PAGE
21
ועדת הכלכלה
11/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
<פרוטוקול מס' 716>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ז בטבת התשע"ב (11 בינואר 2012), שעה 9:00

<תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (תיקון מס' 3), התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
מ"מ היו"ר – יצחק וקנין

>
רון חלפון - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רננה שחר - יעוץ משפטי, רשות התעופה האזרחית

גדי רגב - ראש מטה תעופה, רשות התעופה האזרחית

פוול גרנדל - סגן לכושר אוירי, רשות התעופה האזרחית

עודד אילני - מבקר אווירונאוטי ראשי, חברת ארקיע

אמיר דרנגר - עו"ד, חברת אל-על

דפנה עין דור - מנהלת אגף הכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמרי טלמון - מנכ"ל, קלוב התעופה

אברהם קמחי - חבר הנהלה, קלוב התעופה

דני מורג - אגף קשרי תעופה בינלאומיים, רשות התעופה האזרחית

ארז פלס - מנהל מחלקת רישוי, רשות התעופה האזרחית

איתי עצמון

לאה ורון

אתי בן-שמחון
<תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (תיקון מס' 3), התש"ע-2010>

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון מס' 3), התש"ע-2010.
רבותיי, אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו, אנחנו סוף סוף מתחילים לראות את התקנות. אני מקווה שנוכל להתקדם בהתאם למה שעשינו בחוק הטיס. אשמח שגם בתקנות אני אהיה מעורב, בגלל שאני מכיר את החקיקה, אשתדל לסייע ולעזור ככל האפשר, גם אם יהיו חילוקי דעות כדי לגשר על הפערים, אני מקווה ש"חפץ השם בידינו יצלח".


בבקשה, רננה.

אתמול התקבל הנוסח השלישי של התקנות. אנחנו הפצנו את הנוסח הזה לכל המוזמנים, אני מקווה שכולם מחזיקים את הנוסח הנכון, גם אדוני היושב ראש קיבל את הנוסח שעודכן.

בדיון הקודם אנחנו אישרנו את שינוי המונחים לתיקון תקנה 7, 8, 12, 14, 15 ו-16. אנחנו נבקש עכשיו לתקן את תקנה 1 שהיא תקנה 1 להגדרות של תקנות האגרות.
תיקון תקנה 1
טרם אושר
1.
בתקנה 1 לתקנות העיקריות, אחרי ההגדרה "המנהל" יבוא:
""טיפוס" – (type) - כלי טיס מייצור מסויים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;"


אני אבקש להסביר, התקנה הזאת היא לקוחה מתקנות הרשיונות, היא חלה כאן על שני תקנות שונות על תקנה 38 ועל תקנה 11, לכן נבקש לייבא למעשה את ההגדרה מתקנות הרשיונות. בנוסף, כחלק מהתאמת המונחים לאחר חקיקת חוק הטיס החדש, אנחנו נבקש גם לתקן את ההגדרה של רשיון הפעלה, במקום הגדרת רשיון הפעלה – יבוא: רשיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי סעיף 2 בחוק הרישוי. פה פשוט יש התאמת מונחים.

רבותיי, הערות?

אני אצביע על סעיף 2, תיקון תקנה 1. מי בעד רבותיי? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תיקון תקנה 11
טרם אושר
2.
בתקנה 11(4) לתקנות העיקריות, במקום הרישה יבוא:
"מבקש שהגיש בשנה יותר מבקשה אחת להרשאה מיוחדת לטיסה או לסדרת טיסות לאותו טיפוס כלי טיס בלתי מאויש ישלם –"


אני אסביר, תקנה 11 עוסקת באגרה עבור הרשאה מיוחדת לטיסה בכלי טיס בלתי מאויש או לסדרה של טיסות, כאשר תקנת משנה 4 נותנת פטור מסויים. היא קובעת שאם הוגשה יותר מבקשה אחת לטיסה, לסדרת טיסות בכלי טיס בלתי מאויש באותה קטגוריית משקל, לא יהיה צורך לשלם אגרה נוספת. העניין הוא כזה, שיכולים להיות כלי טיס שונים בתכלית באותה קטגוריית משקל, ולכן רשות תעופה אזרחית צריכה לעשות את כל העובדה מחדש. המטרה היא שאם מדובר באותו טיפוס של כלי טיס אז לא צריך לעשות את כל התהליך מחדש, אפשר לפטור מאגרה. לכן אנחנו מבקשים לשנות מאותה קטגוריית משקל לאותו טיפוס.

הערות רבותיי? אני מצביע על תיקון תקנה 11(4) מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנה 11(4) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תיקון תקנה 21 – תקנה 10: בתקנה 21 א לתקנות העיקריות 1 – במקום הרישה יבוא:




"(א)
עובד טיס המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א' בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי תקנה 71 לתקנות הרישיונות, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב' או ג' לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:"




(2)
בפסקה (3) בטור א', במקום "או דאון ממונע" יבוא "דאון ממונע או בלון מאויש";




(3)
בפסקה (4) בטור ב', במקום "842.33" יבוא "740".


אני אבקש ממר ארז פלס מרשות התעופה להסביר את התיקון.

קיימים מספר סוגים של רישיונות כאלה שאינם תלויי זמן, הם קבועים, וכאלה שמתחדשים שזמנם קצוב ואז יש לחדש אותם. בנוסף, יש דבר שנקרא חידוש זכויות ברשיון, אותו רשיון שאינו קצוב בזמן, על מנת להשתמש בזכויות נדרשים לחדש אותן אם הן פגו. המצב הזה מטופל בתקנה 21 שמגדירה שאם פגו הזכויות על מנת לחדש אותם יש לבצע מבחן על ידי בוחן של רשות התעופה האזרחית. אין מצב או לא קיים מצב רגיל שאתה שומר על הזכויות, יש תהליך של שמירת זכויות והוא דורש מספר תנאים, ביניהם מבחן רמה, יש מצב שבו הזכויות פגו, ברגע שהזכויות פגו, זה כבר לוקח אותנו לתקנה אחרת שאינה דרך המלך לעניין זה והיא מטופלת בתקנה 21 לתקנות הרשיונות.

