PAGE
22
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/01/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 542>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ה' בשבט התשע"ב (29 בינואר 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 29/01/2012
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לאשקלון), התשע"ב-2011, צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ב-2011 - מועצה איזורית חבל מודיעין, צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ב-2011 - עיריית רחובות, צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"א - 2011 , מועצה איזורית חוף השרון
פרוטוקול
סדר היום
<1. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לאשקלון), התשע"ב-2011>
<2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ב-2011 - עיריית רחובות>
<3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ב-2011 - מועצה איזורית חבל מודיעין>
<4. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"א - 2011 , מועצה איזורית חוף השרון>
מוזמנים
¶
>
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
משה כהן - משרד המשפטים
דנה רוסנסקי - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד מיכל צברי דוד - לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד מרב אמיר - לשכה משפטית, משרד הפנים
יוסי אלימלך - מנכ"ל מועצה אזורית חבל מודיעין
נטלי דאלי - יועמ"ש מועצה אזורית חבל מודיעין
יוסי כפיר - מנהל אגף גנים ועיצוב הסביבה, עיריית רחובות
עו"ד לימור שחורי-עמית - עיריית רחובות
הילה טרייבר - מועצה אזורית חוף השרון
שני שטרן - תובעת עירונית, עיריית אשקלון
נגס אסרס - מתמחה בלשכה המשפטית, עיריית אשקלון
נסים עוג'ר - מרצה בנושאי חוק ומשפט, המשמר החברתי
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לאשקלון), התשע"ב-2011. כן, בבקשה.
שני שטרן
¶
המטרה היא להפוך את כל ברירות הקנס לברירות משפט, מכיוון שזה מקל על העומס בבתי-המשפט, מקל על העומס בעירייה. זה גם מקל על האזרחים בכך שזה נותן להם 90 ימים לתשלום הקנס במקום 15, נותן להם אפשרות ערעור על הקנס באופן חוקי, ומי שרוצה להישפט המסלול הזה לא נפגע, מכיוון שהוא יכול להגיש בקשה להישפט, ובאותו אופן להביע את עמדתו.
שני שטרן
¶
אחד, והוא לא רק שלנו, הוא גם של כל הפרזות, ויוצא לנו בערך יומיים-שלושה בחודש, במקרה הטוב, רק אחר הצהריים.
יפעת רווה
¶
בנוסף לצו עצמו יש הערה עכשיו שהעירה היועצת המשפטית של עיריית רחובות. זה עניין טכני, אבל חשבנו שכיוון שאנחנו כבר דנים בזה, נכון יהיה לקבל את זה והיא תוכל להציג את זה בעצמה.
לימור שחורי-עמית
¶
לפני כשנתיים ביצענו תיקון דרגת קנס. יש שני סעיפים בחוק העזר רחובות (שמירת הסדר והניקיון), התשמ"ג-1982. ביקשנו למעשה ששני סעיפים יהפכו להיות דרגת קנס א' במקום ד'. הוועדה אישרה, אלא שהיתה פחות תשומת לב לעניין הפרקים. ומה שקורה היום, הבקשה היתה לצד דרגת קנס א', אחרי 15 יבוא 23. 15 שייך לפרק ו' לחוק, ו-23 עד 25, והלאה גם, שייך לפרק ז'. בפועל התוצאה היא שתחת פרק ו' מופיע 23, 25 בצו העיריות, ולמעשה צריך להזיז את 23 ל-25(ב) לפני 27(ד)(1)(2), שזה מופיע תחת פרק ז' ובדרגת קנס א'. זה עניין טכני לחלוטין.
היו"ר דוד רותם
¶
אפשר לפרסם את זה מחדש. את לא מבינה? כי דבר שנמצא תחת פרק ז' הם רוצים להעביר אותו לפרק אחר.
לימור שחורי-עמית
¶
ההוראה למעשה גורמת לכך ש-23 ו-25 יופיעו תחת פרק ו'. זאת למעשה טעות, אבל ההוראה היא לא טעות, ההוראה יוצרת טעות. אנחנו רוצים הוראה חדשה שתגיד ש-23 ו-25 יופיעו, ומיד אחרי 27(ד)(1)(2).
