PAGE
9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
04/01/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 521>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ט' בטבת התשע"ב (04 בינואר 2012), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 04/01/2012
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66) (ייעול ההליכים הפליליים), התש"ע-2010
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66)(ייעול ההליכים הפליליים), התש"ע-2010>
מוזמנים
¶
>
יעל אהרונוביץ - קמ"ד תביעות באח"מ, המשרד לבטחון פנים
רבקה גלאט - רמ"ד בקרה וחקיקה באח"מ, המשרד לבטחון פנים
דנית גלעד - תובעת באת"ן, המשרד לבטחון פנים
בני סימון - תובע באת"ן, המשרד לבטחון פנים
קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
עינת גדעוני - נציגת משרד המשפטים
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
עו"ד מיכל שמואלי - משרד המשפטים
עו"ד ניבין עמנואל - לשכה המשפטית, הנהלת בתי-המשפט
יניב ואקי - עוזר לפרקליטת מחוז מרכז, פרקליטות המדינה
עו"ד שרון ישי - סניגור ציבורי, סנגוריה ציבורית
עו"ד גיא ביים - נציג, לשכת עורכי-הדין
ליה נירגד - פעילה המשמר החברתי
בעז רקוץ' - פעיל המשמר החברתי
קצרנית פרלמנטרית
¶
רונית יצחק
<הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66)(ייעול ההליכים הפליליים), התש"ע-2010>
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. רבותי, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון 66)(ייעול ההליכים הפליליים), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהיום נגמור את החוק הזה.
עינת גדעוני
¶
הגיעו לכאן נציגי אגף התנועה במשטרת ישראל, והם רוצים להעלות סוגיה ובעצם השלכה של הצעת החוק של עבירות תנועה. האם יוכלו להציג את הקושי שהם רואים בהצעה?
דנית גלעד
¶
אדוני, האנשים הנפלאים שעבדו ושקדו במהלך השנה האחרונה על הצעת החוק לא באו מרקע תעבורתי, ונדמה שנושא התעבורה לא עמד לנגד עיניהם כשהוכן החוק הזה. אבל עבירות התעבורה הן עבירות שחלים עליהם סדרי הדין הפליליים, אלא אם כן הם סויגו באופן מפורש.
ההליך התעבורתי שונה, לפחות בכל מה שנוגע לדוחות תנועה, מניהול של תיק חקירה רגיל: כתב האישום לא מוכן על-ידי תובע אלא על-ידי שוטר, וזה לפי סדרי דין קלים, מיוחדים, שחלים עליו, התיק עצמו לא הוכן על-ידי רשות חוקרת שמכינה תיק מסודר כפי שזה נעשה בתיקים פליליים, כתב האישום מוגש עם הזמנה לנאשם, אלא אם כן מדובר בברירת משפט ששם כתב האישום מוכן רק אחרי שהנאשם הגיש בקשה להישפט, וסדר הדין שהוסדר כאן לא מתאים לתהליך שנעשה בעבירות תעבורה.
בעבירות תעבורה למשל, אם הנאשם לא התייצב לדיון, אז רואים אותו כמודה וניתן להרשיע אותו בהיעדרו, זאת אומרת, בכלל לא נדרש כאן להוכיח שהוא עיין בחומר החקירה, לצורך העניין הזה.
כל הרעיון הוא שבעבירות תעבורה אלה עבירות שאין עמן קלון, הן עבירות קלות, המטרה היא - - -
דנית גלעד
¶
מה שאנחנו רוצים זה לקבוע סייג לגבי העבירות האלו. אני גם רוצה לציין שישנן תקנות של הגשת צילומים לבתי-המשפט, שעוסקות באכיפה אוטומטית אלקטרונית, ובתקנות האלה כבר קבוע היום סייג, כי יש תעודות עובד ציבור שמגישים אותם ומכינים אותם, והתביעה פועלת בהתאם לתקנות האלה ומכינה אותם רק לאחר שהיתה כפירה של הנאשם. אני יודעת שלכל מי שלא מכיר את ההליך התעבורתי ולא מכיר את הקשיים ואת הבעייתיות, זה נראה מוזר, אבל ההליך הזה נועד לייעל. האופן שבו ההתנהלות היום מתקיימת בהתאם לתקנות, זה נועד לייעל את ההליך בתעבורה.
