ומטוסים, 400 הרוגים בשנה, היו עוצרים את הפעילות; אם במערכת החינוך היו 400 הרוגים, היו עוצרים את הפעילות של משרד החינוך. וזה עובר על ידנו.
מרכז טלפוני - אני רוצה לתת פרנסה לסטודנטים בפריפריה. נקים מרכז טלפוני אחד, הם יהיו גם סטודנטים, נאמר באזור הדרום, בירוחם, באופקים או בדימונה, בצפון נשים עוד אחד, והם יעבדו במשמרות יחד עם הלימודים שלהם, יקבלו גם פרנסה, ונעשה מצווה לשני הדברים האלה – ניתן עבודה למאות אנשים מסביב. אסור לתת לחברות לתת, כי אם שולה תקבל את הטלפון – רגע, זה הוא - היא לא תעביר למנכ"ל.
לגבי כלל האוכלוסייה, בוא נצליח ב-20 אחוז של ציי הרכב, נוכיח, תהיה הצלחה, נוריד ב-20, 30 אחוז, אתם תמליצו עליי לשאת את המשואה ביום העצמאות.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני ממחלקת הייעוץ והחקיקה של הפרקליטות הצבאית. אומר בקצרה שבצה"ל יש קצינים בטיחות בתעבורה, שממונים ומוכשרים על-פי התקנות, ובהתאם להסדר מיוחד שנקבע מול משרד התחבורה, הצבא מחיל על עצמו כיום פקודה מחייבת, שחלה על כלל הצבא, שמסדירה את כל עניין המדבקות והדיווחים והאכיפה. יש בצבא אכיפה מאוד טובה של העניין הזה גם כלפי הפרט. המשטרה הצבאית רושמת דוחות לנהגים שאין על רכבם מדבקה, ושום רכב צמוד לא מונפק מבלי שמודבקת עליו מדבקה כבר במגרש הרכב. הפקודה הזאת לוקחת בחשבון את האופי המיוחד של צי הרכב הצבאי וגם את האופי של מבנה הצבא ההיררכי. הטיפול לא נעשה בדיוק כפי שמוצע בהצעה של חברי הכנסת אלא במישור הפיקודי; קצין הרכב אינו פועל במישרין מול הנהג המפר, אבל זה נעשה באמצעות המפקדים. הפקודה הזאת גם לוקחת בחשבון את סוגי הרכב המיוחדים בצבא, רכבים שיש להם רגישות ביטחונית מיוחדת, רכבים מבצעיים, רכבים מגויסים לפי חוק וכל מיני סוגים ייחודיים, שלא קיימים באזרחות.

לאור העובדה שיש אצלנו הסדר מקביל, שהוא מאוד מספק, להבנתנו, ולראיה אפשר להביא את הנתונים, שבשנים האחרונות חלה ירידה של 10 עד 15 אחוזים בתאונות הדרכים בצה"ל מדי שנה, וברוך השם, בשנת 2011 לא היה לנו אפילו הרוג אחד בתאונה ברכב צבאי - לאור זאת אנחנו מבקשים שההצעה הזאת לא תחול כלשונה על הצבא אלא הצבא יוחרג ממנה.

אני מעלה על נס את פעילות הצבא. לא חיכיתם לחוק, עשיתם את זה בצורה יוצאת מן הכלל, אנחנו מצדיעים לכם, אז אם צריך לעשות בעתיד התאמות למשהו של הצבא, נעשה את זה, אבל דווקא אתם, שמהווים דוגמה לכולם, שפה כולם התבכיינו – כמה שעות פה, כמה שעות פחות – אתם עשיתם את זה בלי חוק, אז למען כבודו של הצבא בואו נשאיר את זה כך. אם בעתיד נצטרך לעשות - אתם עושים את זה ממילא, גם למדנו מכם הרבה פעמים, איך לעשות את החוק הזה.

<יונתן לוינשטיין>
אנחנו אמנם מחילים את זה על הצבא, אבל בהתאמות מתחייבות, וההתאמות האלה רבות.
אציין ברקע שתיאמתי את העמדה הזאת הן עם הייעוץ המשפטי לוועדה, הן עם הייעוץ המשפטי למשרד התחבורה וגם עם ראש אגף קציני בטיחות במשרד. אנחנו חושבים שיש פה מקום להחריג את הצו, ואפילו לציין במפורש שיחולו עליו הפקודות הקבועות בצה"ל, ואם תרצו, אפשר גם לפרט על ההסדרים הללו.

שמעתי את זה לפני שנה ולפני שנה וחצי, שאחוז התאונות בצבא ירד משמעותית, וצריך רק לבר על כך. אני חושב שזה חלק ממה שהנהגתם בצבא עוד לפני שזה מונהג על החברה האזרחית. אנחנו נמצא פה את שביל הזהב, איך פותרים את הבעיה.

היועץ המשפטי של הוועדה יתחיל את ההקראה, בבקשה.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105), מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד, התשע"ב-2012.

הוספת סעיף 65ד. 1. בפקודת התעבורה‏ (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 65ג יבוא:
"רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב. (א). בסעיף זה "מערכת לדיווח ומעקב" – מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
"קצין בטיחות" – אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א);
"תאגיד" – מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות.

