PAGE
33
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 538>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ב (24 בינואר 2012), שעה 9:00

<תקנות שמאי המקרקעין (אגרות), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

>
אייל אביטל - מנהל אגף תכנון תקצוב וארגון, משרד המשפטים

כרמית יוליס - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה מרלה - מזכיר מועצת שמאי המקרקעין, משרד המשפטים

נועה סרברו - משפטנית - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אוהד דנוס - יושב ראש, לשכת השמאים

נעמה מנחמי

ואג דורית

אתי אפלבוים
<תקנות שמאי המקרקעין (אגרות), התשע"א-2011>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום: תקנות שמאי המקרקעין (אגרות), התשע"א-2011.
נתחיל לקרוא את התקנות ואני מקווה שנסיים היום.

מקריאה: "תקנות שמאי מקרקעין (אגרות), התשע"א-2011

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8 ו-43(א)(5) ו-06) לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2011 (להלן החוק) באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

אגרות

1. ישולמו אגרות כמפורט להלן:

1. בעד בקשה להיבחן בבחינות לפי תקנות שמאי מקרקעין (בחינות), התשס"ו-2006

א.
בחינות מוקדמות, לכל בחינה.



382

ב.
בחינות סופיות, לכל בחינה



545"

כמה בחינות יש?

14 בחינות, מתוכן 11 משלמים אגרה אחת ו-3 זה הבחינות הסופיות.

382 כפול 11, זה בערך 4,000 שקלים ואח"כ 3 בחינות זה 1,500 שקלים. בקיצור 7,000 שקלים עולה להיות שמאי.

ועוד אגרת כניסה ללשכה שזה עוד 700 שקלים. בסך הכול זה 6,500 שקלים.

לא רע.

למה צריך לקחת כל-כך הרבה כסף על בחינות ביניים?

אם להסתכל בצורה כללית ואני אתמחר לפי כמה עולה האופרציה הזאת, אני יכול לומר שעל כל מספר שייאמר כאן אני יכול לשים מכפיל. אם אני יוצא מלכתחילה מנקודת הנחה שסך הכול ההכנסות שלי מביאות אותי למצב של גירעון של 72.5% - - -

לא, לא את התרגילים האלה לא עלי, את זה תעשו על מישהו אחר.
כמה עולה לך לבדוק בחינה? זה מה שמעניין אותי.

יש הבדל בין הבחינות. יש בחינה שהיא רק פתוחה. בבחינות המוקדמות זה רק שאלות פתוחות ואז הבדיקה של הבחינה עצמה עולה בסביבות 100 שקלים וקצת. יש לי פה את הנתון המדויק. זה הולך ונהיה יקר יותר בבחינה הסופית ששם יש 4 שאלות פתוחות שכל אחת מהן נבדקת על-ידי בוחן נפרד והעלות היא לכל בדיקה.

כמה עולה בדיקה?

כל שאלה זה חצי שעה.

אני עושה תמחור תוך כדי הליכה כי עד עכשיו לא נתבקשתי.

דיברתי על הנושא הזה בישיבה הקודמת. התמחור שלכם הוא מאוד פשוט, משרד המשפטים גם צריך להרוויח משהו.

ממש לא.

אז תסביר לי כמה עולה לי בחינה.

האופרציה של הבחינה זה לא רק הבדיקה עצמה. ברגע שאנחנו צריכים לעשות בחינה אנחנו צריכים להתקשר עם מרכז הירידים והם גובים מאיתנו כ-80 שקלים לאדם פלוס מע"מ. זה רק על הכסא שהאדם יושב בו בבחינה. זה לפני שאנחנו מתחילים לדבר.
יש לנו גם את האופרציה של המדריכים ששומרים על טוהר הבחינות ויש לנו סטנדרטים.

כמה הם עולים?

אני לא רוצה להמציא שקר כלשהו.

אני לא רוצה שתמציא שקרים, אני רוצה שתעשה לי חשבון. אני מודיע לך דבר אחד: לא תרוויחו אגורה אחת מעבר להוצאות. מעבר למה שזה באמת עולה לא תקבלו גרוש.

אני אגיד לך יותר מזה. אם מישהו לא יתייצב לבחינה ולא הודיע לכם, כל מה שעולה לכם זה הכסא והשומרים ואת זה לא תחזירו לו. את אגרת הבדיקה של 100 ומשהו שקל תחזירו לו כי לא הוצאתם את זה. זה אגרות לא לצורך רווח, שיהיה ברור.

אדוני, במסמך שהעברתי אליך העברתי גם פרוטוקול שמפרט את כל האופרציה של הבחינות והוא מדבר על כל מכלול ההתקשרויות שאנחנו צריכים לבצע עם גורמים שונים בשביל לאפשר את אופרציית הבחינות. בפרוטוקול מופיע הסעיף הראשון שבו אני מציין שאנחנו בפרוטוקול ועדת סקרים של משרד המשפטים, נספח ב1, אישרנו 1.861 מיליון שקלים לשנת 2011 לצורך המערך של הבחינות. מה שבוצע בפועל לצורך הפעלת מערך הבחינות האלה הוא 1.367 מיליון שקלים. זאת עלות ראשונה ראשית בכל מה שקשור להפעלת הבחינות. אני לא רוצה לזלזל בגוף הזה אבל אחת מהמשימות היחידות הוא למעשה קיום הבחינות. אני יכול להוסיף לזה את העלויות הנוספות. אני אתעלם מנושא המחשוב כי הוא לא רלוונטי לנושא של מערך הבחינות. מעבר לסכום הזה שציינתי יש עלויות כלליות של תפעול שהן כוללות בתוכן את התשלומים.

אתה יודע מה? אני לא מתכוון לאשר את התקנות. אני מציע שתוציאו את זה ממשרד המשפטים ותעבירו את זה ללשכת עורכי הדין, הם יעשו לכם את זה הרבה יותר זול. זה שאתם לא יודעים לנהל ואתם חושבים שהציבור צריך לשלם לכם, זה לא אצלי.

כמי שהתבקש להיות גורם מתווך מול לשכת עורכי הדין לנושא האגרות שלהם, אני יכול לציין שבלשכת עורכי הדין זה יעלה הרבה יותר.

באמת?

אני רוצה להגיד לך שבמשא ומתן יחד עם לשכת עורכי הדין, בכל מה שקשור לאגרות לעורכי דין זרים, הורדתי את התמחור מ-10,000 שקלים - - -

עזוב, עורכי דין זרים שישימו 200,000 שקלים, הם צודקים.

אני רוצה להגיד לך שאני מסתכל על זה בצורה שוויונית. גם במקרה הזה, כשהסתכלתי כאן על האופרציה הזאת הסתכלתי בצורה שוויונית, לא על עורך דין או על עורך דין ישראלי. האגרות הסטנדרטיות בלשכת עורכי הדין הן הרבה יותר גבוהות ממה שמבוקש כאן.

כמה עולה בחינה של לשכת עורכי הדין בסוף הסטאז'?

אני לא עורך דין אז אני לא יכול להגיד לך. באגרה השנתית הם גובים ויש להם עודף תקציבי.

הרי אתם רוצים 100% ריבית ל-3 חודשים.

לא, אנחנו נדבר על זה, לא הגענו לזה.

כבר דיברנו על זה ואתם לא תקבלו את זה.

אני אפתיע אותם, אני חושב שאתה צודק ויש לי הצעה ואני מקווה שהיא תהיה מקובלת גם עליך.

ריבית תהיה ריבית - - -

לא ריבית, אני לא רוצה להרוויח שקל אחד שחוק. אני גם יוצא מנקודת הנחה שבאגרות שלנו אנחנו מלכתחילה לא מכסים כמחצית מהעלות של הפעילות הזאת. זאת פעילות שמבחינתי היא מאוד יסודית וחסכונית ביחס לאופרציה כולה. אני אומר את זה לפרוטוקול כי אם הייתי חושב שהפעילות מוגזמת מבחינת הדרישות שלה, הייתי אומר לך את זה כאן בצורה שלא משתמעת לשני פנים.