הדרישות היום שמעוגנות בהצעת החוק הזו עלולות, להבנתנו, ליצור הכבדה בבית-המשפט לתעבורה, לקבוע הקראות נוספות ודחיות בהקראות, והחשש שלנו, שאם היום אנחנו במצב שיש כבר עומס גדול מאוד, וניצב ברונו שטיין נאלץ השנה לסגור 20 אלף דוחות תנועה בגלל שלא היו מועדי משפט, ואנחנו קבענו לעצמנו במסגרת רפורמה שמעורבת בה - - -
דנית גלעד
¶
בוודאי. היתה התיישנות, פשוט לא היו מועדי משפט, המתנו שנה, נאלצנו לסגור את הדוח. אם אנחנו נאלץ בתיקים האלה לקיים את כל הדרישות שהן דרישות שהמשמעות שלהם היא לפחות דחייה של מועד ההקראה ועריכת נאומים של פתיחה, שיכול להיות שהם יהיו אפילו יותר ארוכים מהמשפט עצמו, המשמעות היא שנצטרך להכפיל את ימי השיפוט, ואין היום אפשרות כזאת. זאת אומרת, שבעצם אנחנו נצטרך להקטין באופן משמעותי את כמות האכיפה בדוחות תנועה. אנחנו מדברים על עשרות אלפי דוחות תנועה שנצטרך להקטין בהם - -
דנית גלעד
¶
- - והמשמעות היא בעצם שאנחנו פוגעים באכיפה, המשמעות היא בחיי אדם, כי לאכיפה יש משמעות. לסיכוי שבן-אדם ייתפס בעבירת תנועה יש השלכה על ההתנהגות שלו על הכביש, ולמיידיות הענישה יש משמעות לגבי ההתנהגות של אותו אדם בכביש, יש בעניין הזה מחקרים. אנחנו חוששים שהמשמעות היא בסופו של דבר משחק בחיי אדם.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם צודקים במאת האחוזים. את אמרת משפט אחד והוא הנכון בכל מה שאמרת: הסיכוי להיתפס. הסיכוי להיתפס לא קשור לחוק הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא. הסיכוי להיתפס זה כשאני נוסע על הכביש, איפה יש את הצ'קלקה. כשאין צ'קלקות על הכביש, ואני יכול לנסוע איך שאני רוצה כי אין שוטרים, זה לא חשוב מה יהיו הפרוצדורות בבית-המשפט.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להגיד לך משהו. אצלי פעלתם, עזבי, לי אין בעיה עם זה. היועץ המשפטי לממשלה, מה עמדתכם?
יפעת רווה
¶
אני לא הייתי מודעת לעניין הזה, נודע לי לאחרונה, אבל עדיף – יש הרבה דברים שאני מגלה ברגע האחרון, אז עדיף לפני שזה נחקק מאשר אחרי שזה נחקק, בשביל זה יש דיונים פה.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, הוא לא משתלב – את יודעת, דיברנו על זה גם בנאומי פתיחה, אמרתי לכם אתם עושים צחוק מהעבודה. אתם מבינים, בכל משפט תעבורה יהיה נאום פתיחה של הסנגור ונאום פנייה של התובע.
רבקה גלאט
¶
לא רק בעבירות תנועה דווקא, בעבירות בנייה, בעבירות שנשפטות בבתי-משפט לעניינים מקומיים, בכל עבירה - - -
שרון ישי
¶
סעיף 152 של היום משפיע על תיקי תעבורה? השאלה אם ההסדרים של פקודת תעבורה הם ממילא ספציפיים לחוק הכללי.
היו"ר דוד רותם
¶
שרון, עזוב. מה יחול? ישי, מה שחל עד היום יחול הלאה, עזוב. כל החוק הזה לא שייך לעבירות תעבורה, לא צריך לייעל שם תהליכים. ההליכים כמו שהם היום מספיק יעילים שם, הכול טוב.
היו"ר דוד רותם
¶
מתי הייתי פעם אחרונה? אני לא מזמן יצאתי זכאי באיזה תיק נגדי. אני כל הזמן מנהל שם משפטים. שבוע הבא אני גם מנהל שם משפט.
יצחק הרצוג
¶
אני רוצה לשאול אחר כך, רק לוודא סופית את העניין של החיסיון. זה תואם את המלצות ועדת נאור, החיסיון בתחומי ביטחון? כי כתבתם פה שהוועדה החליטה לא לתקן את זה, אני לא כל כך הבנתי.
עינת גדעוני
¶
בעצם, ההצעה היא שכל ההסדר שאנחנו מתלים את התשובה לאישום בעיון בחומר החקירה, הוא בעצם יוחרג לגבי העבירות המסוימות.
היו"ר דוד רותם
¶
לא רק זה, גם את נאומי הפתיחה תחריגי. עזבי, חבר'ה, עזבו, זה משפט אחר. אני מציע שנעשה הפסקה ותלכו לבית-משפט לענייני תעבורה פעם, שם זה הליכי "מחנה-יהודה".
היו"ר דוד רותם
¶
אני חושב שצריך להכניס סעיף שיאמר, שהוראות החוק הזה לא חלות על הליכים בבית-משפט לתעבורה, אלא אם כן זה תיק הריגה או משהו כזה, אבל - -
היו"ר דוד רותם
¶
על כל הדברים. חבר'ה, החוק הזה לא מתאים לחצי מהתיקים הרגילים שעורכי-דין מתייחסים אליהם.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אומר: על כל התיקים הרגילים לא צריך להחיל את החוקים האלה, אז מה זה? זה סתם יסבך את ההליכים במקום להקל עליהם.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, אני פותח מחדש את הישיבה. אני מבין שאתם תצטרכו לנסוע הביתה ולהכין את זה בבית. אין שום בעיה.
היו"ר דוד רותם
¶
אם אתם תוזמנו לדיון הבא? אני לא יודע. זה פרקליטות המדינה, היא אחראית להזמנות שלכם, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, בקיצור אותו דבר. טוב, רבותי, נאומי פתיחה. סידרתי לכם לדבר פעמיים, כן, בבקשה גברתי היועצת המשפטית, איך זה יהיה נאומי פתיחה?