מוצע להחיל את התיקון המוצע על כל גוף שמחויב להעסיק כיום קצין בטיחות, לפי חלק י' לתקנות התעבורה, ולעניין הגדרת קצין בטיחות, מדובר באדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים באותו גוף שמחויב להעסיק אותו, בהתאם להוראות לפי סעיף 7023א, שהוא הסעיף המסמיך שמכוחו הותקן חלק י' לתקנות התעבורה.

הערות?

בהמשך לפגישה שקיימנו אתמול עם חבר הכנסת בילסקי ובתיאום אתו הייתי מבקש בהגדרת "תאגיד", להוסיף שההגדרה תהיה: מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות המחזיק כלי רכב שנמצאים בשימוש עובדיו, כלומר שיהיה ברור שמדובר על כלי הרכב שנמצאים אצל העובדים שלו.

מקובל. התקבל.

עוד הערות?

לעניין התיקון שהוצע כאן, אם מדובר בגוף שמחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו – אני לא יודע אם זה רלוונטי, מקרים שבהם יש העסקה בפועל, העסקה דרך חברות קבלן, לגבי אותם גופים שמחויבים להעסיק קצין בטיחות?

יש קבלני משנה, שבאים עם רכב שלהם.

מכיוון שהוצע: מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות המחזיק כלי רכב שנמצאים בשימוש עובדיו, הכוונה היא שיש יחסי עבודה, ובמשק יש גם יחסי עבודה שהם בדרך של העסקה בפועל. האם זה רלוונטי?

נאמר שמפעל מסוים לוקח קבלן, שהוא צריך להעסיק 30 עובדים.

אבל אם, למשל, יש בעל רשיון מוביל שמעסיק נהגים בדרך של העסקה בפועל, קיים דבר כזה?

ברגע שהוא נותן להם את הרכב, ויש לו קצין בטיחות, החוק חל עליו.

זה מה שהיה לפני התוספת, אבל מכיוון שהוספתם: לשימוש עובדיו, צריכים להתקיים יחסי עבודה.

גם קבלן שמגיע למקום העבודה שלי, והוא עובד אצלי, קצין הבטיחות שלי אחראי לבדוק את הרכב שלו, לראות אם הוא עומד בכל התנאים.

תודה. נציגת משרד התחבורה.

אין יחסי עובד-מעביד בכל המקרים. למשל, בחברות הסעה, כלי הרכב של חברת ההסעה יכולים להיות בבעלותה ויכולים לעמוד לרשותם. המשמעות היא שיש תאגידים או אנשים פרטיים שהם לא עובדי חברות ההסעה, חייבים לעבוד במסגרת חברת ההסעה, עדיין לא עובדים שלה, ואין ספק שצריך להחיל עליהם את החוק. אותו דבר – חברות הליסינג.

אנחנו מתכוונים, אם חברה השכירה לתייר ליומיים אוטו- - -
<שרית זוכוביצקי-אור>
ואם זה לא לתייר אלא לחברת הי טק?

הדבר פשוט בעיניי. למשל, חברת הי טק שנותנת שירות במקום מסוים. חברת ההי טק הזאת, אם יש לה 30 עובדים עם רכבים, צריך להיות לה קצין בטיחות. אני חושב שאנחנו סתם מסבכים את העניין.

אני מציע שלניסוח הסופי תשב עם היועץ המשפטי. הכוונה שלנו ברורה – איפה שיש קצין בטיחות, איפה שיש חברה שנותנת רכב, זה חל עליהם.

<שרית זוכוביצקי-אור>
הנוסח הנוכחי אומר את זה.

הנוסח הנוכחי אומר שאני צריך לדווח על כל רכב השכרה לתיירים.

אבל אתה לא משכיר רק לתיירים.

אבל אם אני נותן לחברות, ולחברות יש X כלי רכב שמחויבים בהעסקת קצין בטיחות, אז יש להם קצין בטיחות.

לי זה ברור.

שאלתי, למשל, לגבי חברה שמעמידה לרשות נהגים רכב, והנהגים האלה לא מועסקים במסגרת יחסי עבודה אלא במסגרת של העסקה בפועל, דרך חברות קבלני כוח אדם – האם הוועדה רוצה להחיל את זה גם לגביהם?

יש פה עוד הערה – אתם מדברים פה, חברה שמעסיקה קצין בטיחות. זה לא נכון, כי יש חברות שמחויבות בהעסקת קציני בטיחות ולא מעסיקות קציני בטיחות.

אז הם עוברים על החוק? זאת בעיה אחרת.

<נועם קום>
צריך להחיל את זה על כל מי שמנהל ומפעיל, בין במישרין ובין בעקיפין, ולאו דווקא אם הוא מעסיק קצין בטיחות, כי ברגע שנלך על ההגדרה של העסקת קצין בטיחות, כל מי שמחויב בהעסקת קצין בטיחות, יחול עליו החוק. יכול להעיד פה מנהל אגף קציני בטיחות, שיש לא מעט חברות שלא מעסיקות קציני בטיחות.

מדברים על החוק. זה לא קשור לזה.

נקריא את הנוסח, ואני מקווה שזה יניח את דעתכם.

הגדרת תאגיד תהיה כדלקמן: מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות המחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו, לרבות אם הם מועסקים באמצעות קבלן כוח אדם.

