PAGE
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/01/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 519>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ח' בטבת התשע"ב (03 בינואר 2012), שעה 11:30

<1. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>
<2. תקנות הדיינים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>
<3. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>
<4. תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"ב-2011>
<5. תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

>
דארין דניאל - מנהלת מחלקה, משרד המשפטים

אדם אבזך - עו"ד, היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים, משרד המשפטים

אורי צפת - עו"ד, לשכת עורכי הדין

רוית טוב-לי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ניסים עוג'ר - משמר חברתי

תמי סלע
שיר בן גיגי (מתמחה)

דורית ואג

הילה מליחי
<1.תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>

צהרים טובים. תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011; תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011; תקנות הדיינים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011; תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011; תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"ב-2011. גברתי.

התיקון המוצע קובע פטור מאגרה על בקשת עיון בתיק בית דין דתי או בית משפט לענייני משפחה. שני הנימוקים המרכזיים המוצעים לתיקון הם:
1. השוואת המצב בבתי הדין הדתיים ובית משפט לענייני משפחה, לבתי המשפט הרגילים ובית הדין לעבודה, בהם כבר קיים פטור מאגרה על בקשת עיון בתיק. חשוב לי לציין שהפטור הזה לא קבוע בדין, הוא בתקנות. הוא ניתן מכוח - - -. בפועל הוא ניתן. לפיכך מוצע להשוות את המצב. אין הצדקה להבחין בין הערכאות השונות בנושא הזה.
ישנם הבדלים נוספים בין בתי המשפט הרגילים לבית הדין הדתי ובתי משפט לענייני משפחה, כפי שעלה במסקנות הצוות לבחינת אגרות בענייני משפחה בערכאות השיפוט. המסקנות נמצאות על שולחן שר המשפטים. בהתאם להמלצות הצוות גם מוצע לתקן את התקנות האלה.
2. הנימוק השני לקביעת הפטור נעוץ בעקרון פומביות הדיון, ממנו נובעת זכות העיון בתיק בית משפט. בעניין בתי הדין הדתיים ובית המשפט לענייני משפחה, החוק קובע ברירת מחדל של אי-פרסום שוטף של החלטות ופסקי דין, מאחר והדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות. לאור אי-פרסום ההחלטות, חשוב עוד יותר לתת זכות גישה לעיון בתיקי בית משפט ללא אגרה.

אזכיר בסוף את בג"ץ ד"ר מוסא אבו רמדאן נגד הנהלת בתי הדין השרעיים, בעקבותיו מוגש התיקון הזה. בבג"ץ נמתחה ביקרות חריפה על הנהלת בתי הדין השרעיים על אי-פרסום החלטות ועל הטלת אגרה על בקשה לעיון בתיק. לפיכך, שר המשפטים החליט לפעול ולתקן את התקנות, לקבוע פטור מאגרת עיון.

טוב. יש למישהו הערות על הדברים שנאמרו? יש לך הערות, צפת?

יש לי הערות.

דבר.

סליחה, כל דברי הדוברת – אני פשוט לא יודע אם אני נמצא במקום הנכון. הנימוק הראשון - - -

קודם כל, התשובה היא לא.

התשובה יא לא – זה בסדר.

אתה נציג לשכת עורכי הדין?

כן.

אתה לא במקום הנכון.

ובכן כך, הנימוק של השוואת האגרות בבית המשפט לענייני משפחה – כל האגרות הן שונות מבתי המשפט לחלוטין.

לכן הזכרתי את צוות הבדיקה. יש שורה של הבדלים שהוא ממליץ שם לתקן. אבל זה דוח שהוא עוד לא רשמי, הוא הוגש לשר המשפטים, ואני מניחה שיפעלו ל- - -

אני רק יודע שלפני שבועיים-שלוש נדחתה פה הצעת חוק לחייב בכל בש"א לשלם אגרה. הלקוחות שלנו משלמים על כל בש"א 300 שקלים, שבתוך זה 90 שקלים, או 70 שקלים – אגרת הקלדה. על כל בש"א, על כל בקשה. זה לא קיים בשום בית משפט. אז כבר זה שונה.

יש המלצה גם בעניין הזה בדוח. הדברים קיימים וידועים. כרגע, אנחנו מתקנים רק נושא הפטור מאגרה על בקשת עיון בתיק.

זה הנושא הראשון. הנושא השני הוא העיון – ממה נפשך. בבית המשפט לענייני משפחה התיקים הם סודיים, הם בדלתיים סגורות. מי בא לעיין בתיק? אם אני בא לתיק, רוצה לבוא לעיין, אני לא צריך לבוא – יש לי את "נט המשפט" – אני מעיין בו, גם בפסק הדין. אם אני רוצה לחדור לתיק אחר – ויש לי סיבה לחדור, כי בתיק האחר מתבררת הבגידה של האישה עם הלקוח שלי, למשל, אישה אחרת, אז אני רוצה לחדור. אבל הדלתיים הסגורות לא נותנות.
עכשיו, את נימקת את זה שבגלל שזה דלתיים סגורות, נוכל לעיין – אין אפשרות לעיין.