אפרת מנחמי
¶
אני קודם אסביר את ההסדר כפי שהבנתי אותו. גם התובע וגם הנאשם יהיו בעצם חייבים לשאת דברי פתיחה בתחילת המשפט, והנאשם יהיה רשאי לשאת דברי פתיחה גם אחרי פרשת התביעה.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא לפחות יגיד לשופט, אחרי שהתובע גומר לדבר, הוא יגיד לשופט: בוקר טוב, ויגיד: זה מה שיש לי להגיד. אנחנו חוזרים לנאום הפתיחה שלו שיגיד: רבותי, אתם כולכם מוזמנים לתיאטרון הטוב ביותר בעיר, התובע לא יצליח להוכיח שום דבר ויישב.
אפרת מנחמי
¶
אני רק רוצה לציין שיכול להיות שבית-המשפט יפרש את זה כאילו יש לו סמכות גם לבקש משהו יותר מפורט. יש לי לפחות את החשש הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
תראו רבותי, בואו אני אגיד לכם משהו, אני אין לי חששות מבתי-משפט. השופטים יכולים לבקש מה שהם רוצים תמיד, אבל אני רוצה שלפחות הוא יגיד לאיזה כיוון הוא חותר. כך אני מצפה מסנגור סביר, שבתחילת המשפט אחרי שהתובע יסביר מה הוא הולך לעשות, יגיד לשופט לאן הוא מכוון, אחרי שהוא ישמע את כל ראיות התביעה, הוא יישא את הנאום השני שלו ויגיד: אדוני, הם לא הוכיחו אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, ואני מתכוון לכן להוכיח או לא להוכיח ה"ה, ו"ו, ובזה שניהם לא נפגעים.
היו"ר דוד רותם
¶
אם הוא יגיד בישיבה אחרי דברי התביעה: אני לא רוצה לשאת נאום, אז הוא יפסיד את הזכות שלו לדבר אחרי התביעה, כי אני רוצה לייעל תהליך. אני רוצה שהשופט יידע, אחרי שהתובע מכוון את הדרך, לאן הולכת התביעה, שהסנגור יגיד לו לאן הסנגוריה מכוונת.
שרון ישי
¶
אם בית-המשפט דורש ממנו – אני מנסה להבין את הדינמיקה. אתמול פשוט התייעצתי עם סנגורים וגם עם תובע אחד, וניסינו לחשוב על התיקים הפשוטים – לא על תיקים במחוזי או תיקים נגד אנשי ציבור – התיקים היומיומיים, באמת שאין, נאום הפתיחה זה דבר שהוא פשוט מיותר. יש פה משהו שהוא לא שבור, ואנחנו מנסים לתקן אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
ישי, אני מסכים אתך ב-200%, אבל אתה רואה שזה כבר מתחילה להיות נסיגה. אני מבטיח לך שהם יחזרו אלינו בשבוע הבא או בפעם הבאה שאנחנו נקבע דיון, והם יבקשו שבכל מיני תיקים לא יהיו נאומי פתיחה. אם אתה שואל אותי, התביעה המשטרתית לא מסוגלת - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה יהיה בלתי אפשרי, המשפטים לא יגמרו. תאר לך אותם עורכי-דין שאחר כך הופכים להיות פוליטיקאים, בכל תיק הם יישאו נאום של שעתיים, השופט ישתגע, הוא לא יידע מאיפה זה בא לו בכלל.
היו"ר דוד רותם
¶
היו לי כמה שיחות עם היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה, ואני אמרתי לו שאני חושב שהם מסבכים, זה לא ייעול ההליך הפלילי אלא סיבוך ההליך הפלילי. אז הם יעשו על זה שיעורי בית עד הישיבה הבאה ויחליטו איפה כן ואיפה לא.
גיא ביים
¶
היות ואנחנו תיקנו כבר כברת דרך מסוימת במסגרת העובדה שהנאשם נדרש בעצם להשיב - - - בצורה מפורטת, אני חייב להודות שאיני מבין מדוע אנחנו חייבים – אנחנו כסנגורים, אני כרגע מתייחס כסנגור – לבוא ולפרט כברת דרך נוספת במסגרת הנאום.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה שהוא יישא נאום פתיחה כדי להגיד לשופט: אדוני, כשאתה רואה עכשיו את פרשת התביעה, דע לך איפה הסנגוריה תכוון אותך.
היו"ר דוד רותם
¶
כי הם אומרים שזה רק התשובה לאישום. שימו לב רבותי, צריך להפסיק את העניין הזה שהמשפט הפלילי הופך להיות קלפים מאחורי הגב, וכל אחד שולף את הג'וקר מתי שנוח לו.
שרון ישי
¶
אני לפעמים בכלל לא יודע. לפעמים אפילו עדיין לא ראיתי את החומר, ראיתי רק את הרשימה וגם על זה יש מחלוקת. איזה נאום פתיחה? מה אני אמור בדיוק לומר בנאום הפתיחה? ובאמת העניין של ההצגה הטובה של התיאטרון זה יפה מאוד, אבל - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא. נאום הפתיחה זה בזמן שהתיק קבוע להוכחות. אתה לא מדבר על זה בזמן הטיעון. בטיעון אתה אומר: לא מודה, לא מודה ונותן את התשובה ובזה נגמר הסיפור.
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נאמר ככה, אני מניח שהם יבואו ויציעו את התיקים הקטנים האלה שנגמרים ומתחילים באותו יום אצל שופט מוקד, התיקים האלה לא יהיה בהם בכלל כלום, יוותרו על כל הנאומים שם. שם צריך להשאיר את ההליך כמו שהוא ולא לייעל אותו. הרי ממילא 80% התיקים שם נגמרים בעסקאות טיעון, אז למה בכלל צריך לייעל שם משהו?