ההצעה שלי היא הצעה שאנחנו נוהגים בה בגוף אחר שלנו וזה מאוד מצליח. ההצעה היא שעד תאריך מסוים הסכום שייגבה יהיה מוגדר כסכום מופחת. הרי אם הייתי רוצה לגבות אגרה שתממן לי את כל הפעילות, הייתי צריך לבקש מאדוני לאשר לי מעל 2,000 שקלים לראש. אני לא עושה את זה.

פעם אדוני העיר לי לגבי רשות הפטנטים, כשהצעתי למנכ"ל משרד המשפטים לא להעלות את האגרות בשביל לכסות את הגירעון, זה לא בסדר מבחינתי. אתה זוכר את ההערה שהערת לי?

מבחינתך זה בוודאי לא בסדר, אבל מבחינתי לא אאשר לך את זה. לכל אחד מאיתנו יש את התפקיד שלו. אתה צריך להעשיר את קופת המשרד ואני צריך לשמור על האזרחים.

מצוין.

ההצעה שלי, כדי לייצר קצת מתח מול הגורמים שאינם משתפים פעולה ונדרשים לשתף פעולה בשביל להגן על הרישיון שלהם הוא, שהתעריף עד 31 לינואר יוגדר כתאריך של אגרה מופחתת שאני ממליץ שתעמוד על סכום של 1,000 שקלים.

כמה הם משלמים היום?

843 שקלים.

אז למה לעלות את זה לאגרה מופחתת של 1,000?

מלכתחילה ביקשנו מהוועדה לבצע תיקון מאוד מדורג של האגרות כי ממילא הן אינן מכסות. גם התיקון שהגיע לכאן, כפי שהצהרתי בפניך במסמך הזה, עדיין זה משאיר אותי גירעוני בהיקף של 72.5% מבחינת הפעילות. אם לנסח את זה בצורה בוטה, בשלב הראשון משרד המשפטים מסבסד את הפעילות הזאת אבל בסופו של יום אגרות אחרות מסבסדות - - -

למה אתם לא נותנים להקים להם לשכה עצמאית? תרדו מהם, שהם ירדו מכם, יקימו את לשכת השמאים, כמו לשכת עורכי הדין ואל תממנו אותם בגרוש. למה אתם מממנים אותם? כי אתם רוצים לשלוט בעסק.

אני יוצא מנקודת הנחה שגם כשחוקקו את החוק לא היה ניסיון לבצע שליטה. אני יכול להגיד לאדוני לפרוטוקול שמנסים להוסיף למשרד המשפטים כל הזמן משימות חדשות ויחידות חדשות מגופים אחרים תחת הטענה שמשרד המשפטים הוא השטח הכי מתאים לנהל את כל התחומים.

אני כבר אומר לך: משרד המשפטים לא מתאים לנהל שום דבר במדינה הזאת. הוא בקושי מצליח לנהל את עצמו.

יפה. אני שמח שאני מצליח לבלום חלק מהניסיונות ולכן אני יוצא מנקודת הנחה שהיה תום לב כשחוקקו את החוק ונתנו משימות של פיקוח לגוף שהוא ראוי שיפקח. אני לא בטוח שאתה רוצה לחלוטין שהגוף הזה יפקח באופן עצמאי. לדעתי יש פה סוג של ניגוד עניינים. אני לא למדתי משפטים אבל - - -

כמו לשכת עורכי הדין שמפקחת על עצמה, זה בסדר גמור. הפיקוח של משרד המשפטים יש שם גם הרבה ניגוד אינטרסים. עזוב, הם יודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב. אני מוכן לקחת מכם את השמאים ולתת לכם את עורכי הדין.

אני מוכן להשאיר לך עוד 10 מיליון שקלים לקופת הכנסת כדי לא לקבל את לשכת עורכי הדין למשרד המשפטים.

כמה מתוך הבחינות, גם המוקדמות וגם הסופיות, הן בחינות אמריקאיות?

יש 6 בחינות אמריקאיות מתוך 14. יש עוד 6 בחינות שהן בחינות פתוחות ושתי האחרונות הן שילוב של רב ברירה ושאלות פתוחות.
בהקשר הזה אם נשווה ללשכת עורכי הדין, בבדיקות שהן רב ברירה, עלות הברירה היא הוצאה קבועה שלא תלויה במספר הנבחנים בבחינה.

בלשכת עורכי הדין הבחינה בכתב היא 420 שקלים והבחינה בעל-פה היא 100 שקלים. אלה הסכומים שאנחנו מדברים עליהם.

כאן, אדוני, יש לנו 1,750 עוסקים מול 50,000 אנשים בלשכת עורכי הדין. בלשכת עורכי הדין יש לך יתרון לגודל.

הרגע שמעתי שבדיקת הבחינה עולה אותה דבר.

רק לגבי השאלות הסגורות.

גם השאלות שהן מבחן אמריקאי נכתבות על-ידי מומחים שנדרשים לכתוב לנו שאלות מורכבות. אחד בודק את השאלות של השני ולכן אנחנו מחפשים את האיכות. איפה שניתן להקל על הנבחן מבחינה טכנית, אנחנו מאפשרים את זה כרב ברירה. השאלות שנכתבות כשאלות רב ברירה נדרשות להיות איכותיות לא פחות מהשאלות האחרות. אנחנו גם משלמים בהתאם למי שכותב את השאלות האלה. כדי לשמור על טוהר הבחינות אנחנו כל הזמן מתקשרים מחדש עם כותבי שאלות חדשים כדי שהשאלות יוחלפו ושחלילה לא ניתן יהיה לייצר איזה נייר קבוע שממנו ניתן להסיק שאלות קבועות. זה גם עולה כסף. ראוי מאוד שאנחנו נשלם כסף עבור כך כדי שלא תהיינה טעויות.

בחינות מוקדמות לכל בחינה – 382 שקלים; בחינות סופיות 545 שקלים לכל בחינה.

הבחינה הסופית היא בעל פה או בכתב?

הבחינה הסופית היא בכתב, הכול נעשה בכתב. יש שם שילוב של שאלות פתוחות ורב ברירה.

אני לא מתכוון לאשר את הסכומים האלה. אני מוכן לאשר לכם 282 לבחינה המוקדמת, מה שהיה עד היום. אני מוכן לאשר לכם 450 שקלים לכל בחינה סופית, למרות שהייתי צריך לתת את כל הבחינות הסופיות בסכום אחד. אם לשכת עורכי הדין יודעת לעשות את זה, גם אתם יודעים. אם אתם לא יודעים, תלמדו.

אני אומר לפרוטוקול שאני שמח לציין שגם כשהביאו לדיון את האגרות האלה, יצאו מנקודת הנחה שאנחנו לא גוף עסקי. התפקידים שאנחנו מצפים מהמזכיר ומכל אחד מהפקידים שיושבים במועצת שמאי מקרקעין, שנותנים שירות למועצה סמוכה שיושבים בה אנשים כאלה ואחרים, יעשו כמיטב יכולתם כדי לשמור על הרמה במקצוע ועל האיכויות שיש במקצוע הזה. לכן, גם כשהבאתי לך את הנתונים שמדברים על גירעון של 72.5% - - -

לא שכנעת אותי.

לא שכנעתי אותך, ולמרות זאת אני אגיד לפרוטוקול שאם באמת הייתי צריך לתקף מחדש את האגרות ולהביא אותן לאישור, אז הייתי צריך להכפיל כל אחד מהסכומים שמופיעים כאן.

לכן בא החוק וקבע שאתה יכול לתקף מה שאתה רוצה, אתה רק צריך שאני אאשר את זה. אני לא מתכוון לאשר את זה.

זה נכון.

אני לא אתווכח איתך אבל הייתי רוצה שתדע שברגע שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה מלכתחילה של גירעון באגרה עצמה, כל מצב שמפחית כאן – אני אנסח זאת בצורה בוטה – פוגע באזרח אחר שהוא לא שמאי, שהוא לא נבחן להיות שמאי ולמעשה יש פה סבסוד צולב. למיטב זכרוני גם אתה הערת לי על סבסוד צולב ועל הפגם בסבסוד צולב, אבל אני משאיר את זה לשיקול דעתך.