לא, תוכל להגיש בקשה לבית המשפט או לבית הדין, והוא יחליט, יכריע, לאור האיזון בין פומביות הדיון לזכויות אחרות, כמו הזכות לפרטיות.

אני לא מוצא סיבה מדוע יאפשרו למישהו לעיין בתיק גירושין או בתיק מזונות, או בתיק אחר - - -

אם הוא חוקר או עורך דין - - -

בוא נאמר, מתוך אותה סיבה שאתה אמרת – שם יש הוכחות על הבגידה של הלקוחה שלך עם הקליינט שלי.

אבל לא ייתנו לי לעיין, משום שזו בדיוק המטרה של הדלתיים הסגורות. אין לי נגד זה שזה יהיה חינם אין כסף, בוודאי שאני בעד החינם. כל דבר שהוא חינם הוא רצוי. אבל נימוק העיון הוא פשוט קצת תמוהה, דווקא בבית המשפט הזה, או בבית הדין השרעי, וכנ"ל בבית הדין הרבני.

אני רק רוצה להבהיר ש- - -

מי נותן לעיין בתיקים של אחרים?

תגיש בקשה, אם תקבל – אתה לא תשלם.

כל עיון כזה מוגש לבית - - בקשת הפטור היא - - -

אני יודע – אנחנו מגישים בקשות, והן נדחות.

אבל היא אומרת שבגלל שאין אפשרות להגיע לפסקי הדין – הם לא מפורסמים – אז לפעמים מישהו שהוא חוקר או עיתונאי – שאלו מקרים שלפעמים בבתי המשפט הרגילים אפילו מקבלים היתר כללי לעיון בתיקים –אין לו דרך למצוא את זה דרך האינטרנט או בפרסומים רגילים, ולפעמים הוא צריך להשתמש דווקא בדרך הזו.

אני מסכים איתך ש - - -

זה לא משנה את האיזון שיעשו בבקשות. זה רק מוריד את החסם הכלכלי הזה של האגרה מהפנייה.

האגרה זה כלום לעומת זה שכתוב בעוד סעיף שעל כל צילום מדף, אני משלם חמישה שקלים. אני עובר מהר את האגרה של העיון – של 30 שקלים. אבל זו פרשה אחרת. אני עדיין רוצה להבין ​– פסקי דין של משפחה כן מתפרסמים. יום-יום באתר של בית המשפט העליון אנחנו קוראים – רק לפני יומיים פורסם פסק דין שלי - - -

- - - בית משפט לענייני משפחה - - -

לא, זה מפורסם באתר של העליון בלשכת הדוברות, כל פסקי הדין מפורסמים - -

כן, יש פרסום, אתה צודק.

- - ואנחנו יכולים לקורא אותם. מה שאני מחפש – זה לא את זה. אני מחפש את העדויות, את התצהירים, את המסמכים, את התמונות.

תגיש בקשה - -

אני אגיש.

- - אם תקבל – תקבל, אם לא - - -

הבנתי. תודה.

אני נציגת משרד המשפטים. אני רוצה להשיב למה שאמרת. קודם כל, התיקון הזה הוא מאוד ספציפי – הוא לבקשת עיון. בעניין הזה יש את דוח ההשוואה בין אגרות בתי המשפט לבין אגרות בתי הדין הדתיים. יש על זה דוח מאוד מפורט. אחת ההמלצות של הדוח הזה – שהוא עדיין לא רשמי – זה להשוות את האגרה הזאת.

לגבי בתי המשפט הרגילים, וגם בתי הדין לעבודה, יש את תקנות העיון – תקנות ספציפיות לנושא הזה, לא תקנות האגרות הרגילות, היותר רחבות. בבתי הדין הדתיים אין תקנות ספציפיות לעיון בפסקי דין, מה שגרם במהלך השנים לכך שהבקשה הזאת תסווג כבקשה אחרת. לפי התקנות הקיימות של תקנות האגרות – שהן לא כוונו למקום הזה של עיון בתיקי בית דין – נגבתה אגרה.
הנושא הזה לא עומד במבחן בג"ץ, יש על זה תיק שתלוי ועומד בפני בג"ץ. שר המשפטים – כשאנחנו נחשפנו לנושא הזה, חשבנו שראוי להשוות את המצב למה שקיים בבתי המשפט הרגילים, בהתייחס לבקשה לעיון בתיק. עכשיו, מה זה בקשה לעיון בתיק? זה כבר קיים שנים בבתי משפט רגילים. הכוונה העיקרית היא למחקר אקדמי, זה משהו שהוא מאוד רלוונטי לכל מערכת משפט כדי שהמערכת הזאת תתפתח כמו שצריך. התוצאה, התוצר שלה צריך להיות פתוח לציבור. יש על זה לא רק מחקר אקדמי, יש בזה כל מיני אינטרסים שפומביות הדיון באה לשרת אותם. אנחנו לא התכוונו בתיקון הזה לחרוג מגדר מה שמקובל היום בעניין הזה בבתי המשפט הרגילים. זה גם אגב, התיק הזה. עכשיו, אין פרסום יזום בבתי דין דתיים.