גיא ביים
¶
לא בטוח, לפי מה שאני מבין. אדוני מבין בוודאי שבמידה ואנחנו כסנגורים נענה בתשובה לקונית, השופט לא יסתפק בכך - -
גיא ביים
¶
- - וגם אגב, יש פה גם היבט פסיכולוגי נוסף, גם האופן שבו אנחנו רוצים להרוויח או להפסיד את השופט. לדעתי, מהניסיון הבסיסי שלי, הרבה פעמים ניתן תשובה לקונית, אנחנו גם למעשה נייצר תחושה שאנחנו לא מתייחסים בצורה רצינית לשופט ולמשפט עצמו, ויש פה סיכון.
היו"ר דוד רותם
¶
שים לב, אל תערבב בין שני דברים, אל תערבב בין נאום פתיחה לבין תשובה לאישום. אין יותר תשובות לקוניות, לכן נתתי לשופט גם סמכות לשאול שאלות הבהרה על התשובות.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה שתישאו נאום לקוני. אני רוצה שיהיה נאום אמיתי, כי אני רוצה שהשופט יידע לאן המשפט הזה הולך. ניהלתי כמה משפטים שנמשכו שנים, וראיתי מה היה קורה, הייתי מגיע לכל ישיבה, והייתי שולף איזה ג'וקר אחר מהשרוול, לא התביעה ידעה לאן אני מכוון, לא השופט יידע לאן אני מכוון, ובסוף הגעתי לנאום הסיכום, אף אחד לא ידע על מה אני מדבר בכלל. השופט לא היה מכוון לתיק. אתה מבין, הכול היה משחקים של עורכי-דין.
והמשפט הפלילי הוא לא משחק של עורכי-דין. המשפט הפלילי יש לו מטרות, ולכן יש לי ויכוח גדול עם הייעוץ וחקיקה, כי אם זה היה תלוי בי, השופט היה מקבל את כל תיק המשטרה מראש, ואז הוא היה שואל את הסנגור: איזה עדים אתה רוצה? ורק העדים האלה היו מגיעים לבית-משפט.
העובדה שהיום אנשים עוברים עבירות והמשפט נמשך שנים, והם נשפטים אחרי לא יודע כמה זמן, הוא בזיון עצום לחברה הישראלית, והוא פוגע בצדק, ואני לא רוצה את זה. אני רוצה משפט שמתנהל לגופו של עניין, לא על משחקים ועל תיאוריות. יש לך קו הגנה מסוים, תגיד לשופט מה קו ההגנה שלך, שיידע. אתה לא מחויב, כי הרי אחר כך אתה תישא עוד נאום, ותגיד לו: אדוני, אחרי שהתביעה הביאה את הדברים שלה, אני שיניתי את קו ההגנה שלי, היום אני יודע שאני בכלל הייתי יכול לטעון "no case", אבל אני יודע שאתה תיתן להם לתקן, אז אני לא עושה את זה. זה הכול.
גיא ביים
¶
אנחנו תמימי דעים לגבי העניין שביזיונות צריך לחסוך, ולזה החוק הזה נועד. אני מסתייג מכך – אני חושב מבחינה טקטית, שהמשמעות של נאום פתיחה של סנגור בשלב ראשוני, לטעמי לפחות, עשוי לפגוע ביכולת שלו להתמודד בצורה אלסטית, יש פעמים רבות שאני לא רוצה - - -
גיא ביים
¶
אתן דוגמא מתיק נוכחי שאנחנו מנהלים במשרד שבו אני עובד. יש לצורך העניין סעיף מיוחס מסוים לנאשם, אני יודע במובן מסוים, שבמידה והתביעה לא תבוא ותשנה את הסעיף במהלך ההליך, הנאשם יסיים את ההליך לזיכוי - -
גיא ביים
¶
- - יחד עם זאת, אם אני לא עושה כן, השאלה היא אם אני אחרי זה בנאום הפתיחה שלי, יש לכך השלכות כמובן.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה לא חייב, אתה יכול בנאום הפתיחה הראשון שלך להגיד מה הקו הכללי שלך. בנאום הפתיחה השני שלך תגיד לשופט עכשיו לאן אתה מכוון, כי עכשיו הם כבר לא יכולים לתקן, נגמרה פרשת התביעה. אבל לא יכול להיות ששופט ינהל משפט במשך שנתיים, כשבעצם אתה אומר לו: תשמע, כל המשפט מתנהל על סעיף לא נכון.