בכל מקרה מה שאתם מציעים פה זה הפחתה בגובה האגרה.

בתיקון הרישה מה שירד לתיקון הרישה ירד חידוש זכויות לפי הרשיון. חידוש זכויות מטופל אחרי תקנות הרשיונות ולכן זה לא רלבנטי פה, כן רלבנטי זה חידוש רשיון והוא נשאר.

כלומר, לא תהיה אגרה על חידוש זכויות?

זה לגבי הרישה. לגבי הסעיף השני, נוצר מצב שבו על סוג דומה של מבחן לחידוש הגדר מכשירים, יש לו מקביל וזה מה שנקרא חידוש קטגוריה 2 או 3. היסטורית אני מודה שאני לא יודע למה נוצר ההבדל בין התעריפים האלה, אבל התעריף שנדרש לחידוש קטיגוריה 2 או 3 הוא נמוך יותר ממה שנדרש לחידוש מכשירים, זה יצר מצב לא הגיוני שבעצם על מבחן דומה נגבות אגרות שונות, ומה שאנחנו מבקשים פה זה להשוות ביניהם וללכת לאגרה הנמוכה יותר, זה הפחתה.

בהמשך לדברים, כמו שאמר מר פלס, אנחנו רוצים שהאגרות יהיו זהות, לכן אנחנו נבקש שזה לא יהיה 740, אלא 737.04 כדי שבפעם הבאה שאנחנו נעגל הם באמת יהיו אותו דבר, כי אם עכשיו אנחנו מעגלים, אז יכול להיות שיהיה פער של 10 שקלים, המטרה שזה יהיה זהה.

הסעיף השלישי זה פשוט נשמט לנו הבלון המאויש, לכן אנחנו מבקשים להוסיף אותו לתקנה כי אין אגרה עבורו.

הערות? אפשר להצביע על הסעיף. אנחנו מצביעים על סעיף תיקון תקנה 21(10)(7) – כולל התיקון שביקשתם לגבי הסכום. מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

בעד תקנה 21 סעיף (10)(7) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 11 – הוספת תקנה 24. במסגרת התקנה הזאת ביקשנו להוסיף שתי תקנות - תקנה 24א ו-24ב. לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נבקש לחזור בנו מהוספת תקנה 24ב, לכן נוסיף רק את תקנה 24א, ואני מקריא.

הוספת תקנות 24א ו- 24ב
3.
אחרי תקנה 24 לתקנות העיקריות יבוא:



"אגרת בדיקת כשירות פעולות
24א
"הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי כושרו הבריאותי כמשמעותה בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרשיונות, ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים".



אני אסביר, תקנה 68(א)(2) לתקנות הרשיונות קובעת שמי שמבקש רשיון טיס והוא לא עונה לדרישות המפורטות בתוספת, הוא יכול לבוא ולנסות להוכיח כשירות שקולה. אני אתן דוגמה - במקרה של עיוורון צבעים לדוגמה, אין יכול טייס לבוא ולהוכיח שהוא מפגין רמה של כשירות מספיק גבוהה כדי שהחיסרון של עיוורון הצבעים לא ייזקף לחובתו. הבדיקה הזאת בתקנות הישנות אנחנו לא קבענו אגרה בצידה, אנחנו מבקשים לתקן את המעוות.

זאת אומרת זו בדיקה שנייה כבר שאנחנו מבקשים לבדוק את הכשירות, שהטייס כבר עבר ושילם אגרה.

עד 2009 היא הייתה.

אבל בתקנות הטיס 2009 לא מופיע.

היא נשמטה.

לכן אנחנו באים ומתקנים. בתקנות הישנות היא הופיעה, ובתקנות שאנחנו מתקנים אותן עכשיו היא לא מופיעה, ולכן אנחנו מתקנים. הרעיון הוא שאם יש מוגבלות מסויימת שאפשר להתגבר עליה - - -

מה האגרה הראשונית שהוא משלם? אני לא זוכר את הסכום, אחרי שסיים את הכול וצריך לקבל את הכשירות שלו.

השאלה למה, לסוג הרשיון שהוא מבקש. זה נע בין 1,500 ל-3,500 שקלים.

סליחה, הבדיקה הרפואית.

בדיקה רפואית אמרתי – 73 שקלים אם הוא מתלמד. אם הוא טייס אז זה גם משתנה, תלוי רשיון שלו והגיל שלו, אבל זה נע בין 150 ל-240 שקלים.

204 שקלים תקנה 18(ג) לתקנות.

לכן אני רוצה להבין את גובה הסכום, זה בגלל היקף הבדיקה?

זה מעבר לכך. הבדיקות האלה בדרך כלל מתבצעות בזמן טיסה כדי להוכיח את הכשירות הזאת, לכן אנחנו מדברים על משהו חדשני.