הייתי שמח אם היית מעלה קצת את הסכומים, אבל אני לא אתווכח איתך.

לא. אני עובר על חוקים אחרים ועל תקנות אחרות ואני רואה את הסכומים שם.

אני יכול להגיד שאם היו לי 50,000 שמאים אז הייתי מגדיל לעשות והייתי אומר לך שאפשר גם לשחק בשוליים. התפוקה השולית כאן היא מאוד גבוהה כי יש לי מעט מאוד שמאים.

יכול להיות, אבל אני חושבת שיש איזה קושי בעובדה שבשביל להפוך להיות שמאי במדינת ישראל, דווקא בגלל שיש כל-כך מעט, אתה משלם סכום מאוד מאוד גדול. 6,500 שקלים זה במקרה הטוב, אם לא נכשלת באף בחינה ואם לא הגשת ערר באף בחינה. זה סכום לא מבוטל בשביל אדם צעיר שעוד לא נכנס למקצוע. יכול להיות שזה אינטרס של החברה להגיד שאנחנו רוצים שיהיו מבחר של שמאים. שזאת לא תהיה גילדה, שכן תהיה תחרותיות במובן מסוים.

ואז הציבור יממן את זה? זאת החלופה.

ואז הציבור מממן את זה כי יש רק 3 שמאים.

שהציבור יממן. אני יכול לתת לך רשימה של דברים מיותרים שהציבור מממן מפה ועד הודעה חדשה.

לא נכנסתי למספרים כי אני לא חושבת שזה התפקיד שלי אבל יכול להיות שצריך גם לבדוק את מספר הבחינות ואת עלויות יצירת הבחינה שהן לא מבוטלות.

אני לא נותן להם עצות.

אני חושב שראוי לשאול את אוהד האם באמת העלות של כל בחינה ובחינה משמשת כחסם למקצוע הזה?

בוודאי שלא, לכל אחד יש 7,000 שקלים בשביל בחינות למועצת השמאים.

לדעתי, גם אם אתה תוזיל ב-1,000 שקלים וגם אם תוזיל ב-2,000 שקלים, אני לא חושב שזה מה שירחיב את המקצוע הזה.
לגבי העלויות ומה שנאמר כאן. אני חוזר ואומר שאנחנו מחויבים לכללים סטנדרטיים גם של תשלום. גם כשמועצת השמאים מביאה בקשה לוועדת הסקרים הראשית של משרד המשפטים, אז הבקשה נבחנת.
אגב, הצורך לרשום שאלות, לבדוק אותן ולתקף אותן, הוא תהליך מקצועי לחלוטין שלשמחתי הוא נעשה במועצה הסמוכה למשרד הממשלתי כפי שאתה מגדיר אותו, שהוא פחות יעיל. הוא נעשה בצורה מקצועית ושם נעשה הטיוב הזה. אני חושב שלטובת סדרי מנהל תקין לא ראוי יהיה שאני כאיש תקציבים ואפילו חשבת המשרד נעיר הערות כספיות שמדברות על הצורך להעמיק את האיכות בתוך הבחינות.

אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, הכול רשום בפרוטוקול.

מצוין, אני אמרתי את זה בכוונה.

יוצא מן הכלל.

אני מוכרח לומר שלא שכנעתם אותי בשום דבר למה הסכומים האלה. פשוט לא הצלחתם לשכנע אותי, אז את כל "הצהרות יום העצמאות" אתם יכולים להכניס לתוך הפרוטוקול. אנחנו נעמוד בסוף הישיבה, נשיר "התקווה" אבל את התקנות אני לא אאשר לכם.

בסדר גמור.

"2.
בעד בקשה לפטור מבחינה לפי כללי שמאי מקרקעין (פטור מבחינות), התש"ם-1979 – לכל נושא





164"

הסכום הקודם היה 138 שקלים.

אתה יכול להסביר לי?

מצידי שזה יישאר באותו סכום. אנחנו מדברים פה על תיקון ריאלי ולא מעבר לזה.

למה צריך על כל בחינה לשלם אגרה? אני מבקש לפטור את עצמי מ-4 בחינות. מה הבדיקה שצריך לעשות כאן?

כל בחינה שמבקשים ממנה פטור נסמכת על מסמכים שמביא הנבחן ומועברים למומחה שבודק אותם ומסתכל אם יש התאמה בין הבחינה שהמועצה עושה. אחרי זה זה מאושר גם בוועדת פטור מבחינות שנותנת לזה אישור סופי. זה אינו דומה למישהו שמבקש פטור מבחינה בכלכלה וצריך לבדוק את זה מומחה מתחום אחד לבין בחינה מדידה שבודק אותה מומחה אחר. זה דיסציפלינות שונות והמקצוע הזה מורכב ממספר תחומים שונים.

גם לא תמיד מספיק להסתכל שזה רק ציון עובר מאיזה מוסד שבו הוא למד את הבחינה. לפעמים צריך להסתכל גם על הסילבוס ועל השאלון שהוא נבחן בו. הבקשה לפטור מצריכה בדיקה משמעותית. זה לא רק שאתה מגיש גיליון ציונים ומקבל את הפטור. מעסיקים בשביל זה הרבה מאוד אנשים.

אני אציין רק שעלות שאלה בודדות מגיעה ל-300 שקלים. אם הבדיקה הזאת נעשתה בשעתיים אנחנו משלמים את ה-600 שקלים ועדיין הבקשה כאן היא לאשר 160 שקלים בסך הכול.

למה? יש לכם פה אפילו חברי ועדה שמקבלים 10 שעות גלובאליים לפי 253 שקלים. אין ספק, אתם מאוד נדיבים בתשלומים.

אנחנו לא נדיבים ואני יכול להגיד לך שהאנשים שמגיעים אלינו - - -

אנחנו לא מתווכחים, שמעתי. אתם רוצים את התקנות ה אלה, אתם חושבים שהן נכונות. אנחנו נמשיך.

אז מה הסכום שאושר?

הוא ביקש 138 שקלים.

"3.
בעד הגשת ערר על ציון בבחינה לפי תקנות שמאי המקרקעין (ערר ש\על בחינות), התשס"ב-2002




273 שקלים".
למיטב זיכרוני, סכום זה לא הופיע בתקנות הקודמות. נציין שלפי הסכומים שהעבירו לנו, לבוחן משלמים 253 שקלים לערר וכאשר מדובר בשאלות רב ברירה אז משלמים לו 380 שקלים לשאלה שהוגש לגביה ערר. אני מניחה שבלי קשר למספר האנשים שהגישו את הערר.

אם הערר שלי התקבל, אני מקבל את האגרה חזרה? צריך להוריד מהבוחנים הראשונים שהכשילו אותי.

אני חושב שאתה צודק. אני אומר את זה פה לפרוטוקול ולא אכפת לי אם זה נשמע פחות משתלב בדעות אחרות. אני חושב שאתה צודק. אם הערר התקבל ותהליך הבדיקה שאמור היה להיות מאוד איכותי מלכתחילה, כפי שתיארתי בחגיגות יום העצמאות קודם, אז אני חושב שאתה צודק. אם הערר התקבל, צריך להחזיר את התשלום.

תודה רבה.

בד"כ מי שמגיש את הערר זה אחד שלא עבר את הבחינה, זאת אומרת שהציון שלו מלכתחילה היה מאוד נמוך. כדי שזה יחזק את הגישה שלך, אני מבקש שבעקבות הערר לא הוסיפו לו נקודה אחת והוא נשאר כזה שלא עובר את הבחינה אלא אחד שבעקבות הערר שלו הוא עבר את הבחינה.

יש לי שאלה אליך: כמה צריך כדי לעבור את הבחינה?

60.

אני קיבלתי 72 והגשתי ערר.

אין כאלה.

