PAGE
107
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/01/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 516 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ז' בטבת התשע"ב (02 בינואר 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 02/01/2012
הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן - מ"מ היו"ר
אורי אורבך
מיכאל בן-ארי
יצחק הרצוג
ציפי חוטובלי
אחמד טיבי
אברהם מיכאלי
אורי מקלב
יוחנן פלסנר
רחל אדטו
רוברט אילטוב
זאב אלקין
זהבה גלאון
משה גפני
ניצן הורוביץ
ג'מאל זחאלקה
ציפי חוטובלי
דב חנין
יואל חסון
יעקב כץ
יריב לוין
שלמה מולה
חמד עמאר
נחמן שי
זאב אלקין
מוזמנים
¶
>
עו"ד אורית קורן - משנה ליועמ"ש, משרד המשפטים
עו"ד עמי ברקוביץ - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים
עו"ד שרית שפיגלשטיין - משרד המשפטים
עו"ד גלעד סממה - יועץ שר המשפטים, משרד המשפטים
עו"ד דורון ברזילי - ראש לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין
עו"ד אורטל סיוון - עוזרת ראש הלשכה, לשכת עורכי הדין
עו"ד אשר אקסלרד - יו"ר מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין
עו"ד אודי ברעם - המועצה הארצית, לשכת עורכי הדין
עו"ד אירנה גלפנבויים - ועד מחוז דרום, לשכת עורכי הדין
עו"ד חווה קלמפרר מרצקי - חברת מועצה, לשכת עורכי הדין
עו"ד אביתר קנולר - חבר מועצה, לשכת עורכי הדין
עו"ד גלית רוטנברג - חברת מועצה, לשכת עורכי הדין
עו"ד עומרי ראיד - ועד מחוז הצפון, לשכת עורכי הדין
פרופ' מרדכי קרמניצר - סגן נשיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד עמיר פוקס - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד רובין שיימס - מנכ"ל עיקר - קואליציית ארגונים לזכויות העגונה ומסורבות הגט
עו"ד בת-שבע שרמן-שני - מנכ"ל יד לאשה
נסים עוג'ר - משמר חברתי
קצרנית פרלמנטרית
¶
אסתר מימון
<הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה. על סדר-היום הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2001, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש לנו חוק שנתון במחלוקת בוועדה, נצטרך לקיים דיון מעמיק וממצה. מונחת בפניכם גרסה חדשה, נוסח חדש, שיציג אותו ויבאר אותו חבר הכנסת זאב אלקין.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אני מבקש לא להפריע, לפחות ליושב-ראש הישיבה. הנוסח הוא נוסח, לדעתי, מרוכך ומלוטש. ואני מציע לכם, חברי, אותם חברים שנוהגים באופן אוטומטי כבר לקרוא כאן במליאה, בוועדות, במסדרונות ומתחת לכל עץ רענן שיש סכנה לדמוקרטיה, לא לצעוק סתם זאב-זאב, כי בסוף, אם חלילה יום אחד יגיע זאב, אף אחד - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
- - לכן אני מציע להיות מידתיים גם בתגובות וגם בטענות ולהיות ענייניים. ובסוף, כמו שנראה לי, הנושאים פה יוכרעו על חודו של קול, אז שכל אחד יבין על מה בדיוק הוא מצביע.
בכל אופן, אני אמרתי שחוק לא מידתי, לא חוקתי, רטרואקטיבי ופרסונאלי – לא בבית ספרי, בטח ובטח אם היועצת המשפטית תביע התנגדות נחרצת לסעיף כזה או אחר. אני ידוע כאדם שנוטה לאמץ את חוות-הדעת המשפטיות שניתנות.
אחמד טיבי
¶
תיכף אני אגיד לך.
- - - המסכנת את הדמוקרטיה, ולחילופי חילופין לחשוף מה המניעים שעומדים מאחורי כל סעיף, במיוחד בתיקונים השערורייתיים שהונחו על שולחן הוועדה ברגע זה. תודה, אדוני.
זאב אלקין
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לפני שאכנס לפרטים של הנוסח החדש שהונח על השולחן הבוקר, אני אתייחס לסיבה לכך שהנוסח השתנה. אתמול בבוקר העבירה אלינו, ליוזמים של החוק ולחברי הוועדה, היועצת המשפטית של הוועדה חוות-דעת מאוד מפורטת, שהתייחסה להרבה פרטים בהצעה, גם בנוסח הקבע וגם בפסקת המעבר. למדתי יחד עם חברי ושאר המציעים את חוות-הדעת לעומק, גם באנו בדברים עם היועצת המשפטית לחדד כמה נקודות. קודם כול, סיגל קוגוט, אני רוצה להודות לך, כי אני חושב שהתהליך הזה היה מאוד-מאוד מועיל. לא תמיד אנחנו אוהבים לקבל הערות מהייעוץ המשפטי, אבל כמו שכבר אמר היושב-ראש, אני כמוהו, שייך לאלה שמתייחסים לזה ברצינות, ואני חושב שחלק גדול מאוד מההערות שלך קיבלנו, וכתוצאה מזה נולד הנוסח החדש, ועכשיו אני אבהיר את הנוסח החדש.
קודם כול, אני אתייחס להסדר הקבע, ואחר-כך אתייחס לתקופת המעבר. הסדר הקבע שמוצע כאן, קודם כול לגבי הוועדה למינוי שופטים – בקריאה הראשונה הבאנו את הנוסח, שאומנם פתר בעיה שהצביעו עליה במהלך הדיון בהכנה לקריאה הראשונה, הנוסח של השני שלישים, והיה שינוי ביחס של הטרומית, אבל לאחר מכן גם בחוות-הדעת של סיגל קוגוט, ובעוד קולות שנשמעו שם, שמענו הערה מאוד-מאוד נכונה – מה קורה אם אין שני שלישים, איך הוועדה למינוי שופטים תוכל לתפקד במצב כזה. אומנם הנוסח של השני שלישים מבטיח הסכמות רחבות במועצת הלשכה, אבל הוא באמת לא נותן פתרון טוב, או שצריך להלביש עליו פתרון נוסף בשאלה מה קורה אם לא מגיעים להסכמה של השני שלישים. כתוצאה מעצה שהופיעה אפילו בחוות-הדעת שלך, והחלטנו לאמץ אותה, מופיע הנוסח החדש שמדבר על הסדר אחר לגמרי שמביא בדיוק לאותה תוצאה, אבל לא משאיר את הלשכה באוויר ולא משאיר את הוועדה למינוי שופטים באוויר.
הנוסח החדש מדבר על כך שהבחירות במועצת הלשכה, שעליהן דיבר חוק-יסוד: השפיטה, ייעשו בצורה מאוד פשוטה – תהיה רשימה של מועמדים וכל חבר מועצה יצביע עבור מועמד אחד בלבד. בהצבעה מסוג כזה תמיד יהיו שני אנשים שייקחו את מרב הקולות, מקסימום אם יהיו שניים שיקבלו אותו מספר קולות אפשר לעשות סיבוב חוזר כמו שעושים בהצבעות אחרות מהסוג הזה בפורומים שונים. בדרך כלל מה שיקרה שיהיו שני אנשים שיקבלו את מרב הקולות, ואני חושב שדי ברור שאם המצב הוא כפי שבדרך כלל בלשכה, אם יש שתי קבוצות די גדולות בלשכה, שיטה כזאת של הצבעה מבטיחה ייצוג לשתי הקבוצות האלה, אלא אם כן יש קבוצה אחת שכוללת בתוכה יותר משני שלישים, ואז גם בנוסח של הקריאה הראשונה הקבוצה הזאת יכולה היתה להכניס שני נציגים, אם הקונצנזוס הוא כל כך רחב.
זה ההסדר שאנחנו מציעים לגבי הוועדה למינוי שופטים. אני חושב שהוא הסדר ראוי. הוא מגיע בדיוק לאותה נקודה, כפי שרצתה להגיע הצעת החוק הטרומית, אבל פותר בעיני גם את הבעיה של הצורך בתהליך הבחירה, שחוק-יסוד: השפיטה מדבר עליו, וגם פותר את הבעיה שיכולה להתעורר, של הרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים אם תהליך הבחירה בלשכה ייתקע. זה לגבי הוועדה למינוי שופטים.
אני אוסיף ואומר שההסדר הזה, כפי שכבר אמרנו בדיון בהכנה לקריאה הראשונה, בסופו של דבר מעגן בחוק נוהג שהיה קיים בלשכה שנים רבות, לעתים רחוקות מאוד הופר. היו לפעמים ראשי לשכה שהיו יותר דורסניים והכניסו שני נציגים לוועדה למינוי שופטים, אבל בדרך כלל זה היה נציג מכל צד, כאשר כמובן מה שלא היה, שנציג לשכת עורכי-הדין, הוא או מישהו מטעמו, לא היה בוועדה למינוי שופטים, אלא אם כן הוא ראש לשכה שיש לו מועצה מאוד-מאוד לעומתית. אבל במצב הנורמלי ההסדר הזה מונע את האפשרות הזאת שראש הלשכה, שנבחר בתהליך דמוקרטי של כלל עורכי-הדין חברי הלשכה, יישאר בכלל בלי יכולת השפעה בוועדה למינוי שופטים.
מפה אני עובר לוועדה למינוי דיינים. לגבי הוועדה למינוי דיינים והקאדים - - -
זאב אלקין
¶
- - או אם היית מעיין בפרוטוקול, היית יודע שהוצע במהלך הדיון הזה למעשה להוציא מהדיון בחוק את כל הוועדות שהן וועדות של נציג אחד של הלשכה, ולכן נשארו ועדות של שניים. זה מה שיש כאן היום. זה קשור לא רק לקאדי מד'הב, אלא קשור לדברים נוספים שהיו בהצעת החוק המקורית.
זאב אלקין
¶
היתה הוצאה לפועל, נדמה לי. היו כמה דברים שדיברו על נציג אחד והם ירדו מסדר-היום. נשארו רק עניינים של שניים. לכן אין פה שום קשר לא בין קאדי לבין קאדי מד'הב, אלא השאלה היא כמה נציגים יש ללשכה.
לגבי שתי הוועדות האלה, בבדיקה שעשינו לפחות, ואני מקווה שאני לא טועה בהרבה, אף-על-פי שזה לא פשוט לאסוף כאן את כל ההיסטוריה, וגם שיוך מה זה אופוזיציה וקואליציה בלשכה הוא יותר קשה ממה שזה בכנסת - - -
זאב אלקין
¶
אוקיי. לגבי הוועדה למינוי דיינים ולגבי הוועדה למינוי קאדים, בבדיקה שעשינו – ויושב כאן אתנו גם חבר כנסת שיש לו ניסיון לא קטן בלשכת עורכי-הדין בתפקידים שונים, אז בטח הוא מכיר את זה יותר טוב ממני – בדרך כלל בשונה מההסדר בשופטים, ראש הלשכה והקואליציה שהיתה לצדו הם אלו שאישרו את שתי העמדות. בשופטים היה נהוג בדרך כלל להתחלף בין קואליציה לאופוזיציה, כפי שאמרתי היו ראשי לשכה שפעלו בצורה יותר דורסנית, אבל לגבי הוועדה למינוי הדיינים והקאדים, בדרך כלל ראש הלשכה יחד עם הקואליציה שלו לקחו את שני המקומות. ולכן ההסדר המוצע כאן למעשה מעגן את המסורת הזאת, אומנם עם מגבלה מסוימת על ראש לשכת עורכי-הדין. זה מופיע בנוסח שלפניכם. אם יש מועצה לעומתית מאוד מול ראש לשכת עורכי-הדין, והיא מצליחה לגבש שני שלישים כנגד המינוי שלו, מביאים את זה להצבעה, ואם אותו מועמד אלטרנטיבי זוכה בשני שלישים, הוא נכנס לוועדה ולא נציג לשכת עורכי-הדין.
עוד משפט אחד לגבי הסדר קבע. נשאלנו – וזה היה בשיח ציבורי במהלך כל החודשים האלה שהיה דיון בחוק הזה – מאיפה הרצון הזה לשנות את האיזון בין ראש הלשכה לבין המועצה. אני חושב שהדברים מאוד-מאוד ברורים. כל מי שמכיר – ודווקא חברי הוועדה הזאת מכירים מצוין, בזכותך, אדוני היושב-ראש – את הסוגיה הזאת שהמועצה של לשכת עורכי-הדין היא גוף מאוד-מאוד מורכב, שהוא לא בדיוק גוף ייצוגי שמייצג את כלל עורכי-הדין בארץ, אלא הוא בנוי על יסוד של אפליה מתקנת מסיבות מוצדקות --
זאב אלקין
¶
מה "לא"? כן.
- - הוא לא נבנה לפי המספרים. כל מי שמכיר את הגוף הזה יודע שהנציגות בו לא נבנתה לפי מספר המצביעים בלשכת עורכי-הדין אלא יש בו נציגות למחוזות, שנותנת עדיפות למחוזות הפריפריה, שיש בהם הרבה פחות עורכי-דין, על חשבון מחוזות שבהם רוב עורכי-הדין.
זאב אלקין
¶
אנחנו, בוז'י, פועלים למען הנגב והגליל, אבל בין פעולה למען הנגב והגליל לבין יצירת עיוות הבוחר יש הבדל. ראש לשכת עורכי-הדין הוא זה שנבחר על-ידי כלל עורכי-הדין שחברים בלשכה, ומכאן נובע הכוח שאנחנו מציעים להעניק לו. בדרך כלל, כפי שאמרתי, באופן מסורתי היה לו. וזה נכון לגבי כל ההסדרים. אגב, אני מודה ומתוודה שבמידה ולא היינו מוגבלים על-ידי חוק-יסוד: השפיטה גם בסיפור הזה של השופטים היינו מציעים הסדר דומה להסדר של הדיינים והקאדים. אני חושב שזאת הדרך הנכונה. אבל היות שבנושא של השופטים יש מגבלה של חוק-יסוד: השפיטה, ואנחנו לא רוצים לשנות אותה, ההסדר שם הוא שונה.
לגבי הוראת המעבר, אדוני היושב-ראש, ובזה אני אסיים. למעשה ההצעה של הוראת המעבר היא מאוד-מאוד פשוטה, והיא גם נובעת מסיבה מאוד פשוטה. הרי החוק הזה עלה לאוויר העולם במקביל לתהליך הבחירה בלשכה, וכבר אמרנו לא פעם ולא פעמיים שאולי היה מוטב לא לחוקק אותו – דברים שעובדים טוב בהסדרים ובמנהגים לא צריך לחוקק, אבל הוא עלה כי החליטו באופן גס ובוטה לשבור את המנהגים ולנצל גוף שהוא לא מייצג, כפי שאמרתי, לצורך שבירה של המנהג ועיוות ההחלטה הדמוקרטית של כלל עורכי-הדין. וזה מה שהביא לתהליך החקיקה.