אפרת חקאק
¶
אם אנחנו כבר עושים תיקון טכני, אז למה לא לבטל את ההפרדה לפרקים, שלא מופיעה בעיריות אחרות?
לימור שחורי-עמית
¶
אני מתארת לעצמי שזה משהו שנהוג היה בעבר. אין לי עמדה בעניין. אם נעשה תיקון טכני כזה, אני חושבת שיהיה צורך להזיז גם את הסעיפים עצמם, כי יש שם דרגות קנס ד',ו',א',ד',ו',א', ואם רוצים שזה לא יהיה תחת פרקים אולי זה צריך להיות א',ב',ג',ד' ואת כל הסעיפים.
אפרת חקאק
¶
אבל אם כבר עושים את התיקון הטכני, אז למה לא לכלול את כל א' במקום אחד, או כל ב' במקום אחר, כמו שאנחנו עושים בכל העיריות?
היו"ר דוד רותם
¶
לא מבין למה צריך את זה, אבל שיהיו בריאים. ככה הם רוצים. מה איכפת לך? אין בעיה. נותן לכם את מה שביקשתם. הלאה.
היו"ר דוד רותם
¶
קודם כול, גם מה שהגשתם עכשיו, תהפכו את סדר הסעיפים. אתם מבינים? אתם מתחילים ב-62, 60, 57, 58, 59(א).
היו"ר דוד רותם
¶
הדרגות לא מעניינות אותי, הסעיפים מעניינים. הם הרי יבואו אחר כך ויבקשו, כמו שהם ביקשו בתיקון הטכני לפני שתי דקות.
לימור שחורי-עמית
¶
אבל אני חושבת שהוא צודק בנקודה אחת. הרי גם פה זה תחת פרק י"ג, אז לכאורה התווסף פרק י"ג, ושוב א', ב', ג', ד'.
אפרת חקאק
¶
היתה לי הערה לסעיף 62 לחוק שמירת הסדר והניקיון, שבעיריות אחרות אנחנו היום מחריגים את העבירה הזאת, אנחנו מחריגים גם את העניין של הפרת סדר בגן. הבנתי שהעירייה מסכימה להחרגה הזאת.
לימור שחורי-עמית
¶
זה פרק שלם שמוסף לצו. עד היום לא השתמשנו בברירות קנס, כלומר האופציה היחידה שעמדה בפנינו היא להגיש כתבי אישום, ובפועל זה לא נעשה ולא היתה אכיפה.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא "רעש חזק", זה רעש שמתלוננים עליו, זה דבר אחר לגמרי. אנחנו מוסיפים סעיפים בחוק שאני מוכן להתחייב שאיש לא יגיש על זה לא ברירת משפט ולא כלום מסיבה אחת פשוטה.
היו"ר דוד רותם
¶
"יושבים חבורה וצועקים". לעירייה אין לא מכשיר לבדיקת דציבלים ולא כל הדברים האלה, חבל על הזמן.
היו"ר דוד רותם
¶
את יודעת מה? אין שום בעיה. גברתי היועצת המשפטית, אני מאשר את זה. אני מבקש בעוד שנה דוח, כמה ברירות משפט כאלה הוגשו. לא שאתם חייבים, אבל תעשו לי טובה, כדי שאראה למשרד המשפטים.
לימור שחורי-עמית
¶
נמצא כאן מנהל אגף גנים ועיצוב הסביבה. אבקש לציין בהקשר הזה, שיש לנו סוגיות יותר בוערות על הפרק, ומאוד יכול להיות שלא נעשה בזה שימוש תדיר או גורף, אבל אני חושבת שהוא נחוץ.
היו"ר דוד רותם
¶
זה נורא נחוץ שדיני העונשין שלנו יהיו מלאים בהוראות שאף אחד לא מקיים אותם, ואף אחד לא בודק אותם, ואף אחד לא מבצע אותם. זה נורא חשוב. אם אין לכם כוונה לממש את זה, בשביל מה אתם מחוקקים?