אתה אומר שאין כאלה אבל אני אומר לך מה אני עושה. הגשתי ערר והעלו לי את הציון ל-74. לאמא שלי, זכרה לברכה, היה מאוד חשוב לתלות גיליון ציונים עם ציונים מאוד גבוהים. מה זה עניינכם? אם טעיתם בבדיקה הראשונה, לא מגיע לכם כסף על הבדיקה השניה, נקודה. לא חשוב למה.
אני מערער מ-72 ל-72 מ-31 ל-32, לא חשוב כמה. אם העלו לי את הציון בנקודה אחת זה אומר שהבדיקה הראשונה לא היתה נכונה. אי-אפשר לבקש ממני פעמיים כסף.

אציין שמבחינה מהותית אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שתיקון בנקודה בודדת – קודם כל יש תום לב בבדיקה. גם בוחן שבודק שאלה פתוחה הוא עדיין נותן משקל להסתכלות האישית שלו. אני גם יוצא מהנחה שהוא לא טעה אלא אולי הוא היה קצת טכני. הוספה של 1 נקודה כדי שאותו נבדק ירגיש טוב, היא לא תורמת לשאיפה שלך, שאם טעינו בצורה מהותית שפוגעת במישהו לעבור שלב – למעשה האנשים האלה רוצים לעבור שלב כדי לקבל את ההסמכה.

בסופו של יום, מי שעובד כשמאי בשוק, לא מקבל עבודה בגלל ציון בבחינות. אף אחד לא יודע את ציוני הבחינות, הוא מקבל עבודות על סמך הפרסטיז'ה שנבנה אצלו.

חדל מבצע קשקשת, חדל מבצע פלסף, אתה נותן לי פילוסופיות לא לעניין. זה בכלל לא עניינך. קיבלתי ציון ומסתבר שהציון שקיבלתי הוא לא נכון כי מי שבדק את הבחינה הראשונה, מאיזו סיבה טעה.

תלוי אם זה מובהק שזאת טעות. יכול להיות שזאת לא טעות מובהקת. יכול להיות שיש חילוקי דעות מקצועיים ויש מישהו שתפקידו לבדוק את הערר והוא חולק על הבודק הראשון.

תודה רבה, אז מה קובע?

ברור שהערר קובע.

תודה רבה, אז למה אני צריך לשלם אגרה אם טעו לי בבחינה?

יש מקום לחשוב על פיתרון כזה, אני רק אומרת שזה לא בהכרח טעות מובהקת של 1 ועוד 1 שמישהו כתב 3 ואחר-כך כתבו שזה 2. יכולים להיות חילוקי דעות.

עדיין, אם יש חילוקי דעות – בואי נלך ליותר קיצוני. הראשון הכשיל אותי והשני מעביר אותי ורק בזכותו אני הופך להיות שמאי. זה זועק לשמים. הרי יכול להיות מצב שאני לא ראוי להיות שמאי כי הראשון צודק.

אדוני, זאת הגישה שאני ביקשתי ממך.

מה שהוביל בכתיבת הדברים האלה זה לדאוג שקופת המועצה תהיה פחות גירעונית.

סליחה, תורידו לזה שבדק ראשון.

שילמו לשני בוחנים, גם לבוחן הראשון וגם לערר.

אבל הבוחן הראשון טעה. אם הוא טעה לא מגיע לא תשלום.

אדוני, אני לא יכול להלין שכר למישהו שעשה עבודה.

אבל הכיס שלי פתוח, שאני אשלם.

אדוני, אני מתחבר להערה האחרונה שלך שהיא בעצם מה שביקשתי.

ההערה שלי היתה רק כדי להראות לה את הטעות בפילוסופיה שאתם מנסים להעביר.

אנחנו מדברים על מובהקות של טעות. אנחנו מבקשים שאם הטעות גרמה לכך שאותו אדם לא עבר את הבחינה ובעקבות הבחינה הוא עבר, אז אנחנו מבקשים להחזיר לו את כל הבקשה של הערר. אם זאת רק בקשה של תיקון ציון, שכמעט אין מקרים כאלה - - -

אם אין מקרים כאלה אז אין לך בעיה אז מה אכפת לך שבכל מקרה שנתקבל ערר תחזיר את הערר. אין מקרים כאלה אתה אומר.

רציתי להתייחס למה שאמרת בראשית הדברים לגבי המקום של מועצת שמאי המקרקעין והצורך ברגולציה על זה. חשוב לי לומר לפרוטוקול וגם לאוזניכם שמה שהמועצה עושה במהלך הפעילות השוטפת שלה לא מתחיל להתקרב למה שבגינו נגבות אגרות.
למשל, המועצה קובעת כללים בעניין תקינה של שמאית בנושאים שונים של שומות מקרקעין. הכללים האלה בהחלט מכוונים את שמאי המקרקעין והתרומה שלהם לכל הענף המקצועי המאוד מיוחד הזה היא מאוד משמעותית. יש ועדת משנה למועצה, זה מאושר במליאת המועצה. שמאים מסתמכים על זה כשהם כותבים שומות, זה מגיע להתדיינות בבתי המשפט. המשקל שהשוק מעריך את התקנים האלה הוא מאוד מאוד גבוה. זאת דוגמה למשהו שהמועצה עושה ומשקיעה בזה הרבה מאוד זמן ולעיתים כסף וזה בכלל לא קשור לאגרות ששמאי מקרקעין משלמים או שהציבור בכללותו משלם.

תמכרו את זה, אל תיתנו בחינם.

אנחנו ממש לא רוצים למכור את זה.

אתם לא רוצים כי אתם יודעים שאם אתם תמכרו, אף אחד לא יקנה.

ממש לא מהטעם הזה. מהסיבה שאנחנו חושבים שיש צורך אמיתי במקצוע שיש לו משקל כל-כך משמעותי בחיי הכלכלה במדינה, שיהיה עליו איזה שהוא פיקוח של המדינה. משרד המשפטים הוא הגורם המתאים לעשות את זה. בשנים האחרונות אפשר לראות הרבה מאוד שינויים בהיקף פעילות המועצה של דברים שלא היו בעבר והמשקל שלהם והאינטרס הציבורי שבהם הוא מאוד חשוב ומאוד מכריע.

אפרופו מכריע, אזכיר גם את כל ההסדר של שמאים אחרים, שגם עליו לא נקבעה אגרה וזה שירות שהוא לגמרי לטובת הציבור ויש בזה פעילות בלתי פוסקת.

ביחס למה שדיברנו על בחינות, חשוב להדגיש שהבחינות עבור שמאי מקרקעין הן ממש לא דומות לבחינות של הסדרת עיסוקים אחרים. החוק עצמו, החוק הראשי וגם חקיקת המשנה קובעים פרוצדורות שלא קיימות במוסדות אחרים והפרוצדורות האלה עולות הרבה מאוד כסף: רכזי בחינות, בוחנים, הרכבים של ועדות ערר. הכול כאן הרבה יותר מורכב מאשר לבוא למבחן ולקבל ציון. על זה שלמה יוכל להרחיב.

הדבר האחרון שרציתי להדגיש זה באמת השוק המאוד מצומצם של השמאים. אדוני סבור שזה כן ראוי שהציבור ישלם. אנחנו יצאנו מתוך נקודת הנחה שאם אדם רוצה להיות שמאי מקרקעין והשוק הזה הוא מאוד קטן, אנחנו לא חושבים שזה נכון שדווקא הציבור יממן את כל הפעילות השוטפת ואת כל העלות של היותו שמאי מקרקעין. אנחנו חשבנו שזה כן ראוי שהוא יישא בנתח מסוים מהעלות הזאת. כמו שהסבירו כאן, זאת לא העלות המלאה. הקופה הזאת כבר שנים גירעונית ואנחנו חשבנו שהגיע הזמן לשנות אותה באופן שהיא תהיה קצת פחות גירעונית וזה מה שהוביל לקביעת התקנות.

סעיף 3 צריך לתקן שאם הערר מתקבל אז תוחזר האגרה.

מאחר שאני מניחה שהערר הוא על מספר שאלות אז נכתוב: "התקבל הערר או חלקו"?

כן.

בבקשה להירשם כמתמחה, 164 שקלים, בסדר גמור.

בקשה לאישור על סיום התמחות, ממי מקבלים?

מה זאת אומרת "או חלקו"? ואם זה לא גרם לא לעבור את הבחינה. הוא הגיש ערר על 8 שאלות, קיבלו שאלה אחת והוא עדיין נכשל.