הנושא הזה של בדיקות אנשים שיש להם בעיה פיזיולוגית, אני מניח שהוא מינורי לגמרי ואין לו ערך כלכלי גדול, אבל יש בו נקודה, לא יודע אם לקרוא לזה מוסרית אבל ערכית. אנחנו משתדלים לפתח עכשיו תכנית לקידום נכים ומוגבלים בטיסה דהייה אפילו צניחה, יחד אולי עם נכי צה"ל. האנשים האלה לא יהיו הרבה זה בטוח, אבל מצד שני, לבוא ולהגיד אתה משותק שתי רגליים ועכשיו תשלם תוספת, זה נגיד מצלצל לא טוב. עיוורון צבעים אני מסכים שזה מקרה גבולי כי מהמין הזה ישנם כמה, בזמנו אפילו ניהלנו בג"צ לגבי ארבעה מהם, ואז בעקבות הבג"צ ההוא, רופא המינהל דאז ד"ר ירדן אימץ את השיטה האמריקאית שבה הבחינה הסופית באמת מבוצעת בטיסה, אבל אלה אינם בדיוק נכים והם לא מוגבלים, לכן זה מקרה לחוד. אבל במקרה של בן אדם עם שיתוק חלקי או דברים מהסוג הזה, נראה לי שמבחינה ערכית זה לא ראוי לדרוש ממנו אגרה אם למרות כל הקשיים הוא מצליח להגיע לזה שהוא יושב בתא הטייס ומטיס אווירון.

שאלה מר טלמון, מי אתה רוצה שיישא בהוצאות, הרי בכל זאת מדובר על הוצאות כבדות?

באותה מידה שנדרשת לפי החוק נגישות לנכים לכל בניין במשרד ציבורי וזה מחייב רמפות ומעליות וכן הלאה, ולא מגישים את החשבון לנכה, אלא זה איכשהו הציבור משלם באותה מידה פה, ואני לא יודע אם יהיו כאלה חמישה בשנה, כך שלא מדובר פה על סכומי עתק לרת"א או לכל אחד אחר, אבל זה כן סכום מוחשי לבן אדם, וחוץ מזה, זה קצת לא יפה, זה הכול.

איך אומרים – יש לימיני תמיד יועץ טוב, מר טלמון, סיפרתי לך פעם מה זה "כמים הפנים אל הפנים כלב האדם אל האדם", אז יש עצה טובה, אני מקווה שהם יקבלו אותה. לגבי העניין של עיוורון צבעים, אני מקווה שהאגרה תישאר כפי שהם הציעו, לגבי מה שאתה אומר, במידה ויהיו נכים כפי שאנחנו עושים את זה ברוב הוועדות, נותנים הנחה, תהיה הנחה לנכה של 50% באגרה.

אבל עם אחוז מאוד מסויים.

צריך למצוא את ההגדרה המדויקת, מכיוון שיש כל מיני סוגים של זכאויות ונכויות לפי חוקי הביטוח הלאומי, חוק הנכים שעוסק בנכי צה"ל. אני חושב שבדרך כלל יש איזושהי התייעצות עם גורמים מקצועיים במשרד הרווחה לעניין הזה. אני לא בטוח שהמומחיות נמצאת ברת"א לבדוק בדיוק מי הנכה שיהיה זכאי ומי לא.

נכתוב עם אחוז הנכות.

הנכים לא מצוידים בתעודות לגבי הנכות שלהם?

אני רוצה להתייחס. השאלה לגישתי היא לא שאלה מוסרית. מדובר פה ברשות שנותנת שירותים מסויימים.

לכן אני לא נוגע במה שאתם הצעתם באגרה. אמרתי במידה ויהיה נכה אז צריך להתחשב בו.

דווקא מהבחינה המוסרית התשובה שנותנת רשות התעופה האזרחית היא תשובה טובה. היא אומרת, גם אם יש מישהו עם מוגבלות, אנחנו נבוא ונבדוק ולפעמים גם אנשים עם בעיות בגפיים התחתונות או העליונות, מאפשרים להם לטוס בסופו של דבר. זאת אומרת, מהבחינה המוסרית אני חושב שהתשובה שניתנת היא תשובה טובה. עכשיו יש שאלה כספית, יש עלות מסוימת, יש שרות שניתן. גם במקומות אחרים אם אדם עם מוגבלות צריך לגשת לבדיקה מסוימת ויש עלות, אז הוא נושא באגרה. מהבחינה המוסרית הפתרון ניתן, מהבחינה הכספית השרות ניתן על ידי רשות תעופה אזרחי, זה שרות בעל עלות גבוהה. מדובר תוך כדי טיסה, ולכן אנחנו לא חושבים שיש מקום להבחנה כזאת.

אני אגיד לך משהו. כמה נכים כבר מגיעים, זו השאלה. ולכן גם אם ישנה עלות כספית ויהיו בשנה 3 ו-4 ו-10 אפילו, זה עדיין לא ימוטט לא את הרשות ולא את אף אחד, לכן ההתחשבות היא יותר באיש עצמו, באדם כנכה. אתם לא חייבים לקבל את זה, זו הצעה.
רבותיי, בואו לא נסתבך, זה לא בשמיים. לא מדובר על כמות גדולה של אנשים.

של כמות לא, רק להגדרות אדוני, מבחינה של הזכאות זה דבר שלא מכירים אותו.

רבותיי, אני מציע לכם הצעה טובה, איך תנסחו אני אמרתי 50% הנחה הוא יקבל מהאגרה. איך תנסחו? אני מטיל את זה על היועץ המשפטי של הוועדה ביחד אתכם תנסחו ונאשר, זה לא בשמים.

נכה שיש בידו תעודה מאחת מרשויות המדינה שיש לו נכות של כמה אדוני?

עד כמה אמרנו?

אני מודה שלא בדקתי את הסוגיה.

יש לו תעודת נכה, זה מספיק בשבילו.

יש 50% אורתופדי ויש רפואי.

לא משנה – 50%.

אז הוא יקבל פטור של 50% באגרה.