לימור שחורי-עמית
¶
לא אמרתי שאין כוונה, אבל אני חושבת שיש סעיפים יותר משמעותיים, בעיות שאנחנו נתקלים בהם ביום-יום, ואני מאמינה שהם ייאכפו ביתר שאת מאשר הסעיף הזה. אבל ללא ספק רעש זה עניין אקוטי לעיריות, וצריך כלים על מנת להתמודד עם תופעות כאלה. זה נורא תלוי באזורים מסוימים בעיר, באזורים גיאוגרפיים בארץ וכדומה, אבל זה חשוב שיהיה כלי אופרטיבי ויעיל.
היו"ר דוד רותם
¶
טוב. באותה הזדמנות הייתי מבקש גם שתספרו לי כמה הגשתם על 59(א): "לא ידרוך אדם, לא יטפס ולא ירשה לדרוך או לטפס על הדשא".
לימור שחורי-עמית
¶
דווקא את העניין הזה דסקסנו גם מול משרד הפנים וגם מול משרד המשפטים. היתה איזושהי הסתייגות גם מבחינת משרד הפנים וגם מבחינת משרד המשפטים, הרי הרצון הוא לא באמת למנוע מהתושבים להשתמש בגנים וליהנות, וגם לדרוך על דשא. למנהל אגף גנים ועיצוב הסביבה בעירייה, יוסי כפיר, היה חשוב שכששותלים דשא חדש, אחד הדברים הכי חשובים זה גם השקיה וגם העובדה של ידרכו עליו. אז הגענו לאיזושהי פשרה, שהאכיפה היחידה שתתאפשר לעירייה במסגרת הצו של הטלת קנסות, זה החרגה של עניין הדשא החדש, שחייבים לא לדרוך עליו ברגע שתהיה הודעה שלנו שאוסרת דריכה – לתקופה של שבועיים, כמה זה?
לימור שחורי-עמית
¶
תקופה הקליטה, הסעיף הזה ישמש בדיוק למטרה הזו. שתילה של דשא חדש, תקופת קליטה, ואחריה נסיר את ההודעה וגם לא יינתנו קנסות.
היו"ר דוד רותם
¶
טוב. אין שום בעיה.
בסעיף 61 אני מבקש שגם תספרו לי איזה משחקים מותר לשחק בגן. מה כתוב בהודעות?
יוסי כפיר
¶
בעיקרון אנחנו מתירים את הכול. אנחנו אוסרים לשחק במקומות מסוימים, למשל באזור מתקני המשחקים.
היו"ר דוד רותם
¶
כתוב: "שקבע ראש העיר בהודעה שתוצג בגן ובתנאים ובמקומות שקבע". זאת אומרת אם אתם לא כותבים שם שח, אז אסור לי לשחק שח על הדשא.
יוסי כפיר
¶
לא, אנחנו מציינים במפורש מה אסור לשחק. למשל משחקי כדור כתוב במפורש: אין לשחק משחקי כדור, ואנחנו מודיעים בהודעה מפורשת באותו מקום ספציפי. אנחנו מדברים על מקומות שיש בהם ילדים למשל, מתקני משחקים.
היו"ר דוד רותם
¶
קראת את הסעיף? "לא ישחק אדם בגן אלא במשחקים שקבע ראש העיר בהודעה". זה לא שאתם קובעים מה אסור, אתם צריכים לקבוע מה מותר.
לימור שחורי-עמית
¶
אדוני, גם על זה התעכבנו, גם במשרד הפנים וגם במשרד המשפטים. הבהרנו בהערה בצו: "ובלבד שקיימת הודעה בגן המפרטת את המשחקים האסורים או המותרים". לפי ההבנה שלנו את הסעיף זה יכול לשחק לשני הכיוונים. נכון שההוראה היא "במשחקים שקבע ראש העיר", אבל לעניות דעתנו ראש העיר גם יכול לקבוע מה אסור, ואז מהלאו אתה מבין מה כן מותר. כדי למנוע התדיינויות מפולפלות ומיותרות בבתי-המשפט, כשההודעה אומרת מה אסור ובפועל הסעיף אומר מה מותר, ביקשנו להבהיר במסגרת הצו, שיכול שתהיה הודעה שמותר ויכול שתהיה הודעה שאסור, וסביר להניח שאנחנו נשתמש במה אסור, וכל היתר יהיו מותרים. אני חושבת שזה תואם גם את התכלית. גם מבחינה עניינית אי-אפשר לעבוד עם שלט שאומר מה מותר, כי זה לא פרקטי, וגם יכולים לצוץ משחקים אחרים ועניינים אחרים, אז אני חושבת שזה נכון כך.