כמה היה הציון שלו?

הוא עדיין נכשל.

כמה היה הציון שלו?

היה 40 והוא הפך ל-50.

היה 40 ותוקן ל-42. הראשון שבדק קבע ציון לא נכון ואני רציתי לערער כי לי חשוב שעל הקיר יהיה תלוי לי 42. למה שאני אשלם פעמיים?

אפילו לשיטתך, הראשון לא טעה בכל, הוא טעה ב-1% וב-99% הוא צדק.

מה זה חשוב, הערר התקבל? זאת אומרת שהבדיקה הראשונה לא היתה נכונה.

אז למה שכל הסכום יוחזר?

כי משלמים על בדיקה, לא משלמים לפי מספר שאלות. אם התקבל הערר שלי פירושו של דבר שהבדיקה הראשונה לא היתה נכונה, לכו תחייבו אותו. תחייבו את הבודק הראשון.

אם הוא בדק 10 שאלות ורק ב-5 הוא טעה, אז אל תשלמו לו על החצי שהוא טעה. אפילו לשיטתך זה לא מסתדר.

אני מקבל את העובדה שאמר לי התקציבאי שאנשים לא מערערים סתם על ציון. אם דוחים לו את הערר, אז אומרים לו: דוחים לך את הערר כי ממילא לא תעבור. אין ערעורים רק על הציון.

כרמית, כדי לסבר את האוזן. נניח שהגשתי ערר על ציון של 50 והגשתי על 10 שאלות. אם כל ה-10 היו מתקבלות הייתי מקבלת 60 והערר היה מתקבל ואז גם הייתי מקבל החזר אפילו לגישתך.

אבל, קיבלו את הערר שלי רק לגבי 9 מתוך השאלות האלה. בכל זאת, הערר שלי, גם אם צדקתי לגבי 9 מתוך 10 שאלות, הערר לא היה מופרך.

ב-9 שאלות את צודקת.

סליחה, רק שאלה אחת שלי התקבלה וכתוצאה מזה קיבלתי 61.

זה משהו אחר.

מה קורה אז? הרי רק שאלה אחת לא היתה נכונה.

הלוגיקה שאתה מציע לא מסתדרת עם הרציונאל של התקנות.

אבל הלוגיקה שאתם מציעים לא מסתדרת עם השכר הישר.

מה לעשות?

מה לעשות? אני אגיד לך מה לעשות. אני איישר לכם את השכל. אני צריך לאשר את התקנות האלה ואצלי עובד השכל הישר.

בוא נלך לשיטתך. אם בזכות הערר הוא עבר, יחזירו לו את כל הכסף. אבל אם הוא לא עבר, או אם זה לא משפיע - - -

העובדה שעבר או לא עבר לא משפיעה, רק אצלך היא משפיעה.

השאלה, האם טעו בבדיקה או לא.

אבל אם טעו רק בחלק?

אז מה? עדיין הוא היה צריך להגיש ערר בגלל שטעו, זה בדיוק העניין.

אבל אם צריך להחזיר לו, אז למה הכול?

כי אין סיבה שלא כי בדקתם לא נכון את הטופס הראשון.

אני אקריא את ההמשך של סעיף א' שהוועדה כבר אישרה.

"א.
בקשה להירשם כמתמחה


164 שקלים.

ואולם אם היה הכרח שמתמחה יתחיל את התמחותו אצל מאמן אחר, מפני שהמאמן הקודם נפטר או פשט את הרגל או הסתלק מן המקצוע, או מסיבות מיוחדות שלדעת יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו אינן מאפשרות לאותו מתמחה להמשיך בהתמחותו אצל המאמן הקודם ומצדיקות את פטירתו מתשלום אגרה, אין לשלם אגרה נוספת עם הגשת הבקשה כאמור בדבר התמחות אצל המאמן האחר, ובלבד שלא עברה חצי שנה מיום שהתמחותו הופסקה כאמור."

מה בודקים בסיום התמחות? מי נותן את התעודה הזאת?

את האישור הזה נותנים במועצה. בודקים שהוא הגיש את כל דוחות ההתמחות שהוא היה צריך להגיש.

לוודא שהוא לא עשה את ההתמחות בבריכה.

מי מגיש את דוחות ההתמחות, המתמחה או המאמן?

המאמן הוא זה שחייב להגיש.

יש לי מאמן מנוול והוא אימן אותי בבריכה והוא לא חותם לי. אני צריך לשלם על כל אישור שלו 164 שקלים?

זה לא על כל אישור אלא רק על אישור גמר התמחות. מאמן שינהג כך לא יקבל אישור לאמן.

היו"ר מאשר את 164.

"5.
בעד בקשה להירשם בפנקס לפי תקנות שמאי מקרקעין, התשכ"ג-1963
654 שקלים"

הסכום הקודם היה 561 ואני מניחה שזה קשור בעיקר לעדכון.

כן.

מה קורה אם הבקשה לא מתקבלת? הגשתי בקשה ולא קיבלו אותה. על פי הניסוח כאן אני משלמת על עצם הגשת הבקשה ולא על קבלה לפנקס. זה היה מכוון?

זה אגרת רישום בפנקס.

אפשר להגדיר את זה כאגרת רישום בפנקס על מנת שאנשים שהבקשה שלהם נדחית לא ישלמו את התשלום הזה?

אדם שהבקשה שלו לא התקבלה, זה בדרך-כלל במקרים שבהם הוא הורשע בעבירה והדיון במקרה שלו הוא יותר מסובך.

איזה דיונים?

יש לנו דיונים במועצה שכבר 4 פעמים המועצה דנה בעניינו של מישהו שיש לגביו עבירות משמעתיות כי הוא גם עורך-דין. העבירות שלו נדונו בכל מיני מחוזות של הלשכה ויש פסקי דין בעניינו. כל פעם הוא מבקש שישקלו עוד פעם את השאלה האם הוא יכול להירשם בפנקס שמאי המקרקעין. אנחנו הולכים ומבררים בלשכת עורכי הדין איפה עומד הבירור המשמעתי שלו. מתכתבים איתו באלף מסמכים. הבדיקה שלו הרבה יותר מסובכת.

אתה רוצה לדעת איך הגעת ל-72 מיליון שקלים גירעון – הנה שמעת.

אבל זה מה שקובע החוק. אם הוא עבר עבירה שמפאת נסיבותיה וחומרתה הוא לא ראוי להירשם - - -

אז צריך להביא את כל התיקים שיש לו. את יודעת, אני יושב בכמה ועדות.

אדוני, הוא לא מבין.

אם הוא לא מבין אז נדחה את הבקשה שלו. מה את רוצה, שאני אלמד אותך קורס איך עובדים? לא, אין לי כוונה כזאת.

לא, אני יודעת טוב.

את חושבת.

אני בטוחה.

דווקא הבקשות האלה שלא מתקבלות הם באמת הרבה יותר מורכבות. זה לא בקשות סטנדרטיות.

מה ההחלטה לגבי זה? נשאיר בקשה להירשם?

כן.

אז בעד בקשה לרישום?

כן.

הסכום של 654 שקלים אושר?

כן.

"אגרה תקופתית בהתאם להוראות שלהלן."
נזכיר שהאגרה הנוכחית עומדת על 828 שקלים.

"א.
לשמאי מקרקעין שבתחילת השנה בעדה משולמת האגרה הוא בעל ותק של עד 3 שנים











810 שקלים"
ב.
לשמאי מקרקעין שבתחילת השנה בעדה משולמת האגרה הוא בעל ותק של מעל 3 שנים











1080 שקלים

ג.
לעניין פסקאות משנה (א) ו-(ב) – ותק של שמאי מקרקעין יימנה מיום רישומו בפנקס; תקופות בהן היה רישומו של שמאי המקרקעין מותלה יבואו בחשבון לעניין מניין הוותק".

האם יש אצלכם את אותה פרוצדורה שיש בלשכת עורכי הדין שאדם יכול להפקיד את רישיונו?

להתלות, כן. הוא יכול להתלות מרצון.

האם זה נכלל במניין הוותק?