בסדר? טוב. עוד הערות לסעיף 1(א)? אני מצביע על סעיף 1(א), כולל התיקון שהוצע, מי בעד? מי נגד?

חבר הכנסת בילסקי מצביע במקום חבר הכנסת ישראל חסון.

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר. נמשיך.

(ב) (1) תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב.

(2) במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות, בין השעה 06:00 לשעה 22:00, ובלבד שביתר השעות יופעל מענה אוטומטי; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.

בבקשה, חברת הכנסת עינת וילף.

אני מבקשת כמה דברים שיהיו כאן: אחד, שזה יחזור להיות 24 שעות. אני חושבת שהיה כאן ויתור – אני לא יודעת מה הסיבה, אבל הוויתור לא מתאים. המענה הזה יכול להינתן על-ידי ספקים חיצוניים – זה לא שכל חברה צריכה להעסיק אנשים 24 שעות ביממה; היא צריכה להתקשר כדי לקבל את השירות הזה. זה צריך להיות מענה אנושי, זה צריך להיות ללא נתב – האדם צריך לענות מייד. הועלה בפניי הרעיון, שגם משרד התחבורה יכולה לראות את הדיווחים, וזו אפשרות נוספת, אבל בעיניי, הדבר הכי קריטי כאן – 24 שעות ביממה, מענה אנושי, ללא נתב. לדעתי, זה קריטי להצלחת כל המהלך הזה.

ברור שזה קריטי. אני מבין שחלק מהרצון לשנות - העלויות שזה יכביד על אותם מעסיקים, אותם קבלנים.

<עינת וילף>
הם לא צריכים לבצע את ההעסקה.

אני מבין את החשיבות. בכל זאת, יש בזה עלויות כספיות.

בבקשה.

גם בפעם שעברה העלינו את נושא השעות, שזה בעיה קריטית בחברות, ואני מדבר עכשיו בכלל החברות הקיימות. אנחנו מעסיקים את האנשים שישנם בשעות העבודה של הארגון. ברגע שהארגון מסיים את עבודתו, צריך לשים את זה, כפי שנאמר קודם, על מענה אוטומטי, ולא יכול להיות שנשים אנשים שיענו במהלך שהחברה אינה עובדת.

אבל אתה לא צריך להעסיק אותם.

אחרי זה מסתתר כסף, ולא יכול להיות שאומרים כל מיני דברים, ובסוף אין מי שיעזור – תעשו לבד. צריך לבחון את כל הדברים.

פה היתה הסכמה בקריאה הראשונה, והגיעו להסכמה, והיה ויכוח ודיון ארוך בנושא הזה – כך אני מבין. לא הייתי בקריאה הראשונה, אז אני לא יודע בדיוק מה קרה.

גם לחבר הכנסת בילסקי, שאנחנו מכירים לא מהיום בעניין הזה, אני מבקש – בקריאה הראשונה דיברנו על עשר שעות. גם הנושא הזה, שאם החברה נעולה, להשאיר אנשים מעל שעות הפעילות של החברה- - -

אבל אתה לא צריך להעסיק אותם.

אבל זה עולה כסף.

חברת הכנסת עינת וילף צודקת באלף אחוז. כשאני ישבתי פה וראיתי את גודל החברות שמבקשות להוריד ולחסוך, אני הסכמתי, כי אני יודע שברגע שהחוק הזה יעבור, אנחנו נדאג שהציבור יידע, איזו חברה מטפלת בזה ואיזו חברה אומרת: תפנה 1, 2, 3, ובסופו של דבר כולם יעברו ל-24 שעות, יבינו את החשיבות של זה. לא שווה לי היה להתחיל להתכתש על כל הסיפור הזה עם חברה שמעסיקה אלפי מכוניות, ואומרת שהיא לא יכולה לסדר את אותו מענה 24 שעות, לכן את צודקת. למדתי פה בכנסת שצריך להתפשר, לכן אנחנו צריכים להעביר את החוק כמו שהוא. הסכמנו לזה בקריאה ראשונה, ואת צודקת, ואני מבטיח לך שאת ואני נהיה ביום שרוב החברות יעשו את זה כמו שצריך.

למה יש דיון בוועדה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית? בדיוק כדי לשקול מחדש פשרות שנעשו בקריאה ראשונה, ואולי אין להן מקום. אז קודם כל צריך לומר – לא צריך להעסיק את האנשים האלה בחברות. יהיו ספקים חיצוניים – יעשו את זה דרכם. אני עובדת לצורך העניין עם רופאים. רופאים עושים את זה כל הזמן. רופא, שהתפקיד שלו להיות זמין 24 שעות ביממה, מתקשר עם חברה, יש מענה אנושי, ומעבירים את המידע למי שצריך בביפר ודברים כאלה. בדברים חיוניים יש מענה אנושי 24 שעות ביממה. אני חושבת שלא יהיה נכון להתפשר על זה. אנחנו נציגי ציבור. למה להעביר חוק, ואחרי זה להילחם, שהציבור יידע, מי החברות שהן לא בסדר? בוא כבר עכשיו נדאג שזה יעבור כמו שצריך, 24 שעות ביממה, מענה אנושי, בלי נתב, ואז זה גם יצליח ולא נידרש לנהל מאבק ציבורי. למה שנעשה לעצמנו חיים קשים? בעיניי, בדיוק בשביל זה נועד הדיון בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית - כדי לעצור את הדברים האלה. באמת שזה מיותר.