יפעת רווה
¶
כן, אז באמת היתה לנו את ההתדיינות הזאת. נכון שהסעיף לא לגמרי ברור, אבל לאור ההבהרה של העירייה, אנחנו – ונדמה לי שגם הייעוץ המשפטי – קיבלנו את זה בהנחה שכך זה גם ייושם.
לימור שחורי-עמית
¶
יש לנו מנהל אגף גנים מצוין, ואני בטוחה שזה יהיה ברור ונהיר לכולם, מה מותר ומה אסור, ובין איזה שעות.
מיכל צברי דוד
¶
אני חייבת לציין שמההיכרות שלי, כי אני תושבת העיר, אז העירייה בתקופה האחרונה אכן עשתה שיפוץ מאוד נרחב בגנים הציבוריים, והיא הציגה שילוט מאוד ברור ואחיד בכל הגנים של איזה משחקים אסור לקיים – שאסור לדוגמה להבעיר אש, אסור להכניס בעלי-חיים – ואתה רואה את השעות של הפעילות של הגן.
מיכל צברי דוד
¶
אין ספק. זה חוק עזר לא חדש, בחוקי העזר החדשים אכן זה מפורש על דרך האיסור: אסור לך לשחק במשחקים שראש העיר קבע מפורשות בהודעה שאסור לך לשחק בהם. ובאמת השילוט היום בעיריות כותב: אסור לך לשחק פה משחקי כדור, זה בדרך כלל משחקי כדור, אין משהו אחר. מאחר שזה חוק ישן, ונכון, הסעיף היום לא היה מאושר בנוסח הזה, ולכן הסייג באמת עונה על הקשיים שהסעיף הזה מציב.
היו"ר דוד רותם
¶
גברתי היועצת המשפטית של משרד הפנים, יש לי שאלה. מגיע סעיף כזה, אתם אומרים שהוא לא בסדר. למה אתם לא אומרים להם: חבר'ה, תקנו יחד באותה הזדמנות כבר את הכול?
מיכל צברי דוד
¶
קודם כול, יש הרבה דברים שאנחנו בהחלט אומרים לרשויות מקומיות, שאנחנו לא מוכנים להכניס את זה לצו עבירות הקנס. חברתי כאן ממשרד המשפטים – לא נציין איזו עירייה – יודעת בדיוק איזה מחלוקות יש לי עם אחת מהרשויות, שבשום פנים ואופן אני לא מוכנה להכניס להם סעיף, אפילו ששני שרים חתמו על החוק. כי אני אומנם מבינה שיש בעיה, אני מבינה למה אישרו את הסעיף, אבל אני באמת חושבת שלהפוך את זה לעניין של צו עבירות קנס זה מאוד בעייתי. וכל עוד שלא נמצא איזשהו פתרון אחר באמצעות איזשהו צו ארצי, אני באופן אישי לא מוכנה להכניס. במקרה הזה אני כן חושבת שזה סעיף שאפשר להכניס אותו, בכפוף לסייגים שקבענו.
דורית ואג
¶
אומר הדובר, שהם צופים בשידור ישיר.
<צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ב-2011 - מועצה איזורית חבל מודיעין>
אפרת חקאק
¶
פה דווקא הייתי מבקשת ממשרד המשפטים להסביר מתי משרד המשפטים מבקש להחריג את ההרשאה לאחר ומתי לא, כי אני רואה שיש טרנד קצת שונה בזמן האחרון.
יפעת רווה
¶
נכון. אני אחראית לטרנד השונה בזמן האחרון. היתה תקופה שאוטומטית היו מחריגים ונתקלנו במקרים שזה לא מתאים, שכן יש צורך בהרשאה הזאת לאחר. יש סוגי עבירות שזה לחלוטין בלתי חוקתי ולא מאשרים את זה היום, הנושא של אחריות שילוחית. הנושא של אחריות שילוחית מאז תיקון 39 לא נכנס לחקיקה וגמרנו. להבדיל מזה, הנושא של הרשאה לאחר הוא הרבה פעמים כן אחריות ישירה של הבן-אדם. זאת אומרת זה לא שהוא אחראי אוטומטית למה שמישהו אחר עשה. זה קיים הרבה מאוד בתחום התעבורה למשל. אם אני נותנת את האוטו שלי, אני מרשה לאדם בלי רישיון לנסוע, זה אחריות שלי, שאני הרשיתי ולא בדקתי.