ההתליה נועדה לשמאים שרק הצטרפו למקצוע לקבל איזו החלטה יותר קלה. זה דומה להטבת מס שניתנת למי שסיים לימודים אקדמיים. זה לא תלוי בעצם העיסוק בפועל אלא איזו אפשרות לפתוח את הקריירה בצורה יותר קלה.

אני אסביר לך משהו: אני התליתי את רישיון עורך הדין שלי. בשלב מסוים אני אפרוש וארצה לחדש אותו. בתקופה הזאת לא עבדתי בה. עכשיו אני אפרוש וארצה לעבוד כעורך דין, זה יהיה להתחיל הכול מחדש.

ההנחה היא שמי שמתחיל מסיום הלימודים או לאחר ההסמכה זה השמאים הצעירים.

אני יכולה להבין את ההיגיון להפריד אבל אני קצת מתקשה דווקא לגבי אדם שלא עבד מסיבות אלה ואחרות, למה דווקא הוא צריך לשלם את האגרה. אדם שלא עבד והרישיון שלא היה מותלה, סופרים לו כאילו הוא עבד. מבחינה כלכלית מצבו פחות טוב לעומת אדם שכבר עובד 3 שנים.

מי שמתלים לו את הרישיון מבחינת אתיקה או בגלל עבירה משמעתית זה נחשב לו. אבל מי שפרש בעצם מהמקצוע, הפקיד את הרישיון ואומר שעכשיו הוא לא עובד 5 שנים - - -

וכמה הוא צבר, שנה, שנתיים?

צבר פחות מ-3 שנים.

אתה שואל האם אפשר לקחת בחשבון את ההיסטוריה שלו ואז להגיד שלחצי השנה הנותרת ועד 3 שנים הוא ישלם 820? זה נראה לי ראוי. סך הכול זאת הטבה ל-3 השנים הראשונות. אפשר לחבר את התקופות. נניח שהוא התלה את הרישיון אחרי שנתיים, כשהוא יבוא להירשם שוב ייקחו בחשבון את השנתיים והוא ישלם כמתחיל לשנה אחת קדימה. זה בסדר, זה גם ראוי. עדיין אפשר להתייחס אליו כמתחיל כי בעצם מסיבות שונות של חייו הוא היה צריך כנראה ללכת לעבוד בתחום אחר שבו הוא חשב שהוא ישכר יותר. זה נראה סביר.
כמובן, כל עוד זאת התליה מרצון.

כן.

"ד.
המבקש להירשם בפנקס במהלך שנה ישלם אגרה תקופתית יחסית בשיעור השווה למכפלת מספר חודשי השנה שנותרו מיום רישומו בפנקס עד חודש דצמבר של אותה שנה, בסכום האגרה התקופתית חלקי שתים-עשרה; לעניין זה, דין חלקי חודש כדין חודש שלם."

יש לי בעיה עם זה. איך הסעיף הזה חי עם הסעיף הבא? אני באתי להירשם בסוף דצמבר, מה אני משלם, את האגרה של ה-810 או בתוספת 100%. אני צריך לשלם רק לחודש אחד.

חודש אחד לאותה שנה.

חודש אחד לפי איזה תעריף? אני בא לשלם בדצמבר. שולמה כבר האגרה לתקופה שבין 30.9 לבין 31.12. זה אגרה פלוס 100%.

כאן מדובר רק על מי שמבקש להירשם בפנקס ועד שהוא לא ישלם הוא לא יהיה רשום והוא לא יהיה רשאי לעסוק.

מהי האגרה לאותה תקופה?

בסעיף ד' מדובר על אדם שעדיין לא רשום. בסעיף ה' הוא כבר רשום אבל עדיין לא שילם את דמי החבר.

ברשותך, אדוני, אני רוצה לחזור לסעיף ג'. לגבי הסכומים שרשומים פה, אנחנו השגנו על שיעור העלייה באגרה השנתית. הראינו במסמך שנשלח לוועדה שהמספרים הם גבוהים באופן מוחלט ואבסולוטי ביחס ללשכות אחרות וגם שיעור העלייה הוא של 30%. אנחנו יודעים שמועצת השמאים עושה עבודה מקיפה ונרחבת אבל אם המקצוע הוא מקצוע נחוץ אני לא חושב שנושא הגירעון צריך לעמוד במכלול השיקולים. השאלה עד איזה רמה שמאי המקרקעין צריכים להשתתף ואיפה הנושא של היחסיות ביחס לבעלי מקצועות חופשיים אחרים שנמצאים כאן ומוצגים אצלנו.

צריך לציין שהעלייה היא רק לוותיקים. לצעירים דווקא הפחתנו את האגרה ל-810 שקלים במקום 828 שקלים.

מה הבעיה של הוותיקים, עוד 300 שקלים?

זה עוד 300 שקלים. כשאתה משווה לרואה חשבון שהוא משלם ותיק הסכום הוא 702 שקלים ומודד מוסמך משלם 219 שקלים. עורך דין משלם 1,300 שקלים אבל הוא משלם גם את הביטוח המקצועי במסגרת הזאת.

הביטוח לא נכלל.

משלמים תוספת.

לשכת עורכי הדין היא גם הלשכה וגם המועצה. היא גם הרגולטור והיא גם האיגוד המקצועי. אצלנו אין את זה.

אתם רוצים להיות שווים לעורכי הדין? אתה מחזיר אותי עכשיו רטרואקטיבית לכל הפטנטים של עורכי הדין.

לא. אני לא נכנס לעניין הזה כי זה לא משהו שאנחנו אמורים להחליט בו, אם אנחנו נהיה כמו עורכי הדין. אנחנו חושבים שעליה של 30% היא עליה בשיעור שאינו מידתי.

72 מיליון שקלים עשיתם להם גירעון, אתה יודע מה זה? בגללכם, בגלל ה-250 שקלים האלה, נהיה גירעון של 72 מיליון שקלים. מה אתה אומר? אתה מבין איך אתה שם אותי בפינה? אני צריך פתאום להיות הסנגור שלהם.

בתחילת הדברים אייל הציע הצעה לתקן את העניין הזה. השאלה האם זה מקובל על אדוני?

זה בעצם הסעיף הבא.

בוא נשמע מה אתה מציע.

אני מדבר על התוספת של ה-100%. ההצעה שלי היא כזאת שנהוגה גם בתחומים אחרים. בעצם, המטרה היתה נכונה אבל האחוזים היו קצת מוגזמים. זאת לא חנופה, גם אני זיהיתי ש-100% זה אחוזי ריבית מוגזמים מידי. כשהציעו את ההצעה המטרה היתה לדאוג לכך שלא תהיה זילות והיה מצב שבו אנשים משלמים את חובותיהם הבסיסיים.

לכן הצעתי היא שעד ה-31.1, כפי שזה מופיע בחוק היום, זה יוגדר כעלות מופחתת שתעמוד על כ- 1,000 שקלים לאגרה של הוותיקים. מעבר לתאריך הזה, מי שישלם לאחר התאריך של ה-31.1 ישלם 20% יותר ולא משנה מתי הוא מגיע בשנה. אני אסביר למה: זה בדומה לרשות התאגידים והרישום לחברות. אני רוצה להגיד לאדוני שבאמצעות ההגדרה שזה תשלום מופחת ולאחר מכן תשלום רגיל – אגב, זאת היתה הצעה של אוהד, להקדים ולשלוח להם עוד באוקטובר את ההודעה כך שהם יוכלו להיערך לזה. מי שירצה לשלם את זה לפני הזמן - - -

מי שישלם לאחר ה-31.1 כמה הוא ישלם?

20% יותר. כך זה לא בריוני.

20% יותר על מה?

20% יותר על ה-1,000.

כלומר, הוא ישלם 1,200 שקלים?

כן, בצורה טכנית.

בקיצור, אתה מעלה להם את האגרה ל-1,200 שקלים.

לא, אני אומר את הדבר הבא: מי שמזלזל באופרציה ורוצה כן לעסוק כשמאי ולא משלם את האגרה - - -

אייל, אני רוצה לומר לך משהו. זה לא עניין של לזלזל באופרציה.