יצחק הרצוג
¶
אבל זה לא הוגן. אני חושב שצריך להשאיר שיקול דעת לסנגור. כל החוק הזה גם לוקח ביטחונות כלפי אי פגיעה בנאשם, החל מההוראות של הדוח והדברים שנאמרו פה, ובלבד שזה לא יפגע ב - -
היו"ר דוד רותם
¶
עזוב, עזוב, אין ניסיונות חיים אחרים. הבעיה הגדולה היא ששופטים מנהלים משפטים בלי לדעת בעצם לאן הם הולכים - -
שרון ישי
¶
הפתרון למה שאדוני מציין – וזה באמת, אגב, זו בדיוק הבעיה שהחוק הזה מנסה להתמודד אתה – הפתרון שוועדת נאור מצאה לכך היתה באמת פירוט התשובה לאישום. העניין של נאומי הפתיחה, זה לא מוריד לפה ולא מוריד לשם. אגב, אני כבר מדמיין בעיני רוחי סנגורים שעומדים על זכותם לנאום נאום פתיחה שלא אומר כלום ושום דבר, רק לשם נאום הפתיחה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אין ספק, אם אתה שואל אותי, זה הולך להיות אחד הפקקים שהם יבקשו לתקן אותו בעתיד, כי מה שיקרה זה שיעמוד הסנגור – ואני כבר רואה לנגד עיני את התיקים הספציפיים, שעומד הסנגור ונותן נאום של שעה וחצי כדי שאחר כך הוא יכול להעביר אותו גם לתקשורת.
שרון ישי
¶
השופט יגיד לו: שמע, המחוקק הביע את דברו, חובה לשאת נאום פתיחה, ואתה כבית-משפט חייב לסיים את דבריך.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, נכון. ולכן אתה תדע – הוא יגיד לך, בדיוק כמו שאני קובע את זמן הנאום, הוא יגיד לך: אדוני, בבקשה, חמש דקות.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה מדבר על שלב ההוכחות, לא על שלב הטיעון. זה הסכם שהיה לי כבר מזמן עם היועץ המשפטי, כי אנחנו יודעים, כי מתי אתה מכין את התיק? אתה לא מכין אותו לטיעון.
היו"ר דוד רותם
¶
כי אני רוצה שכשהשופט מתחיל את פרשת התביעה, יידע לאן הוא הולך. הרי היום מה שקורה זה, שופט נכנס לאולם בית-המשפט, והוא לא יודע כלום.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא נועל אותו, זה לא נועל אותו מסיבה אחת פשוטה. תראה, לא יכול להיות ששופט ישב בתיק, ישמע עשרות עדים, הוא לא יודע לאן הוא הולך בכלל, הוא לא יודע מה רוצים.
שרון ישי
¶
זה לא מדויק, כי כרגע תהיה לנו את התשובה המפורטת לאישום והוא כן יידע לאן הנאשם מתכוון ללכת, הוא גם יידע את זה - - -
שרון ישי
¶
אם יש שופטים שיודעים לנהל, אגב היום יש שופטים שיודעים לנהל את הדיון בלי התשובה המפורטת, יודעים לשאול את שאלות ההבהרה הנכונות, וכן להבין לאן המשפט הולך, וגם תוך כדי המשפט יודעים לשאול את הסנגור לאן אתה הולך עם השאלה הזאת שאתה חוקר עכשיו - - -
שרון ישי
¶
הכלים נמצאים כיום, השופטים רק צריכים לעשות בהם שימוש. אגב, מבחינתי אני לא חושב שזה כזה ראה וקדש לחייב את התביעה לנאום נאום פתיחה בכל דיון.
גיא ביים
¶
זה גם נכון שיעשו כך. אנחנו כמדינה שבאים ומאשימים אדם, צריכים לדעת בדיוק באיזה דרך מתווה הוכחתי אנחנו אמורים להשיג את ההרשעה ולהציג את זה לשופט. אני אראה לאדוני, הבאתי פרוטוקולים להראות שאנחנו שואלים: בבקשה, מה מיוחס לנאשם, תסבירו. אומרים: לעת הזו, כך וכך. מה זה לעת הזו? אז נאום התביעה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
כי אני לא רוצה שכאשר השופט – כאשר מאשימים אותך ואומרים לך: לעת הזאת, אז אתה אומר: זה לא בסדר. ואני לא רוצה שיהיה מצב שהסנגור יגיד: לעת הזאת אני טוען כך וכך.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה לא אומר כלום, זה הבעיה. אתה מבין, אתם עובדים בשיטה שאנחנו נזרום עם הנהר, הוא יפנה ימינה – נלך ימינה, הוא פונה שמאלה – נפנה שמאלה.
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה, לא איך אתם אישית, אני לא מדבר עליך, אני מדבר עכשיו עלי. אני רוצה שהשופט יידע מראש לאיזה כיוון הולך המשפט שלו, שיידע למה לשים לב.
גיא ביים
¶
הרי מי מתווה את הכיוון בגדול? התובע, על-ידי כך שהוא אומר לי מה המבנה ההוכחתי של הדיון שלו.
אפרת מנחמי
¶
אנסח את הסעיפים כפי שאתה הצעת עכשיו. בגדול, אנחנו במקום "רשאי הנאשם לשאת דברי פתיחה", נכתוב: "יישא הנאשם דברי פתיחה".
היו"ר דוד רותם
¶
אני כסנגור מודיע לך, שאני הייתי קם בבית-המשפט בנאום הראשון, והייתי אומר לשופט: אדוני, אתה עומד לצפות בהצגה הטובה בעיר. הם לא מסוגלים להוכיח את מה שהם טוענים.
היו"ר דוד רותם
¶
אדוני, הם ינאמו שלושה ימים רצוף, אז יבוא ייעוץ וחקיקה ויגיד: רבותי, נכשלנו, נתקן את החוק, נבטל את זה.