זאב אלקין
¶
החוק הזה, כשהוא בא לדיון – למעשה נאמר גם בדיון הקודם שהיה כאן בוועדה – הרי יכולנו ללכת ולחוקק אותו. גם כשוועדת השרים דנה בו היא נתנה את דעתה על הסוגיה הזאת, שזה במקביל לתהליך הבחירה. יכולנו לחוקק אותו בתהליך בזק, ממש במקביל לתהליך הבחירה, ולהכניס אותו לתוקף ביום הבחירות ללשכה עצמה. סברנו אז, יחד עם יושב-ראש הוועדה, כלל היוזמים, שזה לא נכון לעשות מעין מרוץ סמכויות כזה בין הלשכה לבין הכנסת. יהיה לא נכון שהחוק ייכנס לתוקף ביום הבחירות עצמן, ולכן פנה יושב-ראש הוועדה - - -
זאב אלקין
¶
- - ביקש ממנה לדחות בשבוע את ההצבעה. אגב, לא היה שום צורך לקיים את ההצבעה כל כך מוקדם. לנציגים המכהנים עוד היתה תקופה מספקת לכהן - - -
זאב אלקין
¶
לא היה צורך להגיע לזה בכלל אם הלשכה היתה נוהגת אחרת, או יותר נכון מועצת הלשכה היתה נוהגת אחרת. בכל מקרה, אנחנו כאן מציעים פתרון מאוד פשוט, שניתן תקופה, אני מציע כחודש ימים - -
זאב אלקין
¶
- - ללשכה להיערך לבחירות מחודשות, וברגע שהיא תקיים בחירות מחודשות במסגרת ההנחיות של המחוקק, כמובן הנציגים החדשים שייבחרו הם אלה שיחליפו את הנציגים המכהנים.
משה גפני
¶
היות שאני לא מתמצא, אני רוצה לדעת האם יש קשר בין החוק שעולה היום כאן בוועדה לבין חוק גרוניס שעולה במליאה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
רגע. שנייה.
- - והדו-שיח הוא לא אתו. אני רק רוצה להסביר את מסגרת הדיון. כל אחד מחברי הכנסת ידבר שלוש דקות, כל אחד מהאורחים גם ידבר שלוש דקות, ולאור ריבוי הדוברים נא להקפיד על מסגרת הזמנים, ולא "עוד משפט אני מסיים", ולא "תן לי לסכם". שלוש דקות. אני פשוט מפעיל סטופר.
יצחק הרצוג
¶
מה שאנחנו רואים לפנינו זה אחד המסמכים המבישים והמבזים ביותר שראיתי מעודי, גם כמשפטן וגם כשאיש ציבור.
יצחק הרצוג
¶
זה אחד המסמכים המבישים ביותר שראיתי. ואני אומר את זה, חבר הכנסת אלקין: כולם יודעים שזה דיל עם ש"ס על הוועדה למינוי דיינים, ותוך כדי זה אתם מחללים את הקודש. אני אומר לראש לשכת עורכי-הדין, התוצאה תהיה שאנחנו נביא הצעת חוק לביטול לשכת עורכי-הדין. מה שקורה פה זו שערורייה שאין כדוגמתה. אין כדוגמתה. אתם משחקים בהליכי מינוי תקינים של טריבונל וגוף במדינת ישראל שמעמדו רם, באמצעות חילול הקודש, בתהליכים מבזים של קומבינות קטנות. כך זה נראה, וכך זה באמת. אתם צריכים לתת לש"ס דיינים, לא הצלחתם לעשות את זה, אז אתם קובעים הוראה מיוחדת לדיינים, לא מכבדים את חוק-יסוד: השפיטה, לא על דיינים ולא על קאדים, כאילו הם לא שופטים בישראל. זה מה שקורה כאן, זאת העסקה שנמצאת לפנינו. זה ביזיון שאין כדוגמתו.
אתה גם משחק פה עם עניין הרטרואקטיביות. כתבה לך היועצת המשפטית כמה זה פרסונאלי ורטרואקטיבי, אז אתה חושב שחודש זה באמת אמיתי? אתה חושב שאנחנו מטומטמים? זה פשוט מבזה הדבר הזה - -
יצחק הרצוג
¶
- - מבזה הדבר הזה.
אני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש, על פי סעיף 120 לתקנון, הסעיף שמוצע להוראות המעבר הוא נושא חדש, ואני מבקש להעביר אותו לוועדת הכנסת. זה נושא חדש והוא לא נדון.
יצחק הרצוג
¶
נכון. יש פה נושא של הדרת נשים. עוד פעם, כמה מדברים פה כולם גבוהה-גבוהה על הדרת נשים, אבל עושים הכול שבוועדה למינוי דיינים לא תהיינה נשים.
יצחק הרצוג
¶
והדבר האחרון זה שבירת הכלים. אתה מדבר על שבירת כלים? שנים בחרו כך. היה היגיון במבנה של האיזון הפנימי בלשכת עורכי-הדין. היה היגיון בין יושב-ראש למועצה לכל הגופים. מה שאתה עושה עכשיו, אתה מעוות ואתה משנה את הכללים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תודה רבה לחבר הכנסת הרצוג, שסיים טרם הזמן שהוקצב לו. תודה רבה לך. הוא הגיש בקשה לנושא חדש לגבי כל אחד מהסעיפים. אנחנו נפעל בהמשך היום. נצטרך להיפגש כנראה גם בוועדת הכנסת. הדובר הבא – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. שלוש דקות.
דב חנין
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חמורה ומסוכנת. מה שהקואליציה מציעה לעשות זה להדיח את הנציגים הנבחרים של לשכת עורכי-הדין. זה דבר חמור ביותר.
דב חנין
¶
לא על חשבון זמני. לא על חשבון זמני. מה שהקואליציה מציעה זה להדיח את נציגי לשכת עורכי-הדין, שנבחרו כחוק על-ידי הגוף שמוסמך לבחור אותם. תמיד באנו ואמרנו שאסור להתערב בהליכי הבחירות בשעה שהבחירות מתנהלות. עכשיו הקואליציה רוצה משהו חדשני – היא מתערבת בתוצאות הבחירות אחרי שהבחירות כבר הסתיימו. גברתי היועצת המשפטית, אם הדבר הזה הוא חוקתי, אין משמעות לדיבור על חוקתיות במדינת ישראל. אם הדבר הזה עובר את הכנסת היום, אין נורמה, אין דין ואין דיין. אתם עושים צחוק מכל כללי המשחק הבסיסיים ביותר של המשחק הדמוקרטי. אתם מכשירים כל שרץ, הטרף ביותר והמגונה ביותר. אין משמעות עוד לשום דבר, אם הדבר הזה עובר.
לשכת עורכי-הדין העזה לבחור שני נציגים שהממשלה רוצה להדיר רחמנא לצלן – גם ערבי וגם אשה – אז יש פתרונות לביבי נתניהו ולעושה דברו, חבר הכנסת אלקין: נכשלתי בבחירות, נבטל אותן.
המאבק הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא מאבק על העיקרון הבסיסי ביותר, שלא משנים את תוצאות המשחק אחרי שהמשחק הסתיים. את זה אפילו אוהדי כדורגל יודעים.
ההצעות שקיבלנו הבוקר הן משונות ביותר, ואני רוצה לעבור על ההסתייגויות שלנו להצעות האלה אחת לאחת. קודם כול, לגבי הוועדה לבחירת שופטים. מדוע למשל המנגנון המופלא שחבר הכנסת אלקין המציא יחול רק על לשכת עורכי-הדין ולא יחול על הכנסת? הרי גם בכנסת עשו את אותו תרגיל – הקואליציה בחרה גם נציג לקואליציה וגם נציג לאופוזיציה, ובכך היא הדירה מייצוג 50 חברי כנסת, כאשר מייצגים את הכנסת היום איש הימין הקיצוני, דוד רותם, מטעם הקואליציה, ואיש הימין הקיצוני, אורי אריאל, שהוא עוד יותר קיצוני, מטעם האופוזיציה. את אותו היגיון בסיסי שאומר: בואו לא נדיר 40% מהמוסד, צריך היה להחיל על הכנסת, אלא שכאשר רוצים לצפצף על כל העקרונות, כאשר רוצים להכשיר כל מהלך פסול, מגיעים לתוצאה שבה הרעיון המופלא הזה יחול רק על לשכת עורכי-הדין. למה לשכת עורכי-הדין כפופה לעקרונות שהכנסת לא כפופה להם?
לכן, אדוני היושב-ראש, ברמה הראשונה אני מציע למחוק את העיקרון החדש הזה, אבל אני מציע שאם מחילים אותו, יחילו אותו גם על הכנסת. שני הגופים הבוחרים יתנהלו באותה צורה. אחרת, גברתי היועצת המשפטית, עם כל הכבוד, זה דבר בלתי חוקתי. אי-אפשר ליצור הצדקה להפליה ולהבחנה בין שני גופים שהם גופים דמוקרטיים נבחרים.
דב חנין
¶
איך ההסתייגויות שלי יועמדו בפני הוועדה להצבעה אם הם לא יודעים על מה אני מסתייג? אני רק מנמק את ההסתייגויות, לא הנמקות כלליות.
דב חנין
¶
לגבי הוועדה למינוי דיינים. אדוני היושב-ראש, אם המנגנון שנבחר לוועדה למינוי שופטים כל כך מוצלח, למה שלא יחול אותו מנגנון על הוועדה למינוי דיינים וגם על הוועדה למינוי קאדים? התשובה היא מאוד פשוטה, כי בוועדה למינוי דיינים יש דיל פוליטי, שרוצים להבטיח בו אנשים - - -
דב חנין
¶
אני רק מסביר. שני משפטים, ובזה מסתיים הנושא הזה. יש דיל שרוצים להבטיח בו תוצאה שאי-אפשר להבטיח אותה כאשר נותנים איזה ייצוג למיעוט. רוצים להבטיח נציג של ש"ס, יודעים שזה לא יקרה, ולכן המציאו מנגנון ייחודי לוועדה למינוי דיינים שהוא שונה מהוועדה למינוי שופטים.
דב חנין
¶
זה בדיוק המצב. ולכן, אדוני היושב-ראש, את הדברים האלה, אני אומר.
אני רוצה לסיים בזה, ואני רוצה להפנות את זה גם ליועצת המשפטית: יש גבול להכשרה של שרצים, גברתי היועצת המשפטית. יש גבול להכשרה של שרצים - -
אחמד טיבי
¶
כל הכבוד, הוא נציג מכובד, אני רוחש לו הערכה, אבל בדיון חשוב כזה, ששמו שורבב אליו כאן, בתקשורת, בכל מקום - - -
אחמד טיבי
¶
הציבור וגם ציבור עורכי-הדין, חברי הכנסת – לציבור בכללותו היה חשוב לשמוע, ולו פעם אחת, עמדה של שר המשפטים בנושא כלשהו, לרבות נושא שנוגע אליו ישירות - -
אחמד טיבי
¶
- - בחוק שהוא אחד החוקים המבזים ביותר שהיו בכנסת השמונה-עשרה.
האמת היא שכל יום, אדוני היושב-ראש – דב חנין, גם לקחת לי את זכות הדיבור וגם מפריע לי – אדוני היושב-ראש, הכנסת השמונה-עשרה, כל יום שהיא מתכנסת היא סכנה לדמוקרטיה. והוועדה הזאת, כמעט כל הצעה שמגיעה אליה לאחרונה, היא הצעה אנטי דמוקרטית בעליל. הוועדה הזאת והחוקים שמביא אלקין & company, חבר הכנסת אלקין & company, הם מביישים ערכי יסוד בדמוקרטיה.
אחמד טיבי
¶
כן, כן. מה קורה כאן? לראשונה נבחר בבחירות דמוקרטיות נציג ערבי ללשכה אחרי שהיתה הדרה. יש כאלה שאמרו שנעשה צדק, יש כאלה שאמרו שזו העדפה מתקנת, אבל אלה היו בחירות הוגנות. והבחירות שלו ושל עמיתתו, הנציגה השנייה, שהיא אשה, היו לשלוש שנים, והם בחירות באיגוד. לשכת עורכי-הדין היא איגוד. ממתי ממשלה שולטת באיגוד? באיזה משטרים ממשלות שולטות באיגודים? בדמוקרטיות?
מי מאפשר את השליטה, את הקונטרול הזה, את שליחת הידיים באיגוד? א', ההנהגה החדשה עצמה, וזה חמור ביותר. ב', ילד הכאפות שלמד איך לחבוט ולאגרף בכנסת השמונה-עשרה. לא מעניין אותו כלום – יש לו שר, יש לו ממשלה, והוא צריך לעשות מה שמבקשים ממנו אלה שנותנים לו הוראות. לשלוח יד בכל ארגון, בכל גוף, ויהי מה, גם לבטל בחירות --
אחמד טיבי
¶
- - ואם אפשר רטרואקטיבית לבטל את הבחירה ההיסטורית של נציג ערבי שהוא גם ראוי.
הסעיף הזה של דיינים וקאדים - - -
אחמד טיבי
¶
מה זה? אתם נותנים בידי יושב-ראש לשכת עורכי-הדין למנות שני נציגים וגופים אחרים לבחור את הנציגים. מי אתם בכלל? מה זה פה?
ניצן הורוביץ
¶
תודה רבה, אדוני. כרמל, אתה פה יושב בראש ישיבה שבה מונח על השולחן אחד הדילים המסריחים בתולדות המדינה. זה דיל שבו הקואליציה שלכם במפורש, אפילו לא ממצמצת ולא מסתירה את הרצון להבטיח רוב לימין הקיצוני בוועדה לבחירת שופטים ושליטה מוחלטת של החרדים בוועדה למינוי דיינים. והקאדים והערבים כמו תמיד - - -
אחמד טיבי
¶
תלמד מה זה להכליל – חרדים, ערבים. אתה שומעים "גפני" – קופצים. הוא אומר לכם: נגד. הוא נגד. מההתחלה הוא נגד.
ניצן הורוביץ
¶
אני פשוט חייב להתחיל ישיבת ועדה בראשותי, אז רק בשני משפטים. לצורך קיום הדיל המסריח הזה מעניקים פה סמכויות דיקטטוריות לראש לשכת עורכי-הדין, דורון ברזילי, שנמצא כאן. תתבייש. אני חושב שאתה צריך להתבייש בעניין הזה.
ניצן הורוביץ
¶
הוא צריך לא לקבל את הדבר הזה. הוא לא צריך להסכים לדיל הזה.
דבר שני, כופים הדחת נציגים שרק נבחרו: רחל בן-ארי וחאלד זועבי, שבחרו עורכי הדין לפי כל הכללים, ודבר שלישי, וחמור לא פחות – מדירים את הנשים בפעם הראשונה מהוועדה למינוי דיינים.
ניצן הורוביץ
¶
סליחה, אני אומר את המלים. אני בדרך כלל לא מתבטא ככה, אבל כשאתם מביאים חוק כזה, אי-אפשר להימנע ממלים כאלה, כי זה בדיוק מה שאתם עושים. זה בדיוק מה שאתם עושים. לקחת חוק, לעשות ממנו פלסתר. מה שנקרא "משפח במקום משפט". זה בדיוק הדבר הזה. אני קורא לוועדה הזאת לדחות את החוק הזה בשעט נפש.