בסעיף קטן (ב)(1) כתוב: "או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת הדיווח ומעקב". אפילו אם מישהו לוקח קבלן משנה להפעלת המערכת, הדיווחים חייבים בסופו של דבר להגיע לקצין הבטיחות, לכן אני לא מבין את הסיפא של הסיפא.

הסיפא שאליה התייחסת מדברת על האופן שבו יימסרו הדיווחים האלה. לאחר מכן, בסעיף קטן (ד), יש הסמכות לקצין הבטיחות לברר את הדיווחים, לנהל מעקב ולפעול כלפי עובדי התאגיד שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, כלומר כאן זה רק המנגנון למסירת הדיווחים, וכדי לאפשר לאותן חברות להתקשר עם ספקים חיצוניים להפעלת המוקד.

עוד הערות?

אנחנו ביקשנו להגדיר את שעות המענה הקולי לשעות פעילות העבודה, ו-06:00 זו לא שעה נורמלית שמתחילים לעבוד בה.

באיזה מקום זה לא נורמלי? אולי כבודו מתחיל ב-08:00.

נהג הולך להרוג על הכביש מישהו אחר, לא נדווח עליו ב-06:00?

<נועם קום>
אני חושב שהסירוב לקבל את המענה של מזכירה אלקטרונית, ואני יכול לומר לכם – אנחנו עובדים עם הנוהל הזה משנת 2005, ואין חכם כבעל ניסיון – משאירים לנו הודעות במענה הקולי, ופותחים בבוקר את המוקד ומקבלים אותן. ברגע שלא יתאפשר לנו לעשות את זה, זה לומר בעצם: אנחנו פותחים את כל החוק הזה רק לחברות מוקדים חיצוניים, יש לזה עלויות מאוד משמעותיות. אם מדברים על רכבים פרטיים, מדובר פה ב-320 אלף כלי רכב במדינת ישראל, וכל מכונית תצטרך לשלם כל חודש כ​-10 שקלים, אולי קצת פחות, וזה לא צודק.

כתוב שהמחויבות היא ל-10 שעות.

אם לא יהיה מענה אנושי 24 שעות ביממה, ייתכן שאי-אפשר יהיה למנוע אסון, שלו היה מישהו עונה אישית, יכול היה להפריע לנהג הזה, שנוהג בצורה לא מתקבלת על הדעת, שינהג אחרת, במקום, ולא שיקבל למחרת את הדיווח דרך המענה.

אני מקבל את ההערה שלך לחלוטין. צודקת עינת וילף, אני חושב.

ההערה שהוא אמר מאוד נכונה, אבל יש מוקד 100, ולא פעם גם אני, כשאני רואה נהג משתולל, אני מתקשר למוקד 100, ומבקש לשלוח לשם מישהו.

חכה עד שיגיע.

אני חושב שמה שאמרה עינת וילף, אני מקבל את זה לחלוטין. אני חוצה את המדינה מהצפון עד לירושלים כמה פעמים בשבוע, אני עושה את המסלול הזה לפחות פעם או פעמיים, ואני רואה השתוללות על הכביש, ואני יוצא ב-04:00 ורואה דברים שאתה לא מאמין שאה מסוגל לראות אותם. ב-04:00 בבוקר למי תתקשר? גם מוקד 100 – אין לך עם מי לדבר. אחרת לגמרי אם אתה מתקשר לחברה, ומישהו שומע אותך, ובאותה שנייה מתקשר לנהג שלו. נתתי את הדוגמה, שאם לא היינו רואים את הנהג, הוא היה נוסע – דפק את מה שדפק, והמשיך. אבל באותה שנייה הוא אומר: אני עכשיו מטפל בזה – הנהג חזר, וזו הוכחה גדולה. אם זה לא היה קורה לפני שבוע, לא הייתי אומר את זה. אני מבין שזה עלות כספית לחברות. היתה הסכמה בקריאה הראשונה לכך - בואו ניצמד לזה, ובואו נבחן את הדבר הזה בשנתיים הקרובות, איך זה משפיע.

אז אני מבקשת שיהיו שני נוסחים.

אין דבר כזה.

<עינת וילף>

אחת, 24 שעות ביממה; שתיים, מענה אנושי; שלוש, שלא יהיה נתב, כלומר גם אם מתקבלת הפשרה של מענה קולי, הא יהיה מיידי; והדבר הרביעי הוא שהמערכת תהיה זמינה בזמן אמת לדיווחים למשרד התחבורה, כלומר יש שתי אפשרויות – זה הדבר הפחות חשוב, ואפשר לעבוד עליו גם אחרי זה, שהמערכת תהיה מחוברת כך שמשרד התחבורה יראה את הדיווחים בזמן אמת. אחרי זה אני אעבוד אתך על הנוסח המדויק.

כלומר הכוונה היא שהמענה האנושי יפעל 24 שעות ביממה בכל התאגידים שעליהם חל החוק המוצע.