עינת גדעוני
¶
אם ממילא יהיה עוד דיון, אז מנהל בתי-המשפט ביקש להציג בפנינו עמדה מסוימת בנושא הזה, ואנחנו נעשה לקראת הדיון הבא - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני מבקש, אם מנהל בתי-המשפט הולך על זה, מבחינתי מנהל בתי-המשפט מביע גם את עמדת נשיאת בית-המשפט העליון.
ניבין עמנואל
¶
פשוט המנהל מבקש לשוחח בעניין הזה עם היועץ המשפטי לממשלה, בפרט גם בעניין של נאום פתיחה. יש לו עמדה, אז הוא רוצה להציג אותה בפנינו.
היו"ר דוד רותם
¶
טוב, בוודאי שיש לו עמדה. הוא היה הרבה שנים שופט טוב, הוא זכה בגדול שלקחו אותו לנהל את בתי-המשפט.
עינת גדעוני
¶
לגבי העניין של הגדרה של רשימת חומר חקירה. אנחנו באמת ניסינו לבוא בדברים עם הסנגוריה, ואצלנו בתוך הבית התגבש איזשהו נוסח וגם הוחלפו נוסחים, נוסח שהיה מקובל על הפרקליטות, אבל המשטרה מתנגדת לנוסח הזה. ואנחנו רואים שיש כאן באמת מורכבות מאוד גדולה, ואנחנו מבקשים בכל זאת לא להכניס הגדרה לחוק הזה, אלא להשאיר את זה – זה מופיע כרגע בתזכיר שהופץ בשבוע שעבר, תזכיר חיסיון חומר מודיעיני – אנחנו מרגישים שזה עוד לא בשל, יש עדיין מחלוקות ואנחנו חושבים שזה לא יוסדר, החוק זה.
עינת גדעוני
¶
וחיסיון חומר מודיעיני, יש את העניין של הגדרת רשימת חומר חקירה, ויש לנו באמת התנגדות מאוד גדולה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
חגית, כשהיא דיברה על זה בפעם הקודמת, היא ציינה שיש פסיקה, שקבעו מה זה חומר חקירה ומה צריכה להכיל הרשימה. היתה לה טענה שאם אני לא מכניס את זה לחוק, אני בעצם אומר לבתי-המשפט: רבותי, לא קיבלתי את עמדתכם, אז עכשיו יקבעו עמדה אחרת, ומזה היא חוששת.
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה, לא. אני רוצה שֶלָמָה שלא נבוא ונאמר: יש לנו פסק דין אומר כך וכך מה זה חומר חקירה, יש לנו פסק דין שאומר מה צריכה להכיל הרשימה, את זה בואו נכניס. ניקח את פסק הדין - - -
עינת גדעוני
¶
יש לא רק פסק דין אחד, יש פסיקה רבה, והרבה פעמים זה על דרך של דוגמאות. לבוא ולנסח את זה בחקיקה זה דבר מורכב, ואנחנו חושבים שזה לא בשל.
היו"ר דוד רותם
¶
אני סומך על ייעוץ וחקיקה, ייעוץ וחקיקה יודעים לנסח כל דבר. תחשבו על דרך שבסופו של דבר לא יהיה מצב, כמו שאומר לי עורך-דין הרצוג, שבעצם עכשיו אנחנו פוגעים בכל זכויות הנאשם. אנחנו מנהלים תיק בלי שהוא יודע על מה הוא מנהל את התיק, בלי שיש לו את החומר, הוא נושא נאומי פתיחה, הוא מפחד שהוא יהיה כבול בהם. הכול בסדר, אבל אני לא רוצה לפגוע בנאשם.
היו"ר דוד רותם
¶
ברגע שאני מנהל משפט והוא לא יודע אפילו מה זה חומר ראיות, אנחנו לא יודעים מה זה הרשימה שאתם צריכים לתת - -
היו"ר דוד רותם
¶
- - ואנחנו יודעים איך זה הולך בדרך כלל, כי מצלמים את הגיליון שם ואז כתוב: מזכר מיום, מזכר מיום, מזכר מיום, מזכר מיום, ועל זה שאני אנהל תיק.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, כתוב "מיום". אנחנו רק לא יודעים מי כתב את המזכר, ולמה הוא כתב את המזכר, ועל זה אנחנו מנהלים משפט אחר כך.
עינת גדעוני
¶
אבל הפסיקה, - - - שנקבעו פסיקה כמובן שימשיכו לחול, רק הקושי הוא באמת לבוא ולעגן את זה בחקיקה - -
עינת גדעוני
¶
- - וניסינו באמת לעשות את זה, ויש התנגדות מאוד גדולה מצד המשטרה, ואנחנו מרגישים שלא נוכל להתקדם במסגרת החוק הזה ושזה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא הבנתי, יש התנגדות מטעם המשטרה, על מה? על זה שהיא צריכה לעבוד ולעשות את מה שבית-המשפט העליון אמר? טוב בסדר, אני יודע שיש כל מיני גופים בארץ שכאשר בית-המשפט העליון אומר להם לעשות משהו, אז הם מחפשים איך לעשות עוקף בג"ץ, אני מכיר את זה.