לא, אבל אנחנו רואים שהוראת החוק תהיה ברורה מספיק. אני אומר שיש כל מיני דברים שאנחנו לא מכירים.

יש לו תעודה שיש לו נכות של 50% זה לא משנה איזה פרמטר.

תעשה 70%, אתה יודע מה – מ-70% ומעלה.

מה זה נותן? זה לא משנה, גם 70% הוא יגיד לי אותו דבר.

זה נכים יותר קשים, אז זה מצמצם את האוכלוסייה.

השאלה אם על התעודה יש את שעור הנכה.

כל נכה יש לו טופס שמתלווה מה אחוז הנכות שלו, יש לו אישור.

צריך להביא בחשבון, שלא כל נכות היא פסולה מראש לטיסה. עבדכם הנאמן יש לו אחוז נכות לא מבוטל בגלל שקדחו לי חור בראש לפני 30 שנה, אבל זה לא הפריע לרשיון טיס. החזקתי תעודה רפואית והכול היה בסדר, לא נדרשתי לניסוי באוויר בשביל להוכיח כשירות. זה לא אוטומטי שכל נכות פוסלת מקבלת זה. יש בתקנות הרפואיות ויש גם אצל הרופאים התעופתיים את היכולת לקבוע אם בן אדם למרות שמבחינת חוק אחר אולי יש לו אחוז נכות מסוים כשיר לטייס או לא. מדובר על אלה שאינם כשירים לטיס בגלל הנכות שלהם ולא בגלל שהם נכים סתם. סתם נכים שכן יכולים לטוס, לא מגיע להם הנחה ולא כלום, אבל הם גם לא צריכים את הבחינה המיוחדת.

רבותיי, אנחנו נשאיר את התקנה הזאת, תהיה התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה, אולי שם ימצאו לנו פתרון. בכל מקרה, אם עד סוף הישיבה לא יהיה לנו פתרון, אנחנו נאשר את התקנה כפי שהיא וננסה לחשוב איך אנחנו פותרים את הקטע של הנכים.

החלפת תקנה 25 – במקום תקנה 25 לתקנות העיקריות יבוא: פטור לעובד רת"א לחוקר הראשי ולבוחן.
החלפת תקנה 25
4.

"פטור לעובד
רת"א, לחוקר הראשי ולבוחן


25
(א)
עובד הרשות בעל רישיון טיס שלצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי סעיף 107 לחוק, פטורים מתשלום אגרה לפי פרק זה, לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.







(ב)
בוחן שמונה לפי תקנה 71 לתקנות הרישיונות יהיה פטור מתשלום אגרה לפי תקנות 20 ו- 21 בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.







(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי הפרק השניים עשר או השלושה עשר לתקנות ההפעלה, לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי תקנות 20 ו- 21 בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל."

יש בעלי תפקידים מסוימים שמכוח תפקידם הם נדרשים להחזיק רשיון טיס תקף, חלק מעובדי רת"א עובדים מסוימים בוחנים שבוחנים בדיקות מעשיות, ואנחנו ביקשנו גם להרחיב את זה מעט ולתת את הפטורים לחוקר הראשי ולמלא מקומו, אגם שהדין לא מחייב החזקה של רישיון טיס עבור התפקידים האלה, אבל חשבנו שיש מקום להרחיב את העניין מעט. הפטור שניתן לבוחנים הוא רק עבור כלי טיס שהם בוחנים עליהם, כמובן לא לכל כלי טיס, ואין פטור לבוחנים שעובדים בחברות תעופה לפי הפרק ה-12 וה-13 כי שם למעשה מי שנושא בעלות זה החברה שטייסיה נבחנים.

יש הערות? נצביע על תקנה 25. מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.

הצבעה

בעד תקנה 25 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תיקון תקנה 26
5.
בתקנה 26 לתקנות העיקריות –




(1) במקום כותרת הסעיף יבוא: אגרת רשיון הפעלה ורשיון הפעלה אווירית. זו התוספת שאנחנו מבקשים להוסיף, שוב היא נובעת מהתאמת מונחים. במקום תקנת משנה (א) יבוא:




המבקש רישיון הפעלה או רישיון הפעלה אווירית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת רישיון ההפעלה או רישיון ההפעלה האווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה כמפורט להלן:




מפעיל כלי טיס
בשקלים חדשים





רישיון הפעלה מסחרי
רישיון הפעלה אווירית




(1) בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול
7,900
7,900




(2) בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול
7,900
7,900




(3) בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני
1,370
1,370




(4) בטיסות סדירות בישראל או
שכר בישראל
1,370
1,370




(5) בטיסות של מונית אוויר בישראל למעט להולכת נוסעים
1,370
1,370




(6) בטיסות חקלאיות
1,370
1,370




(7) לצרכי עסק
630
630




(8) מפעיל אווירונים זעירים, גילשונים, או מצנחים ממונעים
210
210




(9) במסגרת בית ספר להוראת טיס
1,580
1,580




(10) מפעיל כלי טיס שפסקאות (1) עד (9) אינן חלות עליו
1,110
1,110



הייתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים."




(2) בתקנת משנה (ב) -





(א)
בפסקאות (1) ו- (2), במקום "לפי הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה" יבוא "של כלי טיס גדול";





(ב)
בפסקה (3), במקום "לפי הפרק השנים עשר לתקנות ההפעלה" יבוא "של כלי טיס קטן או בינוני";





(ג)
בפסקה (4), המלים "לפי הפרק השנים עשר או השלושה עשר לתקנות ההפעלה" – יימחקו.




(3) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ב1)
המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברשיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת עבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; הייתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים."