דורון ברזילי
¶
בוקר טוב לכולם. ראשית כול, אני רוצה לומר לכם שאני, כראש לשכת עורכי-הדין, סבור שמדובר בחוק נכון, חוק טוב, חוק ששומר על ערכי הדמוקרטיה, חוק שיציג גם את לשכת עורכי-הדין, גם את הציבור הרחב - - -
דורון ברזילי
¶
אני חושב שהחוק הזה עושה סדר בלשכת עורכי-הדין. ואני יכול לומר לכם שבאמצעות החוק הזה קולם של חברי לשכת עורכי-הדין וקולו של הציבור שהשתתף או שהיה בבחירות לשכת עורכי-הדין – קולו יישמע.
אני יכול לומר לכם שאנחנו כלשכה נהיה ערוכים לחוק הנוכחי, ובתוך חודש ימים נוכל להיערך לעניין הזה.
רק מבחינת הסדר הכרונולוגי של הדברים אני רוצה לשים דברים על דיוקם, ולאחר מכן אני אתייחס גם לעניין של הדיינים.
דורון ברזילי
¶
- - היתה פנייה הרבה לפני שהיתה פה בחירה של המועצה את שני נציגי הלשכה. רוח הדברים היה שהחוק הולך להשתנות במתווה שנוצר היום. היתה פנייה מכנסת ישראל לשנות ולהמתין עד שהחוק יחול. משום מה, והמועצה ושיקוליה עמה, בחרה להריץ את בחירת נציגי המועצה בהקדם האפשרי, הרבה מעבר לזמן שהיתה יכולה. המועד פוקע ב-6 לדצמבר, עם זאת היא בחרה כבר באוקטובר לקיים את הבחירות של הנציגים - - -
דורון ברזילי
¶
זה דבר אחד. דבר שני, גם לגבי הרטרואקטיביות של הנציגים. הנציגים של הלשכה הנוכחיים, הכהונה שלהם היתה אמורה לפקוע ב-6 לדצמבר, בפועל היא פקעה ב-3 לדצמבר. זאת אומרת, שגם הנציגים הנוכחיים, הכהונה שלהם פקעה אולי בתקופה קצרה יחסית, אבל התהליך הזה כבר נעשה. כבר היו תקדימים בעניין הזה, ואל תזרו פה חול בעיני כולם ותאמרו - - -
דורון ברזילי
¶
הנה. גם היום אומרים: אנחנו מקצרים תקופות. הכהונות לא - - - מקצרים תקופה. בסופו של דבר הרעיון קיים.
דורון ברזילי
¶
דבר נוסף, לעניין הדיינים – שמעתי פה על תרגילים ועל דילים ועל כל מיני דברים. אני מודע לבג"ץ שהוגש, אני מודע לארגוני הנשים, אני חושב שמלכתחילה היתה אמורה להיבחר אשה, ומבחינת הדיינים, אני מבחינתי, אעשה הכול שתיבחר אשה לתפקיד הזה מטעם הנציגים מטעמי.
דורון ברזילי
¶
אני אומר שוב: אחת מהנציגות בוועדה למינוי דיינים תהיה אשה ראויה, נכונה, ואני בטוח שכולנו נברך.
ציפי חוטובלי
¶
חשוב לי לומר שהנושא של אשה בוועדה למינוי דיינים לא צריך להיות טובה שעושה ראש לשכת עורכי-הדין. מחר בבוקר יהיה ראש לשכת עורכי-דין אחר. הדבר הזה צריך להיות מעוגן בחקיקה. ולכן החוק הזה צריך לכלול בוועדות נציגה אשה בוועדה למינוי דיינים. בקוניונקטורות הפוליטיות הנוהגות עכשיו יש רוב חרדי בוועדה למינוי שופטים, ויש לזה השלכה מאוד משמעותית לגבי נשים.
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהדבר הזה, אסור לו שיעבור. בתקופה הזאת שבה כולם מדברים על הדרת נשים. עם כל הכבוד עשו כאן מדברים שהם זוטי דברים - - -
משה גפני
¶
מה השאלה, מה זה. כל מה שהיא אומרת אני מסכים. גם מאחזים ביהודה ושומרון ועד אני לא יודע איפה. אחרי זה יבואו אלי בטענות.
שלמה מולה
¶
אדוני היושב-ראש, קודם כול צריך לקרוא לחוק בשמו. היום יושב-ראש הקואליציה אלקין בוחר את נציגי לשכת עורכי-הדין. זו המשמעות של החוק. כל יתר הדברים זה אקרובטיקה שאין לה שום משמעות. אני בא בטענות, לא לקואליציה, אני התייאשתי מזה, אני בא בטענות דווקא אל נציגי משרד המשפטים. באמת, אתם אמורים להגן על ערכיה של המדינה הזאת, כשומרי הסף, לומר את דעתכם, לפעמים גם בניגוד לשר שלכם. אני לא יודע כשאתם רואים את הצעת החוק הזאת מה אתם אומרים. אני לא שמעתי, אני מחכה לשמוע.
שלמה מולה
¶
אדוני, הרי התכנון להתלבש על בחירת שופטים ודיינים במדינת ישראל זה מהיום הראשון לכהונתה של הקואליציה הזאת.
כמו שאמר דב חנין, גם כשבחרו את נציגי האופוזיציה כאן בכנסת חברו להם חברי הקואליציה, הם ידעו – יש את אורי אריאל שהוא נציג האופוזיציה, אבל אנחנו יודעים היום שהוא נציג הקו-אופוזיציה.
זאב אלקין
¶
שלמה מולה, אתה יודע כמה נציגים מסיעתך הצביעו לאורי אריאל ולא לרוני בר-און? תאמין, אתה לא רוצה לדעת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
המבחן היותר גדול זה כמה חברים בקדימה מצביעים יותר פעמים עם הממשלה מאשר אורי אריאל.
שלמה מולה
¶
יפה. אז אני רוצה לבוא ולהגיד שאם חבר הכנסת אלקין הוא קוסם, הוא יודע בדיוק להיות מתחת למעטפה בבחירות חשאיות, שיאמר לי. אני לא יכול. אני שומע אותו בא ואומר - - -
שלמה מולה
¶
בסדר. אני רוצה לבוא ולהגיד לך: שמע, דורון יקירי, תחזור בך, תשחרר אותנו מההצהרות שלכם, ונמאס לנו מהלשכה הזאת, ואני מצטרף אל דעתו של חבר הכנסת בוז'י הרצוג. בסופו של דבר הלשכה תבוטל בקדנציה שלך. ואני מבטיח לך, כל עוד יהיה בכוחנו, אנחנו נבטל את הלשכה הזאת, נעביר את הסמכויות למשרד המשפטים, כמו שהיה בשנות ה-50. אתם לא תעשו מבחנים למועמדים להיות עורכי-הדין, אתם לא תחזיקו אותנו - - -
אורית קורן
¶
בחוק-יסוד: השפיטה, ובהמשך לו גם בחוק הדיינים ובחוק הקאדים, הותוותה הדרך שבה ייבחרו בישראל שופטים ויתר נושאי המשרה השיפוטית. מלאכת הבחירה הופקדה בידי ועדה שכוללת נציגים נבחרים של שלוש רשויות השלטון ושל הארגון המקצועי של עורכי-הדין, שמפאת התפקיד המרכזי שלו בעולם המשפט, בין היתר מחמת העובדה שהוא בוחר את נציגיו לוועדה לבחירת שופטים, ראתה הכנסת לנכון לחוקק אותו אפילו בחוק.
מדובר בהרכב מאוזן בקפידה, שבידיו הופקדה המלאכה החשובה והרגישה של בחירת שופטים ונושאי משרה שיפוטית נוספים. ולכן כל שינוי ששוקלת הכנסת לערוך בו, ממילא צריך לעשות בזהירות, לאחר בחינה יסודית ומתוך שכנוע עמוק בנחיצות שלו.
ברי שאין אלה פני הדברים במקרה הזה. הצעת החוק הזאת, שנידונה היום בוועדה מעידה על עצמה בצורה ברורה ומובהקת שהתכלית שלה אינה אלא שינוי בדיעבד של תוצאות הבחירה ושל כללי הבחירה של נציגי הלשכה. וזאת רק מן הטעם שתוצאותיה של הבחירה אינה נושאות חן בעיני חברי כנסת אלה או אחרים. מדובר במהלך שבו הכנסת, שנציגיה מכהנים כחברים בוועדה לבחירת שופטים מנצלת לרעה את הסמכות שלה לחוקק חוקים כדי להשפיע על זהות החברים האחרים בוועדה ולהשפיע על יחסי הכוחות בוועדה.
התפירה המדוקדקת של הצעת החוק על-פי הצרכים הנקודתיים נלמדת כבר מכך שאין המדובר במהלך רוחבי ואחיד, פרי תובנה עקרונית לגבי הדרך המיטבית שבה ישתקף רצונם של עורכי-הדין בבחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים. בעוד שהמתווה שמוצע לבחירת נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים מתיימר לחתור לשיקוף טוב יותר של הרוב והמיעוט במועצת הלשכה, הרי שהמתווה שמוצע לבחירת הנציגים בוועדות הדיינים והקאדים חותר בדיוק לכיוון ההפוך בנותנו כוח מכריע בידי ראש הלשכה, ובידיו בלבד.
ביטוי קיצוני אפילו יותר של המניע הפרסונאלי של הצעת החוק הן הוראות המעבר. הדרך המקובלת והתקינה להחלת שינויים במנגנוני בחירה בכלל, ורגישים כמו במקרה זה בפרט, היא החלה כלפי מערכת בחירות עתידית. כאן מוצע להחיל את ההסדר החדש על אתר, תוך הדחה של נציגים שנבחרו על-ידי מועצת הלשכה רק לפני מספר שבועות והוריה על עריכת בחירות מחדש לפי כללי משחק חדשים שמתווה הצעת החוק.
גם כאן כמובן מדובר בהוראות מעבר שונות ביחס לכל אחת מן הוועדות, הכול על-פי התוצאות הקונקרטיות שמבקשים להשיג מציעי ההצעה אשר לנציגים שייצגו את הלשכה באותן ועדות.
עצם המהלך של הדחה של הנציגים המכהנים הוא מהלך מאוד בעייתי, הוא פוגע במעמד הייחודי שניתן ללשכה בחוק, בחוק-יסוד: השפיטה וגם בחוקים שמסדירים את הדיינים, ובאוטונומיה שלה לנהל את העניינים ובזכות של החברים שלה לבחור ולהיבחר. התערבות כזאת של המחוקק בהליך הבחירה של מועצה שמייצגת ציבור לשם השגת תוצאה פרסונאלית וביטול רצון הבוחרים פוגעת בתקנת הציבור וחורגת מהתפקיד הרגיל של הכנסת כמחוקקת נורמות כלליות.
לגבי ההצעה שנוגעת לוועדה לבחירת שופטים, למעשה היא מקבילה מנקודת מבט שלי להצעת החוק המקורית שעלתה בקריאה הטרומית, שבה היה מתווה מעט שונה ובעייתי יותר מבחינת חוק-יסוד: השפיטה, אבל מכוון לאותה מטרה של נציגות של רוב ומיעוט. ולכן אני חושבת שעמדת הממשלה, כמו שהיא באה לידי ביטוי בהחלטה של ועדת השרים לחקיקה היתה לתמוך בהצעת החוק המקורית, ולכן אני לא רואה - - -
אורית קורן
¶
אני אבהיר. אני אבהיר.
הצעת החוק הטרומית עלתה כשהיא קבעה שהנציגים, לפחות בוועדות שיש בהן שני נציגים של הלשכה, אחד יהיה ראש הלשכה ואחד יהיה נציג של המועצה. ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, והוגש ערר על ההחלטה הזאת, שחזרה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, ואז הוועדה החליטה לתמוך בהצעת החוק. אבל היא החליטה לתמוך בהצעת החוק בנוסח שעמד לנגד עיניה, ונדמה לי שהנוסח שנמצא כרגע בפני הוועדה, למעט בהיבט של ההסדר הפרוספקטיבי לגבי הוועדה לבחירת שופטים, הוא הסדר שונה. הוראות המעבר בכלל לא היו קיימות באותו מועד, ולכן אין עמדת ממשלה לגבי הוראות המעבר.
אורית קורן
¶
בהיעדר עמדה של הממשלה בנושא הזה, הרי שלפי תקנון הממשלה, הממשלה מתנגדת להוראות המעבר.
לגבי ההסדר באשר לוועדה לבחירת דיינים, הרי שהוא - - -
אורית קורן
¶
הסברתי ואני אחזור עוד פעם. הממשלה לא קבעה עמדה לגבי הוראות המעבר, משום שהן לא היו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חבר הכנסת אלקין, אתה מייצג פה את הקואליציה. מה ההערה שלך? חבר הכנסת אלקין, מה ההערה שלך?
זאב אלקין
¶
אמרתי שאני מכיר עמדת ממשלה ברורה כאחד מהיוזמים, היא רשומה בפרוטוקול, והיא אפילו לא מחייבת אותי בתיאום של הצעת החוק. רשום שם מאוד פשוט – "לתמוך". אם היועץ המשפטי לממשלה או מישהו ממשניו רוצה לשנות את עמדת הממשלה , הדרך ידועה. צריך לפנות - - -
זאב אלקין
¶
צריך לפנות לשר המשפטים. אם הוא יחשוב כמוך – אני אשמח גם לדעת מה שר המשפטים חושב מנציגו – אם שר המשפטים יחשוב כמוך, הוא יביא את זה מחדש לוועדת השרים לחקיקה, היא תקבע עמדה.
גלעד סממה
¶
לגבי הגשת ערר כזה או אחר, או בקשה לדיון חוזר, כמובן כפי שגברת קורן אמרה, היתה החלטה של ועדת שרים תחילה להתנגד להצעת החוק. הוגש ערר ולאחר מכן הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק. יש לי כאן את ההחלטה של ועדת השרים.
גלעד סממה
¶
אני אסביר. בהמשך התגבש נוסח לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית על-ידי המציעים, הנוסח הזה הובא גם לידיעת היועץ המשפטי לממשלה וגם לגברת קורן. שר המשפטים התבקש להעלות את הנושא לוועדת שרים. הוא סבר שאין מקום להעלות את ההצעה חזרה לוועדת השרים. לאחר מכן, הוא גם קיבל - - -
גלעד סממה
¶
סליחה רק רגע. סליחה, חבר הכנסת מולה. לאחר מכן הוא כן הרי עיין גם בחוות-הדעת של משרד המשפטים וגם בחוות-הדעת של היועצת המשפטית לוועדת החוקה. הוא כן חשב שצריך לעשות תיקונים כאלה או אחרים. התיקונים האלה נעשו. אתמול בלילה, אחרי שקיבלנו את הנוסח המחודש, נחה דעתו לגבי הנוסח. הטרידו את שר המשפטים שני דברים עיקריים: האחד, זו הסתירה שהיתה עם חוק-יסוד: השפיטה, הסתירה הזאת כבר הוסדרה, ועכשיו הוסדרה לדעתי אפילו יותר טוב. כרגע הוא מנגנון יותר טוב. הדבר הנוסף שהטריד את השר זה שהוועדה לבחירת שופטים תפעל בהרכב חסר, ולפי הנוסח הקיים לא יהיה מצב כזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
שנייה. אתה עדיין לא שואל. אני רק רוצה לסכם את דבריך בשביל להבין. אין לכם שום כוונה לבקש דיון מחדש בעניין? אם תגיד לי שיש כוונה או חשיבה או שאתם רוצים זמן, נפסיק את הדיון.