אנחנו נקיים הצבעה על הבקשה של חברת הכנסת עינת וילף, על ההסתייגויות שלה. אם הן יתקבלו, הן ייכנסו, ואם לא יתקבלו, ההסתייגויות יהיו למליאה. אם זה יתקבל פה, זה נכנס לחוק, ואם זה לא יתקבל פה, זה ילך להצבעה במליאה, ובדרך כלל הסתייגויות לא מתקבלות במליאה, אם הן לא על דעת הממשלה או על דעת המצניעים או על דעת הוועדה.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת עינת וילף דיברה על העניין הזה, ואמרה את זה בקצב מאוד מהיר כדי שהדברים יישמעו. הכול נכון. אני אומר שוב – היום המצב הכלכלי במדינת ישראל הוא מצב לא טוב. אנחנו צריכים לחשוב על כל נושא. אני גם אומר שלהערכתי, היום, ואני איש יוצא משרד התחבורה לא מזמן, נכון להיום משרד התחבורה אינו יכול לקלוט את כל המסרים.

הצעת הוועדה אומרת: 10 שעות מינימום, ומהשעות 06:00 עד 22:00. הצעתה של חברת הכנסת וילף היא 24 שעות ביממה. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת וילף? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההצעה לא נתקבלה.

ההסתייגות השנייה – שיהיה מענה קולי ללא נתב. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת עינת וילף?

הצבעה
בעד ההסתייגות – אין

נגד – פה אחד

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

המערכת תהיה מחוברת בזמן אמת לדיווחים למשרד התחבורה – היא מוותרת.

עינת וילף, בכל מקרה אני רושם לך הסתייגות למליאה.

אפעל עכשיו מול משרד התחבורה.

אני מצביע על סעיף 1(ב), כפי שהוקרא. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. נמשיך. אנחנו עוברים לסעיף 1(ג).

(ג) על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם המערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין היתר מספר טלפון מקוצר; השר יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.
כאן מוצע לחייב כל תאגיד להדביק על כלי רכב שברשותו את אותה מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב, ולהסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים להתקין תקנות בעניין אותה מדבקה, לרבות עניין גודל המדבקה, מקום הדבקתה וגודל האותיות והספרות שיהיו בה.

אני מבקשת להוריד את "בין היתר".

כלי הרכב המבצעיים שלנו, שמסתובבים בכל מיני מקומות, ולכאורה חל עליהם החוק הזה, אני מבקש להחריג אותם.

השאלה לגבי החרגת גופים ביטחוניים תידון לאחר שנסיים.

אנחנו מבקשים להגדיר את הנוסח, שיהיה אחיד – או "איך הנהיגה שלי?", או "איך אני נוהג/ת?", ולא שכל איש יחליט מה שהוא רוצה.

כמו שאמרתי, מוצע כאן להסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות. אני שואל את חברי הכנסת, האם אתם רוצים שנציין מפורשות בסעיף ההסכמה, שייקבע נוסח אחיד, בהתאם לסוג כלי הרכב, לפי מה שהתבקש כאן? כי כרגע ההסמכה היא כללית.

אני מציע להשאיר את זה כללי, לא להגביל את השר.

אני בדיון הראשון בנושא הזה. שמעתי הערות שההיגיון – גם הנושא של מספר הספרות, הדבר הזה חשוב מאוד, כל מה שהעליתם. אני מעריך שבתקנות יישבו על זה אותם אנשים, ואני מאמין שייצא דבר מתוקן בסופו של יום.

רק לגבי המדבקה – אני מבקש שיצוין שתהיה זוהרת בלילה.

זה בתקנות. התקנות באישור ועדת הכלכלה, ואז נפתור את הבעיה. כשהתקנות יבואו לפה, נשב מולכם, ונתקן את התיקונים שאתם רוצים – גם זוהרת, גם נוסח אחיד. עוד הערות?

הערתי, להוריד את "בין היתר", כלומר זה צריך להיות מספר מקוצר.

"בין היתר" – הכוונה, שהמערכת תכלול גם מספר טלפון מקוצר.

<עינת וילף>
רק מספר מקוצר. האם לפי מה שכתוב כאן, אי-אפשר שיהיה מספר ארוך?

נכון.

גם הדברים האלה יובאו בתקנות, אני מאמין, וכשזה יגיע לפה, הכול יאושר בהתאם לקו החשיבה שאנחנו מעלים פה.
אין הערות לסעיף (ג) חוץ מהתיקון של אישור ועדה. מי בעד סעיף 1(ג), כולל התיקון שהוצע פה, שהתקנות יובאו לוועדת הכלכלה לאישור – מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. נמשיך.

(ד) קצין הבטיחות - (1)
יברר דיווחים שקיבל על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב אחר דיווחים אלה; (2)
יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
זה הסעיף שמקנה סמכות לקצין הבטיחות – הן לברר דיווחים שקיבל באמצעות אותה מערכת לדיווח ומעקב, וכן לפעול כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעו עבירות תעבורה, על-פי נוהל מיוחד שיקבע לעניין זה אותו תאגיד.

אני מבקש - קצין הבטיחות או המפקד או המנכ"ל.

נוסיף שקצין הבטיחות חייב להעביר את זה לאחראי בחברה, למנכ"ל.

השאלה, אם אתם רוצים להיכנס לעניין הזה, כי כרגע כתוב שיהיה נוהל שיקבע התאגיד, כלומר שמנהלי התאגיד יורו על נוהל, שלפיו יפעל.