יש פה כמה שינויים, ראשית, יש התאמה של המונחים על פי חוק הטיס רשיון הפעלה מבצעי הפך להיות רשיון הפעלה אווירי, רשיון הפעלה מסחרי מוגדר בתקנות כרשיון הפעלה, יש כאן התאמה של המונחים.

שנית, אנחנו מבקשים לשנות את המונחים מהפרק ה-13 בפרק ה-12, ומקום זה להגדיר כלי טיס, כלי טיס גדול לפי הפרק ה-13, וכלי טיס קטן ובינוני לפי הפרק ה-12. דבר שלישי, אנחנו מבקשים לחלק את האגרות בין רשיון הפעלה לרשיון הפעלה אווירי באופן שווה. בתקנות הקודמות החלוקה לא הייתה שווה.

בין מי למי?

החלוקה בין האגרה של רשיון הפעלה מסחרי לרשיון הפעלה אווירי, אם תשימו לב אני אתן דוגמה לתקנה 1 – לרשיון הפעלה מסחרי האגרה הייתה 5,000 ולרשיון הפעלה מבצעי האגרה הייתה 10,000. מה שאנחנו עושים, לוקחים את אותה אגרה פשוט מחלקים אותה לשניים, אין העלאה של אגרות מעבר לעליית המדד, אבל אנחנו חושבים שמבחינת הפעולות שהרשות מבצעת זה נכון יותר שזה יהיה שווה בשווה.
דבר שלישי שעשינו, מאז חוק הטיס החדש מפעיל זר אינו חייב ברשיון הפעלה מסחרי, או רשיון הפעלה מבצעי, מה שקרוי היום אווירי. עד לאישור חוק הטיס ולאישור התקנות הישנות, מפעיל זר היה משלם אגרות עבור הרשיון שניתן. אנחנו באים בגלל שינוי המונחים להסדיר את זה בסעיף (ב)1 קודם כל נבקש היתר הפעלה, שזה למעשה מפעיל זר, ישלם כמו שמשלם מפעיל ישראלי, למעשה אנחנו משווים את האגרה שהוא משלם כמו שהיה עד לאישור התקנות לחוק הטיס.

אני רוצה לשאול כדי להבין את המצב המשפטי שבעצם יהיה לאחר אישור התקנות האלה. מפעיל ישראלי חייב ברשיון הפעלה אווירי לפי חוק הטיס, ברשיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה וגם בהיתר הפעלה, מה שנקרא היתר עונתי. מפעיל זר איננו חייב כמובן ברשיונות ב-AOC ברשיון הפעלה אווירי וברשיון הפעלה מסחרית, אבל הוא כן חייב בהיתר הפעלה, כלומר, רק מפעיל זר ישלם אגרה בעד היתר הפעלה, בעוד מפעיל ישראלי לא ישלם אגרה בעד היתר הפעלה.

נכון. למעשה הוא לא ישלם עבור רשיון הפעלה מסחרית כי הוא לא נדרש לעבור רשיון הפעלה מבצעי, אם לא היינו קובעים הוא לא היה משלם, וברור שרשות התעופה האזרחית יש לה פעולות מסוימות כאשר היא מאשרת מפעיל זר.

מה ההבדלים בין הסכומים שמשלמים המפעילים הישראליים לעומת הסכומים שישלמו המפעילים הזרים?

תקנה 26(א) מדברת למעשה על קבלת הרשיון בפעם הראשונה. ותקנת משנה ב' עוסקת באגרה שנתית - אגרה שנתית קבועה והמפעיל הישראלי והמפעיל הזר ישלמו את אותו סכום מדי שנה.

אתה מדבר על רשיונות, מפעיל זר לא ישלם אגרה בעד רשיון, הוא ישלם רק בעד היתר.

הוא ישלם עבור היתר והמעפיל הישראלי ישלם עבור חידוש הרשיון, והסכום הוא אותו סכום.

כפי שהיה בעבר לפני שחוק הטיס שונה, בעצם התיקון של חוק רישוי שירותי תעופה גרם לכך שמפעילים זרים אינם צריכים עוד רשיון הפעלה, אלא רק היתר הפעלה, זה השמיט את הקרקע מתחת היכולת לגבות ממפעילים זרים עבור אותה פעילות שנעשתה גם בעבר של מתן היתר הפעלה דו עונתי של בחינת - גם אם יש להם AOC גם אם הם עומדים בתדירויות וכו' לפי ההסכמים, וכל הבחינה שנעשית לפני שמוציאים היתר הפעלה עונתי ולא ניתן היה לגבות אגרות בעניין הזה בשל שינוי המונחים.

לגבי סוגי ההפעלות שמניתם בתקנת משנה (ב) הם רלבנטיים אותם סוגים גם לגבי היתר הפעלה?

זה אחד בדרך כלל, אני מניחה.

השאלה אם לא כדאי לעשות איזושהי הבחנה כאן. שאלתי אם היתר הפעלה כולל את כל סוגי הפעילויות שמניתם בתקנת משנה (ב).

בדרך כלל הם כוללים את הסעיפים הראשונים כשמדובר על טיסות סדירות בשכר, אבל בהחלט ייתכן שיהיו גם פריטים אחרים. אני בוודאי לא רואה מניעה שאם העתיד יזמן לנו הזדמנות מסוימת למפעיל זר שתגבה ממנו אגרה כמו שנגבית ממפעיל ישראלי ולא נצטרך ללכת לתקן את האגרות. אנחנו רוצים לתת פתרון לכל סוג הפעלה.

בהמשך למה שעורך דין חלפון אמר, יש מקרים לא מעטים שחברה זרה מפעילה גם טיסות סדירות וגם טיסות שכר, כך שזה מצדיק את התוספת הזאת.