אורית קורן
¶
אני רוצה לחזור ולחדד שעמדת הממשלה נקבעת על-ידי ועדת השרים לחקיקה. הנוסח שהיה לנגד עיני ועדת השרים לחקיקה הסדיר את ההסדר שאנחנו עוסקים בו בדרך שונה לחלוטין. ככל שזה נוגע להסדר הפרוספקטיבי של אופן הבחירה של נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, בעיני התמיכה של הממשלה שהיתה בהצעת החוק המקורית נמשכת גם לגבי הנוסח הזה, שהוא נוסח חלופי ובמובנים מסוימים פחות בעייתי מאשר הנוסח המקורי.
לגבי הוועדה לבחירת דיינים, הנוסח שהיה בהצעת החוק המקורית היה שונה בתכלית, הוא היה נוסח שבדומה לנוסח שהיה לגבי הוועדה לבחירת שופטים, קבע איזה מנגנון של בחירה של יושב-ראש הלשכה ושל המועצה, נוסח שמשמעותו הוא איזו הבטחה של איזון כוחות בין מיעוט ורוב בלשכה. כרגע הנוסח שונה בתכלית, משום ששני הנציגים של הלשכה מתמנים על-ידי יושב-ראש הלשכה, כך שהנוסח הזה לא היה לנגד עיני הוועדה.
מה שלחלוטין לא היה לנגד עיני הוועדה הן הוראות המעבר, ולכן העמדה שלנו, של הממשלה, שאין עמדת ממשלה לגבי שני הפריטים האחרונים האלה. ולפי תקנון הממשלה, כשאין לממשלה עמדה, משמעות הדברים היא שהממשלה מתנגדת.
אורית קורן
¶
כפי שציין עוזר השר, היועץ המשפטי לממשלה פנה אל השר וגם היה מנומק בנושא הזה. הוא הציע שהנושא יעלה בפני ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, וכפי שציין עוזר השר, השר החליט לא לעשות זאת.
יצחק הרצוג
¶
בגלל שהנושא כל כך רגיש, בשביל ניקיון הדעת, לאור ההערות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אני חושב שאדוני צריך להפסיק את הדיון ולבקש מהממשלה להביא עמדה בתוך שבוע.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
סליחה. עם כל הכבוד לכל הפקידים במשרד, מי שמייצג את עמדת הממשלה זה השר. זה הכול.
זאב אלקין
¶
- - - ולכן אם שר המשפטים יחליט לכנס את הוועדה ולדון מחדש על פרט כזה או אחר, זה יכול לקרות.
זאב אלקין
¶
אני כיושב-ראש הקואליציה – אדוני יושב-ראש הוועדה – אני כיושב-ראש הקואליציה מכיר המון חוקים בכנסת שוועדת השרים אישרה חוק במתכונת אחת, הם השתנו לאחר מכן.
אורית קורן
¶
אני רק רוצה לומר שבסופו של דבר המתווה בכללותו, כמו שבא לידי ביטוי בהצעת החוק הנוכחית, משבש את המתווה כמו שבא לידי ביטוי בחוק-יסוד: השפיטה ובחוקים האחרים, בכל הנוגע לדרך המאוזנת והנציגות המאוזנת של הרשויות השונות במסגרת הוועדה לבחירת שופטים. ומשכך, ובהתחשב במכלול ההיבטים, ובראשם היבט ההדחה של הנציגים המכהנים, הוא הסדר שמעורר בעייתיות גם במישור החוקתי.
נחמן שי
¶
אני רוצה לומר כמה דברים חשובים. לדעתי ההופעה והדברים האלה שנאמרו על-ידי נציגת היועץ המשפטי לממשלה חתמו את הדיון היום.
נחמן שי
¶
די. די. די. נו, אחמד, אתה לא מוכרח להפריע לכל אחד. הדברים האלה חתמו את הדיון היום. חתמו אותם. אני מבקש ממך, זאב, תהיה מספיק אמיץ בשביל להודיע: אני עוצר, הולך לבדוק שוב פעם ולפשפש בעניינים האלה ולבדוק את עצמי - - -
נחמן שי
¶
לפשפש זו מלה יפה. זו גם מלה יפה וגם הצלחתי לבטא אותה כולה ולא הפסקת אותי באמצע כמו שעושה ראש הממשלה לחבר שלי לפעמים...
נחמן שי
¶
יצא לי.
גם אני מסתמך פה, אני מסתכל פה על חוות-הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, שעוד לא הגענו לדון בה. כל הדברים האלה מחזקים את זה שהממשלה סטתה פה ממסלול עבודה תקין ואימצה הצעת חוק שלא צריך ללכת אתה. זה לא אסון, קורים דברים, צריך להתיישר לפי הקו הנכון. והקו הנכון הוא לעצור את זה, לחזור הביתה, לעשות שיעורי בית ולבוא עוד פעם לוועדה. מה שאתם עושים עכשיו זה להפוך סדרי בראשית.
אני מאוד מצטער על ההופעה שלך דורון, אני ציפיתי, כעורך-דין דווקא, שאתה תעמוד מאחורי חוות-הדעת האלה, אבל אתה כנראה באמת התחייבת למי שהתחייבת לעשות פה איזה עסקה מאחורי הקלעים, ועכשיו אתה חייב לעמוד מאחוריה. תיקח גם אתה את דבריך בחזרה, תתיישר מאחורי הדברים האלה ותחזור בך. בחרתם, אמרתם את דבריכם. בעתיד - - -
נחמן שי
¶
אבל היה תהליך והתהליך הסתיים, ואי-אפשר לפתוח אותו מחדש, ולא משנים את הכללים מחדש. לכן אני - - -
נחמן שי
¶
הסיכום שלי הוא: עצרו את הדיון פה, תחזור הביתה תבדקו את עצמכם, תגיעו להסכמה, תאזינו היטב-היטב לדברי המשפטנית שלכם עצמכם ותשנו את דעתכם. תודה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אני יודע. רגע, אני פונה אליכם עכשיו. מאחר שהוגשו בקשות לנושא חדש על כל אחד מהסעיפים, אנחנו עוברים לדיון שיתחיל ב-11:15 בוועדת הכנסת.
משה גפני
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכיוון שלא למדתי משפטים, אז אני אינני מבין בדיון המשפטי שהתנהל כאן.
משה גפני
¶
לא, אני לא מתכוון ללמוד. אם יהיה לי זמן, אני אלמד תורה. אין לי זמן, לצערי הרב, מה אני אעשה. אני לא מבין בוויכוח המשפטי שהיה עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועם אלקין, שהוא גם כמעט עורך-דין, אז אני לא מפקח על העניין הזה.
אני רק רוצה להעלות פה עניין - - -
משה גפני
¶
אני מבקש להעיר משהו אחר לחלוטין, שקרה כבר אתמול בלילה. אני לא הבנתי. האמת היא שגם חבר הכנסת מקלב וגם אני לא הבנו מה קורה פה. למה התעכב חוק גרוניס?
משה גפני
¶
ולכן, מה שקרה אתמול בילה חיזק אצלנו את העמדה שיכול להיות שאנחנו טועים, אבל אני רוצה להעלות את זה כאן בוועדה. אני לא מבין בוועדה למינוי שופטים, בגלל שלא למדתי משפטים, ואני בוועדה למינוי דיינים גם בקושי מבין, אבל נבחרו שני אשכנזים בוועדה למינוי דיינים.
משה גפני
¶
נבחרו שני אשכנזים, ואז פתאום התברר שכנראה יש קבוצה שלא יכולה לסבול את זה, וצריך למנות ספרדי - -
משה גפני
¶
- - אחרי שאתמול הם החליטו שבאיזה ועדה שהקימו בירושלים, שלא יהיה רב אשכנזי חרדי. ואותו דבר גם עשו בוועדה למינוי דיינים, נציגי בית הדין הגדול, כשנבחרו שני דיינים ספרדים לראשונה מאז קום המדינה.
יש איזו מגמה – ואגב, אני לא מתכוון לאלי ישי, זה לא הוא, ואני לא מתכוון למי שאתם חושבים שאני מתכוון – יש קבוצה שפשוט רוצה שהחרדים האשכנזים לא יהיו קיימים בכל המינויים האלה. היא לא רוצה אותם בירושלים, היא לא רוצה אותם בוועדה למינוי דיינים, היא לא רוצה אותם כיושבי-ראש מועצות דתיות - -
משה גפני
¶
- - נבחרו חמישה רבני ערים חדשים, כולם ספרדים, אף אחד לא אשכנזי. ואני לא מבין את כל ההתנהלות הזאת, לא הרב מקלב ולא אני. אנחנו לא מבינים למה היה צריך לעכב את חוק גרוניס, שהוא חוק נכון. למה היה צריך לעכב אותו? רק בגלל שנבחרו שני אשכנזים לוועדה למינוי דיינים? אז מה? הרי אנחנו לא נגד ספרדים או נגד אשכנזים. הם נבחרו.
משה גפני
¶
נכון, מכיוון שאני מעיר את תשומת לבה של הכנסת ושל ועדת החוקה. הולכת להיות פה מגמה, והמגמה הזאת היא מסוכנת מאוד. זה אותו דבר בראשי מועצות דתיות, זה אותו דבר בבחירת רבני ערים, זה אותו דבר בוועדה למינוי דיינים.
משה גפני
¶
תהיה עדה שלא תהיה מיוצגת.
אגב, שלא תהיה טעות, נבחרו חמישה רבני ערים ספרדים, שנלחמתי עבורם בוועדת הכספים, הם מקבלים משכורת רעב והשר לענייני דתות לא דואג להם. מבחינתי אין הפליה.
משה גפני
¶
למה את מפריעה לי, את והדרת נשים? תעשי לי טובה, תעזבי את האשכנזים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, נעשה פה מעשה חמור. זאת מגמה של קבוצה, שאני יודע להצביע עליה, אני יודע מי היא.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אנחנו נצביע נגד החוק הזה, לא בגלל שאנחנו נגד, לא בגלל שאנחנו בעד. אנחנו רואים פה מגמה. המגמה הזאת היא מגמה מסוכנת.
משה גפני
¶
למה מדברים על החרדים? חצי מראשי הישיבות הם ספרדים. בבית המשפט העליון אין אפילו ספרדי אחד. בסגל האקדמי במדינת ישראל 7% הם ספרדים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חברים, אנחנו יוצאים להפסקה. הדיון יחודש ב-11:40. כולם עוברים לוועדת הכנסת – מי שרוצה כמובן.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:50.)
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תודה רבה, אנחנו מחדשים את הדיון. ועדת הכנסת החליטה לפני מספר דקות לדחות את הבקשות השונות להגדיר את השינויים בהצעת החוק - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
- - כנושא חדש. ולכן אנחנו נתקדם בדיון עד להכרעה ברביזיה. בבקשה לרביזיה של חבר הכנסת אחמד טיבי בוועדת הכנסת. חבר הכנסת זחאלקה, אתה דיברת?
ג'מאל זחאלקה
¶
כבוד היושב-ראש, המערכת הפוליטית צריכה לעבוד במסגרת הכללים הדמוקרטיים שהיא קבעה, ואי-אפשר, בלתי מתקבל על הדעת, לא הוגן, לא דמוקרטי, לא יאה, לא מכובד – כל שמות התואר השליליים אפשר להדביק למהלך שבו היו תוצאות של בחירות, שלא מצאו חן בעיניך, ואתה משנה את כללי המשחק.
יש כאן מהלך של הדחה של נציגים נבחרים, ושלא ייספרו לנו סיפורים. יש דברים שמוטב שלא ייאמרו. אם יושב-ראש לשכת עורכי-הדין אומר את המשפט הבא – אני לא יודע איך הוא עומד בפני שופטים בכלל – הוא אומר: אנחנו קיצרנו בשלושה ימים את כהונתם של החברים הקודמים בוועדה למינוי שופטים, את אלה אפשר לקצר בשלוש שנים. ממש היקש לוגי. הוא אמר את זה.
ג'מאל זחאלקה
¶
אני חושב שאף אחד לא סופר אותו. יש פה פיחות של מעמדו. אם היה אומר את זה אדם – בלי לפגוע באף אחד – אם חס וחלילה, חס וחלילה, פרופ' קרמניצר היה אומר דבר כזה, כל התקשורת היתה מלאה, החדר היה נסער. אבל ככה מתייחסים אליו, למעמדו ולשיטה שבה הוא נוהג בלשכת עורכי-הדין.
ג'מאל זחאלקה
¶
לא חשוב. בלי לפגוע באף אחד, באמת לא אישי, בחדר מהדהדים דבריו של ספירו אגניו על אלה ששינו את כללי המשחק, בלי שם התואר – אלא השורש נבלה, מעשה נבלה, ולא מה שאמר ספירו אגיניו, המלים המפורשות – שינוי כללי המשחק באמצע המשחק זה דבר לא מקובל והוא מקומם.
דבר שני. הפוליטיקאים – זו לא פעם ראשונה, זה כבר מנהג – מאותה סיעה, אותם אנשים, הביאו את חוק מופז.
ג'מאל זחאלקה
¶
כך קראו לו, לא חשוב. אני לא רוצה לקרוא לזה "מופז", אבל הביאו חוק כזה כרצונם. עכשיו האינטרס הפוליטי שלהם שיהיה רבע ולא שליש של פורשים. האינטרס הפוליטי שלהם תהיה ששיטת הבחירות היא כזאת ולא כזאת. הרי אנחנו לא נולדנו אתמול - -
ג'מאל זחאלקה
¶
- - אני חושב שלא מדובר במהלך הזה.
אני רוצה להגיד לך: לך תלמד ממצרים. 30 שנה ניסה מובארק לשנות את ההרכב של בית המשפט העליון במצרים והוא לא הצליח, פשוט לא הצליח. המשפט במצרים שמר על עצמאותו באמצע דיקטטורה. גם נאצר לא הצליח וגם סאדאת לא הצליח, עכשיו הליכוד יצליח.
ג'מאל זחאלקה
¶
לא במצרים, פה. אתם הולכים להצליח. זאת הבעיה, אני אמרתי שהליכוד רוצה לתפוס את השלטון, לא להיות בממשלה. מה זה לתפוס את השלטון? כל השלטון. אתם רוצים שהפקידות תהיה ליכודניקית, אתם רוצים שבית המשפט יהיה ליכודניקי, אתם רוצים הכול בצלמו ובדמותו, שהכול יהיה בספירה הפוליטית שלכם. יש ביהדות ובכל הדתות ובכל כללי המוסר בעולם מלה שנקראת "הגינות". אתם פשוט נוהגים בצורה לא הוגנת. אין כאן הגינות, ואל תזלזל במלה הצנועה הזאת – הגינות. אם מישהו אומר לי שאני לא הוגן, זו הקללה הכי קשה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
מוותר. חבר הכנסת לוין – לא נמצא. חבר הכנסת בן-ארי – לא נמצא. חברת הכנסת חוטובלי – לא נמצאת. חבר הכנסת אילטוב – לא נמצא. חבר הכנסת מקלב – לא נמצא. חבר הכנסת אורי אורבך – לא נמצא. חבר הכנסת פלסנר – לא נמצא. חברת הכנסת זהבה גלאון – כן נמצאת.