ולכן להבנתי בעבירות האלה צריך לבדוק אחת לאחת באופן ענייני, האם יש שליטה. המבחן הוא מבחן של שליטה ושל יכולת, כשיש מקרים שההרשאה לאחר היא באמת מופרכת ולא מתאימה, ויש מקרים שאם לא נתיר את ההרשאה לאחר בקלות עוקפים את העבירה. ולכן ניסינו כן להסתכל על כל עבירה באופן ענייני, גם היה לנו דין ודברים עם העיריות באיזה מידה הם זקוקים לזה, באיזו מידה כן ברור או לא ברור. בעיריית מודיעין דווקא אמרו לנו עכשיו שזה לא חיוני, אז אני בוודאי לא אכפה עליהם הרשאה לאחר. זה העיקרון שלהבנתי צריך לחול בדברים האלה.
היו"ר דוד רותם
¶
ואתם באמת רוצים להגיד לי שסוגרים שם את החנויות בשעה 20:00 בימים שאינם ערבי ימי מנוחה וכולי?
היו"ר דוד רותם
¶
וכשאני נוסע עם הכלב שלי באוטו, אז זה בסדר, או שאני עובר עבירה? כי אני רואה פה: לא ירעה אדם ולא יעביר בעל חיים בתחום המועצה, אלא לפי היתר מאת המנהל. אז אני צריך כל פעם שאני נוסע עם הכלב שלי לבקש אישור כדי לנסוע ב-443?
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה, לא כתוב ככה. כתוב: "לא ירעה אדם ולא יעביר בעל חיים". תגידו, אתם עושים ממני צחוק? לא כתוב שלא ירעה אדם, כתוב שלא יעביר בעל חיים. זה כמו שיש רשות מקומית מסוימת שיש להם חוק עזר שאסור לנסוע עם הרדיו פתוח.
היו"ר דוד רותם
¶
תסבירו לי מה זה לגבי מודעות ושלטים, סעיף 2: לא יציג אדם שלט ולא יפרסם מודעה אם הוא גורם נזק או מטרד כלשהו, לרבות רעש, ריח וכיוצא בהם או פוגע באיכות הסביבה. שלטים שעושים רעש?
היו"ר דוד רותם
¶
זה חבל מודיעין.
7 מוצא חן בעיני: "הוא מוצג על מבנה המשמש למגורים בלבד, אלא אם כן השילוט הוא של אדם המנהל במבנה את עסקו כדין, או נועד להבעת דעתו הפוליטית של בעל השילוט". ואם הוא שם שלט "למכירה", אז אסור לו. זאת אומרת דעה פוליטית מותר להביע על המרפסת, אבל מכירה אסור. טוב.
נטלי דאלי
¶
אבל יש מקרים שבהם מדובר בתיווך. שהשלטים הם שלטי ענק שיושבים על בניין שלם. זה מהותי, זה לא בן-אדם ששם את השלט הקטן שלו על פוליגל ותולה אותו במרפסת.
יפעת רווה
¶
תלוי דעה פוליטית של מי. זו אחת ההחרגות המוצדקות, כי היו לא מעט עיריות, ואתה בטח יודע, שאכפו רק כנגד צד אחד. והיו דברים מעולם.
היו"ר דוד רותם
¶
אני יודע עד היום שיש רשות מקומית שהפקחים שלה מסתובבים ברחובות ומצלמים את כל שלטי ה"להשכרה" או "למכירה", ויש כתבי אישום. צ'יק צ'ק. אלה אותן רשויות שגם עושים אחר כך מסדרי זיהוי כלבים. זה בדרך כלל הולך יחד.
אני מוכרח לשאול רק שאלה אחת את חבל מודיעין. תסבירו לי אם זה כבר היה פעם, אם השתמשתם בזה, במניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון. זה מ-2009.
היו"ר דוד רותם
¶
אלא אם כן זה מעניין אותן. אתם יכולים ללמוד מזה איזה סעיפים לא להכניס לחוקי עזר שלכן.