לבושתי, אני לא כל כך שוחה בהגדרות האלה של הפעלה שאני מבין הפעלה סתם זה הפעלה מסחרית בעצם והפעלה אווירית. לגבי סעיף 8 שהוא רלבנטי פחות או יותר לכלים שהחברים שלנו מפעילים, האם בעליו של אווירון זעיר משקל שמפעיל אותו לצרכיו שלו לא מסחרי ולא כלום, חייב ברשיון הפעלה ובאגרה?

הוא חייב ברשיון הפעלה אווירית, ובאגרה צנועה בצידה.

מה הרציונל מאחורי רשיון הפעלה אווירית?

קודם כל ההסדר שרשיון הפעלה מבצעי למפעילי אווירונים זעירים, גלשונים ומצנחים ממונעים הוא הסדר בתקנות ההפעלה שעומרי מכיר אותו מצוין, אני לא מזלזלת בידע שלו, ויש סעיף בחוק הטיס ששמר את רשיונות ההפעלה האלה בתוקף של סעיף מפורש ששמר אותם בתוקף, הרציונל, ועמרי מכיר את זה יותר טוב ממני, שרצו לתת מסגרת מארגנת להפעלה הזאת שהיא יותר מאשר של הפעלה כללית של ססנה או משהו מהסוג הזה, אני חושבת שנערכת בימים אלה חשיבה ברשות התעופה האזרחית, גדי יותר בזה ממני לעניין הסדרים העתידיים.

לדוגמה,לי יש מטוס זעיר שאני אולי טוס בו פעם בשנה, אני משלם רשיון הפעלה וגם אגרה שנתית, מה גובה האגרה השנתית? זה בהתאם למשקל, נכון?

210 שקלים, אדוני.

זה סכום אחד?

כן.

השאלה שלי בעצם חצי שאלה, מפני שבנוסחה של התקנות כפי שהן היום בסעיף הזה מופיעים גם טיסנים נהוגי רדיו, ודיברנו על זה כשדנו בחוק הטיס, טיסנים נהוגי רדיו.

מטוס ללא טייס?

זה מטוס ללא טייס, אם כי בהגדרה של מטוס ללא טייס הוא לא מופיע, מפני שבהגדרות הישראליות מטוס שמשמש למטרות שעשוע או ספורט, לא חלים עליו כל הדברים, אבל זו לא הנקודה. אני יורה לעצמי כביכול כדור ברגל, כאן אני מסכים לגמרי עם רננה, שכלים כאלה אי אפשר להטיס אותם שכל ילד יקנה כלי ויטיס אותו וייכנס במישהו. המצב החוקי עד היום שקלוב התעופה החזיק ברשיון הפעלה של טיסנים נהוגי רדיו שהם אגב טיסני מנוע, בהגדרה שלהם כתוב, זה לא טיסני דאון, ותחת המטריה הזו המפעילים של הכלים יכלו להפעיל אותם כאשר אז הם כפופים לתקנות ולכללים ולחוקי הזהירות שנקבעו ברשיון ההפעלה של קלוב התעופה לפי ספר עזר המבצעי שלו, בזה יש הגיון רב מאוד, כי יש סיכון רב בפעילות הפיראטית בסביבה הזאת.
מצד שני, לאווירונים הזעירים, גם מה שרננה אומרת זה עושה שכל, באותו הגיון אפשר לומר שאגודת התעופה הספורטיבית הקלה תחזיק ברשיון הפעלה גורף למטוסים הזעירים והחברים בה, כל בעלי המטוסים הזעירים בארץ בניגוד לטיסנים, יוכלו לטוס תחת המטריה הזאת, בכפוף לכללים שנקבעו על ידי האגודה ועדת הבטיחות של הטייס וכו'.

אדוני מתנגד לכך שבתקנות למוצעות בהשוואה לתקנות העיקריות הוסרו המלים "או טיסנים נהוגי רדיו"?

אני חושב שזה לא בסדר.

גם לתקנה בכל מקרה בין תקנת משנה א' ל-ב' אם אני מבין נכון.

ההערה הזאת נכונה, אנחנו מבקשים לתקן את תקנה ב' שיימחקו גם משם המלים "או טיסנים נהוגי רדיו", כדי שתהיה התאמה בין א' ל-ב'. אני רוצה להגיד שני דברים, אלף – בנוגע לאווירונים זעירים האגרה הייתה קבועה גם בתקנות הקודמות, גם באלה שקדמו להם, אין פה שום דבר חדש. השינוי היחיד הוא הסרה של טיסנים, אנחנו מבקשים לפטור מהאגרה.

אני מבקש להגיד שני דברים. האחת – כל הנושא של האגרה של המטוסים הזעירים הייתה פעם הרבה יותר גבוהה, כי לא הייתה קיימת, ואנחנו הכנסנו את הקטיגוריה הזאת כדי להוריד את האגרה על המטוסים הזעירים לעומת מטוסים בעלי משקל גבוה יותר. סוגייה שנייה - כל מערכת היחסים של רת"א, הקלוב והמשתמש הסופי, אני מציע שלא נכניס אותה כרגע לפה, אנחנו בעיצומה של איזושהי עבודה בעקבות חוק הטיס זה מישור אחר, אני מציע להשאיר את זה, אנחנו בעיצומה של עבודה כרגע על הנושא הזה, ועמרי יודע שאנחנו בעיצומה של עבודה כזאת.

אכן אני יודע, לא שכחתי.

בכל מקרה להבין מההחלטה, בעצם התיקון של תקנת משנה א' צריך לעלות בקנה אחד עם תקנת משנה ב' של תקנה 26? אנחנו נעשה בדיקה ונראה – זה הדבר היחיד שהיה חסר?