קובי עזרא
¶
אדוני, כפי שאמרה עינת, ההגדרה בפסיקה היא מאוד רחבה, והיא רלוונטית לדוגמאות ספציפיות. קשה להגיד שיש איזשהו נוסח שהוא מאפיין את רשימת חומר החקירה. אני יודע שהיו ישיבות רבות סביב תזכיר חיסיון חומר מודיעיני, ונעשה באמת ניסיון, גם בשילוב עם הסנגור לייצר נוסחה שמוסכמת על כולם. בסופו של דבר הגיעו לנוסחה כזו שמופיעה בתזכיר, ולכן העמדה היא, ברגע שמשרדי הממשלה הרלוונטיים ישבו וניסחו, לא נכון לקחת כרגע בחוק הזה נוסח שונה מזה שהוסכם עליו שם.
שרון ישי
¶
לא, לא, סליחה, עכשיו אתה לא מדייק. אנחנו הבענו שתי הערות מאוד מרכזיות בנוגע לנוסחה הזאת, ושום דבר לא הוסכם, מבחינתנו התזכיר הזה גם לא צריך להגיע לפה.
עינת גדעוני
¶
יש עניין של פירוט של סוג החומר, האם צריך לקבוע בחוק בעצם, בהוראת החוק, מה בדיוק צריך לציין, הסנגוריה מבקשת לקבוע את התוכן, את מועד היצירה ואת זהות היוצר.
יצחק הרצוג
¶
ולא האופן? לא אופן היצירה: האזנה, תרשומת, צילום, זה לא נחשב, אתם רק רוצים את התוכן ואת זהות היוצר?
עינת גדעוני
¶
אנחנו בעצם אומרים שלפעמים הפירוט הזה יידרש, לפעמים פירוט אחר, ולקבוע את זה כחובה בכל מקרה, לא תמיד זה אפשרי ולא תמיד זה מתאים. אנחנו מבקשים לקבוע את העיקרון שיהיה בידי הנאשם לזהות את סוג החומר על מנת שהוא יוכל בהמשך להפעיל הליכי ביקורת - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני מוכרח לומר שאני קצת תמה עליכם. אתם רוצים להתחיל לנהל את המשפט. לפחות אני אדע תמצית, אז אני - - -
עינת גדעוני
¶
בסדר, גם לגבי הסיפה אתם מבקשים בכל מקרה שנפרט את כל הדברים האלה, באופן שלא יהיה בו כדי לפגוע בחיסיון.
היו"ר דוד רותם
¶
המרחק הוא בכלל לא גדול. הבעיה היא שבכל תיק יהיה צריך להושיב מישהו שיכין את הרשימה הזאת, זאת אומרת, לעבור על כל החומר ולכתוב תוכן של כל דבר.
שרון ישי
¶
אני חייב לומר שיש טובים, שכן מצליחים לעמוד במשימה הזאת, והם טובים שהם לא פחות עמוסים - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני כבר תקוע עם זה, יש ויכוח לגבי תיעוד חקירות, מי צריך לתמלל את זה? המשטרה או הפרקליטות או הסנגוריה, מי צריך לתמלל? הכול שאלות של כסף.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מוכרח לומר שמבחינה זו היועץ המשפטי לממשלה מבין את הבעיות, כי הוא היה סנגור, אתם מבינים. המזל של - -
ליה נירגד
¶
מהמשמר החברתי. אנחנו עוקבים אחרי עבודת הכנסת, ומנסים להבין יותר על מה שקורה כאן. מה שרצינו לשאול בנושא הזה, מכיוון שלפי מה שנאמר, המטרה המרכזית של החוק היא לעזור באיזשהו אופן לשופט בניהול התיק, אמרת: כדי שהוא יידע מראש לאן הדברים הולכים ולא יהיו ג'וקרים, ולא יהיו כל מיני שליפות, ובעצם אנחנו מרגישים שחסרה לנו יותר הבנה לגבי עמדת בתי-המשפט עצמם.
והגב' שהתחילה להציג את הדברים, ואמרה שאחר כך יהיה איזשהו דיבור בין מנהל בתי-המשפט ליועץ המשפטי. אנחנו לא יודעים איפה השיחה הזאת מתקיימת, והיינו רוצים שהיא תתקיים כאן באיזשהו אופן כדי שנוכל להיות עדים לה.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, אתם גם לא שואלים שאלות. אתם יכולים לשבת כאן, אתם יכולים לבקר את פעולות הוועדה, זה בסדר גמור. אתם מבינים, אתם לא יכולים לבקש, איפה יפגשו מנהל בתי-המשפט והיועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר דוד רותם
¶
הם יפגשו איפה שהם ירצו, הם יבואו אלינו עם מסקנות, ואנחנו נחליט אם אנחנו מאשרים את המסקנות או לא מאשרים את המסקנות.
ליה נירגד
¶
אנחנו בוודאי לא מציגים דרישות, אנחנו מנסים להבין במצב כזה איך אנחנו יכולים לדעת מה בסופו של דבר עמדת בתי-המשפט בשמם - - -
אפרת מנחמי
¶
רציתי לעבור על כמה ניואנסים שהוכנסו בגלל התיקונים של נסחית החוק. לא נדבר על כולם בגלל שזה לא הדיון האחרון, אבל חשבתי שיש כמה נקודות שראוי להעלות גם עכשיו. לעניין הסעיף שמתייחס למועד בקשת ערר על החלטת בית-המשפט בענייני חומר חקירה. הבנתי שהסנגוריה מתנגדת לנוסח.