זהבה גלאון
¶
תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, לצערי לא הייתי בחלק הראשון של הדיון, אבל הדיו הגיעו אלי, ואנחנו נמצאים כאן במעין הצגה כזאת שהתוצאות שלה ידועות מראש. אז הלכו לוועדת הכנסת – זה כן נושא חדש, זה לא נושא חדש – הרי אפשר היה לומר מראש מה ההחלטה שתתקבל.
הדיון על החוק הזה הוא אחד משרשרת דיונים על חוקים אנטי דמוקרטיים שהקואליציה הזאת מביאה. יש לה אג'נדה מאוד-מאוד ברורה – לרסק עד דק את בית המשפט העליון, ובמקום שהכנסת תהיה כלב השמירה על הדמוקרטיה, הפכתם את הכנסת הזאת לכלב התקיפה של הדמוקרטיה. הפכתם אותה למעין רוטוויילר – אין לי דרך אחרת להגדיר אותה – שמתנפל על כל סממן עצמאי.
לשכת עורכי-הדין בחרה. איך זה יכול להיות? אני לא חושבת שהיה תקדים כזה בכנסת שכנסת בחקיקה מתערבת בתוצאות עצמאיות ודמוקרטיות של בחירות דמוקרטיות. ועכשיו הקואליציה הזאת, כי היא מבקשת למנות את אנשי שלומה, מנסה לעשות סידור באמצעות חקיקה רטרואקטיבית כדי לשנות את תוצאות הבחירות. לשכת עורכי-הדין בחרה בפעם הראשונה, אני חושבת, נציג ערבי – זה בפעם הראשונה?
זהבה גלאון
¶
נציג ערבי מטעמה, ואשה זה לא בפעם הראשונה, אבל טוב שכך, ועכשיו הקואליציה הזאת, שמבקשת להכתיב מי ישב בבית המשפט העליון, רוצה גם לשנות את תוצאות הבחירות האלה. אני מבינה שנחסך ממני או אולי לצערי שלא שמעתי את אותם דברים שכרגע חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה תיאר מפי עורך-הדין ברזילי. כלומר, זה לשמוע ולא להאמין. זה לא אמיתי. וכן, בריש גלי, בכנסת הזאת מתייצבים - - -
זהבה גלאון
¶
זה לשמוע ולא להאמין. אני מצטערת שזה נחסך ממני, הייתי צריכה לשמוע את זה במו אוזני.
אדוני היושב-ראש, הכנסת הזאת לא יכולה לתת יד לדילים מפוקפקים. אין דרך אחרת להגדיר את זה. זה שיש רוב לקואליציה הדורסנית הזאת, היום אנחנו יושבים בוועדה ודנים בחוק לשינוי – אני זוכרת איך מגדירים את החוק הזה? – נציגי לשכת עורכי-הדין בוועדה לבחירת שופטים, אבל זה רק חוק אחד, זה רק פן אחד משורה של חוקים שאנחנו אמורים רק - - -
זהבה גלאון
¶
זה מוצלח, חבר הכנת ג'מאל זחאלקה. היום אנחנו צריכים לדון בחוק המסתננים, אחר-כך בחוק גרוניס, בחוק איסור פרסום שם חשוד. הקואליציה הזאת איבדה כל רסן, ובעיקר איבדה את הבושה. ואני ארצה בהמשך, אדוני, להציג את ההסתייגויות המהותיות לחוק. תודה.
רחל אדטו
¶
הפתיח של חברת הכנסת גלאון מתאים גם לי באופן מוחלט. אני יושבת כאן, ואתה לא מבין בכלל איך הדברים האלה מתגלגלים. הלכתם לבחירות עם הסיסמה "רק הליכוד יכול", אבל יש לזה סיפה, זה לא רק ההתחלה.
רחל אדטו
¶
היה פעם "רק הליכוד יכול", אבל עכשיו "רק הליכוד יכול להמציא מדי יום ביומו איזה דברים נוראים כאלה שמערערים את האמון שלנו בכלל באפשרות שלנו להיות מדינה דמוקרטית. עכשיו הגענו לניסיון הזה להשתלט באמצעות לשכת עורכי-הדין על הוועדה למינוי שופטים. אני מתנגדת התנגדות נמרצת – אני מדברת בשם קדימה – התנגדות נמרצת לכל ניסיון של הקואליציה להתערב בלשכת עורכי-הדין. לא עולה על הדעת שמישהו יתערב בלשכת עורכי-הדין, שהיא גוף עצמאי, שנבחר על-ידי 60,000-50,000, אני לא יודעת כמה, חבריה בבחירות דמוקרטיות, ולנו יהיה say בתוך מה שנעשה, כמו שלא עולה על הדעת שבזמן שביתת הרופאים היה מישהו מתערב בהסתדרות הרפואית כדי לנהל את שביתת הרופאים לפי ראות עיניו של משרד האוצר ואנשיו.
ולכן יש לנו רשימה של הסתייגויות, אנחנו חושבים שזאת התערבות גסה בעניינים הפנימיים של לשכת עורכי-הדין, שלא לדבר על הנושא שלא ייתכן להעביר איזה דיון כאן בלי שמישהו חשב לשים את המלה "עורכת דין" בוועדה למינוי דיינים. לא צריכים בכלל להגיע לבג"ץ לדבר כזה. היום כשמדינת ישראל יוצאת להפגנות והחברה הישראלית מפולגת – חרדים, לא חרדים, איזה חרדים – אתם כאן בחקיקה אפילו לא טורחים להכניס נושא מינוי אשה לוועדה למינוי דיינים. למה? הרבנות הראשית זאת הסמכות? רק הם יכולים? ונשים שהן 52% מאזרחי מדינת ישראל הן לא חלק מהדבר הזה? אני לא יודעת מה שיעור הנשים בלשכת עורכי-הדין, אבל לדעתי זה בטח 50%. אין להן זכות ואין להן יכולת לבחור מי ראוי להיות דיין.
ולכן יש לנו רשימת הסתייגויות, אני אשמח לשמוע מתי אנחנו יכולים להגיש אותן. אנחנו כמובן מתנגדים התנגדות נמרצת לכל הנוסח הזה. אנחנו חושבים שזאת התערבות גסה בוועדה למינוי שופטים, מתוך המניעים הידועים שהביאו אותנו למצב של חוק גרוניס שנהיה אתו היום. וזה עוד נדבך אחד לפגיעה באושיות הדמוקרטיה של מדינת ישראל. תודה.
סיגל קוגוט
¶
העברתי לחברי הוועדה חוות-דעת לגבי נוסח שהתגבש והובא לידיעתי. הנוסח החדש מתקן דברים מסוימים – אני אומר קודם מה בכל זאת מתקן הנוסח החדש – שמפחיתים חלק ממה שכתבתי, אבל חלק מהדברים נשאר על עומדו. הדברים שהנוסח מתקן הוא שלא יהיה ריק בוועדה למינוי שופטים, שלא יהיה מצב שבו הכנסת גורמת לזה שיודחו אנשים, ולמעשה גם לא מאפשרת לבחור בזמן קצר נציגים חלופיים, וכך הוועדה נמצאת בהרכב חסר זמן ממושך. המטרה שבגללה לפחות היוזמים יזמו את החוק, שתהיה יותר הידברות בלשכה, לפחות בקשר לעניין של הוועדה למינוי שופטים, או יותר איזה איזון בין פלגים ללשכה, כן תושג בשיטה שהם מציעים עכשיו. והוראת המעבר בעניין מינוי קאדים ודיינים, ככל שהיה מדובר בהחלטה של הכנסת מי יהיה הנציג שיישאר ומי הנציג שיודח, זה גם לא יהיה יותר. כל הדברים האלה באמת הם עשו, כפי שאמר חבר הכנסת אלקין, בגלל העובדה שהם סברו שאולי זה עובר את הקווים האדומים, ויכול להיות שההצטברות של כל הדברים האלה באמת היתה כך.
עם זאת, אנחנו נשארים כאן עם הצעת חוק שהוראת המעבר שבה מחייבת ללכת צעד אחורה ולבחון באופן כולל מה הכנסת עושה. זה הדבר המרכזי שבגללו אנחנו מסובים כאן, כי אחרת לא היתה כאן דחיפות כזאת לדיון.
ההוראות הקבועות, גם ההסדר הקיים בדין היום לגבי הבחירות, לפחות לגבי מינוי שופטים, הוא לא הסדר אידיאלי – שיטת הסיבובים הזאת. ולכן אני לא יכולה להגיד דבר וחצי דבר על ההסדר הקבוע שמוצע כאן בוועדה למינוי שופטים, אבל בהחלט אפשר לשאול מדוע הסדר שהמחוקק מצא אותו כהסדר מיטיב לגבי מועצה מסוימת אינו טוב ומיטיב כלפי האחרים. וכאן הכוונה שלי לוועדה למינוי קאדים ודיינים, ששם נוטלים לחלוטין את יכולת הבחירה של הלשכה ומעבירים לשיטת מינוי בידי ראש הלשכה. בהחלט יש לשאול מדוע הסדר טוב או לא טוב לכל אורך הדרך, ומדוע בוחרים בשיטה של מינוי.
מבחינה משפטית אני גם צריכה לומר לכנסת שיש לכך השלכות. אני חושבת שמעבר לשיטה של מינויים משנה את הכללים המשפטיים שחלים על המינוי. דברים שאפשריים בשיטה של בחירה, ששם אין מקום להתערבות בבחירה פוליטית, והיקף הבקרה והביקורת צריך להיות מצומצם כי הדבר מעיד על עצמו שכל גוף שולח נציגים לגוף נבחר לא קיימים כשעוברים לשיטה של מינויים. ברגע שעוברים לשיטה כזאת שבה ראש הלשכה קובע מי יהיו שני האנשים, חלים עליו כל מיני כללים של המשפט המינהלי. ומי שמציע את זה צריך להיות ער לזה שהוא משנה כאן גם את המצב המשפטי לגבי צורת ההתנהלות והבחירה של הנציגים, הן לוועדה למינוי דיינים והן לוועדה למינוי קאדים.
אבל כמובן הדבר המרכזי כאן זה הוראת המעבר - - -
דב חנין
¶
האם אין פגם ברמה המשפטית העקרונית בכך שאותו גוף אמור להתנהל בשתי דרכים שונות לחלוטין, כשמדובר על קביעתם, פעם זה בחירה ופעם זה מינוי, של נציגים במוסדות שיפוטיים? אין פה איזה פסול בעצם העובדה שבונים באותו חוק, באותו דבר חקיקה, אותה כוונה של המחוקק, אותה תפיסה כוללת, אותה ארכיטקטורה משפטית שאמורה להנחות אותנו לאורך? האם אין פגם יסודי בשיטה המוזרה הזאת?
סיגל קוגוט
¶
שוב, זה דבר שאני אגיד גם כשאני אעבור להוראת המעבר. יש דברים שבאמת התפקיד של הכנסת לשקול. לא כל דבר נופל למשבצת האם זה עולה כדי פגיעה חוקתית שתיפסל לאחר מכן, אבל זה בדיוק מה שאמרת, אדוני. כשהכנסת מחוקקת היא לא צריכה להידרש לשאלה או אך ורק לשאלה האם בסופו של יום בית המשפט יעשה מבנים וקונסטרוקציות ויגזור מכבוד האדם ויפסול את החוק. הכנסת צריכה להידרש לשאלה מה נכון לעשות. ובמובן הזה זו אחת מהשאלות שצריך לשאול, האם גוף שהוא גוף קולגיאלי, שבוחרים לו נציגים, שנשלחים אליו אנשים בשיטות מסוימות – האם יש בזה רציונל? האם יש בזה משהו שמקדם ערכים? מסדיר חיים במדינה כפי שהמשפט צריך להסדיר? זה מה שהכנסת צריכה לשאול.
נכון, עולה גם שאלה האם בסופו של דבר פגם כזה או אחר יכול להיות פגם חוקתי שיביא לפסילת החוק, אבל הולכים גם צעד אחד אחורה לראות מה עושים, לא רק האם אפשר ליצור קומבינה כזאת או אחרת שאיכשהו בין הטיפות תעביר את הדבר ממקום למקום. ובעניין הזה השאלה היא במקום, כמו גם השאלות האחרות – מדוע לבחור בשיטה אחרת. פה להגיד שמחפשים איזון ושם לתת את כל הכוח. למה אם נותנים את כל הכוח, נותנים אותו לאדם אחד. נכון שיש הוראה בכל ועדות המינויים, הוראה שהתקבלה רק בכנסת הקודמת, שהנציגים פועלים לפי שיקול דעתם ולא מקבלים הוראות מאף אחד. עם זאת, כשמישהו ממנה מישהו, להבדיל מהליך של בחירה, כשהוא יכול לפעמים לשנות את המינוי – וזאת שאלה משפטית אחרת, האם הם מכהנים לכל הקדנציה או שהוא יכול מדי פעם להחליף אותם – הדבר הזה יכול לפגוע בעצמאות שלהם, תהא אשר תהא ההוראה שכתובה בחוק הדיינים ובחוק הקאדים, שהנציגים פועלים לפי שיקול דעתם ולא מקבלים הוראות מאיש. עדיין שיטת המינוי מלמדת גם על העצמאות בתפקיד. כל הדברים האלה כנסת צריכה לשקול בלי קשר לשאלה אם בית המשפט העליון – מה לעשות, במקרה הזה הוא צד ויתקשה מאוד לטפל בעניין הזה – יפסול או לא יפסול את סעיף החוק.
ההוראה הקשה ביותר כאן היא באמת הוראת המעבר - - -
סיגל קוגוט
¶
כן. ההוראה לגבי הדיינים, אני חייבת לומר שאנחנו באופן מסורתי טוענים שלא גוזרים זכויות יסוד מכבוד האדם. כך אנחנו טוענים, אני שוב אומרת. הפסיקה על כבוד האדם יש בה שוליים של עמימות, והגזירה של עוד זכויות לבחור ולהיבחר חוץ מאשר לכנסת, קרי, לרשויות המקומיות ולגופים אחרים, יש עליה כל מיני אמירות בפסיקה. אבל המדינה וגם הכנסת, כשהיא עומדת בבית המשפט, היא טוענת שלא צריך לעשות את זה ושזה עניין למכונן לענות בו. עם זאת, אלה זכויות חשובות מאוד. גם אם בית המשפט לא צריך לגזור אותן מהזכות לכבוד האדם, אף אחד לא יכול לזלזל בזכות לבחור ולהיבחר במידה שזה מבטא אוטונומיה ורצון של אנשים, במידה שזה אמור להביא לייצוג יותר מוצלח משיטה של מינוי, גם אם לא יגזרו את זה. ואני מניחה שזה קצת מרחיק לכת להגיד שעצם השינוי שמוצע כאן לחוק הדיינים והקאדים הוא כשלעצמו פוגע ברמות כאלה בזכות לבחור ולהיבחר, שהיא אוטונומיה שנגזרת מכבוד האדם. זה נראה לי קצת מרחיק לכת להגיד. לא שאי-אפשר ולא שלא טוענים דברים כאלה בבית המשפט. זה נראה לי קצת מרחיק לכת. אבל זה עדיין לא אומר שהכנסת לא צריכה לשקול אם בסדר לעשות את הדבר הזה, מה מוצלח יותר בשיטה המוצעת ולמה היא צריכה להיות שונה בכל ועדה וועדה במודל אחר. זה ברור שזה הדבר שהכנסת צריכה לשקול.