המלים – "או שכר" שהוספנו צריכות להיכנס.

אתם תתקנו את זה.
רבותיי, אני יכול להצביע על התקנה? בסדר, אני מצביע על תקנה 26, כולל כל מה שתצטרכו לשנות בנוסח לעשות התאמות. מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.

הצבעה

בעד תקנה 26 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

מה בנוגע לטיסנים?

הבנו שיש עבודה שאתם עושים ביחד, במידה ותגיעו לעמק השווה, אני מאמין שיביאו את זה לפה.

רק כדי שיהיה ברור, ההצעה היא עומרי שלא תהיה אגרה לדאונים או טיסנים נהוגי רדיו, למפעיל אווירי לדאונים או לטיסני נהוגי רדיו, זאת ההצעה כרגע, אנחנו עומדים מאחוריה.

יש להבדיל, דאונים המצב הוא שכל הדאונים בארץ טסים תחת המטריה של הקלוב, בין אם זה כתוב בחוק הטיס ובין אם זה לא, זה כבר מ-1933.

אנחנו לא מונעים את ההפעלה.

מר טלמון, התקנה אושרה.

בטיסני רדיו יש פיראטיות אדירה וזה מסוכן, זה מסכן את האנשים שלנו.

אבל ה-210 שקלים לא מה שיעכבו - - -

ה-210 שקלים בכלל לא שייכים לעניין.

מה טלמון, הדברים נאמרו פה בצורה ברורה ביותר, אתם הרי מנהלים מגעים דווקא בסוגייה הזאת. אני מאמין שתגיעו לאיזושהי החלטה, ואז זה יגיע לפה לאישור בצורה כזו או אחרת, בכל מקרה התקנה אושרה.

תיקון תקנה 28
6.
בתקנה 28(ג) לתקנות העיקריות, במקום הטבלה יבוא:



"משקל כלי הטיס בק"ג
בשקלים חדשים



(1) עד 5,700
270



(2) יותר מ- 5,700 עד 20,000
630



(3) יותר מ- 20,000 עד 45,000
1,050



(4) יותר מ- 45,000 עד 100,000
1,580



(5) יותר מ- 100,000 עד 300,000
2,320



(6) יותר מ- 300,000
3,160"


אני אסביר, נוסח התקנה כמות שהוא.

הוספתם קטיגוריה של עד 5,700.

יש מקרים גם של מטוסים קלים.

יש הערות? אין. אני מצביע על תקנה 28(ג) – אושרה. מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.
הצבעה

בעד תקנה28 (ג) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

נמשיך.

תיקון תקנה 33
7.
בתקנה 33 לתקנות העיקריות –



(1) בתקנת משנה (א), במקום "אגרה של" יבוא "או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של";



(2) תקנות-משנה (ב) ו- (ג) – יימחקו.



אני אסביר. תקנה 33 עוסקת באגרת רשיון מארגן, מארגן זה אדם שקונה קיבולת בכלי טיס ומוכר אותה לאנשים. הרשיון שצריכים לתת לו הוא רשיון שנתי, נוסח התקנה כמו שהוא היום מאפשר איזשהו משחק לצורך העניין שמארגן יבקש רשיון לארבעה חודשים, ישלם אגרה יחסית, אין זו הכוונה, אנחנו מדברים על אישור שהוא עונתי, ורשיון למארגן הוא רשיון שנתי, זו מהות השינוי.

האם רשיון ניתן לשנה?

כן.

רבותיי, יש הערות?

מכוח מה ניתן רשיון למארגן כיום?

- - - טיסות שכר.

ושם כתוב אם אני זוכר נכון שהוא צריך להחזיק ברשיון לפי סעיף 2 לחוק רישוי שירותי תעופה, נכון? הבנתי שיש כוונה בכל מקרה לפטור מארגן מחובת רשיון?

היא כרגע נדונה בתוך רשות התעופה האזרחית, כמובן אם יהיה פטור מרשיון - - -

תצטרכו גם לבטל את האגרה.

זה אומר שאתם מפקחים על אותם מארגנים אם אתם גובים אגרה וכו'?

יש סוג של פיקוח בין היתר בהיבטים הביטחוניים, יש טפסים שהם ממלאים, כך שיש סוג של פיקוח מסוים.

אני מצביע על תקנה 33. מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.
הצבעה

בעד תקנה 33 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

אנחנו עוברים לתקנה 38.

בתקנה 38 לתקנות העיקריות יימחקו המלים – אני עשיתי איזושהי טעות טכנית, אני מזכיר שאנחנו הוספנו את הגדרת טיפוס לתקנה 1, ולמעשה מה שאנחנו רוצים זה למחוק את הגדרת טיפוס מההגדרה הזאת.

בלי לשנות את תקנה 38 כנוסחה היום בעצם.

נכון. למעשה, למחוק את המלים "בעניין זה טיפוס" עד הסוף, אולי אחר כך נטפל בנוסח אם זה מקובל על הוועדה. רק למחוק את "הגדרת טיפוס".

זאת אומרת, הגדרת טיפוס שהייתה רלבנטית עד כה לתקנה 38, הופכת להיות רלבנטית לגבי כל התקנות בעצם ככל שייעשה בה שימוש.

הערות? מי בעד תקנה 38? מי נגד? התקנה אושרה.

הצבעה

בעד תקנה 38 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תקנה 40. בבקשה.

תיקון תקנה 40
8.
בתקנה 40 לתקנות העיקריות-




(1) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ב) האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה "




(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ב1) שינוי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).




(ב2) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים."

וגם תעמוד על השינוי שאתם עושים ב-40(ב), כי לא מצאתי את השינוי. במקום "יום העדכון", בא "יום השינוי".