אגב, זאת הצעה שאוהד קיבל.

זה לא מעניין אותי שאוהד קיבל. אני רק רוצה שאתה לפחות תבין בהיגיון של מה שאתה אומר.
זה לא זלזול באופרציה. כל בעל מקצוע חופשי שוכבת לו ב-1 בינואר ערימה של חשבונות שהוא צריך להתחיל לשלם: שכר דירה, ביטוח וכל הדברים האלה. כולנו מכירים את בעלי המקצועות שקצת דוחים את ההכנסות מדצמבר לינואר. זה לא עניין של זלזול. או שאין לו מספיק כסף לשלם וגם זה קורה או שהוא שכח ולא הגיע בזמן. אז אתה מעביר אותו מ-31.1 עד 1.2 שמת עליו 20%.

אני חושב שאתם הייתם צריכים לעשות כך: אם זה שולם בתקופה שעד 31.3, תן לו את ה-1,000 שקלים. אחרי 31.3 תן לו 1,200 שקלים.

אדוני, זה מה שרצינו רק הבנו שהיתה בעיה עם הוראת החוק.

מבחינת החוק מועד התשלום הוא עד ה-31.1. אנחנו מבקשים שתהיה הצמדה בתקופה הזאת.

מקובל עליך שתהיה הצמדה? יהיה קשה לאופרציה להקדים את זה.

אין לי בעיה אבל אתם רק מסבכים את עצמכם. מי יעשה את חישוב ההצמדה? אתם נכנסים לתסבוכות. ומה אם זה יהיה מדד שלילי?

אני מקבל את מה שאתה מציע. כל הסכומים האלה ממילא צמודים למדד אז שם יהיו התיקונים ולא פה. באמת מבחינה עניינית יהיה קשה לטפל בזה. אם אתה רוצה ליצור האחדה או לאפשר למישהו תשלום מקוון – אני מרחיק לכת, אדוני, ומסתכל על השלב הבא שבו נאפשר לשלם דרך האינטרנט. לעשות מנגנון של תשלומים עם הצמדה על אופרציה של חודש חודשיים, לא נצא מזה.

כמה עולה המדד, בחצי אחוז?

זה 3% שנתי.

מבחינתנו, כל הסדר שמשפר את המצב הנוכחי.

בסדר.

רק להשוואה, מאחר וזה משהו שדומה ללשכת עורכי הדין, אז בלשכת עורכי הדין עד 20.1 התשלום הוא מופחת ועד ה-20.3 התשלום הוא רגיל. אחר-כך, אגב, אין להם ריבית והצמדות.

אני לא רוצה להגיב על לשכת עורכי הדין.

אז קודם כל בסעיף ב' אנחנו כותבים 1,000. האגרה לשמאי מקרקעין זה 1,000.

אני אשמח אם נגדיר את זה כאגרה מופחתת כדי ליצור את המודעות ולאחר מכן אגרה רגילה.

הכול יהיה, אבל בסעיף ב' אני חייב לכתוב שלשמאי מקרקעין האגרה שלו היא 1,000 שקל.

"שולמה אגרה בתקופה שבין 1.1 לבין 31.3 תשולם אגרה מופחתת בשיעור של 1,000 שקלים". "שולמה אגרה בתקופה שבין 1.4 לבין 30.9 – 1,200 שקלים".

מי שלא שילם עד 1.4 ישלם 1,200 שקלים.

נכון יותר לכתוב 1,200 ולכתוב שאגרה מופחתת תהיה לתשלום עד 1.3.

אין לי בעיה, זה מה שהם מעדיפים.

מה לגבי סעיף א'?

אנחנו חושבים שצריך לחול גם על השמאים הצעירים.

לגבי השמאים הצעירים, פה הצייתנות היא יותר גבוהה כי יש להם אינטרס להוכיח את עצמם. למרות זאת, כן נצפה מהם שגם עד מרץ הם ישלמו את ה-800 שקלים ומה-1.4 הם ישלמו 900 שקלים.

למה? אתה מכה אותם.

להם הייתי נותן עוד "גרייס".

אתה לא נותן להם אגרה מופחתת, זה לא פייר.

אז לא. סביר שהם לא יוכלו לעבוד במקצוע בלי התעודה. סביר שהם ישלמו. יש לך בעיה של צייתנות עם שמאים צעירים? אני בספק.

אם אתה נותן אגרה מופחתת לעשירים, אז בטח לצעירים מגיע.

גם אצלם זה נקרא מופחת. גם ה-1,000 הוא מופחת.

נעשה את זה 800 שקלים.

האגרה היא 810 ו-1080. המופחתת תהיה 800 והמופחתת של אלה תהיה 1,000 וזה מי שמשלם עד 31.3. אחרי 31.3 זה עולה ל-810 וזה עולה ל-1,200.

בסדר גמור.

אז בעצם אנחנו מבטלים את ה'.

כן. תעשי מה שאייל רוצה, שיהיה כתוב "אגרה מופחתת", כדי שהוא יהיה מבסוט.

בעצם אנחנו מתקנים את א' ו-ב'.

אנחנו מתקנים את א' ו-ב' ומוסיפים סעיף ג' עם האגרה המופחתת לתשלום במועד.

"ו.
הותלה רישומו של שמאי מקרקעין בפנקס על פי האמור בסעיפים 8א, 32, או 37 לחוק, ותמה תקופת ההתליה במהלך שנה שלא שולמה בשלה אגרה תקופתית, ישלם שמאי המקרקעין, כתנאי לחידוש רישומו בפנקס, אגרה תקופתית יחסית בשיעור השווה למכפלת מספר חודשי השנה שנותרו מתום תקופת ההתלייה עד חודש דצמבר של אותה שנה, בסכום האגרה התקופתית חלקי שתים-עשרה; לעניין זה, דין חלקי חודש כדין חודש שלם."

פה אני מוכרח לומר לכם שאני רואה אתכם פראיירים. אם אדם הותלה רישיונו מבחינה אתית, שישלם את האגרה ולא מגיע לו פרס.

אם הותלה רישיונו אחרי שהוא שילם את האגרה, כלומר, אחרי תחילת השנה, אז לא יחזירו לו את זה.

למה לא?

כי זה מה שכתוב בסעיף. רק אם החידוש מתבצע בשנה שלאחר מכן אז הוא יצטרך לשלם לעתיד - - -

אנחנו מדברים רק על החידוש ולא על מה שהוא שילם בהתחלה.

נכון. מההן ניתן ללמוד את הלאו. אדם שהותלה רישיונו בינואר, לא יחזירו לו את האגרה שהוא כבר שילם.

אבל אם היתלו את רישיונו בינואר, אני רוצה לחייב אותו לשלם.

על השנה הזאת הוא כבר שילם, מה לעשות.

ואם הוא לא שילם?

אני לא חושבת שיש סיבה לגבות ממנו כי הוא לא נחשב שמאי והרישיון שלו מותלה.

מה זה מעניין? זה עונש. זה כמו שתגידי לי שאם נכנסתי לבית סוהר ל-6 חודשים אז אני לא צריך לשלם רישיון נהיגה כי אני לא נוהג באותה חצי שנה.

אז אתה חושב שצריך תמיד לגבות ממנו, גם אם זה הותלה באמצע?

אם זה הותלה מבחינה אתית - - -

הותלה זה תמיד מבחינה אתית. יש עוד סיבות להתלייה?

כשאני מתלה את עצמי. אם אדם הותלה מבחינה אתית לחצי שנה והוא רוצה לחדש את הרישיון, שישלם את כל השנה. כך אני הייתי אומר.

אני נוטה להסכים איתך.

אני יודע. במה שאתה מרוויח אתה תמיד תסכים איתי ולא תיתן לי פילוסופיות.

ייאמר לזכותו שהוא הסכים איתך גם בדברים שלא היו לטובתו.

במה שיעלה לך כסף אז אתה תיתן לי הרצאה פילוסופית.

האם בעצם אנחנו לא עושים כאן איזה עונש מינימום? כלומר, אם רוצים לקנוס אותו, אז שיקנסו אותו במסגרת הדין המשמעתי.