אני מבקש שתלונה ללא שם המתלונן לא תתקבל, כי אנחנו מיישמים את המנוהל הזה כבר מספר שנים, ולפעמים יש תלונות קנטרניות, שאין עם מי לברר.

לי יש ניסיון של שנים רבות בשירות הציבורי. אני לא רוצה לפסול. יכול להיות שכשתקבל אחד, תגיד: אם זה מצטרף לשלוש תלונות, אני מתייחס לזה אחרת. יש תחושה לאנשים שלא רוצים להשאיר, אבל בכל זאת חשוב לו להגיד. בואו נקבל את האינפורמציה, ונחליט אנחנו מה לעשות אתה.

יתרה מזאת, נוהל 6 קובע שחיסיון פרטי המדווח – יש לדאוג ולוודא כי פרטי המדווח יישארו חסויים בפני הנהג עליו התקבל הדיווח, כלומר זה גם הגנה. לא נפתח את זה, כפי שאתה מבקש. עוד הערות? אני משאיר את זה כפי שזה. אני מצביע על סעיף (ד), כפי שהוקרא, סעיפים קטנים (1) ו-(2), מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. נמשיך.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.
בסעיף הקטן הזה מוצע שוב להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים – זו סמכות שבשיקול דעת - להתקין תקנות לעניין הסעיף, לרבות תקנות לעניין חובת התאגיד, לערוך דוחות תקופתיים, כפי שציינתי.
להבנתי, הסמכה כללית לשר התחבורה כאן לקבוע תקנות לעניין הסעיף היא מיותרת, כי יש כיום בפקודת התעבורה סעיף כללי שמסמיך את שר התחבורה לקבוע הוראות לעניין ביצוע הוראות הפקודה. אם כבר, הייתי מוחק את המילים "הוראות לעניין סעיף זה ובכלל זה", אלא באמת לתת שיקול דעת לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים. סעיף ההסמכה הכללית מיותרת.

על מה מדובר, "תקופתי"? אנחנו מכירים ש"תקופתי" זה תקופה של שנה. על אתה מדבר?

אלה דברים שהתקנות יובאו לכאן, וכאן יאשרו.

<יהושוע שדה>
אחריות לקבוע את התקופה זה על משרד התחבורה?

אם השר יחליט לעשות שימוש בסמכותו, להתקין תקנות לעניין זה, ההוראות האלה ייכללו בתקנות. אז אני מוחק את התיבה: "הוראות לעניין סעיף זה או בכלל זה".

עוד הערות?

השאלה, אם גם כאן צריך להוסיף את המשפט של אישור ועדת הכלכלה, כי עניין התקנות האלה הוא עניין אחר.

לא היתה בקשה כזאת, ואני לא חושב שיש בזה צורך. לא נביא לפה כל תקנה, אחרת נעבוד כל היום רק על תקנות.

אנחנו מצביעים, כולל התיקון שהוצע, מי בעד סעיף קטן (ה)? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. נמשיך.

2. (א). תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 65ד לפקודה, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו; היו התקנות טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי כל דין, יובאו התקנות לאישורה בתוך התקופה האמורה.
לאור השינויים שעשינו בסעיפים הקודמים, אני חושב שצריך להתאים פה את הנוסח, כי למעשה, התקנות לעניין המדבקה, קבענו שהן יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה, ואני חושב, אם הבנתי נכון, הכוונה היא רק לתקנות לעניין המדבקה, כי התקנות לעניין דוחות תקופתיים הן תקנות שבשיקול דעת; הן לא הכרחיות, להבנתי, ליישום החוק, אז אכתוב: תקנות לפי סעיף 65ד(ג) יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק.

עוד הערות?
אני מצביע על סעיף 2(א) ו-(ב), כולל התיקון. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. נמשיך.

לגבי כוחות הביטחון, מי רוצה להעיר?

אנחנו מבקשים לקבוע סייג חריג לכוחות הביטחון, משטרה, שב"ס, מד"א, כיבוי אש. יש פה נציגי המשטרה שיכולים להסביר את הטעמים והעילות להחרגה.

אני חושב שיש טעם בזה. אני חושב שאנחנו רוצים להתרכז באותם נהגים, וברגע שנתחיל להתעסק בכוחות הביטחון, באמבולנסים, במכבי אש, במשטרה, אני חושב שאנחנו מחטיאים את מטרת החוק.

לעניין צה"ל, קודם כל, חשוב לי מאוד שתהיו בחוק הזה, יש פה אמירה ברורה מאוד, ואני מעל כל במה משבח אתכם, כי עשיתם את זה כשזה היה נוהל, ושכללתם את זה. ראיתי כמה דוחות שמקבלים המפקדים בצה"ל - זה יוצא מן הכלל, וזה חיזק אותי בדעתי לגבי נוהל 6, כי ראיתי את אותם נהגים שבדיוק אותם אנחנו מחפשים, וראיתי גם איך הצבא מתנהל לגביהם.

אם היושב-ראש מסכים, אולי יישבו אחר כך נציגי הצבא עם היועץ המשפטי, אם יש משהו שאנחנו צריכים לעשות, כי לא הייתי רוצה להחריג את הצבא.

החלטה צריכה להתקבל כאן – אני צריך להבין, מה לכתוב בנוסח.