אבל ההוראה הקשה ביותר היא באמת הוראת המעבר. שוב, אני רוצה שהכנסת תשקול את הדברים בלי המחשבה הבלעדית האם בית המשפט העליון בסופו של דבר יפסול את החוק או לא יפסול את החוק. הבעיה החוקתית היא לא הדבר המרכזי כאן. הוראות רטרואקטיביות במשפט זה דבר נדיר ביותר, המשפט נועד להסדיר חיי חברה, הוא נועד - - -
זהבה גלאון
¶
יש מצב שיש מי שמעוניין שזה ייפסל על-ידי בית המשפט כדי להגיד: הנה, בית המשפט פוסל חוקים של הכנסת?
סיגל קוגוט
¶
כליות ולב אני לא קוראת, אבל מה שכן אני יכולה לומר, שהמשפט מסדיר חיים בדרך כלל בצורה פרוספקטיבית – המשפט אמור לכבד אינטרסים של הסתמכות של אנשים, פעולה לפי מצב משפטי קיים, בלי קשר לשאלה האם עצם הרטרואקטיביות תיתפס כך או אחרת על-ידי בית המשפט, שאני לא יכולה לומר מה זה יהיה. אני לא יכולה לומר, ולכן במובן הזה, כשאדוני אמר שאני אגיד לו אם אני חושבת שזה סעיף שייפסל, אני לא יכולה לומר את זה. דבר חוקתי אחד ברור אני כן יכולה לומר - -
סיגל קוגוט
¶
- - שאם בית המשפט יאמר שכן נפגעה פה זכות, אנחנו לא נוכל להגן על זה במבחני מידתיות. כל הדברים שדיברנו עליהם עכשיו מראים שגם מבחינת הרציונליות של התכלית, עצם הרטרואקטיביות, וגם מבחינת כל מבחני המידתיות שיש, זה מאוד קשה. בדרך כלל בית המשפט מהר מדי מוצא פגיעה בזכות והחוק ניצל באמצעות מבחני מידתיות, פה זה יהיה הפוך – בית המשפט צריך להיזהר מאוד, ולא ברור אם הוא יוכל להגיד שנפגעה זכות חוקתית, אבל ברור שאם מכל הגזירות שהוא יגזור אכן יקבע שנפגעה זכות חוקתית, לא יהיה אפשר לומר שהחוק הזה הוא מידתי. ולכן אני לא יכולה לבוא ולומר לכם אם בית המשפט יפסול את החוק הזה או לא. אני לא יכולה.
סיגל קוגוט
¶
אני לא חושבת שזאת השאלה המרכזית שהכנסת צריכה לשקול. הכנסת צריכה לדעת, והיא יודעת, שהיא לא קובעת הוראות רטרואקטיביות בדרך כלל בלי הצדקה מאוד חזקה, בלי נזקים כבדים מאוד שייגרמו, שמצדיקים דבר כזה, או הטבות כמובן שלפעמים עושים אותן רטרואקטיבית. הכנסת צריכה לדעת שהוראות רטרואקטיביות – יש דוגמאות, וחלקן לא מחמיאות במיוחד, אבל ביטול רטרואקטיבי של בחירות לא מוכר, והכנסת צריכה לעשות כהבנתה בכל הדברים האלה, בין אם זה ייתפס כפגיעה בזכות חוקתית ובין אם לא.
מרדכי קרמניצר
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מה שאני מבקש לומר, מעבר לדברים החשובים שכבר נאמרו בדיון הזה, זה שחוץ מעניין הרטרואקטיביות, שהוא כמובן קריטי, לדעתי בעולם שלפני המהפכה החוקתית, בעולם של נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי, תפיסת עולם שיפוטית שמרנית, הוראת המעבר הזאת לא היתה עומדת. כל בית משפט שחושב שיש איזה קשר בין שיטת המשפט ובין הגינות, רצינות, כבוד לחוק, כבוד לציפיות של אנשים, כבוד לאוטונומיה, לא יכול לקיים – אם הוא בית משפט ראוי לשמו, ולא בית משפט מאוים, מפוחד שלא שווה את השם "בית משפט" – את ההוראה הזאת. זאת דעתי.
אם היה לנו בית שני והיו יושבים בו אנשים מהסוג של מנחם בגין, הוא היה אומר: אני לא מאמין למראה עיני שבכנסת עולה על הנייר, עולה על דעתו של מישהו אחרי שהתקיימו בחירות, לבוא ולהגיד: זה לא נראה לי ולחלק מחדש את הקלפים.
רחל אדטו
¶
שלא יהיה מחטף בוועדת הכנסת אנחנו חייבים ללכת. אתה צריך לעצור את זה עכשיו כדי לאפשר לעלות למעלה להצבעה עכשיו בוועדת הכנסת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חמש דקות אחרי הסיום בוועדת הכנסת נחדש את הדיון. תודה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:20 ונתחדשה בשעה 12:27.)>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חברים, נא לשבת, אנחנו רוצים לחדש את הדיון ברשותכם. פרופ' מרדכי קרמניצר, היית באמצע דבריך.
מרדכי קרמניצר
¶
לאפרים קישון יש מערכון, שנקרא "פוקר יהודי", ובמערכון הזה כשארבינקא רואה שהוא הולך להפסיד, הוא אומר "פאגאט", ואז הוא מודיע שעכשיו המשחק מתנהל לפי זה שמי שאומר "פאגאט" מנצח. לא חשוב מה שיש בקלפים, מי שאומר "פאגאט, הוא האיש שמנצח. זה בדיוק הרעיון של החוק הזה. אגב, נקודת הזמן היא לא נקודת הזמן של בחירת הנציגים, נקודת הזמן היא נקודת הזמן של הבחירות שהיו בלשכה. כשנערכות בחירות על-פי חוק-יסוד, והתוצאות של הבחירות לא מוצאות חן בעיני הרוב הפוליטי, ואז הוא בא ואומר "נשנה את כללי המשחק", ולא רק שנשנה את כללי המשחק, אלא גם נשנה אותם באופן רטרואקטיבי, זה דבר שבשום מקום שיש בו איזה יחס של כבוד לשלטון חוק זה לא יכול לעבוד.
מהי המטרה? המטרה ליצור לקואליציה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, כדי ששיקולים פוליטיים ולא שיקולים מקצועיים יוכלו להיות השיקולים המכריעים בבחירת כל השופטים, למעט השופטים של בית המשפט העליון.
כשאני למדתי משפטים היתה שאלה האם הפרלמנט הבריטי יכול לעשות כל דבר. התשובה היתה שהוא יכול לעשות כל דבר חוץ מלהפוך גבר לאשה. אני מציע לכנסת להראות שהיא יותר חזקה מהפרלמנט הבריטי ולקבוע בחוק הדיינים ובחוק הקאדים, שאחד מהגברים שייבחרו, ייחשב כאשה. למה אני אומר את הדבר הזה? משום שאותה רוח של פראות, שלא מתחשבת בשום דבר, שמוכנה לדרוס כל דבר, היא הרוח שאין בעיה לעשות את זה.
מרדכי קרמניצר
¶
לסיום אני רוצה לומר את הדבר הבא: אני בא לוועדה הזאת 30 שנה, אף פעם לא אמרתי את הדבר הזה שאני עומד לומר, ועכשיו אני אומר אותו. אני מסתכל לך בעיניים, לחבר הכנסת גפני בעיניים, לכל מי שיש לו איזה מידה של הגינות, ואני אומר: אדם הגון, לא יותר, לא יכול להצביע, לא יכול להצביע בעד החוק הזה. תודה רבה.
יואל חסון
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שאני מאוד-מאוד שמח שהדברים בכותרת של Y-net יצאו לאור אתמול והאמת נחשפה. האמת לגבי המהלך הזה נחשפה אתמול בצורה הכי ברורה, הכי חדה, ואולי אגב, אולי, אני קצת אופטימי, תעורר גם את הציבור בכללותו, שלא מודע, לא מודע. הרבה פעמים אנחנו חיים בתוך הבית הזה ויש לנו תחושה שכל מה שקורה כאן, בחוץ מגיבים באותה צורה. אז אתה יוצא החוצה ואתה רואה שבכלל לא יודעים על מה ולא יודעים מה עושים פה בכלל. וזה אחד הדברים שניסו עד עכשיו לעשות בשקט. אומנם התקשורת הברנז'אית התעסקה בזה קצת, אבל זה לא יצא באמת החוצה. אתמול בצורה חד-משמעית, כשנחשפה העמדה של היועצת המשפטית ב-Y-net בכותרת ראשית, פתאום אני גם רואה פה יותר אנשים.
יואל חסון
¶
מורן אזולאי. אני רואה פתאום יותר אנשים, אני רואה את פרופ' קרמניצר שנמצא פה, אני רואה אחרים שמגיעים, שמבינים שנחצה פה קו אדום של חוק אגב, ואין קשר - - -
יואל חסון
¶
אני לא יודע אם הוא רוצה את הגנתך. אני לא בטוח שהוא רוצה את הגנתך. תעשה טובה, אלקין. אתה תעשה את העבודה שלך, תגייס חיילים שלא יודעים על מה הם מצביעים. חוץ מזה אל תעשה כלום.
בכל אופן, אדוני, אני אומר בצורה הכי ברורה, לחוק הזה שנמצא היום על השולחן אין כל קשר לחוק שהיה במקור, ולא התייחסו לכל הדברים שקרו בדרך. ואמרנו פה, אמרנו שהלשכה תעשה את הבחירות, שהלשכה תבחר את נציגיה, ואנחנו בעולם הזה - -
יואל חסון
¶
אני אסכם. עוד מלה וחצי.
- - של השלטון האפל של קואליציית נתניהו עושים הכול, הכול. התחילו משימה, אדוני היושב-ראש, צריך לסיים אותה, לא משנה מה המחיר. לא משנה מה המחיר. הרי יש פה רובוט שהוא יושב-ראש קואליציה, שלא אכפת לו מה המחיר. הוא קיבל משימה, הוא יבצע אותה. לא משנה איזה מחיר החברה הישראלית תשלם על כך, לא משנה המחיר החוקתי, לא משנה התקדימים, לא משנה הנראות - -
יואל חסון
¶
- - של מדינת ישראל בעולם. לא משנה שום דבר. העיקר שזאב אלקין בשיטתיות וביעילות, יקיים את המשימה שלו הלכה למעשה, ויוכל אחר-כך לחזור לא יודע לאן ולספר שהנה, הוא עושה את מה שצריך.
אגב, ראיתי את הסקרים האחרונים בליכוד, אלקין, זה לא כל כך עוזר לך, לפחות לפי הסקרים שאני ראיתי.
יואל חסון
¶
אני מאוד מפחד מה עוד צפוי לנו בעתיד, כי בכל פעם שאני רואה את אלקין נמוך ברשימות של הליכוד, אני אומר: אוי, אוי, אוי, מה עוד הוא יעשה כאן כדי לעלות עוד כמה מדרגות למעלה - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
בניגוד לפרופ' קרמניצר שאמר שפעם ראשונה שהוא אומר את זה אחרי 30 שנים, אתה בכל ישיבה אומר: נחצה קו אדום, יש פה סכנה לדמוקרטיה, אז די.
יוחנן פלסנר
¶
כן. אתה לא צריך את זה, את החוק ההזוי הזה. הם חברו לכצל'ה, הם מתמודדים עם הימין הקיצוני, אתה לא צריך את החוק הזה, אתה לא צריך שהכתם הזה יירשם על שמך.
אשר אקסלרד
¶
ראש ועד מחוז ירושלים, לשכת עורכי-הדין. קודם כול, חשבתי בהתחלה איך אני אצטמצם לשלוש דקות, אבל אחרי שכולם אמרו את כל הדברים הנכונים יש לי רק כמה משפטים שאני רוצה לומר.
עשרות אלפי עורכי-דין חברים בארגון הזה, שאתם קוראים לו "ארגון מקצועי", והוא למעשה יותר מארגון מקצועי. הוא ארגון ציבורי, שהוא לשכת עורכי-הדין בישראל. והאנשים האלה יצאו לפני חצי שנה לבחירות, הם בחרו ראש לשכה, הם בחרו את הנציגים שלהם למועצה הארצית בבחירות דמוקרטיות, הוגנות, חופשיות, נבחר ראש לשכת עורכי-הדין. איתרע מזלו של ראש הלשכה הנבחר. איתרע מזלו, ובכל הפרמטרים האחרים חוץ מאשר בחירת ראש הלשכה הקבוצה שלו הפסידה. בכל המחוזות, למעט מחוז תל-אביב, ניצחה הקבוצה היריבה. במועצה הארצית יש רוב משכנע וברור לקבוצה האחרת שמייצגת ערכים אולי קצת שונים מהערכים שהוא חפץ בהם, והתוצאה הזאת גרמה לכך – המועצה הארצית, מה לעשות, היא שולטת בחלק גדול מאוד מהתהליכים האופרטיביים של לשכת עורכי-הדין, היא בוחרת נציגים לוועדות סטטוטוריות, היא קובעת תקציב, היא קובעת סדרי-יום – ויש בעיה לראש לשכת עורכי-הדין.
ממה ששמעתי כאן בחדר הזה, וכל אלה כמעט שדיברו עד עכשיו היו חברי כנסת שמבינים עניין. ממה שהבנתי כאן, חבר ראש לשכת עורכי-הדין לשני גורמים, כך הבנתי מהדברים שנאמרו כאן – לתנועת ש"ס ולחברי כנסת של "ימין קיצוני", כך זה נקרא - -
אשר אקסלרד
¶
- - לאיזו עסקה. וזה בסדר גמור, בפוליטיקה אפשר לעשות הרבה מאוד דברים, ואפשר להגיע גם להסדרים ולעסקאות בין גופים, ואני לא רואה עם זה שום בעיה.
כמו שאמרתי, הסדר בין גורמים פוליטיים גם בגופים שונים זה יכול להיות דבר מאוד לגיטימי. איפה מתחילה הבעיה? הבעיה מתחילה כשהתכלית של ההסדר הזה היא לבטל תוצאה של בחירות שנעשו בגוף שנבחר בצורה דמוקרטית ובחירות שנעשו על-פי חוק, וחלק מהבחירות האלה נעשו גם על סמך חוק-יסוד, ונבחרו אנשים למלא תפקידים בוועדות הסטטוטוריות האלה.
החוק כשלעצמו, אפשר לחיות אתו. תישאל השאלה, מה יקרה אם בקדנציה הבאה ייבחר ראש לשכה שהוא לא בדיוק לטעמה של הקואליציה?