אני לא שולח אותו לעשות שוב את כל הבחינות. אם אני נהג ושללו לי את הרישיון לתקופה של יותר מחצי שנה אומרים לי לעשות טסט מחדש. פה לא אומרים לו. אז מה, חצי שנה אני מחזיק אותך על תנאי? חבר'ה, זאת בעיה שלכם.

אתם רוצים לחשוב על זה?

אדוני, מה שאתה תחליט מקובל עלינו.

תודה רבה, אתם באמת מאוד נחמדים. אם אני מחליט לטובתכם אז זה מה שאני אחליט. הבנתי.

אתה מפרש אותי לא נכון. למרות שזה משעשע, אתה מפרש אותי לא נכון.

אני מפרש אותך בדיוק כמו שאתה. אם פה אני הולך להטיל עליהם גזירה אז אתה אומר: תחליט אתה, אני לא בעסק.

דווקא לא. זה לא בתחום הדברים שאני צריך להביע דעתי בהם.

זאת אומרת שאם היתלו עכשיו את רישיונו ל-3 שנים, אז אני אשלם 3 שנים?

כן, כי אני שומר לך את הרובריקה בפנקס.

זאת רובריקה מאוד יקרה.

אין שום בעיה. אני מוכן לעשות אחרת, אני מוכן למחוק אותך – אני שומר את הרובריקה כי אחרת תצטרכי לעשות את הבחינות מחדש.

ואז בכלל לא צריך את הסעיף שאומר מה קורה כשהוא רוצה לחדש, כי זה לא משנה. לפי זה הוא צריך תמיד לשלם.

בוודאי.

רק כדי להבהיר, זה לא חל על התליה מרצון.

בהתליה מרצון לא צריך לשלם.

אני לא מכירה את הדין המשמעתי של השמאים. בלשכת הדין, לדוגמה, יש הוצאה מהלשכה אבל אחרי 10 שנים גם אדם שהוצא מהלשכה יכול לחזור. יש משהו דומה אצל השמאים? איך הולך הדין המשמעתי של השמאים? יש התליות לתקופות ארוכות?
בסופו של דבר, אדם שהוצא מהשלכה ויכול לחזור אחרי 10 שנים, מצבו טוב יותר מאדם שהתלו את רישיונו ל-10 שנים.

זה נכון, אבל אין התלייה ל-10 שנים, זה בדיוק העניין.

לכמה שנים יש התליה?

אם אדם הוצא מהלשכה, הוא צריך לעבור את הבחינות מחדש.

אני לא חושבת.

בוודאי שכן. בלשכת עורכי הדין בוודאי שכן. הוא רשאי להגיש בקשה להתקבל מחדש ללשכה.

בסדר, נחשוב על הסעיף הזה.

"הצמדה למדד

2.
א.
סכומי האגרות שבתקנה 1 יתעדכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם מחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.

ב.
עדכון סכומים כאמור בתקנת משנה 0א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום העדכון הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ג).
ג.
סכום מעודכן כאמור בתקנת משנת (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חמישים אגורות יעוגל כלפי מעלה.

ד.
המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח תקנה 1, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו."
מועד התשלום
3.


א.
האגרות לפי תקנות אלה ישולמו עם הגשת בקשה מהבקשות המפורטות בתקנה 1(1) עד (5).

ב.
הופק שובר תשלום לתשלום אגרה תקופתית לאחר מועד תשלום האגרה לפי החוק, תשולם האגרה תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהופק שובר התשלום."

זה צריך להיות למעט האגרה המופחתת. בעצם זה למעט 6. בסדר, זה עוסק ב-1 עד 5.

אז בעצם לא מפיקים שובר חדש.

כל הסעיף הזה עוסק באגרה התקופתית אז כבר אין לשלם אותו תוך 45 יום.

הסעיף הזה נועד למקרים ששמאי מבקש להירשם באמצע השנה אז הוא לא צריך לשלם עד ה-31.1 אלא תוך 45 יום.

אז הוא ישלם את המופחתת. יחשבו לו לפי המופחתת. צריך לרשום את זה.

ממשיכה להקריא: "פטור מאגרות ודחייה

4. יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי, במקרים מיוחדים, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו הכלכלית של המבקש ובנסיבות אישיות מיוחדות, לפטור מתשלום האגרות לפי תקנות אלה, כולן או מקצתן, או לדחות את תשלומן."

גם האגרה השנתית?

לכאורה כן.

אני אציין שבתקנות אחרות כמו לגבי עריכת דין ונדמה לי שמאי ביטוח, כתוב "בנסיבות" ולא "במקרים" ורציתי לדעת אם יש לזה משמעות?

לא.

אז נשאיר "נסיבות" לצורך האחידות.

כמו כן רציתי לציין שביתר המקומות לא כתוב "בהתחשב בין היתר ביכולתו הכלכלית של המבקש ובנסיבות אישיות".

פחות או יותר אנחנו מכוונים למקרים האלה. או שזה נסיבות אישיות קשות או יכולת כלכלית.

זאת הסמכה של השר בחוק. זה נועד לכוון את שיקול הדעת של היושב ראש.

ממשיכה להקריא: "החזר אגרה
5.
שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המוקדמות או הסופיות כאמור בתקנה 1(1), ולפני שחלף המועד האחרון לרישום לבחינה מסר משלם האגרה למזכיר מועצת שמאי המקרקעין הודעה בכתב על אי התייצבותו לבחינה, תוחזר לו האגרה ששילם בעד אותה בחינה. "
אני אציין שבתקנות אחרות כמו לשכת עורכי הדין - - -

עזבי.

דיברת על זה לפני כן.

דיברתי על זה בתחילת הדיון אבל הם שכנעו אותי. הם משלמים גלובאלית, הם לא משלמים על כל בחינה.

כלומר, אם לא הצלחתי להגיע למועד של הבחינה, אני משלמת גם על הבדיקה? בלשכת עורכי הדין זה ארבע חמישיות.

את יודעת מה קורה אם הזמינו מישהו לדיון בבית משפט לתעבורה, התפנצ'ר לו האוטו והוא לא הצליח להגיע? הלך עליו היום.

לא חוזרים מכתב האישום?

לא חוזרים מכתב האישום.

ומה קורה אם הוא הודיע עד שבוע לפני הבחינה?

זה בכלל לא קיים היום וזה יפה שהכנסנו את זה.

זאת הוראה שנועדה להיטיב עם הנבחנים.

זה לא היה קיים, אנחנו הוספנו את זה כדי להיטיב.

בסדר, אבל בתקנות אחרות זה כן קיים.

בעצם המועד האחרון כאן הוא בעצם המועד שבו המועצה מתחייבת על מספר המקומות ונערכת לפי מספר הנבחנים שנרשמו. את העלויות היא מוציאה מראש ולכן בעצם נבחר המועד הזה. זאת גם פרקטיקה שנוהגת היום במועצה ואנחנו מעגנים אותה בתקנות.

"תיקון תקנות התשכ"ג
6. הפרק השישי בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ"ג-1963 – בטל."
מה יש בפרק השישי הזה?

אגרות.

תחילתן של תקנות אלה 30 יו מיום פרסומן. אתם יודעים מה התאריך היום?

24.1.

אתה מבין מה אתה עושה לי עכשיו עם האגרה המופחתת? התקנות האלה ייכנסו לתוקף בעוד 30 יום וזה יהיה בסוף פברואר. אתה צריך לשלוח לאנשים את ההודעות.

אני מניחה שהוא כבר שלח.

השנה כבר שלחנו.

אולי נדחה את האגרה התקופתית לשנה הבאה.

אז הנה, הרוויחו. הנושא הזה רק לשנה הבאה. זה כבר נשלח.

לפי איזה סכום?

843 שקלים.

של ותיקים?

אין אבחנה.

אז הוותיקים ירוויחו. שנה הבאה אנחנו מגדילים לכם את האגרה.

מה לגבי סעיף ו'? שלחת אותם לבדוק.

אני בעד שהוא ישלם. אם זה לא מרצון הוא משלם את האגרה.

אז אנחנו נעביר לכם נוסח.

מי בעד התקנות?

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>