אדוני חבר הכנסת, אנחנו כבר תיאמנו בינינו. אני מציע שייקבע סעיף שאומר משהו כמו: על אף האמור בסעיף זה, על צה"ל יחולו הסדרי האכיפה, המעקב והדיווח הקבועים בפקודות הצבא.

זה נראה לי. הלוואי שכולם יעשו את זה כמו הצבא.

כמה רכבים יש במשטרה סך הכול?

ביקשנו שיהיה נציג של מחלקת התחבורה. אין לי נתון מדויק. אני יכול לברר.

זה חשוב. בצבא יש כמות כלי רכב גדולה מאוד שנוסעת על הכבישים. אני בעד להחריג.

אתה מוכן לומר שוב את הנוסח?

כן: על אף האמור בהוראות סעיף זה, על כלי רכב שבשימוש צה"ל יחולו כללי הדיווח, המעקב והאכיפה הקבועים בפקודות הצבא.

זה יותר טוב ממה שהתחלנו.

הייתי פעם מנכ"ל מד"א, במשך שלוש שנים, ואני דרשתי שיהיה דיווח על כל עבירת תנועה שעשו אמבולנסים. אמבולנס שנוסע עם אור אדום, ולא מוצדק שייסע באור אדום, הגשנו תלונה נגד הנהג, והענשנו. חייבים לא להחריג את ארגוני ההצלה האלה, כי הם חייבים להיות דוגמה לכל יתר האזרחים. אם יש מצב חירום, כל אזרח מבין שיש מצב חירום, ושהאמבולנס או הכבאית או המשטרה נוסעים למצב חירום. יש להם אפשרות עם סירנות ועם אורות להתריע על כך. אם הם נוסעים בצורה מינהלית, אין שום הצדקה להחריד אותם מכך, כי הדוגמה הזאת תפגע בכל המערכת.

דעתי שלי היא שלא הייתי מחריג את מד"א ולא את המשטרה. הצבא – אני לא מחריג אותו, כי יש לו ההסדר הפנימי שלו, והוא עושה את זה היום, לכן בשבילי הוא לא חריג. אולי שירותי הביטחון הכללי, אולי אותם הייתי מחריג. לי יש דעה ברורה, שאם לא מורא של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו, וזה לא משנה לי אם זה משטרה – אין חסינות לאף אחד.

אדוני, מה עם חברי הכנסת?

אני בעד.

היצרים שפועלים על חבר כנסת, פועלים על כל אזרח, ולכן דווקא פה עלה העניין גם של המשטרה, כי יכול להיות שיש כאלה שמנצלים את המצב הזה – אני שוטר, אז אני יכול לנסוע איך שאני רוצה. חלילה אני לא עושה הכללות. הדבר הזה הוא דבר חשוב מאוד. אם הצלנו אדם אחד, והיה זה שכרנו בחוק הזה.

יש הבדל בין רכב מבצעי של המשטרה לרכב צמוד? אתם רוצים גם להחריג את הרכב הצמוד של הקצין?

משטרה, בואו תעשו אתם את הנוהל הפנימי.

יש לנו נוהל מחמיר, והבאתי דוגמאות בדיון שעבר. מעבר לזה, כל רכב משטרה הוא עם מספר אדום, הוא מזוהה – מי שרוצה לצלצל, יודע לאן לצלצל. היום יש לנו מגמה של צילומים של נידות משטרה שמעלים אותן לפייסבוק, ל-YNET, ונענשים בחומרה.

אם כך, אני חוזר בי מדבריי.

השאלה, אם כל הרכבים של המשטרה עם מספר- - -
<רוני לוינגר>
ודאי.

אין רכבים צמודים עם מספר אזרחי?

<רוני לוינגר>
לא, הכול עם מספר אדום, חוץ מניידות סמויות.

נסכם את זה גם לגבי הצבא, גם לגבי המשטרה, גם לגבי שירות הביטחון הכללי.

אני רוצה לסכם את ההחלטה, ולהבין במדויק מה רוצים חברי הכנסת: הוראות סעיף זה לא יחולו על כלי רכב שבשימוש צה"ל ומשטרת ישראל, ולעניין זה יחולו פקודות הצבא או המשטרה החלות לעניין זה – מקובל?

כן.

מה ההחלטה לגבי מכבי אש ומד"א?

אם אתם תעשו נוהל פנימי, והדבר הזה יוגש, כמו שעושה המשטרה והצבא, מקובל עלינו שנחריג אתכם באותו סעיף. אם לא, אי-אפשר להחריג אתכם. היום כיבוי האש שייך למשטרה.

כיבוי אש שייך לנו. אבדוק אם יש להם נוהל פנימי – למיטב זיכרוני, יש להם, ואני מוכנה גם להגיש את זה. אני מבקשת שייכללו בתוך החריג הזה גם שב"ס.

נחריג אותם בתנאי שיהיה הנוהל הזה. כרגע אנחנו לוקחים על עצמנו את האמירה- - -

יותר מזה - הוועדה תעקוב, אחרי שהחוק יעבור, שהפנמתם את הדברים האלה מבחינת התקנות שלכם, ואם צריך לקיים דיון בנושא הזה, נקיים אותו כדי לראות שאתם מבצעים את הנוהל.