אשר אקסלרד
¶
זה מה שהסבירו לי באמת גם בישיבה הקודמת – יעשו חוק חדש. אז אפשר גם להתווכח עד איזו מידה אפשר לעשות צחוק מההליך הזה, שנקרא "הליך חקיקה". אפשר להתווכח גם על זה, אבל המציאות היא שבפועל היום עושים הרבה מעבר לזה. לא רק שבאים ואומרים: בבחירות הבאות אנחנו נעשה טכניקה אחרת לבחירת הנציגים לוועדות הסטטוטוריות האלה. אומרים: מה שבחרתם לפני 27 יום או 40 יום או 20 יום, אנחנו נבטל, כי תוצאת הבחירה לא מוצאת חן בעינינו, ואנחנו הכנסת נעשה - - -
אשר אקסלרד
¶
אני רוצה להתייחס לפן המשפטי. יש כאן שתי נקודות שעלו בפן המשפטי. מה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, בתוצאה האופרטיבית שלו, מקובל עלי. היא אומנם נתנה כאן רקע סוציולוגי שאני יכול לחלוק עליו למה הכנסת רואה לנכון להתערב בבחירות של טריבונל ציבורי – על זה אפשר להתווכח – אבל מה שאמרה כאן גברת קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - -
אשר אקסלרד
¶
- - אני חושב שצריך להדליק אור אדום לכולם. אחר כך יושבים פה בכנסת ושואלים, למה בית המשפט מבטל חוקים - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תודה רבה. תודה רבה.
- - ואת זה האנשים שיושבים כאן צריכים לזכור, למה מבטלים חוקים אחר-כך.
זהבה גלאון
¶
הם רוצים שבית המשפט יבטל את החוק הזה. הם רוצים שיהיה להם אחר-כך טיעון להגיד: הנה, בית המשפט מבטל חוקים.
אשר אקסלרד
¶
יכול להיות, אבל אם השאלה היא תמימה, למה הם מבטלים חוקים, שיחשבו על זה כשהם מחוקקים אותם.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אני מתחיל לאבד את הסבלנות. פעם ראשונה אני קורא אותך לסדר. עורכת-הדין אירנה גלפנבויים, ועד מחוז דרום. נמצאת?
אירנה גלפנבויים
¶
שלום רב. אני מאוד שמחה שנתתם לי אפשרות להביע דעה. אנחנו כולם רוצים לחיות במדינה דמוקרטית.
אירנה גלפנבויים
¶
נציגה של מחוז דרום במועצה הארצית, סגנית של ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין בישראל.
אני שוב חוזרת, אני מאמינה שכולם רוצים לחיות במדינה דמוקרטית. הכלל הבסיסי של מדינה דמוקרטית זה הפרדת רשויות. אם תסתכלו באתר הכנסת כמה חברים שלכם יושבים בממשלה, אנחנו רואים 36 שרים או סגני שרים שהם חברי כנסת, רק אחד הוא לא חבר כנסת. אם אנחנו נמצאים במצב כזה שהכנסת והממשלה זה אותם אנשים, אנחנו בקושי יכולים לדבר על הפרדה בין הכנסת לבין הממשלה. מה שנשאר לנו זה בית משפט. בית משפט שנבחר בשיטה הקיימת. כמובן זו לא שיטה שקיימת במדינות אחרות, אבל זאת שיטה שבמשך מספר שנים נתנה לנו פתרון. ואנחנו צריכים להיות עם בית משפט שלא מתבייש לפתוח ולנהל תיקים כנגד בכירים במדינת ישראל, גם כדי להראות שכולם שווים כאן במדינה. לכן לפני שאתם מחוקקים ומקבלים את ההצעה ומקדמים אותה תחשבו לאיזה מדינה אתם מובילים עם כל הדברים שמתרחשים עכשיו.
דבר נוסף, העניין של שריון – אתם מדברים על שוויון בין גבר לאשה, אבל אם אנחנו נכנסים עכשיו למקרה הספציפי, בינינו, מה ההבדל בין הלשכה לבין הממשלה לבין הכנסת לבין בית המשפט במינוי או בחירת נציגים? יכול להיות שאנחנו צריכים לשקול להטיל אותו דבר – שני שלישים בחירה, מינוי, או כל אחד ואחד, ולשנות את השיטה גם בגופים האחרים.
לכן אני קוראת לכולם
¶
תשקלו טוב-טוב מבחינת תוצאות הדיון וההצבעות. אם נגיע חס וחלילה למצב שבו מביאים הצעות חוק שעומדות בניגוד לעקרונות של הדמוקרטיה, אנחנו צריכים להתבייש בזה.
קודם כול, בכול החלטה תחשבו מה אנחנו נשאיר לילדינו. ואם התשובה ברורה מבחינת עקרונות הדמוקרטיה, ואנחנו רוצים להיות במדינה דמוקרטית, אז תקבלו החלטה נכונה.
אני חושבת שזה מבחן לכל אחד ואחד מאתנו. תודה רבה ולהתראות.
אירנה גלפנבויים
¶
אני אגיד למה, כי אני מאוד מקווה שזה דיון אחרון בעניין השינויים האלה. כאשר נכנסים למצב של סמכות - - -
אירנה גלפנבויים
¶
אני מאוד מקווה שלא נגיע לבג"ץ, שלא נגיע לערכאות משפטיות. ואני מאוד מקווה שנוכל לשמור על הסדר רגיש בין כל הגופים במדינת ישראל, בהתחשב במה שאמרתי, שאין הפרדה בין הכנסת ובין הממשלה.
עומרי ראיד
¶
שלום לכולם, רציתי להגיד בקצרה שלוש נקודות. דבר ראשון, בהמשך למה שאמר חברי וגם היועצת המשפטית, כשהלכנו לבחירות של לשכת עורכי-הדין, כשבחרנו ראש לשכה וגם כמובן את המועצה, זה לא היה כאשר ראש הלשכה הוא זה שממנה את הנציגים בוועדות. זאת אומרת, כאשר אנחנו הולכים לבחירות של הלשכה מטעם לשכת עורכי-הדין, עורכי-הדין צריכים לדעת שגם כאשר בוחרים ראש לשכה, הם בוחרים גם נציגים בוועדה למינוי קאדים וגם למינוי דיינים וגם למינוי שופטים. וזו לדעתי פגיעה בזכות כלל עורכי-הדין כשהם הולכים לבחירות. זה דבר ראשון.
גם האיזון שדיבר עליו מציע החוק, לדעתי בהצעה הזאת הוא מופר בכך שניתנת הזכות לראש לשכת עורכי-הדין למנות שני נציגים מטעמו. זאת הפרה של האיזון. אנחנו יודעים שכאשר זה מינוי בניגוד לבחירה, השיקולים שם אחרים, והוא צריך גם לדאוג לחברים שהצביעו עבורו או שתמכו בו, ואז זה גם פוגע בזכות השוויון ובזכות האיזון.
דבר שלישי, שאף אחד לא דיבר עליו כאן – בבחירה האחרונה נבחר גם נציג ערבי בפעם הראשונה בישראל לוועדה לבחירת שופטים, ובעצם ההצעה הזאת רוצים לסלק אותו. צריך להגיד את זה ישר בפנים ובפרצוף, כי על-פי ההצעה הזאת הם אומרים שגם לפי הוראות המעבר צריך להשאיר את מי שהיה קודם. מי שהיה קודם זו אותה גברת רחל בן-ארי שהיתה קודם, אז היא נשארת, נבחרה פעם נוספת, ועורך-הדין מרינסקי, ואז צריך להוציא את עורך-הדין זועבי מחוץ לוועדה . זאת ההצעה, וצריך להגיד את זה כך בפנים.
עומרי ראיד
¶
דבר אחרון שרציתי להגיד זה להתייחס גם לעניין הנשים שבוועדה למינוי קאדים שרעיים. גם בפעם האחרונה, בבחירות האחרונות במועצה הארצית, נבחרה אישה, עורכת-הדין מנאל חליחל, בוועדה למינוי קאדים ושרעיים. וההצעה הזאת הולכת לבטל את הבחירה הזאת ולמנות שני נציגים אחרים, על-פי הסכמה שיש לראש הלשכה עם אנשים אחרים, ולבטל את המינוי של האשה. גם את זה צריך להגיד.
לדעתי אחרי מה ששמענו, גם את עמדת משרד המשפטים, עמדת היועצת המשפטית של הוועדה ופרופסור מכובד שנמצא כאן, אני פונה לחברי הכנסת שהולכים להצביע בעד, באמת לחשוב פעם נוספת. זה חוק מאוד אנטי דמוקרטי ולדעתי גם פוגע בשוויון ובדו-קיום בינינו. תודה.
יוחנן פלסנר
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, יש בעיות עקרוניות עם הצעת החוק הזאת, מעבר לעובדה שמדובר בנושא חדש. בעיות עקרוניות וכמובן גם בעיות פרוצדוראליות, שהמסקנה מהן שאנחנו לכל הפחות לא צריכים להצביע עליה עד שלא נשמע את עמדת הממשלה המחודשת ביחס לחוק הזה.
אני גם מבין שיש חברי ממשלה שרוצים להביא את הנושא לדיון מחודש בוועדת השרים לחקיקה.
יוחנן פלסנר
¶
- - שר המשפטים לא הביא לידיעתם למשל את מה שכאן בוועדה, בזכות הדיון הזה שאתה מנהל, נחשף, שהדרג המקצועי במשרד שלו מביע עמדה אחת ושר המשפטים במקום אחר לגמרי. אין קשר, הוא מתנהל כמו חללית בודדת שהתנתקה מבסיס האם, שזה משרד המשפטים.
יש כאן חוק שהוא מאוד בעייתי, גם מבחינת הרטרואקטיביות שלו, שמאפשר הדחה, לא פחות ולא יותר, של הנציגות הנבחרת על-ידי מועצת לשכת עורכי-הדין. מהדרה עברנו עכשיו להדחה. זה חוק פרסונאלי. אפילו לא מדברים על נציגות בוועדה למינוי דיינים של יושב-ראש הלשכה מתוקף כהונה, אלא נציגו. נציגו, והוא כאן עומד ולא מכחיש שיש דיל בינו ובין אחת המפלגות החרדיות, מפלגת ש"ס – אני מדגיש, הרב גפני – דיל שלו עם מפלגת ש"ס, שאחרת אין לה שום סיבה לתמוך בחוק המיותר הזה. וכמובן אני מתפלא למה נציגי הציונות הדתית לא מתנגדים לחוק שסופית עכשיו שם בידיים - - -
יוחנן פלסנר
¶
- - - שסופית שם בידיים של החבורה הלא ציונית את בחירת הדיינים במדינת ישראל. כאילו שכל ניהול נושא הדת במדינת ישראל הוא נושא חרדי לא ציוני. זה קובע את הסוגיות של נישואים וגיורים שהם רלוונטיים לכל הציבור. ולכן למה לאפשר את ההדרה הזאת של ציבורים כל כך גדולים ואת ההשתלטות הזאת שמדירה מהיהדות קבוצות כל כך גדולות? זה נושא הפרסונאליות. כמובן התערבות בלשכת עורכי-הדין ואני שומע אל מול זה את הטיעונים: אנחנו נבחרנו ואנחנו קיבלנו. יפה, קיבלתם 27 מנדטים, אנחנו קיבלנו 28. חבר הכנסת אלקין – אני לא רואה אותו כאן – אף אחד מבוחרי הליכוד לא ידע בכלל מי זה חבר הכנסת אלקין כשהם בחרו את הליכוד בראשות נתניהו בבחירות הקודמות. על אחת כמה וכמה לא את תפיסתו בנושא פירוק מערכת שלטון החוק במדינת ישראל, ולכן העניין הזה של ה"נבחרנו ונבחרנו" זה גם לא נכון מבחינה מעשית וגם מעוות מבחינת התפיסה הדמוקרטית.
יוחנן פלסנר
¶
יפה מאוד, אז אני מבקש למצות את זה. חבר הכנסת, בכל זאת אני חבר ועדת החוקה, לפחות אני אשמיע את הטיעונים הענייניים בנושא הזה. יש כאן תפיסה מעוותת של הדמוקרטיה – נבחרנו, נבחרנו, נבחרנו. שמענו, אבל בדמוקרטיה מתפקדת יש גם חוקה שמגנה על זכויות מיעוט, שמגנה על החברה האזרחית, שמגנה על ערכים ועל עקרונות. במדינת ישראל אין חוקה. חוץ מהדמוקרטיה האנגלית אנחנו הדמוקרטיה המתפקדת היחידה ללא חוקה, ולכן פרשנות של דמוקרטיה זה לא רוב קוניונקטורלי, רוב של קבוצה של חברי כנסת קיצוניים והזויים שהשתלטו על כמה עמדות מפתח כאן שיכולים לקדם כל עמדה. זה לא דמוקרטיה, זה לא דמוקרטיה. ואין שום קשר בין זה ובין תוצאות הבחירות הקודמות.
מעבר לזה, מרגע ששמענו, ויושב-ראש לשכת עורכי-הדין לא הכחיש שיש דיל מסריח שמאחוריו עומדת הבטחה מפורשת למינוי אדם מפורש כנציג יושב-ראש לשכת עורכי-הדין בוועדה למינוי דיינים, אם יש דיל, ראוי - - -
יוחנן פלסנר
¶
חבר הכנסת לוין, אל תפריע לי.
ראוי שחברי הוועדה שמצביעים על חוק שהוא כל כולו פרסונאלי ורטרואקטיבי – לפחות ראוי שנדע מי הם השמות, נדע על מי אנחנו מצביעים. יש דיל מסריח, צריך לעדכן אותנו בתוצאות הדיל.
יוחנן פלסנר
¶
ואני אסיים עכשיו בנושא הפרוצדוראלי, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לך על שאתה מאפשר לי להביע את העמדה הזאת, לכל הפחות לפרוטוקול.
חברים, היועץ המשפטי לממשלה מתנגד. זה מידע חדש. אדוני היושב-ראש, באחריותך להביא אותו בחשבון. היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות המנגנון המקצועי שעומד לרשותו, מתנגד. היועצת המשפטית לכנסת בחוות-דעת מאוד אמיצה, מאוד עניינית ומאוד מקצועית גם מתנגדת. לא היתה עמדת ממשלה ביחס לחוק הזה. זאת אומרת, אנחנו אפילו לא יודעים מה עמדת הממשלה, והשרים לא קיבלו את המידע הזה. לשכת עורכי-הדין הציגה כאן פשיטת רגל מוסרית, ולכן העמדה של יושב-ראש הלשכה היא בלתי רלוונטית.
יוחנן פלסנר
¶
הנה, רק משפט אחרון. אני מבקש לכן מכל הסיבות הללו, שלא תביא את הנושא, שלא תקדם את החוק, שלא תביא אותו בבהילות ובחיפזון כזה. גם לך ברמה האישית אין שום סיבה ואין שום תמריץ לעשות את זה משום בחינה.