אפרת מנחמי
¶
אנחנו מדברים על עמוד 5, סעיף קטן (ד). לדעתי, זה מה שהוועדה החליטה, שאם תלוי ועומד ערר לפי סעיף 74(ה), שזה לגבי חומר חקירה - -
אפרת מנחמי
¶
- - זה ייחשב כאילו הנאשם לא קיבל את כל חומר החקירה, ובלבד שהוא הגיש את הערר תוך 15 יום. להבנתי, זו היתה הפשרה בין לצמצם את מועד הגשת הערר לבין להכניס את זה כאן.
שרון ישי
¶
ואם הוא הגיש את הערר, בוא נגיד חלפו 15 ימים, לא היה את דיון ההקראה, אבל הוא הגיש ערר אחרי 20 ימים ויש עכשיו ערר תלוי ועומד, ויכול להיות שאפילו התקיים דיון בערר וממתינים להחלטה, ימשיכו הלאה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להגביל אותו בזמן הגשת הערר. הרי בסופו של דבר מי שרוצה להגיש את הערר מגיש אותו מיד עם – לא רוצה למשוך את זה, אני רוצה לקבוע פה מועדים, לקצוב את הזמנים כדי שההליך יתקיים. הרי הסנגוריה יש לה אינטרס, לא פחות מכל אחד אחר, שכאשר אדם עבר עבירה הוא יובא לבית-משפט במועד נכון, ולא אחרי x שנים. אז יש לנו כבר מספיק שנים שזה נמשך, צריך להתחיל לסגור את זה.
אפרת מנחמי
¶
ניואנס נוסף שרציתי להציג להכרעת הוועדה נמצא בעמוד 4 סעיף קטן (1), נסחית החוק העירה שלא מתאים להגיד: " ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו" בדרך של הודיה או כפירה, ולכן רצינו לשנות את הנוסח, כך שזה יהיה: "ישאל... את הנאשם אם הוא מודה או כופר".
עינת גדעוני
¶
את המונח "תשובה", זה פשוט מונח מקובל. אומנם בכותרת השוליים היא תשובת הנאשם לאישום, אבל יש משהו בזה שמבקשים ממנו תשובה, כל המונח של "תשובה" הוא כל כך מבוסס כבר ומוכר שהשאלה אם לשנות אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אבל אנחנו רוצים – התשובה שלו לאישום, אנחנו רוצים לשים את זה בתוך מסגרת מסוימת, כופר, מודה, מה תשובתך לאישום? אנחנו לא רוצים שהוא יתחיל לספר לנו סיפורים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה לחזור לסעיף (ב), לנוסח של שאלות הבהרה. בשאלות הבהרה אני רוצה שיהיה ברור שזה רק שאלות הבהרה, ואני לא רוצה שיהיה לי פה – ואני מכיר חלק מהשופטים, שמתחילים לא רק להיכנס לי למעיים, אלא הם עושים את זה בחקירה נגדית וזה לא יהיה.
יצחק הרצוג
¶
דב חנין הוא באמת מורנו ורבנו. חמותי טוענת שהיא קרובת משפחה של דב חנין, ולכן יש לי זכויות.
אפרת מנחמי
¶
אני גם רוצה להעיר שגם לפי הנוסח הממשלתי כתוב ש"היה הנאשם מיוצג בידי סניגור, ישיב סניגורו לאישום", שזה כן שונה מהמצב הקיים, שהיום כתוב: "הנאשם יכול שתיעשה על-ידי סניגורו".
היו"ר דוד רותם
¶
אני חושב שכן. אני ראיתי כבר איך שופטים מדברים מעל הראש שלי ישירות לנאשם, ויכולתי לקום והשופט אמר לי: שב, אני רוצה לשמוע את הנאשם, אז אני רוצה שיהיה ברור שהוא מדבר אתי ולא עם הנאשם.
שרון ישי
¶
הערתי שצריך להפנות לשאלות, שלא יחשבו שזה מן כלל, שזה כאילו הכלל. את מבינה למה אני מתכוון?
היו"ר דוד רותם
¶
למה אתה לא רוצה שזה יהיה כלל? אני רוצה שזה יהיה כלל. חבר'ה, זה גם חלק מחינוך לשופטים, שיש סנגור מדברים לסנגור.
שרון ישי
¶
חשבתי שייקחו את המשפט הזה כשעצמו ויגידו: הסנגור ישיב לאישום, להתעלם מכל יתר התנאים והסייגים ששמנו – פשוט להוסיף "כאמור" בסעיף קטן (ב).
היו"ר דוד רותם
¶
כי אני לא רוצה לתת לשופט לדבר עם הנאשם ישירות, אתה לא מבין מה שקורה? הם קופצים לי מעל הראש. הם אומרים לסנגור: שב, והולכים ישר לדבר עם הנאשם.
יניב ואקי
¶
אני חושב שזה אינטרס של הסנגור לא פחות מאינטרס של בית-המשפט, שיתאפשר לו להשיב ולא להגיד - - -
היו"ר דוד רותם
¶
בוז'י, הנאשם לא צריך להגיד את האמת. מותר לו לכפור באשמה כשהוא יודע שהוא משקר, וזה לא עבירה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם תנהלו כמה ישיבות שאתם רוצים, אני רוצה בישיבה הבאה שלי נוסח מוכן, ולגמור את החוק הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
תודיעו לנו כשאתם מוכנים, עד שנשמע מכם לא נקבע דיון. תודה רבה, רבותי, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>