בסעיף 27, איסור פגיעה בבעלי חיים: "לא יצוד או ידוג אדם בשטח הגן". אתם כבר נתקלתם בציידים בשטח הגן בחבל מודיעין?
דנה רוסנסקי
¶
נכון, אבל רק ב-(3). על (2) ו-(1) זה לא יכול לחול, כי הם מדברים למשל על משעה 24:00, אז אנחנו לא יכולים לקבוע משעה 23:00.
אפרת חקאק
¶
זה דבר אחד. דבר שני, חוק עזר מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון, שזה בעמוד 4. בסעיף 3 הבנתי שאתם מסכימים להגדיר מיהו מחזיק.
אפרת חקאק
¶
זאת שאלה שגם היושב-ראש צריך לדעת עליה. בסעיף כתוב: "לא יקים אדם בגן רעש חזק, ממושך או חוזר ונשנה". בזמן האחרון הוועדה מבטלת את ההגבלות בשעות אחר הצהריים.
היו"ר דוד רותם
¶
שום דבר, לא הייתי מבטל את ההגבלות. אסור לעשות רעש חזק. תודיעו לי כמה דוחות הגשתם בעניין הזה בחמש שנים הבאות. זה כבר חוק משנת 2009. מעניין כמה הגשתם. הם רוצים להוריד בין השעות רק בלילה, בסדר גמור.
נטלי דאלי
¶
ככל שנצטרך, כן. כרגע פותחים ממטרות להבריח פורעים ומרעישים בגנים. אנחנו מקווים להחליף שיטה. יש אנשים שזה מפריע להם.
היו"ר דוד רותם
¶
לא רוצה להחריג היום שום דבר. אמרתי לך: תפסיקו לתקן להם את חוקי העזר, שייפלו איתם.
<צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"א - 2011, מועצה איזורית חוף השרון>
אפרת חקאק
¶
פה היו לי כמה הערות שהבנתי שחוף השרון הסכים להן. אחד זה להוריד את סעיף 6(ג), כי זה בעצם אותו דבר כמו 5(א) בחוק עזר לדוגמה בדבר תברואה וסילוק מפגעים. אז זה יורד.
לעניין סעיף 10, הצעתי להגדיר מיהו מחזיק, כפי שנעשה במקומות אחרים.
אפרת חקאק
¶
אז הם מורידים את סעיף (5) ומצמצמים את סעיף 17(7): "ובאופן המהווה מפגע לעוברי אורח", שזה משהו שהיושב-ראש ביקש בעיריות אחרות.
ובחוק עזר מודעות ושלטים בסעיף 6, גם פה הצענו להוסיף החרגה של מודעות ושלטים בעלי אופי פוליטי, כפי שעשינו בחבל מודיעין.
היו"ר דוד רותם
¶
מצוין. אבל אני מבקש בסעיף 2: "מודעות ושלטים המצויים בתוך בית עסק, בחנות, בדוכן וכיוצא באלה, ואינם מופנים אל מחוץ להם". זה בלתי אפשרי, זה הרי דבר שלא קיים. אני שם שלט מעל הקופה, מי שנכנס רואה אותו, אז השלט מופנה אל מחוץ לבית העסק. אם אתם מתכוונים רק שלא אדביק על החלונות שפונים לעסק אז זה גם לא נכון, כי אתם כל היום תעמדו ותרשמו דוחות. למה אנשים שמים שלטים? כדי שייראו אותם, אז בוודאי שזה מופנה. אבל אם זה בתוך בית העסק, מה אכפת לכם לאן זה מופנה?
היו"ר דוד רותם
¶
בסעיף 3 לחוקי העזר: "מודעות ושלטים המצויים בתוך בית העסק, בחנות, בדוכן וכיוצא באלה, ואינם מופנים אל מחוץ להם". את המלים "ואינם מופנים אל מחוץ להם" אני חושב שצריך למחוק, כך אני עושה בכל מקום. כן, גברתי, מקובל עלייך?
היו"ר דוד רותם
¶
בסדר. זה דבר מעניין. אפשר לזבל שם את השדות.
הצבעה
בעד אישור הצו – פה אחד.
הצו, עם התיקונים, אושר.