יש, למה אין? יש.

יש.

לא, שנייה.

למה לא?

שנייה, אני אגיד.

לא שוטף.

אני אשלים את המשפט שלי. לא התכוונתי להגיד שאין בכלל. אין ברמה ובהיבטים שאתה מכיר אותם במערכת המשפט הרגילה. אלו מערכות יותר מצומצמות. יש פרסום – אין במאגרי מידע –באתר של משרד המשפטים, שזה משהו שהוא בהתחלה שלו. אלו גם דיונים יותר מסובכים, לפי דין דתי, לא לפי כל הכללים שאנחנו מכירים במשפט האזרחי. אני חושבת שזה דווקא יקדם את העניין להשוואה למה שקיים בערכאות הרגילות, וגם טוב שכך, גם כשזה בדלתיים סגורות. פרטים מזהים נמחקים, אין פה חששות ל - - -

סליחה, זה לא צריך לבוא בצורה של בקשה לעיון, אלא להיפך, בדחיפת פסקי הדין לפרסום.

גם וגם.

לא, זה גם וגם.

יבוא בכל מיני דרכים, אבל זה בסדר.

אלו שני מסלולים מקבילים.

זה לא סותר.

כן, שיר, את רוצה לקרוא לנו?

אני רק רוצה להעיר דבר אחד – אני נציג בתי הדין השרעיים – אנחנו פרסמנו די הרבה פסקי דין, לפחות של הערעור – שזה היה נושא העתירה של הבג"ץ – והגענו ליותר מ-1,300 תיקים. זה יותר מאשר כל ערכאה אחרת, אם זה בית משפט לענייני משפחה, או בית דין רבני אחר. הדיונים שלנו הם, כפי שנאמר פה, דיונים סודיים. כדי לפרסם צריך לעשות ממש השוואה, הקפדה – צריך לבדוק כל פסק דין על-ידי ערכאה - - - להחליט אם כן מפרסמים או לא מפרסמים, לפי התקנות המצויות – משום שהדבר הזה, כל עניין כתוב באופן גורף, אז חייבנו באגרות. אין לנו ברירה, לפי התקנות הקיימת.
הבעיה היא משום שהבקשות שהופנו על-ידי העותר הספציפי, אבו רמדאן. הוא רצה פרסום של כל פסקי הדין, לא באופן ספציפי. הוא סופר אותם, הרי כל שנה הוא מוציא אחד, שתיים, שלוש או מאה. מזה אנחנו חוששים, שאם הוא לא יהיה חייב לשלם אגרה, אז הוא ירצה לעיין בפסקי דין מ-100-1.

שיבקש. הוא צריך לתת על כל אחד - - -

- - - אני לא איך נצא מהפלונטר הזה.

הוא צריך לתת על כל בקשה כזאת נימוקים – למה הוא רוצה לעיין, ואתם תחליטו לא לתת לו.

אני יודע, אבל אם זה חינם, הרי אתה - - -

הגיע הזמן שמשהו יהיה בחינם.

- - - 150.

תעודות פטירה הן חינם במדינה.

הללויה.

טוב מאוד. כן, שיר.

תקנות בתי הדין הדרוזיים (אגרות), התשל"ג–1973. בתקנה 13 העוסקת בעניינים הפטורים מאגרה מוצע להוסיף פסקה (7), ונוסחה הוא: " בעד בקשה לעיון בתיק בית הדין".

<2. תקנות הדיינים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>

תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז–1957. בתקנה 14 העוסקת בעניינים הפטורים מאגרה מוצע להוסיף סעיף משנה בפסקה (9): "בעד בקשה לעיון בתיק בית הדין".

אותו נוסח.

כן, אותו נוסח.
<3.תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>

תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו–1995. בתקנה 7 מוצע להוסיף אותה הפסקה, פסקה (5): " בקשה לעיון בתיק בית משפט". בתוספת הראשונה לתקנות האלה מוצע למחוק את פריט 10, שנוסחו הוא: "עיון בתיק המצוי בארכיון בית משפט, כשעברה שנה מיום שניתן פסק הדין, לתקופה קצובה של שבועיים רצופים, 30 שקלים".

מתבטל.

כן.

מוצע לבטל.
<4.תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"ב-2011>

תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999. מוצע להוסיף תקנה 4(א): "לא תשולם אגרה בעד בקשה לעיון בתיק בית הדין". ובתוספת לתקנות האלה, מוצע למחוק את פריט 7: "עיון בתיק הנמצא בארכיון בית הדין – 30 שקלים".

<5.תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות) (תיקון), התשע"ב-2011>

תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), התשכ"ח–1968. בתקנה 13, מוצע להוסיף פסקה (7): "בעד בקשה לעיון בתיק בית הדין". אותה פסקה, כמו הראשונה.

הערות?
הצבעה
בעד – פה אחד

הבקשות אושרו.

אושר פה אחד. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>