בתקנה 40(ב), זה העניין השני שאנחנו באים להסביר.

זאת שאלה של טכניקת נוסח, צריך תמיד לתקן רק את מה שרוצים לתקן, אבל זה דבר שאנחנו נפתור.

סליחה, יש פה גם לחודש נובמבר, ובחודש נובמבר שזה שני מדדים שונים. המדד לחודש פורסם בדצמבר, המדד שפורסם בנובמבר, הוא מדד אוקטובר.

אבל גם היום כתוב המדד שפורסם בחודש.

יש ל- - -

לא, לא כתוב. לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לו. אם זה משמעותי, אז תקבלו את אישורו של יושב ראש הוועדה.

זאת אומרת אין שינוי.

ההבדל הוא בין יום השינוי ליום העדכון, שזה היה הערת נוסח של משרד המשפטים.


עניין השני שאנחנו באים להסדיר, התקנות והנוכחויות לא כוללות מנגנון לעיגול סכומים. מה שקורה, שאנחנו גובים אגרות עם אגורות – 1,787.35 זה קצת מצחיק, אנחנו מבקשים לעגל ל-10 שקלים.

יש הערות לתקנה 40? אין הערות. אני מצביע על תקנה 40. מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.

הצבעה

בעד תקנה 40 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

תחילה ותחולה
9.
תקנות אלה יחולו על בקשות שהוגשו לאחר יום פרסומן.

אין הערות. לפני שנאשר את כל התקנות, וגם את התקנה הזאת, אני אצביע עליה. אני אצביע תחילה ותחולה. מי בעד? מי נגד? התקנות אושרו.


תקנות התחולה אושרו.

ניסינו לעשות איזושהי בדיקה גם עם עורכי הדין בוועדת העבודה והרווחה, וההצעה שלהם אני לא בטוח שנותנת לנו מענה, מכיוון שהם הציעו להפנות להגדרת אדם עם מוגבלות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שהיא הגדרה מאוד רחבה, הגדרה שאומרת שכל אדם עם לקות פיזית נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית קבועה או זמנית אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקרים, הוא ייחשב בעצם נכה לצורך העניין, המונח שמשתמשים בו הוא אדם עם מוגבלות, כלומר, אין כאן התייחסות לאחוזי הנכות כפי שביקש אדוני. לא הספקנו לעשות בזמן הקצר הזה בדיקה לגבי אחוזי הנכות, ומה בדיוק דרכי ההוכחה, אני גם לא בטוח שברשות התעופה האזרחית יש את המומחיות בכלל לבדוק את האישורים האלה, אם אני לא טועה בכמה דבריי חקיקה שבהם ניתנת סמכות כזאת יש תמיד התייעצות עם משרד הרווחה, אני חושב שהנושא צריך להיבדק לעומק אם באמת מעוניינים להכניס הוראה בעניין הזה.

אני רוצה להוסיף עוד דבר, ההגדרה של האדם עם מוגבלות היא הגדרה מאוד רחבה, היא כוללת גם אדם ששבר את הרגל כרגע, וכרגע באופן זמני יש לו מוגבלות, ברור שלא על זה אנחנו מדברים.

מה שנעשה – נאשר את התקנה כפי שאתם הבאתם. מה שאני מבקש, אתם תבדקו את העניין תנסו למצוא פתרון לרצון שלנו לסייע לאותם נכים, אותם כאלה שיש להם מוגבלות מסוימת, יש להם נכות, עד 50% או כל דבר אחר שימצאו להביא לנו לוועדה.

בתיקון מס' 4 לתקנות כשתביאו יום אחד קחו בחשבון את הבקשה של ממלא מקום יושב ראש הוועדה חבר הכנסת וקנין.

אני מצביע על 24א – מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.

הצבעה

בעד תקנה 24א – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

אם כן, התקנות אושרו. רבותיי. אני מודה לכולם.

אני רק אומר שהכותרת היא לא צריכה להיות תיקון מס' 3, צריכה להיות לתיקון.

אני רציתי לבקש משהו מהמפעילים של רת"א. תיקנו פה חלק מהתקנות ויש שם גם הגדרות של רשיון אווירי במקום רשיון הפעלה מבצעית, זה גורף פה בכל תקנות הרישום, כמעט בכל תקנה רשום ההגדרה שגויה הישנה, אני חושב שאם בעתיד משנים את זה, צריך לשנות את זה באופן גורף בכל הרישום של התקנות בשם החדש, כרגע נוצר מצב בעצם שיש כאן שתי הגדרות לאותו דבר באותו גוף של התקנה.

אתה מדבר על תקנת האגרות.

לא, תקנות הרישום בשלב זה, אגרות רישום כתוב.

בישיבה הקודמת אושרה תקנה שמשמעותה שינוי מונחים, ושם נקבע בכל מקום שמופיע רשיון הפעלה מבצעי, יהיה רשום רשיון הפעלה אווירי, אז מהבחינה הזאת התקנות כן אושרו.

אתה אומר זה מופיע בהגדרה כוללת.

זה רק עכשיו אושר, כשיפורסמו התקנות לאורך כל התקנות בכל מקום שיהיה כתוב מבצעית, יהיה כתוב במקום זה אווירי.

הערה שנייה שקשורה גם עם העניין של האחידות, אתם הכנסתם כאן עכשיו בעצם שינוי לגבי הנושא של עיגול המספרים 10 שקלים הקרובים על מנת להשמיט את האגורות שזה בסדר, אבל כדאי לעשות את זה כבר על כל התקנות, כאילו מה שדיברתם אלה תקנות ספציפיות.

לא, לגבי כל התקנות.

בסדר, אז לא הבנתי אותך.

תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>