יוחנן פלסנר
¶
ואני רק מסיים כאן: לכל היהירים ולכל אלה שחוטאים כאן בחטא היוהרה. פוליטיקה זה גלגל, ואנחנו לומדים מכם, וכל מי שהיום משתמש בכוח העודף הזה, ישלם את המחיר בריבית דריבית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
א', מבחינתנו הייעוץ המשפטי הוא היועץ המשפטי של הוועדה, חבר הכנסת פלסנר. היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה, ושר המשפטים, לא שמעתי ממנו שהוא אומר משהו אחר.
דב חנין
¶
תודה. שאלה ליועצת המשפטית. גברתי, מהדיון הזה יצאתי קצת מבולבל. האם עדיין מקובל עליך שהעיקרון שאומר שי-אפשר לבטל את בחירתם של מוסדות נבחרים באופן רטרואקטיבי לאחר שהם נבחרו הוא אחד מעקרונות היסוד, לא רק של הדמוקרטיה בכלל, אלא של הדמוקרטיה במובן הפורמלי, לא המהותי שלה, במובן הפורמלי הגרעיני של מה זה דמוקרטיה?
סיגל קוגוט
¶
נדמה לי שאמרתי כאן דברים מאוד ברורים, שיש הבדל בין ניתוחים חוקתיים דקדקניים לעקרונות רגילים חשובים מאוד שהכנסת צריכה לשקול. ברור שביטול רטרואקטיבי של בחירות זה דבר חריג, אין הוראות רטרואקטיביות בנושא הזה, וזה בלי קשר לשאלה. אמרתי את זה - - -
סיגל קוגוט
¶
רטרואקטיביות זה דבר שהמשפט לא אוהב. המשפט הולך קדימה והמשפט מתבסס על ציפיות סבירות. מה הקשר?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
פעם ראשונה. חבר הכנסת חסון. כבוד היועצת המשפטית לוועדה, האם הצעת החוק שמונחת בפנינו בנוסחה החדשה – האם היא עוברת קווים אדומים מבחינת חוקתיות?
סיגל קוגוט
¶
אמרתי חד-משמעית שיש הבדל בין עקרונות לבין השאלה אם בית המשפט יפסול את זה. אני לא יכולה להגיד לך שבית משפט יפסול את ההצעה הזאת. אני כן יכולה להגיד לך שיש כאן ביטול רטרואקטיבי של בחירות, והכנסת צריכה להתייחס לזה בכל הרצינות, ואני לא מכירה לזה תקדים. השאלה אם בית משפט יפסול את הסעיף או לא, אני לא יכולה לתת לך תשובה.
סיגל קוגוט
¶
חוות-דעתי של אתמול חלה. אמרתי בפירוש שחלק מהסעיפים תוקנו ובחלק מהבעיות המצב שופר. אני אומרת שבסעיף הרטרואקטיבי, מה שכתבתי עליו, אני עומדת מאחורי זה גם היום. זה היום.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חברי הכנסת, למה אתם מפריעים? גם ליועצת המשפטית אתם מפריעים? במקרה של תקיפת החוק, אם הוא מאושר - - -
סיגל קוגוט
¶
כשיש עתירה חוקתית, אז מדקדקים מאוד-מאוד בשאלה איך לגזור זכויות, זה לא שיעור חברה. ולכן הכנסת לא צריכה, וגם אמרתי שאני ממליצה לה גם לא לשקול את הדבר הזה אך ורק לפי השאלה האם בית המשפט העליון, שבמקרה הזה הוא גם איזה צד מעורב, יפסול את החוק הזה או לא, אלא האם ההסדרים נראים לה ראויים, האם ביטול רטרואקטיבי של בחירות נראה לה ראוי. זה הדבר המרכזי.
יעקב כץ
¶
היו חוקים שהתקבלו בכנסת ובית המשפט העליון פסל אותם, למרות שהם התקבלו רטרואקטיבית, לפני ההחלטה של בית המשפט.
אורי אורבך
¶
בבוקר אתם עושים ברית נגד נשים, ובערב השמאלנים עוקפים את החרדים. זה ההסדר שלכם. בבוקר אתם עושים הסדר בין שמאלנים לחרדים כדי להדיר, שלא תהיה אשה בוועדה למינוי דיינים, ובערב אתם נפרדים כל אחד לדרכו, ואותם השמאלנים תוקפים את החרדים על זה שהם מדירים נשים.
בת-שבע שרמן-שני
¶
נעשה פה מחדל חמור בזה שכורכים בחד מחתא את בית הדין הרבני עם בית המשפט העליון ועם מינויי בית המשפט העליון. נשמעה פה מקיר לקיר העובדה שנשים צריכות ייצוג, דובר נגד הדרת נשים, ופה הדרת נשים נעשית על-ידי לשכת עורכי-הדין, על-ידי כנסת ישראל. קל מאוד לדבר על הדרת נשים כאשר תוקפים חרדים - - -
בת-שבע שרמן-שני
¶
- - ובכל זאת 100% מהדיינים הם גברים, 100% מהפקידים הם גברים, אפילו הכתבניות, אי-אפשר להכניס כתבנית שתכתוב פרוטוקול בבתי הדין הרבניים.
בת-שבע שרמן-שני
¶
יש אחת בכל המדינה. ב-99% מהמקרים.
לעומת זאת 50% ממי שבא בפני הדיינים הם נשים. רוב הסובלות מבעיית מסורבות הגט והעגינות ומסחטנות הגט ומהעבודה שמערכת בתי הדין הרבניים לא מכירה בחוקי ישראל כחלק ממערכת המשפט שלה, כשהיא מקבלת את המשכורת שלה ממדינת ישראל, הן נשים.
אני אומרת, איך ייתכן שאפילו בוועדה למינוי דיינים יש עשרה גברים ולא אישה אחת? שכחנו שנשים הן לא מיעוט. אם לא רוב, אנחנו חצי.
סיגל קוגוט
¶
אני אקרא את הנוסח, כי חל בו איזה שינוי. בסעיף 6(2) "המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית;" – זה נשאר – "הם יכהנו תקופה של שלו שנים; הבחירות לפי פסקה זו ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המועמדים ומס0פר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו הנציגים לפי פסקה זו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה".
סיגל קוגוט
¶
רגע, רגע. תיכף יש פה ערימת הסתייגויות. נקרא את הנוסח.
"שני עורכי דין, העובדים במקצועם, שיבחר ראש לשכת עורכי הדין; המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית, בבקשה שתגיש ליושב ראש המועצה הארצית, לפי החלטה שהתקבלה על ידי שני שלישים מחבריה בתוך שבוע ימים מבחירת נציג על ידי ראש הלשכה, להציע כי עורך דין העובד במקצועו ששמו יצוין בבקשה יכהן במקומו של נציג שבחר ראש הלשכה; הוגשה בקשה כאמור, תעמיד המועצה הארצית להצבעה את המועמד ששמו צוין בבקשה; קיבל המועמד את קולותיהם של שני שלישים מחברי המועצה, יכהן במקום הנציג שבחר ראש הלשכה;" – כאן במקום הסיפה שבפניכם יש נוסח אחר, אולי בגלל ההערה שלנו לגבי העצמאות של הנציגים, הם מציעים כרגע שיהיה כתוב – "שני הנציגים יכהנו שלוש שנים או עד לסיום כהונתו של ראש הלשכה לפי המוקדם."
הוראה זהה בחוק הקאדים, למעט ששומרים על אותה הוראה שאומרת שלפחות אחד מהם מוסלמי, אבל חוץ מזה היא תהיה זהה להוראה בחוק הדיינים.
הוראות המעבר
¶
"יושב-ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין יודיע על בחירות לנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים" – צריך להוסיף פה את המלה – "שהתקיימו בתוך - - - " – מספר ימים שעכשיו הוועדה צריכה להחליט עליהם - - -
סיגל קוגוט
¶
תיכף יש הסתייגויות על זה.
שהתקיימו "בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירתם של נציגים כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה". כלומר, אלה שנבחרו. כאן היתה טעות, לנציג מחוז הצפון.
לעניין הוועדה למינוי דיינים וקאדים: "ראש לשכת עורכי הדין יבחר את הנציגים שיכהנו בוועדה בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירת נציגים כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה".
רחל אדטו
¶
בהסתייגויות אני יודעת. האם החליטו לא להכניס לתיקון גם את הנושא של הנציגה? בהסתייגויות ברור לי.
סיגל קוגוט
¶
בגלל שקיבלתי פה ערימה גדולה של הסתייגויות אני אציג את מה שהספקתי לרשום. כל מישהו אחר שיש לו הסתייגויות שלא הצגתי לכל סעיף, שיגיד אותן, ותצביע סעיף-סעיף כי אחרת יהיה פה בלגן גדול.
זאב אלקין
¶
בחוק אני לא יודע לתקן את זה, אבל אמרתי שאני יודע להתחייב. והיתה פה התחייבות ברורה – לא היית פה בתחילת הדיון – של ראש הלשכה המכהן, שאם החוק יסמיך אותו, כפי שכתוב כרגע "למנות נציגים לוועדה למינוי דיינים", הוא התחייב לוועדת חוקה שתהיה אשה בין שני הנציגים.
זאב אלקין
¶
בטח מנהיג האופוזיציה שאתם תומכים בו, שכבר הוכיח את נאמנותו להתחייבות למנות אשה, הוא זה שידאג לכך, אין לי ספק...
זאב אלקין
¶
זה בתנאי שהוא לא יסגור דיל עם חבר הכנסת גפני, כי אם הוא יסגור דיל עם חבר הכנסת גפני, אז - - -
יואל חסון
¶
חבר הכנסת אלקין, העולם לא מתחלק רק על-פי אופוזיציה-קואליציה. בוקר טוב, תתעורר, יש חיים גם אחרי - - -
משה גפני
¶
אני רותח על העניין הזה. אלקין, אני רותח על העניין הזה שכל הזמן מדברים על אשה בוועדה למינוי דיינים ולא מדברים על הוועדה למינוי שופטים ובקאדים. למה? בקאדים יש?
ג'מאל זחאלקה
¶
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גפני יהיה פתוח לעסקאות. הבעיה שאף אחד לא רוצה לעשות אתך עסקה.
זהבה גלאון
¶
חבר הכנסת אלקין, אנחנו מתנגדים לעסקאות המפוקפקות שלכם, זה חוק רע, ולא על הדרך, בגלל שאתם רוצים - - -
יואל חסון
¶
חברת הכנסת גלאון אני המום מזה שחברת הכנסת חוטובלי, יושבת-ראש הוועדה למעמד האשה בכנסת, לא נלחמת על זה שתהיה אישה בדיינים.
סיגל קוגוט
¶
אני אציג את ההסתייגויות כולן לסעיף הראשון. אני מציעה לאדוני להצביע כמקשה אחת, ואם אחת תתקבל, נעבור אחת-אחת.
סיגל קוגוט
¶
זו ההזדמנות להגיש, לכן אני אציג את כל ההסתייגויות. אם אחר-כך מישהו ירצה להצטרף להסתייגות קיימת, אני אצרף אותו. אם תהיה לו הסתייגות אחרת בתוכנה, שיגיד את זה אחרי שאני מציגה. קודם אני אציג כל מה שיש לסעיף 1, תצביע האם מישהו תומך באחת מההסתייגויות של סעיף 1, ואם כן, נעבור אחת-אחת.
סיגל קוגוט
¶
לשם החוק אי-אפשר להגיש הסתייגויות לפי התקנון החדש, כי מדובר בחוק שמתקן חוק קיים, אבל יש פה סעיפי מטרה, ויש כאן הסתייגות שאותה שיטה תחול גם על בחירת חברי הכנסת, ויש כאן הסתייגות שהתיקון הזה יבוטל – לגבי הוועדה למינוי שופטים אני מדברת עכשיו – ויש הסתייגות שיסומנו שני שמות של הטופס, והרוב יהיה אחר, שיהיה רוב של שלושה רבעים, ושכלל עורכי-הדין במדינה יבחרו את הנציגים, ושתהיה אשה בוועדה למינוי שופטים, ושלפחות אחד מהנציגים יהיה מוסלמי בוועדה למינוי שופטים.
זאב אלקין
¶
יואל חסון, לא מספיק לך שחברי סיעת קדימה נבחרים על-ידי חברי מרכז ליכוד אז אתה רוצה גם בוועדה?
דורית ואג
¶
מי מחליף את חבר הכנסת רותם? חמד עמאר; דורון אביטל – מחליפה אותו חברת הכנסת אדטו; את דני דנון מחליף חבר הכנסת אלקין; את ציפי חוטובלי מחליף יריב לוין; את אורי מקלב – חבר הכנסת גפני. ואת חנא סוויד – דב חנין?
יוחנן פלסנר
¶
אני מנסח אותה ואחר-כך אפשר יהיה להוסיף. העיקרון בסעיף 2 שנועד להבטיח את האיזון בין קואליציה-אופוזיציה בבחירה של נציגי לשכת עורכי-הדין יוחל גם על הכנסת, כדי - - -
סיגל קוגוט
¶
הסיפה אומרת פשוט שהם יכהנו שלוש שנים או עד סוף הקדנציה של ראש הלשכה, לפי המוקדם. זה אומר שאם בשנה הרביעית שלו הוא בוחר עוד פעם אנשים, הם יהיו רק עד סוף הקדנציה שלו. הוא לא יבחר בכל מקום לשלוש שנים באופן שהם יגלשו לכהונה של הבא אחריו.
יצחק הרצוג
¶
אגב, הערתי לכם שיש לכם פה טעות. מה קורה בשבוע הזה? אתם צריכים לקבוע שזה לא נכנס לתוקף עד גמר ההליך במועצת לשכת עורכי-הדין.
סיגל קוגוט
¶
לסעיף 2, לסעיף הדיינים, ההסתייגות הן כאלה: התיקון יבוטל; אותו הסדר שמוצע לגבי הוועדה למינוי שופטים יהיה גם בוועדה למינוי דיינים; אחת מהנציגים תהיה אשה; המינוי לא ייכנס לתוקפו של ראש הלשכה עד שהוא לא יאושר במועצת הלשכה - -
סיגל קוגוט
¶
משפטית ואחרת.
אחד מהנציגים יהיה ערבי, ויושב-ראש מועצת לשכת עורכי-הדין הוא יהיה הנציג, והוא ימנה נציג נוסף.
אחמד טיבי
¶
יש לי הסתייגות נוספת, אדוני היושב-ראש, שלא נקראה. אדוני היושב-ראש, בסעיף 4(א) כתוב, "ובאין חבר ממשלה מוסלמי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר מוסלמי; שלושה חברי כנסת, מהם לפחות שניים מוסלמים." אני אומר שבאין חבר ממשלה מוסלמי ובאין סגן שר מוסלמי, ייבחרו ארבעה חברי כנסת, מהם לפחות שלושה.
סיגל קוגוט
¶
לגבי הוראות המעבר, ההסתייגויות הן כאלה: הסעיפים יימחקו; תתווסף הוראות תחילה שתחילתו של חוק זה בבחירות ללשכה הבאות; עוד תאריכים אחרים, קצת פחות מזה אך יותר ממה שהוצע בוועדה. אלה הן ההסתייגויות לגבי הוראות המעבר.
דורית ואג
¶
שישה. זה לא הצבעה שמית.
הצבעה
בעד הצעת החוק – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
הצעת החוק אושרה ותעבור למליאה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.