אדוני היושב-ראש, לכיבוי אש אין קציני בטיחות במדינת ישראל. היינו עכשיו בישיבה בראשון לציון, הזמינו את איגוד קציני בטיחות.

אז נטפל בזה.

אנחנו מתנגדים להחרגת השב"ס. לשב"ס אין פעילות מבצעית, כל הצירים נתונים לסמכות המלאה של הנהג, וראינו כבר- - -

לשב"ס יש יחידת נחשון, ויש לה קרוב לאלף כלי רכב. זו נסיעה סופר-מבצעית.

אף אחד לא חגור בתוך הרכבים- - -

אתה רוצה שהחוק יעבור?

ההחלטה כרגע היא לגבי הצבא והמשטרה. מה חברי הכנסת מחליטים?

לגבי ההחרגות בצה"ל ובמשטרה, הנוסח יכלול: ובלבד שהנוהל הפנימי מחמיר מהחוק?

לא; ובלבד שיש נוהל פנימי.

ויחולו לעניין זה פקודות הצבא או המשטרה שמסדירות את הנושא, או משהו ברוח הזה.

אז אני מציע גם לגופים האלה, ובלבד שיש נוהל פנימי.

כיבוי אש, שב"ס, נציבות הכבאות, משטרת ישראל.

אני מבקש שתתקיים בדיקה לגבי קציני בטיחות בכיבוי אש. אני רוצה תשובה לוועדה בכתב, שאכן תיישמו את הדבר הזה. אם לא, נקיים דיון בנושא הזה ספציפי לגבי כיבוי האש. לא יעלה על הדעת שבכיבוי אש לא יהיה קצין בטיחות.

כלומר משטרה, שב"ס וכבאות.

וכל מה שאת אומרת, יש להם מספר מזוהה ונוהל.

אני מציע להוסיף גם את מד"א.

משרד התחבורה.

אני מבינה שאתם שוקלים להחריג את מד"א, אז יש גוף הצלה, שהוקם מכוח הדין, וזה מכסה – כולם מכוח הדין.

אבל אז זה כולל את מד"א, והשאלה, אם זה מה שאתם מחליטים.

כן.

אני רוצה לשאול את המשרד לביטחון הפנים, האם זה צריך למנות גם את הרשות להגנה על עדים?

די.

אני רוצה להבין, מה ההחלטה לגבי יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה? כי הטעמים להחרגה של- - -

ודאי שכן.

גם לגביהם עניין הנוהל?

כן.

אני רוצה להסב את תשומת הלב, כי נושא העונשין עלה בתחילת הישיבה, כפי שכתבנו בדברי ההסבר, כרגע, אם לא נכתוב הוראה ספציפית מיוחדת לעניין הזה בסעיף המוצע, אנחנו בעצם מחילים את הוראות סעיף 62 לפקודת התעבורה, שקובע שכל המפר הוראה מהוראות הפקודה, דינו מאסר שנתיים או קנס בסכום השווה כיום לכ-75 אלף ₪. השאלה, האם ההחלטה של חברי הכנסת היא להותיר את המצב כפי שתיארתי עכשיו, או לקבוע הוראה עונשית מיוחדת של קנס נמוך יותר? בדיון הקודם ירד הסעיף העונשי, כי קבענו את זה כתיקון לפקודת התעבורה ולא כחוק עצמאי, ואז אמרתי בדיון הקודם את מה שעכשיו הקראתי.

זה גם כתוב בדברי ההסבר.

צריך לקבוע איזושהי הוראה עונשית. השאלה, אם אתה רוצה הוראה עונשית, למשל, נמוכה יותר - קנס של 14 אלף, למשל.

14 אלף.

זה הקנס הנמוך ביותר, לפי סעיף 61 לחוק העונשין.

החוק פה זה חוק לאנשים ערכיים.

אז נכניס הוראה מיוחדת, שהעובר על הוראות סעיף זה, דינו קנס כאמור בסעיף 61א1 לחוק העונשין, שהסכום הוא כ-14 אלף שקלים. זה סכום מקסימלי, כמובן.

דיברנו וסיכמנו בפעם הקודמת, שתהיה פעילות מדורגת, וגם הסברנו למה תהיה מדורגת.

אז הלכתי ישר למטה – ל-14 אלף.

תהיה מדורגת למטה.

אם זה היה על דעתי, לא הייתי מוריד את זה ל-14, כי 14 זה הסכום המרבי. שיקול הדעת הוא משקל עד 14 אלף.
סיימנו גם את פרק העונשין. תקריא את מה שהם ביקשו, בבקשה.

כמובן, זה נוסח לא מגובש עד הסוף: הוראות סעיף זה לא יחולו על כלי רכב שבשימוש הגופים הבאים: משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר, גוף הצלה לפי דין ויחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן ביטחון המדינה – הכוונה היא לשב"כ ולמוסד – ולעניין זה יחולו פקודות או נהלים שיקבעו הגופים האמורים.

זאב, מה דעתך שנעשה את זה כהוראת שעה לשלוש שנים, את החוק, כדי שנבחן אותו?

חוק.

אני עושה הצבעה על סעיפים 2(א) ו-(ב), כולל התיקונים, כולל העונשין ותחולה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

אני מצביע על כל החוק, להעברתו לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

החוק אושר.

החוק אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>